לתורה ומצוות עם משמעות · פרק 49 · 2024-04-30 · 29:57
לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ - משמעותו העמוקה של המנהג לאור החסידות
תיאור הפרק
עם סיום חג הפסח אנחנו מתחילים ללמוד בכל שבת פרקי אבות. יש נוהגים שהלימוד נמשך עד חג השבועות, ויש שממשיכים אותו כל שבתות הקיץ. - מה פשר החילוק בין המנהגים? - מדוע פותחים את הלימוד דווקא במשנת "כל ישראל" ומסיימים אותו במשנת "רבי חנניה"? - ואיך אפשר לתבוע מיהודי שבקושי מצליח לקיים את הנדרש ממנו על פי דין - להתנהג לפנים משורת הדין, בהתאם לנלמד בפרקי אבות, מילי דחסידותא? תורת החסידות מאירה את מנהג לימוד פרקי אבות ומגלה לנו משמעותו העמוקה. אם נשכיל להתבונן בה ולהפנים אותה, נצליח לתקן את דרכינו ולזכך את נפשנו לאור הנלמד בפרקי אבות. הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לקראת שבת הקיץ הראשונה בה נפתח את הלימוד בפרקי אבות
השמע המקורי · הערך על הרב אשר פרקש בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 מנהג ישראל זה שאחרי חג הפסח, בשבתות לומדים פרקי אבות. יש כאלו שלומדים פרקי אבות בין פסח לעצרת. זאת אומרת, מפסח לחג השבועות. בדרך כלל ישנם שישה שבועות שבשבועות האלה לומדים כל שבוע אחרי מנחה של שבת פרק אחד, עד חג השבועות. ויש גם כאלה שנוהגים להמשיך את הלימוד עד ראש השנה. כל שבתות הקיץ, מחג הפסח עד ראש השנה, לומדים וחוזרים עוד הפעם ועוד הפעם על הפרקים של פרקי אבות. מה הסיבה למנהג הזה? ומה בעצם הצורה? איך אנחנו לומדים את זה? איך זה מתחבר עם חג הפסח, עם חג השבועות, עם הקיץ בכלל? ובוא ננסה להיכנס קצת לעומק הדבר. מה בדיוק הצורה הנכונה של ללמוד פרקי אבות ואיך זה אמור לשפר את ההתנהגות שלנו בחיי היומיום. אז דבר ראשון, בקשר לטעמים, לסיבות למה לומדים פרקי אבות בשבתות האלו. אז באופן כללי אנחנו מוצאים בספרים שני סיבות עיקריות. סיבה אחת זה בתור הכנה למתן תורה. זאת אומרת, מכיוון שמחג הפסח מתחילים ספירת העומר ואז מתחיל כל יהודי להתכונן ולהשתוקק לקבלת התורה בחג השבועות, אז תיקנו לומר פרקי אבות בתור הכנה לקבלת התורה. אחד ההסברים שכתוב גם כן בספרים זה קשור עם הנושא של דרך ארץ קדמה לתורה. בן אדם רוצה להגיע למתן תורה, אז הוא צריך קודם כל שיהיה לו את המידות הנכונות, את ההתנהגות הנכונה. דרך ארץ קדמה לתורה. להיות מענטש, להיות בן אדם, להיות בן אדם עם הנהגות ישרות, ורק אז אתה יכול להיות כלי בעצם להיות מוכן לקבל את התורה. אז בתור הכנה לקבלת התורה לכן תיקנו את הנושא של אמירת פרקי אבות. מצד שני, כתוב בספרים גם כן, יש ספר שנקרא מדרש שמואל, ספר שמהווים פירושים נפלאים על פרקי אבות. נכתב על ידי אחד מגורי האר"י ז"ל, מתלמידי האר"י ז"ל, והוא מלקט הרבה פירושים והסברים נפלאים על פרקי אבות. והוא כותב הסבר נוסף למה אומרים פרקי אבות בתקופה הזאת?
