איך למצוא את עצמך בים הגדול של ספרי חב"ד? | הכנה ליט כסלו

00:00 אחד הדברים הנפלאים שרואים דווקא בזמן האחרון זה הנושא של הפצת תורת החסידות בקנה מידה שאין לה אח ורע בהיסטוריה. בדור האחרון נדפסו ספרי חסידות מכל רבותינו נשיאינו, ובמיוחד מנשיאי חב"ד, מתחיל מאדמו"ר הזקן ועד לרבי נשיא דורנו. עשרות, עשרות ומאות ספרים. הארון של ספרי חב"ד פשוט הולך וגדל משנה לשנה. יש פשוט אוצר של ים גדול של ספרי חב"ד. אני בתור ילד זוכר כשהייתי קטן אז כל ארון הספרים של ספרי חב"ד אולי היה שני מדפים, שלוש, זה היה הכל. מכל רבי היה שניים, שלושה ספרים, קצת יותר. אבל איפה היו כל הספרים האלה? לא היו בנמצא, לא נדפסו בכלל. ולפתע בשנות ה-- בעיקר אפשר להגיד קצת בשנות השבעים, יותר בשנות השמונים, תש"מ והילך, אז התחילה לפתע הפצה של חסידות בצורה שאין לה אח ורע. מה הסיפור שנמצא מאחורי הדבר הזה? וגם מה אנחנו עושים? לפעמים מה שקורה להרבה מאיתנו כשאנחנו נעמדים מול ארון ספרים של ספרי חב"ד ואנחנו פוגשים שיש כל כך הרבה ספרים מכל רבי ורבי, אז אנחנו הולכים לאיבוד פשוט. איזה ספר אני יכול לקחת ביד? ממה להתחיל? עם מה להמשיך? אתה מוצא פתאום שמאדמו"ר הזקן יש לא רק ספר התניא. מאדמו"ר הזקן יש פשוט עשרות, עשרות ספרים של מאמרי חסידות, ואותו דבר מאדמו"ר האמצעי, ואותו דבר מאדמו"ר הצמח צדק, ורבי אחרי רבי יש עשרות ומאות כרכים של ספרי חסידות. מה אני לומד? איפה אני מתחיל? איך אני ממשיך? אנחנו ננסה בשיעור הזה וגם בשיעורים הבאים, במיוחד שאנחנו נמצאים עכשיו, נכנסים לתוך חודש כסלו, שזה החודש החסידי, החודש של החסידות. אנחנו מגיעים עוד מעט ליום הגדול של ראש השנה לחסידות, ולפני זה יש המון, כמה וכמה

02:27 חגים מיוחדים שקשורים עם החסידות. אז אנחנו באמת נשתדל בשבועות הקרובים לעשות קצת סדר בארון הספרים החב"די. קודם כל נפתח ונאמר שבעצם, כמו שאמרנו, מה קרה בדיוק בדור האחרון שהתחיל היבול של ספרי החסידות לצמוח כל כך? בימים האלו אנחנו חוגגים את החג הראשון של חודש כסלו, שזה השבוע ראש חודש כסלו. מה קרה בראש חודש כסלו? זה היום שבו הרבי חזר לאיתנו הבריא מהאירוע שהיה בלב בשנת תשל"ח, בשמיני עצרת אלף תשע מאות שבעים ושבע, בשמיני עצרת שמחת תורה. אז ב-77', באמצע ההקפות, היה-- הרבי קיבל אירוע קשה מאוד, התקף לב, שהיה ממש סכנת נפשות. הרופאים אמרו את הדברים הקשים ביותר, ובניסים גלויים של למעלה מדרך הטבע לגמרי המצב הלך והתהפך לטובה, וביום ראש חודש כסלו זה היום שבו הרבי חזר לביתו, ומהיום, מאותה שנה, הפך היום הזה ליום חג ושמחה גדולה אצל החסידים. אז נחזור לנקודת הזמן ההיא, שנת תשל"ח. באותה תקופה, כמה חודשים לפני זה, הרבי, זה היה בהתוועדות י"ט בכסלו תשל"ז, בערך אחד עשר חודשים לפני, לפני מה שאנחנו מדברים פה. לפני, זאת אומרת בשנת תשל"ז, אלף תשע מאות שבעים ושש, בי"ט כסלו בהתוועדות הרבי. לקראת סוף ההתוועדות הרבי התחיל להתייחס לנושא של הפצת ספרי החסידות, והרבי אז אמר שאחד מהדברים שהוא מתעסק בהם זה בהפצת ספרי החסידות, שדרך אגב ולא דרך אגב, זה מאוד חשוב לדעת קצת את ההיסטוריה. כשאדמו"ר הריי"צ הגיע לאמריקה באמצע מלחמת העולם השנייה, אחד מהדברים הראשונים שאדמו"ר הריי"צ עשה כשהוא הגיע לאמריקה, וגם כמה חודשים אחר כך הגיע גם כן חתנו הרבי האחרון, שגם שניהם ניצלו מעמק הבכא, ניצלו מהמלחמה האיומה באירופה. אז מיד אחר כך אחד מהמוסדות הראשונים שאדמו"ר הריי"צ

05:11 ייסד יחד עם הרבי היה המוסד שנקרא קה"ת, שזה בעצם מוסד הדפוס של ספרי החסידות. אז זה לא מקרה. זה קרה בדיוק באותו זמן, ומאז התחיל הנושא של הפצת החסידות באמריקה. אבל כמו שאמרנו, זה היה לאט לאט. ספר ועוד ספר, אבל לא בקנה מידה כל כך רחב, עמוק וגדול. אז חוזרים עכשיו לתשל"ז בהתוועדות של י"ט כסלו, והרבי בסוף ההתוועדות, כבר היה מאוחר לפנות בוקר. הרבי התחיל לדבר על זה שצריכים לעסוק בנושא של הפצת מעיינות החסידות. אנחנו כולנו יודעים, אמר הרבי, שכל החג של י"ט כסלו קשור באופן ישיר עם ההבטחה שמורינו הבעל שם טוב קיבל ממלך המשיח, שעל ידי יפוצו מעיינותך חוצה. כלומר, כידוע שהבעל שם טוב בעליית הנשמה שלו בראש השנה שנת תק"ז, אז הוא קיבל מסר ממלך המשיח שאמר לו שכשיפוצו מעיינותך חוצה, שהמעיינות של חסידות יתפשטו ויתפרסמו בכל העולם, אז, כך אמר, יבוא מלך המשיח. אז אדמו"ר הזקן, שהוא היה תלמיד תלמידו של הבעל שם טוב, לקח את הדברים בשיא הרצינות, וכשהוא קיבל את הנשיאות שלו, כשאדמו"ר הזקן אחרי ההסתלקות של המגיד ממעזריטש כמה שנים אחר כך, עם כל הסיפור כפי שהדבר קרה בדיוק אז כשהגיע הזמן ואדמו"ר הזקן לקח את הנהגת החסידות באזור של רוסיה, רוסיה הלבנה וכולי, הוא התחיל בפרסום תורתו, תורת חב"ד. בהתחלה כמובן בדיבור. זה לא היו-- היו ספרים, אבל לאט לאט התחילו עוד, עד כדי מהר התחילו להתאסף סביבו, סביב אדמו"ר הזקן, הרבה יהודים צמאים לתורת השם, צמאים לדברי אלוקים חיים. אדמו"ר הזקן היה אומר מאמרי חסידות, וככה לאט לאט התחיל ה-ה-התורה הנפלאה של אדמו"ר הזקן להתפשט בעולם. בהתחלה מאמרים היו יותר קצרים, ולאט לאט המאמרים הלכו והתארכו, וגם

07:34 פה קרה דבר נפלא. הרי כולנו יודעים שבשלב מסוים אדמו"ר הזקן ישב במאסר. הסיבה למה הוא ישב במאסר? הסיבה הטבעית הייתה גם כן בגלל שהיו כאלה שלא ראו בעין טובה את הפצת החסידות בקנה מידה כל כך גדול, כפי שאדמו"ר הזקן התחיל לעשות אותה, וזה מה שהביא, באופן טבעי, גרם למאסר. וכפי שאחרי זה אדמו"ר הזקן בעצמו סיפר, מה שהוא שמע באותם ימים שהוא ישב במאסר: הייתה לו התגלות של מורינו הבעל שם טוב ומורינו הרב המגיד, שזה היה הרבי שלו, והם סיפרו לו שבשמיים נהיה קטרוג. הם הסבירו לו מה שורש המאסר: שבשמיים היה קטרוג גדול על זה שהוא מפיץ את סודות התורה, מפיץ פנימיות התורה, תורת החסידות, וזה מה שהולך להביא את המשיח, והשטן התחיל לעמוד מנגד, לא לתת שזה יקרה, עם כל מיני טענות שהעולם עדיין לא מוכן לזה וכולי וכולי. אדמו"ר הזקן שאל אותם איך לעשות ומה לעשות, האם להמשיך או להפסיק, והם אמרו לו: להפך, תמשיך הלאה, ואדרבא. והם הבטיחו לו שיד החסידים תהיה על העליונה ושהוא יצליח בהפצת החסידות. נתנו לו הרבה ברכות, ואז קרה הנס הגדול של החג הגדול של י"ט בכסלו, ראש השנה לחסידות, שאדמו"ר הזקן יצא לחירות. ואז התחיל בצורה הרבה יותר חזקה, עם הרבה יותר מרחב, עם הרבה יותר הסבר, להפיץ את תורת החסידות, וזה דבר נפלא. אפשר לראות את זה היום כשאתה מסתכל על הספרים. כמו שאמרנו, אחרי שנתפסו כל ספרי אדמו"ר הזקן ומאמריו מהשנים, אז אפשר לראות דבר נפלא: שדווקא מהשנים הראשונות, כשאדמו"ר הזקן היה יותר צעיר, יש לנו רק מאוד מעט מאמרים, וגם מה שיש הם מאמרים קצרים ביותר. יש מאמרים של חמש, שש שורות, יש מאמרים של

09:42 עמוד אחד, עמוד וחצי. מאמרים קצרים מאוד מסעירים, מאוד חריפים, מאוד עמוקים ונפלאים, אבל קצרים ביותר, עד כדי כך שהספר שכולל בתוכו את רוב המאמרים שאדמו"ר הזקן אמר לפני המאסר, קוראים לזה ספר המאמרים הקצרים. אחרי שהוא יצא מהמאסר, פתאום אתה מתחיל לראות שכל שנה יש לפעמים שני ספרים מלאים, כרכים מלאים של מאמרים שהוא אמר בתוך השנה הזאת. כלומר שהמספר פשוט בלי ערך מזה שהשנים הקודמות, איזה חמש עשרה שנים לפחות, לא פחות, שאז יש רק ספר אחד, שני ספרים. אז מהשנים שאחרי זה, מכל שנה ושנה יש לכל הפחות שני כרכים של ספרי חסידות, של מאמרים שהוא אמר, וזה בנוסף לעוד דברים, מכתבים וכולי וכולי. אז מה אנחנו רואים פה? את הדבר הנפלא, איך שאדמו"ר הזקן הקדיש את חייו להפצת תורת החסידות, להסביר, להעמיק, להרחיב בתורה הזאת, ואחר כך רבי אחרי רבי יתעסקו בעניין הזה. אנחנו חוזרים להתוועדות של י"ט בכסלו, והרבי מסביר שהיום הזה, י"ט בכסלו, מסמל את ההתחלה של קיום ההבטחה של הבעל שם טוב. בעצם בי"ט בכסלו קרה המהפך, המהפכה הזאת שאדמו"ר הזקן התחיל לגלות את תורת החסידות, אבל בדיבור. אבל כשמגיע לכתב, אז נכון שחסידים כתבו את דברי תורתו של אדמו"ר הזקן, וישנם עשרות ומאות כרכי כתבי יד של מאמרי אדמו"ר הזקן, ואחר כך מהאדמו"רים שאחריו: אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ. יש המון כתבי חסידות, אבל רובם ככולם נשארו באוצר הספרים, בספרייה של משפחת בית הרב, אבל לא יצאו לדפוס. משום מה האדמו"רים שמרו על הכתבים שלהם, אבל הם עדיין לא פרסמו אותם. פה ושם יצאו ספרים מסוימים. אחד הדברים, ידוע שאדמו"ר האמצעי היה מדפיס, הדפיס חלק

12:05 מכתביו, חלק קטן לפי ערך, אבל הוא הדפיס חלק מהכתבים שלו, ופה ושם הדפיסו פה איזה קונטרס, איזה חוברת, איזה ספר, אבל בצורה מועטה ביותר. הסיבה לכך אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל לפועל זו המציאות. וכאן הרבי אומר: הגיע הזמן. אנחנו עומדים לקראת ביאת משיח צדקנו. הגיע הזמן שאנחנו צריכים להכין את העולם לקראת הגאולה השלמה, אז מעיינות החכמה צריכים לצאת החוצה. אין זמן יותר לחכות, ולכן צריך להתחיל להדפיס ספרי חסידות מכל הסוגים. באותה התוועדות הרבי דיבר באופן מיוחד על ספר מיוחד שאדמו"ר הרש"ב כתב, מה שנקרא המשך. כן, קבוצה של מאמרים שנאמרו בתוך ארבע שנים, כשאדמו"ר הרש"ב היה בליובאוויטש. בשנים האחרונות שאדמו"ר הרש"ב היה בליובאוויטש הוא דיבר וגם כתב המשך ארוך של חטיבת מאמרים שמסכמים סוגיות הכי עמוקות והכי נפלאות בתורת החסידות. הרבי, קוראים לזה אצל חסידים המשך. המשך פירושו כשיש סוגיה אחת שמתפרשת להרבה מאמרים. זה האחד. זה ההמשך בעצם הכי ארוך, שבארבע השנים הרבי הרש"ב דיבר מאמרים בהמשכים, שבוע אחרי שבוע, שבת אחרי שבת, הוא גילה את המרחב של החסידות בצורה נפלאה ביותר. הרבי אמר אז שבספר הזה ישנן נפלאות שבתורתך, נפלאות הגאולה, הסודות הכי עמוקים והכי נפלאים, והכול בצורה כל כך רחבה, עם דוגמאות ומשלים והמחשות באופן שאין לזה אח ורע. ולכן הספר הזה מונח בכתב יד. הרבי סיפר באריכות שאצלו הוא קיבל פעם למשמרת. אדמו"ר הריי"צ נסע באיזושהי נסיעה והוא רצה שמישהו ישמור על זה והוא נתן לו. אז אצלו נשאר למשמרת הספר הזה, כתב היד של אדמו"ר הרש"ב מכל ההמשך הזה של המאמרים, ועכשיו הוא רוצה להדפיס את זה. מאוד נפלא איך שהרבי דיבר עם הרבה, אפשר להגיד עם הרבה. אם מותר להגיד

14:23 את המילה פחד ומורא, כאילו הסתייגות אם באמת עושה את הדבר הנכון, שאולי העולם באמת לא מוכן, אבל להיפך הוא לא יעשה את זה. כאילו הרגישו שאצל הרבי הדבר הזה היה כרוך באיזה סוג של סיכון שהוא לוקח על עצמו. בהדפסת הספר היה מורגש מאוד באוויר ובמילים, ובתוכן ובמסר כשהרבי דיבר על הנושא הזה, שיש פה איזה סיכון שהולכים להדפיס כאלה דברים שעדיין אולי העולם לא כלי לזה, עדיין אולי לא ראויים, אבל... אבל אף על פי כן, הרבי אומר: אני לא, לא, לא מתרגש מכל הסיכונים. אני לוקח סיכון ומוכן לפרסם ולהשקיע בהדפסת הספר. ותוך כמה חודשים יצא כרך אחרי כרך עד שנדפס כל הספר הזה, המשך. וגם זה בקשר להמשך המיוחד הזה. הספרים האלה שנקראים אצל חסידים המשך בשעה שהקדימו תער"ב, כי בעצם זה היה התחלת הפסוק שמתחיל המאמר הראשון, ואחר כך הוא ממשיך לאלפי עמודים בהסבר ענייני חסידות. אבל כפי שאמרתי, זה לא נעצר פה. באותה תקופה הרבי התחיל לפרסם ספרי חסידות מכל רבותינו נשיאינו, אדמו"ר הזקן, כמו שאמרנו, מכל רבי ורבי. כל כמה שבועות היה יוצא איזה ספר, או מאדמו"ר הזקן או מאדמו"ר האמצעי או מאדמו"ר הצמח צדק. מכל רבי ורבי היה יוצא ספרים. פשוט יבול הספרים הלך וגדל מיום ליום. מה היה מונח מאחורי זה? דבר שנאמר במאמר הראשון שהרבי דיבר כשהוא קיבל את הנשיאות, שזה המאמר המפורסם באתי לגני. הרבה יודעים שהמאמר הכי-- הראשון שהרבי אמר כשהוא קיבל את הנשיאות שלו, זה מאמר על הפסוק "באתי לגני אחותי כלה", פסוק בשיר השירים, שהמאמר הזה בעצם מיוסד על המאמר האחרון של חמיו, של חותנו אדמו"ר הריי"צ. לפני י' שבט תש"י, לפני ההסתלקות של אדמו"ר

16:43 הריי"צ, הוא הדפיס מאמר שהמאמר הזה נדפס לקראת י' שבט, שבסוף הסתבר שזה היה אותו יום שבו הוא הסתלק, ואז המאמר הזה התחיל עם הפסוק "באתי לגני אחותי כלה". המאמר הזה, שזה הפך להיות למאמר יסוד. מאמר היסודי לדור שלנו, שהרבי שנה אחרי שנה, כשהיה מגיע יום י' שבט, יום ההילולה של אדמו"ר הריי"צ ויום קבלת הנשיאות של הרבי, היה תמיד חוזר על המאמר עם עוד הסברים ועוד ביאורים, עוד פרק ועוד פרק שמסביר את זה באופן נפלא. באותו מאמר נאמרים דברים נפלאים על ידי אדמו"ר הריי"צ בקשר להכנת העולם לגאולה, ואותו מאמר אנחנו מוצאים. הוא מדבר שם על הנושא של מידת הנצח. בין הדברים הוא מדבר על מידת הנצח, כוח הנצח בנפש. אנחנו יודעים שבכוחות הנפש ישנם עשר כוחות הנפש, שמובא בחסידות עשר ספירות, עשר כוחות הנפש, שאחד מהם זה מידת הנצח. מידת הנצח, אומר הרבי, זה המידה המיוחדת ששייכת לדור שלנו, כי נצח זה מלשון נצחיות, ונצח זה מלשון ניצחון. כשנמצאים בזמן של סכנה של מלחמה מתעורר מידת הנצח לנצח במלחמה. המלחמה הגדולה שאנחנו מדברים עליה זה המלחמה של הקדושה מול הקליפה, של הטוב מול הרע, האור מול החושך. המלחמה הזאת, שבעצם כבר התחילה מהרגע של חטא עץ הדעת, אז התחילה המלחמה הגדולה בין הטוב והרע. המלחמה הזאת הולכת ונמשכת, הולכת ומתרחבת, שיש לזה הרבה תהליכים ודורות ותקופות, ובתקופה שלנו במיוחד זה הסוף. סוף המלחמה, זמן הניצחון. כשמגיע זמן הניצחון משקיעים את הכל. הוא מביא משל ממלך. כשמלך רוצה לכבוש מדינה אז יש תהליך שלם. למה הוא רוצה לכבוש את המדינה? מה הוא רוצה? הוא מחפש שטח, הוא מחפש כסף, הוא מחפש אוצרות. תלוי מה יהיה

18:52 המבוקש, הסיבה, המטרה של המלחמה, ולפי זה הוא יחליט כמה הוא הולך להשקיע במלחמה הזו. יש אבל מלחמה עבור הניצחון, כשהמלחמה מגיע לרגע שבו המטרה זה לא הכסף, לא הזהב, לא השטחים, לא פרטים, אלא הנקודה היא עצם הניצחון שהמלך מנצח במלחמה. אז מתעורר אצל המלך כוח הניצחון, זה הכוח הכי עמוק בנפש, כוח הניצחון. ניצחון מלשון נצח ונצחיות. זה הכוח הכי עצום והכי עמוק שמושרש בנפש, בפרט שאצל המלך במקום הכי עמוק שלו. ולכן כשמגיע נקודת הניצחון, המלך הולך לפרוץ את כל המחיצות, את כל הגבולות, והוא יגלה ויפרסם ויבזבז ויוציא את כל האוצרות שיש לו מדורי דורות. אצל מלכים אמיתיים ישנם אוצרות נפלאים מדורי דורות שהוא שומר עליהם. הוא לא מגלה אותם בשום סיבה, בשום דבר, גם לשמחות הכי גדולות, גם לדברים הכי חשובים. הוא לא מפרסם את ה-- את הדברים האלה. אבל כשמגיע רגע הניצחון אז הוא נותן בלי גבול. אז אין חשבונות. את הדברים הכי עמוקים, הכי נפלאים, הכי יקרים, הכי חשובים שהוא ואבותיו ואבות אבותיו אצרו מדור אחרי דור, הוא נותן אותם בלי גבול לניצחון המלחמה. אומר הרבי: זה מה שקורה בדור שלנו. כיוון שנמצאים קרוב לביאת המשיח, אנחנו רואים שרבותינו נשיאינו התחילו את פרסום תורת החסידות, האבן שבכתר המלך, האוצר הכי נפלא והכי עמוק של סודות התורה, שהם היו תמיד גנוזים ונסתרים מעין כל רואה, פתאום יוצאים החוצה, פורצים. כמו שאמרנו, הבעל שם טוב התחיל עם גילוי החסידות, אחריו המגיד ממעזריטש, ואז הגיע אדמו"ר הזקן עם תורת חב"ד. וכפי שאמרנו, אחרי המאסר התחיל עם הפצת החסידות בצורה הכי רחבה, אבל עדיין בדיבור. וכאן מגיע השלב שתורת החסידות צריכה להתפרסם גם בכתב, גם בדפוס,

20:58 באופן שכל אחד ואחד יהיה לו גישה ללימוד החסידות ולהבנת החסידות. כל אחד לפי דרכו, לפי כוחותיו, לפי הבנתו. וזה מה שקרה שדווקא אחרי התקופה הזאת, הדבר הנפלא. כמו שאמרנו, השבוע אנחנו חוגגים את היום הגדול של ראש חודש כסלו. באותם ימים לפני זה וגם אחרי זה ועוד יותר אחרי זה, הרבי פשוט השקיע את כוחותיו בהדפסת ספרי חסידות. הרבי בעצמו היה מונח בכל הפרטים לבדוק שמה מדפיסים ואיך מדפיסים, לתקן, להגיה, לעורר, ומזה נוצר היבול הנפלא והגדול שיש לנו כיום: ספרי חסידות חב"ד. אז אם אנחנו רוצים לדבר משהו ספציפי, לפחות היום אנחנו ניגע בנקודה אחת ספציפית, שזה על מאמרי אדמו"ר הזקן. בנוסף לתניא, בעזרת השם, בשיעורים הבאים אנחנו נדבר על עוד הרבה דברים, אבל בואו נתחיל היום עם לפחות להוציא נקודה אחת מעשית מספרי אדמו"ר הזקן. כולם מכירים את ספר התניא. מי לא מכיר? התניא זה ספר היסוד. כידוע מה שאדמו"ר הצמח צדק אמר על ספר התניא, שזה בדמות תורה שבכתב. כמו שבתורה הגדולה יש את התורה שבכתב, ואחר כך יש תורה שבעל פה שמבארת ומסבירה את התורה שבכתב. ספר התניא זה החומש כביכול, זה התורה שבכתב שבו אדמו"ר הזקן שם את יסודות תורת החסידות. ספר קטן שמלא וגדוש עם היסודות הכי עמוקים. אבל אנחנו יודעים שאדמו"ר הזקן בעצמו, כמו שאמרנו קודם, דיבר הרבה יותר. המרחב בתורתו של אדמו"ר הזקן זה ממש מרחב אינסופי של ספרים. אז נדבר על ספר אחד גם כן מפורסם ביותר, אבל לא כל כך כמו התניא, וכדאי לדבר על זה, שזה הספרים על פרשיות השבוע, הספר תורה אור וליקוטי תורה, שזה ספר שכדאי מאוד לקבוע שיעורים בזה. היום יש גם כן הרבה ספרים

23:20 שכבר נעשו עם ניקוד ועם הסברים ועם ביאורים שמקלים את ההבנה בספר הזה. כלומר, כמו שאמרנו, אדמו"ר הזקן אמר המון מאמרים, אלפי מאמרי חסידות בשנות הנשיאות, במיוחד אחרי ראש השנה של חסידות בי"ט כסלו. אבל מכל אלה הצמח צדק, הנכד, בחר כמה עשרות מאמרים שאותם הוא הדפיס בזמנו אצל אדמו"ר הצמח צדק. הוא הדפיס שני ספרים. ספר אחד הוא קרא תורה אור. שם נמצאים המאמרים על פרשיות ספר בראשית וספר שמות, כולל גם כן מאמרים על חנוכה ופורים, שהם בדרך כלל הם בתקופה הזאת של בראשית ושמות, וכמה שנים אחר כך הוא הדפיס את הספר הבא, שזה הספר ליקוטי תורה שכולל את המאמרים על ספר ויקרא, במדבר ודברים וגם שיר השירים. ושם בספר הזה יש גם כן מאמרים על חג הפסח, מאמרים על חג השבועות ועל חודש אלול, ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה. זה שני ספרי יסוד מאדמו"ר הזקן בנוסף לספר התניא. הספרים האלה הם ספרים גם כן שהרבי דיבר כמה וכמה פעמים שהספרים האלה הם גם כן נחשבים מספרי יסוד בחסידות חב"ד. כלומר, זה-- זאת אומרת אחרי התניא, הספר הבא בתור יסוד לדעת את היסודות של תורת החסידות וענייני החסידות זה הספרים האלה. כמו שאמרנו, הספרים האלה יש להם את הסגנון המיוחד של אדמו"ר הזקן. הרבה פסוקים, מאמרי חז"ל, נושאים עמוקים של פנימיות התורה. אבל כפי שאמרנו היום, יש גם כן ספרי הסבר שנדפסו שעוזרים לנו להבין את המאמרים האלה. צריכים להתרגל לסגנון, אבל שבן אדם יקבע לו זמן כל שבוע לכל הפחות מאמר אחד מהמאמרים האלה, זה נותן לך חיים אחרים. הרבי היה קורא לזה די חסידישע פרשה, הפרשה החסידית. כלומר, זה פרשה מסוג אחר.

25:28 אתה קורא את פרשת השבוע, סיפור נפלא, סיפור מיוחד, אבל כשאתה לוקח את פרשת השבוע ואתה קורא את זה עם ה-, עם ההסבר של אדמו"ר הזקן, זה מקבל תמונה אחרת לגמרי. אברהם אבינו הופך להיות לרלוונטי בחיים שלנו, בחיי הנשמה שלנו, בחיי הגוף, בחיי היומיום. יצחק הופך להיות למציאות רלוונטית, ואותו דבר כל אחד מהאבות והאימהות וסיפורי האבות וסיפורי האימהות וסיפורי התורה. כל סיפור, כל מצווה, כל הלכה מקבל משמעות מסוג אחר לגמרי. אז נתחיל לפחות עם הנקודה הזאת. בעזרת השם בשיעורים הבאים אנחנו ניקח גם כן עוד דוגמאות של ספרי חסידות ששייכים ושווים שיכולים ללמוד בהם, וניגע במעט מן האור כדי שנוכל כל אחד ואחד מאיתנו בימים האלה, ימי חודש כסלו, להתחבר ללימוד המעמיק של תורת חב"ד ולהכין באמת את עצמנו, כמו שאנחנו אמרנו, שלעתיד לבוא משיח יבוא, הרי תהיה הגאולה השלמה ואז נגיע להתגלות הנפלאה של "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים".