ביאורי התפלה - אשרי - חלק ב

00:03 דובר 1 הפסוק הזה באמת זה אחד מהסיבות שאומרים אשרי כל יום. גם הגמרא אומרת למה תקנו להגיד תהילה לדוד, אשרי. למה תקנו להגיד אשרי? לא, ודאי שלא. לא. לא, גם אם אסביר על זה כמו הנ"ל, אז עוד אין. עדיין לא הגענו. אה, כי הגמרא אומרת למה תיקנו להגיד תהילה לדוד בכל יום? לפי שתי סיבות. אז ככה, הסברנו כבר בעניין של האלף בית, יש כאן את הסדר של האלף בית. הסיבה השנייה זה בגלל שכתוב ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״. זאת אומרת שעיקר הפסוק הזה זה פסוק עיקרי בפרק הזה. על כרחך שהיה מוסיף לו, אה, יש עניין בפסוק הזה יותר מפסוק אחר, ועל כרחך שאם הוא לא כיוון בפסוק הזה יש עניין לחזור על הפסוק גם כן. זאת אומרת זה הפסוק היחיד, זה הפסוק היחידי שחייב להיות בכוונה. אם הוא נזכר שהוא לא כיוון אז אומר אותו בכוונה. ובכלל מה הכוונה הפשוטה של הפסוק הזה? בפשטות זה מזכיר לנו פרנסה. פרנסה זה דבר מאוד חשוב לכל בן אדם, כן? וממילא, ממילא מוסיף איזה דבר מאוד חשוב. אז ממילא זה עניין של הפסוק הזה, שמבקשים מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו פרנסה. בפשטות הפירוש של הפסוק זה שאומרים המשך למה שאמרנו קודם, כן, אומר ״עיני כל אליך ישברו״. זה התקווה שיש לכל החי, כן, שיש להם בקשה של עצמם ואת התקווה שהקדוש ברוך הוא נותן להם, ייתן להם את כל העניינים שלהם. ״ואתה נותן להם את אכלם בעתו״. הקדוש ברוך הוא נותן להם את האוכל בזמן. אז הוא ממשיך ״פותח את ידך״. הקדוש ברוך הוא באמת עושה את זה. הקדוש ברוך הוא פותח את

02:26 דובר 1 היד שלו, הידיים שלו, כן, ״ומשביע לכל חי רצון״. בפשטות הכוונה, שהפשט הפשוט אומר שהקדוש ברוך הוא משביע לכל בעלי חיים, לכל אלו שהם חיים, לצמחים, ומשפיע עליהם כל אחד מה שהוא רוצה. מבחינת הפירוש הפשט, משביע וכו'. אז ״משביע לכל חי רצון״. הכוונה הוא נותן לכל חי, לכל חי וחי, כל רצון, משהו שרוצה מהקדוש ברוך הוא. זה הפירוש הפשט. לפני שאנחנו מפסיקים גם על... גם, גם נתבאר עוד הפשט. המעלה של הפסוק הזה, יש עוד פסוקים שמדברים על פרנסה. כן, יש עוד פסוקים שמדברים על פרנסה. אבל הפסוק הזה, המעלה של הפסוק הזה, זה גם הפשט. ענייני מה... המעלה שיש בפסוק הזה, שכאן מוזכר העניין של ״משביע לכל חי״. זאת אומרת שהשפע זה לכולם. אין בזה הגבלה. יש פסוקים ששם מדובר גם כן על מזון, על פרנסה, אבל שם ממש מה שיש זה הגבלה. כמו שדיברנו גם כן בהתחלה, גם בפסוקים אומרים, אה, ב... ״זה אשר מאחז חוטא ובשערי״, כן. זאת אומרת יש בזה איזה עניין של הגבלה. צריך להיות באיזו מדרגה ראוי לקבל את הפרנסה. כאן הקדוש ברוך הוא ״משביע לכל חי רצון״. אם כל חי, כל אחד שרק חי, אז הוא מקבל את הפרנסה מהקדוש ברוך הוא. כן, זה המעלה שבפסוק הזה. יש עוד כמה ביאורים אם כן בעניין הזה, במעלה של הפסוק הזה במיוחד על פרנסה. כן, יש גם כן, לפני שנכנס לחסידות, יש גם כן מהרבי. הרבי אמר את זה כמה פעמים. זה, זה חביבות מיוחדת בעניין הזה. אמרנו את זה מהרבי כמה פעמים, בפרט בשנים האחרונות. אני זוכר, הוא חזר על זה כמה פעמים על הפירוש. אה, הרבי הדגיש שכאן על העניין ״כל

04:43 דובר 1 חי רצון״. כן, שאפילו אם הרצון שלו, זה רצון של חי, אז גם מגיע לו. זה הרבי אמר את זה כמה פעמים. אנחנו יודעים גם שהכל מה שכאן מודגש בפסוק הזה, שהקדוש ברוך הוא משפיע, משפיע לכל חי אפילו שהוא חי. זאת אומרת, הרי הוא חי. זאת אומרת שאין לו אפילו מעלה יתירה על חי. כל מה שיש לו זה רק שהוא חי. כל המעלה, כמו שאומרים בעניין של בריה, בריה בעלמא. אין לו שום מעלה יותר מזה שהוא בריה. הרי זה בריה. אבל זה גם כאן. אפילו שאין לו שום מעלה, הוא חי. לא כתוב פה לא דור, לא רייס, איש, נפש. חי. כל מה שיש לו זה רק שהוא חי. יותר מזה, הרבי גם אמר פעם, שהוא מתנהג כמו בעל חי. הוא בן אדם אבל הוא מתנהג כמו בעל חי, חוץ מהמאכל. כן. אז גם הרי לא מגיע לו. אף על פי כן, ״משביע לכל חי רצון״. כן, גם אם הוא מתנהג כמו בעל חי, אפילו שאין לו כל... אין לו יותר מזה שהוא חי. הוא מתנהג אפילו כבעל חי. אז גם לו הקדוש ברוך הוא עושה חשבונות ונותן לו פרנסה, נותן את כל הכלים שהוא צריך. זה היה ביאור אחד שהרבי אמר. כן. ביאור אחר, לשון אם אני לא טועה, אם הייתי מקפיד גם את זה הדובדבן יצחקו לי. יש... יכול להיות שהלשון שמה, אבל אצל דוד זה ״לפי רצונו ותאוותו״. אם אני, אם אני לא טועה הלשון זה ככה זכור לי בפה. אז לא בדקתי את זה עכשיו. שהלשון זה ״לפי רצונו ותאוותו״. אז אפשר ״רצון״, רצונו ותאוותו. זאת

06:33 דובר 1 אומרת, אפילו אם הבן אדם הוא, הוא מבקש פרנסה, גם עניינים כאלה שהם משום תאווה, זאת אומרת עניינים של פרנסה שהוא לא צריך אותם. הוא רוצה עשירות, הוא רוצה רכוש, הוא רוצה בית, הוא רוצה עניינים כאלה שהם כבר לא מוכרחים לחיי הגוף. גם זה הקדוש ברוך הוא נותן. וזה הכל. בעצם כל ה... זה המעלה של הפסוק הזה, שמדבר על הקדוש ברוך הוא משפיע, ומשפיע בלי הגבלה. הוא משפיע גם כן כשהבן אדם מבקש דברים שהוא לא צריך אותם, אבל מכיוון שזה מה שהוא, מה שהוא רוצה, לא

07:13 דובר 2 צריך להשתמש.

07:14 דובר 1 זה הסדר של הקדוש ברוך הוא בטובו, ואחרי זה הוא משפיע גם את העניין הזה. זה העניין של חסידות, העניין פה. אז יש כאן את הדיוק: "פותח את ידך". הפסוק אומר לך "פותח את ידך". מה זה "פותח את ידך"? על מה מדברים כאן? אצל הספרדים שמים את הידיים ככה. ראית פעם, מתפללים הספרדים אומרים "פותח את ידך", אז הם נוהגים לפתוח את הידיים ככה. הם פותחים את הידיים שלהם. אז לקחת חצי שעה, וזה הכוונה. מה זה "פותח את ידך"? אתה שם את הכלי. "פותח את ידך", הוא עושה את זה בעצמו. יש אצלנו את זה בבוקר, עכשיו הקהילה שלנו עשו עם מגיד ישראל, זה דבר גדול. אז עשו לעשות את זה, לפתוח את היד, פותח את היד כדי לעשות את הכלי ולקבל את הפרנסה. אבל בפסוק "פותח את ידך", מדברים פה על בן אדם? מדברים "לכל חי רצון". הרי פה פותח את היד. אז מבואר בסידור ש"ידך" זה אותיות י־ד. "ידך" זה הולך על האות י'. והאות י' זה האות י' של שם הוי"ה והאות י' של שם אדנ"י. זה שתי י'. ההתחלה של כל האותיות של שם הוי"ה זה י', והסוף של כל האותיות של אדנ"י זה גם כן י'. כן, זה ממילא י' בהתחלה וי' בסוף. עכשיו הפרנסה, עניין הפרנסה, זה מגיע מחיבור של שתי השמות הוי"ה אדנ"י. זה מקור הפרנסה, של הוי"ה, של אדנ"י, החיבור של שני הדברים האלה. דפוס הנמשל בעליונות כל העניין של הוי"ה ואדנ"י. כן, שהוי"ה זה הוי"ה, לא? הוי"ה זה היה הווה ויהיה. מה לומר על עוד? אדנ"י זה אדון אלוקים, זה כל העניין של זו מלכות. שני המרכיבים

09:25 דובר 1 הוי"ה ואדנ"י. הוי"ה זה ז"א, אדנ"י זה מלכות. ייחוד זו זה מקור הפרנסה, כלומר הייחוד של הוי"ה ושם אדנ"י, משם מקבלים את כל ההשפעות. כן, זה גופא. אז זה היו"ד הראשונה והיו"ד האחרונה, זה שתי היו"ד האלה, שמה שזה כאילו זה המקור לכל העניין של הפרנסה. זה מרומז פה בלשון שאומרת "פותח את ידך". תסתכלו גם, אתם רואים את זה בסידורים הספרדיים, זה מצד ימין. הראשי תיבות, "פותח את ידך", זה פא"י. כן, נכון, יש לו אותיות גדולות בסידורים. תוכלו לראות.

10:03 דובר 3 מה זה?

10:05 דובר 1 אה?

10:05 דובר 3 מה המחזור?

10:08 דובר 1 מה המחזור?

10:09 דובר 3 ששש... זה stars at the top of...

10:12 דובר 1 זה stars at the top?

10:13 דובר 3 Yeah.

10:13 דובר 1 אוקיי. אז "פותח את ידך" זה ראשי תיבות, זה פא"י. פא"י זה גימטריה הוי"ה אדנ"י. תשעים ואחת. כן, זה הגימטריה של פא"י, תשעים ואחת. כן, שזה החיבור של הוי"ה ושם אדנ"י, שתי השמות. זה לא ייחוד הוי"ה, זה לא נופה, שזה השתי השמות שמשם מגיע הפרנסה. אז לכן אומרים "פותח את ידך", י־ד. היו"ד זה מקור הפרנסה, אבל יו"ד זה אות סגורה. יו"ד זה אות קטנה, כן. כאילו זה מראה שזה נמצא בהעלם. זה נמצא ב... זה נמצא ב... הכול נמצא שמה, זה מקור הפרנסה, אבל שמה זה נמצא באות של יו"ד. יו"ד קטנה, יו"ד סגורה. אז כאילו שהמקור של זה, "פותח את ידך", שהקב"ה יפתח את היו"ד וזה לא יישאר יו"ד סתומה, אלא שזה יהיה מהיו"ד, היא תיפתח, כאילו שיהיה פתיחת האצבע. "ואוצרך הטוב לנו תפתח", זה מה שאומרים בתפילה של יום כיפור. זה זה. "שערי שמים פתח, ואוצרך הטוב לנו תפתח", שיהיה פתיחת האצבע. שזה העניין שהיו"ד, ששמה זה מקור הפרנסה, אבל שמה זה נמצא באות של יו"ד סגור. אז מבקשים שיהיה "פותח את ידך", שזה ייפתח וזה יבוא השפע בלי עין הרע לכול. וגם כן כתוב בספרים ש"פותח את ידך" זה סופי תיבות חת"ך. כן, הראשי תיבות זה פא"י, זה הוי"ה אדנ"י. הסופי תיבות זה חת"ך. מה זה חת"ך? חת"ך זה לשון "החותך", "החותך חיים לכל חי". מה שאומרים גם כן בתפילה של שלום. איך אומרים את זה? "החותך חיים לכל חי". שזה השם גם, זה גם כן איזה, איזה ראשי תיבות של אחת מהשמות של הקדוש ברוך

12:30 דובר 1 הוא, ושל השם אלוקים. לא יודע בדיוק, שזה חת"ך, וזה השם שמשם מגיע השפעת הגשמיות גם כן, זה השם של הפרנסה, אז זה חת"ך. "החותך חיים לכל חי". אז בכל אופן זה מרומז כאן העניין שמשם מגיע כל עניין הפרנסה. אבל פא"י, זה הכוונה של פא"י. דרכו זה העניין של ייחוד הוי"ה אדנ"י. זה הייחוד של זכר, ייחוד של זכר ונקבה, שמשם מגיע כל העניין של, של הכוח של הגשמיות והרוחניות. מגיע העניין של "משביע לכל חי רצון". זה גם כן ביאור בסידור על הרמזים לתיקון. אני רוצה שעכשיו "משביע לכל חי רצון". לכן היה צריך כתוב "הוא משביע לכל חי וצומח". זה רצון. מה שכתוב "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". כל הכוח "משביע לכל חי" זה החסד שלו. מה פשט "משביע לכל חי רצון"? אז הכתוב "רצון", מתכוונים לפי סידור, הכוונה רצון לאלוקות. על הרצון מדברים כאן, רוצים שיהיה לו רצון לאלוקות. "פותח את ידך", פותח את האות, שזה האות של הרעיון. "ומשביע לכל חי" — הקדוש ברוך הוא נותן לכל חי רצון, שיהיה לו רצון. לפעמים הבעיה היא שאין לנו רצון לאלוקות. אז ממילא מבקשים מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו רצון, שיהיה לנו רצון ורוצים אלוקות ורוצים את, רוצים את ה... פעם סיפרתי לך, היה, היה פינקוס. פינקוס היה אצל הרבי ביחידות והתלונן שאין לו רצון, ואין לו רצון לעבוד את השם. לא רק שאין לו רצון, אין לו גם רצון לרצות. הרבי אמר לו: אז זמן שחשבת על זה, על הרצון שיהיה רצון לרצות, כמה למדרגת רצון חסד היית יכול... זה הסיפור המדהים על הגאונים. יש

14:39 דובר 1 כזה דבר שלפעמים אין רוצים, אז ממילא זה מה שמבקשים, שיהיה לנו לפחות רצון. לפחות שמצד זה עוד רוצים. יש בזה רמז גם כן. אבל זה הפוך לגמרי. גם כן כתוב, אני לא זוכר עכשיו איפה, שהפירוש זה הולך בהמשך: ״פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״. גם הרצון של הצדיק, כמובן. הפירוש, משפיע לכל חי רצון הצדיק, הרצון של הצדיק, שיהיה לנו את הרצון של הצדיק. זאת אומרת שאני רוצה להיות מקושר עם הרבי הצדיק. אז זה הפירוש: ״פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״, שיהיה לו רצון לצדיק. זה מאוד סיפור גם כן, כזה כזה דמיון של הגאונים הזה. בכל זאת, הנקודה בקשר לפסוק הזה. אחרי זה הפסוק אומר ״צדיק ה׳ בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו״. מצד שני, יהודי אומר ״צדיק ה׳ בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו״. אפשר לומר, הוא מתנהג בצדק וישר בכל הדרכים שלו, והוא חסיד, מתנהג בחסד בכל מעשיו. אז אם נתבונן כאן בהמשך העניינים של הפסוק הזה: מצד אחד אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא ישפיע עלינו, משפיע לכל חי בכל הדרכים, כלומר נותן לנו בכל הדרכים רק דברים טובים. מצד שני, יהודי יש לו אמונה פשוטה. הוא יודע שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה זה לטובה. זאת אומרת שכאן הפסוק הזה כולל שני דברים. דבר ראשון, שאנחנו זקוקים שהקדוש ברוך הוא יקיים את הדברים וייתן לנו את כל הדברים בצדק, ואם לא בצדק, ייתן את זה בחסד. צדק זה כשזה מגיע. חסד זה כשזה לא מגיע. זה המילה, זה חסד. אבל הפירוש היותר פנימי זה שאפילו כשבפועל זה בגלוי נראה שזה השפעה-- זה לא, זה לא

16:49 דובר 1 בין דין לדין. אף על פי כן, יהודי מאמין שכל ההשפעה שהקדוש ברוך הוא משפיע, הכל לטוב. כמו שהתנא אומר בתענית, ״גם זו לטובה״, שאפילו ההשפעה שבחיצוניות נראה שזה לא עניין, שזה ייסורים, עניינים לא טובים, אז זה רק בגלוי ובחיצוניות. אבל בפנימיות, טוב הנעלם, גם זו לטובה, וזו השפעה שמגיעה מטוב הנעלם. אבל בכל הדברים, אין רק ימין ואין רק שמאל, והכל טוב. וזה אחד מיסודות האמונה שיהודי צריך להאמין, שבזה מתבטא ההבדל בין יהודי לגוי: שיהודי מאמין שגם עניינים שלגוי נראים לא טובים, הוא יודע שבפנימיות אז הם גם כן השפעות טובות. אז זה מה שמרומז פה בפסוק, ״צדיק ה׳ בכל דרכיו״, שכל העניינים, אפילו חדשות על מלחמות ושערוריות, עניינים לא טובים, אז הוא מצדיק את הקדוש ברוך הוא, כי הקדוש ברוך הוא צודק, הוא יודע מה הוא עושה. ״וחסיד בכל מעשיו״, אדרבה, לא רק שהוא צודק, אדרבה, יש המילה של חסד, שיש אפילו הקדוש ברוך הוא נותן לו לפנים משורת הדין. אפילו לא מגיע לי, הקדוש ברוך הוא נותן לי, מתנהג איתי על דרך חסד. זה הסיבה למה בחסיד כתוב המילה ״בכל מעשיו״. אצל צדיק כתוב ״בכל דרכיו״, חסיד כתוב ״בכל מעשיו״. ״בכל דרכיו״ הכוונה מידת הדין ומידת החסד. ״בכל דרכיו״ הכוונה כל מיני דרכים, כל מיני כלים וכל מיני הנהגות, הנהגות של חסד, הנהגות של רחמים. אז זה הקדוש ברוך הוא צדיק בכל דרכיו. מה שאין כן העניין ״בכל מעשיו״, הכוונה מעשיו, הכוונה עשיה. זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא נותן, משפיע חסד לפנים משורת הדין. ״בכל מעשיו״, זאת אומרת אפילו כשזה לפנים משורת הדין. מעשיו הכוונה עשיה. זאת אומרת גם כשלא מגיע לו.

18:42 דובר 1 בלשון של עשיה. זאת אומרת עשיה זה לשון כפייה. אפילו הבן אדם לא מגיע לו, הקדוש ברוך הוא כאילו, כאילו כופה את עצמו כביכול ללכת נגד מידת הדין ולתת לו בפנימיות חסד, השפעה לפנים משורת הדין. אז זה, זה בכלל, זה הנקודה של הפסוק הזה והמשך הפסוק הבא. טוב, מספיק לעיון.