ביאורי התפלה - הודו - חלק י"ד

00:00 דובר 1 ועלינו הוא. הנפש שלנו מחכה לקדוש ברוך הוא כי הוא, הקדוש ברוך הוא, הוא העזר שלנו והוא המגן שלנו. אחרי זה אומר: כי בו ישמח לבנו. השמחה שלנו זה בו, בקדוש ברוך הוא, כי בשם קדשו בטחנו. אנחנו בוטחים בשם הקדוש של הקדוש ברוך הוא. אחרי זה אומר: יהי חסדך ה' עלינו, שהחסד של הקדוש ברוך הוא יהיה עלינו. זאת אומרת שהחסד של הקדוש ברוך הוא יתגלה עלינו. הקדוש ברוך הוא ישפיע עלינו החסד שלו כאשר ייחלנו לך, בגלל שאנחנו כאשר כמו-- בגלל שאנחנו ייחלנו לך, אנחנו מחכים ומבקשים, מצפים לחסד ומבקשים שהחסד של הקדוש ברוך הוא יתגלה עלינו. אחרי זה מסיים-- טוב, נשאיר את זה ככה. קודם שלושת הפסוקים האלה. כששלושת הפסוקים האלה אמרנו שזה מגיע מאותו קפיטל, נכון? קפיטל ל"ג. מה התוכן של העניין? פשט זה פשוט לשון מקרא. הסברנו. אבל בחסידות מסבירים את כל העניין כאן קצת יותר בעומק. מוזכר בחסידות שהעניין של חיכתה, הנקודה שמובאת בפסוקים האלה, זה הכוח שיש בעבודת האדם. הכוח שיש שכל הגילויים שלמעלה, את כל ההשפעות שמגיעות מלמעלה, השפעות הכי גדולות, דווקא על ידי עבודה ויגיעת אדם. יש זוהר שכתוב בו, בספר בראשית, שכתוב על הפסוק "יעשה למחכה לו". כתוב שמה: "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו". כשמשיח יבוא אז יהיו גילויים כאלה, התגלות כל כך גדולה של אלוקות שאין לא ראתה, ששום עין לא ראתה את הגילוי הזה. ואלקים זולתך. זה גילויים כאלה שהם גם למעלה מסדר השתלשלות. אומר-- אחרי זה כתוב "יעשה למחכה לו". מי יקבל, יזכה ליהנות ולקבל את כל הגילויים האלה? המחכה לו. מה זה מחכה לו? פשט הוא מי שמחכה למשיח. אבל

02:15 דובר 1 הזוהר אומר שמחכה זה גם מלשון עניין של תקווה ויגיעה. כשאחד לומד משהו והוא מתייגע להבין את זה והוא כל כך מתייגע, הוא כאילו נכנס למצב כזה שהוא מחכה כבר מתי הוא יוכל להבין את הסוגיה. נהיה לו געגועים כאלה שהוא רוצה כבר להבין את העניין. הוא, הוא מצפה ומקווה שיתגלה לו העומק של העניין הזה. זה נקרא בלשון הקודש מחכה. דדחקין למלה דחכמתא. אבל זה אחד שדוחק ומתייגע בענייני חוכמה, ועל ידי העלמות וסתירות, הקושיות שיש לו, מגיע למצב שהוא דחיק, שהוא פשוט הוא, הוא כאילו מחכה מתי כבר יובן, יבין את הנקודה הזו, אז הוא זוכה לגילוי של עין לא ראתה. עכשיו אדמו"ר הרש"ב מסביר באריכות בספר בראשית שעל ידי בן אדם מייגע את עצמו בלימוד, מייגע עצמו ביראת השם. לא סתם למען התיבה, דווקא יגיעה והקושיה והעלמות. אז על דרך כמו שבסיפא כתוב שהלכה כבבלי נגד ירושלמי. למה? כי דווקא בבבלי שיש יותר קושיות, יותר העלמות וסתירות, אז זה גורם להגיע יותר לעומקא דשמעתא. טוב, אז גם כן מגיע ל-

03:31 דובר 2 בבלי יש הרבה קושיות.

03:32 דובר 1 בבבלי יש הרבה קושיות. בירושלמי יש פחות קושיות. כלומר, ירושלמי כתוב בצורה של הלכה. כמעט אין קושיות שמה. הכל זה פשיטות.

03:41 דובר 2 אין העלמות.

03:43 דובר 1 אז אין העלמות וסתירות. זאת אומרת האור מגיע בגילוי. האור, האור של התורה שם יותר גלוי. אין קושיות, אין, אין דברים שמבלבלים. קושיה זה העלם וסתירה. שהרי בבבלי יש הרבה פלפולים בגלל שלא רואים את האור, יש הרבה קושיות, ובגלל זה אדרבה, דווקא בגלל שיש יותר קושיות, דווקא בגלל שהעלמות וסתירות, דווקא זה מביא שיגיעו לעומקא דשמעתא יותר, לכן הלכה כבבלי. על דרך זה זה גם כאן מגיע לגילוי של עין לא ראתה, שדווקא מי שיותר מתייגע ויותר מייגע את עצמו ל-לחפש את המשיח ולעבוד על עצמו, לחפש אלוקות, יגיעה דווקא בעבודת התשובה. יגיעה דווקא, זה מגיע לגילויים היותר גבוהים. וזה גם הפשט שאומר כאן נפשנו חכתה לה', מלשון מחכים. עניין של יגיעה. זאת אומרת לא רק שאנחנו יושנים ומתי משיח יבוא יבוא, אלא יש את העניין של חכתה, שבן אדם הוא, בן אדם מחפש אלוקות, דורש את זה, מתייגע לייגע את עצמו ביגיעה גדולה כדי להבין אלוקות, מה שהוא יכול להבין. ומצד זה מתפלל ומחפש את הקדוש ברוך הוא עד כמה שהוא יכול בכוחות עצמו. דווקא אז הוא יגיע לכל הגילויים. אז נפשנו חכתה לה'. אנחנו מחכים, מצפים ומייגעים את עצמנו להוי'. למה דווקא הוי'? ומסביר, אומר: כי בו ישמח לבנו. למה? כי אנחנו, השמחה שלנו זה דווקא בו. זאת אומרת אנחנו לא מסתפקים באורות וצמצומים וגילויים מצומצמים. אנחנו רוצים דווקא בו. השמחה שלנו זה דווקא כשיתגלה עצמו, על דרך הבן שאומר שהוא לא רוצה גן עדן, לא רוצה עולם הבא, הוא רוצה רק את עצמו. דווקא כי בו ישמח לבנו. אנחנו לא מסתפקים עם הארה קטנה של איזה אור

05:34 דובר 1 מסוים, על דרך המשל של הבעל שם טוב שהבן אדם נכנס להיכל המלך, שהוא לא... יש כאלה שמספיק להם הזהב והציפורים, האוצרות שיש בחצר המלך. אבל דווקא הפיקח שאומר "אנא נסיב מלכא", שהוא רוצה דווקא את המלך עצמו, לא את הדברים שמסביב. זה הפשט. כי בו ישמח לבנו. השמחה שלנו זה דווקא בו, הקדוש ברוך הוא בעצמו, כי בשם קדשו בטחנו. הביטחון שלנו זה לא בשום דבר אחר. זאת אומרת לא, אנחנו לא בוטחים בעניינים של טבע, אלא דווקא הקדוש ברוך הוא עצמו. לכן אנחנו מבקשים: יהי חסדך ה' עלינו, שיתגלה החסד של הקדוש ברוך הוא, שיתגלה החסד של שם הוי' עלינו כאשר ייחלנו לך. כמו שאנחנו, התקווה שלנו, ייחלנו לך. מה אנחנו מבקשים? מה אנחנו מחפשים? מחפשים את העצמי. מחפשים דווקא את, את הקדוש ברוך הוא, את עצמו, את עצמו. אז כאשר ייחלנו לך, כפי ערך היגיעה והקושי, ככה יהיה גם חסדך עלינו, שזה העניין של כמים הפנים לפנים. שכאשר היהודי עובד על עצמו על ידי שלומד חסידות, על ידי שהוא מייגע את עצמו בעבודת תפילה, שיהיה רצון שלו שירצה להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. הוא לא רוצה שום אורות וגילויים, שום צמצומים. הוא לא מסתפק בחיצוניות, בדברים נפרדים. הוא רוצה דווקא את המלך בעצמו, הקדוש ברוך הוא עצמו. אז כאשר ייחלנו לך, כפי איך מה שהוא ביקש ומה שהוא מחפש, אז ככה מתגלה אליו החסד של הקדוש ברוך הוא. וכאשר ייחלנו לך, ככה יהי חסדך ה' עלינו.

07:13 דובר 3 עוזרים ומגינים.

07:15 דובר 1 אה?

07:16 דובר 3 עוזרים ומגינים. משתעל או דווקא.

07:20 דובר 1 מה העניין של עזרנו ומגננו? יש במקומות אחרים שמוסבר העניין של פרטי העניינים, עזרנו ומגננו, לא כאן. יותר מאוחר, ויצר הרע שמה. עכשיו לא זוכר את העניין.

07:38 דובר 3 שש, חמש השורות האחרונות.

07:40 דובר 1 כן, אז יש הסבר. עכשיו אני לא זוכר את הפסוק. ואחרי זה אומר: "הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו". אז זה ממשיך הלאה ואומר, זה כל הבן אדם מעורר הכל. אמרנו, זה כל הפסוקים האלה של סוף הודו. זה הכל היסוד והכל שדיברנו: שיהודי מעורר בעצמו רחמים רבים, שמבקש ורוצה גילוי אלוקות, מבקש את זה ומחפש את זה והוא דורש את זה עם כל הכוחות. אז הוא ממשיך הלאה: "הראנו ה' חסדך". אנחנו אומרים: "יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך" — שהחסד של שם הוי' יהיה עלינו כמו שאנחנו מחפשים, כמו שאנחנו מבקשים. אבל זה הוא מוסיף ואומר "הראנו", שזה יהיה באופן של ראייה. לפעמים יכול להיות שיהיה השפעת החסד, שיהיה עניינים של השפעת אלוקות, אבל זה יהיה באופן שאנחנו לא יכולים לראות את זה. יש עניינים של חסד שבא בחסד נסתר. אז אנחנו כאן מוסיפים ומבקשים. יש איזה פסוק אחר בתהילים, בפרק פ'-- פ"ד, אבל כאן פ"ה. אבל מה הבקשה? "הראנו", שהחסד הזה יהיה באופן של ראייה, שאנחנו נוכל לראות את זה בעיני בשר, בטוב הנראה והנגלה. "הראנו ה' חסדך". ואיזה חסד אנחנו מבקשים? חסד של שם הוי', כמו שאמרנו, לא סתם חסד מצומצם, אלא החסד הגדול של הקדוש ברוך הוא כמו שזה בלי גבול. אז "הראנו", שזה יהיה באופן של ראייה. "וישעך תתן לנו" — הקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הישועה. אז הרבי מסביר שזה שני הבדלים בין חסדך וישעך. חסד זה, זה חסד צ-- חסד. חסד זה עניין של חסד גלוי, חסד, אה, השפעת החסד. ישועה זה כשיש עניינים לא טובים. לפעמים יש מצבים של היפך החסד, עניינים של, של גבורות, עניינים, עניינים של, של לא

09:29 דובר 1 טוב-- דברים לא טובים שאז צריכים ישועה. אז "וישעך תתן לנו", שבמקומות כאלה ששמה צריכים ישועה, אז שמה יהיה ישעך, הישועה של הקדוש ברוך הוא בעצמו. "וישעך תתן לנו" — אז גם כן "תתן". ההדגשה "תתן", שקוראים לה בעין יפה נותן, שהנתינה היא נתינה עם, עם, עם בעין יפה. זאת אומרת, זה לא סתם נתינה מצומצמת, נתינה בעין יפה עם כל ה, עם כל ה-- בלי, בלי הגבלות. "תתן לנו", שהקדוש ברוך הוא ישפיע לנו. מה פירוש "לנו" גם כאן? הדגשה "לנו" על דרך "הראנו", שאנחנו נראה את זה גם כאן. "תתן לנו", שאנחנו נוכל ליהנות מזה. כמו שאנחנו אומרים יום כיפור. אומרים שמה בנעילה, אומרים שם את הלשון, אה, "ואוצרך הטוב לנו תפתח", כן? אז אומרים, "שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח". אז גם שם הרבי הרש"ב אומר, הפירוש הפשוט הוא "אוצרך הטוב", האוצר הטוב, "לנו תפתח", שהקדוש ברוך הוא יפתח לנו. אבל הרבי הרש"ב מפרש, וגם כן תראו במחזורים של חב"ד זה מדויק, יש שמה פסיק: "ואוצרך הטוב לנו". היה מדייק להגיד את המילה "לנו" לחוד עם "הטוב". זאת אומרת שזה לא רק "לנו תפתח", אלא שיהיה טוב לנו, שאנחנו נוכל לראות את הטוב של זה. לפעמים יכול להיות השפעות טובות, אבל בעיניים שלנו לא רואים את הטוב. זה טוב מכוסה. אז מבקשים שיהיה טוב לנו. על דרך זה גם כאן שאומרים, כן, "וישעך תתן לנו". מה ההדגשה "לנו"? שאנחנו נוכל לראות את הישועה שיש בזה. וזה הבקשה, "תתן לנו". ראיתי בשם, אה, בשם, אה, בשם, אה, הבן איש חי אומר שה"לנו" גימטריא אלוקים. זה פשט "הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו". הוי' זה חסד הגלוי.

11:16 דובר 1 לכן "הראנו ה' חסדך". "וישעך תתן לנו" — זה "לנו", זה אלוקים, ש-- של אלוקים זה שם של הגבורות. זאת אומרת יתהפך מהגבורות. לכן שם העניין של ישועה, ישועה זה כשיש דברים לא טובים, צריכים להפוך אותם לישועה. אחרי זה אומר "קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך". כן, שהקדוש ברוך הוא י-י-ישלח לנו את העזרה ויוציא אותנו מהגלות. קומה, זה בגלל העניין של קומה. זה מצד שהגלות זה עניין של גלות השכינה שנמצאה בגלות. אז העניין של היפך העניין של קימה ונפילה, וקומה, שיהיה קימה של השכינה מהגלות, ועל ידי זה הוא גם כן יציל אותנו מהגלות. "ופדנו למען חסדך". ולא נשאר זמן, אז ממילא נצטרך ביום רביעי לסיים.