ביטחון בהשם - על סמך מה אנחנו בטוחים שיהיה רק טוב?

00:00 בתור יהודים מאמינים בני מאמינים יש לנו ביטחון גמור באלוקי ישראל. ביטחון גמור בהקדוש ברוך הוא שהוא מלך העולם והוא מלך ישראל, ושהוא נמצא יחד עם כל אחד ואחד מאיתנו, יחד עם כל אחד ואחד מהחיילים, יחד עם כל אחד ואחד מיושבי ארץ ישראל, יחד עם כל יהודי בכל העולם, בכל מקום שהוא. הוא שומר עלינו ומגן עלינו, ואנחנו בטוחים בביטחון גמור שבעזרת השם יהיה טוב מאוד. לא סתם טוב, אלא טוב וטוב הנראה והנגלה. שבעזרת השם בקרוב ממש ממש, בימים ההם יתהפך כל המצב לטובה ויהיה רק טוב לעם ישראל בצורה הכי טובה. בעזרת השם אנחנו ננצח בניצחון גמור ושכל החיילים שנמצאים בחזית ובעורף יחזרו שלמים בריאים ויהיה רק שלום ושלווה בארץ ויתקיימו המילים של הפסוקים: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, וארץ ישראל השלמה תהיה עוד יותר שלמה ועוד יותר מובטחת. ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, שנזכה לראות את זה בעיני בשר בטוב הנראה והנגלה. זה התמצית של הביטחון שכל יהודי נדרש בימים האלה. והשאלה הפשוטה שאנחנו מנסים להבין פה היום זה מהו בדיוק הכוח? מהו הסוד? מהו ההסבר למידת הביטחון? לפעמים אנחנו, אה, מבלבלים, מערבבים לפעמים מילים נרדפות, מילים דומות וחושבים שזה אותו דבר. אבל כשאנחנו ניכנס לעומק הדבר, אז אנחנו נראה שמדובר על דברים שונים. האם אנחנו חושבים מידת הביטחון לכאורה זה פרט, חלק, סניף ממידת האמונה. אנחנו יהודים ויהודים הם מאמינים בני מאמינים מראש המאמינים אברהם אבינו, שעליו אנחנו קוראים בפרשיות השבוע. אברהם אבינו סמל האמונה. אחד היה אברהם. אברהם אבינו גילה את הקדוש ברוך הוא, והוא נלחם ועמד חזק ובתוקף מול כל אומות העולם, והוא הכריז את ההכרזה

02:24 שהאל עולם, הקדוש ברוך הוא, הוא מלך העולם, והוא היחיד, והוא האחד והוא המיוחד, וממנו קיבלנו כל אחד ואחד מעם ישראל את הירושה הנצחית של כוח האמונה. יהודים הם מאמינים בני מאמינים, ובתוך כוח האמונה הזאת נמצא גם כן האמונה שהקדוש ברוך הוא יעשה לכל אחד ואחד מאיתנו טוב וטוב הנראה והנגלה, ומשמה מגיע מידת הביטחון. אבל בעצם כשאנחנו חושבים על זה, יש פה שאלה מאוד פשוטה: אם אנחנו כבר מדברים על אמונה, אז אמונה זה שיהודי מאמין שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות טוב. יהודי מאמין שהקדוש ברוך הוא ביכולתו, הוא בורא העולם ומנהיג העולם. הוא זה שמחיה ומהווה את העולם כל רגע ורגע. הקדוש ברוך הוא מלוא כל הארץ כבודו והוא כל יכול, והוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. זה האמונה ותמצית שיהודי מאמין. אבל איפה זה הביטחון שהולך להיות בטוב עכשיו? בטוב הנראה והנגלה? יכול להיות טוב, אבל הרי מי אומר שככה באמת הולך להיות? ולפעמים השאלה היא יותר חזקה. אנחנו יודעים שיש את המושג של שכר ועונש. זה מיסודות האמונה גם כן. שלוש עשרה עיקרי האמונה שהרמב"ם נתן לנו, שיהודי מאמין שכל הדברים בעולם שלנו מתנהגים בצורה של שכר ועונש. אז יכול להיות שמגיע לבן אדם פלוני, מגיע לו שכר, מגיע לו עונש. אז לפעמים יכול להיות שהדבר לא ייגמר בצורה טובה באופן נראה ונגלה. אז מה כאן הביטחון שהולך להיות טוב בטוב הנראה והנגלה? בעצם, אם אנחנו חושבים על זה עוד יותר, אם אנחנו מדברים על נושא האמונה, אז בעצם יהודי מאמין שגם דברים שבעולם שלנו הם לא נראים טובים בטוב הנראה והנגלה הם גם כן טובים. בעצם יהודי מאמין שאין רע יורד מלמעלה. יהודי

04:33 מאמין שהכל זה לטובה. כולנו מכירים את מאמרי חז"ל הבסיסיים היסודיים בנושא האמונה, שגם כשיהודי חס ושלום קורה לו משהו לא טוב, אז הוא מאמין שזה הכל לטובה. הגמרא במסכת ברכות אומרת לנו: כשם שמברכים על הטובה כך מברכים על הרעה. יהודי מברך ומודה לה' על הטובה ועל הרעה, כי גם הרעה הוא יודע שזה סוף כל סוף לטובה. זה הכל מאת הקדוש ברוך הוא. ולאותו דבר גם כן כולנו מכירים את הסיפור של רבי עקיבא, שהוא מלמד אותנו עם הסיפור שהיה לו עם התרנגול והחמור והנר, ורבי עקיבא כל הזמן אמר וחזר ואמר: כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה זה הכל לטובה. ולמרות שהדברים היו לא טובים באותו רגע, בסוף התברר שיצא מזה דבר טוב. סיפור עוד יותר חזק אנחנו מכירים מנחום איש גמזו, שהוא היה אומר על כל דבר: גם זו לטובה. וגם כשגנבו ממנו את כל האוצרות, את הכסף, הזהב ואת האבנים הטובות והמרגליות שהוא הביא למלך כדי לבטל את הגזירה ושמו שמה עפר, הוא המשיך להגיד גם זו לטובה. ואז התברר באמת שהעפר עצמו זה מה שהביא להצלה, כשהעפר הפך לחיצים. הסיפור הידוע הידוע שהמדרשים מספרים לנו שזה בעצם סוד האמונה של העם היהודי. אבל אם אתה מתבונן בסיפורים האלה אז אדרבה. אז אם ככה יוצא שגם כשהדברים הם לא טובים בטוב הנראה והנגלה, אז אנחנו מאמינים שזה לטובה. אנחנו מאמינים שיש טוב גלוי וגם טוב נסתר. יש דברים שאתה רואה את הטוב באופן נגלה, באופן נראה, באופן שהעיניים שלנו יכולים להרגיש ולהבחין ולשים לב ולנגוע בטוב של הדבר. ויש דברים שבעיניים החיצוניות שלנו לא נראה הטוב של הדבר. אבל

06:27 אנחנו, בתור יהודים מאמינים, יודעים שאצל הקדוש ברוך הוא, שהוא מקור הטוב ומקור החסד וטבע הטוב להיטיב, והוא עצם הטוב, בוודאי שממנו לא יצאו הרעות ורק הטוב. אז מילא בסוף כל הדברים האלה יתבררו שזה לטובתנו. זה אמונה, אבל זה לא ביטחון. ביטחון זה משהו אחר לגמרי. ביטחון פירושו שיהודי בוטח בהקדוש ברוך הוא שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה. זה יסוד הביטחון. כך מוסבר בהרבה ספרים, בספרים המפורסמים שמדברים בנושא הזה. אז יש בספרי גדולי ישראל אחד מהספרים היותר מפורסמים, ספר חובות הלבבות לרבנו בחיי, רבנו בחיי, שהוא כתב שער הביטחון, ספר נפלא ויסודי, פרק נפלא ויסודי שנותן לנו, מסביר לנו את סוד הביטחון. יש גם כן כד הקמח לרבנו בחיי. שם יש ערך הביטחון שהוא מסביר בצורה נפלאה, ואותו דבר יש גם בספר ראשית חכמה. אחד מגדולי ישראל מתלמידיו של הרמ"ק, רבי משה קורדוברו. אז הספר ראשית חכמה, רבי אליהו די וידש, שהיה מגדולי המקובלים, מגדולי החכמים בתקופתו של האר"י ז"ל, והוא גם כן יש לו בספר שלו מביא אריכות שלמה בנושא הביטחון. ומה שמשותף בכל הספרים של גדולי ישראל זה שהסוד של הביטחון שיהודי, וזה מיוסד בעצם על מאמרי חז"ל, מדרשים וגמרות, שמשם אנחנו מבינים שבעצם ביטחון פירושו משהו אחר לגמרי. ביטחון זה לא רק אמונה שהכל טוב, גם הלא טוב הוא טוב, והמנוחה שהכל בידיים של השם. אז אני, אז אני רגוע, כי מה שהשם יעשה בסוף זה לטובה. כל זה דברים עצומים, נפלאים ויסודיים, אבל זה אמונה. ביטחון פירושו, כמו שאמרנו, אני בוטח שהולך להיות טוב, וטוב הנראה והנגלה. יהודי בטוח שהקדוש ברוך הוא יעשה לי טוב. והשאלה היא מאיפה נובע הביטחון? איך אתה

08:34 יכול להיות בטוח שהולך להיות טוב בטוב הנראה והנגלה? אולי לא מגיע לך שיהיה טוב? אולי בעצם נגזר חס ושלום על האדם שהדברים לא ייגמרו בצורה טובה? אז מה זה? מה זה הסוד הזה של מידת הביטחון? ועל מה זה מבוסס, מידת הביטחון? אז יש פה יסוד מאוד, מאוד חשוב והסתכלות מאוד, מאוד מעמיקה להבין את הסוד של מידת הביטחון. מידת הביטחון זה לא בעצם רק עניין של אמונה. אני מאמין שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם והוא יעשה טוב. בעצם יש פה סוד מאוד, מאוד גדול. מידת הביטחון זה בעצם עבודת השם. מידת הביטחון זה סוג של עבודה עצמית מאוד, מאוד עמוקה, שיהודי מוסר את עצמו לקדוש ברוך הוא, והוא בוטח בקדוש ברוך הוא בגלל שהוא מקור הטוב והחסד, שהוא יעשה טוב וחסד באופן שאנחנו נוכל להרגיש את הטוב. ועצם החשיבה הזאת, כשיהודי עובד על עצמו לחשוב מחשבות טובות, לחשוב מחשבות באופן טוב ולחשוב שיהיה טוב וטוב הנראה והנגלה, זה עצמו הכלי, זה עצמו הדבר, הביטחון הזה, העבודה העצמית הזאת, זה מה שמביא שבעזרת השם יהיה טוב גם בטוב הנראה והנגלה. כלומר, הנושא של מידת הביטחון זה לא רק פירושו שהקדוש ברוך הוא יעשה טוב. אני מאמין, סוג של אמונה עיוורת. הנקודה של ביטחון זה בעצם עבודה עצמית שיהודי עובד על עצמו, שבכוח העבודה הזאת, בכוח המחשבות האלה, בכוח הביטחון הזה, שהוא מוסר את עצמו לקדוש ברוך הוא, והוא בוטח שהקדוש ברוך הוא יעשה לו טוב הנראה והנגלה. זה עצמו הוא הכלי. המחשבות האלה הם אלו שמביאים את הטוב בטוב הנראה והנגלה. כלומר, בואו נסביר את זה על יסוד סיפור. סיפור שהוא אולי די מפורסם אצל הרבה, אבל זה

10:46 סיפור יסודי שנותן לנו את ההבנה ביסוד של מידת הביטחון. הסיפור הוא עם אחד מגדולי החסידים של אדמו"ר הצמח צדק. קראו לו רבי מיכאל, כך קראו לו, רבי מיכאל. רבי מיכאל היה מה... אה, יהודי חסידי, משפיע בעיירה נעוול, אחת מהעיירות ברוסיה, עיירה חסידית ידועה בהיסטוריה של חסידות חב"ד. רבי מיכאל היה לו בת שרחמנא ליצלן נהייתה חולה. הייתה חולה בצורה כזאת שהרופאים הרימו ידיים. הם אמרו הם לא יכולים לעזור, אין תרופה, זה עניין של שעות. רבי מיכאל היה שבור, הוא היה הרוס. מה אני עושה? אובד עצות. הוא נכנס לבית כנסת בבכיות גדולות. החסידים שהיו שם אמרו לו, "רבי מיכאל, אתה הרי חסיד. איך מתאים לך להיות כזה שבור, מדוכא ובעצבות? חסיד, יש לו בעיה, נוסע לרבי ולבקש מהרבי... לבקש ברכה מהרבי." ר' מיכאל אומר, "במה לנסוע לרבי? מנעוול להגיע לליובאוויטש זו נסיעה שבאותם ימים זה ארך כמה וכמה ימים. עד שאני אגיע, הרופאים אומרים שזה עניין של שעות." חסידים לא הרפו, אמרו לו, "רבי מיכאל, יהודי מאמין, בוטח, נוסע לרבי." רבי מיכאל שמע לחברים שלו, קם ונסע מיד לליובאוויטש. לקח את הימים שהוא לקח, בדרך כמובן הוא כבר היה לא יודע מה הולך לקר... מה קרה, מה קורה בבית, אין לו מושג. באותם ימים לא היו שום דרכים לתקשר ולדעת מה קורה, אבל הוא שומע לקול חבריו, נוסע לליובאוויטש ונכנס. מגיע לחצר של הרבי הצמח צדק, דופק בדלת, נכנס ופורץ בבכי. אפילו מילים להגיד לא היה לו. פורץ בבכי, ואז הרבי הצמח צדק אומר לו בתוקף ביידיש: "טראכט גוט וועט זיין גוט". תחשוב טוב ויהיה טוב. רבי מיכאל אומר לרבי, רבי, אין לי כוח לחשוב טוב

12:53 שהרבי יחשוב טוב. והרבי אומר לו: גם אני חושב טוב, אבל חשוב שגם אתה תחשוב טוב. המחשבות שלך יביאו את הטוב. רבי מיכאל יצא מהחדר של הרבי עם הרבה עידוד. המילים של הרבי נסכו לו ביטחון והוא החליט לעבור ממחשבות פסימיות, מחשבות של עצבות, למחשבות טובות, מחשבות של ביטחון. וככה הוא אמר, ישר חזר לבית שלו, לקח את הימים שזה לקח. הוא הגיע הביתה, כבר עבר נגיד שבוע או כמה וכמה ימים, וכשהוא מגיע הביתה, ובני ביתו יוצאים בשמחה גדולה ומבשרים לו שנהיה שינוי והמצב השתפר ובאופן ניסי הבת הולכת ומחלימה. הסיפור הזה, הפתגם הזה, זה נהפך להיות לפתגם אבן יסוד בדרכי החסידות. הרבי חוזר על זה המון, בהמון מכתבים, שיחות, מאמרים, שמלמד אותנו את השיחה הזאת, ה-המילים האלה, ה-הפתגם הזה זה פתגם יסודי בהבנה של מידת הביטחון, שזה אומר לנו בעצם מה שאמרנו עכשיו. המחשבה הטובה, הביטחון הגמור שיהודי בוטח בהקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא בטובו הגדול. זאת אומרת, יהודי עושה פה עבודה עצמית, עבודה עצמית. אני עובד על עצמי לחזק בעצמי את הקשר עם הקדוש ברוך הוא. אני מוסר את עצמי לקדוש ברוך הוא ואני דבוק בהקדוש ברוך הוא. ואני יודע שהקדוש ברוך הוא, בגלל שהוא מקור הטוב והחסד, אז בוודאי שהוא יעשה את הטוב והחסד, לא רק בחסד הנסתר שרק הוא יודע מזה, אלא הוא באמת רוצה שיהיה טוב וחסד באופן הנראה והנגלה בעיני בשר גם כן, אז בוודאי שהוא יעשה את זה באופן הזה. אז העבודה הזאת זה הכלי, המחשבות הטובות עצמן הן אלו שמביאות שמלמעלה הקדוש ברוך הוא יראה לנו את האור והחסד, את הטוב באופן נראה ונגלה, וזה בעצם מה שכותבים לנו גדולי

14:58 הראשונים בנקודה של ביטחון. כמו שכתוב גם כן בספר כד הקמח ובעוד מקומות, ספר העיקרים לרב יוסף אלבו, שהוא מביא את הפסוק, "והבוטח בה' חסד יסובבנו", והוא אומר: מה הפירוש "והבוטח בה' חסד יסובבנו"? בזכות הביטחון, בגלל שהוא בוטח בהשם, שהקדוש ברוך הוא מקור הטוב, ולכן הוא יעשה טוב, וטוב הנראה והנגלה, זה עצמו "חסד יסובבנו". זה מה שגורם שהקדוש ברוך הוא יתנהג איתו במידת החסד. אנחנו נוסיף לזה אפילו עוד נקודה יותר מעמיקה, להבין עד כמה מידת החסד, אה, מידת הביטחון יש לה כוח שזה עצמו מביא את החסד, מביא את החסד באופן נראה ונגלה. במכתב אחר שיש מאדמו"ר הצמח צדק, מכתב יסודי ונפלא בקשר לנושא הזה. הצמח צדק כותב מכתב לאחד מהיהודים שהיה בצרה והיה במצב של דאגה, והוא כותב לו: תדע לך שהמחשבות שלך באופן חיובי הן אלו שיביאו את הטוב. והוא מספר לו סיפור שקרה איתו בעצמו עם אדמו"ר הזקן. מספר שכשהאדמו"ר הזקן היה חולה בסוף ימיו, היה ברגעים האחרונים, ממש לפני הסתלקות שלו, והמצב היה בצורה קשה ביותר, והרופאים כבר גם כן היו במצב של ייאוש, הרימו ידיים. הצמח צדק היה מאוד שבור והוא בכה בכיות גדולות בתפילת ערבית באותו מוצאי שבת, אור לחודש אב. ובאותו זמן גמר את התפילה. אדמו"ר הזקן קרא לו, הוא היה במיטה עם ייסורים גדולים, ואז אדמו"ר הזקן קרא לו ואמר לו: תדע לך שזה לא טוב שאתה בכית והתפללת עם נגינה של עצבות. ואמר לו: אני אחזור לך תורה שאני שמעתי מפה של הרב המגיד ממזריטש בשם הבעל שם טוב. הוא אמר תורה על הפסוק ביחזקאל: "ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". אמר על

17:02 זה הרב המגיד בשם הבעל שם טוב: הקדוש ברוך הוא, נכתב עליו שהוא על דמות הכיסא כמראה אדם. מה זאת אומרת "כמראה אדם"? הוא הסביר: "כמראה אדם" פירושו שהקדוש ברוך הוא כביכול מראה כמו ראי, מראה של האדם. איך שהאדם חושב, מסתכל ומתנהג, אז זה משתקף במראה כביכול אצל הקדוש ברוך הוא. כשבן אדם חושב מחשבות חיוביות והוא נמצא במחשבות של שמחה ומעמיד את עצמו בתנועה של שמחה וביטחון ובתנועה של, של, של אור פנים, אז זה משתקף כביכול במראה הגדולה אצל הקדוש ברוך הוא, אצל האדם העליון, כביכול אצל הקדוש ברוך הוא גם כן במצב של חסד וטוב, וזה גורם לברכות וגזירות טובות וישועות ונחמות. חס ושלום, כשהבן אדם עומד בתנועה של מרירות ועצבות ודיכאון, אז המחשבות השליליות שלו, מידת הדין, גורם חס ושלום גם כן למעלה, ולא רוצה להמשיך מה שהוא אמר. ולכן הוא ביקש ואמר לו: מהיום והלאה תדע לך, כשאתה רוצה לבטל גזירה או כשאתה רוצה להביא ברכה והשפעה לעולם, הדרך היחידה זה שמחה, ביטחון, מחשבות חיוביות, וזה בעצם גורם למעלה שיבוא מזה גם כן חסד והשפעה וברכה והצלחה, שהדברים ישתנו למרות שאין שום מקום ואין שום דרך בדרך הטבע לראות איך תבוא מזה הישועה. אבל זה בדיוק הכוח שיש במידת הביטחון. הכוח שיש במחשבות החיוביות שלנו, מחשבות של ביטחון, זה הכלי. זה העבודה העצמית שאנחנו עושים, שמידה כנגד מידה הקדוש ברוך הוא ישפיע לנו, ישפיע לנו טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה. אני רוצה לספר סיפור אישי בקשר לנושא הזה. לפני בערך ארבעים, לפני קרוב לארבעים שנה פחות, נגיד בשנת, נגיד בדיוק זה היה בשנת תשמ"ז, חשוון, יום ראשון. אחים שלי המבוגרים עברו ליד הרבי ביום

19:23 ראשון בחלוקת הדולרים. הרבי מחלק דולרים וברכה, והם ניגשו לרבי, והיה זמן לדבר רגע אחד. אז אחד האחים שלי פנה לרבי ואמר לו בקשר לאבא שלי שיהיה בריא, שהוא מודאג. היה לו איזה עניינים של דאגות שקשורים עם כמה עניינים של פרנסה, בריאות וכולי. אז הם אמרו לרבי: אבא שלי מודאג. היה איזה ביטוי. הרבי שמע את המילה מודאג, והרבי אמר ככה ביידיש, עם-עם-עם-עם מנגינה מיוחדת: דאגות? דאגות? דאגות מאכט דאך מער נישט ווי קאליע. דאגות הרי רק מקלקלות. פחות דאגות ויהיה טוב. זה היה בקיצור מילה במילה. כאן המילים האלה זה בעצם הסוד של מילת... ידוע מה שכתוב בספרים, שהמילה דאגה יש לזה א' ו-ג' ו-ד' וה', האותיות הראשונות של הא"ב. אין בזה ב'. ה-ב' זה הביטחון. ב' זה ברכה. ברגע שאנחנו נחליף את הדאגה עם הב' של ביטחון, יהיה גם כן ברכה, שיהיה ברכה בטוב הנראה והנגלה. ברגעים האלה, בימים האלה, בזמן הזה, כל אחד ואחד מאיתנו צריך להוציא מעצמנו, מהכוחות שלנו, מהאמונה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו בטבע של יהודי, את כוח הביטחון גם כן. לא רק להאמין שהקדוש ברוך הוא, מה שהוא עושה זה טוב, אלא גם כן לבטוח בביטחון גמור שיהיה טוב, וטוב הנראה והנגלה. ואכן אנחנו נצליח לראות את זה בעיני בשר, שהקדוש ברוך הוא ייתן לכל אחד ואחד טוב, וטוב הנראה והנגלה. שיהיה כבר ״אוצרך הטוב לנו תפתח״. כידוע, הפתגם ״הטוב לנו״, שיהיה טוב לנו בעיני בשר, שיהיה כבר גאולה שלמה, שיהיה שלום בארץ, שעם ישראל יוכל לשבת בביטחון גמור, בשלווה גמורה ומנוחה גמורה בכל פינה בארץ ובכל פינה בעולם, ושנזכה כבר לכל הברכות הכתובות בפרשה עד לברכה הכי גדולה: ״ואולך אתכם

21:31 קוממיות״ בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו. אמן כן יהי רצון.