י' שבט - היום שבו הקב"ה פתח את כל האוצרות בשבילנו

00:00 כשהאדמו"ר הריי"צ הגיע לאמריקה בשנת ת"ש, באמצע מלחמת העולם השנייה, בגופו הקדוש הוא היה שבור ורצוץ מכל הצרות, מכל התופת, מכל הקושי שהוא עבר ברוסיה ואחר כך בכל המשך הדרך. ו... למרות כל זאת, הגיע על כיסא גלגלים, ויחד עם כל זה הוא הגיע עם רוח איתנה, עם כוח עצום, עם מטרה נחושה וברורה, כמו שהוא אמר, שהוא הולך להפוך את אמריקה למקום תורה. כי הביטוי הידוע, כמו שהוא אמר אז ביידיש, "אמעריקע איז ניט אנדערש", שאמריקה לא תהיה שונה. אמריקה הופכת להיות למקום יהדות, מקום שוקק חיים של יהדות ותורה. וככה עם שארית כוחותיו הוא ייסד את המוסדות הגדולים המרכזיים. אחרי שנה גם כן הצטרף חתנו, חתנו הגדול הרבי, שהוא הגיע בשנת תש"א, גם כן, אה, בניסים גדולים ביותר שהצליח לעבור את הים ולהגיע לארצות הברית. ואז נוסדו המוסדות הגדולים והמפורסמים של חב"ד, מרכז לענייני חינוך, שהם כל מוסדות החינוך העולמיים של חב"ד בכל העולם. מחנה ישראל, שזה מוסדות השלוחים, וכל מקום בעולם, בתי חב"ד והשלוחים שמאוד מפורסמים בכל פינה וכל חור בעולם, וגם הוצאת ספרים קה"ת, שזה כולל את כל ספרי חב"ד שהתחילו להדפיס אז. הדברים ידועים, אבל היום אנחנו רוצים לדבר פה, היום נדבר על נקודה אולי לא כל כך ידועה ולא כל כך מפורסמת, ודווקא נקודה חשובה ביותר בהיסטוריה של התקופה ההיא, שמשליכה גם כן על התקופה שלנו ונותנת לנו הבנה מחודשת במהפכה הגדולה של התקופה שלנו, שהתחילה באותם ימים, ימי מלחמת העולם השנייה, והיום אנחנו רואים את התוצאות והפירות שלה בעולם כולו. נדבר על י' שבט, שבוע הבא זה יום ההילולה, יום היארצייט של האדמו"ר הריי"צ. הוא נפטר אחרי עשר שנים שהוא הגיע לאמריקה, הגיע

02:26 בתש"י, כמו שאמרנו, בתש"י, שבת קודש פרשת בא, י' שבט, אה, אז הסתלק לעולמו, ואז שנה אחר כך הרבי קיבל את הנשיאות של דור השביעי לחסידות חב"ד והמשיך את המהפכה הגדולה והפך אותה למעצמה כפי שכולם יודעים. מה שאנחנו היום הולכים לדבר על משהו מאוד, מאוד מעניין וייחודי, או לא כל כך מפורסם אולי. מה קרה באותה תקופה אצל אדמו"ר הריי"צ כשהוא הגיע לאמריקה? מה שיודעים היום מפורסם יותר, זה המהפכה הגדולה שהוא עשה מבחינת היהדות. אמריקה הייתה מקום מדבר, מדבר שממה מבחינת יהדות. כולם יודעים שיהודי היה מגיע מאירופה לאמריקה, כי הפתגם הידוע אז כשהיה על האונייה ופתאום האונייה התחילה לזוז, או התחילה להתנועע, איזו סערה, אז דבר ראשון היה זורק את התפילין לים. זה סוג של בדיחותא שהיו אומרים, להדגיש איך היהודים דבר ראשון הפשילו מעצמם את עול היהדות. וככה, אה, היה מאוד, מאוד קשה ליהודי שהגיע מאירופה לאמריקה להחזיק את עצמו ביהדות האותנטית, לשמור שבת וכשרות וכולי וכולי. הרבי הריי"צ הגיע ועשה מהפכה גדולה. מיד הוא התחיל לייסד מוסדות תורה, ישיבות, חדרים, בתי ספר ומקומות חינוך, וגם כן הוצאת ספרים שיהיה מה לקרוא בלשון הקודש, ביידיש, בספרי תורה, סיפורי תורה וכולי. אבל אחד מהדברים המפליאים ביותר שקרה באותה תקופה זה שהוא התחיל גם כן לגלות סודות שאף פעם לא היו ידועים אצל, אצל, אצל החסידים, בכלל אצל עם ישראל. הוא התחיל לגלות כל מיני דברים נסתרים, סודות התורה, סיפורים נפלאים שעד אז לא היו ידועים. כל התוועדות שהאדמו"ר הריי"צ התוועד באותן עשר שנים שהיה באמריקה, כמעט בכל התוועדות הוא היה מגלה מדברי התורה או מסיפורים שהוא שמע מאבותיו, רבי אחרי רבי, שהיה חוזר עד לאדמו"ר הזקן, שהוא שמע

04:51 מהמגיד ממזריטש, שהוא שמע מהבעל שם טוב, והרבה פעמים גם היה מוסיף שהוא שמע מאחיה השילוני. כפי הידוע מה שכתוב בספרי החסידות, כמו מובא גם בספר תולדות יעקב יוסף, תלמידו של הבעל שם טוב, הרב יעקב יוסף מפולנאה, הוא מביא שהבעל שם טוב, כפי שסיפר לתלמידים המקורבים שלו, שהיה לו מורו הידוע, את מורו הידוע הוא לא היה מזכיר בשמו ורק בסוד גדול התגלה שמורו הידוע של הבעל שם טוב היה לא אחר מהנביא אחיה השילוני, שהוא התגלה מהשמיים והוא גילה לו סודות, סודות התורה ובהרבה ענייני מנהגים, ענייני סיפורים, פירושי התורה, ענייני קבלה. הדברים האלה עד לתקופתו של האדמו"ר הריי"צ היו סתומים, לא היו ידועים, וגם בזמנו של האדמו"ר הריי"צ, כל זמן שהוא היה ברוסיה או באירופה גם כן הוא לא גילה כמעט אף פעם, אולי אפשר לספור על יד אחת פה ושם איזה פתגם, איזה סיפור. אבל בגדול הדברים היו גנוזים ונסתרים. באותן עשר שנים שהאדמו"ר הריי"צ היה באמריקה, הוא פשוט גילה אוצרות, אוצרות של דברי תורה, דברי חוכמה, סיפורים וענייני קבלה וענייני מנהגי ישראל של היהודים. אני אביא לכם כמה דוגמאות של דברים שהיום בקהילת חב"ד הם מפורסמים בתור הנהגות שכולם עושים אותם, אבל לא היה ידוע מה המקור שלהם, וזה בעצם התחיל דווקא בתקופה הזאת כשהוא הגיע לאמריקה. לדוגמה, ניקח דוגמאות מעניינות בלי סדר מסוים. למשל, חי אלול, יום הולדת הבעל שם טוב, לא היה נהוג אצל חסידים לחגוג, ורוב החסידים גם לא ידעו מה קרה בחי אלול. כל פרטי הסיפור של חי אלול שבאותו יום נולד הבעל שם טוב בשנת נח"ת, תנ"ח, ושבאותו יום נולד האדמו"ר הזקן אחרי שלושים ושש שנים, אמ,

07:00 ב-- אחרי, סליחה, אחרי ארבעים ושמונה שנים בשנת תק"ה, כשהבעל שם טוב גם כן התגלה באותו יום בח"י אלול, וגם שאחיה השילוני גילה לו את סודות התורה והרבה פרטים, וכל עצם החגיגה של ח"י אלול שהפך להיות אחרי זה ליום מרכזי בעולם ובחסידות שחוגגים אותו ומתוועדים בו, זה אחד מהסודות שהאדמו"ר הריי"צ גילה והפרטים שבו כשהוא הגיע לאמריקה. יום שלישי של סליחות, גם כן יום מאוד מאוד חשוב ב-ב-במנהגי החסידים, כשהאדמו"ר הריי"צ היה-- סיפר אחר כך הסוד הגדול שהיו אומרים אמרי חסידות ביום שלישי של סליחות, ויום סגולה מיוחד. אמירת תהילים בחודש אלול. המנהג בחב"ד שאומרים כל יום שלושה פרקי תהילים, מתחילים מראש חודש אלול וממשיכים את זה עד יום הכיפורים, שאז מסיימים את כל התהילים. זה גם כן מהמנהגים שהתקבלו רבי אחרי רבי, שהגיע עד אחי אליה-- הבעל שם טוב שקיבל אותו מאחיה השילוני, וכיוצא בזה עוד הרבה מנהגים מעניינים ונפלאים. הפרק תהילים למשל, המנהג לומר כל יום את הפרק תהילים ששייך לכל אחד ואחד. המנהג שיש שבן אדם בגיל שאומר את הפרק תהילים של השנה שהוא נכנס אליה. אם אתה בגיל שלוש עשרה אתה אומר פרק י"ד, בגיל ארבע עשרה פרק ט"ו וכן הלאה וכן הלאה. אז גם זה מנהג שהגיע בסוד, רבי מפי רבי, גם כן עד הבעל שם טוב וכיוצא בזה מנהגים. ואותו דבר גם דברי תורה. כמעט בכל התוועדות הרבי הריי"צ היה אומר שהולך לגלות פה סיפור שהאדמו"ר הזקן הביא איתו ממעזריטש כשהוא היה שמה, ושהוא קיבל משם הבעל שם טוב. דברים נפלאים ביותר, הוראות נפלאות, פירושים נפלאים, דברים נפלאים. והפלא הוא מה קרה בדיוק כשהוא הגיע לאמריקה, התחיל לגלות את הסודות האלה. ביום

09:07 ההסתלקות של האדמו"ר הריי"צ, שזה היה בי' בשבט, ערב שבת האדמו"ר הריי"צ הוציא, הדפיס מאמר חסידות כמנהגו, זה היה לקראת שבת י' בשבט. י' בשבט זה יום ההילולא, יום היארצייט גם של הסבתא של האדמו"ר הריי"צ, הרבנית רבקה, אשתו של הרבי מהר"ש. ביום י"ג בשבט זה היארצייט של האמא, הרבנית שטערנא שרה, והרבי הריי"צ נהג גם כן להוציא, להדפיס. באותן שנים הוא כבר לא דיבר, היה לו קשה לדבר. כידוע, בשנים האחרונות הרבי הריי"צ בגלל כל הסבל והייסורים שהיה לו, בקושי יכול לדבר, אז במקום זה הוא היה מוציא בכתב את המאמר חסידות שהתחיל עם הפסוק באתי לגני. מאמר מפורסם שחסידי חב"ד חיים אותו כי זה המאמר האחרון שהרבי הריי"צ השאיר ליום הסתלקותו, כי באותה שבת המאמר נדפס ביום שישי ובאותה שבת י' בשבט, פרשת בא, בבוקר זה היה הסתלקותו של של הרבי, הרבי הריי"צ. והמאמר הזה נשאר כמו הצוואה של הרבי הריי"צ לדור שלנו, דור השביעי, והרבי שלנו, הרבי, היה כל שנה בהתוועדות של י' בשבט. בהתוועדות ההילולא הוא היה חוזר על המאמרים ומסביר אותם. כל שנה היה מסביר עוד חלק, עוד פרק עם הסברים עמוקים ונפלאים. אבל שם במאמר הזה התגלה הסוד. מה בעצם הסוד הגדול של האוצרות האלו שהרבי הריי"צ גילה דווקא בשנים האלה? במאמר באתי לגני שבו הוא מסביר את מטרת הבריאה, שבו הוא מסביר על הנושא של הגן של הקדוש ברוך הוא, שזה העולם הזה הגשמי, כמו שכתוב במדרש שזה הולך על העולם שלנו, את העולם הזה הקדוש ברוך הוא בחר, שבו הוא רצה להיות, זה הגן שלו. ובאתי לגני. אז המדרש מסביר שהקדוש ברוך הוא בתחילת הבריאה כבר היה פה בעולם, והוא בחר בעולם

11:07 הזה וזה היה עיקר שכינה בתחתונים. ואז הייתה הסתלקות השכינה על ידי החטאים של חטא עץ הדעת, חטא דור המבול, דור אנוש, דור הפלגה, כל מיני חטאים, שבע חטאים שהוא מונה במדרש שסילקו את השכינה. ואז הצדיקים אברהם אבינו, יצחק, יעקב והאבות הקדושים, וכך שבע דורות של צדיקים עד משה רבנו החזירו את השכינה פה למטה במתן תורה. אחרי זה במקדש, במשכן, וכאן ממשיך הרבי ומסביר בצורה נפלאה את כל תכלית הבריאה. למה באמת העולם הזה הוא תכלית הבריאה? מהי העבודה שאנחנו אמורים לעשות פה בעולם הזה, דווקא בעולם הגשמי? העולם התחתון, עולם מלא חושך, קליפה וסטרא אחרא, על ידי אתכפיא ואתהפכא, על ידי זה שיהודי כופה את הרע, את החושך, את הרע שבעצמו, את הרע שבעולם, ומהפך, הוא הופך את הרע לטוב. הוא הופך את המרירות למתיקות על ידי תורה ומצוות, על ידי שמאירים את העולם, מזככים את היצר הרע ואת הנפש הבהמית, עושים את העולם הזה לדירה לקדוש ברוך הוא, הופכים את כל העולם לבית מקדש גדול. והוא מסביר במאמר בפרטיות בצורה נפלאה. בהמשך המאמר הרבי מסביר שבגלל העבודה הזאת שאנחנו עושים בעולם הזה, זה התפקיד שלנו מאז יציאת מצרים ונתינת התורה, עם ישראל נקראים צבאות ה'. אנחנו רואים בפרשת השבוע, פרשת בא, הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו צבאות ה'. בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים. עם ישראל מקבל שם חדש, צבא. צבא אומר שיש מלחמה. באופן נפלא הרבי מסביר שבמילה צבא ישנם שלושה פירושים בלשון הקודש. צבא זה איש חיל, חייל. צבא זה גם מלשון זמן, הלא צבא לאנוש עלי ארץ, זמן מוגבל, וצבא זה גם מלשון צביון, יופי. כלומר ששלושה אופנים, שלושה

13:03 תנאים כדי שנהיה הצבא המיוחד של הקדוש ברוך הוא, החיילים של המלך, להביא את הגאולה, לעשות את העולם למקום מואר, למקום של קדושה. יהודי צריך להיות איש חיל עם קבלת עול מלכות שמיים, עם מסירות נפש. יהודי צריך לנצל את הזמן, לייקר את הזמן, לדעת שצבא לאנוש עלי ארץ, יש זמן מוגבל בעולם בשביל לעשות את התפקיד שלו, ואת זה צריכים לעשות מתוך יופי. יופי זה צבעים שונים שמתחברים ביניהם ועושים פסיפס נפלא, שזה בעצם אהבת ישראל. יש כל מיני סוגים של יהודים, יש את בני התורה, יש את היושבי אוהל, יש את בעלי עסק, יש כל מיני סוגים של אנשים שונים בעם ישראל, ודווקא הביחד הזה זה מה שעושה את היופי שלנו בניצחון המלחמה. בהמשך המאמר הרבי מסביר שכשיש מלחמה, המלך, כדי שיהיה הניצחון של המלחמה, אז הוא צריך להוציא מהאוצרות שלו. יש השקעות עצומות. כשיש מלחמה אז יש השקעות עצומות. צריכים להשקיע, להשקיע המון המון כוחות, כספים ודברים, אוצרות יקרים כדי לנהל את המלחמה. המשאבים בשביל המלחמה הם עצומים ביותר. כולנו יודעים את זה. כולנו עדים לזה בזמן האחרון. אבל יש במלחמות כמה סוגי מלחמות. באופן כללי יש סוג של מלחמה שיש מטרה מאוד, מאוד ספציפית. כשיש מלחמה במדינה כי רוצים לכבוש עוד שטח או רוצים להוציא, ל-ל-לקבל איזשהו מקום אסטרטגי או משהו, כיוצא בזה, או כמו שכתוב בתנ"ך, לשלול שלל ולבוז בז, זאת אומרת לקבל איזושהי אנרגיה, איזשהו כסף, איזשהו דברים, אז, אז ודאי שיעשו חשבון כמה כדאי להשקיע בשביל הרווח. לא יבזבזו מיליונים רק כדי להרוויח אלפים. ברור. יש אבל סוג אחר של מלחמה, כשהמלחמה היא בשביל הניצחון. כשמדובר במלחמה שכל מטרת

15:08 המלחמה זה מלחמה כדי לנצח, המלחמה בשביל האמת. יש אמת שחייבת לנצח. יש איזה אמת מוחלטת. יש איזה, יש איזה אידיאל אמיתי שבגלל האידיאל הזה המלך וכל העם שלו נלחמים, שאז כשהנקודה היא ניצחון האמת מול השקר, ניצחון הקדושה מול הקליפה, ניצחון האור מול החושך, ניצחון הטוב מול הרוע, אז אין חשבונות. אז המלך מבזבז את כל האוצרות שלו בלי שום חשבונות. על זה מדבר אדמו"ר הריי"צ במאמר האחרון שהוא הוציא בדיוק ליום שאחר כך היה יום ההילולא שלו. עוד יותר, אם עדיין לא מספיק להבין את הרמז, הוא אומר שם בהמשך שכשמגיע לנקודת הניצחון, המלך, כל החשבונות, האוצרות שאף פעם הוא לא ראה והוא עצמו לא השתמש, אוצרות של אבותיו ואבות אבותיו, כל זה הוא נותן את זה בצורה של בזבוז, העיקר להגיע לניצחון המלחמה. ועוד יותר, עד שהמלך גם משליך את חייו מנגד בניצחון המלחמה. את עצמו הוא נותן במלחמה. עד כדי כך נוגע הניצחון של הטוב, של האמת, של הצדק, שזה נוגע במקום הכי עמוק בנפש, שאין לזה שום הגבלות. מה עם האוצרות הגדולים? אנחנו מדברים בנמשל. האוצרות הגדולים זה סודות התורה. האוצרות הגדולים זה כל הדברים הנפלאים, ההסברים והסיפורים והתורות והפירושים והמנהגים וההוראות, שדווקא כמו שאמרנו קודם, אז פתאום התחילו להבין את הסוד. מה קרה פה שבעשר, עשר שנים האחרונות הרבי הריי"צ מגלה כל פעם עוד ועוד דברים? אנשים היו עומדים המומים והוא השקיע שעות על גבי שעות בשעה שהיו רעועים כוחותיו. כמו שאמרנו, פשוט הדיבור היה כמעט קשה להבין. כתיבה, כל תנועה בגוף היה לו ביוקר. ודווקא באותן שנים הוא כתב כתיבה פורייה של ספרי הזכרונות. יש את הספרים, ספרי הזכרונות, סיפורים נפלאים.

17:19 שאלו מה בעצם העניין. הרבי דיבר על זה לפני שישים שנה בהתוועדות י' שבט. הוא שאל מה בעצם המטרה? החסידים לא הבינו למה הרבי נותן את כל הכוחות והבריאות שלו בשביל לספר סיפורים. אבל במשך הזמן הדבר הובן. זה האוצרות הנפלאים, דווקא הדברים הכי סתומים והכי חתומים. זה נותן את הכוח לבן המלך. זה נותן כוח ליהודי שהוא יוכל ברגעים הקשים של הגלות עם דברי התורה האלו, עם הסיפורים האלה, עם ההסברים האלה. יש לנו היום בתקופה הזאת של הרת עולם, כשהעולם נמצא על סף הגאולה. היום רואים איך שהאוצרות הנפלאים של תורת החסידות שהתגלתה דווקא בזמן האחרון, באותה תקופה הרבי הריי"צ יחד על ידי הרבי גם כן עם הספרים קה"ת הדפיסו המון ספרי חסידות שהיו בכתבים שעד אז פחדו לפרסם אותם והדפיסו ספרים. המון ספרי עומק של חסידות, שהיום אנחנו יכולים לראות שדווקא דרך הספרים האלה, הסיפורים האלה, המאמרים האלה, דברי התורה האלה, זה מה שהיום נותן כוח ליהודי לגלות את היהדות, להיות גאה ביהדות, לחזק את היהדות, וזה מה שהיום בכל מקום בעולם בתי חב"ד, שלוחים, חסידים, יהודים, עמך בכל מקום אנחנו יכולים לשתות בצמא, להבין ולהתחבר לדברים הכי עמוקים. כפי שידוע מה שאדמו"ר הזקן אמר את המשל שכשבן המלך הוא חולה אז עושים את הכל כדי לרפא אותו, וגם אם צריכים לקחת את היהלום הכי יקר שנמצא בכתר של המלך וצריכים לקחת את זה ולשחוק את זה, לעשות מזה, לעשות מזה אבק ולערבב את זה עם מים, שזה יגיע לבן המלך כדי שהוא יוכל לחיות מזה. עושים את הכל, העיקר שטיפה אחת תוכל להיכנס לפה של בן המלך ולרפא אותו. וזה בעצם הסיפור של

19:20 היום הגדול הזה, יום י' שבט שראינו בדור שלנו, יום ההסתלקות של הרבי הריי"צ, יום קבלת ההנהגה של הרבי, שהאוצרות הגדולים שנתן הרבי ובזבז, כמו שהרבי אמר, ונתן את זה בידיים שלנו, כדי שעם זה אנחנו היום יהודים, יהיה לנו את הכוחות להביא את אור היהדות לכל פינה, לחמם ולהאיר כל פינה בעולם, ולהפוך את כל העולם לגן של הקדוש ברוך הוא. באתי לגני אחותי כלה. שנזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה למשיח צדקנו, שאז נראה איך באמת כל המציאות של הבריאה צועקת אין עוד מלבדו. והיה השם למלך על כל הארץ, וביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד. אמן כן יהי רצון.