ביאורי התפלה - הודו - חלק ט"ו

00:01 נדבר על סיום. ואחרי כל הבקשות שהוא גמר כאן עם כל מיני בקשות שאנחנו מבקשים שהשם ירחם עלינו ויסלח לנו ויעשה לנו חסד, יושיע אותנו וכולי. כן, מבקשים שהשם יוציא אותנו מהגלות. קומה עזרתה לנו, שהשם יקום מהשינה ויוציא אותנו מכל הצרה ויציל אותנו מהגלות. אז מסיימים את שלושת הפסוקים, שזה פסוקים של ביטחון. אפשר להגיד פסוקים שמסבירים ממה אנחנו, מאיזה כוח אנחנו באים לבקש. אומר ככה. דבר ראשון אומר: אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים, הרחב פיך ואמלאהו. הקב"ה אומר לנו: אנכי ה' אלהיך. הוא הקב"ה, הוא שלנו. והוא הוציא אותנו מארץ מצרים. לא סתם הוציא אותנו, אלא כאן הוא מדייק: המעלך מארץ מצרים. זאת אומרת שהיציאה ממצרים זה לא היה סתם יציאה מעבדות לחירות, אלא יציאת מצרים. זה שהקב"ה העלה אותנו, העלה אותנו לדרגה גבוהה יותר, עשה אותנו לעם שלו. הרחב פיך ואמלאהו. ולכן הקב"ה כביכול אומר לנו: הרחב פיך, תפתח את הפה שלך בהרחבה, ואמלאהו, אני אמלא את זה. מה הפירוש של הפסוק הזה? כתוב בגמרא שבן אדם אסור לו להרחיב את הפה שלו בבקשות. כך כתוב בגמרא שבן אדם צריך להתפלל ולבקש במועט. כך כתוב בגמרא במסכת ברכות, נראה לי. אני לא יודע אם בן אדם אסור לו לבקש, כשהוא מתפלל, שלא יבקש בהרחבה. להפך, אלא צריך לבקש כמו עני המבקש בפתח. שאדם כשהוא בא לבקש מהקב"ה צריך לבקש כמו עני שמבקש בפתח. עני מבקש בפתח, דופק בדלת, אז הוא מבקש. מה שיתנו לו הוא שמח. הוא לא מבקש: תיתנו לי מיליון דולר. מבקש שיתנו לו, כן, הוא מבקש שיתנו לו דברים מועטים. אז גם כן יהודי שבא לקב"ה צריך להיות תמיד בפתח. שואלת

02:56 הגמרא: הרי כתוב הרחב פיך ואמלאהו. אז הגמרא אומרת שההוא בדברי תורה, שזה מדובר בדברי תורה. בן אדם צריך לבקש. זה שם אפשר לבקש בהרחבה, ולגבי תפילה בן אדם צריך להיות כעני בפתח. אבל כמו, כמו פורים. אבל בדברי תורה שם אומרים הרחב פיך ואמלאהו. שם, ושם כן, אדם צריך להתנהג בהרחבה, בעשירות. אז הרבי שואל, בגמרא אחרת, ירושלמי, אני לא זוכר את כל הפרטים, בפרט שאנחנו הרי אומרים את הפסוק הזה בתור חלק מהתפילה. זאת אומרת, מזה מובן שאנחנו משתמשים בפסוק הזה בכוונה לתפילה גם כן. הרחב פיך ואמלאהו. אז הרבי אומר דבר נפלא. הרבי אומר שזה ההמשך של הפסוק, כאילו שהפסוק עצמו מתרץ את הקושיה. היינו, אכן שיהודי מגיע לקב"ה כמו עני בפתח. זאת אומרת, כשיהודי מגיע לתפילה הוא מרגיש כמו עני. זאת אומרת, מה זה עני? עני זה מצד עצמו בן אדם עני. אין לו, אין לו, לא רק עני בגשמיות, ברוחניות. הוא מרגיש שהוא בדרגה מאוד נמוכה. מי אני ומה אני? אני לא יכול. איך אני יכול לבוא לבקש מהקדוש ברוך הוא? אדם צריך להרגיש את עצמו תמיד שהוא לא בסדר, שלא מגיע לו מהקדוש ברוך הוא כלום. אז ממילא אין לו את החוצפה לבקש. מצד עצמו הוא עני. אבל ברגע שבן אדם מתבטל לקדוש ברוך הוא, הוא לא מגיע לקדוש ברוך הוא בכוחות שלו. הוא מגיע לקדוש ברוך הוא מצד הביטול שלו, לא מצד המציאות שלי, שמגיע לי, לא מגיע לי. אדם שמתבטל לקדוש ברוך הוא, אז מצד הביטול, אז אדרבה, אז אין לו הגבלות. הוא יכול לבקש גם כן בהרחבה. כאילו

04:58 הוא לא מבקש בגלל העניינים שלו. הוא מבקש לא מצידו, שאני צריך, מגיע לי. הוא מבקש מצד, אה, מצד, אה, מצד זה שהקדוש ברוך הוא ייתן, שישפיע. הוא לא מבקש לעצמו על פי מה שכתוב, שהוא מבקש בשביל, אה, בשביל שם הכוונה, לא מבקש לעניינים שלו הפרטיים בתור עניינים של אגו. זה בשביל, בשביל, אה, בשביל שם שמיים, דברים כאלה. זה מה שאומר כאן. לכן הם מגידים: ״אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים״. כל זמן שהוא נמצא במצרים, מצרים ברוחניות, מצרים ומגבילים. בן אדם הוא נמצא במצרים, הגבולים שלו, אז הוא לא יכול לבקש. אבל ברגע שהוא מתבונן ״אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים״, הקדוש ברוך הוא הרי הוציא אותי ממצרים. הקדוש ברוך הוא הוציא אותי מהמיצרים המגבילים, ואני שייך לקדוש ברוך הוא. אז ממילא אני למעלה מזה ומגבולים. אז ממילא אני לא מרגיש כמו עני בפתח. אז אני מרגיש בהרחבה. אז אני יכול לבוא ולבקש גם כן ״הרחב פיך ואמלאהו״. בקיצור, הנקודה של הרבי הוא שיהודי, כשהוא, אדרבה, שיהודי יכול ללכת אליו. יהודי מתבונן שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים. הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מהמיצר המגביל. זאת אומרת שאנחנו שייכים לקדוש ברוך הוא. אז אנחנו גם יכולים לבוא בחוצפה ולבקש גם כן דברים בהרחבה. יהודי יכול לבקש המשיח. יהודי יכול לבקש הגאולה. יכול לבקש עניינים נעלים ביותר. אין לו הגבלות. מתי יש הגבלות? כשאני מרגיש שאני בפתח. אני מסתכל על עצמי, מצרים. אבל ברגע שאני מתבונן ״אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים״, אז מצד זה ״הרחב פיך ואמלאהו״, יהודי יכול לבקש בהרחבה גם כן. אז זה ההמשך כאן של התפילה שאנחנו באים לבקש שיהיה ״קומה ה'

06:45 עזרנו אובידיינט לך זכר, שיהיה גאולה. כל זה זה על יסוד זה שאנחנו מתבוננים שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים. אז זה ממשיך הלאה ואומר: "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלהיו". כן, אנחנו שמחים ומאושרים שיש לנו את הקדוש ברוך הוא, שהוא נמצא איתנו, שהוא כן אלינו. אז ממילא אנחנו בטוחים בו שהוא יושיע אותנו, יוציא אותנו מכל העולם הזה, שיהיה עם כל הגלות. הוא אומר "אשרי העם שככה לו". כן, אז כתוב, אה, אז מאיפה שזה יצא? שככה לו, שיש לנו, שיש לנו את מה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו. שהקדוש ברוך הוא נמצא איתנו ודואג לנו. יש ווארט בשם הרב טרבליכה[?]. הרב טרבליכה[?] מסביר ש"ככה" זה מלשון, אה, מה זה ככה? ככה זה תקיפות. ככה זה מלשון תוקף. ככה. או עקשנות. כן, ככה זה. בלי שאלה. אשרי העם שככה לו, שזה מה שיש לנו. ליהודי יש לו את התוקף של הנשמה, את העניין של עיסוק של ככה לו. יש לנו, הקדוש ברוך הוא נתן ליהודי את עניין המסירות נפש, שמצד העניינים האלה אז ככה. יהודי יכול להיות קשור לריכוז למעלה מתמיד, אז זה הקשר של יהודי לקדוש ברוך הוא. ולמה עמדתי לבד שמצד הנקודה הזאת אז אנחנו בטוחים שגם הקדוש ברוך הוא יתנהג איתנו באופן של מעמד הר בו שככה בגימטריא משה, והולך על משה רבנו. אז משום שככה לו, כי יש לנו משה. אז כל זה שמלכות יש לה הקדוש ברוך הוא. אני בכלל לא בטחתי יגידו לי בשביל ספר שאני יכול. אנחנו בטוחים בחסד של הקדוש ברוך הוא, שהוא יעשה לנו את כל הדברים האלה. יש לנו רק פסוק אחרון. צריכים להמשיך

08:37 עדיין להשאיר את זה בשבוע הבא, ואז אנחנו נסיים.