02:33 מכיוון שאחרי פסח מתחיל התקופה של הפריחה של הקיץ, האילנות, הטבע, התגברות הטבע בכל הדברים, בכל המובנים, בגשמיות. השמש יוצאת והפריחה של האילנות וימות הקיץ, ואיתם גם כן מתגבר אצל כל בן אדם כוחות הטבע. אנחנו רואים שבתקופה הזאת אנשים גם כן מתעסקים ברפואת הגוף, בבריאות הגוף, ונוסעים לכל מיני מקומות של נופש ועוסקים במה שקשור עם כל נושאי בריאות הגוף. אז לכן אנחנו יהודים יודעים שהכל מתחיל מהנפש. בריאות הגוף קשור עם בריאות הנפש, ולכן דווקא בתקופה הזאת שיש יותר התגברות כוחות הטבע, אז הלימוד בפרקי אבות זה נותן לבן אדם את הכוח ומלמד אותו, נותן לו הנהגות מוסריות של צדק ויושר ומידות טובות. התנהגות טובה כדי לדעת שהבריאות הנפש זה העיקר, וכשהנפש היא בריאה אז בדרך ממילא גם כן הגוף הוא בריא. שבעצם אפשר לומר ששני ההסברים האלה קשורים עם שני המנהגים שהזכרנו. המנהג שאלו שאומרים פרקי אבות עד חג השבועות זה בעיקר קשור עם ההכנה למתן תורה, והמנהג של אלו שאומרים פרקי אבות כל ימות הקיץ, כמו שאדמו"ר הזקן מביא בסידורו, בסידור הוא מביא את המנהג הזה גם כן, שיש נוהגים לומר פרקי אבות עד ראש השנה, קשור עם זה של התגברות הטבע, שבעצם זה לא רק בכל התחלת האביב, אלא זה הולך על כל ימות הקיץ, שיש את ההתגברות של הטבע והחומריות, ואז יהודי צריך להתחזק יותר על ידי לימוד פרקי אבות, לדעת איך לתקן את הכוחות הנפש ועל ידי זה
04:55 להתגבר גם כן על כוחות הגוף. בן אדם שיש לו נפש בריאה בגוף בריא. אז בעצם זה ההסברים של לימוד פרקי אבות בשבועות האלה. אבל דבר מאוד מעניין, הלימוד של פרקי אבות צריך לעזור לבן אדם לתקן את עצמו, לזכך את עצמו, ויש צורה מאוד מיוחדת איך בן אדם לומד את פרקי אבות, איך אני לוקח מפרקי אבות הוראות והתנהגות בחיי היומיום שלי. לפעמים אנחנו יכולים להסתכל על המשניות בפרקי אבות כמו דברים מאוד מאוד נעלים, גבוהים, הוראות שלכאורה שייכים רק לרבנים, דיינים, אנשים של הנהגה, אנשים צדיקים. איך אני יכול להתחבר לפרקי אבות? לכל בן אדם, כל יהודי, יהודי הכי פשוט. איך אני יכול לקחת את הפרקי אבות ועם זה לדעת איך ל-ל-ל-ל-לשפר את ההתנהגות שלי? אני עדיין אוחז עוד לפני זה. לפעמים בן אדם אומר לעצמו: אני יכול להגיע למה שפרקי אבות דורש ממני? במיוחד הגמרא הרי אומרת, הגמרא אומרת בקשר לפרקי אבות, הגמרא אומרת ככה: מי שרוצה להיות חסיד שילמד פרקי אבות, ששם יש מילי דחסידותא. כלומר, שפרקי אבות זה נכתב להוראות לבן אדם שרוצה להגיע לרמה של חסיד, מילי דחסידותא. כמובן שכשאומרים חסיד מתכוונים להתנהגות מיוחדת יותר מהרגיל. חסיד פירושו שהוא עושה לפנים משורת הדין. יש התנהגות ההכרחית, התנהגות של חובה, ויש התנהגות מיוחדת, שזה התנהגות של לפנים משורת הדין, ועל זה מגיע המשניות בפרקי אבות. אם אנחנו לומדים אותם כמו שצריך, אנחנו רואים בכל משנה ומשנה שיש שם מסר לבן אדם איך להגיע להתנהגות של מילי דחסידותא, התנהגות של מידות טובות, התנהגות טובה, אבל לא סתם התנהגות טובה בסיסית, אלא להביא את הבן אדם להתנהגות מיוחדת, להיות חסיד, להיות בהתנהגות של לפנים משורת הדין.
07:22 ואז נשאלת השאלה: אני מכיר את עצמי ואני יודע שאני מאוד רחוק מכל הדברים האלה. אני מאוד רחוק מלהיות חסיד ולדרוש מעצמי לפנים משורת הדין, כאשר אני עדיין רחוק מהדין, הלוואי שאני אקיים את הדין ואת ההלכה. אז פתאום מגיעים אליי ואומרים לי לפנים משורת הדין. אז איך אני יכול באמת לקחת את ההוראות של פרקי אבות, ושזה ייתן לנו דרך בחיים בתקופה הזאת של הכנה למתן תורה, או בתקופה הזאת שהטבע מתגבר ואנחנו רוצים ל-ל-לדעת לשלוט על הטבע, ושהקיץ שלנו באמת יהיה קיץ בריא, בריא גם בגוף וגם בנפש. אז כאן דורשים דבר מאוד מאוד מעניין, שזה בעצם המשנה הראשונה שאנחנו נוהגים להגיד כל שבוע לפני שמתחילים פרקי אבות. כשחכמים תיקנו את אמירת פרקי אבות, אז אנחנו יודעים שבמנהג של פרקי אבות ישנה משנה שאנחנו אומרים תמיד לפני התחלת המסכת, הפרק, ויש את המשנה שאומרים כשגומרים את הפרק. אז בהתחלת אמירת פרקי אבות כל שבוע מתחילים את המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר". המשנה הזאת אנחנו קוראים תמיד לפני התחלת הפרק. זה לא משנה מפרקי אבות. המשנה הזאת זה במסכת סנהדרין, פרק חלק, פרק עשירי, ולמרות זאת אנחנו נוהגים להגיד את זה לפני התחלת פרקי אבות. מה הסיבה לזה? אז כתוב בספרים שהסיבה היא שרצו להתחיל במשהו, להתחיל עם משהו יפה שמדבר במעלתם של ישראל. השאלה היא מה הקשר של המשנה הזאת לתוכן של פרקי אבות? פרקי אבות, כמו שאמרנו, זה פרק שבא להגיד לבן אדם על התנהגות, על המידות הטובות שהוא צריך להפנים, על צדק ויושר, וכמו שאמרנו להיות חסיד. למה ההקדמה הזאת
09:44 דווקא בחרו בתור המשנה כל ישראל? מה? מה אומרת לנו המשנה הזאת? טוב, זה מדבר על שבחם של ישראל, על השכר הגדול. אז מפרשים אומרים שזה בא לומר לנו שאם אתה תתאמץ ותעשה את כל הדברים שהמשנה אומרת לך, אז תזכה לשכר הגדול של עולם הבא. אבל זה קשה להגיד שזו הסיבה היחידה. מדברים פה על בן אדם שהוא רוצה לתקן את המידות שלו ולתקן את ההתנהגות ולהיות במדרגה של חסיד שעושה לפנים משורת הדין. אז בוודאי שהבן אדם הזה לא עובד את השם על מנת לקבל שכר. הבן אדם הזה לא עובד את השם רק בגלל שהוא יקבל על זה עולם הבא. הרי כולנו יודעים, המשנה עצמה מיד אחרי זה, במשניות הראשונות של פרקי אבות, אומרת לנו המשנה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס". בן אדם לא צריך לעבוד את השם בשביל לקבל את הפרס, ופתאום פה מתחילים את המשניות של פרקי אבות: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ומספר לנו את גודל השכר. ככה אתה רוצה לשכנע את הבן אדם? זו המשנה שאנחנו אומרים לפני פרקי אבות. אחרי זה יש את המשנה שאומרים אחרי פרקי אבות. כל שבוע כשמסיימים את הפרק מסיימים עם רבי חנניא בן עקשיא אומר, "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר". וגם פה נשאלת השאלה: המשנה הזאת היא לא מפרקי אבות. המשנה הזאת היא נמצאת במשניות בסוף מסכת מכות, ואף על פי כן אנחנו נוהגים לומר את זה אחרי כל פעם שאומרים את הפרק. הסיבה למה גם זה כתוב בספרים, שלמה החכמים בחרו, מכיוון ש-- לסיים
11:40 בדברי אגדה, לסיים במשהו שמדבר על השבח של תורה ומצוות, של עם ישראל שקיבלו תורה ומצוות. אז כשמסיימים רוצים לסיים עם דבר אגדה, דבר מושך את הלב שמדבר בשבחם של ישראל שקיבלו תורה ומצוות, אומרים את המשנה הזאת. וגם כאן צריך להבין מה יש במשנה הזאת באופן מיוחד בקשר לתוכן של פרקי אבות. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. אז היום אנחנו נדבר על שתי המשניות האלה. אני חושב שאם אנחנו נבין את העומק, את מה שאומרים פה, העומק של שתי המשניות האלה שנבחרו בתור התחלה וסיום לכל פרק, אז אנחנו נקבל משמעות יותר עמוקה לאמירת פרקי אבות, הבנה יותר עמוקה מה בעצם המטרה של אמירת פרקי אבות, וייתן לנו גם כן את הכוח, את המרץ, את החשק לקחת ולהפנים את המשפטים, את ההוראות שחכמינו נתנו לנו בפרקי אבות. אז נתחיל. נתחיל עם המשנה הראשונה. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. על מה מדברים פה? עולם הבא. אז ידוע שיש מחלוקת. המחלוקת כבר מגדולי הראשונים, מפורסמת בתור מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן. שהרמב"ם, רמב"ם רבנו משה בן מימון, הוא זה שאומר שעולם הבא הולך על גן עדן. הוא טוען שסוף השכר זה בגן עדן. ידוע, הרמב"ם כתב על זה בהלכות תשובה ובכמה מקומות בספרים שלו, מאריך בזה שבעצם השכר הנצחי שאנחנו מקווים אליו זה גן עדן, עולם הנשמות. זה יהיה סוף השכר אחרי שמשיח יבוא ואחרי תחיית המתים ואחרי הכול, בסוף יהיה עולם הנשמות וזה העולם הבא. הרמב"ן, רבנו משה בן נחמן. הרמב"ן חולק עליו והוא כותב באריכות ומסביר שבעצם לא סוף הגמול. סוף השכר, השכר האמיתי זה תחיית המתים. ובמילא כשאומרים כל ישראל
14:00 יש להם חלק לעולם הבא, הכוונה לעולם התחייה. לפי שיטת הרמב"ן העולם הבא הכוונה תחיית המתים, וזה מובן מהמשך המשנה עצמה. אם נסתכל במשנה במסכת סנהדרין אז נראה שבעצם המשנה אומרת שמה: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, וכתוב, אלו אחד מהם, מי שכופר בתחיית המתים. אז משמע, הגמרא אומרת את זה מפורש, מכיוון שהוא כפר בתחיית המתים, אז לכן גם לא יהיה לו חלק בתחיית המתים. אז מזה מובן בפשטות שהעניין של עולם הבא שמדברים פה זה הולך על עולם התחייה, תחיית המתים. ולשיטת הרמב"ן, וככה גם כן פוסקים כל המקובלים, וכך נפסק בתורת החסידות, שבעצם סוף השכר והגמול הכי גדול שאנחנו מצפים אליו זה דווקא עולם התחייה. הנשמות בגופים פה למטה בעולם הזה הגשמי. עד כדי כך, כמו שכתוב במאמרי החסידות, שאפילו האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, שכבר נמצאים יותר משלושת אלפים שנה בגן עדן, משה ואהרון וכל הקדושים קדושי עליון שנמצאים כבר אלפי שנים בגן עדן, מחכים ומצפים לרגע שתבוא תחיית המתים, שאז הנשמה שלהם תתלבש בגוף בעולם הזה הגשמי ופה יהיה תכלית השכר. מה ההסברה בזה? איך יכול להיות שדווקא בגוף, גוף גשמי, כאן יהיה תכלית השכר? אז כמובן שכאן זה לא המקום להיכנס לכל עומק הדבר, אבל זה אומר לנו משהו מאוד מאוד עמוק על הגוף של היהודי. זה אומר לנו משהו מאוד מאוד נפלא, שדווקא פה, בעולם הזה הגשמי ובגוף הגשמי של יהודי, כאן נמצא העומק הכי גדול, החיבור הכי עמוק של יהודי עם הקדוש ברוך הוא. אדמו"ר הזקן מאריך בזה בספר התניא, ומוסבר באריכות במאמרי חסידות לאורך הדורות. היסוד זה המאמר, המדרש המפורסם: "נתאווה הקדוש ברוך
16:04 הוא להיות לו דירה בתחתונים". זאת אומרת שבעולם הזה התחתון, בעולם הזה הגשמי, דווקא פה למטה, זה התאווה הכי עמוקה של הקדוש ברוך הוא. הוא בחר בעולם הזה שבו הוא רוצה שפה יהיה הדירה שלו. הכוונה דירה שלו, כשאתה אומר דירה, דירה, הכוונה שבה הבן אדם נמצא עם כל העצמיות שלו. דירה. בן אדם בבית שלו מרגיש בבית, הוא נמצא כמו שהוא. הוא לא צריך להסתתר, לא צריך להתלבש, לא צריך לעשות שום דבר. הוא נמצא עם עצמו. הקדוש ברוך הוא רוצה דירה כאן, בעולם הזה התחתון. בימות המשיח ותחיית המתים יתגלה תכלית הבריאה, שהעולם הזה הגשמי פה זה יהיה המקום שבו הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, כפי שהוא בעצמיותו, יתגלה פה למטה בעולם הגשמי ובגוף של יהודי, כמו שאדמו"ר הזקן מסביר בתניא, דווקא בגוף של היהודי, שם הקדוש ברוך הוא בחר בו. כשאנחנו אומרים כל בוקר "ובנו בחרת מכל עם ולשון". בחגים אנחנו אומרים "אתה בחרתנו מכל העמים". אומר אדמו"ר הזקן בתניא: בחירה, אומרים הקדוש ברוך הוא בחר. המילה בחירה הכוונה כשבוחרים בשתי דברים שהם דומים, שתי דברים שנראים שווים, שייך להגיד בחירה. דברים שהם לא דומים לא שייך להגיד את המילה בחירה. כשאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא בחר, זה לא אומר, זה לא יכול להגיד על הנשמה. הנשמה היא חלק אלוקה ממעל. הנשמה של יהודי זה משהו מיוחד שיש רק ליהודי. ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש. אז הנשמה לא שייך בחירה. בחירה ממה למה? בחירה בין נשמה של יהודי לנשמה של גוי. גוי אין לו נפש אלוקית, אז אין בכלל בחירה. בחירה זה בשני דברים שהם דומים. אומר אדמו"ר הזקן, אם ככה
18:00 הבחירה הולך על הגוף. הגוף הגשמי של יהודי דומה לגוף הגשמי של גוי, ופה אומרים "ובנו בחרת". הקדוש ברוך הוא בחר במתן תורה בגוף של עם ישראל, ולכן לגוף הזה הוא נתן את כל התורה והמצוות. ולכן אנחנו רואים שהתורה והמצוות מדברים על הגוף. רוב המצוות עסוקים בגוף. אי אפשר לקיים מצווה אם אין לך גוף גשמי. צריך ידיים כדי להניח תפילין, כדי לתת צדקה. צריך את הרגליים כדי ללכת לדבר מצווה. כל פעולה חייבת להיות על ידי הגוף הגשמי. וכמו שאמר הרבי הרש"ב, אדמו"ר הרש"ב אמר פעם: איזה יקר זה גוף של יהודי, שכל התורה ומצוות הכל נשפך בשביל הגוף הזה. ואדמו"ר הזקן התבטא פעם ואמר: אנחנו לא יכולים להשיג עד כמה יקר אצל הקדוש ברוך הוא הגוף של יהודי, וזה הולך להתגלות בעולם התחייה ותחיית המתים. ולפי זה זה בעצם העומק של המשנה הזאת. בתור הקדמה לפרקי אבות זה נפלא. כשבן אדם מגיע ללמוד פרקי אבות אומרים לו: מה הסממן? נקודה. מה התוכן של פרקי אבות? לתקן את ההתנהגויות שלנו. בן אדם מסתכל על עצמו והוא יודע שכל ההתנהגויות הלא נכונות, הלא טובות, כל המידות הרעות שיש לו, התנהגויות לא טובות, נטיות רעות. זה בעצם נובע מהגוף. יש לי גוף גשמי חומרי וזה גורם לי, בגלל תאוות הגוף אני נמשך לכל מיני דברים שהם לא בריאים לא לגוף ולא לנפש, ומשמה מגיע כל המידות הרעות שלי של קנאה, שנאה, כעס, תאוות וכו'. אז נשאלת השאלה איך אני יכול לתקן את עצמי? יש לי גוף חומרי, יש לי גוף גס, איך אני יכול לתקן את עצמי? אז לכן מקדימים ואומרים כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. הרי אתה
20:10 יהודי, כל ישראל, אין לזה שום, ואין בזה תנאים. בקשר לגן עדן אז יש. לא כל אחד זוכה, וצריכים זכויות מיוחדות, ובזה עצמו יש הרבה הרבה רמות ומדרגות. בקשר לגן עדן זה לא כל כך פשוט. בקשר לעולם הבא, עולם התחייה, אומרת לנו המשנה: כל ישראל, כל יהודי ויהודי יש לו גוף, וכל יהודי ויהודי אי אפשר שבחיים שלו הוא לא קיים מצוות שקשורות עם הגוף, וזה בעצם הקשר עם המשנה האחרונה. כאן מתחברות שתי המשניות. אומרים ליהודי: יש לך גוף, נכון? אדרבה, אדרבה, הגוף שלך זה הגוף שיזכה לקום לתחיית המתים. בגוף הזה הקדוש ברוך הוא בחר, וזה מה שאומרים פה, את הפסוק: "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ, נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". אומרים ליהודי: אתה יודע, הגוף שלך זה נצר מטעי, זה מעשה ידי. הקדוש ברוך הוא ברא את הגוף שלך והוא מתפאר עם הגוף שלך, והוא אומר: אני בחרתי בגוף הזה במתן תורה, ובשביל הגוף הזה נתתי את כל התורה והמצוות, ולכן הרי הגוף שלך, בוודאי שאתה יכול לעבוד עם זה ולתקן אותו, וזו הקדמה לפרקי אבות. עכשיו שאתה יודע שיש לך גוף כזה מיוחד, גוף כזה קדוש, שהגוף הזה הולך וקם לתחיית המתים, אז אתה יודע שעם הגוף הזה בוודאי שאתה יכול לתקן אותו, בוודאי שאתה יכול לעבוד איתו, בוודאי שאתה יכול. אתה יכול לזכות את הגוף שלך ולזכך את הנפש שלך ולהיות מוכן לקבלת התורה. זה הכוח שנותנים ליהודי ברגע שיהודי שם לב, מתבונן ואומר לעצמו: איזה גוף יש לי? גוף שהולך לקום לתחיית המתים, ושם יהיה השכר הגדול של תחיית המתים, שההתגלות של הקדוש ברוך הוא דווקא בתוך הגוף הזה. אז בוודאי
22:23 שהגוף הזה אפשר לתקן אותו. זו הקדמה של פרקי אבות. מה אנחנו מסיימים? מסיימים עם "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". מה זה אומר ומה זה ההמשך למה שאמרנו קודם? כמו שאמרנו, כדי שהגוף יזדכך צריכים תורה ומצוות. המצוות. כל מצווה פועלת זיכוך בגוף של הבן אדם. כל מעשה, כל דיבור, כל מחשבה, כל פעולה טובה שיהודי עושה. בעצם יש פה הרי שאלה פשוטה כשאתם אומרים את המילים "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". הקדוש ברוך הוא רצה לזכות אותנו, נתן לנו הרבה תורה ומצוות. אז יש אנשים ששואלים: בגלל שהוא רצה לזכות אותנו, נתן לנו הרבה תורה ומצוות? האם זה לא להפך? היה צריך לתת לנו חיים טובים, לעשות לנו את החיים יותר קלים. בגלל שהוא אוהב אותנו, נותן לנו הרבה תורה ומצוות? מה הפירוש במשנה הזאת? אז אחד הפירושים שמובא בשם הרמב"ם, שהפירוש פה זה "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם". הקדוש ברוך הוא רצה לתת לכל יהודי את האפשרות להתחבר אליו. הקדוש ברוך הוא רצה לתת לכל יהודי את היכולת, שיהודי יש לו את היכולת להתקשר לקדוש ברוך הוא, כמו שאמרנו, "ועמך כולם צדיקים". איך אתה? איך אתה אומר "ועמך כולם צדיקים"? כי אנחנו יודעים שהרבה יהודים, אנחנו רחוקים מצדיקים. מה זאת אומרת "ועמך כולם צדיקים"? אז זו התשובה פה. לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. הקדוש ברוך הוא נתן לנו כל כך הרבה אפשרויות להתחבר אליו. התורה והמצוות מקיפות את חיי האדם מכל הכיוונים. מצוות של בין אדם למקום, מצוות של בין אדם לחברו, מצוות עשה, מצוות לא תעשה. ויש מצוות
24:27 שקשורות עם ה-- עם הדומם, עם הצומח, עם החי, עם המדבר, ומצוות של, של חסד. יש כל כך הרבה סוגים שונים של מצוות, שזה בלתי אפשרי שיהודי יעבור את החיים שלו בלי קיום תורה ומצוות באיזושהי צורה. אפילו היהודי היותר רחוק, לא עלינו, שהוא לא לומד תורה ולא מקיים מצוות באופן עקרוני יום יום, אי אפשר שיעבור יום בלי שהוא יעשה איזו מצווה. קנה או עזר למישהו, אמר מילה טובה למישהו, עזר למישהו לעבור את הכ-- יש כל כך הרבה צורות ואפשרויות, פעולות שאנחנו עושים, ובעצם זו מצווה. אז רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל. הוא רצה שכולנו ניכנס למקום הזה של תחיית המתים, ובשביל זה צריך תורה ומצוות. הנה, הרבה להם תורה ומצוות. זה פירוש שמובא בשם הרמב"ם. אבל יש פה גם כן נקודה יותר עמוקה בקשר לפרקי אבות, כמו שאמרנו. מה כאן ה-ה-ה נקודה ש-- מה כאן הלקח? מה כאן הנקודה שהמשנה אומרת לנו בקשר לפרקי אבות? יש פה נקודה ומסר עצום. מה שהמשנה אומרת לנו זה "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות". המילה לזכות זה מלשון זיכוך. לזכך, לזכות את ישראל, שיהודי יוכל לזכך את עצמו, להיות יותר מזוכך, הכוונה יותר עדין, יותר טהור. זה הולך על הגוף. לזכך את הגוף, לטהר את הגוף, לתקן את הגוף. שאנחנו נהיה אנשים יותר מזוככים, יותר נקיים, יותר עדינים. לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. זאת אומרת, זה שישנם כל כך הרבה סוגי מצוות וכל כך הרבה חלקים בתורה וסוגים שונים, זה בשביל שכל בן אדם יוכל למצוא את הנקודה שאותה הוא צריך לתקן. כל בן אדם יש לו את הנקודה הזאת, את הדבר הזה שבזה הוא, הוא, הוא עובד
26:27 על עצמו. יש אנשים שהם יותר בקו של נתינה, יש אנשים הם יותר בקו של, של השפעה, יש אנשים יותר בקו של לעבוד עם עצמם, יש אנ-- כל אחד יש לו את תכונת הנפש שלו, כל אחד יש לו את האופי שלו. יש אנשים יותר של חסד, אנשים יותר של גבורה, כל מיני סוגים של אנשים, וכל אחד ואחד מהם מוצא בתורה ובמצוות את הפרט ששייך אליו, שבזה הוא יכול לשפר את עצמו. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לזכות שנוכל להזדכך. לפיכך הרבה-- הוא נתן כל כך הרבה סוגים של מצוות וכל כך הרבה חלקים בתורה, כדי שכל אחד יוכל למצוא את עצמו בתורה ובמצוות ולתקן את עצמו לפי, לפי אופן תכונות הנפש המיוחדות שיש לו, לבן אדם הזה. אז בעצם המשנה הראשונה של פרקי אבות והמשנה האחרונה של פרקי אבות הם נותנים לנו את היסוד, נותנים לנו את ה-- את העומק להבין מה בעצם המסר כשאתה בא וניגש ללמוד את פרקי אבות. ולכן כשעובר חג הפסח, חג הפסח נולדנו מחדש. חג הפסח זה חג שעם ישראל מתחיל מחדש. יצאנו ממצרים, נולדנו מחדש, קיבלנו חירות, נולדנו בתור עם, עם של בני חורין, עם של חירות, ומתחילים עכשיו ימי ספירת העומר, הימים שבו יהודי מתכונן לקבל את התורה. במובן יותר רחב נכנסים לאביב, נכנסים לקיץ, נכנסים לזמנים שבו אתה הולך להיפגש עם הטבע והטבע הולך ומתג-- מתגבר. אז אתה צריך לדעת איך ל-- המטרה, מה התכלית. פרקי אבות אומר לנו, מגיעות משניות בפרקי אבות, משנה אחרי משנה, נותנות ליהודי את היכולת לתקן את ההתנהגות שלו, לזכך את הגוף שלו, שהגוף שלי יהיה גוף יותר מזוכך ויותר עדין, להכין את
28:33 עצמי לקבלת התורה, לדעת לחיות בחיי העולם הזה, לא להתנתק מהעולם, להפך, להביא את הכוח של הקדוש ברוך הוא, להביא את התורה לתוך המציאות של הטבע והבריאה, לזכך את הטבע, ועל ידי זה דווקא יש לנו בריאות הנפש, והבריאות הנפש היא זאת שגם כן נותנת לנו בריאות הגוף, וככה אנחנו בטוחים שיהיה לנו קיץ בריא, קיץ שמח, בריא בגוף, בריא בנפש, וכך היהודי מכין את עצמו לקבל את התורה, ושבקרוב נזכה גם כן לקיום מה שהמשנה אומרת: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ובצורה, באופן הכי מוחשי. כולנו הרי מחכים, בפרט לימים האלו שאנחנו נמצאים בזמן של גאולה, בזמן של חירות, ימי חג הפסח. אז זה זמן גם כן שכל יהודי מתכונן לגאולה השלמה, שזה כולל גם כן את ימי תחיית המתים, שאז נראה איך שמתקיים כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. כל עם ישראל יקום לתחייה, ואז נזכה לכל ההתגלות הנפלאה שיהיה בזמן תחיית המתים. ההתגלות הנפלאה של הקדוש ברוך הוא פה למטה בעולם הזה הגשמי, עם סודות התורה שהתגלה מפיו של משיח, ומלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.