פתח ללימוד החסידות - חלק ב

00:00 דובר 1 בשיעור שלנו אנחנו דיברנו בקשר לסדר לימוד החסידות. זה עכשיו בתקופה הזאת אנחנו לומדים על העניין הזה. התחלנו לדבר על השתלשלות החסידות בספרים של רבותינו נשיאינו. אז אנחנו באמצע העניין הזה. אז היינו באמצע לדבר על המיטעלער רבי. אז אנחנו נמשיך איפה שאוחזים. אז בקשר למיטעלער רבי התחלנו לדבר בקיצור, נדבר קצת יותר בפרטיות בקשר למאמרים של המיטעלער רבי. אז המיטעלער רבי, אה, בכלל מה שרואים בחסידות של המיטעלער רבי, שהוא עשה סדר בחסידות. המיטעלער רבי בנה סדר תורת החסידות בתור תורה שלמה. של האלטער רבי זה היה יותר מאמרים, אבל מי שעשה מהחסידות תורה שלמה מסודרת עם סוגיות ובריבוי משלים ודוגמאות זה היה המיטעלער רבי. ולכן קוראים למיטעלער רבי בשם ספירת הבינה. כן, זאת אומרת שאצלו היה עניין של שהוא, הוא הביא את העניינים בעיון ובסוגיה. עניין של בינה, רחובות הנהר, את הרוחב. דיברנו על זה כבר שבוע שעבר, לא נחזור על זה, אבל סתם אני רציתי לדבר על כמה פרטים שרואים במאמרים של המיטעלער רבי. בדרך כלל בישיבה לא לומדים הרבה את המאמרים של המיטעלער רבי, וזה חבל. מה אפשר לעשות, אי אפשר ללמוד את כל העניין, הרבה זמן, ולהקדיש איזה סדר קצר. אבל מאמרים של המיטעלער רבי צריכים להתרגל לסגנון שלהם. יש להם סגנון מיוחד. הרבה מאמרי חז"ל והרבה הרבה מדרשים, ויש לו סגנון, כמו כל רב, יש לו סגנון מיוחד. יש את הסגנון המיוחד של המיטעלער רבי. גם בתורת המיטעלער רבי יש הרבה שקלא וטריא. הרבה הוא שואל שאלות ועונה, ועוד פעם שואל ועוד פעם עונה. זה סגנון כזה של, של רצוא ושוב, שקלא וטריא. הוא שואל והוא עונה ואז הוא עוד

02:11 דובר 1 פעם שואל. ולפעמים קשה להבין, כאילו הוא כבר ענה. מה הוא שואל עכשיו? זה כזה סוג של שקלא וטריא, והוא הולך והולך. ובפרט שזה הכל באריכות גדולה מאוד וצריכים הרבה סבלנות. כן, מאמרים של המיטעלער רבי הם מאמרים ארוכים וצריכים הרבה סבלנות, זמן. אבל בפועל המאמרים של המיטעלער רבי הם מיוחדים ביותר מצד הרוחב, מצד ההסברה, מצד ריבוי משלים והסברים שאין כדוגמתו. כמו שאמרנו בשיעור הקודם, שרואים אצל המאמרים של הרבי הרש"ב, שזה מה שבדרך כלל לומדים בישיבה, אז רובם של המאמרים של ההמשכים, אפשר להגיד, מיוסדים על מאמרים של המיטעלער רבי. כן, רואים את זה במוחש. אדרבה, רואים אצל המיטעלער רבי שהוא, אה, מאריך יותר, הוא ממשיך יותר. זה הרבי הרש"ב לא, לא מסיים את העניינים הרבה פעמים. לא מסיים את ההמשך. ואם אתה רוצה לדעת מה הסיום של ההמשך, אז מסתכלים אצל המיטעלער רבי ושם רואים את הסיום. לדוגמא, המאמר החלצו. החלצו זה אחד מהמאמרים הגדולים של הרבי הרש"ב. המאמר החלצו של הרבי הרש"ב תרנ"ט לא נגמר, חסר לזה את הסיום. אבל יש את החלצו של המיטעלער רבי, שזה המאמר של הרבי הרש"ב מיוסד על החלצו של המיטעלער רבי. במאמרי אדמו"ר האמצעי יש את המאמר החלצו, ושמה יש את ההמשך. זה כל מה שלא נגמר אצל הרבי הרש"ב. כל ההמשך של הד' אותיות של שם הוויה. אז יש את זה אצל המיטעלער רבי. על דרך זה לומדים עכשיו בשיעור ג' בישיבה, לומדים שובה תרס"ה. שובה תרס"ה זה ההמשך של המיטעלער רבי. גם מאמר של המיטעלער רבי על דבר מילה, ושמה אצל המיטעלער רבי יש גם את ההמשך. הרבי הרש"ב לא מסיים את העניין,

04:03 דובר 1 הוא נשאר באמצע ההמשך. למרות שזה שישה מאמרים ארוכים ורחבים, אבל לפועל הוא לא מסיים את הסוגיה, נשאר באמצע. והמיטעלער רבי יש את המאמר שמה הוא כן מסיים. בדרך זה רואים אצל המיטעלער רבי את העניין הזה. אז המרחב בחסידות באופן של הרוחב בולט נורא אצל המיטעלער רבי. היה בתשנ"ב, ומגיעים למיטעלער רבי, היה בתשנ"ב. זה היה חידוש גדול שבתשנ"ב הרבי דיבר בקשר לעניין הגאולה ומשיח, בקשר לזה שצריכים להתכונן לגאולה. אז הרבי דיבר על זה שההכנה לגאולה צריך להיות העניין של, אה, קיני, קניזי וקדמוני. הרבי תמיד הביא את זה. סליחה. שבמאמרים, אה, אה, שבמאמרים של המיטעלער רבי יש את העניין של, אה, קיני, קניזי וקדמוני, שהוא מסביר שיש את הז' אומות, שזה הז' מידות רעות, שזה צריכים לברר בזמן הזה. ויש את העניין של הג' מוחין, חב"ד, שזה יהיה לעתיד לבוא. אז הרבי דיבר בתשנ"ב בשיחות, שמכיוון שכבר נמצאים באווירה של משיח, נכנסנו לתקופה של ימי המשיח, צריך להיות התחלת העניין הזה באופן של בירור המוחין. והרבי אמר שזה בעיקר רואים את זה במאמרים של המיטעלער רבי. ואז הרבי אמר שבישיבה בפרט שיהיה פלפול התלמידים ודיבוק חברים וחברים וזה, ושיהיה לימוד החסידות ברחבות, בפרט במאמרים של המיטעלער רבי, ששמה רואים את העניין של עבודת המוחין. אז זה היה בתשנ"ב. אחד מהשיחות הרבי דיבר על זה. אז מזה אנחנו מבינים שיש את החביבות המיוחדת בתורה של המיטעלער רבי. לפועל מה שרואים בישיבה, מה שמכל המאמרים של המיטעלער רבי שרואים שפה לומדים, אז יש את הספר דרך חיים. ספר דרך חיים זה ספר של עבודה. דווקא כן ספר של, של תשובה. דרך חיים זה ספר

06:15 דובר 1 של תשובה שמיטעלער רבי כתב. כידוע, כמו שכתוב בהיום יום, שמיטעלער רבי כתב לכל סוג של חסיד הוא כתב ספרים, ספרים של השכלה, ספרים של עבודה, ספרים מסוג אחד, ספרים מסוג אחר. אז הספר דרך חיים. יש שני ספרים בענייני תשובה: ספר שער התשובה וספר דרך חיים. אז בישיבות נהגו תמיד ללמוד את הספר דרך חיים, בפרט בחודש אלול. יש מכתבים של הרבי גם כן בקשר ללמוד את העניין של ספר דרך חיים, בפרט את הפרקים הראשונים. הרבי היה אומר, מצווה או מ-מ-מורה מציע שילמדו את הפרקים הראשונים של דרך חיים. ההקדמה והאחד עשר הפרקים הראשונים. לפעמים כתוב שתים עשרה פרקים הראשונים. האחד עשר הפרקים הראשונים זה ה-- זה ה-- שמה מדבר מאוד, מאוד חזק, מאוד חריף, מאוד, מאוד, מאוד בפרטיות על עבודת התשובה, ועל פרק ע' זה אחד מהמאמרים הכי חריפים והכי עבודה, אם אפשר להגיד, שיש בחסידות. אז זה נהוג בישיבות ללמוד. אבל יש מהספרים של המיטעלער רבי שהמיטעלער רבי בעצמו הדפיס. אז יש הרי כמעט על כל מועד ישנם ספרים. מי שרוצה לפעמים להסתכל במאמר של המיטעלער רבי, אז בתור עצה אני אומר רק שער האמונה של המיטעלער רבי זה ספר שמאוד, מאוד מעניין ולא כל כך קשה להבין. שער האמונה, אה, שמה הוא מדבר על יציאת מצרים, על, על מתן תורה, על, על, על ביאתו של משיח, על יסודי האמונה. זה, זה שער האמונה של המיטעלער רבי. הרבה מאמרים של פסח, של אחרים, של פסח מיוסדים על שער האמונה. אה, יש גם שער היחוד. שער היחוד זה ספר יותר קשה. שער היחוד שמה זה ספר של השכלה. שמה מדבר על אה על השתלשלות. אה, כתוב בהיום

08:21 דובר 1 יום שזה א' ב' של חסידות, אבל האמת היא שהיום שיש כבר את ההמשכים של הרבי הרש"ב, אז שמה נמצאים רוב העניינים שנמצאים בשער היחוד ובסגנון של הרבי הרש"ב שהבחורים יותר רגילים ללמוד את זה. אמ, יש מה שנת-- יש את ה-- יש בחנוכה ופורים את השערי אורה. יש כאלו שהרבי היה אומר הרבה ליהודים ללמוד שערי אורה. שמה יש מאמרים על חנוכה ופורים. יש עטרת ראש על ראש השנה ויום כיפור. הספר עטרת ראש. אה, זה בעיקרון. אחרי זה יש תמיד מאמרים פה ושם. יש ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים, ששמה נדפסו כמה מהקונטרסים של המיטעלער רבי, ששמה יש מאמרים מאוד מעניינים. אה, מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים, שמה יש את הקונטרס אה ש-ש-שקונטרסים שמאוד מעניין דווקא ולא כל כך קשה. אז יש את הקונטרס הידוע, פוקח עורים, שזה קונטרס של-של-של תשובה, של הדרכה לבעל תשובה. זה לא שייך לכל אחד ואחד, אבל זה מאוד מאוד מעניין וכדאי ללמוד את זה. רק, אני רק אומר שאם מישהו הולך ללמוד את הקונטרס פוקח עורים, שקודם כל אחרי שהוא ילמד שיתייעץ עם משפיע מה לעשות, מה לא לעשות, כי לא כל מה שכתוב שמה זה שייך לדורנו זה. יש שמה הרבה הוראות בקשר לתעניות וסיגופים והשקפות וכל מיני דברים שהיום אנחנו לא כל כך שייכים לזה, אבל זה ספר של הדרכה לבעל תשובה. אחרי זה יש את הקונטרס, אה, יש שם קונטרס תפילה, עניין תפילה, שמסביר את הסדר בתפילה. זה כתוב ביידיש. אלו שמבינים יידיש זה מאמר מאוד מאוד מעניין ומאוד שלם על עבודה של תפילה. ויש שמה עוד קונטרסים מעניינים.

12:15 דובר 2 הגהות, רשימות, מראי מקומות, זה לא תמיד זה, זה מעורב. יש שמה כל המינים. יש מהמאמרים שהוא אמר, יש מהמאמרים שהוא כתב, יש הגהות, יש רשימות, יש. זה כל מיני סוגים. אז לא, לא הכל זה לא מסודר בסגנון אחד. אז הרבה פעמים אתה מסתכל באור התורה ואתה, אתה מתבלבל. אתה, אתה לא יודע איפה להסתכל, איך להסתכל. אתה רואה הרבה מראי מקומות אז אתה מרגיש ש-ש-שאתה לא מוצא את הידיים והרגליים. אז אחד מהדברים שהרבי עשה בקשר לאור התורה, אחרי שהרבי הדפיס כמעט את כל הסט של האור התורה, אז בתשל"ז הרבי ציווה על התמימים ב-770 שיעשו ליקוט מכל תורת הצמח צדק, לחלק את זה לפי האלף בית. מזה יצא ספר הליקוטים. אם ראיתם את זה בישיבה, יש ספר הליקוטים צמח צדק. ספר הליקוטים זה מכל הספרים של הצמח צדק. אז ליקטו לפי האלף בית. זה ספר כמו אנציקלופדיה, ספר ערכים כזה. זה הלשון של הצמח צדק, אבל זה מחולק לפי עניינים. אז תמיד אם אתה מחפש איזה עניין, כשאתה לומד איזה סוגיה ואתה רוצה לדעת מה הצמח צדק אומר על הסוגיה, אז תמיד כדאי להשתמש עם ספר הליקוטים, כי שמה יש לך ריבוי שפע ממש, וכל התורה כולה וכל הנושאים וכל העניינים שבתורת החסידות, תורת הסוד ותורת הקבלה, פנימיות התורה, זה ספר הליקוטים שזה עשו בנוי על אור התורה. מה שכן לומדים בישיבות מהספרים של הצמח צדק זה הספר דרך מצוותיך. כל הבחורים מכירים את הצמח צדק מהספר דרך מצוותיך או מהגהות הצמח צדק בליקוטי תורה. אבל יותר, יותר, יותר מפורסם, יותר מה שלומדים בישיבות עם שיעורים זה דרך מצוותיך. דווקא דרך מצוותיך זה מעניין. דרך מצוותיך זה לא

14:23 דובר 2 משהו רגיל של הצמח צדק. דרך מצותיך, הצמח צדק כתב את זה כשהיה אברך צעיר. יש חלק מדרך מצותיך שהוא כתב בזמן של הבר מצווה, לפני הבר מצווה, אחרי הבר מצווה או מיד אחרי החתונה, שזה לא היה הרבה זמן הבדל. הצמח צדק התחתן בגיל חמש עשרה, אז, אז בתקופה ההיא הוא כתב את הדרך מצותיך. אז הדרך מצותיך, זה מה שזה מעניין, זה שהדרך מצותיך יש לזה סדר מאוד מסודר. כן, הוא מביא מצווה, הוא כותב את ספר החינוך. כן, מביא את החינוך. מה החינוך אומר על המצווה ועל פי נגלה. ואז הוא מביא מה שכתוב בכתבי האר"י ז"ל על פי קבלה, ואז הוא מביא את הביאור על פי חסידות. בדרך כלל ברוב הישיבות איך שלומדים, שלומדים שקופצים את הקבלה ולומדים רק את החלק של חסידות. ואני לא יודע אם המגיד שיעור, אם מספיקים בסוף, חוזרים להסביר את הקבלה או או רק לומדים את החלק של חסידות בלי הקבלה. אבל איך שהיא דרך מצותיך, או מה שיש בזה מיוחד ולכן לומדים את זה בישיבות, שיש שמה את הסוגיות היסודיים של תורת החסידות ובאופן מסודר, באופן מוסבר, לא באריכות גדולה ביותר וגם לא בקיצור גדולה ביותר. ידוע שר' יואל כהן כשהגיע לרבי בתש"י, אז יש סיפור שהרבי נתן אז סדר הדרכה בלימוד. אז ר' יואל כהן מספר שהרבי אמר לו שהוא ילמד חסידות, והרבי אמר לו שילמד דרך מצותיך. ואמר לו למה ללמוד דרך מצותיך? אז מספרים שהרבי אמר לו שליקוטי תורה העניינים שמה מדי בקיצור, לפעמים קשה להבין את העניינים בסוגיה של חסידות. אחרי זה אצל הרש"ב זה כבר יש מדי הרבה אריכות. ספר שיש את העניינים, סוגיות, כל הסוגיות של

16:19 דובר 2 חסידות בתור יסוד עם הסבר, זה הספר דרך מצותיך. לכן הרבי אמר לר' יואל שעל הספר הראשון שהוא ילמד, הרבי הורה לו ללמוד את הדרך מצותיך. בדרך כלל בישיבות לומדים רק חלקים של הדרך מצותיך. אי אפשר, בדרך כלל לומדים את זה רק שנה אחת ומספיקים ללמוד רק כמה מצוות וזה חבל, כי יש הרבה מצוות בדרך מצותיך שלא לומדים בישיבות ויש שמה סוגיות מאוד מעניינות בחסידות. הסגנון גם כן סגנון מאוד מעניין. הצמח צדק כתב את דרך מצותיך בסגנון מעניין, סגנון כזה לא של מאמר, סגנון כזה יותר של כתיבה. אז יש שמה קצת לפעמים יותר מרחב, יותר אותיות ואפשר להבין הרבה סוגיות בחסידות מדרך מצותיך. על כל פנים, זה הספר שנוהגים ללמוד בישיבה. אבל כמו שאמרתי יש עוד ריבוי ספרים מהצמח צדק, וטוב. יום אחד כדאי להסתכל, בפרט אם מישהו מחפש סוגיות בחסידות. אז אני כן מציע להשתמש עם ספר הליקוטים, ששם נותן לך הרבה ידע בכל מיני עניינים. ותמיד אם אתה מחפש איזה עניין ספציפי, איזה ביאור על פסוק או על איזה מצווה או על איזה עניין, אז הצמח צדק זה אחד מהספרים הכי מושלמים. בפרט שהוא מסביר דברים לא רק על פי חסידות, לפעמים הוא גם מביא לך עניינים מספרי דרוש, ספרי קבלה וזה זה והלכה וכל מיני דברים של שלמות. זה בנוגע לצמח צדק. עכשיו בנוגע לרבי המהר"ש. הרבי המהר"ש, אז ידוע שהרבי המהר"ש הוא התחיל את העניין של ההמשכים. מה שיש מיוחד מהרבי המהר"ש שהוא התחיל את העניין של המשכים. עד הרבי המהר"ש לא היה המשכים. היה מאמרים על פסוק, על הפרשה, על פסוק או עניינים, אבל לא באופן של המשך. המשכים זה משהו

18:26 דובר 2 חדש שהתחיל אצל הרבי המהר"ש, שהוא התחיל מאמר בתקופה מסוימת. בדרך כלל זה היה מתחיל בפסח או לפעמים בזמן אחר, והמאמר היה מתחיל ואז היה המשך חצי שנה, שנה, לפעמים כמה חודשים ולפעמים חודש, לפעמים חודשיים. היה כמה וכמה שבועות או חודשים שהיה מדבר המשך ענייני, עניין בחסידות, שהולך כל שבוע עוד פרק, עוד פרק, עוד פרק כמו שרשרת מעניין לעניין, הכל על בסיס המשך העניינים. זה היה אצל הרבי המהר"ש עניין ההמשכים. הרבי דיבר על זה פעם שאצל הרבי המהר"ש העניין שלו שהוא היה לכתחילה אריבער, זה רואים את זה גם בחסידות שלו. עניין ההמשכים זה עניין של לכתחילה אריבער, כי זה לא שזה מוגבל לפרשה. גם מאמרים של הרביים עד הרבי המהר"ש היו מדברים על הפרשה. אז פרשה זאת מדברים על זה, פרשה זאת. זה יותר בהגבלה. אצל הרבי מהר"ש אצלו הכל היה לכתחילה אריבער, למעלה ממדידה והגבלה. אז גם רואים את זה בעניין הזה של ההמשך, שמדברים סוגיה בחסידות וזה מדברים. מדברים כל כל כמה וכמה שבועות וחודשים. מההמשכים היותר מפורסמים מהרבי המהר"ש. אה, גם כן לדאבוננו לא לומדים את זה הרבה בישיבות, אין על זה כמעט, אין לזה סדרים וזה חבל. המאמרים של הרבי המהר"ש יש להם סגנון מיוחד. זה נכתב דומה לסגנון של הצמח צדק, אבל יותר, יותר בפשיטות, יותר כזאת, יותר קליל כשמתרגלים לסגנון שלו. יש לו סגנון כזה, מה שנקרא קליל, סילנצה. צריכים להכיר את הסגנון שלו, את הראשי תיבות ואת ה-- ואת הצורה, את הכתיבה של הרבי מהר"ש. אבל, אבל, אה, הביאורים הוא לא, הוא בדרך כלל הוא, הוא לא מסתבך מדי הרבה. הוא מסביר דברים בפשטות. הוא מוריד את הדברים

20:33 דובר 2 בצורה די, די, די מלובשת, בלי סלסולים. יש שם הרבה, אה, מחלה, הרבה תערובת של השכלה ועבודה. רואים את זה אצל הרבי מהר"ש, אה, מאוד חזק. על כל פנים, אמ, מההמשכים היותר מפורסמים שיש מהרבי מהר"ש זה המשך וככה תרל"ז. ההמשך וככה תרל"ז זה המשך מאוד, מאוד מסודר, מאוד, מאוד מוסבר. ממש חבל שזה לא נכנס, אה, כל כך. אנשים לא מכירים את זה. לפועל, מה שקרה עם המשך וככה זה שזה נדפס בהתחלת-- בזמן של הרבי, בשנים הראשונות, ואחרי זה, זה לא היה בדפוס הרבה שנים. אני זוכר כשאני הייתי בחור חיפשתי את הוככה ולא היה, לא היה בנמצא. היה יחידי סגולה שהיה להם את זה, מהזקנים שהיה להם את ההמשך וככה. במונטריאול אצל המשפיע היה להם את הוככה. היה-- לא היה, לא היה בנמצא הספר וככה, לא היה, לא היה. ובמילא לא, לא למדו את זה כל כך. זה היה בעיה. אה, חוץ מזה, אצל הרבי מהר"ש חלק גדול מהמאמרים שלו נדפסו בכתב יד. אם ראיתם פעם את הספרים הישנים אז רואים שחלק גדול מהספרים של הרבי מהר"ש, אה, גם וככה ועל דרך זה חלק מההמשכים, הספרים נדפסו ב-ב-בכתב יד. יא, אז זה, זה הדפוס זה נמצא עם הכתב יד, כאילו לא, לא, לא, בכלל לא-- אז, אז זה גרם שהרבה אנשים לא, לא, קשה להם לקרוא את זה. אז לכן לא היו הרבה שלמדו את זה. חבל גם כן. לפועל רק בשנים האחרונות, לפני חמש שנים בערך משהו כזה, נדפס הספר המאמרים תרל"ז ושם נדפס ההמשך וככה מחדש באותיות יפות מרובעות עם המראי מקומות, ובמילא זה כבר נמצא אצל כל אחד ואחד. זה מהבזבוז אוצרות.

22:41 דובר 2 יש כבר ברוך השם היום שפע של חסידות. צריכים רק למצוא את הבחורים שישקיעו את הזמן ויחליטו ללמוד חסידות. על כל פנים, ההמשך וככה זה המשך מאוד מוסבר, מאוד מסודר. זה הולך על שנה שלמה. זה מתחיל בפסח וזה נגמר, אה, אחרי שמה לא זוכר בדיוק, אחרי חנוכה. זה הולך כמעט שנה שלמה. וההמשך, אה, מסביר עניינים בחסידות בצורה מאוד מוסברת, מאוד יפה. אפשר להגיד שריבוי מאמרים של הרבי נשמתו עדן ועל דרך זה ריבוי מאמרים של הרבי שלנו, נשיא דורנו, מיוסדים על המשך וככה. זה מההמשכים שהרבי קאכט. הרי הרבי היה לו קאך מיוחד בהמשך וככה. יא, והרבה פעמים הרבי, הרבי מדבר על זה. לדוגמא, כן, כדי רק שתבינו עניינים בחסידות שהיסוד שלהם זה המשך וככה. לדוגמא קונטרס ומעיין שכל הבחורים מכירים, עוד מעט נדבר על זה אצל הרבי הרש"ב. קונטרס ומעיין של הרבי הרש"ב מיוסד על המשך וככה. המאמרים של אחרון של פסח, כל המאמרים של אחרון של פסח שמדברים על ההבדל בין, בין קריעת ים סוף וקריעת הנהר, גילוי יציאת מצרים, ימי המשיח, זה מיוסד על המשך וככה. מאמרים של סוכות של הרבי, ריבוי מאמרים של סוכות שמסביר את העניין של הד' מינים והסוכה והאחדות והכל זה מיוסד על ההמשך וככה ועל דרך זה יש ריבוי סוגיות בפרט בעניין גאולה משיח. יסודי חסידות שמיוסד על ההמשך וככה. אז זה המשך מאוד מאוד יפה של הרבי מהר"ש. יש עוד המשך של הרבי מהר"ש מאוד מפורסם שזה ההמשך מים רבים. ההמשך מים רבים זה המשך גם כן מיוחד במינו. ההמשך הזה נדפס כבר בשעתו בזמן של הרבי, כשהרבי-- סתם דרך אגב, מאוד מעניין בקשר לרבי מהר"ש שכשהפרידיקער רבי

24:57 דובר 2 הגיע לאמריקה ואז היה הייסדות של קה"ת בתש"ב, כשהרבי הגיע לאמריקה גם אחרי כ"ח סיון אז היה הייסדות של קה"ת. אז הספרים הראשונים שהדפיסו קה"ת היה הספרים של הרבי מהר"ש. אף אחד לא יודע למה, מה העניין, מה היה בזה, אבל היה דבר מעניין שעוד לפני שהדפיסו את הספרים של הרבי הרש"ב והצמח צדק, הספרים הראשונים שהפרידיקער רבי שלח להדפיס כש-כש-נפתח, התייסד קה"ת, היה הספרים, כל ההמשכים של הרבי מהר"ש. בשנת תרל"ו וזה נמשך גם כן כמעט שנה שלמה עד תרל"ז משהו כזה. אז ההמשך הזה גם כן זה המשך מיוחד במינו. המשך שיש בזה הרבה עבודה, הרבה יותר עבודה מהשכלה, שמה גם השכלה. ההמשך הזה, המשך מים רבים, דווקא נדפס באותיות של דפוס. בינתיים זה אמור, זה צריך להיות נדפס. לא נראה לי שהם כבר הדפיסו את זה מחדש. הם עובדים על זה, הם גמרו לעבוד על זה, באמצע לעבוד על זה. אני יודע שאח שלי פה ר' זלמן, הוא היה לו, היה לו איזה עסק בעניין. אז הוא מסתמא יודע יותר טוב ממני איפה אוחזים עם הספר, אבל אני יודע שהם עובדים על זה. זה אמור לצאת. המשך מים רבים תרל"ו. פשוט המשך מאוד מעניין. המשך, אפשר להגיד את המילה מתוק. יש שמה שיחות. הוא מתחיל עם-- הוא מדבר, הוא מדבר על, על בעלי עסקים, על, על, על זה שצריך להיות ביטחון ואמונה ולא להיות מונח בעסק. מסביר את זה באריכות. מסביר את ההתבוננות בעבודת התפילה איך לעורר את אהבת השם. יש שמה כמה פרקים שזה שער היחוד והאמונה, כאילו חלק, כמעט כל שער היחוד והאמונה נמצא באמצע, באמצע

27:12 דובר 2 המים. על דרך זה יש שמה כמה פרקים בתניא, מהפרקים של מ"א, מ"ב, מ"ג, מ"ד. כל מיני הסברות איך לעורר את האהבה, איך לעורר את היראה. מיוסד על ליקוטי תורה ותניא. אז זה, זה, זה, זה שמה מוסבר בספר מים רבים. למעשה, כמו שאמרנו, כמעט ולא, לא רגילים ללמוד את זה בישיבות. אבל מי שרוצה להתחיל להתרגל לסגנון של הרבי מהר"ש, זה מאוד מושך את הלב ואפשר ללמוד בשפע. דרך אגב, מדברים על הרבי מהר"ש. שמעתי שכשהספרים של הרבי מהר"ש נדפסו בתרס"ז, הרבי היה בצרפת, אז הגיע, אז יצא בדפוס אחד מהספרים. אחד מהספרים, ספר המאמרים תרכ"ו, או אחד מהספרים של הרבי מהר"ש יצא אז. הרבי אז היה בפריז, ושמעתי את הסיפור שבשבת הרבי שבת בצרפת, בפריז זה מאוד ארוך. שבתות של הקיץ הן לא נגמרות. זה מאוד מאוחר, עד אחת עשרה, אחת עשרה וחצי. מאוד מאוחר. זה ימים מאוד מאוד ארוכים של הקיץ וחם. אז שמעתי שהרבי התיישב בשבת בצהריים, משהו בשעה אחת. הרבי התיישב בשול וישב ליד החלון, והיה שמש והיה חום ולא היה אייר קונדישן. והרבי ישב עם הספר — אחד מהספרים של הרבי מהר"ש הגיע אז — והרבי התיישב וישב מהצהריים עד מנחה, איזה שש, שבע שעות, ולמד את כל הספר מההתחלה עד הסוף. את כל ספר המאמרים הוא עבר על זה במשך אותו אחר הצהריים. זה פשוט היה בשול. אנשים ראו את זה איך שהרבי יושב ככה, עובר על כל הספר פרום טופ טו טופ, מה שאומרים, מצד לצד. וכמובן הרבי למד, אז הוא למד. ידע איך שהרבי למד. אבל ככה, ככה הסיפור. מהמימורים המפורסמים של הרבי מהר"ש כולם מכירים. זה המימר מי כמוכה

29:27 דובר 2 שמובא בהיום יום, שזה מהמימורים לתרץ אביו, שמסביר את העניין של אחדות הוי'. הרבי מהר"ש מדבר הרבה על אחדות הוי'. המימר האומנם שהבחורים לומדים בישיבה, זה חלק גדול של האומנם מיוסד על המימר מי כמוכה ובכלל על המימורים של אחדות הוי' של הרבי מהר"ש. אז זה קצת טיפה מן הים, ונגיע למימורים והמשכים של הרבי מהר"ש. עכשיו נדבר ונגיע לרבי הרש"ב נשמתו עדן. המימורים של הרבי הרש"ב, אז הרי זה המימורים שלומדים בדרך כלל, רוב רובם לומדים בישיבות. הרבי הרש"ב ידוע ומפורסם שנקרא הרמב"ם של חסידות. הרמב"ם של חסידות. למה? הרבי דיבר על זה הרבה פעמים. למה קראו לו הרמב"ם של חסידות? כי כמו שהרמב"ם סידר בסדר מסודר, הלכה הלכה, כל העניינים של נגלה דתורה, הרבי הרש"ב עשה סדר מסודר בתורת החסידות. הוא סידר את זה בסדר מסודר, סוגיה סוגיות, הן בעבודה והן בהשכלה ובאותיות של הלבשה, וגם כן יותר בעומק. אצל הרבי הרש"ב רואים שהוא נכנס בעומק, יותר בעומק, בפנים, מעומק, ובונה את כל הסוגיה של חסידות, שבעצם זה התחיל מהאלטער רבי, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, הרבי מהר"ש, כל רבי. אבל, אבל הרבי הרש"ב הוא סידר את זה בסדר מסודר ולכן ככה קוראים לו הרמב"ם של חסידות. הרבי דיבר על זה הרבה פעמים. אצל הרבי הרש"ב רואים את העניין של סדר ובאופן נפלא ביותר. מצד אחד הוא המשיך בשיטה של אבא שלו. מה שהרבי מהר"ש עשה המשכים, אז אצל הרבי הרש"ב, אצל הרבי נ"ע, היה המשך גם כן באותו אופן. הוא גם כן המשיך את הסדר של המשכים. אבל אפשר לראות את ההבדל שההמשכים של הרבי מהר"ש הם יותר דרושים, לא כל כך סוגיות. מה שאין כן אצל הרבי הרש"ב

31:36 דובר 2 ההמשכים הם סוגיות, סוגיות, סוגיות עמוקות, סוגיות באחדות הוי', סוגיות בסדר השתלשלות, סוגיות בדעת עליון ודעת תחתון. כל ההמשך זה סוגיה. זה אצל הרבי הרש"ב. אבל כאן מקום להעיר שאצל הרבי הרש"ב גופא יש בזה תקופות, יש תקופות, יש כמה וכמה תקופות. אצל הרבי הרש"ב יש, בכללות מחלקים את זה, את התקופה הראשונה מתרמ"ג עד תרנ"ז. כן, ככה מחלקים את זה בכללות. אף על פי שבפרט גם שם אפשר לחלק, אבל בכללות מחלקים את זה התקופה הראשונה עד תומכי תמימים, ששמה אין כל כך המשכים. יש המשכים קצרים. כן? במימורים של הרבי הרש"ב מתרמ"ג עד תרנ"ז בדרך כלל יש המשכים קצרים. ברובא דרובא זה מימורים יחידים, שכל מימור זה סוגיה, אבל זה לא המשך. יש קצת המשכים קטנים, כן? המשכים של שני מימורים, לפעמים המשכים של שלוש מימורים, מאוד קצת המשכים יותר ארוכים. אם תסתכלו בספר המימורים תרמ"ז, יש, יש איזה המשך של כמה מימורים שמה, וכולו נאמרו עם איזה, יש איזה, איזה שבע שמונה מימורים, יוצא מן הכלל. יש שמה המשך תר"ס, גם כן המשך של ארבע מימורים, אבל בדרך כלל המשכים שלפני תומכי תמימים הם היו המשכים קצרים. אף על פי כן, יש שמה מימורים מאוד יסודיים שנוהגים ללמוד בישיבה גם כן. בתרמ"ג כל הבחורים מכירים את תנו רבנן נר חנוכה, אחדות הוי', המימר האומנם שמסביר את העניין של אחדות הוי', אבל דרך זה יש עוד מימורים שבתחילת הנשיאות, מימורים יסודיים. המימר מה רבו מעשיך, המימר להבין ההפרש בין קליפת נוגה. כמה מימורים יסודיים שיש ב־ מגיעים לתר"ן. אחרי זה בתר"ן, בספר המימורים שמה יש מימורים גם כן מאוד יסודיים שלומדים

33:47 דובר 2 בישיבות, כמו ההמשך של, של תוהו ותיקון של הרבי הרש"ב תרמ"ט. יש שמה את כל הסוגיה של תוהו ותיקון, ועל דרך זה עוד כמה מאמרים יסודיים שיש בשנים הראשונות. והנו"נים, כן? מדברים על הנו"נים עוד לפני תומכי תמימים. אבל בספר המאמרים תרנ"ה-נ"ו כבר יש יותר המשכים. אז יש את ההמשך של שבועות תרנ"ה, ההמשך של שבועות תרנ"ו, שמה כבר מתחילים לראות את השיטה המיוחדת של הרבי הרש"ב, שהוא לוקח סוגיה והוא בונה את זה בהרחבה. זה רואים כבר בספר המאמרים תרנ"ה-נ"ו. בתרנ"ז יש את המאמר הידוע וידעת היום, וידעת היום מוסקבה, שהרבי, שהרבי, שהרבי מאוד דיבר על זה הרבה. וידעת היום מוסקבה, זה תפסו עוד בשנים הקודמות. שם מוסבר, זה מהמאמרים הכי יסודיים בחסידות. שמה רואים כבר את הסגנון המיוחד של הרבי הרש"ב, עם הרחבה והסברה ועם התחלה ועם סוף, והכל מוסבר, הכל מתורץ, הוא לא משאיר שום דבר, שום דבר באמצע. בתרנ"ז יש גם את ההמשך הידוע שמח תשמח. שמח תשמח זה המשך ידוע של הרבי, של הרבי הרש"ב, שזה נכתב כמו מאמר אחד. ושמה יש גם כן סוגיה נפלאה בייחוד, ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, המשך של חסידות שמח תשמח. אבל מה שיותר נוהגים ללמוד בישיבה זה מתרנ"ט ואילך. מתרנ"ט, שאז היה תומכי תמימים ליובאוויטש, הגיעו לליובאוויטש, אז התחיל הסדר של המשכים בהרחבה, בסטייל מיוחד ששייך במיוחד לתומכי תמימים, ולכן בישיבות בעיקר לומדים את ההמשכים האלה מתרנ"ט עד תרס"ו. בערך עשר שנים האלה, קצת יותר, שם היו ההמשכים העיקריים של הסוגיה של חסידות, של הרבי הרש"ב מסדר אותם בסדר מסודר. בתרנ"ט יש ארבעה המשכים, ואחרי זה בתר"ס יש שני המשכים של ראש השנה ושבועות. תרס"א יש את ההמשך של ראש השנה. תרס"ב יש שני המשי-- יש

35:57 דובר 2 שני המשכים, ראש השנה ושבועות. תרס"ג יש שני המשכים, ראש השנה ושבועות. תרס"ד יש גם כן שני המשכים, ראש השנה ושבועות. תרס"ה יש שני המשכים, ראש השנה ושבועות. אז שם היה את הסדר של ראש השנה ושבועות, היה סדר אצל הרבי הרש"ב שאז היו המשכים. היו גם מאמרים שהם לא היו בהמשכים באמצע השנה, אבל בדרך כלל היו המשכים שהיה מתחיל בראש השנה ונמשך לכמה וכמה שבועות או חודשים, ואז דרך זה בשבועות היה מתחיל ההמשך שהיה נמשך לכמה וכמה שבועות או חודשים. משם יש את יסודי החסידות שנמצאים בהמשכים של הרבי הרש"ב. אה, מישהו כתב פה בצד בקשר לספר התולדות של הרבי מהר"ש. אז נכון, ספר התולדות של הרבי מהר"ש זה ספר שהרבי עצמו חיבר את זה, וזה הספר היחיד שהרבי עצמו התעסק, ספר התולדות של הרבי מהר"ש. כל שאר ספרי התולדות הרבי לא-- הרבי עצמו לא התעסק בזה. זה עשה הרב חנניה גליצנשטיין עליו השלום. אבל ספר התולדות של הרבי מהר"ש הרבי עצמו חיבר, ובפשטות זה היה קשור עם זה שאז הדפיסו את כל הספרים של הרבי מהר"ש בתקופה ההיא, ואז הרבי התעסק גם כן להדפיס את ספר התולדות של הרבי מהר"ש. יש כאלו חסידים שרוצים להגיד את הקשר הענייני גם כן, כמו שהרבי הרבה פעמים אמר בקשר לפרידיקער רבי, שהפרידיקער רבי היה דומה לרבי מהר"ש. הרבי תמיד היה מספר את זה, שקליינסטער פון אונז היה כמו הרבי מהר"ש, והרבי תמיד היה בוכה כשהיה מספר את זה. אז היה איזה קשר מיוחד בין הפרידיקער רבי לרבי מהר"ש. על כל פנים, זה ספר התולדות של הרבי מהר"ש. אה, חוזרים לרבי הרש"ב, אבל הזמן כבר נהיה מאוחר. אה, טוב, אז כשנגיע

37:51 דובר 2 לרבי הרש"ב, אנחנו לשבוע הבא, אנחנו נמשיך. רציתי לדבר במיוחד על המשך תרס"ו, על המשך תער"ב, ועל המאמרים שאחרי המשך תער"ב, שזה השנים האחרונות של הרבי הרש"ב, שזה בעזרת השם נדבר שבוע הבא. גם כן כשנגיע לשיחות של הרבי הרש"ב, שזה דבר מיוחד שהתחיל אצל הרבי הרש"ב, עניין השיחות, שזה ספר השיחות תורת שלום. אז בעזרת השם שבוע הבא אנחנו נמשיך לדבר על כל העניינים האלה. בינתיים שיהיה לכל אחד הצלחה רבה ומופלגה, ונזכה כולנו לחסידות אמיתית, מתעסמודוש כיד.