מושגים בחסידות - חלק ט

00:00 דובר 1 האמת היא שרציתי להתחיל לדבר קצת על הד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, כי בעצם שם אנחנו עובדים, וזה השיעורים. שני סימונים כלליים, מה שלמדנו עד עכשיו, כדי לדעת מה-- איפה אנחנו עובדים. כן. עיגול הגדול. כן, כל זה, זה לפני ה... כן. זה העיגול הגדול שזה הולך על אור המקיף... וזה החלל, כאן בפנים זה החלל ומקום פנוי. איך אומרים, שנשאר חלל ומקום פנוי, שכאן צריך להיות היינו דה, זה ההעלם, הגבול. הרשימו לפעמים זה נקרא, כן. וכאן רואים שנכנס הקו. שזה הקו-- אוקיי, סליחה, עשיתי את זה בלא רוחב. אני אומר רוחב. אוקיי. וטוב, אחרי זה יש, אמרנו, את העיגול דא"ק. כן. אחרי זה יש א"ק. אחרי זה יש עקודים. אחרי זה יש נקודים, שקשור לתוהו גם כן. כן. ו-- אה, הכל נמצא באזור הזה. כן, עד כאן זה מה שקשור עם מה שנקרא בראש של הצמצום, היינו בסיימנו. זה היינו בסיימנו. כאן מתחיל העניין של האצילות, שנקרא גם כן ברודים, נקרא גם כן תיקון. כן. רוב הדברים שדיברנו בשיעורים הקודמים היה קשור עם העולמות שלפני האצילות. נכנסנו לקבל תיקון בשביל לתקן עם הכל, בגלל שזה קשור היה לתוהו. כן, לתיקון. אבל היום אנחנו נתחיל לדבר קצת על אצילות. כולנו יודעים איך שחוזרים ואומרים כל הזמן הד' עולמות, שזה אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. האמת היא שהקו, זה היה טעות שעשיתי בראש של הקבלה, הקו מסתיים באצילות. כן, הקו מסתיים באצילות. אז הקו הזה שעשינו, שזה בפנים, מסתיים באצילות, וכאן יש למטה באצילות את הפרסה. זה הפרסה בין אצילות לבריאה. נדבר קודם כל על העניין של האצילות, ואחרי זה נדבר על, על עניין של

03:38 דובר 1 תענוגים. איך?

03:44 דובר 2 מה עם הפרסה בין א"ק לאצילות?

03:46 דובר 1 אם יש פרסה, הוא שואל אם יש פרסה בין א"ק לאצילות. אז התירוץ הוא כן, יש פרסה בין א"ק לאצילות, אבל זה לא ה-פרסה. זאת אומרת, יש מושג כזה בקבלה שיש פרסה בין א"ק לאצילות, אבל הפרסה מא"ק לאצילות זה לא מעלים, זה, זה מגלה. זה לא פרסה שמעלים. אה, אם זה לא מעלים, מה זה עושה שם? לא, עכשיו לא עובדים על הפרסה. בעזרת השם יום אחד נדבר על עניין הפרסה ונעשה סדר בעניין. היום נדבר על העניין של אצילות. מה בדיוק העניין של עולם האצילות? מה התפקיד שלו ובמה מדובר? אתם רואים שלאצילות יש לו שלוש שמות. הוא נקרא ברודים, זאת אומרת שביחס לסדר עקודים נקודים ברודים הוא נקרא בשם ברודים. סליחה שאני עשיתי, לא עשיתי את זה כמו שצריך, אבל ברודים זה בהמשך לשלוש השמות האלה. כן, השם העצמי שלו זה אצילות, ונקרא גם כן תיקון ביחס לתוהו. בעצם עולם האצילות זה העולם האידיאלי שהקדוש ברוך הוא ברא. זאת אומרת, עולם האצילות היה המטרה של כל המבנה שהיה קודם, היה להגיע למצב הזה. עולם האצילות זה ה-- לכן זה נקרא תיקון. זה העולם המתוקן שהקדוש ברוך הוא עשה, איך של-- בצורה הכי מושלמת שאפשר להגיד. זאת אומרת, כאילו נגיד שכל הדברים שהיו קודם, א"ק, עקודים, נקודים, זה הכל היה הקדמות והכנות להגיע למצב של אצילות. אצילות זה המטרה של כל השתלשלות העולמות שלפני זה. אני לא אומר שזה המטרה של כל סדר השתלשלות. אחרי זה יש גם בריאת דינ, יש גם חכמים ויש עוד עניינים. אבל באמת במבנה של סדר השתלשלות, איפה נמצא האור האלוקי באופן הכי מושלם ומתוקן? זה עולם האצילות. למרות שלפני זה אז

06:01 דובר 1 יש ריבוי אור ומיעוט כלים. יש אור מקיף. זה לא, זה לא כפי הכוונה המדויקת. צריכים את זה, כי יש לזה מטרה כמובן וכו'. יום אחד נדבר על זה גם כן, מה הכוונה בכל זה, אבל זה לא המטרה האידיאלית. נגיד למשל, כמו להגיד את כל הדברים אפשר להבין מנפש האדם. זה כמו שנגיד כבן אדם. בן אדם יש כל מיני דברים שהוא מתכונן. למשל בן אדם מתכונן ל-- לחתונה. למשל ניקח בן אדם מתכונן להיכנס לישיבה, מתכונן לסדר, לסדר הישיבה. אז הוא, יש לו כל מיני דברים שהוא עושה בהכנה. צריך לרצות וצריך להתעורר וצריך לעשות כל מיני פעולות כדי, כדי כל מיני דברים שאדם עושה בהכנות. נפש האדם. כן, כדי שאני אעשה משהו. אני רוצה ללמוד. אז יש לרצות ללמוד ויש לקבל את כל הדברים שאני צריך להכין את עצמי. מצב נפשי. לא להיות עייף, להיות זה. כל מיני הכנות שאדם עושה. אבל יש את הלימוד עצמו. כל זה הכנות. מה, אבל זה מגיע הנקודה. אז זה, זה גם כן. זה פלוס העניין. זאת אומרת, כל הדברים שקדמו זה כל ההקדמות של, של דרגות בסדר השתלשלות להגיע למטרה הזו. המטרה היא אצילות, רק עוגת אגוז ואצילות. עניין האצילות זה עולם של ספירות. עולם האצילות זה עולם שהוא עדיין לא נברא. זה עדיין עולם אלוקי. אין עדיין שם נבראים. מדברים כאן על עולם שכל המציאות שלו זה אלוקות. התגלות של הקדוש ברוך הוא. אבל התגלות הקדוש ברוך הוא באופן של הגבולות. ההתגלות של הקדוש ברוך הוא באופן של הגבולות, באופן של ספירות. זאת אומרת ככה, הקדוש ברוך הוא בעצמו הרי הוא אין סוף, וגם הגילוי שלו גם כן אין סוף. כמו שהוא עצמו

08:22 דובר 1 אין סוף, גם הגילוי שלו אין סוף. זה היה העניין של הוא ושמו אחד. אז זה העניין שדיברנו, זה קודם לצמצום, שזה הקדוש ברוך הוא, איך שהוא מצד עצמו ומצד הגילוי שלו, הוא ושמו אחד. הוא אינסופי במלואו, לא שייך שם המציאות של הגבולות וספירות וכל העניינים האלה. כשהקדוש ברוך הוא אבל בא להתגלות בעולם, הוא רצה להתגלות בעולם. אז יש את העניין שהקדוש ברוך הוא רצה, האור שלו צריך להתגלות בעולם מוגבל ולהשפיע בעולם מוגבל, לקבל קשר עם עולם מוגבל. כדי שזה יקרה אז הקדוש ברוך הוא חשב, צייר, האציל, איך שנקרא לזה בדיוק, עניין של עשר ספירות. כי נכון שהוא עצמו בלי גבול, הוא אין סוף והוא יכול להתגלות באין סוף אופנים וכל אופן אין סוף. אבל מצד הרצון שלו שיהיה עולם מוגבל, וממילא שגם ההשפעה שלו בעולם תהיה לפי יכולת, אז הקדוש ברוך הוא כביכול האציל מעצמו, גילה כביכול בעצמו עשר ספירות. העשר ספירות האלה מתחילים עדיין בשורש, לפני יצירת עשר ספירות האלה הם נמצאים בקדוש ברוך הוא עוד לפני הצמצום אפילו. יש עשר ספירות הגנוזות, גם זה עוד לפני הצמצום מבחינת רצון. תוכנית, כמו רעיון, עדיין זה לא מציאות. אחרי זה יש את העשר ספירות כפי שמתגלים בעקודים ונקודים, עד שזה מגיע לצמצום. העשר ספירות כפי שמתגלים באצילות זה המקום שבו העשר ספירות מתגלים באופן מושלם. זאת אומרת, נשים את זה כאור וכלי. העשר ספירות מתגלים באופן הכי מושלם, איך שזה מתאים להגיע לעולמות. זה, זה העניין של המציאות. זאת אומרת, כאילו להגיד שהעשר ספירות של הקדוש ברוך הוא לפני יצירה ובאות שלפני זה הם עדיין לא מוגדרות ועדיין לא מוגבלות בציור מוגבל או מכוון. יש לקדוש ברוך

10:37 דובר 1 הוא, אבל זה עדיין לא מוגדר ומכוון. להבין את זה. דיברנו על זה כבר פעם בשיעור, כמו בנפש של הבן אדם. כן, גם לפני שאני משכיל, אז קודם, ואני עושה חסד ואני מרגיש ואני אוהב ואני מפחד וכו', עם כל מיני תכונות. יש בנפש כל הכוחות. הנפש מלאה כוחות. דיברנו על זה כמה פעמים. יש לי כוח שכלי, יש כוח המידות, יש כוח אלוקי. יש בזה הגילוי גם לפני שאני. אבל שם זה עדיין לא מוגדר. אז זאת אומרת כל הכוחות נמצאים בהתגלות, זה אחד עם השני, עדיין לא מוגדר. מה זה חסד? חסד זה לא חסד וכו'. זה לא, זה לא מוגדר. או אם זה כבר כן, זה נהיה כבר פשוט לקודש. כמו שאמרנו, שכל אחד רק עניין שלו, לא תופס לשני. זאת אומרת חסר במבנה המושלם של עשר ספירות. ככה אנחנו רואים את זה בנפש גם כן. יש בנפש כוח אלוקי בנפש. יש בנפש כוח לאומי. יש את הכוחות כפי שמגיעה הרוצה. יש לה כוחות. כל זמן שהכוחות לא מתלבשים באיברים ובאופן מסודר, שהאיברים מקבלים כל כוח ובונים אותו ונותנים את התכונות שלו, מה זה חכמה? מה זה בינה? מה זה דעת? מה ההפרש בין אחד לשני? כן, ואיך אחד משלימים את השני ואיך אחד מקבל מהשני. כל המבנה הזה זה נהיה רק כשהכוחות מתלבשים באיברים. הדבר הזה זה גם כן מגיע לספירות של הקדוש ברוך הוא. נכון שברצון העליון גם לפני הצמצום יש כבר את הרצון של הקדוש ברוך הוא להתגלות, להפיץ בעולם, אבל שם זה גנוז באין סוף. זה נקרא גנוז. ואחר כך אפילו במדרגות שאחרי הצמצום, אחרי הנקודים זה גם כן גדר של גנוז. אלא מה

12:21 דובר 1 יש כמה אופנים. מה פירוש גנוז? פעם אחרת נדבר על הפרטים וזה. אבל הפרטים זה עדיין גנוז. זאת אומרת זה עדיין לא הכוחות של הקדוש ברוך הוא כפי שהם מוכנים להשפיע בעולם. עדיין הכוחות נמצאים, עדיין כלולים באין סוף, עדיין נרגש בהם, כי עדיין לא מוגדרים כגדר מוגדר, ולכן אפילו בנקודים שזה כבר אחרי כמה צמצומים יש את התוהו. מה זה תוהו? שהספירות באים עם ריבוי אור וקצת כלים. אנחנו דיברנו שיעורים קודמים שגרם שבירת הכלים. זה לא כלי הקיבול. ועולם האצילות זה עולם התיקון. שם הספירות של הקדוש ברוך הוא מתגלים באופן המושלם שלהם. לא ממילא הרבה אור. הרי אור כבר מוגבל ומצומצם בזה כפי שכמה שיוכל להתקבל בעולם. כן, הכלים הם רחבים מספיק שהם יכולים להכיל את האור שיוכלו-- הכלים, הכוונה איך הספירות מבטאות את עצמן. כל הדברים האלה צריכים להסביר. עכשיו אני אסביר רק את הכלל. מה זה, מה נקרא, צריך להסביר. יש המון. אני מסביר את הכלל הזה, להבין מה בדיוק העניין. כן, כאילו ששם המבנה של הכוחות של הקדוש ברוך הוא באופן המוגדר המושלם, שהאורות יהיו באופן מספיק מצומצם שיהיה מוכן שיוכל להשפיע על העולם. הכלי הוא רחב מספיק. זאת אומרת שהכלי עשוי, בנוי בצורה כזאת שיוכל לקבל בתוכו את האור ולפעול גם כן את ההתפעלות. זאת אומרת שכל כלי הוא חסד, ולא רק חסד. חסד גם כן, יש בו את השלמות של גבורה ותפארת, נצח, כדי שהכל יהיה באופן שכל כוח יקבל מהשני, ישפיע על השני. המשל הזה, כל הדברים האלה אנחנו יכולים להבין בזה מהשם אדם. זה אחד מהדברים הקלאסיים שאומרים בתורת חב"ד, שמסבירים לנו את העניין של עולם האצילות והמבנה של אדם. ולכן אצילות

14:17 דובר 1 גם כן אחד השמות של אצילות זה אדם העליון. כן, מצד הנקודה הזאת שהאצילות הוא כמו אדם. יש את האדם קדמון גם כן אדם, אבל זה קדמון. דיברנו. זה עדיין קדמון. זאת אומרת, זה אדם שאין לו, שהוא לא מוגדר עדיין לגדר מסוים. זה אדם כי יש לו את הכל, אבל זה קדמון כי זה עדיין בפשיטות. עדיין זה באור של רצון, שזה עיקר. דיברנו בשיעורים שהסברנו את העניין של הכלי. מה שאין כן אדם העליון. כאן יש כבר את המבנה המוגדר של כל ספירה וספירה. כל אור נמצא בכלי שלו, וכל אחד גם כן משפיע על השני ומקבל מהשני בקלות. ודווקא האופן הזה זה האופן המושלם שמזה אחר כך יכול לבוא השפעה לבריאה, שזה נדבר פעם אחרת. העניין של האצילות. עכשיו מה בדיוק המטרה של עולם האצילות? מה העניין של עולם האצילות? מה המטרה שלו? בשביל מה הקדוש ברוך הוא עשה את האצילות? אנחנו רואים שהאצילות זה הכי, הוא, זה המנוע של כל המבנה. אז יש בלשונות באצילות. אנחנו מוצאים כמה לשונות שנותנים לנו הבנה מסוימת מה המטרה של עולם האצילות. הרבה פעמים כתוב על אצילות שעולם האצילות הוא ההגדרה הזאת שנותן לנו קצת הכוונה: ממוצע בין המאציל והנבראים. עולם האצילות נקרא ממוצע. זאת אומרת, התפקיד של עולם האצילות זה בתור ממוצע מהכביכול, מההשפעה של הקדוש ברוך הוא לנבראים. הקדוש ברוך הוא והנבראים זה לכאורה אין להם שום יחס. הקדוש ברוך הוא מצד עצמו הרי בלי גבול, אין סוף. נבראים הם נבראים שהם גבול, לא סתם גבול, גבול של נברא, שזה גבול ממש, גבול של יש. ואצילות יש בו את הכוח הזה, את העניין של השלמות של האצילות, שהוא ממוצע בין

16:29 דובר 1 האין סוף, האצילות בין האין סוף לנבראים. כן. זאת אומרת שיש בו במידה מסוימת את הכוח הזה, את השלמות הזאת שהוא מקבל מהאין סוף והוא משפיע לנבראים. עכשיו באופן כללי זה העניין שאומרים אורות וכלים. כאילו מבחינת האורות אז הוא מקבל מהאין סוף. יש בו אור, גילוי של האין סוף, אבל הגילוי הוא כבר באופן ששייך. זה בעצם האור בלי גבול. אור מצד עצמו הוא בלי גבול, אבל הוא כבר מצומצם לכאורה. מצד שני יש לו כלים, שכלים זה גדר של גבול, אבל זה לא גבול יש, זה לא נברא. אצילות זה לא נברא, אצילות זה אלוקות. אבל מצד זה שהאצילות זה ההרחבה של אור, זה כלים, אז הוא משמש בתור ממוצע בין האין סוף לנבראים. זאת אומרת ככה. זאת אומרת ככה. בסגנון אחר, זאת אומרת, השאלה שכל חכמי ישראל חקרו, ויש את זה בספר [?] בכמה מקומות. היה שאלה שכל חכמי ישראל חקרו במשך דורות ולא יכלו להגיע למסקנה איך להסביר את זה, שזה השאלה הידועה, הידועה: איך נתהווה הריבוי מן הפשיטות. הצמח צדק מרחיב בזה הרבה בספר [?], שם הוא עושה ריכוז לעוד כמה מקומות שמתבסס על זה. כן. השאלה הידועה: איך, מאיפה אחד הפשוט נהיה הריבוי? איך הנבראים, ריבוי נבראים. ריבוי, זה ציורים וגבולים, ריבוי גמורים וריבוי איכות וכל מיני דברים. כן, והאין סוף הרי הוא פשוט בתכלית, פשוט, אחד הפשוט, פשוט לגמרי, מופשט מכל גדר וציור. איך מהפשוט נהיה העניין של ריבוי, ריבוי הנבראים. וחכמי ישראל דנים על זה, מפלפלים כאן ושם ופה. תורת הקבלה גילתה את הסוד הזה. הזוהר, אחר כך האריז"ל, הרמ"ק. הם גילו את הסוד הגדול הזה שנקרא עשר ספירות. בעצם זה כבר כתוב בגמרא גם כן.

18:35 דובר 1 הגמרא אומרת: בעשרה דברים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. במסכת חגיגה, כן, רק הגמרא לא משתמשת עם השמות ספירות, וגם הגמרא גם כן לא קוראת לזה באותם שמות ממש. בגמרא זה נקרא שמות אחרות. הגמרא מביאה חכמה, תבונה ודעת. אחרי זה כתוב בכוח, בגערה וכל מיני מילים שזה לא, זה לא מילים. אבל בספרים, כמו שמוסבר, הרי קוראים לזה שם בנגלה, זה אותו עניין, רק שזה שם אחר, אבל התוכן זה עשר ספירות שדברים האלה בכבוד. זה כבר כתוב בגמרא. אחרי זה בזוהר מתגלה עשר ספירות, ושם גילה יותר. בספרים מוסבר גם כן אפילו דבר נפלא. למה בגמרא זה נקרא בשם דברים ובקבלה זה נקרא בשם ספירות? נניח בספירות יש ביאור. כן, למה השם הזה? למה בגמרא זה נקרא עשרת דברים? כן, ובקבלה זה נקרא עשר ספירות. זה נפלא. אני הולך להסביר בקיצור על כל פנים. ההבדל בין דברים לספירות. דברים מראה שזה דברים. דבר מראה שזה כאילו דבר מציאותי שיש כאילו. כן, זה דבר. ומילה דברים יכול להיות גם כמו שהם דיברו. זאת אומרת העניין של דבר מראה שמדובר כאן על משהו שהוא לא כביכול הקדוש ברוך הוא בעצמו. זה דברים. עשרת דברים. הקדוש ברוך הוא לקח עשרה דברים מיוחדים, זה לא הוא. זה מראה יותר את הערך בין הספירות לאין סוף. מצד שני ספירות הפוך. ספירות מרמז על לשון ספירות וגילוי. זה ספיר, גילוי. כן, ומכיוון שהספירות זה אצילות, זה ממוצע. אצילות יש בה שני עניינים. מצד אחד אצילות זה גבול, אז הוא באין ערוך לאין סוף. ומצד שני הרי אצילות הוא ממוצע. שם הרי יש גם כן אין סוף. אז מצד זה שהאצילות מיוחד באין סוף בגלל

20:31 דובר 1 יחד, אז זה נקרא בשם ספירות. מצד זה שהאצילות הוא באמת בין אריך וגם יעמיד בו שני צדדים. לכן קוראים לזה דברים. אז בנגלה מדגישים יותר אריכות שעניין זה דברים, ובנסתר מדגישים יותר הכירות. לכן קוראים לזה ספירות. זה מאוד מעניין שהרמב"ן נוגע בזה. הרמב"ם גם כן מביא את זה בתוך של תזיין במאינות בספר הסתרים, שהוא רוצה לעשות ספר הסתרים. אותו תזיין המאין רכנה עשו דברים. כן, אז זה העניין. טוב, פה נגיע לענייננו אז. אז זה העניין של האצילות, ממוצע בין אין סוף לנבראים. לכן יש פה שני הדברים האלה כדי שיוכל בין אין סוף לנבראים. אז הקדוש ברוך הוא, כמו שאמרנו קודם, האציל, גילה עניין של עשר ספירות. למרות שהוא עצמו הוא אין סוף, הוא פשוט בתכלית. אז הוא האציל עניין של עשר ספירות, שעשר ספירות זה גדר של גבול. עצם העניין שזה עשר ולא חמש עשרה, וגם יש לכל ספירה גדר של כל הספירות. אז על ידי זה נהיה ממוצע שיוכל בין אין סוף לנבראים, הקדוש ברוך הוא להיות באצילות של גבול. וזה הכל. עכשיו יש בעניין הזה אריכות שלמה. כמובן, בעניין הזה יש אריכות שלמה. אפשר להגיד שההבנה בעניין של אצילות זה היסוד להבין את כל יסודות האמונה. זה לא סתם עניין דמיוני. יש כאלה שלא חושבים. אצילות, אצילות, אצילות. מה זה כל כך נוגע? כן, העיקר היא שההבנה בעניין של אצילות הספירות, ההבנה בעניין הזה זה היסוד להבין את כל יסודות האמונה. הרי כשאנחנו מתחילים לחשוב ביסודות האמונה, יסודות האמונה, י"ג עיקרים, כל בחור יודע עשרים דעת לפחות. יסודות האמונה. יש יסודות האמונה. אפילו בחב"ד לא מרימים י"ג עיקרים. אבל זה צריכים לדעת

