תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

לתורה ומצוות עם משמעות · פרק 145 · 2026-03-10 · 26:36

35 שנה אחרי: הדברים שהרבי אמר מתגשמים מול עינינו

תיאור הפרק

לפני 35 שנה, בימי מלחמת המפרץ והפחד שאחז בכולם, עמד הרבי מליובאוויטש והכריז כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר. הרבי הסביר שהניסים הגדולים ביותר אינם אלה ששוברים את הטבע – אלא אלה שעובדים דרכו. כשהעולם עצמו, הטבע עצמו, נעמד לצד עם ישראל. היום, כשאנחנו מתבוננים במציאות מול איראן ושונאי ישראל, המילים של אותה התוועדות משנת תשנ"א מהדהדות בעוצמה שכאילו נאמרו ממש היום. בשיעור שלפנינו צולל המשפיע הרב אשר פרקש לעומקה של פרשת החודש, ומגלה: - *פסח מול פורים:* למה הניסים ה"טבעיים" של פורים מגלים עוצמה אלוקית גבוהה יותר מקריעת ים סוף? - *ההשגחה שמאחורי החדשות:* איך פצצות חכמות, טכנולוגיה ואמריקה הם בעצם הוכחה לשליטה האלוקית בעולם? - *הסוד של השנה:* הפלא המיוחד בלוח השנה שבו כ"ה באדר (יום תחילת בריאת העולם והטבע) מתחבר עם שבת פרשת החודש (חודש הניסים והגאולה). - *העבודה שלנו:* איך יוצאים מהקיבעון של חיי היומיום ומכניסים התלהבות ו"נס" לתוך השגרה שלנו? חודש ניסן בפתח – בניסן נגאלו אבותינו ובניסן עתידים להיגאל!

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 אני רוצה לשתף היום על התוועדות שהרבי התוועד בדיוק בשבת פרשת ויקהל פקודי, פרשת החודש, לפני שלושים וחמש שנים, שאני חושב שלמילים של אותה התוועדות זה ממש כאילו נאמרו היום בשבילנו. שיחה נפלאה, הסבר נפלא על מצב העולם, איך שזה מתקשר גם כן עם הזמן שאנחנו נמצאים עכשיו. הרי אנחנו נכנסים השבת הזאת לשבת פרשת החודש. מכניסים, מתחילים כבר להיכנס לאווירה של חודש ניסן, שבת פרשת החודש. אנחנו נקרא בתורה את "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון לכם לחודשי השנה". הפרשה שבו אנחנו מתכוננים לחג הפסח, לחודש ניסן, לחודש הגאולה. האווירה של שבת מברכים חודש ניסן מבשרת לנו על בוא החודש המיוחד, חודש הגאולה. בניסן נגאלו אבותינו ממצרים, אומרת הגמרא במסכת ראש השנה. ובניסן עתידים להיגאל, כמו שהגאולה הראשונה הייתה בניסן, גם הגאולה האחרונה הייתה בניסן, תהיה בניסן. זה אומר לנו דברים מאוד גדולים, כשמגיע... בכלל יהודי מאמין ומחכה ומצפה לגאולה, "בכל יום אחכה לו שיבוא". יהודי מחכה ומצפה לבוא הגאולה כל יום. זה מיסודות האמונה, יסודות החיים של היהודי, כמו שהרמב"ם כותב בספר ההלכות שלו. אבל יש זמנים בשנה שבו האמונה הזאת מתעוררת בצורה יותר חזקה, וזה קורה עכשיו כשאנחנו מגיעים לפרשת החודש, בשבת מברכים חודש ניסן, ואנחנו יודעים מה שחכמינו אומרים לנו: בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידים להיגאל. אז כל יהודי מייחל ומצפה שזה יקרה השנה הזאת, הניסן הזה. כלומר, שמשיח יבוא כבר בחודש אדר, ואז בחודש ניסן נהיה ניסן של גאולה. במיוחד בתקופה שלנו, כשאנחנו רואים ועדים בעיניים שלנו איך שהעולם מתקדם בצורה כל כך נפלאה בנפלאות והניסים של הגאולה, אז זה מעורר אצל כל אחד ואחד מאיתנו, כשאנחנו רואים מה שקורה לשונאי

02:29 ישראל, אנחנו רואים את הניצחון המוחלט. אנחנו רואים את ההתקדמות לקראת ה... למחיקה, כל ה... כל השנאה והרוע שיש בעולם, ושמתחילים להגיע ולהיכנס לעולם של עולם של מנוחה, של שלווה, שוודאי שכל מה שקורה היום בעולם זה הכל חלק מתהליך של המאורעות לקראת הגאולה. כמו שכתוב בתנ"ך ובמדרשים, המדרשים הנפלאים שאומרים לנו מה שהולך להיות לפני ביאת המשיח, ואנחנו מתפללים שכל זה יהיה בחסד וברחמים, וכבר רואים את החסד והרחמים, שנזכה לראות את זה באופן מושלם, שיהיה "שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" וכולי וכולי. אז כשמגיע כזה רגע, כזה זמן, כזאת תקופה, זה מביא אותנו אחורה לאותה התוועדות שהתחלנו לדבר עליה לפני שלושים וחמש שנים. זה היה בשנת תשנ"א, ואז כידוע זה היה תקופת מלחמת המפרץ. מלחמת המפרץ היה מלחמה שהביאה הרבה פחד, הרבה מתח בכל העולם, בפרט בארץ ישראל. היו הרבה אזהרות והרבה התרעות ודברים, ודיברו כל מיני דברים, והאחד והיחיד כידוע אז היה הרבי מליובאוויטש, שהוא נעמד בתוקף ובחוזק, והוא הכריז על כל במה שארץ ישראל זה המקום הכי בטוח בעולם, ובעזרת השם ארץ ישראל תישאר במנוחה ובשלמות, שאף אחד לא צריך לברוח ולא לנסוע וכולי וכולי. כידוע דברי הימים ההם. וניסים גדולים, בחג הפורים באותה שנה הסתיימה המלחמה. שבת פרשת החודש, שבת פרשת ויקהל פקודי, פרשת החודש, הרבי התוועד. אז זה היה ימים ספורים אחרי שראו כולם את הניסים הגדולים, מה שקרה אז באותה מלחמה. הרבי אז דיבר בהתוועדות שיחה נפלאה, אחר כך השיחה הזאת הרבי גם כן, אה, שלח את זה בתור מכתב. הנוהג אצל הרבי היה כל שנה ושנה, הרבי היה שולח מכתב לכבוד חג הפסח. בדרך כלל היה גם כן יותר ממכתב אחד,

04:55 שני מכתבים, באותה שנה אפילו היה שלושה מכתבים שהרבי היה שולח בתקופה שבין פורים לפסח. זה היה מכתבים כלליים לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם. זה היה הכותרת של המכתב תמיד. מכתב לכלל ישראל עם מסר לחג. באותה שנה המכתב בעצם היה חלק מאותה התוועדות של פרשת החודש. שיחה נפלאה שמסבירה לנו את המציאות בעולם, מקשרת את זה עם הזמן ומלמדת אותנו על המבט היהודי, הצורה הנכונה, איך יהודי צריך להסתכל ולחיות את הדברים שאנחנו רואים בעולם ולהביא את זה גם כן, שזה יהיה לזה גם כן משמעות בעבודת השם שלנו, לדעת מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו בימים האלה ורגעים האלה. הרבי התייחס לזה שה... נמצאים בתקופה שבין פורים לפסח, ואם אנחנו מתבוננים אנחנו יודעים שחג הפסח זה החג שבו קרו הניסים והנפלאות של עם ישראל בתחילת לידתו. חג הפסח מסמל את לידת עם ישראל, כמו שיחזקאל, הנביא יחזקאל בפרק ט"ז הוא כותב: "יום הולדתך". כלומר יציאת מצרים נחשב ליום הולדת האומה. עם ישראל בתור אומה נולד אז, ולידת אומת עם ישראל היה כרוך עם ניסים גדולים ונפלאים. הניסים שראינו, ששמענו, שלמדנו, שהתורה מספרת עליהם בפרשיות של המכות ויציאת מצרים וקריעת ים סוף, וכל התהליך מתקופת יציאת מצרים עד מתן תורה היה כרוך עם ניסים ונפלאות גדולים ביותר. ניסים שלמעלה מגדרי הטבע, ניסים ששברו לגמרי את כל כללי הטבע. ככה התחיל עם ישראל, ואז קיבלנו את התורה. אחר כך אנחנו ממשיכים את... עם ישראל בהיסטוריה, בדברי ימינו, וקופצים, מדלגים כמה מאות שנים, יותר מאלף שנה, ומגיעים לתקופת ימי הפורים, וגם שם אנחנו מוצאים ניסים ונפלאות כשמגיע הזמן של חג הפורים. אבל זה סוג אחר

07:16 של נפלאות. לא ממש בדיוק כמו נפלאות של חג הפסח. זה סוג אחר של ניסים ונפלאות. הניסים של חג הפורים הם ניסים כאלה שהם עובדים יחד עם הטבע. זה לא ניסים ששוברים את הטבע כמו שקרה ביציאת מצרים. ניסים שהם למעלה לגמרי מגדרי הטבע, שוברים את כל הכללים, הים נשבר — נקרע לשניים, עם ישראל עובר. דברים כאלה לא קורים. פורים זה סיפור שיש לו הלבשה בלבושי הטבע, כידוע. שאם אנחנו קוראים את סיפור מגילת אסתר, אז כמובן כשאנחנו קוראים את זה בבית הכנסת, קוראים את כל הסיפור במכה אחת מה שנקרא, אז הכל נראה שקרה בתוך יום. זה נפלא. אחשוורוש הורג את ושתי, מתחתן עם אסתר המלכה היהודייה, וזה, ו-ו-ומרדכי, ואז מגיע המן והמן רוצה להרוג את מרדכי, ואז הכל נהפך, ובמקום לתלות את מרדכי אז תולים את המן על העץ של מרדכי, ואז ונהפוך הוא ואז המלחמה ו-ו-והכול קורה במכה. זה נראה עצום. אבל כשאתה קורא את המגילה עם קצת יותר ריכוז, אתה שם לב שסיפור פורים לקח איזה עשר שנים. עשר שנים זה המון זמן. יש מספיק זמן לשכוח מחלק אחד לשני. בשנה השלישית של אחשוורוש אז הוא עושה את הסעודה ואז קורה הסיפור של ושתי. בשנת שבע למלכותו רק אז הוא מתחתן עם אסתר המלכה. הסיפור עם ה-- עם המן קורה רק בשנת שתים עשרה למלכותו. זאת אומרת, עוברים המון שנים בין תקופה לתקופה. העם מספיק לשכוח. אנחנו מכירים, כל אחד מכיר את המציאות. כשאנחנו שומעים חדשות, אז כל העולם, הרחוב רועש, גועש, מדברים, אבל אחרי כמה ימים אנשים שוכחים, ממשיכים הלאה. טבע האדם זה ככה. אז נגיד שאנשים שמרו את הזיכרון ובדיוק המשיכו.

09:11 זה לא מדויק. אז דברים הלכו — קרו בהליכים טבעיים. אחשוורוש הוא המלך. עם ישראל סובל בגלות ואז פתאום קם לו איזה המן ועם ישראל וכולי וכולי. כל סיפור המגילה. כשאנחנו מצרפים את כל המאורעות, רואים וואו, איך הקדוש ברוך הוא מנהיג את המציאות. אז זה בעצם ההבדל הגדול בין חג הפסח לחג הפורים. עכשיו, כשאתה מסתכל על זה בעיניים מאוד, מאוד שטחיות, במבט ראשון אז נראה לנו וואו, פסח הרבה יותר חזק. תשאל בן אדם מה, איזה ניסים נראה לך יותר נפלא? ברור, פסח. ניסים ונפלאות פתוחים, גלויים. אין טבע, אין עולם, הכל נגד כל, כל, כל, כל, את כל הדברים. מה פורים? כל דבר אתה יכול להסביר. בדיוק היה מרדכי בדיוק הייתה אסתר, ככה יצא וככה קרה. אחשוורוש היה שיכור, אהב לשתות את היין והצליחו לשגע אותו. מלך טיפש היה. אתה יכול לתת לכל דבר איזה הסבר של תהליך טבעי שהיה לנו. יצא לנו כזה מלך בדיוק שהיה לצידנו וכולי. לא, אז נראה יותר פסח משהו יותר גדול. אבל כאן מגיע האבל הגדול אליבא דאמת. זאת אומרת אם נכנסים לעומק הדברים אז אדרבה, דווקא הנס של פורים מבטא משהו יותר עמוק שהאור האלוקי, הנס, ההשפעה האלוקית, הכוח האין סוף של הקדוש ברוך הוא, הנפלאות של הקדוש ברוך הוא יכולים לעבוד יחד עם לבושי הטבע. כלומר שהקדוש ברוך הוא דווקא לא חייב לשבור את העולם, להרוס את המציאות כדי להביא את האור שלו. להפך, העולם עצמו, הטבע עצמו, המציאות עצמה עובדת ביחד עם רצון העליון. כלומר, כאן מתבטא העומק של השליטה האין סופית של הקדוש ברוך הוא, שהוא שולט בתוך גדרי הטבע ומשתמש עם העולם ועם הטבע ועם המציאות, וזה

11:17 עובד יחד עם ה-- עם ה-- עם הנס. יש פה חיבור נפלא בין הנס והטבע, חיבור נפלא בין העולם עם האור אין סוף. ודווקא זה העומק של הכנת העולם לקראת הגאולה האמיתית והשלמה. הרבי הסביר כשאנחנו מדברים על ההבדל בין גאולה ראשונה וגאולה אחרונה, גאולה ראשונה, דווקא בגלל שהיא הייתה גאולה כל כך נפלאה וגבוהה ונעלית למעלה מהעולם למעלה מהטבע, אז באמת לא התחבר לגמרי עם העולם ורק שבר את העולם, אבל לא עשה שהעולם עצמו יהיה כלי שהעולם עצמו יקבל את האור האלוקי שזה אומר שהטבע עצמו מתאחד עם האור אין סוף. ולכן מכיוון שהעולם לא היה כלי לזה באמת, אז לכן מה שקרה זה שברגע שעברו הניסים, עברו הנפלאות וחזרו לשגרה, אז לדאבוננו קרו דברים לא טובים. אנחנו רואים שעם ישראל אחרי כל הניסים והנפלאות נפלו לחטא העגל. קראנו עכשיו בפרשיות השבוע לא קרו דברים הכי ת-- הכי, הכי נפלאים בגלל, דווקא בגלל זה, כי כשדברים הם בצורה כזאת, איזה פצצה, משהו גדול, בום! ואחרי זה נעלם, אז לא נשאר שום דבר מזה. אבל כשהאור האלוקי חודר בתוך המציאות, בתוך העולם, בתוך מגבלות הטבע, עד שהטבע עצמו, העולם עצמו צועק אין עוד מלבדו. זה התכלית של הגילוי האלוקי שיהיה כשמשיח יבוא. הנס הגדול שאנחנו כולנו מחכים אליו, הגאולה השלמה על ידי משיח צדקנו היא לא תהיה גאולה כזאת של התגלות אלוקית וגמרנו, אלא באופן של אחרי אלפי שנים של יהדות, של תורה, של מצוות, של, של גלות, של עם ישראל שעובד ומזכך את הבריאה יום אחרי יום, רגע אחרי רגע, מעשה אחרי מעשה. אז אנחנו פועלים שהעולם יהיה מוכן לגאולה באופן פנימי, ולכן הניסים והנפלאות של חג הפורים זה דווקא באופן

13:30 שהטבע עצמו עובד יחד עם הנס. אין פה שתי רשויות, אין פה שני עולמות, יש פה מציאות אחת. העולם והקדוש ברוך הוא הופכים להימזג, נמסים, מתאחדים בצורה הכי מושלמת והכי מוחלטת באופן הכי מושלם. זה מה שיהיה לעתיד לבוא בביאת משיח צדקנו. ולכן הסיפור, הרבי חזר לסיפור שאנחנו רואים מול העיניים שלנו, מה שקרה אז לפני שלושים וחמש שנים, ואנחנו יכולים עכשיו היום להוסיף מה שעומד, מה שקורה עכשיו בימים אלו מול העיניים שלנו. אנחנו עדים למציאות הזאת של ניסים ונפלאות עצומים ביותר. דברים שלפני שנים אחדות, לפני זמן קצר, אנשים לא היו חולמים שהיו קורים כאלו דברים. כל המלחמה עם איראן, הניצחון מול איראן, כל מה שהולך פה, כל הניצחון מול שונאי ישראל, איך שהכול עובד בצורה כל כך מושלמת ומדויקת. הרי דברים כאלה בזמנים הקודמים זה היה מלחמת עולם. דברים כאלה יכולים לקחת שנים על גבי שנים ולגבות קורבנות לאלפים ולרבבות, וכאן אנחנו רואים ניסים ונפלאות בצורה לא נורמלית לפי ערך כל המצב. עדיין אנחנו רוצים לראות עוד, שיהיה עוד יותר חזק, ואנחנו לא רוצים לראות שחס ושלום עם ישראל יסבול וכולי וכולי. אבל אם אנחנו מסתכלים במציאות ובתהליך, מה שקורה פה, איך שמתוך הטבע, ודווקא אנשים יכולים להגיד: אז יש אמריקה ויש בארץ ויש את, יש לנו את הפצצות הכי מתוחכמות ויש את כל הטכנולוגיה ואת כל הדברים. אבל צריכים להיות טיפש כדי לחשוב בצורה הזאת. הדבר הזה זה דווקא כן. זה כל הנושא פה, שהעולם, שהטבע, הצירופי מקרים, איך שהם קורים בצורה כל כך אלוקית. זה בדיוק העניין פה, לא השבירה של הטבע. איך שהטבע עצמו, העולם ואמריקה והמדינות וכולי, איך שכל הדברים

15:39 קורים בצורה שמושכים בחוטים בצורה הכי נכונה, הכי עמוקה, שהעולם והטבע עצמו נעמד לעזרת עם ישראל, להראות את גדולת עם ישראל, להפוך את החושך לאור ואת המר למתוק. זה בעצם המהות הפנימית של הניסים והנפלאות שאנחנו רואים מול העיניים שלנו בדור שלנו. וכאן אנחנו מגיעים לנקודה נפלאה שמתקשרת עם הזמן, עם השבת שאנחנו הולכים לחגוג השבת הזאת. כמו שאמרנו, אנחנו נכנסים עכשיו לשבת פרשת החודש, שבת מברכים חודש ניסן. יש משהו נפלא בשבת הזאת, והוא בדיוק במיוחד בקביעות של השבת כפי שיוצא השנה הזאת. תשימו לב, השבת הזאת, כמו שאמרנו, שבת פרשת החודש. בפרשת החודש אנחנו נלמד על הניסים והנפלאות של יציאת מצרים. ״החודש הזה לכם ראש חודשים״, ויש את המדרש הנפלא. המדרש אומר: מה זאת אומרת ״החודש הזה לכם ראש חודשים״, ראש חודש ניסן, כאשר אנחנו יודעים שהעולם נברא בתשרי וראש השנה זה באלול, בתשרי? שואל המדרש. אז למה פתאום הוא אומר ״החודש הזה לכם ראש חודשים״, ניסן הופך להיות ראש חודשים, ראשון לחודשי השנה? אומר המדרש: כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הוא קבע את חודש תשרי לראש השנה. אז העולם נברא. אבל כשהקדוש ברוך הוא בחר ביעקב ובניו, זה מה שקרה ביציאת מצרים, אז הקדוש ברוך הוא קבע את חודש ניסן לראש חודשים. זאת אומרת, יש את בריאת העולם, שזה קשור עם חודש תשרי, ואז נברא הטבע. אבל יש גם כן את ראש חודש ניסן, שאז קרו הניסים והנפלאות של יציאת מצרים. אז המדרש אומר במילים שלו: משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, הקדוש ברוך הוא בחר בעולם כי כביכול הוא ברא את העולם והוא בחר בעולם, שזה המקום שבו הוא רוצה להיות, להתגלות, להביא את השכינה

17:52 לעולם הזה. זה היה בתחילת הבריאה. אז ראש חודש תשרי זה ראש השנה. משבחר ביעקב ובבניו, זה מה שקרה בפסח. ״החודש הזה לכם ראש חודשים״. אז חודש ניסן זה חודש של גאולה. וכאן מגיע דבר פלא דווקא בשנה הזאת. מה יש לנו השנה הזאת, ששבת פרשת החודש זה בכ״ה אדר? מה יש בכ״ה אדר? אז מסתכלים בגמרא במסכת ראש השנה, בדף י׳, דף י״א. הגמרא שם מדברת על ההבדל בין חודש אדר וחודש ניסן. והגמרא אומרת רבי אליעזר ורבי יהושע חולקים מתי בדיוק נברא העולם. רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם. זאת אומרת, כ״ה אלול היה היום הראשון של בריאת העולם. ״בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ״. ״ויאמר אלוקים יהי אור״. זה היה בכ״ה אלול. ואז כ״ו, כ״ז, כ״ח, כ״ט היה ששת ימי בראשית. ביום השישי זה יום ראש השנה, יום ברוא אדם. זה הראש השנה שאנחנו חוגגים היום. זה שיטת רבי אליעזר. רבי יהושע אומר שהעולם נברא בניסן, ראש חודש ניסן זה יום בריאת האדם. לשיטת רבי יהושע בכ״ה אדר היה היום הראשון של בריאת העולם. ״בראשית ברא אלוקים״ היה ביום כ״ה אדר. זה מחלוקת בגמרא. האם בריאת העולם התחילה בכ״ה אלול או בכ״ה אדר? זה אומר, אם ככה, שלפי שיטתו של רבי יהושע אז מתי התחיל בריאת העולם? כ״ה אדר. והגמרא שמה והתוספות מסבירים שעד היום אז יש כמה דברים שאנחנו עושים בתשרי וכמה דברים שעושים בניסן. בגלל שישנן שתי שיטות, שתי התחלות, שני אופנים לחשוב איך התחיל בדיוק, מתי זה התחלה, הבריאה התחילה. מזה נעשה גם כן הלכות של קידוש החודש, הלכות שונות. האם אנחנו מתחילים את השנה מתשרי או מתחילים את השנה ניסן? שני

20:10 הדברים נכונים. צריכים להבין איך מחברים את שתי השיטות האלה. יש על זה הרבה הסברים, אבל נקודת הדבר זה שיוצא שלפי שיטתו של רבי יהושע, אז מתי בדיוק בריאת העולם? מתי קרה? בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ בכ"ה אדר. אותו יום, השנה הזאת יוצא בשבת פרשת החודש. כלומר שאנחנו השנה הזאת הולכים באותו יום שאנחנו לומדים על החודש הזה לכם ראש חודשים, על חודש הגאולה. אז אנחנו גם כן חוגגים את ראש השנה של העולם, שלפי שיטתו של רבי יהושע זה יום בריאת העולם. במילים אחרות, מה החיבור שיש לנו פה? החיבור של הנס והטבע. לפי שיטת רבי יהושע, באותו יום שיש לנו את היום, ההתחדשות של הבריאה, בריאת העולם, בריאת הטבע, באותו יום גם כן אנחנו הולכים לקרוא פרשת החודש שמדבר על הנס, על ניסן, על חודש הגאולה, ושני הדברים באים ביחד באותו יום. מה זה אומר לנו? החיבור של נס וטבע. אז בעצם השנה הזאת אנחנו חווים את זה בשבת עצמו, החיבור של הנס והטבע, שזה הנקודה המהותית בכל עבודת השם שלנו בתור הכנה לגאולה. כדי שיהודי יוכל להגיע, להגיע לאור, לפתוח את הדלת, אנחנו עכשיו נמצאים על סף הגאולה וצריך להכין את עצמנו. האדמו"ר הזקן אומר בתניא שכל האור של משיח תלוי במעשינו ועבודתנו בזמן הגלות. מה שאנחנו עושים היום זה להכין את הקרקע, להכין את עצמנו לקראת בוא הגאולה. מכיוון שאנחנו יהודים יודעים שהגאולה פירושה חיבור של נס וטבע, החיבור של העולם עם האור אין סוף, שזה בעצם החיבור של כ"ה אדר, יום בריאת העולם לרבי יהושע, והחודש הזה לכם ראש חודשים, חודש של גאולה, מתחברים באותו יום. זה אומר לנו גם כן שזה צריך

22:22 להיות דרך בעבודת השם שלנו. יהודי צריך לעבוד את השם על פי נס ועל פי טבע, ושניהם ביחד. החיבור של נס וטבע בחיי היומיום. מה זה אומר בחיי היומיום? זה אומר שמצד אחד צריך להיות ההתנהגות בתוך המציאות של העולם. לא דורשים מאיתנו לקפוץ מהגג וגם לא לקפוץ על הגג. הקדוש ברוך הוא לא דורש מאיתנו דברים שהם לא לפי ערך הכוחות שלנו. חיי היומיום בתוך הטבע, בתוך המציאות, בתוך הבריאה, בתוך היומיום, ויחד עם זה בתוך המציאות ובתוך הטבע ובתוך חיי היומיום, יהודי צריך לחיות באופן של נס, לצאת מהמגבלות שלו, לא להיות קבוע, טבוע, מצומצם ומוגבל ומוגדר בתוך מציאות הטבע, בתוך הגדרים שלנו. צריך להיות שתי הדברים האלה ביחד. עבודה בצורה של נס, בתוך המציאות של טבע. זאת אומרת התנועת בנפש צריך להיות לדעת להתרומם מעל המגבלות טבע שלנו, להתרומם מעל מגבלות הטבע. זה אומר שאנחנו צריכים לדרוש מעצמנו לעבוד את השם באופן של הידור מצווה. מהדרין מן המהדרין. לצאת מהטבע שלנו בחיי היומיום זה למסור את נפשנו גם על דברים שקשה לנו לפעמים, אבל יחד עם זה לא לשבור את המציאות של העולם. יהודי צריך לחיות בתוך המציאות, בתוך הטבע, לעבוד את השם, בתוך היומיום, גם כשאתה אוכל וגם כשאתה ישן. אבל גם שמה להכניס את הקדוש ברוך הוא, להביא את הקדוש ברוך הוא לתוך המציאות היומיומית. זה החיבור הנפלא הזה בין הטבע של האדם, בין המציאות, בין חיי היומיום, וביחד עם זה בתוך חיי היומיום להיות משוחרר מהגלות הפנימית. זה אומר בדברים פשוטים, זה אומר לפעמים גם כן אנחנו, יש לנו את חיי היומיום, הסדר, הרגילות. אתה קם בבוקר, אתה עושה את סדר היום שלך והכל

24:27 דברים טובים, אבל לפעמים אנחנו שוקעים בקיבעון, שוקעים בתוך איזשהו סוג של ריבוע שכל יום אותו דבר, ואתה בלי שום חיות, בלי שום התלהבות, בלי שום התחדשות. אז זה בדיוק החיבור שאנחנו צריכים לעבוד על עצמנו. בתוך חיי היומיום, בלי לשבור את הכלים, חיי היומיום, בכל מעשיך ובכל דרכיך. אבל יחד עם זה דעהו, שתזכור את הקדוש ברוך הוא בחיי היומיום, שיהיה התלהבות אלוקית, שיהיה יציאה מתוך ההגבלות של הטבע גם בתוך חיי היומיום. החיבור, הדבר הזה, החיבור הזה בחיי היומיום שלנו זה מה שמכין אותנו לחיבור של כ"ה אדר עם ראש חודש ניסן. החיבור בין חיים של עולם עם חיים של גאולה. גם בתוך המציאות של חיי היומיום, יהודי רואה את הקדוש ברוך הוא. הוא רואה את ההתגלות האלוקית. הוא לא נותן שהעולם מלשון היעלם יעלים על האור האלוקי, שהעולם, להפך, העולם עצמו צועק אין עוד מלבדו, והמציאות של העולם שלנו היום עוזר לנו כל כך שאנחנו נוכל לחיות בצורה הזאת. כשאנחנו מסתכלים מסביב ורואים איך העולם מתקדם לקראת הגאולה, זה נותן לנו את כל אחד, את הכוח שנוכל באמת להביא את המסר הזה לחיי היומיום שלנו. הגיע הזמן שנפתח את העיניים, הגיע הזמן שנתחדש. פרשת החודש מגיע. יהודי מגיע. פרשת החודש. חודש מלשון התחדשות. זה הזמן שאנחנו כולנו צריכים להתחדש, לפתוח את העיניים, לעבוד את השם מתוך התחדשות, חיות חדשה, אור חדש. וככה באמת נזכה למה שכתוב אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו של האור החדש. האור החדש של אור הגאולה יאיר בציון, על ירושלים ועל כל העולם, שנזכה כבר שבחודש ניסן הזה, בניסן עתידים להיגאל, בגאולה השלמה על ידי משיח צדקנו.