תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

לתורה ומצוות עם משמעות · פרק 180 · 2026-10-28 · 17:06

סוד החינוך של אברהם אבינו | פרשת וירא לאור החסידות

תיאור הפרק

מכל מעלותיו של אברהם אבינו – החסד, הכנסת האורחים, האמונה, עשרת הניסיונות שעמד בהם – התורה מציינת דבר אחד בלבד כסיבה לחיבתו המיוחדת של הקב״ה אליו: "כי ידעתיו, למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו". ההשקעה בילדיו ובחינוכם. זה מה שהרבי מליובאוויטש אמר לחסיד שהגיע מבוסטון ל־770, כששאל אותו "מה נשמע בעניינים העיקריים?" והבהיר שהכוונה לנחת מהילדים ולחינוכם לתורה ומצוות. המשפיע הרב אשר פרקש בשיעור מאיר לפרשת וירא, על מה שהתורה מלמדת אותנו מאברהם אבינו על חינוך ילדים: * למה הרבי אמר שממשלות משקיעות מיליונים במקום הלא נכון – ומה הקשר למשל על גשר רעוע שבנו סביבו בתי רפואה? * מה התורה מתכוונת כשהיא קוראת לחיים של תורה ומצוות "דרך ה׳" – ולמה הדרך הזו חייבת לעבוד לשני הכיוונים? * "צדקה ומשפט": מה ההבדל בין מי שנותן צדקה ממה שנשאר לו, לבין החסד של אברהם אבינו, שלוקח לעצמו רק את המוכרח? שיעור על ההשקעה החשובה ביותר בחיים – הדור הבא.

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 מספר המזכיר של הרבי, הרב יהודה קרינסקי שליט"א, מזקני החסידים, מספר שהוא היה בחור צעיר. אבא שלו, ר' שמעיה קרינסקי עליו השלום, היה מחשובי אנשי, מהזקנים הגדולים של הרבי, שהיה גר בבוסטון. מדובר בשנת תשי"ג, כלומר בשנים הראשונות הצעירות של הרבי מליובאוויטש. הוא מספר, אבא שלו הגיע ל-770 לברוקלין לבקר, עמד בחוץ, מחוץ לבניין של 770, ועמדו ודיברו האב עם הבן. ואז לפתע הרבי יוצא מהבניין של 770. הרבי פוגש את ר' שמעיה שהגיע מבוסטון. בימים ההם הנסיעות לא היו כל כך קלות. הרבי רואה אותו, הרבי ניגש אליו, אומר לו שלום ושואל אותו, את ר' שמעיה שואל אותו: "מה נשמע בעניינים העיקריים שלך?" ככה הוא שואל. נו, החסיד שומע, הרבי שואל בעניינים העיקריים, הוא מתחיל להרהר: מה, מה הם הדברים העיקריים שהרבי רוצה לשמוע ממני? על הפעילויות, על הדברים, על העשייה. מתחיל לחשוב: מה אני רוצה, מה אני יכול להגיד לרבי? זה משהו מהעניינים העיקריים של הרבי, יהיה לו נחת רוח. ואז הרבי קורא את המחשבות שלו ואומר לו: "העניינים העיקריים אני מתכוון לנחת מהילדים. לחנך את הילדים לתורה ולמצוות ולהביא אותם לחופה." אז כשאנחנו לומדים פרשת השבוע, פרשת וירא, אנחנו בעצם מוצאים שזה פסוק מפורש שהתורה מדברת על אברהם אבינו. פרשת וירא, פרשה נפלאה. בין הדברים אנחנו מוצאים פסוק מיוחד. הקדוש ברוך הוא אומר שמגיע הזמן שהקדוש ברוך הוא מחליט שהוא הולך להחריב את סדום ועמורה. ואז הפסוק אומר ככה: "וה' אמר, המכסה אני מאברהם אשר אני עושה". כלומר הקדוש ברוך הוא אומר לעצמו: איך אני הולך לכסות, להעלים מאברהם אבינו את מה שאני הולך לעשות עכשיו בסדום? הרי אברהם היו יהיה לגוי גדול, הוא הולך להיות

02:21 לעם עצום ונברכו בו כל משפחות האדמה. "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". מה הפסוק אומר? מה הקדוש ברוך הוא אומר על אברהם אבינו? "כי ידעתיו". רש"י אומר לנו מה פירוש כי ידעתיו? אני מחבב אותו. ידעתיו לשון חיבה. בועז מודע, מודעתנו, מביא פסוקים שהלשון מודע זה לשון של חיבה. כי ידעתיו, אומר הקדוש ברוך הוא. למה אני מחבב אותו באופן מיוחד? למען, בגלל שהוא מצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. כל הדברים שאברהם אבינו עשה, מה הקדוש ברוך הוא דווקא מדגיש את ההתייחסות שלו, את ההשקעה שלו בבני הבית, במשפחה, בחינוך. כמו שאדמו"ר הריי"צ אומר, הרי אברהם אבינו היה לו המון דברים. אברהם אבינו היה איש חסד. אברהם אבינו היה איש קדוש. אברהם אבינו היה בן אדם של אמונה, של פרסום האמונה, של הכנסת אורחים. על אברהם אבינו אנחנו קוראים בפרשיות האחרונות דברים נפלאים ביותר. ניסיונות שהקדוש ברוך הוא ניסה אותו בעשרה ניסיונות. אף על פי כן, מהו הדבר שמכל השבחים, מכל הדברים, מה הדבר היחיד שהפסוק פה אומר? כי ידעתיו. למה אני מחבב אותו? למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו. אז בואו נדבר היום על הנושא הכי עיקרי בחיים שלנו. העניינים העיקריים: להשקיע בילדים שלנו. הרבי דיבר על זה כל כך הרבה. הנושא הזה של חינוך הילדים, מה שנקרא תרופות, רפואה מונעת. אנחנו היום נמצאים בתקופה. אנשים חושבים במה אנחנו צריכים להשקיע את הכוחות שלנו. נותנים לך תפקיד, נמצאים— אתה נמצא באיזשהו, אה, אה, אה, פרשת דרכים. צריך לקחת החלטות: מה אני הולך לעשות בחיים שלי, במה להשקיע. לפעמים יש לך זמן

04:40 מיותר. למה אתה הולך? יש המון דברים, יש המון דברים שצריך לעשות. העולם שלנו מלא עיסוקים בכל הצורות. בעבודת ה' הפרטית שלי, לעזור לזולת, לעשות כסף, לעשות פרנסה. יש ריבוי דברים שצריכים לעשות. מה אבל הדבר העיקרי סוף כל סוף? למען אשר יצווה את בניו. הרבי דיבר תמיד. אנחנו רואים במדינות, בממשלות, בכל מקום משקיעים מיליוני דולרים במלחמות. היום אנחנו רואים השקעות עצומות בנושאים של מלחמה, בבתי חולים, בתי רפואה. כן, לעזור ל-ל-לרפאות וכל מיני דברים כאלה. אבל הרבי דיבר, יש משהו שאנשים לא כל כך שמים לב, שדווקא שם היו צריכים לעשות את ההשקעה הכי גדולה, שזה הנושא של מה שנקרא רפואה מונעת. במקום להשקיע לרפאות אחרי שיש כבר מחלה, תשקיע ברפואה מונעת. לא ל-- לש-- לגרום שלא יהיו מחלות. שם צריכים לעשות את ההשקעה הגדולה. הרבי פעם דיבר על זה עם דוגמה, עם משל, שפעם בנו גשר ובנו את זה לא טוב. בנו את הגשר עם בעיה. סיפרו— אומרים שזה היה סיפור אמיתי וזה גרם להרבה נזקים, תאונות, דברים. אז אספו המון כסף כדי לבנות בתי רפואה מסביב לגשר ולכל אלו שמקבלים נזק שיוכלו לרפאות אותם. אז מובן, כן, מה הטיפשות בהחלטה הזאת. במקום להשקיע מיליונים בבניית בתי רפואה, תיישר את הגשר, תבנה גשר בריא ואז לא תצטרך להשקיע בבתי רפואה. אז זה מה שהרבי דיבר בחשיבות של חינוך. למה רש-- למה ממשלות בעולם לא מרגישים את הצורך שההשקעה הכי גדולה, המשאבים הכי גדולים צריכים לשים איפה? דווקא בחינוך. החינוך זה התרופה הכי מונעת. אם משקיעים בחינוך טוב, אם הילדים שלנו יקבלו את החינוך הבריא, את החינוך הנכון, ידעו שיש צדק ויושר בעולם, יש בורא עולם, יש עין

06:49 רואה ואוזן שומעת. כשהילדים מקבלים בבית חינוך בריא מלכתחילה, אז אנחנו לא מגיעים למצבים שאנחנו צריכים לחפש אחר כך פסיכולוגים, רופאים, תרופות, דברים, כל מיני עצות לרפא אותם, כאשר מלכתחילה הם בריאים. וזה היה אברהם אבינו, היהודי הראשון, החוכמה הגדולה שהייתה לו. כי ידעתי, אומר הקדוש ברוך הוא, למה אני כל כך מחבב את אברהם אבינו? לא בגלל שהוא היה צדיק. כלומר, נח כתוב: איש צדיק תמים היה בדורותיו. לא על הצדקות של עצמו, לא על הקדושה שלו, אפילו לא על המסירות נפש שלו, אלא על מה? על זה שהוא יצווה את בניו, את ביתו אחריו. הוא משקיע בבני בית שלו. במה הוא משקיע? אומרת לנו התורה: ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט. בוא נעמוד קצת על המילים האלה. מה מסתתר במילים ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט? יש פה איזה מסר מיוחד. היה יכול להיות כתוב לשמור תורה ומצוות, לשמור את חוקי השם. לא. ושמרו דרך השם, ביטוי מיוחד לא רגיל, ואחרי זה לעשות צדקה ומשפט. אז בתורת החסידות יש לנו הסברים נפלאים על המילים האלה. דבר ראשון, דרך השם. מה זאת אומרת? דרך זה כמו כביש. יש מקום מסוים, רוצים להגיע למקום אחר, מעיר אחת לעיר שנייה, משכונה לשכונה. הדרכים, הכוונה הכבישים שלוקחים אותנו ממקום למקום. במבט הכללי, כשיש מדינה גדולה, הדרכים, הכבישים מחברים בין המקום המרכזי, עיר הבירה, ארמון המלך, בית המלכות, ומשם יוצאים כבישים ודרכים לכל המדינות, כל הערים, כל העיירות, כל הכפרים, עד למקומות הכי נידחים. אנחנו רואים היום בכבישים יש את הקילומטרים, איך סופרים את הקילומטרים, אז זה הולך. יש את המרכז וכל כביש יוצא מהמרכז, אז כל קילומטר זה עוד מספר. זאת

09:06 אומרת לפי המרחק מהעיר הבירה. אז הנושא של דרך מבטא החיבור בין המקום הכי עליון, הכי גבוה, הכי מרכזי, למקום הכי נידח. והחיבור הזה משני הצדדים, שיכולים לצאת מארמון המלך להגיע לעיירה הנידחת, ויכולים גם כן לחזור מהעיירה הנידחת לעיר המלך. חייב להיות דרך אמיתית לנסוע, שתוכל גם לנסוע וגם לחזור. בן אדם שיש לו רק כרטיס אחד הלוך, אין לו חזור. אז הנסיעה היא לא נסיעה. נסיעה טובה ובריאה זה שאתה יכול גם לנסוע וגם לחזור. מה זה מסמל כל זה בחיים שלנו? בחינוך שקיבלנו מאברהם אבינו, מאבינו הראשון. יהודי, התפקיד של יהודי זה דרך השם. לדעת שהחיים שלנו בתור יהודים, התורה והמצוות, זה בעצם דרך. זה בעצם כביש שמחבר מהמקום הכי עליון עם המקום הכי תחתון. יהודי צריך לדעת שהנשמה שלנו נשלחה מהמקום הכי עליון. הנשמה של יהודי, כמו שאדמו"ר הזקן אומר בתניא, היא חלק אלוקא ממעל ממש. הנשמה מגיעה מהמקום הכי גבוה, הכי עליון, עם המלך במלאכתו ישבו שם, כמו שהנביא אומר. הנשמה נמצאת עם הקדוש ברוך הוא בעצמו, ומשם הנשמה יורדת פה לעולם הזה. התפקיד של הנשמה, על ידי לימוד התורה, על ידי קיום המצוות, אנחנו עושים את הדרך. מחברים את המלך שנמצא בארמון המלוכה, מביאים אותו על ידי תורה ומצוות אל הפינה הכי נידחת בעולם. להביא את האור האלוקי למקום הכי חשוך של העולם הזה הגשמי. וכמו שאמרנו, זה חייב לעבוד משני הצדדים. יש את הכוח של יהודי שיושב ולומד תורה, שהתורה היא חוכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא. ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, כמו שאדמו"ר הזקן אומר בתניא. התורה זה דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא, וכשיהודי יושב פה בעולם הזה הגשמי,

11:14 בבית המדרש, בבית, בישיבה, בבית כנסת, יושב ולומד דברי תורה, הוא לומד על מחלוקת של אביי ורבא. הוא לומד על נושא הלכתי של שני אנשים שדנים על דין ומשפט. הוא לומד על מחלוקת של אביי ורבא. הוא לומד על נושא הלכתי של שני אנשים שדנים על דין ומשפט. הוא לוקח את החוכמה הנפלאה של הקדוש ברוך הוא ומחבר אותה עם העולם הכי תחתון, הכי גשמי, עם השכל שלו, עם העולם, עם המציאות פה למטה. הוא מביא את האור אין סוף פה למטה בעולם. מצד שני גם כן יהודי צריך גם, מה שאמרנו, לא רק להביא את הקדוש ברוך הוא לעולם, אלא גם להרים את העולם אל הקדוש ברוך הוא, לקדש את החומר, לזכך את החומר. כשאתה אוכל אתה אומר ברכה קודם, ברכה אחר כך, אתה עושה מצווה. אתה לוקח דבר גשמי מהעולם, מזכך אותו, מעדן אותו, מרומם אותו, הופך אותו לדבר קדוש, הופך אותו למשהו רוחני. להפוך את החומר אל הצורה. התפקיד שלנו זה להביא את המלך אל עיר נידחת ולרומם את העיר הנידחת אל המלך. וזה אברהם אבינו אומר: דרך הוי"ה, דרך השם. הרבי הריי"צ גם הוסיף פה: דרך הוי"ה. יקו"ק זה השם של הקדוש ברוך הוא שמעל הטבע. זה השם של האין סוף, זה השם של הנס. כוח הניסים נמצא ביקו"ק. יש הרבה שמות לקדוש ברוך הוא. השם אלוקים, בגימטריה טבע. יש גם דרך אלוקים. בראשית ברא אלוקים, זה הקדוש ברוך הוא כפי שמתלבש בטבע, מסתתר, מצטמצם בלבושי הטבע, שזה בריאת העולם. זה דרך אלוקים. אבל יהודי יש לו תפקיד יותר עמוק. דרך הוי"ה. להביא את יקו"ק, להביא את האין סוף, להביא את הלמעלה מהטבע בתוך הטבע, וזה נעשה על ידי

13:00 תורה ומצוות. ואחר כך הוא מוסיף: אבל לעשות צדקה ומשפט. יש משהו מיוחד בחינוך של אברהם אבינו. אברהם אבינו מלמד אותנו חסד, הכנסת אורחים, גמילות חסדים. ברור. זה מה שאנחנו רואים אצל אברהם אבינו. אברהם אבינו היה לטאה. פרשת השבוע, פתח האוהל. הוא יושב, מחפש אורחים. הדלת שלו פתוחה מכל הצדדים. הבית שלו פתוח מארבע צדדים, וכל מקום מי שמגיע שיהיה לו מה לאכול. אבל אברהם אבינו מלמד משהו מיוחד בחסד. הוא אומר: זה לא סתם צדקה, אלא צדקה ומשפט. מה הביטוי המיוחד שיש בצדקה ומשפט? מוסבר בתורת החסידות. ישנם שני סוגי צדקה. יש אנשים שברוך השם יש להם הרבה כסף, הרבה פרנסה, חיים בעשירות, חיים ברחבה. ואז אחרי שהם גמרו לעשות כל מה שהם צריכים עם הכסף שלהם לעצמם, ויש להם כבר שתי מכוניות ושתי בתים, ויש להם את כל המרחב ואת כל הדברים, ואז נשאר להם גם כן כסף. אין להם מה לעשות עם זה. אז טוב, בוא נעשה צדקה. בוא נעשה, ניתן את זה לצרכי חסד. אז החסד מגיע בסוף. אברהם אבינו לימד אותנו משהו אחר. צדקה ומשפט. זה נקרא צדקה שמגיע מתוך משפט. לשפוט את עצמך במינימום שאתה צריך. לעצמך תיקח רק את המוכרח, אבל כל השאר תיתן לצדקה. כלומר, החינוך של אברהם אבינו זה שעבודת החסד לא מגיע כשכבר מילאתי את עצמי ואז אני מחפש גם מה לעשות לשני. מאוד יפה, אבל זה לא החסד של אברהם. החסד של אברהם זה חסד שמגיע עם עבודה, עם יגיעה, עם לקחת מעצמי. לעצמי אני שומר רק את המוכרח, אבל ל... אני אתן לשני כל מה שאני יכול לתת. צדקה מתוך משפט, צדקה שמגיע מתוך יגיעה, מתוך

15:15 משפט, מתוך עבודה עצמית. לוותר מעצמי בשביל השני. כשזה הצדקה, כשזה החסד, זה החסד שאברהם אבינו נותן לנו, וזה מה שהתורה מספרת לנו. פרשת השבוע. איך וכמה באופן צריך להיות העבודה שלנו, ההשקעה בחינוך. כי ידעתיו, למה הקדוש ברוך הוא כל כך מחבב את אברהם אבינו? כי הוא מסתכל על אברהם אבינו ורואה: זה בן אדם שהוא חושב לא רק על עצמו, על הקדושה שלו, על הרוחניות שלו, אלא יצווה, מלשון צוותא, הוא מחבר את עצמו. הוא מתחבר גם עם בניו וביתו אחריו. הוא חושב גם על הילדים שלו, על החינוך שלהם, על הדור הבא, כדי שיהיה אצלם את המטרה. שידעו מה המטרה בחיים ושמרו דרך הוי', דרך השם, לעשות צדקה ומשפט, להיות יהודים שיודעים למען מה אנחנו חיים.

16:15 יהודים שלא שמים את האגו במרכז, אלא יודעים לוותר על האנוכיות שלהם, לשים את עצמם בצד למען יהודי אחר, למען לעשות טובה ליהודי אחר, למען לעשות את העולם שלנו דרך השם, חיבור בין העולם שלנו עם ארמון המלוכה, עם הקדוש ברוך הוא. וכשאנחנו ניקח את הכיוון הזה ונשקיע בזה, אז אנחנו נקים את בית ישראל, שבעזרת השם אנחנו נעמוד... נעמיד עולם זרע ברך ה', עולם של משפחות, משפחות, עדרים, עדרים של יהודים גאים בתורה ובמצוות, להאיר את העולם, לעשות שהעולם שלנו יהיה עולם יותר זך, יותר נקי, ובאמת נזכה כבר לביאת משיח צדקנו שכולנו כל כך מצפים לזה היום ממש.