לא כל ניסיון הוא קושי | 5 סוגי הניסיונות שכל אדם עובר בחיים

00:00 היום אנחנו נדבר על סוגים שונים של ניסיונות שהקדוש ברוך הוא מנסה את האדם כפי שאנחנו מוצאים בתורה. כפי שדיברנו, למרות שאנחנו מבקשים כל יום, כל בוקר, אל תביאנו לידי ניסיון. יהודי מבקש מהקדוש ברוך הוא שלא יביא אותנו לידי ניסיון, שנוכל לעבוד את הקדוש ברוך הוא במנוחה, בשקט ובשלווה. אבל במציאות בשטח אז ישנם ניסיונות בחיים, וכפי שדיברנו הניסיונות, המטרה שלהם הם לא כדי להערים עלינו קשיים. זה לא כדי להפיל אותנו בפח, זה לא כדי לשבור אותנו, אלא להפך, הניסיונות הם שם כדי לחזק אותנו, כדי באמת לעורר את הכוח הנעלם, הפנימי, העמוק והחזק שדווקא על ידי הניסיונות, כפי שדיברנו, המילה ניסיון מגיעה מלשון נס, מלשון להרים, להרים ניסי על ההרים. בן אדם מתרומם דרך הנס ומתחזק ומגלה את הכוח הפנימי העמוק, כפי שמוסבר בתורת החסידות. שעוד נדבר על זה בהמשך. אבל היום אנחנו עוברים-- נדבר על סוגים שונים של ניסיונות. כשמסתכלים בתורה אנחנו נמצא שהנושא של הניסיונות נמצא בתורה בכמה מקומות, ובכל מקום בעצם האופן, הסוג של הניסיון הוא סוג אחר, וזה מאוד מרתק כדי לראות ולהשוות. כל אחד ואחד מאיתנו נמצא בחיים שלנו בתקופות שונות, במצבים שונים, את הסוגים השונים האלה של הניסיונות, שכאמור כולם המטרה שלהם זה רק כדי באמת לחזק אותנו, להביא אותנו למקום יותר גבוה בחיים. החמישה ניסיונות האלה מוסברים במאמרי החסידות. מתחיל מהצמח צדק, מביא אותם בקיצור, ואדמו"ר הרש"ב מסביר אותם יותר באריכות במאמר האחרון שהוא אמר ביום הולדתו, כ' בחשוון תר"פ. מאמר מאוד מאוד חזק, מאוד מאוד נפלא על הפסוק, "נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה", הפסוק בתהילים פרק ס'. באותו שנה, כ' בחשוון תר"פ, אדמו"ר הרש"ב נכנס לגיל השישים. כלומר

02:32 הוא נהיה בגיל חמישים ותשע, הוא התחיל את גיל השישים, וכפי מנהג הבעל שם טוב לומר את פרק התהילים לפי הגיל שהבן אדם נכנס אליו, אז הוא התחיל פרק ס', ולכן הוא כתב וגם אמר מאמר חסידות על הפסוק הזה. גם כן לציין, אה, סיפור מעניין שאת המאמר הזה הרבי הרש"ב אמר את זה ביחידות לבנו יחידו, שאחר כך באותו שנה, אחרי כמה חודשים, כשנסתלק, נפטר אדמו"ר הרש"ב לשמי רום, אז בנו יחידו, הרבי הריי"צ, קיבל את הנשיאות. אז המאמר הזה נאמר מהאב אל הבן היחיד בצורה, בצורה פנימית וסודית, ואז כשהוא אמר לו את המאמר הוא גם כן הוסיף ואמר לו שצריכים להגיד מאמרי חסידות ביום ההולדת. ייתן הקדוש ברוך הוא שגם אתה תוכל להגיד מאמרי חסידות ביום הולדתך ושזה יהיה בחסד וברחמים. מעניין מאוד, הרבי הריי"צ מספר את זה שבעצם הברכה הזאת, ההבטחה הזאת התקיימה בדיוק שבע שנים אחר כך. זה היה בתר"פ ושבע שנים אחר כך