החלק מבית המקדש שעדיין קיים עד היום!

00:00 היום אנחנו נלמד על הנושא של בית המקדש. אנחנו נגלה שבעצם ישנו חלק מבית המקדש, ולא סתם חלק, אלא חלק עיקרי ביותר מבית המקדש, שעדיין נמצא ונמצא בכל התוקף והוא בשלמותו, וזה יגלה לנו סוד חדש בקשר לבית המקדש. אנחנו רגילים לחשוב שבית המקדש נחרב, ונחרב עד היסוד, כמו שכתוב "ערו ערו עד היסוד בה" בתהילים קל"ז. זאת אומרת שבית המקדש נחרב בצורה שהגיעה עד היסוד, ולמרות זאת אנחנו מגלים, אחרי שנתבונן קצת, ונראה שבעצם אדרבה, שהחלק העיקרי והיסודי של בית המקדש, ואני מדבר עדיין על בית המקדש הראשון, נמצא ונמצא עד היום בשלמות, וזו בשורה נפלאה שבעצם בית המקדש הוא נצחי. בדרך כלל תמיד אומרים לנו שבית המקדש הראשון נחרב. בית המקדש השני נחרב אפילו יותר מהראשון. כמו שכתוב בגמרא שבית המקדש השני הם החריבו עד היסודות יותר מבית הראשון, שעדיין נשארו כמה מהקירות או כמה דברים שיכלו לראות זכר. ובית השני נחרב לגמרי עד שכתוב "ציון שדה תחרש". כביכול זה נהיה כמו שדה ממש חרושה. חרש טורנוסרופוס, אחד מהדברים שאנחנו מדברים בתשעה באב, שלא רק שהחריבו את בית המקדש, אחרי כמה שנים טורנוסרופוס הרשע, שהיה בזמנו של רבי עקיבא, הוא חרש אותה ועשה מזה שדה. ואף על פי כן, דבר נפלא: דווקא נשאר חלק מבית המקדש, ולא סתם חלק, חלק עיקרי ביותר מבית המקדש נשאר, וזה אומר לנו דבר נפלא שבעצם כבר בית הראשון יש בו מן הנצחיות. בית הראשון של בית המקדש הוא בית נצחי שחזר בבית השני ונבנה מחדש ועוד פעם יחזור בבית השלישי. ואז בעצם כל שלושת בתי המקדש הם משלימים בית אחד שלם שבעצם מהותו הוא קיים מאז בנייתו על ידי שלמה המלך.

02:21 החלק הכי מהותי ופנימי שבו קיים עד היום. מה זה אומר לנו? מה זאת אומרת? קודם כל מבחינה הלכתית, ואז כמובן אנחנו נדבר גם כן על עבודת השם. הרי בית המקדש לא מסמל רק את בית המקדש הגשמי, אלא בית המקדש גם כן מסמל לנו את בית המקדש הרוחני. כידוע, מה שכתוב במדרשים, בפרט בספרי חסידות, שיש אצל כל אחד, כל יהודי ויהודי יש לו את בית המקדש הפנימי הרוחני בלב, וגם זה ייתן לנו את הבשורה המרנינה והנפלאה להסתכל על יהודי ולדעת שבעצם כל יהודי, גם אם אנחנו מסתכלים עליו בחיצוניות, רואים שבית המקדש אצלו חרב רחמנא ליצלן, יש לו את בית המקדש הרוחני בכל התוקף. אז ההסבר קודם כל מבחינה הלכתית, יש דבר נפלא. הרמב"ם בהלכות בית הבחירה, שמונת הפרקים של הלכות בית הבחירה, הרמב"ם מסביר לנו בצורה הלכתית את כל פרטי בניין הבית, בית הבחירה, בית המקדש והצורה וכל החלקים שבו וכולי. אז יש הלכה ברמב"ם. עכשיו הקדמה קצרה לפני שניכנס להלכה הזאת: אנחנו יודעים שהרמב"ם, ספר שלו, ספר משנה תורה, היד החזקה, זה ספר של הלכה. הלכה נטו. הרמב"ם לא מביא מדרשים, לא מביא טעמים, לא מביא הסברים, לא מביא פלפולים. הרמב"ם זה ספר של הלכה יבשה, הלכה, הלכות הלכות כמו שהרמב"ם עצמו כותב. זה כל המהות של ספר הרמב"ם. עד כדי כך שאם לפעמים הרמב"ם מעתיק או מביא איזה סוג של מדרש במה שיהיה, הלא הקטן ביותר, אז כל המפרשים יעמדו על זה. מהי ההלכה שהרמב"ם בא ללמד אותנו? אז מעניין, בספר, בהלכות בית הבחירה, שהרמב"ם מביא את כל ההלכות, בית המקדש, הצורות של הפרטים והמדידות וכולי, אז יש הלכה בפרק רביעי בהלכות בית הבחירה.

04:24 כותב הרמב"ם, ואני אצטט כמה מהשורות של הרמב"ם. הרמב"ם אומר, שכששלמה המלך, הלכה א', "בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות". כלומר, שלמה המלך כשהוא בנה את בית המקדש הוא ידע ברוח הקודש שבית המקדש לא יהיה לנצח. זה הולך להיחרב בשלב מסוים, ולכן כבר בבניית בית המקדש הוא בנה למטה, מתחת לבית המקדש, הוא בנה מנהרות, מטמוניות עמוקות ועקלקלות. מעניין הלשון. והרמב"ם ממשיך ואומר שיאשיהו המלך, אחד מהמלכים שהיו ממלכי בית דוד, שהיה כמה מאות שנים אחרי זה, אבל עדיין היה הרבה זמן לפני חורבן בית המקדש הראשון, יאשיהו המלך ציווה וגנזו, ולקח את הארון, הוציא את זה מקודש הקודשים, הכניס את זה לתוך המנהרה הזאת שבנה סבא שלו שלמה המלך, וגנזו במקום שבנה שלמה, שנאמר, והרמב"ם מביא את הפסוק שמה: "ויאמר ללויים המבינים לכל ישראל הקדושים לה', תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל. אין לכם משא בכתף, עתה עבדו את ה' אלוקיכם". ויחד עם ארון הוא גנז גם כן את מטה אהרון, הצנצנת, שמן המשחה, כל מה שהיה יחד עם ארון בקודש הקודשים נגנז מתחת למנהרות של בית המקדש. הרמב"ם ממשיך ואומר שבבית השני כל הדברים האלה לא חזרו. ידענו שארון הקודש לא היה בבית השני מונח בקודש הקודשים. היה רק אבן שתייה, אבל לא היה ארון הקודש, גם אורים ותומים וכולי. זה רמב"ם פרק רביעי בהלכות בית הבחירה הלכה א'. ופה נשאלת שאלה כמו ששאלנו. אנחנו יודעים שהרמב"ם זה ספר של הלכות, אז דבר שקרה, סיפור שקרה בעבר, מה ההלכה בזה?

06:39 מה הרמב"ם רוצה להגיד חוץ מזה שבגמרא יש על זה כל מיני דעות ושיטות, מה היה באמת? יש דעה שאומרת שזה לא נגנז על ידי יאשיהו. יש דעה שאומרת שלקחו את זה לגלות. יש כל כך הרבה שיטות בהלכה, בגמרא ודעות שונות, והרמב"ם בוחר להביא את הפרטים האלה דווקא כאשר הפרטים האלה אין בהם משום עניין לכאורה של הלכה שנוגע למעשה, חוץ מסיפור דברים שקרה בעבר, וזו שאלה ששואלים המפרשים, מדברים על זה. מה הרמב"ם רוצה להגיד לנו עם ההלכה הזאת? וכאן אנחנו לומדים. הרבי מסביר את זה באחת מהשיחות הנפלאות שלו. אני אומר רק נקודה קצרה מהשיחה. הסבר נפלא מה יש פה ברמב"ם. הרמב"ם רוצה להגיד לנו הלכה מיוחדת. הרי בית המקדש נבנה באופן שבעצם הדבר העיקרי שבבית המקדש זה ארון הקודש, קודש הקודשים. הכל נבנה מסביב לזה, כן, אנחנו רואים את זה בתורה. התורה אומרת ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. פרשת תרומה, ומייד התורה אומרת ועשו ארון, ארון הקודש עם הלוחות והתורה. וזה היה בעצם המרכז, הקדושה של השכינה ששרתה בקודש הקודשים, בארון הקודש. וחז"ל אומרים צמצם שכינתו בין שני בדי ארון. הקדוש ברוך הוא את השכינה שלו הוא צמצם, הוא הכניס בתוך המקום הזה, וכל בית המקדש בעצם נבנה מסביב לזה. וכאן נשאלת שאלה פשוטה שכל אחד שואל עצמו: איך זה יכול להיות שבבית השני לא היה ארון הקודש? היה חסר עניין עיקרי ביותר. בית שלם, בית המקדש שעיקר בית המקדש זה שיהיה ארון הקודש מקום לשכינה, וארון הקודש לא קיים. איך יכול להיות בית המקדש בלי ארון הקודש? מגיע הרמב"ם ואומר לנו חידוש נפלא. הוא אומר לנו: תדע לך שכששלמה המלך בנה את בית המקדש ושלמה

08:46 המלך ידע ברוח הקודש שבית המקדש עתיד להיחרב, אז הוא מלכתחילה בנה שני מקומות, שני חדרים, כביכול שני מקומות לקודש הקודשים. הוא בנה מקום אחד, קודש הקודשים הרגיל למעלה בבניין, חלק מבניין בית המקדש, ובו זמנית הוא בנה עוד קודש הקודשים מתחת לשטח, מתחת לקרקע. הוא בנה, כמו שאומרים, מנהרות, מחילות, כמו שהרמב"ם אומר, מטמוניות. עקלקלות כאילו, עמוקות עמוקות מתחת לפני הקרקע, באופן שכמובן הוא גם קידש את זה, עשה את כל הלכות הקדושה שצריכים לעשות, והוא הפך את המקום הזה למקום שני לארון הקודש, כאילו נאמר שכבר בעת בניית בית המקדש שלמה המלך יצר שני מקומות ששם יהיו מקומות מיוחדים לקודש הקודשים ולארון הקודש, או במקום גלוי מעל הקרקע, שזה המקום האידיאלי, ושם הכניסו את זה מלכתחילה. אבל הוא הכין גם כן. הוא ידע שיהיה זמן שלא יוכלו להשאיר את זה במקום הגלוי, כי יבואו האויבים, מפני חטאינו גלינו מארצנו, ויצטרכו להחריב את בית המקדש. אז הוא לכתחילה בנה את בית המקדש בצורה כזאת שיהיה גם כן עוד מקום מתחת לקרקע, ושם יהיה ארון הקודש, וימשיך להיות מקום של קדושה, וארון הקודש נמצא שמה בכל התוקף ויש לזה את כל הקדושה של קודש הקודשים, רק שזה מתחת האדמה. וזה בעצם מה שהרמב"ם מסביר לנו פה עם הסיפור. זה לא סיפור, זה הלכה. ולכן הוא אומר ששלמה המלך כבר מלכתחילה בעת בנייתו את בית המקדש הוא נתן שני מקומות שיהיה מקום, שני חדרים מיוחדים לארון הקודש, או כאן או כאן, או באופן גלוי או באופן נסתר. זה כבר מוכן מלכתחילה. והוא אומר עוד יותר, שהגיע יאשיהו המלך בזמן שעדיין לא היה חורבן בית המקדש, היה עדיין לפחות מאה שנה פלוס

10:51 לפני חורבן בית המקדש. ואף על פי כן, בגלל שהוא הרגיש שהמצב הולך ומידרדר ויכול להיות די קרוב, אז כבר בזמן שעדיין לא היו צריכים לעשות את זה, הוא הלך ולקח וגנז את זה. למה לא? כי הרי יש מקום. זה עדיין מקום של קדושה, זה קודש הקודשים. רק עכשיו המקום צריך להיות מתחת לקרקע, ולכן יוצא מזה דבר נפלא שגם אחר כך, כשהגיעו האויבים, נכנסו לבית המקדש והחריבו את הבית ושרפו את ההיכל, יש מקום עיקרי, קודש הקודשים עם ארון הקודש קיים ונמצא, וזה נמצא עד היום הזה. כשבאו בזמן עזרא ונחמיה ובנו את בית המקדש השני, אז למרות שבמקום הגלוי ארון הקודש לא חזר, אבל במקום הנסתר בית המקדש, קודש הקודשים נשאר. ארון הקודש נשאר, ולכן יש לנו בית שלם, לא חסר. כמובן חסר בשלמות מבחינת הגילוי, אנחנו לא רואים אותו. זה לא נמצא למעלה מעל השטח. אבל להגיד שבית המקדש חסר או לא חסר, יש מקום מתחת לקרקע שזה מקום קדוש של קודש הקודשים, ושם נמצא ארון הקודש כל תקופת בית השני גם. ובעזרת השם בבוא המשיח בבית השלישי אז זה יחזור עוד הפעם, ואז כמובן נחזור-- זה יצא מהמקום של ארון הקודש, יחזור להיות במקום האורגינלי למעלה. אבל זה מספר לנו סוד נפלא, גילוי עצום שבעצם עד היום יש בית מקדש נצחי שקיים לנצח ואף פעם לא נגעו בו האויבים. זה אומר לנו שגם בזמן הגלות, גם עכשיו כשיהודי הולך לכותל המערבי, יהודי הולך לבקר באזור הכותל המערבי ועומד פנים אל פנים אל מול, מול הקודש, אז לא רק שיש פה כותל המערבי, יש גם קודש הקודשים שנמצא בשלמות מתחת לקרקע. יש גם ארון הקודש

13:04 עם הלוחות ושברי הלוחות. הכול נמצא בשלמותו מתחת לאדמה. אז יש לנו את העצמיות של בית המקדש ששמה האויבים לא נגעו, וזה העצם. זה נשאר תמיד, זה נשאר לנצח. וזה אומר לנו, לכל יהודי. חוץ מזה שזה נותן לנו את הנחמה הגדולה לדעת שגם עכשיו יש לנו את בית המקדש בשלמותו. אבל שימו לב, זה הרי ממש דומה לנושא שאנחנו אומרים. מדברים על יהודי. אמרנו, יש בית המקדש הגשמי. כל יהודי הוא בעצם בית המקדש. ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״. אז כתוב במדרש: ״בתוכם״ לשון רבים, לא ״בתוכו״. ״מקדש״ זה לשון יחיד. ולמה כתוב ״בתוכם״ לשון רבים? כי כל יהודי הוא בית המקדש, בתוך כל אחד ואחד מישראל. אז גם אצל יהודי הרי אנחנו אומרים אותו דבר. מדברים בקשר, למשל, לתחיית המתים, ואומרים שיהודי נפטר, רחמנא ליצלן, חס וחלילה, ומגיע הזמן והגוף שלו נקבר באדמה וכולי. אז תמיד יש את עצם הלוז. כמו שהמדרש אומר לנו, שיהודי, למרות שנמצא מתחת לאדמה ושנים על גבי שנים, תמיד יש את עצם הלוז. יש איזו נקודה שאף פעם לא נגמרת. ותחיית המתים, כמו שכתוב, שתחיית המתים זה לא גוף חדש, זה מהגוף שכבר קיים. יש איזה פרט, חלק בגוף, שאף פעם לא נחרב, אף פעם לא נפסד. זה נשאר לנצח. ומהנקודה הזאת, שזה נקרא עצם הלוז, מזה ייבנה הגוף לעתיד לבוא. זה תחיית המתים. אז זה גם כן אומר על הנצחיות, כמו הנצחיות של בית המקדש. יש משהו בבית המקדש שזה העצמיות שלו, קודש הקודשים עם ארון הקודש, ששמה האויבים לא יכלו לשלוט שמה, וזה נשאר לנצח. אותו דבר גם כן אומרים בנוגע ליהודי. הגוף של יהודי זה נצחי. קל וחומר

15:08 שמדברים על הנשמה של יהודי, על בית המקדש הרוחני, הבית המקדש הרוחני, שכל יהודי הנשמה שלו היא חלק אלוקא ממעל ממש. והקדוש ברוך הוא שורה בנשמתו של יהודי. אז גם פה אנחנו מקבלים את הגילוי הנפלא הזה, שלמרות שיכול להיות מצב שלפעמים אתה מסתכל על יהודי ואתה רואה שהוא לא נמצא במצב טוב בקיום התורה והמצוות, בית המקדש הגלוי שלו חרב. זה רק הבניין. זה רק מה שמעל, מעל השטח, מעל הקרקע. אבל כל יהודי יש לו קודש הקודשים. כל יהודי יש לו ארון הקודש. כל יהודי יש לו לוחות הברית, אותיות חקוקות. לוחות הברית היו אותיות חקוקות. מוסבר בחסידות, אותיות חקוקות. מה יש באותיות חקוקות? שאי אפשר למחוק אותן. אותיות כתובות יכולים להימחק. אותיות חקוקות אף פעם לא נמחו. כל יהודי יש לו קשר עם התורה, ועל ידי זה קשר עם הקדוש ברוך הוא. קשר של חקיקה, קשר שאף פעם לא נגמר, אף פעם לא נמחק. זה נמצא בכל התוקף, ולכן בית המקדש המהותי לא נחרב. גם אם כלפי חוץ אתה רואה מצב של חורבן, תדע לך ותסתכל בעיניים ותראה שיש לו נשמה שלמה. יש לו לב שלם. כל יהודי, לב ישראל ער הוא. כמו ששלמה המלך אומר בשיר השירים: ״אני ישנה ולבי ער״. קודש הקודשים הוא נצחי. ארון הקודש הוא נצחי. הברית, ארון הברית, לוחות הברית, זה נצחי. יש תמיד קשר מהותי של יהודי עם התורה ועם הקדוש ברוך הוא, ולכן הגלות היא רק חיצונית. זה מעטפת חיצונית. העבודה שלנו זה להוריד את המעטפת הזאת, לגלות, להוריד את הלכלוך, להוריד את הפסולת, להוריד את מה שמכסה על הפנימיות, לגלות את בית המקדש הפנימי שיש בתוכנו ולבנות את בית

17:17 המקדש. כמו שמוסבר בספרי חסידות, איך שכל פרט, כל חדר, כל דבר שיש בבית המקדש, יש לזה בבית המקדש הרוחני של כל אחד. ללמוד בית הבחירה, כמו שהרבי לימד אותנו, שבימים האלה צריכים ללמוד הלכות של בית המקדש, לדעת איך זה נראה וללמוד גם על הרוחניות של בית המקדש. מה זה מסמל בעבודת הנפש? לבנות את בית המקדש הרוחני שלנו וגם ללמוד הלכות בית הבחירה. זה בעצם ההכנה הכי חיובית שיהודי יכול לעשות בימים האלה כדי שנזכה לבניין בית המקדש השלישי. ואמרו חכמינו, כתוב במדרש ביחזקאל שהקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל הנביא: תלמדו את מידות הבית. פסוק ביחזקאל, כן, שנלמד את הלכות בית המקדש ונלמד את צורת הבית ונלמד את כל התוכניות, את כל הפרטים. מעלה אני עליכם כאילו אתם בונים אותה. דרך הלימוד שיהודי לומד היום ענייני בית המקדש הוא בעצם בונה את בית המקדש, וככה נזכה שבקרוב, בימים האלו, דווקא בימים האלה שאנחנו מבכים את חורבן בית המקדש, נזכה למה שכתוב בנביא, בפסוק: ימים אלו יהיו לששון ולשמחה. יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה. והפכתי אבלם, אבלם לשמחה ולששון, שהימים האלו יהיו ימי שמחה וששון בבניין בית המקדש השלישי שייבנה במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון.