חודש של רפואה גשמית ורוחנית - חודש אייר לאור החסידות

00:00 המעבר מחודש ניסן לחודש אייר זה מעבר חד מאוד. חודש ניסן הוא חודש של גאולה. השם של החודש עצמו, ניסן, מזכיר לנו את הנושא של ניסים. זה החודש של הניסים הגדולים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ולא רק הניסים של גאולה ראשונה, אלא גם כן הניסים של הגאולה האחרונה, כמו שחכמינו אומרים לנו: בניסן נגאלו אבותינו, בניסן עתידים להיגאל. חודש ניסן יהודי נמצא באווירה אחרת לגמרי, חי באווירה של גאולה, חי בתקווה ובביטחון בכל יום ויום שכמו שהגאולה הראשונה הראשונה הייתה בחודש ניסן, ככה נזכה באמת שהשנה הזאת בחודש ניסן נזכה לגאולה השלמה. זמן חירותנו. בן אדם נמצא באווירה של חירות. גם על פי ההלכה כל חודש ניסן לא אומרים תחנון. כמו שכתוב בספרים בנוגע לחודש ניסן, שכל החודש הוא בבחינת ראש חודש. כך כתוב בשם השל"ה הקדוש: כתוב בתורה ״החודש הזה לכם ראש חודשים״, פירושו שכל חודש ניסן הוא בבחינת ראש חודשים. כל ימות החודש עד היום האחרון, ל' ניסן, זה הכל ימים בבחינת ראש חודש. יש בהם את כל הקדושה ואת כל הרוממות ואת כל החגיגיות שיש בראש חודש. חודש של גאולה, חודש של חירות, זה חודש ניסן. לעומת זאת מגיע חודש אייר. אז חודש אייר ביחס לחודש ניסן בוודאי הוא חודש, אם אפשר להגיד את זה, חודש יבש, חודש שאין בו חגים ומועדים. למרות שכמובן יש את פסח שני ויש את ל"ג בעומר, יש את כל ה-- כמובן שברמה של המועדים זה לא בערך לחג הפסח, זמן חירותנו, וחודש ניסן. אז כאן נשאלת השאלה: מה בדיוק היהודי מגיע, כולנו, כל אחד מאיתנו מגיע חודש אייר. מה המשמעות של החודש הזה? מהו העומק של החודש הזה?

02:11 איך יהודי, כמובן אצלנו אנחנו מלמדים אותנו כמו שהגמרא אומרת, מעלים בקודש. יהודים מגיע חודש שני, כמו שהתורה קוראת לזה, החודש השני, זה לא יכול להיות בירידה מהחודש הראשון. להפך, חודש הראשון, חודש ניסן, חודש אייר נקרא החודש השני, חייב להיות איזושהי התעלות, התרוממות. מה בדיוק המשמעות של חודש אייר בחיים שלנו? אז כמובן שדבר ראשון מה שיש מיוחד בחודש אייר זה הנושא של ספירת העומר. כל יום ויום מחודש אייר אז אנחנו סופרים את העומר, מצווה מדאורייתא. יש מחלוקת בקשר לעכשיו בזמננו, האם זה עדיין מדאורייתא או דרבנן, אבל אנחנו מקיימים מצווה, אומרים כל יום ״אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר״. מצווה, זה חודש יחיד בשנה שכל יום ויום מקיימים בו מצווה מיוחדת, אבל על זה בעזרת השם נקדיש שיעור מיוחד על המשמעות של ספירת העומר. היום אנחנו נדבר בעיקר על החודש אייר מבחינת מהותו של החודש, שמרומז גם כן בשמו של החודש. דברים מאוד מאוד נפלאים ועמוקים, וגם כן עם הוראות מאוד מאוד חשובות לחיי היומיום שלנו לחודש אייר. אז אנחנו נעמוד על כמה נקודות. נקודה אחת על ראשי התיבות המיוחדות שמובא בספרים בקשר לחודש אייר. ישנם שני ראשי תיבות לחודש הזה ואנחנו נדבר על שניהם, על שניהם. להסביר מה, מה זה אומר, מה המשמעות, מה אנחנו יכולים ללמוד מהם בקשר לעבודת השם. והנקודה הזאת, מה התורה אומרת לנו גם כן דבר מאוד מעניין. אם אנחנו נסתכל בתורה ונראה מה התורה אומרת לנו על החודש הזה, החודש השני, ואני אפתח, אפתח בנושא האחרון.

04:15 מה כתוב בתורה על החודש השני? אז ישנו פסוק מפורש בתורה, פרשת במדבר. ספר במדבר פותח את התחלת הספר: ״וידבר השם אל משה במדבר סיני באחד לחודש השני בשנה השנייה לצאתם ממצרים״. ספר במדבר, שזה בעצם ספר שבהרבה שנים גם כן מתחילים אותו כבר ב-- אני, נראה לי ברוב השנים כבר מתחילים לקרוא אותו בחודש אייר, בסוף חודש אייר, ושם התורה מספרת על מאורע שקרה בחודש השני. חודש הראשון יש מלא מאורעות. כל סיפור יציאת מצרים, ״החודש הזה לכם ראש חודשים״, וכל התהליך של יציאת מצרים, קריעת ים סוף, כל זה היה בחודש הראשון. אבל מה התורה מספרת לנו על החודש השני בשנה השנייה? זאת אומרת כבר אחרי מתן תורה ואחרי בניין המשכן והכל, מה קרה בחודש השני בשנה השנייה? שם היה הסיפור של מניין בני ישראל. מה בדיוק מסמל מניין בני ישראל? שמסתכלים על זה בהסתכלות מאוד מאוד שטחית זה לא אומר הרבה. בסדר, הקדוש ברוך הוא ביקש לספור את העם היהודי, לספור את עם ישראל, לדעת כמה, כמה, כמה ישנם לכאורה. בסדר, נושא של מניין, משהו מאוד חיצוני. אז על זה מוסבר בספרים. מתחיל קודם כל מרש"י. לפני שהולכים להסברים אחרים בוא נסתכל קודם כל מה שרש"י אומר לנו. רש"י אומר לנו דבר נפלא: ״מתוך חביבותם מונה אותם בכל שעה״. התורה מספרת לנו על מניין בני ישראל, כי כאן, בנושא הזה של מניין בני ישראל, מתבטאת חביבות מיוחדת של העם היהודי. כמו שבן אדם יש לו משהו מאוד מאוד יקר. בן אדם שיש לו יהלומים, יש לו, יש לו דברים מאוד מאוד יקרים, אז הוא אוהב לבדוק אותם, לספור אותם, לעשות בטוח שהכל שלם והכל נמצא.

06:25 אז הקדוש ברוך הוא מתוך חביבותם של עם ישראל הוא סופר אותם, מונה אותם. זאת אומרת שהנושא של מניין בני ישראל מבטא את אהבתו, את חביבותו. כך הקדוש ברוך הוא אוהב את העם היהודי ולכן הוא סופר אותם. מה יש בנושא של המספר שמבטא חביבות? בנוסף לנקודה הזאת שבגלל שזה דבר יקר אז בן אדם סופר את זה, אז מוסבר בספרים, כתוב בשל"ה הקדוש, ובתורת החסידות זה מוסבר באריכות, שהנושא של המספר בא לבטא את הנושא של הייחודיות שיש לכל אחד ואחד. כשאתה אומר מספר, זאת אומרת אתה אומר שכל אחד יש לו חשיבות מאוד מאוד מיוחדת. דבר שסופרים אותו מבטא שהמציאות הזאת היא חשובה. בהלכה יש כזה דבר. בהלכה יש שדבר שבמניין לא בטל. כלומר יש בהלכות נושאים של ביטול, ביטול של איסור והיתר. כשנופל מאכל אסור, מתערב עם מאכלים מותרים, אז יש את הנושא של ביטול ברוב, ביטול בשישים וכולי. נושאים של ביטול. איך מבטלים איסור כשזה נופל ב-- מתערבב עם כל מיני דברים מותרים? אז ההלכה אומרת שאם מדובר על פרי כזה או חפץ כזה, דברים כאלה שהם דברים שבמניין, כלומר דברים שאנשים לא מוכרים אותם בסיטונאות או מוכרים אותם בחבילות או בקילו, אלא מוכרים אותם ביחידויות. מספרים, סופרים אותם אחד אחד. זה מבטא את החשיבות של הדבר ואז אי אפשר לבטל אותו. הוא לא-- לא משנה אם הוא נפל ב-- מתערבב עם, עם, עם, עם, עם, עם שישים, עם מאה, עם אלף, עם רבבה. תמיד זה יישאר באופן שאי אפשר לבטל את האיסור בהיתר בגלל שהחביבות שלו זה שסופרים אותו. אז כאן מביאה נקודה נפלאה, הוראה נפלאה, שהקדוש ברוך הוא מבקש ממשה ואהרון לספור את העם

08:31 היהודי מתוך חביבותם מונה אותם. המניין בא להגיד שיהודי, העם היהודי הוא עם כל כך חשוב בשביל הקדוש ברוך הוא, שכל יהודי ויהודי הוא דבר שבמניין, וזה נותן לנו את הכוח שאנחנו נהיה חזקים, שאנחנו נדע שעם ישראל חי וקיים ושום דבר בעולם לא יכול חס ושלום לבטל אותנו, לשבור אותנו. הכוח של עם ישראל בכל אלפי השנים, בכל מאות הדורות שבני ישראל נמצאים בכל מיני מקומות וכל מיני תקופות בגלות. אז המניין מבטא את הנקודה המהותית הזאת, החשיבות של עם ישראל, שעם ישראל הוא דבר שהוא חי וקיים ושום דבר לא מבטל אותו. אז מגיעה התורה ואומרת בחודש השני, אחרי שהיה החודש הראשון, החודש הראשון היה יציאת מצרים. הקדוש ברוך הוא הציל את העם היהודי, הוציא אותם מארץ מצרים. זה היה שלב ראשון, חודש הראשון. יציאת מצרים זה היציאה מתוך החושך, היציאה מהטומאה לקדושה, מהחושך אל האור. זה היה בריחה, כי ברח העם. זה היה רגע ראשון. זה היה שלב א'. אבל אחרי הבריחה אז צריכים כוח. בסדר, בן אדם ברח. היית בידיים ש-- בשבי, היית בידי האויב, ברחת. אבל הבריחה זה רק, זה רק לשלב ראשון. הוא יכול עוד פעם ליפול. הוא יכול עוד פעם ליפול בידיים של האויב. כאן צריכים כוחות מיוחדים. אז על זה מגיע החודש השני ואומר הקדוש ברוך הוא סופר אותנו. הקדוש ברוך הוא נותן לנו, עושה לנו מניין ואומר שכל יהודי הוא משהו מיוחד. מתעורר הכוחות הפנימיים שיש ביהודי, שזה נותן לו את הכוח לעמוד מול כל ניסיונות החיים. זאת אומרת במילים אחרות, בחודש הראשון יש את הכוח שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מהרע אל הטוב, מהטומאה אל הקדושה. בעם ישראל זה

