לתורה ומצוות עם משמעות · פרק 164 · 2026-07-08 · 27:50
אם הקב"ה יודע הכל - למה הוא מנסה אותנו?
תיאור הפרק
אם הקדוש ברוך הוא כבר יודע הכל - למה הוא בכלל צריך לנסות אותנו? זו אחת השאלות הפילוסופיות העמוקות ביותר ביהדות. בשיעור זה הרב אשר פרקש מביא 3 תשובות יסודיות שנאמרו לשאלה הזו - כל אחת מגלה זווית שונה לגמרי על מטרת הניסיון בחיים. ולבסוף, תורת החסידות מגלה את התשובה העמוקה מכולן. 🔹 שיטת הרמב"ם: למה המטרה בניסיון היא שהעולם כולו ידע 🔹 שיטת הרמב"ן: איך הניסיון בעצם מיועד לאדם עצמו, כדי שיכיר את כוחותיו 🔹 הפירוש המפתיע של רש"י לניסיון העקידה - והקשר שלו לפסוק הראשון בתורה 🔹 ההסבר החסידי: מה המשמעות של "לָדַעַת" - ולמה היא מתארת קִרבה של ממש כל ניסיון, מסתבר, הוא לא רק מבחן - הוא הזדמנות לחיבור העמוק ביותר שיכול להיות בין יהודי לקדוש ברוך הוא.
השמע המקורי · הערך על הרב אשר פרקש בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 אז מה באמת הסיבה למה חיי אדם רצופי ניסיונות? מה הסיבה למה הקדוש ברוך הוא עושה את החיים של אדם קשים? אנחנו מבקשים כל יום בתפילה ואומרים: אל תביאנו לידי ניסיון. אבל במציאות בשטח החיים שלנו רצופי ניסיונות. כפי שדיברנו, ישנם המון סוגים של ניסיונות. בכללות בתורה אנחנו מוצאים חמישה סוגים של ניסיונות וכל מיני סוגים. מה התועלת של הניסיון? ברור שהניסיון, המטרה של הקדוש ברוך הוא, כבר דיברנו. זה לא כדי להפיל אותנו בפח חס וחלילה, לא כדי לשים אותנו מול משהו בלתי אפשרי. להיפך, המטרה של הניסיון זה שהבן אדם יתחזק, יתרומם. אבל מה התועלת של זה? הרי באנו פה לעולם בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא. חכמינו אומרים: אני נבראתי לשמש את קוני. אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני. הגמרא בסוף מסכת קידושין. באנו לעולם כדי לעבוד את השם, לקיים תורה ומצוות. אבל למה זה אמור להיות עם כל כך הרבה קשיים? מה הסיבה לניסיונות? כשמסתכלים בתורה, הפסוק העיקרי שמדבר על ניסיונות זה מה שהתורה אומרת בפרשת ראה: כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה'. התרגום המילולי: הקדוש ברוך הוא מנסה אותנו. שם הפסוק מדבר על ניסיון מסוים, כפי שדיברנו, על ניסיון אחד מהניסיונות הקשים ביותר, ניסיון רוחני, ניסיון של אמונה. מביא נביא, נביא שקר, עושה מופתים וניסים, ואנחנו צריכים להחזיק חזק כדי לא להקשיב אליו, כי הוא רוצה להוריד אותנו מהדרך הישרה, דרך תורה ומצוות. אז אומרת התורה: כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם. לפעמים הקדוש ברוך הוא נותן כוח לסטרא אחרא, לעבודה זרה, לעובדי עבודה זרה, לנביאי השקר, לכוחות הטומאה, רק כדי להכניס את האדם לניסיון. מה המטרה? התועלת של הניסיון הזה?
02:14 התורה אומרת לנו: כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת. הפירוש לדעת מה? מה זה אומר בדיוק? לדעת למי? מי אמור לדעת? לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם? הקדוש ברוך הוא רוצה לדעת, מה זאת אומרת? יש כאלו שרצו לפרש כפשוטו. הקדוש ברוך הוא רוצה לדעת האם אנחנו עושים את הדבר הנכון או לא. הוא רוצה לדעת איפה אנחנו. הוא רוצה לדעת מה הולך איתנו. לכאורה זה הפירוש הפשוט של המילים. אבל כבר גדולי המפרשים, הרמב"ם והרמב"ן ועוד מגדולי המפרשים, מפרשי התורה, אומרים שזה בלתי אפשרי להגיד שהסיבה לניסיונות היא בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה לדעת. הקדוש ברוך הוא הרי יודע, מה זאת אומרת הוא רוצה לדעת? הכל גלוי וידוע לפניך. בפרקי אבות אנחנו אומרים, רבי עקיבא אומר לנו בפרקי אבות: הכל צפוי. אז מה זה לדעת? השאלה הזאת כבר כתבו על זה גדולי המפרשים. אנחנו נדבר היום על שני הסברים כלליים שיש על הנושא הזה, התועלת והמטרה בניסיונות. שני הסברים כלליים. הסבר אחד זה שיטת הרמב"ם ועוד ועוד מגדולי ישראל שהולכים בשיטה הזאת. ההסבר השני זה שיטת הרמב"ן ועוד גדולי ישראל שהולכים בשיטה הזאת. אנחנו נרצה לראות מה בדיוק דעת, דעת רש"י בנושא. מאוד מעניין ומרתק לדעת מה רש"י בחומש סובר בנושא הזה, וכמובן להסביר את ההסבר הנפלא בתורת החסידות. אדמו"ר הזקן במאמר מסביר לנו את הנושא, ואחריו יש כמה וכמה מאמרי חסידות שנותנים לנו את ההסבר המעמיק והנפלא בעומק העניין של כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת. באופן כללי, אנחנו רואים שרוב ההסברים מתחלקים לשתי קבוצות כמו שאמרנו: שיטת הרמב"ם ושיטת הרמב"ן. הרמב"ם בספר מורה הנבוכים דן על זה ומביא את ההסבר שיש בכמה מפרשים שהם רוצים להגיד
04:41 שלדעת, שהקדוש ברוך הוא רוצה לדעת, הוא שולל את זה לגמרי. הוא טוען שזה אפילו נוטה לכפירה ולמינות, לחשוב שהקדוש ברוך הוא מסתפק והוא רוצה לדעת. והרמב"ם טוען שהפירוש של לדעת בנושא הניסיונות זה הולך על העולם. לדעת הכוונה להביא את זה לפרסום, שהעולם ידע, שאומות העולם ידעו. שידעו מה הסיבה למה הקדוש ברוך הוא כל כך מחבב את העם היהודי. הרמב"ם אומר דברים נפלאים. הוא אומר שהסיבה למה הקדוש ברוך הוא מביא ניסיונות לעם ישראל, כל מיני סוגי ניסיונות, כי באמת הקדוש ברוך הוא יודע, הוא מכיר את הילדים שלו, הוא מכיר את העם שלו, הוא יודע את הנאמנות שלנו, אבל העולם לא יודע את זה, והעולם שואל: למה הקדוש ברוך הוא עושה ניסים לעם ישראל? למה הקדוש ברוך הוא אוהב את העם היהודי יותר מכל העמים? למה הקדוש ברוך הוא מתייחס אלינו בצורה אחרת? למה עם ישראל זה העם הנבחר? שאלות שכולם שואלים ורוצים להבין או לא רוצים להבין. הניסיונות שהקדוש ברוך הוא מביא אותנו, הן הניסיונות הגשמיים והן הניסיונות הרוחניים, ועם ישראל בגדול עומד בניסיון, אז זה לדעת שהפסוק הזה אומר לנו. הקדוש ברוך הוא יודע שלעם ישראל יש לו כוח איתן, כוח עצום בעמידה בניסיונות. כי כוח האמונה של העם היהודי הוא חזק ביותר. עם ישראל, במתן תורה עמדנו בהר סיני פנים אל פנים וראינו. ולשון הרמב"ם: עינינו ראו ולא זר, אוזנינו שמעו ולא אחר, ראינו ושמענו את ההתגלות האלוקית של מתן תורה מול משה רבנו, ואז האמונה נחקקה, נטועה בנפש של כל יהודי בצורה עמוקה ביותר, שלכן הקדוש ברוך הוא אין לו ספק. לכן בוודאי יהודי, באיזה מצב שהוא יהיה, הוא יעבוד את השם. אז
07:03 הקשיים שהקדוש ברוך הוא מערים עלינו בדרך, אם זה קשיים גשמיים או קשיים רוחניים, זה לדעת ולהודיע שהעולם ידע מה באמת הקשר המיוחד הזה שיש בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. הרמב"ם מסביר עם זה גם כן את הפסוק בתורה במתן תורה. בעשרת הדיברות כתוב: "לבעבור נסות אתכם בא האלוקים". ההתגלות האלוקית של מתן תורה, משה רבנו אומר לעם ישראל: אל תיראו. אחרי מתן תורה, עם ישראל היה לו פחד, יראה מההתגלות הנפלאה שהייתה שמה. אומר להם הקדוש ברוך הוא: אל תיראו, כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים. לפי הרמב"ם, מה פירוש לבעבור נסות אתכם? בעתיד, כל הניסיונות שיהיו ליהודי בעתיד בהיסטוריה של עם ישראל, עם רצוף בניסיונות. הסיבה לכל הניסיונות זה בעבור, בגלל שבמתן תורה הייתה התגלות נפלאה ועמוקה כל כך, אז זה גרם שיהודי, הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא זה קשר כל כך עמוק, כל כך חזק, כל כך בלתי מותנה בתנאים, שלכן ברור שהם יעמדו בכל הניסיונות. ולבעבור נסות אתכם בעתיד, ואז העולם ידע מה באמת החיבה המיוחדת לעם ישראל. בעצם זה מפורש בפרקי אבות. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו, אומרת המשנה בפרקי אבות פרק חמישי. הקדוש ברוך הוא ניסה את אברהם אבינו בעשרה ניסיונות להודיע חיבתו של אברהם אבינו. זה התרגום הפשוט של המשנה. הסיבה למה הקדוש ברוך הוא ניסה את אברהם אבינו בעשרה ניסיונות, כביכול הקדוש ברוך הוא היה לו ספק אם אברהם יעמוד בניסיון. הקדוש ברוך הוא ידע מיהו אברהם, הכיר את אברהם, ידע שאברהם הוא מרכבה, כמו שאדמו"ר הזקן אומר בתניא, מרכבה לשכינה, כל כולו התבטלות מוחלטת לרצון העליון. אבל להודיע, להודיע חיבתו. למה באמת הקדוש ברוך הוא מחבב כל כך
09:16 את אברהם אבינו? למה הוא בחר בו בתור ראש של העם היהודי? כי על ידי הניסיונות ועמידה בניסיונות התפרסם כלפי כל העולם, והם ראו והם ידעו מיהו אברהם אבינו, וזה מה שגורם ליהודי בכל הדורות. שעל ידי ההתנהגות שלו הוא מפרסם ומקדש שם שמיים. הוא מסביר ומראה כלפי העולם מה זה קשר, מה זה חיבור, מה זה נאמנות, מה זה יראת השם טהורה ואמיתית, אהבת השם טהורה ואמיתית. זה שיטת הרמב"ם. הרמב"ן אומר פירוש אחר. הרמב"ן חולק על הרמב"ם, והוא טוען שה"לדעת" הולך על האדם: "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת". זה לא על הקדוש ברוך הוא, גם לא, להבדיל, העולם, אומות העולם, אלא לדעת הכוונה לאדם עצמו. כלומר שהאדם ידע, שהאדם ינסה ויבחן את עצמו במציאות בפועל. כלומר, זה שהקדוש ברוך הוא יודע את האמת, זה שהקדוש ברוך הוא מכיר את הכוח של היהודי ומכיר את הנאמנות של היהודי, ומכיר את הכוחות, תעצומות הנפש שיש ליהודי. זה הכל דברים נפלאים, אבל זה הכל בכוח. זה הכל פוטנציאל. אבל כשיהודי עומד מול ניסיון בפועל, הוא עומד מול מצב שהוא צריך כאן להחליט לאיזה כיוון הוא הולך, איך הוא מקבל את המציאות. אם זה ניסיונות גשמיים, קשיים גשמיים שנערמים לו בדרך, אם זה ניסיונות רוחניים שמקשים לו על הדרך בעבודת השם, אז האדם מנסה בעצם ובוחן את עצמו ומביא את הכוח שלו אל הפועל. הוא מבטא את הפוטנציאל שלו, מביא את זה למציאות. לדעת שהאדם ידע, שהאדם יכיר את עצמו, שהאדם יבטא את הפוטנציאל שלו בצורה ממשית, שזה גורם גם כן שהשכר הגדול שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת לאדם גם כן יבוא בפועל, גם כן יתבצע בצורה ממשית. זה
11:37 פחות או יותר שיטת הרמב"ן, ולכן הוא אומר שכל מיני סוגי הניסיונות, כפי שדיברנו, יש ניסיונות של קירוב, יש ניסיונות של ריחוק. לפעמים הקדוש ברוך הוא נותן לנו ניסיונות של קירבה יתרה, אהבה יתרה, כמו שהיה במתן תורה. לפי הרמב"ן, "לבעבור נסות אתכם" הכוונה לא כמו הרמב"ם, הניסיונות שיבואו בעתיד. מתן תורה עצמו היה ניסיון, ואותו דבר הניסיונות שיש גם בניסיונות של ריחוק, של קשיים וכל מיני סוגי ניסיונות. זה הכל בשביל האדם עצמו, כדי שהוא יכיר את עצמו. לדעת שאדם ידע ויכיר את עצמו וידע מי הוא באמת, מה הם הכוחות שלו, שהכוחות שלו יבואו לפועל. בלשון הרמב"ן זה בשביל המנוסה, לא המנסה, "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת". לדעת מי? המנוסה, האדם שמקבל את הניסיון, הוא ידע, הוא יכיר את עצמו, הוא יכיר את הכוחות שלו, הוא יכיר איך הכוחות שלו באים בפועל במציאות בשטח, וזה עצמו ייתן לאדם כוח נפלא של התחברות לקדוש ברוך הוא. זה באופן כללי שיטת הרמב"ן, וכך הוא מסביר גם כן את ניסיון העקידה, שכל הסיפור של ניסיון העקידה זה היה גם כן "והאלוקים ניסה את אברהם". הקדוש ברוך הוא ידע שאברהם אבינו הוא נאמן אליו. לא היה לו ספק. הקדוש ברוך הוא היה בטוח שאברהם אבינו מתמסר אליו, אבל ניסה את אברהם. הוא רצה להביא את אברהם לכלל ניסיון, כדי שאברהם גם כן ידע ויראה באופן גלוי, במציאות, במוחשיות, עד כמה יראת שמיים שלו. "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". זאת אומרת שזה התבטא אצל אברהם אבינו בצורה גלויה, שזה לא נשאר רק בכוח או בפוטנציאל, אלא שזה גם הגיע לפועל. מעניין לבדוק מה רש"י סובר בנידון. מעניין, זכיתי לשמוע את ההסבר
13:46 מהרבי באחת השנים. כפי שכבר דיברנו הרבה פעמים, הרבי נהג בהתוועדויות לדבר על רש"י ולהסביר את פירושי רש"י על התורה, על פשט, עומק הפשט. הביאורים של הרבי ברש"י, ביאורים נפלאים ביותר. אז היה פרשת ראה תשכ"ז. הרבי אז דיבר על הרש"י, על "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת". השאלה, כמו שאמרנו, כל המפרשים שואלים מה הפירוש של המילים האלה "לדעת"? בלי-- מי אמור לדעת? תסתכלי ברש"י. אפס. כלום. אין פה רש"י. רש"י לא מסביר כלום. וכאן השאלה הפשוטה שכל אחד שואל, הרי זה אחת מהשאלות הכי עמוקות, פילוסופיות עמוקות, בפשט להבין מה הכוונה של הפסוק. איך זה שרש"י לא מתייחס לזה? יש את הרמב"ם, הרמב"ן, אבן עזרא, ספורנו, כל גדולי מפרשי הפשט, רשב"ם, כולם מסבירים, כל אחד אומר את דרכו. יש עוד הסברים שלא חזרנו עכשיו, לא הסברנו. הסברים שונים, תרגומים שונים מעניינים למילה ניסיון. כולם מנסים להסביר את הפסוק. רש"י אפס, לא אומר כלום. אז השאלה המתבקשת זה רש"י שהוא תמיד מלמד את ה-- כמו שהרבי תמיד קרא לו, בן חמש למקרא, רש"י שלומד עם הילד ומנסה להסביר לו דברים הכי בסיסיים, פשט. איך זה שרש"י פה לא מתייחס לזה? וההסבר זה שבעצם רש"י כבר ענה על זה קודם. זה כלל ברש"י שדברים שרש"י כבר ענה קודם הוא לא יחזור על זה, כי הוא כבר התייחס לזה, במיוחד דברים שרש"י חושב שהילד יזכור את זה, כי זה דברים מאוד, מאוד חזקים. אפילו שכבר עברו הרבה פרשיות והרבה חומשים, אבל זה משהו כל כך עמוק ורגשי ונפשי, שברור לו לרש"י שהילד יזכור את ההסבר, שלכן הוא לא יצטרך שרש"י יסביר לו את זה שוב. אז אומר הרבי, פשוט בוא
15:58 נחזור לניסיון הראשון, פרשת וירא. נכון שכבר עברו המון ספרים, אבל ניסיון העקידה כל ילד זוכר את זה, גם בגלל שהוא כל יום בתפילה, אנחנו אומרים את זה, חוזרים על זה, וגם בגלל שהסיפור של העקידה הוא סיפור כל כך חזק, כל כך עמוק, אה, שכל ילד ששומע את הסיפור הוא לא ישכח את זה, הוא יזכור את זה לנצח. אז כשהילד נזכר על סיפור העקידה, רש"י שמה אמר לנו "והאלוקים ניסה את אברהם", אומר רש"י שמה שקרה שמה בדיוק זה שהיה לשטן תלונות על אברהם אבינו. אומות העולם התלוננו למה הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב את אברהם אבינו? התלונה שהייתה: למה הוא לא הקריב קורבנות? הקדוש ברוך הוא עשה לו ניסים כל כך גדולים, הביא לו ילד בגיל, בגיל תשעים ותשע, בגיל מאה. איך זה שהוא לא עשה, לא נתן, לא הקריב קורבנות, לא עשה חגיגות מזה וכולי וכולי. היו כל מיני תלונות, והקדוש ברוך הוא היה צריך להוכיח, להראות לשטן ולאומות העולם את הנאמנות של אברהם אבינו, להראות להם שאברהם אבינו הנאמנות שלו היא אין קץ, היא אינסופית. הוא יעמוד בכל מצב, בכל ניסיון. הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא זה לא קשר חיצוני, קשר עמוק ופנימי. אז בעצם לפי רש"י דומה מאוד לשיטת הרמב"ם, שהמטרה בניסיונות זה, זה להודיע, לפרסם. כשיש אחרים שיש להם ספיקות שבאים לבלבל, באים לקטרג, אז מגיע הקדוש ברוך הוא ודרך הניסיון הוא מראה לכל העולם את היופי, את היוקר, את המיוחד שיש בעם היהודי. זה בעצם שיטת רש"י בנושא הניסיונות, שעל פי זה יכולים גם כן להבין למה רש"י לא צריך להסביר שום דבר פה, כי הוא כבר אמר. כי מנסה
18:02 ה' אלוקיכם אתכם לדעת, לפי רש"י אם ככה זה, זה לדעת שהעולם ידע, שזה יוודע, שיתפרסם. לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם. שהדבר הזה לא יהיה מוטל בספק, שהעולם ידע האם באמת העם היהודי אוהב את הקדוש ברוך הוא, קשור אליו בקשר, בקשר עמוק ונפלא ומיוחד ששום דבר בעולם, לא גשמי לא רוחני, ישבור אותו. אז הנה, אז זה על לדעת. זה כבר מה שרש"י הסביר בניסיון של אברהם, ולפי זה גם כן אפשר להסביר עוד נושא, עוד רש"י. הרש"י בקשר למתן תורה, הפסוק שאנחנו מדברים עליו, "לבעבור נסות אתכם בא האלוקים". נפלא מה רש"י אומר. כשבני ישראל עומדים אחרי מתן תורה ומשה רבנו אומר להם, "אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים", מגיע רש"י ורש"י אומר שהפירוש, בעבור נסות אתכם בא האלוקים, לגדל אתכם בעולם, שיצא לכם שם בעולם. לנסות מלשון "הרימו נס על ההרים". זה רש"י. והרמב"ן אומר מה פתאום? הרמב"ן מתקיף את רש"י, אומר