בתרפ"ז, יום י"ב בתמוז, יום הולדתו של הרבי הריי"צ, זה היה בדיוק אותו יום שהוא יצא מהמעצר. אותו יום, י"ב תמוז, נהפך ליום של חג, חג הגאולה, ומאותו שנה וכל שנה ושנה אדמו"ר הריי"צ היה אומר מאמרי חסידות בהתוועדויות הגדולות של חג הגאולה י"ג תמוז, כך שזה יצא ממש מה שהרבי דיבר איתו. ומה שעוד יותר מעניין שהנושא שדובר באותו מאמר זה בנושא הניסיונות, ואחר כך כשהרבי הריי"צ אחרי שבע שנים יצא מהמעצר, אז גם כן בהרבה מהמאמרים של י"ב בתמוז הוא מדבר על אותם נושאים. מה ב-- הרי י"ב בתמוז זה היה אחד מהניסיונות הכי קשים ביהדות של עם ישראל באותה תקופה קשה. דרך הרבי הריי"צ, המלחמות שהוא ניהל מול

04:50 הקומוניסטים, עמד בגבורה וניצח והראה כלפי כל העולם את הנושא הזה שהניסיון הוא באמת לא מציאות אמיתית. ברגע שיהודי מתחזק ומעורר את הכוחות הפנימיים, העצמיים, הנפשיים שלו, אז לא רק שהוא בעצמו מצליח לשבור את הניסיון, אלא שגם הניסיון עצמו הופך להיות לאין ואפס, ואדרבה החושך נהפך לאור. וזה מה שקרה באותו י"ב בתמוז. ובאמת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ של י"ב בתמוז, הרבה מהם דנים על נושא הניסיונות, וגם במאמרים של הרבי בהתוועדויות של י"ב בתמוז דיבר הרבה בנושא הניסיונות ומה זה אומר בחיים שלנו היום בתקופה שלנו בחיים. אז אנחנו היום נשתדל לכל הפחות לעבור על חמשת הניסיונות שמוצאים בתורה, לנסות לבאר אותם, להסביר אותם איך הם מתבטאים בחיים שלנו. אז הניסיון הראשון שמופיע בתורה זה "והאלוקים ניסה את אברהם". כולנו יודעים מה שכתוב בפרקי אבות: עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו. ישנם עשרה ניסיונות. בעצם הניסיונות התחילו עוד, לפי דעות קדומות, זה הניסיון באור כשדים, כשנזרק לכבשן האש בגלל שהוא פרסם את שמו של הקדוש ברוך הוא, סיפור עם נמרוד. לך לך. יש עשרה ניסיונות בתורה, אבל יש רק פעם אחת שהתורה אומרת את המילה ניסיון, שזה הניסיון שנחשב לניסיון האחרון לרוב המפרשים, שזה ניסיון העקידה, הניסיון העשירי. והאלוקים ניסה את אברהם. זה הניסיון הראשון. הניסיון השני בתורה אנחנו מוצאים בפרשת בשלח. "שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו", "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא". זה היה ב-- כשעם ישראל יצאו ממצרים. שם אנחנו מוצאים את הסוג השני של ניסיונות. הניסיונות שהקדוש ברוך הוא מנסה את ישראל בנושאים של תורה ומצוות וקשיים, אתגרים גשמיים שלפעמים יכולים לגרום לאדם לחלישות בתורה ומצוות, וצריכים כוח כדי לעמוד מול זה. עוד נחזור

07:23 לזה. הניסיון השלישי והמאוד מעניין דווקא זה דווקא ברגע שאנחנו בכלל לא חשבנו שזה ניסיון, אבל התורה כן קוראת לזה ניסיון. זה במתן תורה. אחרי מתן תורה בפרשת יתרו, אחרי עשרת הדיברות כתוב: "ויאמר משה אל תיראו". עם ישראל נבהל מהקולות והברקים וקול השופר, ההתגלות האלוקית הנפלאה שהייתה בעת מתן תורה, והקדוש ברוך הוא אומר למשה שיאמר לבני ישראל: "אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים". ניסיון. מה בדיוק הניסיון של מתן תורה? "לבעבור נסות אתכם בא האלוקים ובעבור תהיה יראתו על פניכם כל הימים". יש הרבה הסברים למפרשים, אבל נלך ישר לרמב"ן. הרמב"ן, רבי משה בן נחמן. כן, הוא מביא, מסביר שבמתן תורה היה עניין של ניסיון ממש. מה בדיוק הניסיון? מעניין, הוא אומר שתי-- בעצם זה לא רק ניסיון אחד. ישנם שני ניסיונות, שני ניסיונות במתן תורה, ושניהם רמזים בפסוק הזה. הוא אומר ניסיון אחד זה ניסיון של קירוב, דווקא לא ניסיון של קושי, של אתגר. הניסיון מסוג אחר לגמרי. זה נקרא ניסיון מצד הקירוב. הרמב"ן אומר שהאדון לפעמים ינסה את הכוחות של העבד שלו על ידי קירבה, הוא מקרב אותו, הוא מראה לו אהבה, הוא מראה לו חיבה, הוא נותן לו, הוא נותן לו דברים כל כך חשובים ועמוקים ופנימיים והוא מצפה על החזרת פנים לפי ערך הקירבה שהעבד ישים לב לקירבה הזאת ויעבוד עם הרבה יותר חשק, עם הרבה יותר כוח. וזה מה שקרה במתן תורה, שהקדוש ברוך הוא בעצמו התגלה לעם ישראל לא על ידי מלאך, לא על ידי שרף, לא על ידי שליח, "וירד ה' על הר סיני", הוא בכבודו ובעצמו. ההתגלות האלוקית הנפלאה והאהבה שהקדוש ברוך הוא קירבנו, "וקרבתנו מלכנו לעבודתך", הקירבה הגדולה שהשם הראה

09:43 לנו, אז זה צריך לעורר אצל יהודי, זה עצמו הניסיון כמה הוא יעבוד את הקדוש ברוך הוא בחשק, באהבה, בהידור ובצורה נפלאה. והניסיון הרביעי שגם היה במתן תורה זה כתוב בהמשך הפסוק, "ובעבור תהיה יראתו על פניכם כל הימים". הניסיון הרביעי זה ניסיון שקשור עם היצר, ניסיון שכולנו מכירים אותו. הניסיונות שקשורים עם יראת שמיים, עם פחד אלוקים, עם זה שיהודי שם לב שהקדוש ברוך הוא נמצא ושומר עליו, מסתכל עליו וחשוב לו ההתנהגות שלו, או הוא ילך אחרי היצר בתאוות ליבו. שעל זה נאמר גם בפסוק, "לבעבור נסות אתכם בא האלוקים", מה כתוב בהמשך? "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו." כלומר יראת שמיים, לא לחטוא, לא לעשות עבירות בגלל שיהודי קשור לקדוש ברוך הוא, אז יש לנו את הניסיון של מלחמת היצר. הניסיון הרביעי-- החמישי והאחרון אנחנו מוצאים בספר דברים, פרשת ראה, שם התורה מספרת שלפעמים אנחנו רואים שיקום נביא בקרבך ועשה מופתים וכולי, והוא ירצה עם הכוחות, יהיה בן אדם עם כוחות רוחניים, כל מיני נבואות או דברים וכישופים או דברים של-- שיגיד שדברים יקרו וזה נראה שזה קורה, וזה יכול לגרום בלב ההמון אנשים שימשכו אחריו, אז גם זה כמנסה. יש ניסיונות מסוג האמונה, ניסיונות שהקדוש ברוך הוא עושה שכאילו ישנם אנשים שהם לא עובדים את השם, להפך עובדי עבודה זרה, והם מצליחים ועושים כל מיני, אה, ניסים ומופתים ודברים נפלאים שאנחנו יכולים לחשוב שכדאי להתחבר אל האנשים האלה. אז גם על זה התורה אומרת, "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת את אשר בלבבך אם יפנה לבבך לעבוד אלוקים אחרים", חס ושלום, שיגיע מזה לעבודה זרה-- עבודה זרה או לעבוד את השם. אז אם ככה מצאנו

11:59 בתורה חמישה סוגי ניסיונות. בוא נתרגם את זה בחיי היומיום. נתחיל מהניסיון הראשון. מה בדיוק היה ניסיון העקידה? ניסיון העקידה זה נחשב לניסיון הכי חשוב בהיסטוריה. עד כדי כך שבתפילות, אפילו כל יום ויום אנחנו מזכירים את זה, בהלכה מובא שצריכים לקרוא פרשת העקדה כל יום ויש גם תפילה שבאה יחד עם זה. כלומר שפרשת העקדה נחשבת לעם ישראל בתור משהו מאוד מאוד חשוב, יסודי לעם ישראל לדורות. שם המקום היחיד בחיי אברהם אבינו שכתוב "והאלוקים ניסה את אברהם." הקדוש ברוך הוא שם את אברהם אבינו בניסיון. מה בדיוק היה ניסיון העקדה? יש את השאלה המפורסמת למה זה נחשב לניסיון? מה הקושי? אברהם אבינו היה בן אדם שכל כולו מרכבה לקדוש ברוך הוא. אברהם אבינו היה יהודי שכל כולו מסירות נפש. בגיל מאה שלושים ושבע שזה היה הגיל שאברהם אבינו הולך לעקדה, רק עכשיו הקדוש ברוך הוא מנסה אותו? הרי הוא עבר המון ניסיונות בחיים. מה מיוחד בניסיון הזה שאנחנו קוראים לזה ניסיון העקדה? על זה מוסבר בתורת החסידות, בעצם הרמב"ן עוד מקדים את זה. הרמב"ן בא ואומר שניסיון העקדה זה ניסיון כדי להכיר את הלב של אברהם אבינו. כלומר, וכאן צריכים את ההסברים של תורת החסידות. הסבר נפלא שאומר-- כותב בעצם הצדיק הקדוש רבי מנחם מנדל מויטבסק, או כפי שחסידים קוראים לו ר' מנדל מהורודוק. רבי מנחם מנדל היה תלמידו של המגיד ממזריטש, יש אומרים שהוא ראה גם את הבעל שם טוב. אדמו"ר הזקן נחשב לתלמיד חבר שלו ויש המון סיפורים, אבל מה ש-- מה שרבי מנחם מנדל מהורודוק כותב, הוא שואל לכאורה כל בן אדם, במיוחד אדם צדיק, אם הקדוש ברוך הוא מבקש ממך, בוודאי שתעשה את

14:14 זה בחפץ לב. מה בדיוק הניסיון של העקדה? הרי מסירות נפש, כל צדיק יש לו מסירות נפש. אבל כאן רואים שמשהו יותר מזה. יש לזה הרבה הסברים, אבל הוא כותב הסבר מעניין. הוא אומר שהניסיון של העקדה היה שהוא לא יהרהר. עצם הניסיון של התמסרות, למסור את החיים זה לא, זה לא, זה לא בדיוק מה ש-- מה שקשה לצדיק. מה שקשה לאברהם אבינו היה הסתירה שקרתה פה עכשיו. הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו שהוא הולך להוליד את בן ושממנו יהיה העם הנבחר. בן כזה שהוא יקים עם והם הולכים לכבוש את העולם. הם הולכים להיות העם הנבחר של הקדוש ברוך הוא שיביאו את האור האלוקי לעולם, תורה ומצוות, כי ביצחק יקרא לך זרע. זה אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו. אז עכשיו פתאום מגיע הקדוש ברוך הוא ואומר לו שייקח את הבן יחיד שלו, שנולד לו בגיל מאה שנים, תשעים ותשע שנים, ואומר לו תיקח-- בגיל מאה בעצם, ואומר לו תיקח את הילד הזה ומה? שיעשה לו עקדה. הרי זה ממש בניגוד לכל המהות, לכל היסוד, לכל הבסיס. חס ושלום אם זה היה קורה בפשטות, אז זה היה כבר מציאות שלא היה בכלל המשך לעם ישראל, ולמרות זאת "ומצאת את לבבו נאמן לפניך." הניסיון של העקדה זה הניסיון הכי קשה, כי זה ניסיון בנאמנות. זה ניסיון אם אתה חושש לרגע שהקדוש ברוך הוא אולי יהיה-- יתחרט או לא נאמן אליי, אמר לי משהו ולא מקיים את זה. וזה שאברהם אבינו לא רק שהוא לא הרהר אפילו, האדמו"ר הזקן מוסיף על זה ואומר, אברהם אבינו לא רק שלא הרהר, אנחנו רואים שהוא הלך "וישכם אברהם בבוקר", שהוא הלך בזריזות.

16:16 בן אדם שהוא הולך, קם בבוקר מוקדם והולך בזריזות. זה אומר שהוא לגמרי עם מרץ, כל כולו מסור נתון לגמרי. איך זה יכול להיות? זה בעצם היה הניסיון הכי גדול של אברהם אבינו, שיש מצב כזה שלכאורה נראה על פניו שזה בא נגד כל הבסיס של האמונה שלי בקדוש ברוך הוא. זה כאילו הולך לשבור לי את כל הבסיס. וגם כן אז אני אומר אני מוסר את עצמי לקדוש ברוך הוא. אז זה בעצם מה שקרה לאברהם אבינו, שלמרות שהקדוש ברוך הוא אמר לו משהו שעל פניו היה נראה לגמרי הפוך מכל מה שאמר עד עכשיו. אברהם אבינו לא הרהר, אפילו לא הרהר. לא היה לו ספיקות, לא היה לו בכלל מחשבות. הוא הלך עם כל המרץ כדי לעשות מה שהקדוש ברוך הוא ביקש ממנו. זה הניסיון הראשון בחיים שלנו, כמו שכתוב במדרש ובחסידות שהניסיון הזה הקדוש ברוך הוא לא מנסה כל אחד, רק נשמות של צדיקים גדולים. זה לא ניסיון רגיל. התסבוכת הזאת הנפשית ושזה לא יפריע לך ואדרבה לא להרהר ולעשות את הדברים בשמחה וטוב לבב. זה דבר שצריכים להיות במדרגה מאוד גבוהה, אבל זה הניסיון הראשון שמופיע בתורה. הניסיון השני, כמו שאמרנו, פרשת בשלח זה כבר מדובר על ניסיונות יותר רגילים שקורה לכל אחד מאיתנו. כאן נכנס כל הסוגיה של ניסיון העושר, ניסיון העוני, ניסיון של קשיים שהקדוש ברוך הוא שם לנו לפעמים אתגרים בחיים, והאתגרים האלה יכולים לשבור אותנו. אנחנו צריכים להיות מאוד חזקים כדי להגיד לא, הדבר הזה לא ישבור אותי, אני יותר חזק. למה אני יותר חזק? כי אני מאמין. לעורר את האמונה בקדוש ברוך הוא ולהבין שביטחון עצום שבוודאי יהיה טוב, שהקדוש ברוך

18:15 הוא דואג אליי, הוא שומר עליי, הוא ידאג עליי, ימשיך לדאוג עליי, ללכת עם הבהירות הזאת, עם החיבור הפנימי של בן אדם עם עצמו. ההתחברות הפנימית של היהודי עם הקדוש ברוך הוא. שאומר אני בטוח אם הקדוש ברוך הוא אמר ככה יהיה, אין לי ספק. אז זה בעצם רוב הניסיונות שיש לנו בחיים. זה מה שקרה בדור הראשון. ניסיון המן, ניסיון הסלע, במדבר עם ישראל היו במדבר וזה מה שהיה הניסיון שלהם. הקדוש ברוך הוא ניסה אותם. האם האמונה שלהם חזקה? האם הקשר שלהם חזק? האם הם בטוחים שהקדוש ברוך הוא יקיים מה שיאמר להם? כל יהודי יש לו בחיים שלו המון מהניסיונות מהסוג הזה. לקום בבוקר, לא לקום בבוקר, ללכת לישון, ללכת לישון, להסתובב, לעשות כן. האם אני מנצל את הזמן שלי בצורה הנכונה או לא? הניסיון השלישי, הניסיון בקרבת אלוקים, זה ניסיון שונה מכל שאר הניסיונות. בדרך כלל, כמו שאמרנו, ניסיון זה קושי. ניסיון זה כשהדברים לא הולכים, דברים שנראים לי קשים מאוד, מפריע לי, בא לנגד, בא להפריע, בא לבלבל. פה יש הפוך. לפעמים הניסיון זה דווקא מהקירוב. הקדוש ברוך הוא כל כך מקרב אותי ונותן לי ומשפיע לי ומראה לי מאור פנים. והתוצאה הטבעית צריכה להיות כמו ששלמה המלך אומר במשלי, כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם. אם מישהו מראה לך פנים של אהבה באופן אינסטינקטיבי וטבעי, אתה מחזיר לו פנים של אהבה. כמה קל וחומר אם הקדוש ברוך הוא מראה לנו אהבה וקירבה. כמה צריך להיות הקירבה שלנו אליו, לעבוד אותו בשמחה, במאור פנים, באהבה, בהידור, לעשות את המצוות רק לא רק לפי המחויב. וזה בעצם מה שקרה במתן תורה, "לבעבור נסות אתכם"

20:20 בא אלוקים". הקדוש ברוך הוא היה יכול למסור דרך משה רבנו את הרצון שלו והמצוות שלו, ושמה לא היו צריכים לעשות את כל החגיגה של מתן תורה והקולות והברקים וקול השופר והקדוש ברוך הוא בעצמו, וירד ה' על הר סיני עם המלאכים. למה הוא עשה את כל זה? היה יכול להעביר את המסר דרך משה. תתחילו להניח תפילין, ציצית. הוא לא עשה את זה ככה. הוא בעצמו, בכבודו ובעצמו, התגלה במתן תורה בצורה הכי חזקה ומרשימה שיכולה להיות. מה המסר? מה המטרה? "כי לבעבור נסות אתכם", אומר הפסוק. לרומם אותנו, לתת לנו כוח, לתת לנו חוזק. ובעבור תהיה-- אז זה, זה בעצם לתת לנו את היכולת לעבוד אותו עם הרבה יותר, וזה עצמו הניסיון השלישי. הניסיון הוא שהקדוש ברוך הוא נותן לנו כל כך הרבה שפע, והאם אנחנו מחזירים את האור כפי שזה ניתן לנו או אנחנו לוקחים את זה לעצמנו, אבל לא, לא מבטאים את זה, לא, לא עושים עם זה שום-- לא, לא, לא, לא תופסים את העומק. אז "כי מנסה", הניסיון השלישי זה ניסיון של קירבה. אחרי זה מגיע הניסיון השלי-- הרביעי שכתוב באותו פסוק, "כי לבעבור נסות אתכם בא אלוקים", אומר הפסוק הלאה, "ובעבור תהיה יראתו על פניכם כל הימים". מתן תורה היה גם סוג של ניסיון על העתיד, והרגע של מתן תורה הייתה התגלות אלוקית נפלאה ביותר, וזה גרם שעם ישראל קיימו את התורה וקיבלו אותה מכל האהבה, מכל הלב, מכל הרגש. אבל רגע אחרי מתן תורה, כשהשכינה הסתלקה מהר סיני, "במשוך היובל המה יעלו בהר", הייתה הסתלקות השכינה והעולם חזר לצורה הטבעית שלו. אז עם ישראל שכח על הקשר הזה, ועל זה אומרים

22:11 שהמטרה של ההתגלות של מתן תורה, אז חוץ ממה שדיברנו קודם, שהמטרה הזאת זה הנושא של "כמים הפנים לפנים", יש גם כן את המטרה של... לעבוד את הקדוש ברוך הוא, להילחם ביצר הרע. היצר רודף אחרינו כל הזמן, בבוקר, בערב, בפרט בבוקר. הוא רוצה לרחק אותנו מחיי תורה ומצוות וקיום התורה והמצוות, ולשכנע אותנו שיש משהו יותר טעים, יותר טוב, יותר מתוק, יותר מושך. וכאן יש הניסיון גם כן במתן תורה, שדרך מתן תורה קיבלנו את המסר שיש ניסיונות, יש יצר שרודף אחריך. "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת". הניסיון אמור לעזור לך להיות יותר חזק, יותר ירא שמיים, יותר קשור לקדוש ברוך הוא. אחרי זה יש ניסיון החמישי, שזה הניסיון שהתורה מדברת בפרשת ראה, "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת", שזה הניסיון במצבים של-- מצבים בעולם, דברים שקורים בעולם שרוצים להרחיק אותנו מחיי תורה ומצוות, וכאן צריך להיות מאוד חזקים. בעולם כל הזמן יש מגמה לרדוף אחרי היהודי, לזלזל בו ולגרום שהוא חס ושלום לא יקיים תורה ומצוות. וכאן יש את הניסיונות האלה. זה ניסיון בענייני אמונה, שלפעמים נראה לך שדווקא הצד השני הולך יותר טוב, ואם אני בצד הזה אני יותר מפריע, יותר, יותר מזלזל, ואז זה יכול לגרום לבן אדם גם כן ל-ל-ל-ל-לשכוח מי הקדוש ברוך הוא, מי מנהל את העולם, וזה בעצם הניסיון האחרון, "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת". הקדוש ברוך הוא שם אותנו בכל מיני ניסיונות של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, אנשים טובים סובלים, אנשים רעים לא סובלים. כל מיני שאלות קשות של הנהגת העולם, הנהגת הטבע, שגם אנחנו צריכים להיות חזקים ולדעת שגם זה הוא חלק מניסיון. כי מנסה ה'

24:20 אלוקיכם אתכם לדעת שכל מטרת הניסיונות זה להרים אותנו לרמה יותר גבוהה, לדעת את ה', להתבונן, להתעמק ולהבין עומק אחרי עומק בתורת הקדוש ברוך הוא. ודווקא כשאנחנו מבינים שהניסיון לא בא כדי לשבור אותנו, אלא בא כדי לעורר בנו כוחות יותר עמוקים, אז אנחנו באמת הולכים לדרך הנכונה, ואז אנחנו נוכל לעמוד אחרי כל ניסיון וניסיון, לברר אותה עד הסוף ולהתחבר על ידי זה לפנימיות שלנו. כמו שאמרנו שהניסיון בעצם בעיקרו בא כדי לעורר את הכוחות היותר פנימיים, יותר עמוקים שיש לכל אחד ואחד מאיתנו, ועם זה אנחנו נוכל להתקרב לקדוש ברוך הוא עם הרבה יותר כוח, עם הרבה יותר תוקף ואור. ה' יזרח על כל אחד מאיתנו, שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים.