הנבואה על הדור שלנו | מה התפקיד המיוחד שלנו בתקופת מלחמת המשיח?

00:00 השבוע כ"ח חשוון, יום חמישי, זה יום ההולדת של האדמו"ר הרש"ב. אני רוצה לשתף אתכם עם שיחה נפלאה שזכיתי לשמוע מהרבי לפני ארבעים שנה בדיוק, ביום כ"ח חשוון שנת תשמ"ה. אני חושב השיחה הזאת היא ממש חשובה ומאוד, מאוד אקטואלית לדורנו, לזמננו, לימים שלנו ממש. כולנו יודעים שהאדמו"ר הרש"ב ייסד את הישיבה הקדושה, ישיבת תומכי תמימים, הישיבה הראשונה של חב"ד שבו לומדים בחורים צעירים יומם ולילה ומחלקים את היום ולומדים גם תורת הנגלה וגם תורת החסידות. את הישיבה הזאת האדמו"ר הרש"ב ייסד בעיירת ליובאוויטש בדיוק לפני מאה עשרים ושבע שנים. נו, גם המספר הזה חשוב מאוד. בהשגחה פרטית השבוע אנחנו לומדים את התורה, פרשת חיי שרה, "והיו חיי שרה מאה שנה, עשרים שנה ושבע שנים", והשנה אנחנו בדיוק חוגגים את המספר הזה, מאה עשרים ושבע שנים מיסוד הישיבה תומכי תמימים. כשהאדמו"ר הרש"ב ייסד את הישיבה הוא אמר, זה היה בחודש אלול שנת תרנ"ז, האדמו"ר הרש"ב אמר שבישיבה, ביסוד הישיבה הזאת, ישיבה שבו בחורים צעירים ילמדו גם תורת הנגלה וגם תורת הנסתר, תורת החסידות, ויקדישו שעות כל יום ללמוד את פנימיות התורה ולעבוד את השם על פי הדרכת תורת החסידות, הוא אומר, בזה הוא מדליק את המאורות להכין את העולם לקראת ביאת משיח צדקנו. זאת אומרת שבעצם המטרה הפנימית ביסוד ישיבת תומכי תמימים, הישיבה הזאת שבה חונכו מאות ואלפים בחורים צעירים ללמוד גם תורת הנגלה וגם תורת החסידות, וכמו שהאדמו"ר הרש"ב אמר שכל תלמיד שלומד בישיבה הוא בעצם נר להאיר, הוא בעצם מאיר את העולם והמטרה שלו שבבוא היום, אחרי שנים שהוא מכין את עצמו בלימוד התורה ובעבודת השם על פי הדרכת תורת החסידות, הוא יצא להאיר את העולם ולהפוך את

02:26 העולם למקום של תורה, למקום של אור. הישיבה הזאת במשך השנים, האדמו"ר הרש"ב, הוא בעצמו התעסק לפתח את הישיבה, להדריך את המורים וגם את התלמידים בדרך המיוחדת של תורת החסידות. בשמחת תורה בשנת תרס"א, האדמו"ר הרש"ב דיבר שיחה מיוחדת. השיחה המיוחדת הזאת התבררה בבוא הזמן כמו נבואה ממש. אני זוכר בדיוק לפני ארבעים שנה, בכ"ח חשוון, בהתוועדות, היה בדיוק כמו השנה הזאת, תשמ"ה, היה גם כן כ"ח חשוון ביום חמישי. הרבי אז התוועד באותו יום, ובהמשך לזה גם היה עוד התוועדות בשבת קודש פרשת חיי שרה. שתי ההתוועדויות האלה, התוועדויות ממש נפלאות. הרבי התייחס לאותה שיחה מופלאה של האדמו"ר הרש"ב, והוא סיפר: זה היה בשמחת תורה שנת תרס"א. שמחת תורה תמיד זה יום שמח, יום גדול. בליובאוויטש אצל חסידים, חסידי חב"ד, בשמחת תורה נוסף לריקודים והקפות, אז כמובן היה גם כן התוועדויות קודש. האדמו"ר, הרבי התוועד. היה הרבה התוועדויות ודיברו דברים שבמשך כל השנה לא דיברו אותם. גודל השמחה, גם כן היה דיבורים מיוחדים. באותה שנה זו הייתה השנה השלישית ליסוד ישיבת תומכי תמימים, כמו שאמרנו, כן, מאה עשרים ושבע שנים, זה היה שנת תרנ"ז, תרנ"ח, וזה היה בשנת תרס"א, תשרי. היה אחרי שלושה שנים של יסוד הישיבה, ואז הרבי דיבר שיחה. הוא התחיל את השיחה עם מאמר חז"ל, מה שחכמינו אומרים: כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו. הגמרא אומרת לנו שיש את חיילי בית דוד, מלחמת בית דוד. זאת אומרת שיש כמובן, מדברים על דוד המלך. כולנו יודעים שדוד המלך היה איש מלחמות, והוא זה שהיה, כפי שהרמב"ם קורא לו בספר ההלכות שלו, משיח הראשון. הוא נלחם את מלחמות השם וניצח והצליח להביא שלום מכל האויבים,

05:04 אויבים מסביב ארץ ישראל, עד כדי כך שהוא היה זה שהוא היה חייב להכין את הקרקע כדי שאחר כך יוכלו לבנות את בית המקדש, שזה נבנה על ידי בנו שלו, שלמה המלך, איש מנוחה. אז המלחמות האלה היו החיילים, חיילי בית דוד. ועל זה אומרים חכמינו שהיוצאים, החיילים שיצאו למלחמת בית דוד, היו כותבים גט, כיוון שלא ידעו אם יחזרו ולא רצו שנשותיהם יהיו עגונות ולא יוכלו להתחתן וכולי. כל, כל פרטי ההלכה בזה, אז היו כותבים גט כריתות לאישה, ואז אחרי שהיו חוזרים מהמלחמה היו חוזרים להתחתן. זה הגמרא אומרת. אז הרבי הרש"ב על היסוד של מאמר חז"ל הזה דיבר שיחה חזקה ביותר, שיחה נפלאה, שבשיחה הזאת יש מסרים עצומים ונפלאים גם לדור שלנו. הרבי מתייחס לזה שבעצם כשמדברים על חיילי בית דוד זה לא רק משהו שקרה בהיסטוריה בעבר, אלא יש את זה גם כעת, כי הרי גם כן משיח נקרא משיח בן דוד וגם למשיח יש מלחמות, כמו דוד המלך ניהל מלחמות כדי לפעול שלום, כדי להביא רוגע בארץ הקודש, כדי להביא לגילוי אור משיח בן דוד. אז גם שם יש מלחמות ומלחמות מסוגים שונים. אחד מהסוגים של המלחמות שאנחנו מדברים פה עכשיו זה המלחמות הרוחניות שיש בעולם, דווקא בדורות שלפני ביאת המשיח. הגמרא במסכת סנהדרין, הגמרא אומרת במסכת סוטה גם: אם ראית דור אחר דור מחרף, צפה לרגליו של משיח. הגמרא בסוף מסכת סוטה וגם במסכת סנהדרין, פרק כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. הגמרא שם מדברת על כל מיני דברים קשים שיקרו בעולם לפני ביאת המשיח. כל מיני סימנים, דברים שיקרו בעולם שאנחנו עדים להם, רואים אותם היום מתקיימים אחד אחד. ובין הדברים

07:17 הגמרא אומרת גם את זה שאם ראית דור אחר דור מחרף, שני דורות, דור אחד, דור שיש סוג של ביזיון שמבזים, מחרפים את הקדוש ברוך הוא, דור אחד. צפה לרגליו של משיח. והגמרא מביאה את הפסוק שנאמר: אשר חרפו אויביך ה', אשר חרפו עקבות משיחך. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. הפסוק הזה נמצא בתהילים פרק פ"ט, הפרק שמדבר על ביאת המשיח. השגחה פרטית, בשיעור הקודם הזכרנו גם כן את הפרק הזה. מצאתי דוד עבדי, בשמן קדשי משחתיו. פרק שמדבר על דוד המלך ומדבר על דורות של מלכי בית דוד עד ביאת משיח צדקנו. בסוף הפרק כתוב שיש מצב כזה בעולם: אשר חרפו אויביך ה', אשר חרפו עקבות משיחך. דור אחד, דור מחרף. הרבי הרש"ב האריך להסביר שכאן ישנם, זה לא רק שני דורות, אלא זה שני סוגים של, של מחרפים. יש את חרפו אויביך ה', ויש חרפו עקבות משיחך. יש את הדור של שיהיו הרבה אנשים של-- יזלזלו, יחרפו, יבזו את הקדוש ברוך הוא. רחמנא ליצלן. ויש גם את הדור שאחר כך, הדור הבא, שחרפו עקבות משיחך, שיזלזלו ויחרפו ויבזו את אלו המאמינים בביאת המשיח. והרבי הרש"ב האריך להסביר ואומר: אני רואה שהולך להגיע תקופה. ממש כשקוראים את השיחה אז אפשר לקבל צמרמורת מלראות איך הוא קורא את העתיד ואומר: אני יודע שהולך לעבור תקופה עכשיו, שבתקופה הזאת הולך להיות דור אחד של חרפו אויביך ה', שיקום דור של אנשים שלועגים ומבזים לכל דבר קדוש לעם ישראל ולקדוש ברוך הוא, יזלזלו בבורא עולם, ואחר כך יקום שוב דור של חרפו עקבות משיחך. דור שיזלזל ויקרר באמונה בביאת המשיח. כל יהודי מאמין, כל יהודי בטבע נפשו הוא מאמין. כולנו מאמינים

09:42 בני מאמינים. יש לנו שלושה עשר עיקרי האמונה. יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא מהיסוד הראשון, האמונה בבורא העולם, עד ליסוד האחרון, העיקר האחרון, האמונה בביאת המשיח ובתחיית המתים. כל יהודי מאמין בכל שלושה עשר עיקרי האמונה. אבל יש את המצב של הגלות, חושך הגלות, וכמו שהוא מסביר שם, ים הקרח. זאת אומרת, יש מצב של קרח. יש מצב שהעולם נכנס לאיזשהו סוג של התעלפות, של קרח, של קור, של קרירות נוראה, שהקרח הזה גורם שבני אדם מאבדים את הרגישות, מאבדים את החמימות והאמונה היוקדת הטבעית שיש לכל יהודי בהקדוש ברוך הוא. אז בגלל הסביבה, בגלל המצב, בגלל האווירה של הרחוב, מתחיל, מתחיל להיכנס בנו, לחלחל בנו. וזה אשר חרפו אויביך ה'. ומזה מגיעים למצב יותר גרוע גם כן, שיש יהודים שומרי תורה ומצוות, מאמינים בהקדוש ברוך הוא, מקיימי תורה ומצוות, אבל האמונה בביאת המשיח מתקררת אצלם. הם מאמינים בהקדוש ברוך הוא, מאמינים בתורה ובמצוות, גם מקיימים אותה. אבל כשמדברים על הגאולה ומדברים על ביאת משיח צדקנו, הם אומרים: לא עכשיו. ודאי, אני מאמין, אני אומר את זה. יש כאלו שאומרים את זה גם כל יום, אני מאמין, אבל זה נשאר במילים בעלמא. בפועל, להגיד שמשיח יבוא היום מופרך. זה לא, זה לא, לא נראה, לא נראה באופק. יום אחד זה יקרה בעתיד. ולא רק זה, כשמדברים על זה אז מנסים לקרר, להגיד: זה בלתי אפשרי, זה לא יכול להיות, זה לא אמור להיות, לא מוכנים לזה וכולי. כל מיני ביטויים וכל מיני לשונות. וזה בעצם התפקיד, אמר אדמו"ר הרש"ב באותו שמחת תורה היסטורית. התפקיד של תלמידי הישיבה, חיילי בית דוד, הם הבחורים שהם מתחנכים ברוח, ברוח שהישיבה מחנכת אותם. שצריך

11:59 להיות לימוד התורה, לא רק לימוד התורה הנגלית, ההלכה, הגמרא, אלא גם ללמוד תורה, פנימיות התורה. הרי מתבטא אז עם הפסוק: לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות. והמלחמה של מלחמת בית דוד זה לא מלחמה של חיל, לא מלחמה של כוח, לא ברעש ה', אלא זה מלחמה ברוחי. ללמוד תורה, גם נגלה בתורה, עם הידיעה שזה תורת ה'. שהרבי תמיד הסביר שהחידוש הגדול, הלימוד, ההדרכה בלימוד בישיבת תומכי תמימים, זה שגם נגלה בתורה צריכים ללמוד עם אותו יראת שמיים, עם ההרגשה שיש בעל הבית לבירה הזו. ללמוד תורה עם הרגשה של יראת שמיים, לדעת שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא, כמו שאדמו"ר הזקן מסביר בתניא באריכות. הייחוד הנפלא שנעשה כשלומדים עניין בגמרא ומתפלפלים מה רצון העליון, ומצד שני ללמוד חסידות, פנימיות התורה, כמו שלומדים סוגיה בנגלה. להתעמק, להתפלפל, לרצות להבין, לא רק להאמין. להבין את גדולת השם כפי שתורת חסידות חב"ד מסבירה לנו, וזה הכוח הנפלא הזה, דווקא עם הכוח הנפלא הזה שמקבלים בישיבה. אז עם זה אנחנו יכולים ללכת לחמם את ים הקרח שנמצא בעולם. כל אחד שלומד מתלמידי הישיבה, אמר הרבי אז, הוא בבחינת חייל. חייל צריך להיות גיבור. חייל צריך להיות איתן. איתן זה השם של אברהם אבינו. המדרש הרי אומר שאברהם אבינו נקרא בשם איתן, משכיל לאיתן האזרחי, אומר המדרש לפי אחד ההסברים זה הולך על אברהם אבינו. הרמב"ם גם מביא אותו בהלכה, קורא לאברהם אבינו בשם איתן. למה? כי הוא עמד איתן כצור החלמיש, נלחם בתוקף על האמונה שלו, אברהם אבינו מעבר אחד וכל העולם מעבר אחד. ואברהם אבינו עמד כצור החלמיש באיתנות, בתוקף, ל-- לא רק שהוא עצמו

14:19 מאמין, אלא את האמונה הזאת הוא הכריז והביא לכל העולם. "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם". אל תקרא ויקרא אלא ויקריא. הוא הקריא, הוא פרסם. הוא עשה שגם אחרים יקראו בשם הקדוש ברוך הוא. זה הכוח המיוחד שקיבלנו כולנו ירושה מאברהם אבינו, וזה בעצם התפקיד של חיילי בית דוד, שעליהם מוטל התפקיד להילחם את המלחמות האלה. זה המלחמה האמיתית של מלחמת בית דוד נגד שני הדברים האלה. דור אחד דור מחרף. אז צפה לרגליו של משיח, שעל ידי זה שאנחנו כל אחד ואחד מאיתנו נעמוד חזק במלחמה הזאת, אז אנחנו באמת נגיע ל"ברוך ה' לעולם אמן ואמן", לגלות את גילוי משיח בן דוד. זה דיבורים שאדמו"ר הרש"ב דיבר, כמו שאמרנו, בשמחת תורה בשנת תרס"א, אלף תשע מאות. אז לפני ארבעים שנה, בשנת תשמ"ה, אלף תשע מאות שמונים וארבע, בהתוועדות של כ"ף חשוון, הרבי חזר נקודות מאותה שיחת קודש, וכאן הרבי אמר דבר נפלא. הרבי אמר: בשעתו, כשהאדמו"ר הרש"ב דיבר את השיחה הזאת, הוא דיבר אותה בליובאוויטש. הוא דיבר אותה לקבוצה מסוימת, לתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, הקבוצה הראשונה של התלמידים שבהם הוא התחיל וייסד את הישיבה הקדושה. עכשיו, אמר הרבי, אחרי שעברו יותר משמונים שנה, אנחנו רואים איך שהנבואה של אדמו"ר הרש"ב מתקיימת בצורה כל כך חזקה, גדולה ומושלמת. שני הצדדים: גם רואים את הדור אחד דור מחרף. רואים את המצב בעולם, את החושך בעולם, את הניסיונות הגדולים שיש, גם אלו שמחרפים את אויביך ה', וגם אלו שמחרפים עקבות משיחך. זה מצד אחד. מצד שני רואים גם כן את הכוח הנפלא, את הכוח העצום של התלמידים האלה שאיתם הוא ייסד את הישיבה, וכבר אחרי שמונים שנה אפשר לראות את הכוח,

16:30 אפשר לראות את התוצאות. אלפי רבבות, אלפי יהודים שלמדו בישיבות האלה ושאחרי זה הם יצאו ונהיו רבנים, שלוחים, משפיעים בכל העולם, הביאו ומביאים את האור של קדושה, האור של היהדות בגאון, בתוקף, עומדים איתן בכל עיר וכל עיירה ובכל מקום בעולם לפרסם את שמו של הקדוש ברוך הוא, להביא את האור של היהדות בכל מקום בעוז ובתוקף. אבל היום, אמר הרבי, זה כבר לא שייך רק לקבוצה מסוימת. היום, בדורנו, בתקופה שלנו, כל אחד ואחד מאנשי דורנו הוא בעצם שייך לחיילי בית דוד. כל אחד ואחד, כל יהודי שהוא רק שמע ורק שומע, ועכשיו הוא שומע על השליחות הזאת, הוא צריך לדעת שאליו מכוונים הדברים. זה כבר לא שייך רק לקבוצה מצומצמת מסוימת של תלמידי הישיבה. כל יהודי שיש לו את הזכות והוא לומד מילים, דברים של תורה, תורת הנגלה ותורת פנימיות התורה, יש לו גם את הזכות וגם את החובה להפוך להיות הוא האיתן הזה, החייל הזה בחיילי בית דוד, ולצאת למלחמה הזאת ולהביא להתגלות המשיח. כשאומרים בגמרא "גט כריתות כותב לאשתו", כמובן שכאן מדובר במובן הרוחני. חס ושלום לא מתכוונים עכשיו במובן הגשמי של הדברים, אלא הכוונה במובן הרוחני שזה מסמל, כמו שהזוהר אומר בפרשת חיי שרה, שאיש ואישה גם כן מסמל על הנשמה והגוף, והגט כריתות לאשתו הכוונה להתנזר, ל-ל-להתגרש מהרדיפה אחרי החומרניות, הרדיפה אחרי הגשם והחומר. על זה מתכוונים גט כריתות. זאת אומרת שכדי שבן אדם יוכל באמת להתמסר לעבודה הזאת, לתפקיד המיוחד והנפלא הזה שעכשיו, בימים הנפלאים שאנחנו נמצאים עכשיו, בסוף רגעי הזמן, רגעים אחרונים של זמן הגלות ומכינים את העולם, עקבתא דמשיחא, עקביים. הדור שיביא את גאולת המשיח, זה הזמן שכל אחד ואחד מאיתנו

18:55 צריך לכתוב גט כריתות. זאת אומרת, צריך ל-ל-ל-לצאת, להתנתק מהרדיפה אחרי החומרניות. כמובן שכל אחד צריך שיהיה לו בריאות ולשמור על ה-- לשמור על הבריאות ולאכול ולהתפרנס ולעשות מה שצריך לעשות. אבל הרדיפה, החום, ההתלהבות, על זה מתכוונים. על זה החכמים האלו מתכוונים. גט כריתות כותב לאשתו. ההתמסרות לתפקיד המיוחד של חיילי בית דוד. לדעת שהדור שלנו, בזמן שלנו, בתקופה שלנו, זה התפקיד שמוטל על כל אחד ואחד מאיתנו. לדעת שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים של הגלות וצריכים חיילים, וכל יהודי צריך לקחת על עצמו את התפקיד הזה, שהוא יהיה חלק מחיילי בית דוד. לצאת, לכבוש את העולם, להאיר את העולם, לעמוד חזק ולחמם את העולם הקר, להביא את המסר, להביא את ה-ה-האור האלוקי שבתורה ובמצוות ותורת הנגלה ופנימיות התורה לעולם. ודרך זה, זה מה שיביא את ניצחון המלחמה האמיתית, המלחמה הגדולה, שאנחנו עומדים בסיומו. המלחמה שבו אנחנו נראה את ה-- את הניצחון של הקדושה, הניצחון של עם ישראל, הניצחון של האור האלוקי, וכל העולם יהפוך להיות למקום שבו יאיר אור הקדוש ברוך הוא. אז שהשם יעזור שיהיה לנו את השכל, שיהיה לנו את החוכמה להתחבר ולהיות חלק מכל התפקיד המיוחד הזה, להיות חלק מהקבוצה, מהצבא המיוחד שאדמו"ר הרש"ב ייסד בשעתו, ואחר כך אדמו"ר הריי"צ ואחר כך הרבי, שלקח את כל אחד ואחד וחינך ולימד את הדור שלנו, שאנחנו כולנו חיילי בית דוד ועלינו מוטל התפקיד במיוחד עכשיו ברגעים האחרונים האלה, לגלות ולהביא, לעמוד חזק בביטחון ובאמונה, לפרסם את האמונה בקדוש ברוך הוא, את האמונה בביאת המשיח ולהכין את העולם לקראת משיח צדקנו שנזכה לראות אותו במהרה בימינו אמן.