10:40 אומר ברחנו מתוך טומאת מצרים, קיבלנו עלינו עול מלכות שמיים. יצאנו מכלל סכנה, אבל הרע נמצא עדיין בפנים. בן אדם עדיין צריך לעשות עבודה פנימית כדי לעמוד מול ניסיונות החיים. עובר שלב ראשון. אצל כל אחד זה קורה. לפעמים יש לנו איזו התעוררות תשובה וברחנו מהשטח של האויב. ברחנו מתוך המקום של הטומאה והסטרא אחרא. ואז מגיע השלב ב' ובן אדם אומר לעצמו רגע, עכשיו מתחילה עבודה עצמית, ופתאום הוא מתחיל ל-ל-לפגוש את הניסיונות ואת הקשיים בדרך. כל מיני מכשולים, כל מיני דברים שמפריעים לנו באמצע הדרך. אומרים לו מניין יש לך כוח. כל יהודי חשוב בעיניים של הקדוש ברוך הוא. כל יהודי נחשב למציאות מיוחדת, מציאות שלמה. מהכוחות האלה אתה יכול להתחיל לעבוד ולתקן ולשפר את ה-- את כל החיים שלך ובאמת באמת להתחבר לקדוש ברוך הוא ממקום פנימי. וזה החודש השני, חודש אייר. בראשי התיבות של חודש אייר מאוד מעניין. ישנם בספרי קודש, מדובר על שני ראשי תיבות שיש למילים אייר, כי המילה אייר אפשר לכתוב אותה בשתי צורות. אפשר לכתוב אותה אל"ף יו"ד רי"ש עם יו"ד אחד ואפשר לכתוב אל"ף יו"ד יו"ד רי"ש. ויש בזה אריכות בשולחן ערוך באבן העזר סימן קכ"ו, ששם מדובר בשולחן ערוך, מדובר באריכות בקשר להלכות של שטרות, כתובות, גיטין, כן, איך לכתוב את השם של חודש אייר על פי ההלכה. האם כותבים עם יו"ד אחת או עם שתי יו"דים? ואז מובא באמת דבר מעניין. אלו שסוברים שכותבים אייר עם יו"ד אחת מביאים ראשי תיבות. מובא בהרבה ספרים של גדולי ישראל שאייר, החתם סופר מביא את זה ועוד מגדולי ישראל, שאייר זה ראשי תיבות אני השם רופאך. כמובן המילה השם כותבים עם

12:53 יוד. שמו של הקדוש ברוך הוא יוד כו', אני ה' רופאך. אז זה ראשי תיבות אייר אם כותבים עם יוד אחת. הראשי תיבות השני, אם כותבים עם שתי יודים, וכך פוסק הרמ"א להלכה שאייר כותבים עם שתי יודים, אז כן שמובא בפוסקים שזה הראשי תיבות: אברהם, יצחק, יעקב, רחל. כמובן שאמרו כל זה בספרי קבלה, אבל זה מובא גם בספרי הלכה בשולחן ערוך באבן העזר, שאייר, ארבע אותיות אל"ף יוד יוד ריש, מסמל את ארבעת רגלי המרכבה, ארבעת אופני המרכבה. זאת אומרת, כשמדברים על המרכבה העליונה, המדרש אומר האבות הן המרכבה, המרכבה הקדושה, המרכבה העליונה. אז יש את מרכבת יחזקאל, שזה מרכבת המלאכים, שהוא ראה את המלאכים בשמיים, גם כן ארבע רגלי המרכבה: פני שור, פני נשר, פני אדם, פני אריה. אבל יש את המרכבה באבות הקדושים, האבות הן המרכבה. מה זאת אומרת מבחינת מרכבה? האבות היו מרכבה לקדוש ברוך הוא. מה הכוונה? המדרש מסביר לנו סמל של מרכבה, כמו שהמלאכים נקראים מרכבה. המרכבה, תפקיד שלה שהאדם רוכב עליה, והמרכבה מסורה, מתבטלת. המרכבה אין לה שום רצון עצמי. כל מה שהיא רוצה זה אין לה שום מה שהרוכב לוקח אותה. הרוכב לוקח את המרכבה, את הסוס או את העגלה, והוא נוסע איתה, והמרכבה הולכת איפה שהרוכב לוקח אותה. ככה היו האבות הקדושים כביכול מרכבה לשכינה. הקדוש ברוך הוא התגלה בעולם. הקדוש ברוך הוא רוצה לרכוב כביכול, להתגלות בעולם שלנו על ידי, באמצעות האבות הקדושים וההתבטלות שלהם, שאברהם, יצחק, יעקב, רחל זה הארבע אבות. אז קודם כול נדבר על ראשי תיבות אני ה' רופאך, ואז נדבר על הנושא של המרכבה. מה זה מסמל בעבודה של יהודי

15:08 בחודש אייר, בחודש השני. אז דבר ראשון, ונוגע לנושא של אני ה' רופאך. הגמרא במסכת שבת דף קמ"ז, הגמרא אומרת שכל הרפואות והתרופות מפסח עד שבועות, הם יש להם פעולה מאוד מאוד חיובית. זאת אומרת, הגמרא אומרת לנו שיש כוח מיוחד בתקופה הזאת בנושא של רפואה. זאת אומרת בצורה פשוטה, גשמית, בן אדם, זה ימי סגולה. חודש אייר זה ימי סגולה לימים של רפואה, רפואת הגוף. מצד שני, כמובן שאצל יהודי רפואת הגוף הולך יחד עם רפואת הנפש. אין, זה עולם אחד, גוי אחד בארץ. אצלנו רפואת הגוף ורפואת הנפש הולך ביחד. אז גם כן חודש אייר זה ימי סגולה לרפואת הנפש, כפי שדיברנו על הנושא של פרקי אבות. כמו שכתוב במדרש שמואל, במפרשים של פרקי אבות. מה הסיבה שלומדים מסכת אבות בשבועות האלה בין-- אחרי, אחרי חג הפסח? מכיוון שמתחיל חודש אייר ומתחיל תקופת הקיץ. בימות הקיץ יש התגברות כוחות הטבע. הטבע נהיה חזק, העצים צומחים, השמש יוצאת על הארץ, ימי החום, ואנשים מתעסקים ברפואת הגוף. אז גם כן יש גם כן התגברות היצרים יחד עם החום הטבעי שיש ברחוב. אז יש גם כן התגברות היצרים, ואז בן אדם צריך לתקן את המידות שלו, לתקן את הטבע שלו, לעבוד על ה-- על מחלות הנפש, על המידות הרעות שיש לו, ולתקן אותם, לרפא אותם, וזה באמצעות אמירת ולימוד פרקי אבות. אחד מהדברים שעוזרים בהם. זאת אומרת שחודש אייר זה בעצם חודש של רפואה. הן רפואה גשמית, ימי סגולה שבהם יהודי יכול לפעול רפואה לכל מיני חוליים ומחלות. כדאי לנצל את התקופה הזאת, ובגלל חולי הנפש לתקן ולשפר את ה-- כוחות הנפש שצריכים רפואה, תיקון ושיפור. אז כאן מגיע הראשי תיבות

17:25 אני ה' רופאך. יש פה איזה משהו, מסר מאוד מאוד חזק, והמסר הזה הוא דווקא בהמשך לחודש ניסן. וכאן מגיעה נקודה שבה פתחנו את השיעור. חודש ניסן, חודש אייר, איך הם באים בהמשך אחד אחרי השני. בנושא הרפואה ישנם שני סוגי רפואה, כמו שכתוב בספרי חסידות. ישנם שני סוגי רפואה. יש רפואה שבן אדם היה חולה, הלך לרופא, והרופא נתן לו תרופות, נתן לו את ה... ולאט לאט הבן אדם יצא, ברוך השם, התרפא. אז יש סוג של רפואה שזה נקרא הרפואה של בשר ודם, שהבן אדם-- והתורה נתנה רשות לרופא לרפא. בוודאי, פרשת משפטים. התורה אומרת "ורפא ירפא". על פי ההלכה בן אדם צריך ללכת לרופא ולשמוע בקולו. אבל כשהרפואה היא רפואת בשר ודם, היא רפואה טבעית. רפואה טבעית זה שאחרי שבן אדם מתרפא תמיד נשאר איזה צלקת. תמיד נשאר איזה רושם. הוא היה פעם חולה, עכשיו הוא התרפא. הוא כבר לא אותו דבר כמו שהיה קודם. יש איזשהו-- נשאר משהו, נשאר איזה רושם. הבן אדם אחרי שהתרפא הוא כבר לא באותו תוקף, באותו חוזק, באותו צעירות, באותו רעננות, משהו, משהו נחלש אצלו. זה סוג של רפואה רגילה, רפואה טבעית. יש אבל רפואה של אני ה' רופאך. כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. אז כמו שכתוב בספרים, המהרש"א מדבר על זה ועוד גדולי ישראל, שהפירוש בזה שגם אם הוא היה חולה, אבל אופן הרפואה כשהקדוש ברוך הוא מביא את הרפואה, אני ה' רופאך, זה רפואה בצורה כזאת של לא אשים עליך. רפואה כאילו שאף פעם הבן אדם לא היה חולה, הוא חוזר לכזה סוג של בריאות, כזה סוג של חוזק, של תוקף, שהבן אדם

19:27 הוא כאילו אף פעם לא היה חולה בכלל. להפך, הוא רענן וצעיר יותר מקודם. הכוח הזה של רפואה זה חודש אייר. אני ה' רופאך. הן ברפואת הגוף והן ברפואת הנפש. ברפואת הגוף, שחודש אייר זה חודש סגולה שהרפואה תהיה בצורה כזאת שהבן אדם לא יישאר בו שום רושם, שום צלקת, שום ח-- שום דבר ממה שהוא היה קודם. להפך, הוא יחזור לרעננות וחוזק, לא... כן? אני ה' רופאך, כמו שאף פעם בכלל לא היה חולה. ואותו דבר גם ברפואת הנפש, שהבן אדם יוכל לתקן את הדברים שהוא צריך לתקן אותם, לתקן את המידות שלו, את ההתנהגות שלו, לרפא את מחלות הנפש שיש לו, את תכונות הנפש של הח-- זה גם פה כוח מיוחד לעשות את זה באופן של אני ה' רופאך. איך זה קורה? בגלל שאנחנו באים מחודש ניסן, בגלל שבחודש ניסן אנחנו היינו באווירה של גאולה. חודש ניסן יהודי חי את הנקודה של הקדוש ברוך הוא נגלה, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הגיע אליו. חודש ניסן זה החודש. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הוציא אותנו, לא על ידי מלאך, לא על ידי שרף, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הוציא את היהודי מהטומאה אל הקדושה, אל הטהרה, מהחושך אל האור. אז חודש הגאולה מברך, נותן כוח לחודש השני, כמו שאמרנו, חודש הראשון והחודש השני. כך נהוג בעם ישראל, ברכת החודש. בסוף חודש ניסן, בשבת האחרונה, בירכנו את החודש הבא, חודש אייר. חודש ניסן מברך את חודש אייר, פירושו הוא מרומם אותו, נותן לו כוח שלמרות שאחרי חודש ניסן אנחנו עוברים מהנס אל הטבע, כמו שאמרנו, הנהגת התגברות הטבע, היינו בנס של חודש ניסן. עכשיו נכנסנו לחיים של

21:28 טבע. חודש אייר זה זמן של טבע, התגברות הטבע, הנהגת הטבע, הטבע מתחזק, ואז יש את כל החלישויות והדברים שהבן אדם לכאורה סובל מהם מהטבע. אז על זה אומרים לנו שבזכות חודש ניסן, אז גם אייר, העניין שהרפואה של חודש אייר, רפואת הטבע, הרפואה תהיה באופן של אני ה' רופאך, שרפואת הגוף וגם רפואת הנפש בחודש הזה, שנצליח לעבוד על עצמנו בצורה כזאת שנגיע לסוג של בריאות וסוג של חוזק כזה שהקדוש ברוך הוא בעצמו, אני ה' רופאך, ואז לא נשאר שום רושם. להיפך, הבן אדם מגיע ומתעלה ביתרון האור מתוך החושך. כוח של בעל תשובה שהוא מגיע אפילו לרמה יותר גבוהה מהצדיק. וכאן אנחנו מגיעים למרכבה, אברהם, יצחק, יעקב, רחל. דבר נפלא. כמו שאמרנו קודם, מה אומר מרכבה? כל יהודי הוא בן אברהם, יצחק ויעקב ורחל. זה האבות הקדושים והאמהות הקדושות שמשפיעים עלינו, נותנים לנו את הכוחות הנפלאים שאנחנו נזכה באמת לתקן את המידות שלנו, את ההתנהגות שלנו. נלמד מדרכי האבות. כל יהודי הוא בן אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה, ולכן יש לנו את האבות הקדושים כשהם המרכבה הקדושה בעצם בכל יהודי, כמו שאדמו"ר הזקן מאריך בתניא שהאבות הן הן המרכבה, ולכן הם זכו להנחיל ולהוריש מהמידות שלהם, מההתנהגות שלהם, מהמהות שלהם, מהנפש שלהם. בכל יהודי וכל יהודי יש לו בטבע את הכוחות של האבות הקדושים, שלכן אנחנו יכולים כולנו להגיע לרמה הזאת, להיות מרכבה קדושה לקדוש ברוך הוא, להתמסר לרצון העליון ולעבוד על עצמנו מה שאנחנו צריכים לעבוד, כמו שדיברנו, לתקן את הטבע שלנו, לרפא את עצמנו ולהתחזק ולהתגבר ולהתכונן למתן תורה, שזה בעצם הנקודה העיקרית בחודש אייר, להגיע מוכנים למתן תורה. אבל כאן כל אחד

23:41 שואל את השאלה: מה עושה כאן רחל? למה בחרו ברחל דווקא? נכון שהראשי תיבות אברהם יצחק יעקב ר' זה רחל, הרי ר' זה גם רבקה. היא גם הייתה מהאמהות, אבל דווקא רחל נבחרה להיות פה בתור הרגל הרביעית של המרכבה. אז יש פה נושא על פי הקבלה שאנחנו לא ניכנס בזה עכשיו, שאברהם יצחק יעקב זה שלושת המידות העליונות של חסד, גבורה ותפארת. שלוש מידות מרכזיות. ורחל זה בחינת המלכות. אבל זה נושא שקובע ברכה לעצמו. כאן אנחנו ניגע בנקודה של רחל בתור המסר המיוחד שרחל נותנת לנו בעבודה הזאת של תיקון הנפש, מה שאנחנו רואים מיוחד דווקא אצל רחל אמנו, שזכת-- לכן היא זאת שזכתה להיות הרגל הרביעי במרכבה העליונה. אז זה מה שמובא בספרים. עוד רש"י מביא את זה גם בתורה. מה אנחנו רואים מיוחד אצל רחל אמנו? היחידה שלא נקברה במערת המכפלה, היחידה שוויתרה. החיים של רחל אמנו מההתחלה עד הסוף, חיים של ויתור. והוויתור שלה עוד מתחיל מאז של-- מאז שיעקב אבינו בחר בה. הוא רצה להתחתן עם רחל, ובגלל כל הסיפור שהתורה מספרת לנו, כשרחל ויתרה ללאה שהיא תתחתן ראשונה עם יעקב אבינו, נתנה לה את הסימנים, גילתה לה את הסוד, וככה יעקב התחתן עם לאה קודם ורק אחר כך עם רחל. ויתור לא נורמלי. ואחרי זה אנחנו מוצאים בהמשך גם כן רחל ויתרה ללאה עוד הפעם בהמשך החיים, כמו שהתורה מספרת בפרשת ויצא. ואז יש את הוויתור הכי גדול, שרחל אמנו נקברה באמצע הדרך. לא במערת המכפלה. האבות הקדושים והאימהות הקדושות קבורות במערת המכפלה בחברון. היחידה שנקברה באמצע הדרך, רחל, בית לחם. ויעקב אבינו לפני פטירתו קורא ליוסף, בנו של רחל, והוא מבקש ממנו

26:00 לעזור לו שאחרי שיעקב אבינו ימות להביא אותו למערת המכפלה, ואז הוא אומר לו: "ואני בבואי מפדן ארם, אימא שלך מתה ואני לא קברתי אותה במערת המכפלה. קברתי אותה בדרך, בבית לחם". מה הסיפור פה? יעקב אבינו רוצה לבקש מהבן שלו, מיוסף, הבן של רחל, לעזור לו ולעשות את כל מה-- הקשרים שלו כדי להוציא את יעקב ממצרים, להביא אותו למערת המכפלה, שהוא יודע שיהיה המון קשיים, שפרעה לא ייתן לו והוא יצטרך להפעיל קשרים לא נורמליים. הוא אומר לו: תדע לך, לאימא שלך לא עשיתי את זה. למה לא עשית את זה? למה לא עשית את כל מה שיכולת להביא את רחל למקום האמיתי, למערת המכפלה, ונקברה באמצע הדרך? התשובה, אומר לנו רש"י בפרשת ויחי, שרחל אמנו ויתרה. רחל אמנו ידעה שיבוא הזמן שעם ישראל ילך לגלות והם יצאו מירושלים ויקחו אותם בדרך, ואז הם יבואו ויבכו על קבר רחל אמנו. ואז רחל אמנו, "קול ברמה נשמע, רחל מבכה על בניה". רחל אמנו נעמדת והיא עומדת מול השכינה הקדושה והיא בוכה בשביל העם היהודי, כמו שהמדרש מספר שהאבות, אם הם באים לבכות, והאימהות באים לבכות, והקדוש ברוך הוא לא מקשיב. רחל אמנו באה ואומרת: אני ויתרתי. אני מסרתי את הסימנים שלי בשביל האחות שלי. אני ויתרתי ואני קבורה פה באמצע הדרך כדי שהיהודים יהיה להם בית איפה לבכות. זאת האמא האמיתית שמוותרת על הכל לעומת-- בשביל בניה. ויתרה על כל הקדושה הנפלאה של להיות סמוך לאבות הקדושים בקבר-- במערת המכפלה רק בשביל לעזור לילדים שלה. אז עכשיו רחל מבכה על בניה כי איננו. הקדוש ברוך הוא מבטיח לה, "מנעי קולך מבכי", הוא אומר לה, לרחל, "ועינייך מדמעה, אל

28:07 תבכי, לא דמעות, ושבו בנים לגבולם". הקדוש ברוך הוא מבטיח לה בכוח-- בזכות רחל עם ישראל יחזור לארץ ישראל, ושבו בנים לגבולם. הכוח של רחל זה הכוח הנפלא הזה של תיקון המידות בצורה הכי נפלאה. הוויתור לשים את עצמך לצד בשביל לעזור ליהודי אחר. לאיזה יהודי? יהודי חוטא שלכן הוא הולך לגלות. יהודים בזמן חורבן בית המקדש והקדוש ברוך הוא מגרש אותם מארצם כי הוא רק כועס עליהם, ובאותו זמן היא עומדת ומתפללת, מבקשת עליהם, ודווקא זה הדבר הנפלא הזה. זה מה שיביא את הגאולה, וזה הסמל של חודש אייר, המרכבה הקדושה, שיהודי נעשה לקדוש ברוך הוא. זוהי העבודה, זוהי התפקיד. זה בעצם המשמעות הפנימית והעמוקה של חודש אייר בשביל כל אחד ואחד מאיתנו, שאנחנו ננצל לסיכום של דברים. אז למדנו על חודש אייר דברים, שלושה נקודות נפלאות ביותר. מספר אחד, נקודה אחת, לדעת שחודש אייר זה חודש המניין, החודש שבו הקדוש ברוך הוא מונה כל יהודי ויהודי מבחינת יחיד ואומר לו: אתה חזק, אתה יחיד, אתה לא מתבטל ברוב, לא מתבטל במיליון. יהודי יש לו כוחות עצומים לעמוד כל הקשיים והניסיונות שמסביבו. דבר שני, אני השם רופאך. חודש אייר מגיע אחרי חודש ניסן ונותן לך את הכוח של רפואת הגוף וגם רפואת הנפש תהיה באופן של אני השם רופאך, שלא יישאר שום רושם מכל הדברים השליליים שצריכים להתרפא. ובנקודה הרביעית, להיות מרכבה לקדוש ברוך הוא: אברהם, יצחק, יעקב, רחל. כל זה המשמעות העמוקה של חודש רחל, של חודש אייר, שהקדוש ברוך הוא יעזור שננצל כל רגע ורגע, שהאור של הגאולה, זה אור החירות, אור הגאולה שקיבלנו בחודש ניסן, ילווה אותנו בעבודה הפנימית של חודש אייר, שכל יום ויום של

30:13 חודש אייר יהיה חודש של אני השם רופאך. חודש של אברהם, יצחק, יעקב, רחל, של המרכבה העליונה, וכך אנחנו מכינים את עצמנו לקבלת התורה, שבקרוב נוכל לקבל את התורה מחדש, במיוחד את התורה החדשה של סודות התורה שמלך המשיח יגלה לכל יהודי ויהודי, ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים.