מושגים בחסידות - חלק ה

00:00 דובר 1 השבוע התחלנו את העניין שעסקנו בו, לדבר על הדרגות בסדר השתלשלות שלמעלה מאצילות. והסברנו על העניין של א"ק, אדם קדמון. את העניין של א"ק אז כבר דיברנו על זה. עדיין כמובן אי אפשר לבוא על העניין כל כך, אבל לפחות מבחינה כללית קיבלנו את התמונה הכללית מה זה א"ק. א"ק זה הבחינה הראשונה שאחרי הצמצום. ובו אנחנו נמשיך בדרגות אחרי זה. אז קודם כל רק קיצור סיפור מה דיברנו לגבי א"ק, ככה נוכל להבין מה ממשיך הלאה. זה ה... אחרי הצמצום, הקב"ה צמצם את האור אין סוף, את האור בלי גבול. זה אור כזה שאין לזה שום שייכות לעולם. אז אחרי הצמצום, אז מה היה השלב הראשון? הגילוי הראשון, אפשר להגיד. בואו נגיד במילים אחרות, ההתייחסות הראשונה, the premiere, premiere relation, הקשר הראשון עם העולם. השלב הראשון והקשר של הקב"ה עם העולם זה הבחינה שנקראת בקבלה אדם קדמון, א"ק. מה זה הבחינה הזאת? אמרנו, בעצם הסברנו שהעניין של א"ק זה גילה האריז"ל. זה לא מוזכר בדברי הקבלה שלפני זה, זה אחד מהסודות שמתגלה על ידי האריז"ל. יש לזה מקורות בזוהר, כן, אבל לפחות בביאור והסבר בדיוק מה זה, מה התפקיד ואיפה נמצאת הדרגה הזאת, זה אחד מהדברים שהאריז"ל חידש. אז כל העניין של אדם קדמון, כמו שהסברנו, כל היסוד זה נקרא המפה הכללית של העולם. כביכול הקב"ה צייר, ערך לו את הכל במחשבה, כן? במחשבה כביכול של הקב"ה עלה ברצונו מה תהיה המפה הכללית של העולם, מה, מה הוא רוצה בדיוק. כן? אחרי הצמצום התגלה עניין של גבול, ישנו מקום של חלל, ובמקום הזה צריך להיכנס עכשיו סדר השתלשלות מלא. מה אני בדיוק רוצה עם סדר השתלשלות?

02:39 דובר 1 אז בא"ק הקב"ה בחר, עלה במחשבה של הקב"ה כל הציור, כל התמונה, כל המפה של כל סדר השתלשלות בעולם כולו. מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין. מה... אילו עבי שיינא, מהדרגה, הספירה הראשונה הכי גבוהה, ריש איך שנקרא לזה, עד לשלשול שבים, עד לעלה קטן שנפל מהעץ וכו' וכו', פרט לא נשמט. הכל נמצא כלול במחשבה הכללית של א"ק. אבל מה? בא"ק זה נמצא באופן של רצון. מה זה רצון? הסברנו כאן גם כן. רצון זה שהכל שווה. זה כל העניין של רצון. כמו בבן אדם, בבחינת הרצון אי אפשר להגיד דבר יותר חשוב, דבר פחות חשוב. בשכל הוא מכיל חילוקים, דברים חשובים, יותר חשובים, פחות. אבל ברצון הכל שווה, הכל זה נקודה אחת. הרצון שלי עולה על הכל. רוצה או לא רוצה. לא יכול להגיד רוצה, פחות רוצה, יותר. כי זה שייך לרצון. רצון זה שחור או לבן, כן או לא. כל העולם, וברצון הכל שווה. ובפרט ברצון הזה שזה הרצון הכללי, זה הרצון שעדיין לא נוגע לו אותן עניינים, אלא נוגע לו מה שעל ידי כל התמונה של סדר השתלשלות מיושמת הכוונה של בריאת העולם, כן? שהקב"ה יהיה לו דירה. וממילא מה שנרגש בא"ק זה לא הפרטים של סדר השתלשלות, אלא הנקודה הכללית שכל סדר השתלשלות מבטא נקודה אחת של הרצון. לכן נאמר על א"ק הלשון הוא מחשבה אחת. מחשבה אחת. למרות שזו מחשבה שכוללת את הכל, אבל זו מחשבה אחת. זו נקודה אחת. מה שנרגש פה זה לא הפרטים של אצילות, בריאה יצירה עשיה, חכמה, בינה, חסד גבורה, כל הפרטים. מה שנרגש פה זה נקודה אחת של השלמות של הרצון, שהתגלה פה הרצון של הקדוש ברוך הוא על ידי הבריאה.

04:42 דובר 1 מחשבה אחת, נקודה אחת. או לפעמים הלשון בסקירה אחת. כן. עד סוף. עד עשו שמש, אומרים בראש חודש. זו נקודה אחת שכוללת את כל ההשתלשלות. אז זה דיברנו כבר, זה רק נעשה קיצור או לא קיצור, זו הנקודה שדיברנו בעניין של א"ק. כן. אז זה הרצון הכללי לכל סדר השתלשלות. מה קורה אחרי שיש את העניין של א"ק? אחרי הרצון הכללי. אחרי הרצון הכללי, מכיוון שזה רצון, כמו שאמרנו, הכל שווה, הכל זה בהשוואה. זה לא המטרה. הקדוש ברוך הוא רצה שהסדר השתלשלות לא יהיה באופן של־של שווה, שאצילות ועשיה יהיו שווים. שאור וכלים יהיו שווים, שאור ו... לא. הקדוש ברוך הוא היה מעוניין בסדר השתלשלות שזה יהיה באופן של מעלה ומטה, עליון ותחתון, דרגה גבוהה, דרגה נמוכה, שרשרת, ולכן מתחיל אחרי א"ק, מתחיל השתלשלות שלמה. מה שאנחנו נדבר היום זה על הבחינות שבין א"ק לאצילות, שזה נקרא בחסידות עולמות האין סוף. זה יהיה הנושא שאנחנו ננסה להסביר היום. עולמות האין סוף. עכשיו, כשאנחנו אומרים עולמות האין סוף לא מתכוונים לאין סוף שלפני הצמצום. אנחנו כבר נמצאים בדרגות שאחרי הצמצום. מדברים כבר אחרי הצמצום וגם אחרי א"ק. לפעמים א"ק גם כן נחשב עולמות האין סוף, כי א"ק זה גם, זה הכל חלק אחד. אבל הלשון זה עולמות האין סוף. מה זה עולמות האין סוף? עולמות האין סוף, אז קודם כל עכשיו אני אגיד עוד כמה מילים ואחרי זה נמשיך. עולמות האין סוף זה הדרגות שידועים בחסידות בשם עקודים, נקודים. ברודים. לא. ברודים זה כבר אצילות. אני אגיד ברודים גם כן, אבל ברודים בעצם זה כבר לא עולמות האין סוף. ברודים כבר אצילות. עוד מעט נגיע לזה, אז

07:04 דובר 1 תבינו למה. אז באמת עקודים נקודים זה שני הבחינות שנקראים בשם עולמות האין סוף. מה זה בדיוק עקודים נקודים? ו... כמובן, אם אנחנו מזכירים עקודים נקודים, נצטרך להגיד גם ברודים, שברודים זה גם כן מהבהמות שהיה אצל יעקב אבינו, היה לו עקודים נקודים וברודים. ואז ברודים זה גם כן מהתמונה הזאת. אבל מה, אנחנו כבר אמרנו שברודים זה כבר לא מעולמות האין סוף, זה כבר אצילות. מה זה הדברים האלה? אז הפירוש הוא ככה. אמרנו שבא"ק הכל זה היה בהשוואה, כן? לא היה מעלה, לא היה מטה, לא היה... הכל היה בהשוואה, ורק לא נרגשים חילוקי מדרגות. הכל זה רצון. עדיין אין מציאות. מא"ק, אחרי שעלה ברצונו, מתחיל להתהוות מציאות. זאת אומרת, בא"ק עדיין אין מציאות. רצון זה לא מציאות. רצון זה רק רצון. אין כאן מציאות עדיין. הכל בטל לגמרי. נרגיש רק הקב"ה, עוד לא נרגיש עדיין מציאות. אין כאן מציאות עדיין. הקב"ה רוצה שיהיה עולם, כן? שיהיה מציאות של עשר ספירות. עשר ספירות זה מציאות. חכמה זה לא בינה, בינה זה לא דעת, דעת זה לא חסד, חסד זה לא גבורה. כל ספירה זה מציאות אחרת. כל ספירה יש לה את הגדרים שלו, המציאות שלו, וממילא כאן מתחיל להתהוות עניין של מציאות. איך מתחיל להיות המציאות? אז קודם כל נהיה עקודים, זה מציאות באופן הכי נעלה, הכי גבוה. אחרי זה נהיה נקודים. זה מציאות יותר מצוירת, ואחרי זה נקרא ברודים, נהיה מציאות עוד יותר מצוירת. זאת אומרת ששלושת השלבים האלה, עקודים, נקודים, ברודים, מדובר כאן בקשר לעשר ספירות, שזה המציאות, הכלים של הקב"ה. עשר ספירות של אלוקות. אבל העשר ספירות כפי שהם עשר ספירות זה כבר מציאות.

09:15 דובר 1 זה חכמה ובינה. זה כבר עניינים של מציאות. מציאות של אלוקות. מציאות של החכמה של הקב"ה, החסד של הקב"ה. אז כשהספירות צריכים לעבור מפשיטות לציור, במיוחד בא"ק. אז שם אמרנו א"ק, הכל זה פשיטות, בא"ק אין, אין מציאות. א"ק אין עדיין שום ציור. א"ק זה עניין של פשיטות. וכאן מתחיל להיות מפשיטות לעבור לציור. הסדר איך הולך מפשיטות לציור זה עקודים, נקודים, ברודים. מה זה? מה זה? מה פירוש? אז איך היה בגשמיות העניין של עקודים, נקודים, ברודים? מתי היה בגשמיות? ושם אנחנו כבר נבין מה ההבדל בין ההמשך של הספירות. בגשמיות אנחנו יודעים שהעקודים, רש"י אומר שהעקודים זה מלשון התקשרות, התקשרות, קשר, כמו הגדיים. בבהמה, כשהורגים, כשלוקחים את הבהמה לעשות השחיטה, אז מחברים, קושרים את הרגליים, וזה נקרא עקודים. העניין של העקידה זה לקשר, וממילא עקודים זה עניין של התקשרות והתקשרות. ולכן בחסידות, אני אכתוב כאן, יש לי כאן איזה מקום. בחסידות כתוב על עקודים. מה ההגדרה? הגדרה על עקודים כתוב בחסידות: עשר ספירות בכלי אחד. יש כאן עשר ספירות מצד אחד. מצד שני העשר ספירות נמצאים בכלי אחד. זאת אומרת כל העשר ספירות נמצאים בהתאחדות מלאה ולא מרגישים את החילוקי דרגות. ההבדלים שיש בספירה הם עשר ספירות, אבל העשר ספירות נמצאים באופן של כלי אחד, כאילו שנמצאים ביחד, בשווה, בהתאחדות אחד עם השני. זה לא... טוב, אני צריך להסביר. אני יודע שיהיה לכם שאלות. אם אתה אומר ככה, אז מה ההבדל בין זה לא"ק? אז לכן אני רוצה להסביר. א"ק, הספירות, הפשיטות בא"ק, כבר שאמרנו שבא"ק הכל זה שווה. זה הרבה יותר פשיטות מאשר הפשיטות של כאן. זה, בחסידות אפשר לקרוא לזה שבא"ק זה

11:40 דובר 1 באופן של יחיד, לא אחד. כאן ההרגשה זה אחד. אתם יודעים, עשינו פעם המאמר מתום וכולם[?], כתוב פה שבחסידות מחלקים שיש יחיד ויש אחד. יחיד זה שלכל... שום התחלקות. יחיד, יוניק, כמו שאמרתי, אין לנו כבר. כמו מה שאמרתי, אחד פירושו שיש גם דברים שמתחברים, יש התחלקות. אחד זה אחד שכולל. יש כבר איזשהו עניין של חסד, רק מה שנמצאים ביחד. אז לכן אחד זה יותר נמוך מיחיד, וממילא מובן מה שאמרנו על א"ק, ששמה זה פשיטות, פשיטות לגמרי. מה שאומרים הרגע בעקודים אחד, זה כבר לא אותו סוג פשיטות של א"ק, אבל אף על פי כן זה כלי אחד. כן, והרבי מסביר, מסביר במאמר שהפירוש עשר ספירות בכלי אחד זה לא רק הפירוש פשוטו שיש רק כלי אחד וכל העשר ספירות נמצאים בכלי אחד. מסביר הרבי איזה דברים: הפשט עשר ספירות בכלי אחד פירושו שהכלי הוא אחד. שהכלי נמצא בביטול של אחד, בכלי של אחד. איך יכול להיות עשר ספירות? עשר ספירות זה הרי חכמה, חסד וכו', חכמה ספירה וכו', חסד וגבורה וכו'. איך יכולים להיות ביחד? בגלל שהכלי, בגלל המציאות שמה, כלי זה עניין של מציאות, המציאות שמה זה אחד, מציאות של ביטול, מציאות של אחד. בגלל ששמה מאיר אחד, דרך זה בא לידי ביטול, ולכן עשר ספירות יכולים להיות ביחד. העשר ספירות זה בכלי, בכלי כזה שבכלי נרגש אחד, ולכן הם יכולים להיות ביחד. זה עקודים. עשר ספירות בכלי אחד. נקודים. מה ההגדרה של נקודים? בגשמיות מה זה היה נקודים? נקודים זה היה כאלה כבשים שהיה להם נקודות. היו כבשים, צמר קצר והיה להם הרבה נקודות. נקודות, נקודות, נקודות שחורות. עניין של נקודה.

13:44 דובר 1 מה ההגדרה של נקודה? נקודה פירושו שכאן יש כבר עשר ספירות. עשר זה כבר לא אחד, זה כבר עשר ספירות. אלא מה? כל ספירה היא באופן של נקודה. זאת אומרת שכל ספירה נמצאת בצורה הכי קונצנטרטית. נקודה, נקודה כאן העניין זה כמו שאתה אומר משהו כשזה בקונצנזציה, זה באופן שזה מרוכז. יש לו את הכל, אבל הכל נמצא בלי שהוא מתפשט, בלי שהוא מתפשט. זה נקודה שהנקודה הזאת כוללת את כל העומק, את כל הדבר, אבל זה רק נקודה. זה מאוד מושאל. זה כמו אחד שאומר: אתה לומד בבא קמא. תגיד לי מה מדובר בבבא קמא? אז הוא יגיד: בבא קמא מדובר על נזקי, נזקי ממונו. אז כל הבבא קמא אמרתי עכשיו במילה אחת. נזקי, דיברתי נזקי בבא קמא, זה כל הבבא קמא. אבל לא. מה זה נזקי? מה מדובר? שור שנגח חמישה שוורים. בוא, בוא, כל מיני דברים, זה סכין למצרי. יש הרבה דברים בנזקי בבא קמא, אבל זה מילה אחת שהמילה הזאת כוללת. אז זה הגדר של נקודה. נקודה זה נקודה כזאת שמרוכזת בתוכה את כל הפרטים, אבל לא נוגע. אין פרטים, רק נקודה. וממילא העשר ספירות מתחילים להתגלות. חכמה, נקודה של חכמה. בנקודה של חכמה נמצא כל התוקף של חכמה, אבל בלי שהוא מתפשט, בלי התפשטות. חכמה כשהוא בלי התפשטות. אז חכמה צריך שיהיה לו גם קצת בינה. חכמה לבד זה לא, זה לא חכמה. כדי שזה יהיה גם כן מהמערך צריך להיות בינה של גבורה, חסד של גבורה, של חסד. כלומר, זה מלמד על העשר ספירות: כדי שיהיו עקבים אז כל ספירה צריך קצת גם ספירה אחרת. לא יכול רק לבד. אבל כאן בנקודים ההסתכלות של

15:57 דובר 1 הספירות, הסדר הזה של זה שמתגלים בנקודים, זה שזה כל ספירה נמצאת באופן של נקודה. אז ממילא אז זה עשר ספירות בעשר כלים. כן, בעשר כלים. אבל מה? זה באופן של נקודה. אה, באופן של נקודה. קיצור אני אומר, כן. זאת אומרת, זה עשר כלים, אבל הכלים הם לא כלים בהתפשטות, אלא כלים באופן של נקודה. צריכים להסביר את זה יותר מקצועית, אבל עכשיו אין לנו זמן. נמשיך הלאה, כן, כדי לסיים את העניין פה. ברודים. מה זה ברודים? ברודים זה היה... רש"י אומר שמה היה ברודים, הצאן של יעקב, הכבשים של יעקב. אז רש"י אומר שהברודים היו שהבהמה היה לה כאלה... איך אומרים לזה, נקו?

16:51 דובר 2 מנצ'ס.

16:52 דובר 1 מנצ'ס. כן. קודם כול מנצ'ס היה לבהמה, לה, כן. והיה באמצע הבהמה, באמצע הגוף שלה היה איזה קו לבן שעבר. זה רש"י אומר מה זה ברודים, ככה רש"י אומר. כן, הברודים היו מנצ'ס, כן, והיה קו לבן שעבר בין המנצ'ס. מה זה העניין הזה? העניין זה שברודים בא להדגיש שהספירות ירדו דרגה יותר נמוכה. הם כבר לא כל כך בתוקף של ריכוז, כאילו בנקודה אחת מופשטת. זה כבר מתפשט יותר, מתפרק יותר, ואז מתחיל להיות עניין של השתלבות. זאת אומרת שספירה אחת מתלבשת בכלי, אבל לא רק חכמה, חכמה גם כן, יש לה בינה ובבינה יש לה גם כן מהחכמה. כל ספירה יש לה את כל העשר ספירות וצריך למזג. כן. וחסד זה לא רק חסד. חסד מבין שגם גבורה צריכים אותו. ממילא הוא מקבל מגבורה וגבורה מקבלת. כל אחד נותן ומשפיע על השני ואז נהיה עניין של השתלבות. איך זה מתגלה פה? זאת אומרת, קודם כול זה כבר לא נקודה, זה כבר הרחבה. שנית, הקו הזה שעובר בין הגוונים זה מרמז על אור הקו, הקו של... של הקדוש ברוך הוא, הקו של הריכוז שגורם שהספירות לא יהיו כל כך אגואיסטיות. זאת אומרת, בבחינות הקודמות, למרות שזה בדרגות, זה דרגות יותר גבוהות, אבל אף על פי כן, באמת זה שספירה אחת לא יכולה להתחבר עם ספירה שנייה זה בגלל שכל ספירה מרגישה רק את המציאות שלה. זה איך שמאור הרצון המופשט יורד סדר השתלשלות, דרגה דרגה הספירות יורדות וכל פעם נהיים יותר ציור, יותר ציור. כאן זה כלים, יכול מהעקודים ונקודים זה כבר נקודות, אבל זה אומר זה כבר פרטים, אבל הפרטים זה כבר נקודה מושלמת, ואחר כך

20:33 דובר 1 זה נהיה עוד יותר מהחומר וציור, שאז נהיה, הזכרנו, שספירות כפי האופן כוח רצון שיהיה ולא מהציור. נראה לי ש... כבר

20:41 דובר 3 מראים.

20:42 דובר 1 אה?

20:43 דובר 3 מראים.

20:45 דובר 1 בוא הנה. כן. אז באצילות אומרים שמה? כאן זה... השתלבות. הספירות. זה עם זה. כן, אז זה העניין של הצירוף. דרך אגב, אם אנחנו זוכרים, בלפני הצמצום דיברנו על משל מהנפש. אתם זוכרים את לפני הצמצום? דיברנו על שלושת הדרגות בלפני הצמצום, שדיברנו על המשל מהנפש, שבנפש, בכוחות של הנפש יש שם שלוש דרגות. כוחות הכלולים בנפש, כוחות נעלמים וכוחות הגלויים. כן, וזה היה משל כדי להבין את השלוש בחינות לפני צמצום. כן, עצם האור, התפשטות האור. באמת ברוב המאמרים המשל הזה מובא בשביל הדרגות האלה. זה יותר מתאים גם ללפני הצמצום, כבר זה הכול אין סוף בביטול. המשל הזה של הנפש שיש שלוש דרגות בתוך הנפש, אז זה משל טוב להבין את העניין של עקודים, נקודים, ברודים. יש כוחות הכלולים בנפש. אז זאת אומרת עשר כוחות בתוך הנפש. ככה זה המציאות. בן אדם בנפש לפני שהוא מתחיל לגלות כוחות, הנפש יש לה עשר כוחות, אבל העשר כוחות בנפש הם נסתרים. כמו שאומרים כאן בעקודים. כל הספירה, כל הכוחות בנפש לא מרגישים שמה שחכמה יותר גבוה מבינה, בינה יותר גבוה מחכמה. החילוקים בין אחד לשני לא. מה שנרגש שמה זה הנפש. כל הכלול בנפש, כל הכלול הוא עצם כמו העצם. הכוחות כשהם כלולים בנפש הם נסתרים עם הנפש ונרגש בהם לא העניין הפרטי שלהם אלא העצמה של הנפש. זה עקודים. עשר ספירות, כמו עשר כוחות הנפש בתוך הנפש. זה הכוחות הצפונים. אחרי זה יש את הדרגה השנייה, נקודים, זה כוחות נעלמים. כוחות נעלמים זה כשהכוחות יוצאים מהנפש אבל עדיין לא התלבשו בכלים. זאת אומרת מה שאומרים שיש לו כוח החסד, יש לו כבר כוח החסד, אבל עדיין זה

22:50 דובר 1 לא בפועל-- בפועל זה רק כוח. וכשאדם רואה בכוח, אז הוא מצד אחד חכמה, זה רק חכמה. כוח השכל נקרא חכמה, כוח ה-- כוח החסד נקרא חסד. זה רק חסד. אין שמה עניין אחר שזה לא חסד. זה כלים הנעלמים. זה כבר עניין כמו נקודים, התגלות של נקודה מסוימת. ואחר כך יש את הדרגה השלישית, שזה הכוחות שמתלבשים באיברים, שאז יש התכללות, חכמה בינה בנפרד. ההתכללות של הראייה משפיעה, שמהראייה כשבן אדם רואה הוא שומע יותר טוב. כל ההתכללות זה כלי, זה כבר כלים הגלויים כשהכוחות מתלבשים באיברים. וממילא אז המשל כדי להבין את העניין של עקודים, נקודים, ברודים, זה גם כן המשל הזה של כלים הכלולים, וזה כלים הנעלמים, וזה כלים הגלויים. אה, אז זה השלושה, שלושה עניינים האלה. איך שהם, איך שהם, איך שהם בסדר השתלשלות מעקודים. מה זה עקודים בעצם? לפי זה החשבון הזה, אז עקודים נקרא בשם יחידות. ואם מדברים בקשר למשל של הנפש, המשל מהנפש, העקודים זה יחידות, נקרא בסוד נפש נושא כוחות. לא יודע אם אתם זוכרים, שנה שעברה בשיעור א', אה, שנה שעברה, שנה שעברה זה היה. כן, בשיעור א', כן. דיברנו על המים, הסברנו שיש נפש נושא כוחות וכוחות הכלולים בנפש. אז עקודים זה כמו יחידות והנקודים זה... טוב. אני חושב שזה מספיק.