22:38 דובר 1 את זה. אנחנו לא מודים לזה בגלל זה, אנחנו באים לזה בגלל זה. אנחנו לומדים על זה בגלל זה. זה בפנימיות, לא רק בדיבור. אבל, אבל צריך לדעת. י"ג עיקרים. יש הרי סתירה בין ה... סתירה. יש פה חלוקה. כן, הי"ג עיקרים, זה בין סתירה. מצד אחד אומרים שהקדוש ברוך הוא יודע את הכל. כן. מצד שני אומרים שהוא פשוט. אז הנה, אם יודע את הכל, הרי ידיעה זה ריבוי. לדעת כל מה שקורה, אז מכל ידיעה עניין של ריבוי. זה אנחנו מגיעים לטענה של פה. מצד אחד אתה אומר שאני הרי לא יש מציאות. הקדוש ברוך הוא לא משתנה בשום דבר, מצד שני אתה אומר הוא זה שמהווה את העולם. כדי לברוא את העולם אתה צריך להשתנות. איך אתה יכול לעשות משהו ואתה נשאר אותו דבר? מצד אחד אתה אומר שהקדוש ברוך הוא נותן שכר ועונש. זאת אומרת שאכפת לו אם אתה עושה או אם אתה לא עושה, ולכן מקבלים שכר. אם אכפת לו או לא אכפת לו, סימן זה גם שינוי. אז איך אתה אומר שזה לא גורם לשינוי? על דרך זה יש ריבוי עניינים של יסודות האמונה שלא הולכים יחד. או זה או זה. רק על ידי הבנה ביסוד הזה. ניקח דוגמה פשוטה גם, שני יסודות האמונה, צד הי"ג עיקרים. איך זה יכול להיות? שאלה פשוטה. אתה אומר שהקדוש ברוך הוא מהווה כל רגע ורגע, אתה נברא, ויהיה דבר ה' בכל רגע ורגע, הרי מתלבש בו, כמו שהבעל שם טוב אומר, אז פשוט. אז זה, זה, זה, זה. מי זה שאשרי? ואיך יכול להיות שיחד עם זה הוא פשוט? אז זה, זה כל מיני קושיות.

24:09 דובר 1 איך אתה יכול לומר בתפילה "יהי רצון"? בתפילה אומרים "יהי רצון". איך אתה עושה שינוי על רצון? יהי רצון, פירוש לא שאתה משנה את הרצון מלמעלה. איך אפשר לעשות שינוי על רצון? רק על ידי הבנה של עשר הספירות יש לנו השגה מסוימת, ערך, איך זה בא ספירות. זאת אומרת שיש את העניין של לבוא מצד אחד ולעשות בכלל את הפשיטות, וזה עניין האור של הפשיטות. מצד שני יש שם שהיה מתווך של כלים, והוא משפיע על הכלים והוא משפיע לבריאה, וממילא מצד זה מגיעים הפרטים. אז יכול להיות שלמרות שהוא זה שעושה את כל הציורים, כל הפרטים, כל זה, יחד עם זה הוא נשאר כלול בפשיטות מצד האור. איך זה הולך, זה סוגיה ארוכה, רציני, זה נושא כבר עניין, אבל לפחות העניין של אצילות זה עניין מאוד יסודי, פשוט כדי שיהיה לנו הכרה ויציאה מכל היחס בין הבורא לעולם, בין הבורא לבין בריות, בין בריות לבריות. דווקא עם ההבנה בעניין של אצילות אנחנו מקבלים קצת מושג מזה. טוב, זה רק הכנה כמובן כדי לתת קצת מושג מה, מה זה העניין של אצילות. אז בעזרת השם נלמד את הפרטים בשיעור הבא. מזה