התגלית המדהימה של התניא: הכוח של משה רבינו שקיים בך ממש!

00:00 הרבה אנשים שואלים: מה הסיבה, למה התורה מדברת כל כך הרבה על משה רבנו? מהתחלת ספר שמות, מהרגע שנולד משה רבנו, אז כל התורה מסתובבת מסביב למשה רבנו. התורה מתחילה לספר שנולד משה, ומאז כל ההמשך הולך מסביב למשה רבנו שבורח ממצרים. אחרי זה הוא חוזר למצרים, הוא גואל את עם ישראל, עוברים את ים סוף, מקבלים את התורה, בונים את המשכן. ותמיד, גם כשמדברים על כל המצוות שנלמד אחר כך בספר ויקרא והמשך הסיפורים עד סוף התורה, עד כדי כך, כמו שהבעל הטורים המפורסם, שהוא אומר ששמו של משה רבנו, אין פרשה שלא תופיע שמו של משה רבנו כמה וכמה פעמים, חוץ מפרשה אחת שאנחנו יודעים שהיא הפרשה שקשורה עם הסתלקותו של משה, פרשת תצוה וכולי. מה אבל באמת המהות? מה המשמעות של משה רבנו כל כך מרכזי בחיים שלנו, שלכן התורה מדברת עליו כל כך הרבה? אז היום אנחנו נדבר על הנושא של משה רבנו, הן בהבנה למה הדמות של משה היא כל כך חשובה ומרכזית בנתינת התורה, והנושא של משה רבנו גם כן, איך שהיא במשמעות של החיים שלנו בחיי היומיום. לפי התניא, לפי דברי אדמו"ר הזקן. דבר ראשון, הנקודה של משה רבנו, למה היא כל כך מרכזית בתורה? למה התורה לא הייתה יכולה להיכתב בצורה אחרת לגמרי? תורה זה הרי עניין של מצוות. התורה זה לספר לנו מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. התורה הייתה יכולה להגיד את כל הציוויים ואת כל הדברים בלי לספר שהשם דיבר אל משה, ומשה הלך ומשה אמר, והיו יכולים ללכת ישר לדבר על כל הנושא מהמקום של הקדוש ברוך הוא. המקום המרכזי שתופס משה רבנו בתורה, מה זה המשמעות?

02:17 מה זה אומר לנו? זה נקודה אחת, ומשם אנחנו נעבור להבין גם כן מה מסמל משה רבנו בחיי הפרט, חיים הפרטיים שלנו, בחיי היומיום. אדמו"ר הזקן בתניא נותן לנו הבנה מאוד מעניינת מה המשמעות של משה רבנו בחיים שלנו הפרטיים. אני אקדים ואספר שזכיתי לשמוע את זה מהרבי בהתוועדות, להתייחס לנקודה הזאת, ודיבר בקשר למה שאנחנו מוצאים. סיפור שהתורה מספרת שאחרי מתן תורה, או באמצע מתן תורה בעצם, הרי ידוע שכשהייתה התגלות האלוקית וירד השם על הר סיני, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו התגלה במתן תורה, ועשרת הדיברות מפי הגבורה, כמו שהגמרא אומרת בסוף מסכת מכות, הקדוש ברוך הוא התחיל לדבר. אז כתוב שהעם אמר למשה רבנו: אנחנו לא יכולים. "דבר אתה עמנו ונשמע." אנחנו רוצים שאתה תדבר, "ואל ידבר עמנו אלוקים." אנחנו לא רוצים לשמוע ישר מפי הקדוש ברוך הוא. כתוב שמשה רבנו נחלש, הרגיש חלישות הדעת. מה זאת אומרת שהעם יש לו הזדמנות לשמוע מפי הקדוש ברוך הוא והם לא מעוניינים? הם רוצים לשמוע מפי משה. על משה רבנו זה פעל חלישות הדעת. אמר לו הקדוש ברוך הוא בפרשת ואתחנן: "מי יתן והיה לבבם זה להם כל הימים." הלוואי שכל החיים יחשבו ככה. זאת אומרת, לא רק שהקדוש ברוך הוא לא הצטער מזה, אלא אדרבה, הוא שמח. הוא טען שהעם צודק. הלוואי שתמיד ירצו לקבל דרכך, דרך משה רבנו, את התורה. וזה מה שכתוב שמה בפרשת ואתחנן, הפסוק המפורסם: "אנוכי עומד בין השם אלוקיכם וביניכם להגיד לכם את דבר השם." הקדוש ברוך הוא העמיד את משה רבנו כדי להעביר את דבר השם לעם ישראל. זאת אומרת, מה כאן היה המענה? לכאורה משה רבנו צודק. יש לך הזדמנות להיפגש פנים

04:41 מול פנים. כולם צועקים, שואלים תמיד: למה אנחנו לא יכולים לראות את הקדוש ברוך הוא? אז יהיה לנו אמונה, הכל יהיה ברור. וכאן יש לך כבר הזדמנות. עם ישראל, פעם אחת בהיסטוריה, התגלות אלוקית בלי שום ממוצעים, בלי שום דבר באמצע. הקדוש ברוך הוא בעצמו. בלשון רש"י, המוכר עצמו מדבר איתכם. הקדוש ברוך הוא בעצמו מתגלה, ועם ישראל לא מקבל את זה. משה רבנו יש לו טענה צודקת: איך זה כזה דבר? אתם לא מעוניינים לשמוע מפי הגבורה עצמה. מה באמת התשובה פה? אז ההסבר שהרבי דיבר אז, שיחה נפלאה, הסביר את הנקודה של המטרה. הרי מטרת בריאת העולם והמטרה של עם ישראל בעולם זה להביא את הקדוש ברוך הוא לתוך המציאות של העולם הגשמי. כל המטרה שאנחנו, עם ישראל, נמצאים פה בתוך העולם הגשמי. הנשמה של היהודי היא חלק אלוק ממעל ממש, ירדה מתחת כיסא הכבוד. הנשמות לפני שירדו למטה היו בגן עדן, בעולם אצילות, קשורים עם הקדוש ברוך הוא, והנשמה ירדה פה והתלבשה בעולם הזה הגשמי. המטרה היא כדי לעשות מהעולם הגשמי דירה לקדוש ברוך הוא, כפי שאדמו"ר הזקן מאריך בתניא. מאמר המדרש: "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים", שזה הכוונה שבעולם הזה התחתון, בעולם הזה הגשמי והחומרי, שפה דווקא בעולם הגשמי הקדוש ברוך הוא התאווה, רצה, בחר שזה המקום שהוא רוצה לשכון. על ידי מי? על ידי נשמות ישראל. על ידי בני ישראל. אז יהודים יש להם את המטרה. המטרה הזאת התחילה במתן תורה. לחבר את העולם עם האלוקות, לחבר את הקדוש ברוך הוא עם המציאות הגשמית, וזה בעצם היה הטענה של בני ישראל כשהיה התגלות האלוקית ומתן תורה, הרגע של ההתגלות של אנוכי

06:50 ה' אלוקיך, התגלות הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. שימו לב שכשיש כזה סוג של התגלות, התגלות של האינסוף, התגלות של הבלי גבול, שהקדוש ברוך הוא בעצמו מתגלה עם כל התוקף, אז הגשמיות של העולם היא אין ואפס. פרחה נשמתן, בלשון חכמינו. גודל האור, גודל הבהירות, גודל ההתגלות שהיה, זה גרם בנשמות ישראל שהם לא יכלו להחזיק מעמד בתוך המציאות הגשמית המוגבלת. נשמתם פרחה, לא יכלו לסבול את זה. ואז הם הבינו: אם ככה, אנחנו לא ממלאים את המטרה לשמה הגענו לפה לעולם. הרי אנחנו יודעים שהמטרה היא לחבר את המציאות של העולם עם הקדוש ברוך הוא, וזה, אם זה יבוא באופן ישיר, זה לא יקרה. ולכן, דבר אתה עמנו ונשמע. צריכים את משה רבנו, ממוצע מחבר, זה מה שנקרא בלשון החסידות. זאת אומרת, צריך להיות אמצעי בין הקדוש ברוך הוא להביא את דבר ה' פה לעולם. משה רבנו, שהייתה לו הנשמה המיוחדת, ומשה רבנו, ומשה היה רועה. כאן אנחנו חוזרים להתחלת הסיפור של משה רבנו בפרשת שמות, כשהתורה מסבירה, מסבירה לנו מה היה המהות של משה רבנו. משה רבנו, ומשה היה רועה. רועה, היה רועה צאן. מסביר הזוהר, מוסבר בתורת החסידות באריכות, שכאן לא מדובר רק על רועה צאן במובן הגשמי. כל הסיפור של ומשה היה רועה, כל אחד מבין שזה לא רק, התורה לא רק מספרת לנו סיפורים על ה... על הצד הגשמי של משה רבנו. יש פה מסר מאוד עמוק, מסר מאוד מאוד פנימי, בפרט כפי שכולנו יודעים את הסיפור המפורסם. מה הסיפור של ומשה היה רועה? שהוא היה רועה את הצאן אחר המדבר, ואז היה אחד מהכבשים שברח, הגדי שברח מה... מהעדר, ומשה רודף אחריו, לוקח

08:50 אותו, שם אותו על הכתפיים, נותן לו לשתות, מחזיר אותו, ואז הייתה ההתגלות הגדולה שהתורה מספרת לנו, התגלות אלוקית של הסנה, שבו השכינה, הקדוש ברוך הוא, מתגלה למשה רבנו ואומר לו, "אתה... בחרתי בך שתהיה הגואל של עם ישראל". מה כל זה אומר לנו? זה אומר לנו משהו על התפקיד המיוחד שיש למשה רבנו, וזה מה שעם ישראל הפנים והבין, וזה מה שהם טענו וביקשו, "דבר אתה עמנו ונשמע ואל ידבר עמנו אלוקים". חס ושלום, הכוונה היא לא להתרחק מהקדוש ברוך הוא, להפך, להתקרב. כדי שאנחנו נוכל להשלים את המטרה לשם מה באנו לפה לעולם, צריך משה רבנו, רועה ישראל. בלשון הזוהר, רעיא מהימנא. מה זאת אומרת רעיא מהימנא? הרועה הנאמן. התפקיד של הרועה זה שהוא לוקח את הצאן למקום הנכון, לוקח אותם לשדה, לעשב, למקום איפה שהם צריכים, והוא יודע בדיוק איזה עשב הצאן צריך, מאכיל אותם, נותן להם, שומר עליהם ודואג שהצאן יוכלו ל... ל... לקבל את המזון הנכון שהם צריכים לקבל. מה זה אומר במובן הרוחני? מה שזה אומר במובן הרוחני זה שעם ישראל, כדי שאנחנו נוכל להכיר בקדוש ברוך הוא, כדי שאנחנו נוכל לדעת על הקדוש ברוך הוא, שההכרה שלנו בקדוש ברוך הוא, זה יהיה הכרה פנימית, עמוקה, מזון, להאכיל את הנשמה, להאכיל את הרוחניות שלנו, לתת לזה את המזון הנכון במינון הנכון. בשביל זה צריכים את משה רבנו, ומשה היה רועה. זה בעצם היה התפקיד של משה רבנו, להביא את הקדוש ברוך הוא פה למטה, לעולם הגשמי, לעם, וזה אנחנו רואים בסיפורים של התורה כבר מההתחלה של משה רבנו. עם ישראל היה במצרים. אז כל המטרה, הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, אני מביא אותך לעם

11:07 בשביל מה? כדי שידעו. "וידעתם כי אני ה'". תקבלו את הדעת, את הידיעה, את החיבור עם הקדוש ברוך הוא במקום הכי עמוק, כי יש פה שאלה מאוד פשוטה שנשאלת. השאלה היא, לכאורה מה אנחנו צריכים את משה רבנו? הרי כל יהודי הוא מאמין. הרי עם ישראל נקראים מאמינים בני מאמינים, את זה קיבלנו כבר לפני משה רבנו. את זה קיבלנו כבר מאברהם אבינו. גם זה התורה מספרת לנו בפרשה, "ויאמן העם". משה רבנו מגיע לעם ישראל עם הבשורה הנפלאה, בשורה, הבשורה המרנינה ואומר להם, הגיע זמן הגאולה. פקד פקדתי. הקדוש ברוך הוא שמע לקול שלנו והוא מביא לנו את הג... את הגאולה, ועוד מעט עומדים לצאת. והתורה אומרת לנו, "ויאמן העם". עם ישראל מאמין בקדוש ברוך הוא, מאמין במשה רבנו, מאמין בבשורת הגאולה של משה רבנו. אז אם ככה, האמונה כבר קיבלנו מקודם, מה בדיוק התפקיד של משה? אז זה מוסבר בתורת החסידות שמשה רבנו נקרא רעיא מהימנא, הרועה הנאמן. התפקיד זה שהאמונה הזאת תחדור בכל החלקים שלנו. אנחנו רואים שבן אדם יכול להאמין, אבל זה לא, אין לזה שום משמעות בחיי היומיום. אנחנו רואים שיש המון יהודים, ובעצם כל יהודי, כמו שאמרנו, הוא מאמין. אבל אנחנו רואים בהרבה מקומות, בהרבה הזדמנויות והרבה מקרי... בהרבה מקרים, שהאמונה אין לזה שום משמעות מעבר לשום דבר. אני מאמין. אתה שואל אותו, הוא אומר כן, הוא יגיד ברוך השם, הוא יגיד בעזרת השם, ובאותו רגע שיגיד ברוך השם, בעזרת השם, יכול להיות שהוא יעשה משהו שהוא ממש לא מה שהשם רוצה. הוא יעשה משהו ממש שפל, ירוד, חטא, עבירה, משהו הפוך מרצון העליון, ובאותו רגע עצמו יגיד בעזרת השם. אין לזה משמעות. למה?

13:17 כי האמונה מנותקת מחיי היומיום, וזה הנושא של משה היה רועה, משה רבנו, שהוא מחבר את עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא ממקום יותר פנימי, וזה בעצם המשמעות של וידעתם. נושא הדעת. לעם ישראל לא היה חסר אמונה. הם היו במצרים בעבודת פרך, עבודה קשה בחומר ובלבנים. אבל היה-- אז לא היה-- אבל למרות זאת אמונה היה להם תמיד. אבל היה חסר להם את הדעת. דעת זה לא רק אמונה, דעת זה להבין, להרגיש, להתחבר, להתקשר. בתניא אדמו"ר הזקן מסביר לנו: דעת זה מלשון התקשרות והתחברות. לפעמים בן אדם יודע על משהו, אבל ידיעה מנותקת זה לא ידיעה אמיתית. ידיעה אמיתית זה חיבור. איפה אנחנו מוצאים פעם ראשונה בתורה את המילה ידיעה? דעת? ״והאדם ידע את חוה״. האדם הראשון מתחתן עם חוה. הנישואין הראשונים שהתורה מספרת לנו, שלוש מילים. לא כתוב שום דבר מעבר לזה. ״והאדם ידע את חוה״. מה זה אומר? ברור, כשמדברים על, על נישואים, אדם וחוה, אז החיבור. ידע זה לא רק ידיעה מרחוק, זה קשר. כאן המילה ידיעה נובעת מלשון התקשרות והתחברות, וזה מה שאומר לנו גם כן משה רבנו, רעיא מהימנא. על פי הקבלה, על פי הזוהר, משה רבנו הוא בחינת הדעת. משה רבנו הוא הנשמה הכללית. רועה ישראל, רעיא מהימנא, הוא הנשמה הכללית שהקדוש ברוך הוא בחר, שהיא מביאה את הדעת. משה רבנו היה בחינת דעת עליון בלשון הזוהר. הוא היה במקום הכי גבוה של התחברות והתקשרות עם הקדוש ברוך הוא, והוא זה שעל ידי הקשר שלו עם עם ישראל החדיר בעם ישראל את הבחינה של הדעת, שזה בעצם כל הסוד של גלות וגאולה. על פי הקבלה, על פי החסידות, מה זה גלות ומה

15:42 זה גאולה? מדברים פרשיית, פרשת שמות, ספר שמות מתחיל הסיפור של הגלות והגאולה. מה זה הגלות והגאולה? אנחנו לומדים בחומש עבודת פרך, עבודה קשה בחומר ובלבנים, גזרות, פרעה רוצה להרוג את הילדים וכולי וכולי. המשמעות הפנימית בתוך כל הנושא של הגלות, אה, כמו שאומר הבעל שם טוב, הגלות של הדעת. אתה יודע מה זה גלות? גלות היא כשהדעת הוא בגלות. למה אנחנו מחוברים? למה אנחנו מקושרים? איפה נמצא החיבור שלי? אני מאמין? כן, ודאי שאני מאמין, אבל האמונה מנותקת לגמרי מהמציאות. האמונה נמצאת אצלי ברקיע השביעי. אני מאמין באיזשהו מקום. אין לזה שום משמעות מעבר לזה. איפה אני כן מחובר? איפה הדעת נמצאת? זה נקרא גלות. כשהחיבור שלי זה עם החומרניות, עם הגשמיות, עם התאוות שלי, עם התענוגות שלי, שם אני מחובר עם הכסף, עם הכבוד, עם הקנאה, עם השנאה, עם התחרות. משה רבנו, רעיא מהימנא, הוא מביא את הדעת האמיתית שיהודי יוכל להתקשר עם משהו רוחני, עם משהו אלוקי, עם משהו אמיתי, ואת זה אנחנו מקבלים דרך החיבור למשה רבנו, וזה מה שעם ישראל הפנים והבין. אם אנחנו רוצים לחיות פה בעולם, לא להתנתק מהעולם, זו לא המטרה. הקדוש ברוך הוא רוצה דירה בעולם הזה, הגשמי. לא לעוף. פרחה נשמתן בעולם האצילות. להפך, המטרה של כל נתינת התורה הייתה בעולם הגשמי עם המצוות גשמיות, תורה גשמית, ולעשות מהגשמיות של העולם דירה לה', ויחד עם זה להיות מחובר לקדוש ברוך הוא בחיבור פנימי ואמיתי. זה הנושא של בשביל זה יש את משה רבנו. בשביל זה צריכים את האמצעי של הנשמה של משה שמביא את הקדוש ברוך הוא לתוך המציאות, העולם הזה, הגשמי. וכאן מגיע הביאור הנפלא של אדמו"ר הזקן בתניא

17:57 שנותן לנו את המשמעות הזאת בחיי היומיום. הנושא של יראת שמיים. אדמו"ר הזקן אומר בתניא בפרק מ"א שבעבודת השם יש יסוד, יש בסיס. כמו כל דבר שבן אדם עושה, יש את הבסיס שעל זה בנוי כל הבניין. בן אדם בונה בניין, חייב שהבניין יהיה בנוי על יסודות. אם אין יסודות, אין בניין. תבנה בניין נפלא, קומה על קומה, בניין עשוי מהדברים הכי, מהמוצרים הכי יקרים, אבל אם לא עשית יסוד חזק, תבוא רוח והבניין ייפול. זה בניין גשמי, ואותו דבר זה גם כן ביצירה הרוחנית. כל דבר שבן אדם רוצה שיהיה, יהיה לזה קיום, חייב שיהיה לזה יסודות חזקים. היסוד זה הדבר העיקרי, ועל זה בנוי כל הבניין. אומר אדמו"ר הזקן בתניא, גם בעבודת השם חייב להיות יסוד. יש הרבה דרגות ושלבים ביהודי. בן אדם צריך כל הזמן לגדול ולצמוח גם בלימודי התורה, גם בקיום המצוות, גם באהבת השם, ביראת השם, בעבודת השם. יש דרגות על גבי דרגות עד אינסוף, אבל חייב להיות יסוד. אומר אדמו"ר הזקן בתניא, מה זה ראשית העבודה ועיקרה ושורשה? מה השורש, מה היסוד? על מה בנוי כל הבניין? יראת שמיים. חייבים להתחיל מהיראת שמיים הפשוטה והטהורה. יהודי צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא הוא מלך מלכי המלכים, והוא המלך שלי ואני העבד שלו. ובלשון חכמינו, קבלת עול מלכות שמיים, זה נקרא יראת שמיים בסיסית. יראת שמיים זה לא יראת עונש. לא מדברים על לפחד שיש משהו מפחיד. הקדוש ברוך הוא לא מפחיד. הקדוש ברוך הוא האבא שבשמיים, הוא אוהב אותנו. אין פה פחד של עונש. לא מדברים פה גם כן על יראת הרוממות, יראת הבושת, יראה, יראה, דרגה גבוה-- מדברים פה על הבסיס. הבסיס, אומר

20:13 האדמו"ר הזקן, זה ההכרה שהעולם הוא לא הפקר. ההכרה שיש בעל הבית לבירה זו, ההכרה שיש מלך, והמלך הזה הוא מלך של כל העולם וכל הפרטים של העולם, והוא המלך שלי. הוא בחר בי והוא רוצה שאני אהיה העבד שלו. עבד מלך. אנחנו בני ישראל, עבדי המלך, עבדי הקדוש ברוך הוא. זה הבסיס של יראת שמיים. מה אומר האדמו"ר הזקן, מאיפה מקבלים את זה? הכוח לעורר את היראת שמיים. אז יש גמרא מאוד מעניינת. הגמרא במסכת ברכות. הגמרא במסכת ברכות דף ל"ג. הגמרא אומרת, פסוק בפרשת עקב, משה רבנו מדבר לעם ישראל. ספר דברים זה הימים האחרונים של משה רבנו פה בעולם, והוא מדבר לעם ישראל. משה רבנו מדבר לעם ישראל ואומר להם, "תשמעו יהודים, ועתה ישראל, עכשיו אני מדבר אליכם היום ואני אומר לכם: ועתה ישראל, מה השם אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את השם אלוקיך?" מה עכשיו הקדוש ברוך הוא מבקש ממך? שום דבר מיוחד, שום דבר גדול. כי אם ליראה את השם אלוקיך. הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו יראת שמיים. מגיעה הגמרא ועושה רעש. שואלת הגמרא, מה הסיפור? כאילו מדברים על דבר קטן. משה רבנו אומר לעם ישראל, אה, לא מבקשים ממך שום דבר. מדובר פה רק ליראה את השם אלוקיך. מה זה? קטן? מילתא זוטרתא? שואלת הגמרא. יראת שמיים זה דבר קטן? הרי זה דבר גדול ביותר. כל אחד יודע מאיתנו שלעבוד יראת שמיים זו עבודה קשה מפרכת. אנחנו לא יראי שמיים בטבע בדרך כלל. בדרך כלל בן אדם אוהב לעשות חיים. בלשון הגמרא בגיטין בכמה מקומות, עבדא בהפקירא ניחא ליה. הוא רוצה בהפקר, רוצה לחיות חיים הפקר. מה פתאום יראת שמיים? מאיפה

22:40 זה מגיע? זה לא דבר קל. ומשה רבנו עושה מזה פרוטות. מתרצת הגמרא, לא, משה רבנו אומר את זה כי לגביו זה דבר קטן. משה רבנו, שהוא האיש הגדול שהוא בוודאי היה בדרגות הרבה יותר גבוהות בעבודת השם, הוא עבד את השם מאהבה ומאהבה גדולה ונפלאה ומרוממת. אז בשבילו יראת שמיים זה הבסיס. זה ההתחלה. זה דבר קטן. ככה הגמרא אומרת. מגיע האדמו"ר הזקן ואומר שאלה פשוטה, רגע, מה נוגע לנו? מה חשוב לנו שלמשה רבנו זה דבר קטן? מה משה רבנו רוצה להתפאר על מישהו? הרי זה לא שייך. הרי הוא מדבר לעם, ואם העם צריך לעבוד קשה על היראה, אז מה משה רבנו רוצה להגיד להם שזה דבר קטן? לגבי משה זה דבר קטן. מה, מה, מה הסיפור פה? אומר האדמו"ר הזקן דבר נפלא. בהמשך למה שאמרנו קודם, משה רבנו זה לא רק בן אדם שנמצא באיזשהו מקום. מדברים על משה האדם. מדברים על המשה שיש בנפש. כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחינת משה רבנו עליו השלום. המילים הקדושות של האדמו"ר הזקן בתניא פרק מ"ב. כל יהודי ויהודי, כל נפש ונפש, יש בנפש שלנו מבחינת משה רבנו עליו השלום, שזה בחינת הדעת. כמו שאמרנו, משה רבנו, הנשמה שהביא לעולם את הדעת, ויש ניצוץ של משה רבנו שנמצא בקרבו של כל יהודי ויהודי, שמצד הניצוץ הזה יש ליהודי קשר, חיבור, דעת עם הקדוש ברוך הוא. זה מה שנותן לנו חיות. זה מה שנותן לנו את ההרגשה האלוקית שיהודי יכול להרגיש בחיי היומיום. את זה קיבלנו ממשה רבנו, ועל זה הגמרא אומרת: לגבי משה מילתא זוטרתא. זאת אומרת, לגבי המשה שנמצא בפנים אצלך, לגבי המשה הפנימי הפרטי שלך

25:07 יראת שמיים זה דבר קטן, כי מבחינת הדעת, מכיוון שיש לך כוח הדעת, זה הבשורה הטובה והנפלאה שהאדמו"ר הזקן נותן לנו בתניא. אתה לא צריך לחפש את זה במקום אחר, זה נמצא אצלך בפנים. יהודי לא רק הוא מאמין בטבע, את זה עוד קיבלנו מאברהם אבינו, אמונה, אבל קיבלנו עוד מתנה ואת זה קיבלנו ממשה רבנו, דעת. כל יהודי יש לו כוח הדעת, שזה קיבלנו ממשה רבנו. ולגבי בחינת הדעת שבנפש מילתא זוטרתא, זה דבר קטן. יראת שמיים. רק תתבונן, רק תיזכר, רק תחשוב. ת-ת-תקדיש כל יום כמה דקות לחשוב על הקשר שלך עם הקדוש ברוך הוא. תעורר את הקשר הזה. וזה האדמו"ר הזקן ממשיך שם ומסביר שהתפקיד שלנו זה לתת כל יום זמן מסוים. זה מה שצריך לעשות בחיי היומיום בפועל. אומר האדמו"ר הזקן, כל יהודי ויהודי צריך בכל יום לתת זמן. הזמן הכי טוב הוא בזמן התפילה או בתור הכנה לתפילה בהתבוננות. להתבונן בגדולת הקדוש ברוך הוא. תתבונן בזה שהקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים, שהקדוש ברוך הוא, מלא כל הארץ כבודו, את השמיים ואת הארץ אני מלא, כל מיני פסוקים, חלקים, פסוקים שאנחנו אומרים בתפילה. תתבונן בזה שהקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים, הגדול והמפואר והנפלא, נמצא פה בעולם שלנו יחד איתי, ושהוא בחר בנו ושהוא נוגע לו, חשוב לו התורה והמצוות, העבודה, עבודה שלנו. הוא רוצה שאנחנו נעבוד אותו. אז יש לנו את הזכות הנפלאה שנבחרנו להיות עבדי השם. וזה עצמו, לדעת שאתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. תתבונן בזה כל יום. ואני רוצה לצטט את השורה הנפלאה שהאדמו"ר הזקן אומר בתניא, אני חוזר לפרק מ"א. זה שני הפרקים שמדובר על

27:17 הנושא הזה, אבל זה קטע, ציטוט מהתניא, שהרבי מאוד מאוד חזר על זה תמיד, וזה אחד מהדברים שאם אנחנו נפנים את זה בחיי היומיום, נחשוב על זה, נחזור על זה, זה פשוט יכול לשנות את החיים שלנו ביראת שמיים שאנחנו מחפשים. אומר אדמו"ר הזקן: והנה ה' ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי. תחשוב על המילים האלה. מילים קדושות של אדמו"ר הזקן בתניא, שזה בעצם מילים של מחשבה, מילים של התבוננות. אם אנחנו כל יום וכמה פעמים ביום נחזור ונשנן לעצמנו את המילים האלה, ובפרט אם אנחנו נתבונן בהם. והנה ה' ניצב עליו. הקדוש ברוך הוא נמצא פה יחד איתי ומלא כל הארץ כבודו. איפה שאני אלך, איפה שנמצא, הקדוש ברוך הוא בא יחד איתי, הולך איתי. ולקדוש ברוך הוא חשוב לו, נוגע לו, אכפת לו ממני. הוא מביט עליו, הוא בוחן כליות ולב. לקדוש ברוך הוא חשוב לו מה אני עושה ואיך אני עושה. עם איזה, עם איזה, עם איזה חיות, עם איזה התלהבות אנחנו עושים את הדברים. אז זה היראת שמיים הזאת, זה מה שנותן לכל יהודי את הכוח וזה מה שמשה רבנו אומר לבני ישראל. קיבלתם ממני כוח הדעת. ברגע שיש לך את הדעת אין לך גלות. כמו שאמרנו קודם, כשהדעת הוא בגלות אז אנחנו מנותקים. כשיהודי מצליח לעורר את הדעת בכוחו של משה רבנו, אז הוא יוצא מהגלות, וזה כל סיפור התורה. זה מה שמתחיל ספר שמות, מתחיל מזה שנולד משה רבנו ומשה היה רועה, והתורה מספרת לנו על חיי משה רבנו. לא רק לספר לנו על הגדולה של האיש משה, אלא להגיד לנו שהמשה הזה נמצא בנו. וזה

29:27 הצאן של משה, שכולנו חלק מהצאן הזה שקיבלנו את כוח הדעת, ולכן וידעתם כי אני ה'. לכן יש לנו את היכולת להשתחרר מהגלות הפנימית שלנו ולעבוד את ה'. וזה מה שמשה רבנו אומר לעם ישראל: ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל ממך כי אם ליראה את ה' אלוקיך. יראת שמיים, ויראת שמיים הזאת יש לכל אחד ואחד. ואז מגיע אדמו"ר הזקן ומוסיף עוד נקודה אחת. באותו פרק, פרק מ"ב, אומר אדמו"ר הזקן שחוץ מזה שיש את הניצוץ של משה אצל כל אחד, אז גם כן יש עוד דבר נפלא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, שבכל דור ודור יש משה רבנו, בלשון הזוהר: אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, שבכל דור ודור יש רועי ישראל שהם בחינת משה רבנו. ולשון התניא, אני גם פה אצטט את המילים של אדמו"ר הזקן: בכל דור ודור יורדים ניצוצות מנשמת משה רבנו ומתלבשים בגוף ונפש של חכמי הדור ועיני העדה ללמד דעת את העם שידעו את הקדוש ברוך הוא. יש את ה-- בכל דור ודור יש גם כן את הנשמה של הצדיק שיש בו את נשמת משה רבנו, שנשמת משה רבנו מתלבשת בגוף ובנפש של חכמי הדור, שהם יודעים להביא את דבר ה' בצמוד לדור ההוא. הרי הדורות משתנים. כל דור יש לו את הצרכים שלו, את הניסיונות שלו, את הקשיים שלו, את האתגרים שלו. אז הקדוש ברוך הוא בטובו הגדול שולח לנו דור אחרי דור, כל דור את הצדיק של הדור, את רועי ישראל שהם משה רבנו שבדור, שעל ידם אנחנו מקבלים את המזון. מה שנוגע לדור הזה, איך אנחנו בתקופה הזאת יכולים להתגבר על הניסיונות. איך בתקופה הזאת אנחנו יכולים לגלות את הדעת, את

31:39 הקשר עם הקדוש ברוך הוא? איך בתקופה הזאת אנחנו יכולים להשתחרר מהגלות הפנימית שיש לנו ולצאת אל הגאולה השלמה, וזה מתחיל ממשה רבנו, מדור אחרי דור. יש את המשה רבנו שבכל דור ודור עד למשה ש-- מה שכתוב בזוהר: גואל ראשון הוא גואל אחרון, שזה מלך המשיח, שעל זה נאמר בפרשה, פרשת שמות: שלח נא ביד תשלח. אומר המדרש: ביד מלך המשיח, שהוא יהיה השליח האחרון שבו תתלבש נשמתו של רבנו, שיתאחד עם נשמתו של המשיח, והוא יגאל אותנו מהגלות הכי איומה ומפרכת וקשה, הגלות האחרונה, ויביא אותנו לגאולה השלמה, גאולה אמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו היום הזה ממש. אמן כן יהי רצון.