פתח ללימוד החסידות - חלק ז

00:01 דיברנו פה בקשר לעניין של לימוד חסידות. אמ, בשבוע-- בפעם הקודמת שדיברנו, דיברנו על העניין של לימוד חסידות לעיון וחסידות לגירסה. אחרי זה יש לימוד שזה ללמוד אליבא דנפשיה, זה אופן שלישי, ואיפה הלימוד של לימוד החסידות, ולא סתם, אלא זה האופן העיקרי. אה, בדיוק אחד הבחורים גם שאל על זה בשאלות ששאלו. היום אנחנו נתייחס בעזרת השם לשאלות שבחורים שאלו. אבל קודם כל אני רוצה לדבר על הנקודה הזאת, כי אחרי זה נ-נתאר-- נ-נשתדל לדבר על כמה שאלות ששאלו פה בחורים. אז בלימוד החסידות בדרך כלל בישיבות יש סדר חסידות לעיון ויש סדר חסידות לגירסה. סדר עיון לומדים את המאמרים עם שיעורים יותר, מנסים ללמוד דברים יותר עמוקים. ויש את הלימוד לגירסה, שאז לומדים יותר כל אחד לעצמו עם החברותא, ומשתדלים ללמוד יותר כמות, כמו שהסברנו שבוע שעבר ההבדל בין לימוד לעיון ללימוד לגירסה. אבל אנחנו יודעים שבחסידות יש מטרה מאוד מאוד מיוחדת ועיקרית, שתורת החסידות הנהיגה עניין שזה יפעל על הבן אדם, אליבא דנפשיה. זאת אומרת, שלימוד החסידות, חסידות זה אור עליון, חסידות זה פנימיות התורה שקשור עם פנימיות הנשמה. סתים דאורייתא שקשור עם סתים דקודשא בריך הוא, שקשור עם סתים דנשמות, ועל ידי זה שלומדים חסידות ומתקשרים עם פנימיות הנשמה, פנימיות אלוקות ופנימיות התורה, אז האור עליון מאיר. וזה תורת החסידות, אור החסידות צריך להאיר בנפש ולפעול אצל הבן אדם קירוב לקדוש ברוך הוא. אז התקשרות לאלוקות ולהאיר בנשמה את ה-, את ה-, את הקשר לקדוש ברוך הוא. אהבת השם, יראת השם, דביקות באלוקות וכולי, כל העניינים. העניין הזה בעיקר בחסידות, אה, הרי קשור עם כוח הדעת. אומרים הרי במאמר בתניא, אדמו"ר הזקן אומר שיש

02:27 חכמה, בינה ודעת. חכמה זה הנקודה של ההשכלה. בינה זה ההבנה וההשגה. כשאתה לומד חסידות אז יש את החכמה והבינה, אבל אחרי זה יש את הדעת, שהדעת זה כמו שאדמו"ר הזקן אומר בתניא, הדעת זה קיום המידות וחיותן, שבלי הדעת אז הבן אדם יכול להיות שהוא יודע הרבה ולומד הרבה, אבל אם לא יהיה את העניין של העמקת הדעת בחוזק ובהתמדה אז לא יהיה לו אהבה ויראה אמיתית כי אם דמיונות שווא. אז העניין הזה צריך בשביל זה עבודה מיוחדת. לא עשו בזה סדר מיוחד בישיבה כי זה דבר שכל אחד ואחד לפום שיעורא דיליה. אי אפשר לעשות לזה סדר וזמן כי זה עניין של דבר התלוי בנפש. דבר התלוי בנפש אז אי אפשר לתת לזה גבול מיוחד וזמן מיוחד ואופן מיוחד, כי כל אחד ואחד יש לו את ה-- צריך את הזמן שלו ואת העבודה שלו ואת הדרך שלו. בעניינים האלה צריך להיות את העניין של עשה לך רב, כמו שהרבי דיבר, שכל בן, בחור צריך שיהיה לו משפיע שידריך אותו. גם בלימוד החסידות בכלל צריכים משפיע שידריך אותך איך ללמוד, מה ללמוד, באיזה סדר וכולי. אבל בפרט בעניין הזה של לימוד החסידות באופן פנימי, בשביל זה צריכים הדרכה מיוחדת. אבל אני אגיד כמה נקודות כלליות. נקודה אחת מובאת בכמה מקומות, גם בקונטרס עץ החיים. הרבי הרש"ב מדבר על זה, ועל דרך זה מדובר בכמה מהמאמרים של רבותינו נשיאינו, שזה העניין של לימוד החסידות צריך להיות באופן שצריך כשאתה לומד את החסידות פשוט לדעת שמדובר על עניין אלוקי. לפעמים אתה לומד חסידות אז אתה כל כך עסוק בהעבודה, בהשכלה, להבין את הפשט של המאמר ולהתפלפל ולדעת מה כתוב במאמר ולמה כתוב

04:27 במאמר, וההסברים והביאורים, שאתה שוכח על ה-- על ה-- על העניין שמדובר פה על אור אלוקי. מדובר פה על הקדוש ברוך הוא. אז הדבר הראשון והבסיסי בלימוד החסידות שבעצם צריך להיות תמיד. אבל קודם כל, כשאתה לומד מאמר ואתה רוצה שהמאמר יפעל עליך בפנימיות, אז צריך להיות העניין של פשוט שמי שבמוח שלך, מאחורי המוח שלך, ב-ב-... מאחורי ה-- מ-- מטעם ה-- צריך להיות כאילו הזיכרון לזכור שכאן מדברים על אלוקות, שהמאמר מדבר על הקדוש ברוך הוא. אז הזיכרון הזה, הידיעה הזו שהעניינים שמדברים פה עניינים של אלוקות, הקדוש ברוך הוא, אז זה נותן חיים כשאתה לומד את המאמר, אז אתה תתחבר למאמר. סתם, זה דבר שפשוט בסיסי ויסודי, אבל צריכים לעבוד על זה. לפעמים הבן אדם מתעסק כל כך בפרטים אז הוא שוכח על המהות, על התוכן, על הנקודה. מדובר פה על עניין אלוקי. זה נקודה אחת עיקרית. נקודה שנייה גם כן, מה שמדברים בדרכי החסידות וההשכלה, גם כן לזכור את העניין של בעל המאמר. מדברים שצריך לזכור שיש את הרבי שאומר את המאמר. אז אם יש תמונה מהרבי אז יש לזכור את התמונה. כל אחד לפי עניינו יש את הציור של בעל המאמר. מדובר ברבי שלנו, נשיא דורנו, אז ודאי שיש ריבוי תמונות ווידאו ודברים שיכולים לעזור כדי לצייר את הפנים. רביים קודמים יש גם את הרביים והתמונה של הרבי. אכן הרבי גם כן ביקש כשהדפיסו את הספר להדפיס תמונה של הרבי הרש"ב בהתחלת הספר. על דרך זה בכמה מהספרים יש תמונה מהרבי הרש"ב, ועל דרך זה מהרבי הריי"צ בספרים מסוימים, שזה כדי שיהיה לך את ציור פניו, הדמות של הרבי זה שאומר את

06:30 המאמר, שזה גם כן נותן כוח להתחבר לאלוקות של המאמר על ידי שמסתכלים על התמונה. הרבי אמר את זה הרבה פעמים. סיפרתי את זה הרבה פעמים. אני זוכר פארברענגען אחד שהייתי שמה בשבת פרשת ראה תשמ"ו. הרבי דיבר באריכות על העניין של ראה. הרבי אמר שהעניין של ראה, ראה זה שיהיה לך את הפנים של הרבי מול הפנים שלך כשאתה לומד מאמר. שלא מספיק שאתה לומד את המאמר, צריך להיות גם כן בעל המאמר עומד כנגדי, שאז השפע של המאמר זה באופן הרבה יותר נעלה. זה נקודה שנייה. נקודה שלישית זה שכדי שהמאמר יוכל להיכנס בפנימיות, אז זה אחרי שאתה למדת את המאמר כמה פעמים. זאת אומרת, המאמר שאתה רוצה להתפלל עם זה, לעבוד עם זה, להתחבר לזה, צריך להיות מאמר שלמדת כמה פעמים, ואחרי שאתה למדת את המאמר ואתה כבר הבנת את המאמר, למדת את זה כמה פעמים, אז אתה-- אז מגיע השלב של, של להפנים, להחדיר שהמאמר ייכנס בפנימיות. אז זה הנקודה השלישית ש-ש-ש-שצריכים לדעת. כאילו המאמר, מאמר שאני רוצה ללמוד שזה יהיה באופן שהמאמר יפעל עליי, זה דווקא אחרי שאתה למדת את המאמר כמה וכמה פעמים. אתה כבר יודע את המאמר ואת העבודה של המאמר. אז אתה לומד את המאמר עוד פעם עם המטרה להתחבר, להתקשר עם מה שכתוב במאמר. אה, אמ, כשלומדים מאמר גם כן אחד מהדברים ש-שצריך להיות זה, אה, מפעם לפעם לעצור. לעצור על התוכן של המאמר. זאת אומרת, אחרי שאתה ל... אתה, אתה גמרת פרק, גמרת איזה סעיף, גמרת קטע, כן? אז אתה עוצר ואתה חושב מה הנקודה, מה הוא מדבר פה, מה התוכן, על מה מדובר. אה, לפעמים גם כן, לא רק

08:39 על סעיף, לפעמים יכול להיות אפילו איזה שורה, שתי שורות. כשאתה לומד איזה קטע במאמר, אה, איזושהי נקודה במאמר, וורט, שאתה מרגיש שיש פה איזשהו, איזשהו עומק, איזושהי נקודה, איזשהו, אי-- כאילו שאומרים, זה מדבר אליי. לפעמים יש, אתה רואה שורה במאמר, זה מדבר אליי. זה-זה-זה-זה אני מרגיש פה איזשהו וורט מיוחד, כן? שזה שייך אליי. אז אתה לא ממהר להמשיך הלאה. אתה נעצר על הקטע הזה ואתה חוזר על זה כמה פעמים. אתה מתבונן, חושב על זה. אז זה-זה-זה הכל, אה, זה-זה-זה גם כן חלק מהעניין הזה של ההתעצמות, ההתחברות, שהמאמר, אה, ייכנס אצלי ב-ב-במוח, בלב ויפעל עליי. אה, האלטער רבי בתניא, אנחנו רואים כשהאלטער רבי מדבר בנוגע לכוח הדעת, בהתחלת התניא פרק ג', כשהאלטער רבי מדבר בנוגע לדעת, אז רואים שהאלטער רבי שמה מדגיש ואומר: הדעת הוא מלשון ״והאדם ידע את חוה״, מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק, כן? ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה ואינו מסיח דעתו. זאת אומרת, כאן אנחנו רואים שהאלטער רבי מסביר לנו פה, בעיקרון אני חושב שיש פה שתי נקודות עיקריות, כן? שזה העניין של, של ה... יתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה. בחוזק הכוונה להיות מונח, זה הפשט בחוזק. זאת אומרת, בשעה שאתה לומד את המאמר, אה, לחיות, להיות מונח בזה, כל-כל-כל המהות שלך יהיה בחוזק. זאת אומרת, להיכנס עמוק בעניינים, לאאא, כן? ואתה לומד פסקים וזה, להיות מונח בזה לגמרי ולחשוב, להתעמק בזה, כן? לנסות להיות לגמרי מונח בעניין ול-ול-להתנתק מכל מיני דברים אחרים. זה בחוזק. ובהתמדה. התמדה זה הוורט הזה שצריך עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם לא להיות עצלן, לחשוב על אותו עניין כמה וכמה פעמים. אחד מהדברים שהיום

10:53 בדור שלנו זה נהיה דבר קשה, שזה הדבר הזה, לחשוב על אותו עניין כמה וכמה פעמים. אנשים רוצים לרוץ, כבר יודע, כבר הבנתי. מה עכשיו? מה זה מוסיף לי? אני כבר, כבר למדתי את המאמר. למדתי עוד הפעם, כבר-כבר-כבר מבין את העניינים. זה בדיוק הנקודה פה. הוורט של חוזק והתמדה ואינו מסיח דעתו, כאן מגיע כל הדבר הזה ש-- ל-להרגיל את עצמנו לחיות את ה-- אותו עניין ולחשוב על זה כמה וכמה וכמה וכמה פעמים. יש את הוורטים הידועים שמובאים, הסיפורים הידועים. הרבי מביא את זה בשיחות, ללמוד ארבעים פעמים, ללמוד חמישים פעמים, שישים פעמים. יש כל מיני נוסחאות. כמה שהרביים נתנו הוראות לחסידים ללמוד כמה וכמה פעמים. יש איזה סיפור שאומרים שזה היה הרבי שמה ככה, ש-ש-ש-שהוא שאל מה ההבדל בין הפעם השישים לפעם החמישים ותשע, ואמרו לו זה דו־שיח שהיה אצל הרבי, הרפליקא רבה[?], שהחילוק בין השישים לחמישים ותשע זה, זה אותו, זה כמו הפעם הראשונה לגמרי. זה כאילו זה-זה-זה אין ערוך. זאת אומרת, לכאורה, מה-מה-מה-מה זה כל כך הרבה פעמים אותו עניין? אז זה העניין שכשאתה לומד את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ההתמדה הזאת לחזור על אותו עניין ריבוי פעמים, אז זה חודר בעצמות, זה חודר בנפש וזה פועל פעולה מאוד מאוד פנימית. הרבי דיבר על זה פעם גם בפארברענגען ויש פארברענגען של שבועות שהרבי מדבר בשנים הראשונות. הרבי מספר את תוכן הסיפור הזה שהרביים אמרו לפעמים ללמוד מאמר אחד ריבוי פעמים. הרבי שואל, הרי זה, זה ביטול זמן, היית יכול ללמוד דברים חדשים באותו זמן. מה העניין ללמוד אותו דבר כמה וכ-- הרבי שמה מסביר את הנקודה הזאת,

12:40 שמכיוון שבתורה יש עניין של אור אלוקי, שהאלוקות של התורה תחדור ותפעל בנפש, אז זה דווקא על ידי שאותו עניין חושבים על זה כמה וכמה פעמים. אז זה קצת כמה נקודות בנוגע לעניין הזה של ללמוד באופן שיפעל על הנפש. כמובן שכאן נכנס גם כן כל הסוגיה של התבוננות בחסידות ולחשוב חסידות, זה קובע שיעור בפני עצמו, ובעזרת השם בקרוב אנחנו נעשה שיעור מיוחד על העניין של התבוננות. בינתיים אנחנו לומדים, מדברים. מה שאנחנו מדברים עכשיו זה בעיקר על הלימוד עצמו, אבל זה אופן שלישי מיוחד בלימוד, שהלימוד יהיה באופן שיפעל על הנפש, יפעל על הבן אדם, שהמאמר יתחיל לפעול עליו בפנימיות, בבן אדם. עכשיו היו פה שאלות שבחורים שאלו. אני אגיד בקיצור על כל פנים, אחרי זה אנחנו נדבר על העניינים שעומדים על הפרק. שאלה אחת בחורים שאלו פה בנוגע לאופן הלימוד ב-- ב-- ב-- לימוד החסידות. האם עדיף ללמוד על פי סדר השנים או ללמוד לפי סדר העניינים? שאלה מאוד מאוד טובה, וזה באמת לא תשובה. אין תשובה אחידה על זה לכאורה. זה מאוד-- אני חושב שבדברים האלה מאוד חשוב שבחור ישאל את המשפיע הפרטי שלו ויקבל הדרכה. זה קצת תלוי גם כן במהות של בחורים. קצת תלוי גם כן בהדרכה שהמשפיע ייתן לך, מישהו שילווה אותך בעניין. מצד אחד, אה, אהמ, יש, יש בלימוד החסידות עניין של ללמוד על פי סדר השנים, על כל פנים חלקים מסוימים. כשמדברים על הרבי הרש"ב, אז יש בשנים שהרבי במשך השנים, אה, אה, דיבר את העניינים בחסידות בהמשכים. אז יש את ההמשכים הידועים, שהיה בתומכי תמימים עם הסדר. אז יש איזה עניין מסוים בסדר השנים, אבל זה לאו דווקא, ויש בזה ריבוי פרטים, ולכן

14:49 אני חושב שהשאלה הזאת זה מאוד אינדיבידואלי, וכדאי שבחור יתייעץ עם המשפיע שלו לגופו של עניין. אה, שאלה אחרת שאלו, אה, אה, כשדיברנו בשיעורים קודמים על העניין של דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. שיש בחסידות זה ככה: כשאתה לומד מאמר, אז לא כל העניינים מוסברים במאמר אחד. מאמר אחד מסביר לך נקודה אחת באריכות, דברים אחרים לא. בעזרת השם אתה תגיע לעוד מאמר, ולכן יש את העניין של לימוד לגירסא, שהרבי קבע בתומכי תמימים סדר גירסא, כדי שעל ידי לימוד, לימוד בכמות, גם כן לומדים הרבה עניינים בחסידות ואחד משלים את השני. אז שאלו כאן אם העניין זה דווקא באופן כזה, או אפשר להשתמש גם כן עם ספרים. היום יש ספרים כמו ספר הערכים, ויש גם כן ספרים היום בסוגים שונים שמסבירים סוגיות בחסידות וכבר בונים את העניינים. אז כמובן שצריך להדגיש פה נקודה מאוד עיקרית, היא יסודית ועיקרית ביותר. הנקודה הראש-- העיקרית והיסודית בכל העניין הזה פה, שצריכים לדעת שלימוד החסידות יש פה לא רק עניין של, אה, אה, אה, של, של, של ידיעות, אינפורמציה, מושגים. בלימוד החסידות יש את העניין של מדובר פה על תורה, תורה של רבותינו נשיאינו, כלשון הידוע שכינה מדברת מתוך גרונם, שהרביים מגלים לנו אלוקות. אז ממילא צריכים לדעת שאין שום תחליף לעניין של לימוד החסידות דווקא בלשון הרב. וזה עיקר, וידוע שהרביים מאוד מאוד הדגישו בזה. רבותינו נשיאינו עשו מזה הדגשה מיוחדת, שצריך להיות דווקא לימוד תורה של רבותינו נשיאינו. זאת אומרת שזה איך שהרביים כתבו, והרביים כתבו חסידות דווקא לא באופן, יהיה-- הפרידיקער רבי מדבר על זה באריכות. הרבי

16:45 מדבר על זה בכמה מקומות, שמדברים על זה שהרביים דווקא לא כתבו חסידות באופן מסודר. מספרים שהיה אחד מהחסידים בזמן הצמח צדק, קראו לו רבי נחום טוביה, שהוא עשה מסכתות, והפרידיקער רבי מדבר עליו בדרך שלילה. כאילו הוא עשה סדר של מסכתות בחסידות, אצילות וא"ק וקו, היה עושה סוגיות, ו-ו-וחסידים לא החזיקו מזה. כי חסידות צריך ללמוד דווקא כמו שהרביים לימדו אותנו, שלומדים עניין, מדברים על פסוק ונכנסים לסוגיה, ועניינים מוסברים פה ודברים שם, וככה לאט לאט אתה לומד. אבל מצד שני ברור שבפרט בדור שלנו, הרבי מדבר על זה גם כן, זה שיש ספרים היום שעוזרים צריכים להשתמש עם זה גם כן, אבל בתור עניין צדדי. זאת אומרת, עיקר הלימוד חייב להיות הלימוד של לשון הרב, וזה עניין עיקרי ביותר. כמו שהרבי אומר בהיום יום, שיש עניין מיוחד שזה לשרות בדברי הרב. הרבי מדבר שם באחד מההיום יום, שהרבי מדבר בנוגע להדחה ומליחה בעבודת ה', שצריך להיות השריה, יהיה, לשרות, שדווקא כדי לזכך את הנפש הבהמית זה דווקא דברי הרב, וזה עניין עיקרי ביותר בלימוד החסידות. אבל כמובן שברוך השם שבדור שלנו זכינו שיש הרבה ספרים, שיעורים, ביאורים, הסברים וכולי. אז כמובן בדרך מן הצד להשתמש עם הספרים האלה כדי לעזור. אז זה דבר חשוב וכדאי וראוי ונכון, ועם כל, עם כל המעלות. אבל להיות ברור שזה צריך להיות עניין צדדי. לימוד באופן צדדי. בחור אחר שאל איך אנחנו עושים כדי, אה, לדעת כל כך הרבה חסידות? הוא טוען שהוא רואה בחורים שיודעים המון מאמרים והמון חסידות וריבוי. אז איך עושים כדי לדעת כל כך הרבה חסידות? כן. אה, אז התשובה על זה היא כמו בנגלה וכמו

18:45 בחסידות ובכל התורה כולה. כל בן אדם הוא אחרת. אין שני אנשים שהם דומים. אי אפשר, לא אסור-- גם כן לא צריך לקנאות. כמובן קנאה בריאה זה דבר טוב, כמו שמוסבר בהיכל צופר[?] שיש קנאה טובה ויש קנאה לא טובה. ברור שאם אתה מקנא בעבודה של בחור מסוים, אתה רוצה ללמוד ממנו. זה דבר טוב, אבל בחושים וכישרונות זה לא דבר שצריכים לקנאות. העניין של לזכור ולדעת הרבה זה סוג של חוש וכישורים. יש בחורים שיש להם כישרון של... יש להם זיכרון טוב, פשוט זיכרון טוב. אז מה שהם לומדים הם זוכרים היום. לאו דווקא שיש להם הבנה כל כך טובה. ויש כאלה הפוך, שיש להם הבנה מאוד עמוקה מאוד. הם תופסים עניין בעומק, אבל אין להם כל כך זיכרון טוב. יש כאלה שיש להם יותר חוש בעיון, יותר חוש בגרסא, יותר חוש בעומק, יותר חוש בניתוח, יותר חוש ב-ב-להתפלפל, יותר חוש במסקנות. אז זה חושים שונים. אז יכול להיות-- אז זה, אז, אז, אז יש בחורים שיש להם תפיסה מהירה וזיכרון טוב, אז הם יודעים הרבה חסידות. בחורים מסוימים שהם לומדים, מתייגעים והם שוכחים, אז צריכים לחזור הרבה יותר. אבל זה עניין אינדיבידואלי וגם כן זה אופנים שונים. אז כל בחור צריך להכיר את עצמו ולדעת במה החוש שלו יותר ובמה הוא יכול להשקיע יותר ובאיזה אופן. וכמובן הדברים שקצת יותר קשה בשבילו הוא צריך להתייגע יותר, אבל לא חייבים, חייבים לקנאות שמישהו אחר יש לו חוש שאני אין לי או אין לי את זה מפותח כמו השני, כי הקדוש ברוך הוא חילק לכל אחד את החושים והכישורים שלו. אה, שאלה אחרונה להיום שאחד הבחורים שאל. אה, מה בכלל

20:30 צריכים לדעת כל החסידות? הרי כל העניין של לימוד החסידות זה כדי שזה יפעל עליך. מי אומר שצריכים לדעת כל חסידות? לא צריכים ללמוד ריבוי מאמרים. ללמוד קצת מאמרים ו-ו-ולהתפלל איתם ולעבוד איתם. צריכים ללמוד כל כך הרבה מאמרים? אז התשובה לזה היא שהכל צריך. הרבי נתן לנו הוראה בדור שלנו בפרט. בדורות הקודמים היה באמת, דיברנו כבר בשיעור הקודם על זה, שבדורות הקודמים היה עיקר הדגש בחסידות העניין של עבודה והעניין של תפילה והעניין של... אבל הרבי בפירוש בדור שלנו דרש בלימוד החסידות שיהיה התעסקות מיוחדת בידיעה גם בכמות. הרבי היה לו כוח מיוחד בזה בעניין של לימוד בכמות, ריבוי חסידות, והרבי ב-- בגלל זה הרבי הדפיס. הרי אצל הרבי היה מהפך לגבי הרביים הקודמים. הרביים הקודמים לא רצו להדפיס חסידות, והרבי הדפיס כל כך הרבה מאמרים. הרבי הדפיס את כל רבותינו נשיאינו והדפיס בשפע כל כך גדול. ודווקא הרבי אמר שלפני ביאת משיח יש את בזבוז האוצרות, אז ממילא צריך להיות חסידות בכמות גם כן. הרבי רצה שיהיה ריבוי לימוד החסידות, אז ממילא צריך לעשות את זה כי ככה הרבי חינך אותנו בדור שלנו. יש אפילו פארברענגען מיוחד שהרבי מדבר. יש י"ט כסלו תשמ"ג. זו שיחה מוגהת גם כי הרבי הגיה את זה, שהרבי אמר שנחלש עניין ההתעסקות בחסידות, והרבי מדבר שמה שצריך להיות לימוד בכמות. הרבי רוצה שיהיה-- בחורים ידעו ריבוי מאמרים, מאמרים בעל פה, והם שייכים לסוג. הרבי ככה מדבר שמה בהרחבה גדולה, שזה לא היה דבר רגיל, סגנון רגיל שרבותינו נשיאינו היו מדברים ככה, אבל הרבי שלנו כן דיבר באופן כזה. רצה שיהיה ריבוי ידע בחסידות. זה בכמות, אבל דרך זה גם באיכות,

22:07 כמו שדיברנו שבוע שעבר, אה, או מתי שהיה השיעור הקודם, לפני שבועיים, שהרבי גם כן לימד את העניין של לימוד בעיון דווקא, בסוגיה, בהבנה, קושיות, פלפול התלמידים, שגם לא היה דרך רגיל בלימוד החסידות. שלימוד החסידות יהיה על דרך לימוד הנגלה ובח-ובח-ובחורים יתפלפלו ביניהם ויהיה ויהיה ויהיה העמקה והבנה ולהקשות קושיות ולתרץ סתירות, שהרבי רצה שלימוד החסידות גם בכמות וגם באיכות בדור שלנו, באופן אחר לגמרי. ובמילא אז זה את-- זה הוראה ברורה שהרבי נתן לנו. איך יודעים מהו החוש שלנו? מישהו שואל. אז החיים מלמדים אותך ולפעמים להתייעץ עם משפיע, לדבר יכול לעזור לך. לאט לאט לומדים בחיים. יש דברים שלוקחים זמן עד שמכירים, אבל בחור בכלל לא צריך להתעסק בכל הדברים ולאט לאט הוא מתחיל ללמוד במה הוא יותר מצליח, במה יש לו חוש יותר. על כל פנים.