ביאורי התפלה - מזמור שיר חנוכת - חלק ב

00:01 דובר 1 התפילה הזאת, השיר הזה, דוד המלך חיבר בחנוכת הבית. דיברנו כבר על זה בשיעור הקודם. רק נוסיף נקודה אחת. כבר דיברנו על זה כבר גם כן פעם, שמזמור שיר זה שני עניינים. מזמור זה בכלי, שיר זה בפה. שיר זה זמר. מזמור שיר פירושו בכלי ובפה. שבעבודת השם זה הולך על, על הנפש הבהמית ועל נפש האלוקית. שזה שני עניינים ש-- יש עניין של מזמור, כלי, זה נפש בהמית, ושיר שזה נפש אלוקית. לפעמים כתוב זה קודם וזה קודם. תלוי איזה סוג של שיר זה בדרך כלל, ולמטה ומה למעלה. טוב, לא להיכנס לזה, זה לא כל כך חשוב. תכף זה לא-- לא נגיע לעצם העניין. נ-נ-נמשיך הלאה. ארוממך ה' כי דליתני. אז מה דוד המלך אומר? דוד המלך שהוא העניין של מלכות דאצילות, שזה העניין של, שזה עניין של, של, של, של, של, של הנשמה אצל יהודי. זה הנפש האלוקית שנמצאת בהתלבשות בגוף, אז זה צריך להיות. יש הרי העלמות והסתרים. יש נפש בהמית, יש קליפות, יש סטרא ויש כל מיני דברים שהם באים להעלים ולהסתיר על אור הנשמה ולא נותנים לה לעשות את הפעולה שלה. זה צריך שהקדוש ברוך הוא יעזור שנוכל לצאת מהגלות וה-- מהשל הגוף ונפש בהמית. וזה התוכן של הקפיטל הזה. ארוממך ה' כי דליתני. אני מרומם את השם. זאת אומרת אני מרומם את השם, אני מרומם את השם. פירושו בפשט זה שאני משבח את השם. העניין של לשבח וארוממך כתוב בחסידות גם כן, ארוממך על הרוממות, שזה קשור עם ה-רוממות, הולך על כתר שזה רוממות. כי מלכות. הרי מלכות מצד אחד זה הדרגה הכי נמוכה,

02:01 דובר 1 מצד שני דווקא מלכות מושרשת בדרגה הכי גבוהה. אז זה העניין של דוד המלך שמדבר כאן על עניין של מלכות. דוד המלך. אז הוא אומר שדווקא על ידי מלכות, דווקא על ידי עבודת הבירורים בעולם הזה הגשמי, שזה העניין של מלכות. ועל דרך זה העניין של בית המקדש, חנוכת הבית, שזה הדומם. כמו שהוזכר בחסידות, ההבדל בין בית המקדש למשכן, שמשכן היה צומח, זה דומם, שזה מראה על הנברא הכי נמוך. אז כל הגבורות של למטה יש לו שדווקא במלכות, זה דווקא בתחתונים נמשך העצמות, שזה העניין של ארוממך, שהרוממות נמשכת דווקא על ידי עבודה ב-בעניינים ועניינים כנ"ל, בעבודת ב-בעבודת הבירורים. כנ"ל על הדגש, ארוממך ה', אני מרומם את הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת שעל ידי עבודת הודו נעשית המשכה של הרוממות של הקדוש ברוך הוא. ארוממך ה' כי דליתני. כן, מה פירוש כי דליתני? אז בפשטות דוד המלך אומר כאן שהוא מרומם את השם כי השם דליתני, פירושו שהשם הרים אותי. דליתני מלשון דלי דלונו. לשון, לשון, נו, לדלות. כמו שדולים את, את כמו דלי, דלי של מים שדולים את המים מהבאר מלמטה למעלה. ארוממך ה' כי דליתני, אני מרומם את השם שהשם כאילו הוציא אותי מהבוץ, מהדברים הלא טובים. ולא שמחת אויבי לי. הוא לא רצה שהאויבים ישמחו לי. אז בפשטות הפשוטה זה מדבר על מה שדוד המלך. מה שדיברנו בפעם הקודמת, שדוד המלך היה לו אויבים שאמרו עליו כל מיני לשון הרע, עליו על כל העניינים שהוא עשה כל מיני דברים לא טובים אמרו עליו, והיו לועגים ממנו והיו אויבים אותו ורודפים אותו. ודוד המלך היה לו הרבה

03:59 דובר 1 רודפים. אז הוא מודה לשם שהשם שמר עליו והוא דלה אותו, הרים אותו, כן? שהוא לא יהיה, שהוא לא יהיה, שהוא הרים אותו, שהאויבים לא יוכלו לשמוח ב-ב-איך אומרים? בהפסד שלו, ב-ב-ב נו. בהפסד.

04:21 דובר 2 במפלה שלו.

04:22 דובר 1 במה?

04:23 דובר 2 בהפסד והכול.

04:24 דובר 1 בהפסד שלו. כן. אז זה אופן, זה זה הפשט של של של הפשט הפשוט של הפסוק הזה. דוד המלך אומר שהשם גאל אותו, שהאויבים לא יכלו לשמוח בהפסד שלו. השם שמר עליו והוציא אותו מכל הצרות ומכל הדברים הלא טובים. אבל בחסידות, פנימיות העניינים. על מה זה הולך? זה הולך עוד פעם. זה הולך בהשם, זה הולך על הנפש האלוקית, על הנשמה, הנשמה יורדת למטה. והאויבים זה היצר הרע, היצר הרע, נפש בהמית וכל ה... כל האויבים, כל המעלימים ומסתירים, כל הדברים שמגיעים ל... שרוצים לבלבל את הנפש האלוקית, והם מחכים שהבן אדם ייפול בכל מיני דברים לא טובים, שייפול בעניינים בקליפה, שייפול בעניינים לא טובים של תאוות. אז אנחנו מ-מ-מודים לקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא שומר עלינו, כי דליתני. הקדוש ברוך הוא מרים אותנו ומחזיק אותנו ומוציא אותנו מכל הדברים הלא טובים, והוא דואג שהיצר הרע לא יוכל לשמוח מההפסד שלנו. זאת אומרת יש בחסידות שכאן שהמילה דליתני, יש לזה כמה פירושים. בחסידות מוסבר שהמילה דליתני זה מלשון אה, רומם. כמו שאמרנו, זה דליתני גם כן. זה מלשון דלות, עניין של עניות. עניין של דל. אז זה הפוך. דלות זה עניות. יש עוד פירוש של דל מלשון אה, שאיבה, שואב, שואב אותנו. אז יש, יש דל מלשון להרים ודל מלשון שאיבה. דלות זה שני פרטים שיש קצת, יש להם קשר. יש גם כן דליתני מלשון דלת. כתוב במאמרי חסידות שכל הפירושים של המילה קשורים זה בזה, שזה הולך על ספירת המלכות. כמו שאמרנו כאן. הרי כאן מדובר הכול על דוד המלך, על ספירת המלכות, שזה

06:27 דובר 1 מה שמסביר בביאור מלכות, יש לזה את כל התכונות האלה. מלכות מצד אחד זה דליתני, עניין הביטול של מלכות, עניין הדלות. מה שמלכות יש לה את העניין, הביטול והדלות. ונפשי כעפר לכל תהיה בעבודת האדם. זה הדלות שבעבודת האדם, מה שאומרים ונפשי כעפר לכל תהיה. דווקא כשיהודי מרגיש את עצמו שהוא דל, שהוא לא מציאות, שהוא בטל, דווקא זה עושה אותו כלי לאלוקות. העניין השני, דל מלשון דלייה. עניין של הרמה והגבהה, זה מה שדווקא מלכות זה הכי נמוך, הקדוש ברוך הוא מרים את זה. כל המשפיל עצמו, הקדוש ברוך הוא מגביהו. שזה העניין של הרוממות במלכות דווקא. אחרי זה העניין של דלייה, העניין של שאיבה, זה גם כן מה שיש במלכות. העניין של שאיבה זה להעלות מלמטה למעלה, להעלות את פנימיות המלכות. יש בזה גם כן עניין. אני כבר לא זוכר עכשיו את הפרטים. ויש גם עניין של דלת, של דלת. מה זה דלת? דלת זה גם כן הולך על מלכות. מה זה דלת? דלת. רגע, רגע, רגע, אדוני, רגע. דלת, מה זה דלת? דלת זה מה שמשמש לכניסה וליציאה, כן? ששם יוצאים ונכנסים. לכן גם כן דלת זה ספירת המלכות, שזה מה שעושה כניסה ויציאה בנוגע למלכות, שזה הכניסה ויציאה מהאלוקות, הנבראים, הנבראים, אלוקות. אז כל שלושת העניינים האלה בעבודה בנפש האדם, זה שארוממך ה' כי דליתני. שזה שיש ליהודי בעבודה בנפש האדם, בנפש של כל איש, יש לו את כל המעלות האלה. יש לו את הביטול של דלות ויש לו את הרוממות של דלות, רוממות. יש לו את הכח של, כן, של דל לשון דלייה ושאיבה, שהכוח שיש ליהודי שיכול

08:20 דובר 1 להשתאב בגופא דמלכא ולהתחבר עם אלוקות. הכח של דלת, שהיהודי יש לו את הכוח הזה לקחת את כל ענייני העולם ולהרים את זה, לקרב את זה, להכניס את זה לרשות הקדושה, ועל ידי כל זה ולא שמחת אויבי לי. אז זה הכוחות שיש ליהודי שהוא לא, שהוא לא ייפול, שהיצר הרע לא יכול לשלוט עליו. אחרי זה ממשיך הלאה ומבקש: ה' אלוקיי שיוועתי אליך ותרפאני. הקב"ה, אני התפללתי אליך, שיוועתי אליך ותרפאני. זאת אומרת שהיהודי אומר לקב"ה שאני מבקש, שיהודי נמצא במצב שהנפש הבהמית שולט עליו, יצר הרע וכל מיני דברים. יש לו העלמות והסתרים. הוא מתפלל אל השם והשם מרפא אותו. טוב, בגשמיות ותרפאני, וגם כן ברוחניות. ותרפאני זה גם כן הולך על עניין התשובה, בגלל התשובה שמביאה רפואה אליו. שכאן הוא מתכוון לומר שעל ידי ששיוועתי אליך ותרפאני, שהקב"ה מרפא אותי. זאת אומרת שהקב"ה נותן לי את כוח התשובה, ועל ידי זה הקב"ה מרפא את כל הדברים הלא טובים שהבן אדם עשה בעבר בהנהגה שלו לא טובה. הקב"ה מרפא אותו מכל העניינים הלא טובים. יש מעשה מהמיטלער רבי. מספרים שהמיטלער רבי כשהיה ילד בגיל שבע שמונה כבר היה מתפלל באריכות. אז פעם אחת שמעו אותו שמתפלל את הפסוק הזה והוא היה אומר את זה עם הרבה כוונה ועם הרבה בכיות. אז שאלו אותו אחר כך מה הוא, מה הוא חשב כאן. אז המיטלער רבי אמר, הוא היה ילד קטן, הוא אמר שהוא התפלל, הוא חשב: ה' אלוקיי, גאָט מיין גאָט. תראה התרגום, שיוועתי אליך, אני מתחנן אליך, איך בעט זיך ביי דיר, ותרפאני, מאך מיך שוואך. זה תרגם ותרפאני, לא כמו הפירוש הפשוט מלשון רפואה, אלא ותרפאני מלשון רפה. מה זה הפירוש של המילה רפה?

10:20 דובר 1 חלש, שוואך. אז ה' אלוקיי שיוועתי אליך ותרפאני. אני מבקש מהקב"ה שיחליש לי את התוקף, את העקשנות של הנפש הבהמית, שהנפש הבהמית יש לו את התוקף, הישות, תוקף החומרי, תוקף הגסות, שזה כל כללי של הנפש הבהמית, שזה עושה שהבן אדם לא יוכל להתקשר לאלוקות, לא יוכל להתחבר לאלוקות. אז שיוועתי אליך. אני מבקש מהקב"ה ותרפאני, שהוא ירפה, שהוא יעשה רפה את תוקף הגסות של הנפש הבהמית, ככה שאני אוכל לעבוד את השם כמו שצריך. כן, היום נרצה.