לא, זה לא נכון, זה לא הפירוש. זה פירוש יפה של מדרש, אבל זה לא הפירוש הפשוט. ומעניין שדווקא רש"י, פשוטו של מקרא, זה הפירוש היחיד שלו. כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים כאן זה לא נסות מלשון ניסיון, מבחן, אלא נסות לרומם. בעצם רש"י הולך לפי השיטה שלו. רש"י סובר שהמטרה בכל הניסיונות זה באמת להרים ולרומם. כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים, הקדוש ברוך הוא יש לו מטרה מיוחדת שכל העולם ידע ויכיר את הקשר המיוחד של היהודי לקדוש ברוך הוא. השאלה היא למה באמת רש"י סובר שזה הפירוש? למה באמת לשיטת רש"י זה פשוטו של מקרא שזה המטרה בכל הניסיונות, גם הניסיון לאברהם, גם הניסיון של מתן תורה, גם
20:12 הניסיונות שהקדוש ברוך הוא עושה לכל אחד, שזה על מנת שהעולם ידע. למה כל כך חשוב שהעולם ידע? מה באמת ההסבר לזה? אז האמת היא שרש"י כבר תירץ את זה בהתחלת התורה, ברש"י הראשון. כאן אנחנו רואים איך שאנחנו צריכים להסתכל על רש"י ולהבין את העומק שלו, איך שיש חוט המחבר בין כל פירושי רש"י. כשאנחנו ניזכר מה אומר רש"י בהתחלת התורה, ברש"י הראשון על בראשית, רש"י אומר: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם. ומה הטעם פתח בבראשית? מה אומר לנו רש"י? למה התורה התחילה בבראשית? משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים. כל המטרה למה התורה התחילה עם ספר בראשית, עם סיפור בריאת העולם, עם סיפור האבות וכל הסיפור הזה, זה כדי לגלות לעולם כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם אומות העולם יבואו ויתלוננו ויגידו שאנחנו ליסטים, גזלנים שגזלנו את הארץ, אז נגיד להם שהארץ היא של הקדוש ברוך הוא. כלומר, כל התורה זה כדי שהעולם יכיר במטרה של בריאת העולם. כמו שרש"י ממשיך ואומר שבראשית זה ב' ראשית, בשביל התורה ובשביל ישראל נברא כל העולם. זה בעצם כל המטרה. כלומר, שהמטרה בנתינת התורה לעם ישראל היה לא רק בשביל עם ישראל, אלא כדי שגם העולם יכיר במטרת הבריאה. גם שהעולם יהיה חלק מהמטרה. בעצם במילים אחרות אנחנו אומרים פה שחלק, חלק עיקרי בכל הניסיונות שהקדוש ברוך הוא עושה לעם ישראל בגלות, בכל מיני תקופות בהיסטוריה של עם ישראל, זה כדי שאומות העולם גם הם יגיעו להכרה וגם הם יבינו בערך עם ישראל, בערך התורה, בערך של הקדוש ברוך הוא, וגם הם יתמסרו למטרה האלוקית. זאת אומרת שכל
22:22 ה... נכון שהתכלית זה שהעולם, התכלית זה שעם ישראל יקיימו תורה ומצוות, אבל המטרה היא שכל העולם גם יהיה חלק מזה, שזה יהיה גם בהסכמת העולם, ברצון העולם, שהעולם גם כן ישתף פעולה ויהיה חלק מזה. ולכן הניסיונות זה להודיע ולרומם ולגדל, שיכירו וידעו, כמו שאנחנו אומרים כל יום בתפילה בסוף התפילה בעלינו לשבח: יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, תישבע כל לשון. לפניך ה' אלוקינו יכרעו ויפולו ולכבוד שמך יקר יתנו, שכל אומות העולם יכירו בגדולת ה' ויחד עם זה יכירו בגדולת ישראל. הללו את ה' כל גויים, שבחו כל האומים כי גבר עלינו חסדו. וכאן אנחנו מגיעים להסבר הנפלא והעמוק בתורת החסידות. אדמו"ר הזקן מסביר שהפירוש וההסבר של לדעת זה ל-- שהאדם יגיע לבחינת הדעת. בתורת החסידות העומק של לדעת זה שהאדם יגיע להכרה, לדעת. כאן אנחנו נכנסים לנושא נפלא שאדמו"ר הזקן מסביר בתניא ומוסבר באריכות במאמרי החסידות, מה העומק של לדעת. דעת זה לא רק ידיעה חיצונית, לדעת, להבין, אלא לדעת יש מושג הרבה יותר עמוק. הנושא העמוק של דעת זה לשון של התחברות, והאדם ידע את חווה. זה לא סתם ידיעה חיצונית, אלא זה מדובר על ידיעה והכרה פנימית. דעת זה לשון להכיר, להרגיש, להתחבר, להזדהות. והאדם ידע את חווה, זה מדובר על הנישואים. כשהאדם התחתן עם חווה יש מילה אחת. בתורה לא כתוב שום סיפורים איך בדיוק חגגו את החתונה של אדם. כתוב מילה אחת ויחידה, והאדם ידע את חווה. החיבור הכי עמוק שיש בעולם, חיבור הנישואים, נקרא בתורה דעת. אז הפירוש כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת, אומר אדמו"ר הזקן, זה, זה לגלות את הדעת שיש לנו. כל המטרה של הניסיונות
24:58 זה להגיע לדעת, להכרה פנימית, לחיבור עמוק הכי עמוק שיכול להיות בין היהודי לקדוש ברוך הוא. וכאן אנחנו חוזרים לנושא שדיברנו בשיעור, בשיעור אחר, שהנושא של ניסיון זה לא שהאדם עובד עם משהו, האדם עובד עם עצמו. לעורר את העומק שבנפש, לעורר את היחידה שבנפש. זה ה-- עומק ההכרה וההרגשה וההזדהות, ההתחברות הפנימית של יהודי עם הקדוש ברוך הוא. כשהיהודי עומד בניסיון, הוא שובר איזו קליפה חיצונית מעצמו ומגיע לעומק שבנשמה שלו, ליחידה שלו, לחלק הכי עמוק שלו, שבו הקשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא זה קשר כזה שלא שייך ולא יכול להיות נפרד אף פעם. יהודי לא יכול ולא רוצה להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, אומר אדמו"ר הזקן. והדעת הזאת, ההתחברות הזאת, אפשר להגיע לזה רק על ידי ניסיון. כל זמן שאנחנו עובדים את ה' והדברים הם קלים, הדברים הם יפים והדברים זה הכל נחמד, אז זה קשר, אבל זה קשר חיצוני. כשיש אבל ניסיון והיהודי מגלה את הכוחות העצמיים הפנימיים העמוקים שלו, אז מתגלה הדעת האמיתי, הדעת העליון, מה שנקרא בלשון החסידות, הדעה העליונה, החיבור העליון, הקשר העמוק. זה על, על הדעת, החיבור הזה, הקשר הנפלא הזה בין יהודי לקדוש ברוך הוא, זה המטרה בכל הניסיונות. להגיע לעומק ההתחש-- ההתקשרות וההתחברות של יהודי לקדוש ברוך הוא. שלכן אנחנו יודעים שבימות המשיח, שאז אנחנו נעבור כבר אחרי כל נושא הניסיונות שעברנו בזמן הגלות, אומר הפסוק כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. הנושא של דעת זה הנושא העיקרי בבוא הגאולה. איך כתוב בפסוק? ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי. ביאת המשיח, הדעת, ההתחברות, הנישואין, הקשר בין יהודי לקדוש ברוך הוא יגיע לעומק
27:15 הכי גדול והכל בכוח הניסיונות שעברנו בזמן הגלות. עברנו כבר מספיק ניסיונות. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שכבר נזכה היום להתגלות האלוקית, למלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ולבניין בית המקדש השלישי, שאז התגלות הדעת תהיה בשלמות בעולם. החיבור העמוק והנפלא בינינו לקדוש ברוך הוא, הנישואין השלמים של היהודי ועם ישראל והקדוש ברוך הוא, שזה יהיה בימינו ממש, שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים.