ביאורי התפלה - אשרי - חלק ז

00:01 בהיום יום כתוב שצריך להגיד זכר עם סגול. כך כתוב בהיום יום, אבל הרבי היה אומר, הרבי היה אומר... היו שומעים שהרבי הגיע פה והיה אומר זה, אז זה שצריך כל אחד בפירוש. הוא יכול לספר. אה? הרבי אמר, יש משנה שכתוב זכר. יש כזה שכתוב זכר. בהיום יום כתוב שנגיד זה, אבל הרבי היה אומר זה וזה. אז זה גם כן. עוד כמה דברים של הרבי ש... אגב פוינט, הפסוק הזה, "זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו". אז אה, אז בסידור של האלטער רבי, אם אני מסתכל בסידור של אה... הפסוק הזה, יש שם מאמר מאוד ארוך של האלטער רבי. המאמר הזה, המיטעלער רבי אמר את זה בשש המשכים. זה מאמר שהרבי אמר בשש פעמים, ובגלל זה נהיה המאמר הזה "זכר רב טובך". אז יש על זה סיפור שאחרי שהאלטער רבי אמר את המאמר הוא ביקש מהחסידים הגדולים שיכתבו ביאור על המאמר. כל אחד מהחסידים כתב ביאור על המאמר. המיטעלער רבי, גם מהחסידים האחרים. ר' אייזיק, ר' אייזיק. הרבה מהחסידים שהיו אצל האלטער רבי. כל אחד כתב ביאור, וזה עשינו כבוד לכל המאמר הרבה זמן. המאמר הזה זה היסוד של כל הסוגיה בחסידות שיש על זה אריכות והרבה מאמרים והמשכים. הסוגיה של אור ושפע. כל הסוגיה הזו של אור ושפע. אה, כל אור ושפע, כל הסוגיה הזאת, על זה היסוד זה מהמאמר הזה "זכר רב טובך" מהאלטער רבי. זה אחד מהסוגיות היותר אה ארוכות בחסידות. והיסוד זה מהמאמר ההוא נמצא אצל האלטער רבי. יש על זה ביאור גם כן מהמיטעלער רבי, שאפשר... יש לר' אלחנן פיינשטיין[?] גם כן הלכה גדולה. לר'

02:54 אלחנן פיינשטיין[?] יש היבט ליסוד של ההיגוי. אז יש לר' אלחנן פיינשטיין[?] הלכה גדולה בסוגיה הזאת. ומהרביים אז יש מהרבי הרש"ב. בסוגיה הזאת יש כמה וכמה המשכים של הרבי הרש"ב לעניין הזה. באור ושפע זה ידוע. בו, בהלכה, בכמה מקומות, וגם כן במאמר של פורים. המאמר הידוע, המאמר ההוא תרשי"ת[?] תרע"ט. עכשיו זה ביסוד כל הרבה מאמרים שבלילה ההוא תרשי"ת[?], ועוד כמה וכמה מאמרים של פורים שמדברים על הסוגיה הזו של אור ושפע, וביסוד כל המאמר הזה. מה הקשר של המאמרים האלה עם הפסוק הזה ואיך העניין פה? אז קודם כול הפסוק. הפירוש הפשוט של הפסוק, אני עכשיו לא נכנס לסוגיה של אור ושפע, חס וחלילה, נקווה שבעזרת השם יהיה לנו הרבה זמן. כן, רק הנקודה, ולהגיע ל"זכר רב טובך יביעו" לפירוש האמיתי. הפירוש הפשוט, "זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו", זה המשך לכל מה שמדברים פה באשרי. מדברים פה איך שהנבראים, כל הנבראים, מהללים ומשבחים את החיים שלהם. איך שהנבראים מרגישים איך שכל המציאות שלהם חיות אלוקית. בחסידות זה נקרא שירה וזמרה. יש את ההיכלות וה... שהנבראים הם משבחים את הקב"ה. כן, בשורש זה מה שאמרנו גם כן עם מה שספירת המלכות, זה שייך גם כן ספירת המלכות, מקור כל הנבראים. הוא גם כן רוצה להתעלות יותר מבחינת האיכות והגודל, ומשתמש בכלים בו ישבחו אותם. אז מה כתוב פה בפסוק בהמשך מה שאמרנו קודם? אז הוא אומר, "זכר רב טובך יביעו", בתרגום הפשוט "יביעו" זה מלשון לגלות. "יביעו אומר" לשון סיפור והבעה. אז זאת אומרת, "זכר רב טובך יביעו", שהנבראים מדברים. מה הם מביעים? מה הם מגלים? מה הם משבחים? את הזכר של הרב טובך. זאת אומרת, אתה

05:09 מזכירים זכר במלוא המובן, מזכירים את העניין של רב טובך, רוב החסד, רוב הטוב של הקב"ה, וזה שמשפיע חיים של כל הנבראים. אז הם מספרים על זה, הם מדברים על זה. "וצדקתך ירננו", הם מנגנים ברינה, מלשון לרנן, לשבח ולרנן את הצדקה שהקב"ה עושה איתם, שמשפיע עליהם חיים וכל הדברים הטובים. זה אפשר התרגום הפשוט של הפסוק. אבל יהיה לזה כפל הלשון. ככה יוצא שמכפל הלשון. מה ההבדל בין רב טובך לצדקתך? אותו דבר. רב טובך זה הרבה טוב, וצדקתך זה צדקה. צדקה זה טוב. זה טוב למשפחה שלו. טוב. מה ההבדל ביניהם? בין יביעו לבין ירננו? כן, כמו שדיברנו, בספירות כל דבר יש לזה מינוח מיוחד, בפרט למינים. אז מה הביאור בספירות כאן בפסוק הזה? אז בקיצור, בקיצור מאוד, אז נקודת הביאור. אז החצי הראשון של הפסוק מדבר על ספירת היסוד. החצי השני של הפסוק מדבר על ספירת המלכות. "זכר רב טובך" זה הולך על יסוד, טוב זה יסוד, "וצדקתך" זה מלכות. וממילא שני החלקים של הפסוק, אחד מדבר על ספירת היסוד, אחד מדבר על ספירת המלכות. בנוגע לספירת היסוד הוא אומר "זכר רב טובך יביעו". בנוגע לספירת המלכות הוא אומר "וצדקתך ירננו". נו, אז עכשיו היה בחור ששאל אותי, מה זה נוגע לתפילה? אז הוא מדבר על קדושה. הוא אומר שזו בחינה כזאת, ספירה כזאת. מה זה, מה זה, מה זה שייך לתפילה? מה זה, מה זה העניין פה? אז עכשיו אין זמן להיכנס לכל העניינים. אז רק ביאור אחד נגיד, במידה מעיקרים. ההבדל בין ספירת היסוד לספירת המלכות. אז יש את הסיפור עם הרב רבה[?] ורבי מקאלינער.

07:32 זה בעצם היסוד להבין את הפסוק. הרי זה של הרבי, היה לו חבר שקראו לו רבי מקארלין. רבי מקארלין היה בהפוך של הרבי. זאת אומרת היו מתלמידי המגיד, אבל השיטות שלהם היו שונות. רבי מקארלין היה בשיטה של מופתים וניסים, והרבי היה בשיטה של חסידות. זה צריך להיות עניין של הבנה והשגה. והיה להם הרבה עניינים ביניהם, כל מיני סיפורים. אחד הדברים היה שרבי מקארלין עשה מופתים באופן נעלה ביותר, מופתים עצומים. פעם יש כמות כזאת מופתים, גם כן מופתים מאוד מאוד גדולים, שהיה על זה כל העולם וכל המדינה היה רעש מהמופתים של רבי נחמן מברסלב. אז פעם מישהו אמר לרבי על זה שר' נחמן מברסלב עשה מופתים כל כך גדולים, שהוא היה כאילו טוען לרבי. הרבי, כולם ידעו הרבי היה עילוי גדול. אבל למה אצל הרבי לא רואים את העניין? אז הרבי אמר: "לעשות מופתים זה לא כזה דבר גדול. זה לא, אנשים מסתכלים על עשיית מופתים כמו איזה גדלות, אבל לעשות מופתים זה לא גדלות". למה זה לא גדלות? כי יהודי שנמצא טפח מעל הארץ אז הוא יכול לנקות את ה-- את העולם עם מטאטא. ככה היה הביטוי של הרבי. שכשאדם עומד טפח אחד מעל האדמה, מעל הארץ, אז הוא יכול לעשות עם העולם מה שהוא רוצה. מה שאין כן לעשות חסידים זה עבודה. זה לעשות, לעשות בן אדם שיהיה ירא את השם זה, זה כן, זה גדלות. אחרי הכל, אז בעצם הצמח צדק אמר על הביטוי הזה, הצמח צדק אמר שזה ההבדל בין יסוד ומלכות, שהאדמה זה ספירת המלכות. ארץ, ארץ, ארץ זה מלכות. מלכות זה מה שמשפיע חיות,

09:33 זה העניין של ארץ. טפח מעל הארץ זה ספירת היסוד. כן, טפח מעל הארץ זה עניין של יסוד. יסוד זה ספירה מעל מלכות, זה טפח מעל הארץ. וממילא כאשר אדם נמצא טפח מעל הארץ, אז זה העניין של צדיק. צדיק נמצא טפח מעל הארץ. ספירת היסוד. כן. צדיק, יסוד, צדיק יסוד עולם. העניין של צדיק זה ספירת היסוד וממילא אז הוא יכול לעשות עם העולם מה שהוא רוצה. לפי זה, מה ההבדל בין ספירת היסוד לספירת המלכות? ספירת המלכות משפיעה חיות על הנבראים. על מה הוא משפיע? משפיע חיות על פי טבע. כן, השתלשלות זה עניין של טבע, גילוי הטבע. מה שאין כן ספירת היסוד הוא משפיע עניינים של למעלה מהטבע, עניין של נס, עניין של גילוי ניכר של למעלה מהטבע. זה ההבדל בין רב טובך לצדקתך. רב טובך זה עניין של גילוי ניכר של למעלה מהטבע. ספירת היסוד נקרא בשם טוב, ולא סתם טוב, ולכן אומר רב טוב. רב טוב זה יותר מטוב, כי טוב פירושו bueno. רב טוב פירושו mejor. כן, טוב, הכי טוב. רב טוב זה יותר גבוה. בגלל זה הוא אומר רב טובך, לא סתם טוב, לא טוב אלא רב טובך. זאת אומרת זה העניין של טוב באופן הכי נעלה. זאת אומרת טוב של למעלה מהטבע היא רק גדלות. וממילא מזה מגיע גילויים של למעלה מהטבע לעולם. אז זכר רב טובך יביעו, רק זכר. זאת אומרת אנחנו נבראים מקבלים רק זכר מרב טובך. אחרי זה צדקתך, צדקתך זה מה שמצטמצם. הגילוי בא בדרך צמצום. כן, אחרי זה נקרא צדק, צדק האמיתי, כאילו שזה בא בדרך של צמצום ועיון ודרך התלבשות וזה העניין

11:34 של ספירת המלכות. לכן צדקתך זה גם כן לשון נקבה, כאילו שזה השפע בדרך צמצום. אז ירננו. כן, זה מה שאנחנו מרננים. זאת אומרת מה שמעורר אצל הנבראים, מרננים ומשבחים. כן, שזה מה שאמרנו קודם בעניין הרינה הזאת. זה לא הם המים והעניין זה מצד העניין של ספירת המלכות. כן, יש על זה סיפור גם כן עם הרבי מהר"ש בקשר לפסוק הזה. ונשאיר את זה לשיעור הבא כי זה כבר נהיה פחות.