ביאורי התפלה - ה' מלך - חלק ב

00:00 דובר 1 זה לא סתם המלכות של הקדוש ברוך הוא, אלא המלכות של הקדוש ברוך הוא, כפי שזה באופן הכי נעלה של ״והיה ה' למלך על כל הארץ״. זה יהיה בהתגלות המלכות של הקדוש ברוך הוא לעולם. ״ביום ההוא״, בזמן שמשיח יבוא, ״יהיה ה' אחד ושמו אחד״. מה זה ״ה' אחד ושמו אחד״? אז אני אומר שלא כמו שבזמן הזה אנחנו אומרים: לא כשאני נקרא אני נכתב, או ה' נכתב ה' ונקרא אדנות. שעכשיו הקרי זה אדנות, אבל בכתיב אנחנו לא אומרים ה', אנחנו אומרים אדנות. מה ההבדל בין קרי לכתיב? כתיב פירושו איך זה הדבר מצד המתעסק בכתיב. הקרי זה הגילוי. זאת אומרת, איך זה בהתגלות בעולם. אז עכשיו, בזמן הזה אנחנו אומרים שהכתיב זה ה', הקרי זה אדנות. זאת אומרת שבגילוי מה שיהיה בעולם זה אדנות, אדנות זה שם שקשור עם הטבע, עם מלכות. שהרי ה' שזה למעלה מהטבע, זה נמצא בהעלם. ש״ביום ההוא יהיה בכל העולם ה' אחד ושמו אחד״. בזמן בית המקדש היה רק במקום המקדש, כן, במקדש היו קוראים את השם ככתבו. בבית המקדש היו אומרים שם הוי' כמו שזה כתוב, רק בבית המקדש, אבל במדינה היה אסור להגיד שם ככתבו. מה הפשט? שבית המקדש האיר שם הוי'. אבל ש״ביום ההוא״, גם בזמן בית המקדש, שם הוי' היה רק במקום המקדש, לא בכל העולם. זה הפשט ״והיה ה' למלך על כל הארץ״. ש״ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד״, פירושו שלעתיד לבוא, כשמשיח יבוא, יהיה העניין של ה' אחד ושמו אחד, שיהיה גם כן, גם כן שמו. זאת אומרת, גם האור וגם הגילוי של שם הוי' יהיה אחד, יהיה אותו, באותה מדרגה, באותו

01:47 דובר 1 אופן כמו הוי', שיהיה כשם שאני נקרא כך אני נכתב, שיהיה התגלות של ניקוד של למעלה מהטבע גם בעולם, גם כאן למטה, ולא רק בבית המקדש אלא בכל העולם. יהיה התגלות של שם הוי' שלמעלה מהטבע.

02:03 דובר 2 אבל עשית עולת. עשית כל עשית את ישראל שייך לכל העולם. זה מה שעשה הקדוש שהיה פה.

02:10 דובר 1 אבל כך כתוב. כך כתוב. לא יודע בדיוק איך לתרץ את כל המדרשים, אבל כך כתוב שיהיה בכל העולם הגילוי של שם הוי', לא רק במקום המקדש. זה הפשט ״ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר״. שזה לא יהיה רק במקום מיוחד, רק בבית המקדש, אלא זה יתפשט בכל העולם, שיהיה התגלות של ניקוד באופן של למעלה מהטבע. אבל מה שהרמב"ם אומר, זה הרי מקום נוסף שהרמב"ם אומר שלא ישתנה מנהגו של עולם, אבל זה רק בתקופה הראשונה, אבל בהמשך יהיה גם כן לפי הרמב"ם, כמו שהרמב"ם מסביר, ישתנה מנהגו של עולם, שזה הכל תוצאה מצד ההתגלות של הוי' שתתגלה בעולם באופן שה' אחד ושמו אחד. ותיארנו שיהיה כתוב שהעניין של יהיה ה' אחד, שיהיה זה כמו י־ה י־ה. ככה אנחנו אפילו בי־ה, בהוי' גופיה, גילוי לעתיד לבוא. שככה אומרים שי־ה ו־ה. מה זה י־ה ו־ה? שהו' זה המשכה. י־ה זה הנסתר, כמו שאומרים בפסוק ״הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו״. ו־ה נגלה, י־ה זה נסתר. י־ה זה חכמה עליונה. זה למעלה מהעולם. כן, שהרי ו־ה זה שכבר יורד להמשכה, והו' מראה שזה נמשך למטה. זה המשכה, זה כבר באופן אחר. זה הנגלה, זה העניין של זו מלכות. אומרים שעתיד לבוא יהיה י־ה י־ה, שגם ו־ה יהיה כמו י־ה. זאת אומרת שלמטה בעלמא דאתגליא יהיה אותה התגלות כמו בעלמא דאתכסיא, שיהיה באופן של י־ה גם כן, שהו־ה יתהפך לי־ה. זה אומרים גם כן בתקיעת שופר, שכתוב שהאמת שבתקיעת שופר זה הרי לעורר את העניין של משיח. ואומרים ״והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול״ בגאולת משיח. ולכן אנחנו בתקיעה, בתפילות של

03:52 דובר 1 ראש השנה, מבקשים כל הזמן שיהיה ״מלוך על העולם כולו בכבודך״, שיהיה המשכת המלכות כמו שעתיד לבוא. אז שם אומרים גם כן ״מן המצר קראתי י־ה, ענני במרחב י־ה״. עוד פעם אומרים שתי פעמים י־ה, שמבקשים שגם כן עם תקיעת שופר רוצים לפעול שיהיה גם כן אותו דבר, שיהיה ההתגלות למטה כמו למעלה, שיהיה שתי פעמים י־ה. ולכן הוא ממשיך הלאה, מכיוון שהוא מדבר כאן על הגילוי של לעתיד לבוא, ששם יהיה התגלות של מלכות באופן של ה' אחד ושמו אחד, אז מיד הוא עושה תפילה ומבקש על הגאולה. לכן, בהמשך לפסוקים האלה, הוא מגיע לפסוק ״הושיענו הושיענו״. זה בקשה לגאולה.

04:32 דובר 3 כיסא הכבוד.

04:33 דובר 1 אה?

04:34 דובר 3 דוד המלך אומר לך.

04:37 דובר 1 כן.

04:38 דובר 3 בכבודו ובעצמו.

04:39 דובר 1 אמרנו שיש כאן שלוש שבע פעמים מלוכה. לא דיברנו. זה עניין של להמשיך את המלוכה בשבע, בשבע שבע שבע מנות, שבעה ימים, שבע שבעים ושבעים מניין, וכל כל הבריאה. אז זהו, אומר ״הושיענו ה' אלוקינו וקבצנו״.

04:58 דובר 3 מפשט השפה.

05:01 דובר 1 כן, זה כל העניין שזה יתגלה כאן בעולם. ״הושיענו ה' אלוקינו וקבצנו מן הגויים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך״. זה ההמשך של הבקשות. בהמשך לבשורה של המשיח, שמדבר כאן על התגלות של התגלות האלוקות שיהיה לעתיד לבוא, אז מיד הוא מבקש ומתפלל ואומר ״הושיענו ה' אלוקינו״, הקדוש ברוך הוא יושיע אותנו, ״וקבצנו מן הגויים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך״. אז כמו שכל הפסוק, הפסוק הזה הסברנו כבר. אף על פי שיש שינויים קטנים, ובעיקרון כל זה אותו פסוק שהוא הביא את זה לפני זה. לפני זה זה היה מדברי הימים, ״ואמרו הושיענו״. כאן זה פסוק מתהילים ק"ו, פרק של הרביעי של השנה הזאת. אז אומר כן, אבל התוכן זה אותו תוכן, שמבקשים שהקדוש ברוך הוא יושיע אותנו, יוציא אותנו מן הגולה, קיבוץ גלויות, כדי כדי שנוכל להודות, להתבטל לעניין של התגלות האלוקות, שאומרים שיהיה העניין של שם הוי' שיתגלה לעתיד לבוא. מה שהוא אומר כאן עניין של ״וקבצנו מן הגויים״, אז כמובן שעל פי חסידות גם כן, כמו שדיברנו כבר כמה פעמים, שהגויים בתפילה מתכוונים גם כן על מחשבות זרות, על הנפש הבהמית ועל העניינים שמעיפים, מבלבלים בתפילה. כמו שכתוב בליקוטי תורה של פרשת שבוע קודמת. מי שלמד את ה... שם, המאמר שמתחיל ״תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב״. אבל הרבי מסביר שהעניין של ״וקבצנו מן הגויים״ זה בקשה שהנפש הבהמית והקטרוגים שמגיעים לבלבל אותנו בתפילה, מבקשים שהקדוש ברוך הוא יקבץ מבין הגויים, שיקבץ אותנו מכל הדברים האלה, שנוכל להתרכז בתפילה ולכוון כמו שצריך. אז הוא אומר ״ברוך ה' אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם, ואמר כל העם אמן הללויה״.

06:50 דובר 1 ברוך ה' אלוקי ישראל, זה הולך על, על, על הקדוש ברוך הוא, שה' אלוקי ישראל יהיה ברוך. אז בפשטות ברוך זה ברכה, כן, אבל גם כן ברוך זה על פי חסידות העניין של המשכה, שמבקשים שכל הדברים האלה יימשכו בגילוי מן העולם ועד העולם. מה הפשט מן העולם ועד העולם? אז כמו שמובא בחסידות, שהפשט מן העולם ועד העולם: עולם זה עלמא דאתכסיא, ועד העולם זה עלמא דאתגליא. שהפירוש מן העולם ועד העולם, שכמו שהוא, על דרך כמו שאמרנו קודם, יהיה ה' אחד ושמו אחד, שכמו שזה בעלמא דאתכסיא ככה יהיה גם כן בעלמא דאתגליא. זה הפשט שיימשך העניין של ה' אלוקי ישראל. המשכת האלוקות מן העולם. כמו שהוא בעולמות עליונים, בעלמא דאתכסיא, ששם הרי האלוקות נמצא באופן של גילוי והכל בטל במציאות, אז יימשך מן העולם ועד העולם, שבעולמות עליונים יימשך גם ככה ועד העולם התחתון, בעלמא דאתגליא, שגם כאן בעולם הגשמי יימשך, יהיה גילוי אלוקות כמו למעלה. כלומר, אתה לא אומר לו כן, זו הבקשה מן העולם ועד העולם. הגמרא אומרת ש-ש-שהיו מתפללים, בגמרא ברכות, כן, אומרים ברוך ה', וכל ברכה שהיו חותמים היו אומרים ברוך השם על זה. לא, זה לא כן. איך כתוב שם בגמרא? שמתחילים היו אומרים, שכל, כאילו, המינים אמרו אין עולם אלא אחד, ואומר אחד ראשון. מי יודע את המשנה שם? המשנה האחרונה במסכת ברכות: ״ומשקלקלו המינים ואמרו אין עולם אלא אחד, התקינו שיהיו חותמים מן העולם ועד העולם״. היה פעם, היה שהיו אפיקורסים שהיו אומרים אין עולם אלא אחד. אז התחילו להדגיש את זה, בכל ברכה אומרים מן העולם ועד העולם. זה לפי סדר הפשט הוא.

08:40 דובר 1 קלקלו המינים ואמרו אין עולם אלא אחד. זאת אומרת, פשט זה פשט שהם לא האמינו בעולם הבא, הם האמינו רק בעולם הזה. הם היו אפיקורסים שהיו, הם טענו שאין בכלל מציאות של, של עולם הבא. אז לכן הדגישו, אז כשהגיעו האפיקורסים הצדוקים והבייתוסים, אז הוסיפו בתפילות כל פעם להדגיש את העניין הזה, מן העולם ועד העולם, שאנחנו מאמינים גם בעולם הבא. אבל על פי חסידות יש פירוש מאוד מעניין שאומרים, שהפשט הוא: מה פירוש שקלקלו המינים ואמרו אין עולם אלא אחד? שיש גם כן כאלו אפיקורסים בדקות, כמו שיש אפיקורס יש גם בדקות. יש עניין של אפיקורסים שאומרים אין עולם אלא אחד, שאין עולם. יש רק אחד. זה גם כן אפיקורסות. זה אדם שחושב שיש רק אחד ואין עולם. זאת אומרת שהוא מתנתק מהעולם, שמתנתקים מהעולם ואומרים רק אחד, רק הקדוש ברוך הוא, ולא צריכים לפעול בעולם. צריכים לשבת כל היום בבית המדרש וללמוד, אברך כולל, ולשבת וללמוד ולשכוח מהעולם. אז זה הפירוש: אין עולם אלא אחד. הם שוכחים העולם ורוצים רק את האחד. אז זה גם כן אפשר לפקוח. זה מן העולם ועד העולם, שצריכים להמשיך אלוקות בעולם. זה התכלית. אפשר להגיד את זה כאלה, זה כאלה. פה דרך אגב, כל הנשמה תהלל י-ה, הללויה, זה מסיים. הוא אומר שכל הנשמה תהלל י-ה כשהמשיח יבוא. אז אנחנו גם כן נוכל להודות ולהלל את הקדוש ברוך הוא על הנשמה. כמו שכתוב במדרש, שעל הנשמה הכוונה כל נשימה ונשימה. עכשיו כל פרט ופרט, או כל צד, ישאל יהודי, צריך להלל את השם. והפסוק הזה יהיה גם כן בהמשך. אז אנחנו נדבר על זה בשאר התאריכים. ובשביל היום זה מספיק.