עכשיו, יותר מתמיד, אנחנו ראויים לגאולה

00:00 בימים קשים אלו כולנו מתפללים, כל אחד ואחד מתפלל, מתפלל לקדוש ברוך הוא, מבקשים, מבקשים שיהיה שלום בארץ, מבקשים שיהיה שלום ב-- לחיילים שלנו שנלחמים בחזית, מבקשים שכל החטופים יחזרו שלמים ובריאים ובשלמות. מבקשים שהקדוש ברוך הוא ירחם על כל אחד ואחד מאיתנו, ישמור על כולנו וישמור על כולנו, לא רק בארץ ישראל אלא גם בכל העולם, בכל מקום. כולנו מלאי תפילות, מבקשים על כל אלו שהם נמצאים במצבים קשים, פצועים, חולים, שיתרפאו. מבקשים שיהיו ניסים, מבקשים שנחזור אל המנוחה ואל הנחלה. אבל יש את התפילה והבקשה שהיא בעצם אמורה להיות ה-תפילה וה-בקשה הכי עמוקה והכי פנימית, שבעצם בתפילה הזאת כלולים כל הבקשות והתפילות ובצורה הכי עמוקה והכי נפלאה, שזה בעצם הבקשה שכולנו מבקשים על הגאולה השלמה. מרגישים באוויר שנמצאים בתקופה מאוד מיוחדת. מרגישים שכל הפסוקים של הנביאים, נביאי הגאולה וכל מאמרי חז"ל, מדרשים שמדברים איתנו על התקופה של ימי הגאולה, הימים שלפני הגאולה, חבלי הלידה וייסורי הגלות והרגעים האחרונים לפני הלידה, הכל עומד מול העיניים שלנו וזה מתקיים בימים האלו. כשאנחנו עומדים ומתפללים עכשיו, מבקשים מהקדוש ברוך הוא, אנחנו צריכים להיות חכמים ולדעת לא להסתפק בבקשות הקטנות. לא להתב-- לא, לא לבקש שאנחנו נחזור למצב שהיינו לפני שמחת תורה תשפ"ד. אם אנחנו נסתפק בזה, אנחנו מסת-מסתפקים בקטנות ואנחנו כמובן לא רואים את התמונה. זה לא מה שאנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים לחזור למצב שרק נוכל ל-לחיות בשקט רגעי, מנוחה רגעית, שזה יהיה לעוד כמה ימים, עוד כמה שבועות, עוד כמה חודשים. כפי מה שאנחנו רואים, נפתחו העיניים של כל אחד ואחד מעם ישראל בכל מקום בעולם, שאנחנו מבינים שמדובר פה על הקיום של עם ישראל, מדובר פה על שונאי

03:00 ישראל שהם רוצים, וזה המהות שלהם, להשמיד אותנו, ואנחנו לא יכולים לחזור עוד פעם למצבים של שלום פוליטי, שלום של רגע, שלום חי-- אה, לעיני אומות העולם, למצוא חן בעיני אומות העולם. אין לנו למי למצוא חן. דברים האלו דברים ברורים היום ופשוטים לכל אחד ואחד, ולכן כשאנחנו היום מתפללים לקדוש ברוך הוא, על מה אנחנו מבקשים? מה צריך להיות? במה אנחנו צריכים להשקיע את האנרגיה שלנו? כולנו יהודים מאמינים בני מאמינים. יש כוח עצום בתפילה שלנו, אבל לפעמים אנחנו מסתפקים בקטנות, מסתפקים בדברים קטנים ולא שמים לב לתמונה הגדולה. לנצל את הכוח הנפלא והכוח העצום שיש לכל אחד ואחד, שהקדוש ברוך הוא באמת מחכה לתפילות שלנו. אז היום אנחנו נדבר על הכוח של התפילה שלנו, במיוחד בקשר תפילה לגאולה. לפעמים אנח-- אנשים חושבים שלבקש על הגאולה היא בקשה מדי גדולה. זה דבר שצדיקים הגדולים, אנשים קדושים, אנשים שחכמים גדולים שהיו במשך הדורות, צדיקים הגדולים שבינינו, הם מבקשים על הדברים הגדולים. אבל אני בן אדם קטן, אני מבקש על הדברים הקטנים: בשבילי טוב לי שיהיה לי פרנסה, בריאות, אישה וילדים חיים ובריאים ושלמים, ושם זה מתחיל ושם זה נגמר. אבל האמת היא שאם אנחנו רק נסתפק בזה אנחנו חוטאים למטרה. הקדוש ברוך הוא מחכה ומצפה מכל אחד ואחד מאיתנו שאנחנו נתפלל ונבקש על הגאולה. בואו נדבר קצת על זה. נתחיל דבר ראשון עם תורה מהבעל שם טוב בנושא הזה. הבעל שם טוב אומר על הפסוק בתהילים בפרק ק"ב: "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו". מה הפסוק אומר פה? התפילה של העני. העני מסכן, רעב, אין לו כלום. אז כי יעטוף, הוא עטוף ברעב שלו, הוא עטוף, עוטף את

05:24 עצמו בתפילה שלו. ומה הוא מבקש? ה' ישפוך שיחו, שופך את שיחו, שופך את הלב לפני הקדוש ברוך הוא. ואז יש את המשך הפסוקים. אומר הבעל שם טוב, יש פה מסר הרבה יותר עמוק. והמשל למלך, אומר הבעל שם טוב, שביקש מכל אנשי המדינה: עכשיו זה עת רצון. הוא היה במצב של עת רצון ושמחה, והוא אמר: כל מי שבא לבקש, אני אתן לו. ואז עמדו אלפי אנשים בתור, כל אחד ואחד נכנס והוא ביקש. אחד ביקש שיעזרו לו עם פרנסה. אחד ביקש על נושאים של בריאות. אחד ביקש על עזרה עם בעיות שיש לו עם שכנים, לבנות לו בית. כל אחד בא וביקש דברים שהציקו לו, הפריעו לו, שהוא היה צריך אותם. ואז נכנס אדם אחד והוא אמר: אני לא רוצה שום דבר פרטי. אני לא מבקש שום דבר אישי. אני רק רוצה לבקש דבר אחד, שאני אוכל לעמוד מול המלך. זה מה שאני מבקש, שאני אוכל לעמוד פנים אל פנים מול המלך. תפילה לעני כי יעטוף. העני עומד לפני הקדוש ברוך הוא, כי יעטוף, הוא עוטף את עצמו, עוטף את עצמו בתפילה. מה הוא מבקש? ולפני ה' ישפוך שיחו. זה הבקשה שלו. הבקשה שלו היא אך ורק בקשה אחת. הדבר היחיד שאני רוצה זה לפני ה' ישפוך שיחו. שאני אוכל לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא ופנים אל פנים. אני לא מבקש את הדברים הקטנים. אני מבקש את הבקשה של לפני ה' ישפוך שיחו. ותפילה לעני כי יעטוף, מוסיף הבעל שם טוב שהפירוש לעטוף זה גם כן שהוא עוטף את עצמו עם הרבים. הוא לא מבקש בקשות ספציפיות, פרטיות, אישיות רק לעצמי. הוא עוטף את עצמו יחד עם כל

07:31 עם ישראל. הבקשה שלו היא בקשה של עם ישראל. זה לא תפילה אישית שלי שאני מבקש לעצמי. יש רגעים שיהודי נעמד בתפילה והוא עומד בתור שליח ציבור של כל עם ישראל, ובעצם כל יהודי יש לו את הכוח הזה לעמוד בתפילה יחד עם כל עם ישראל, ואז לבקש מהקדוש ברוך הוא בקשה אחת ויחידה: לפני ה' ישפוך שיחו. שנוכל לעמוד פנים אל פנים מול הקדוש ברוך הוא. זה בעצם הבקשה לגאולה השלמה, כי עין בעין יראו, משיח יבוא, אז אנחנו כולנו נעמוד פנים אל פנים מול הקדוש ברוך הוא, ואז אנחנו כולנו נהיה פניך וזה יהיה מקור כל הברכות. כמו שהבעל שם טוב ממשיך שהמלך אמר שהאיש הזה, שהוא לא ביקש שום בקשה אישית לעצמו, הוא ביקש את הבקשה הפנימית והעיקרית שהיא בעצם המקור של כל הבקשות. לעמוד פנים אל פנים מול המלך. אז הוא יזכה לעמוד מול המלך ובמילא יהיה לו שמה את הכל. יהיה לו גם בריאות, גם פרנסה, גם שלום, גם שלווה, גם מנוחה. כל הדברים שהוא צריך וכל הדברים וכל וכל הרחבה. אז זה בעצם הנקודה של התפילה שלנו, הכוח של התפילה שלנו, שיהודי צריך לבקש מהקדוש ברוך הוא על הגאולה. יש מדרש, מדרש נפלא ביותר, נמצא בתהילים, מדרש תהילים פרק י"ז. המדרש הזה מובא גם כן ברד"ק, פירושו של רבי דוד קמחי, מגדולי ישראל הראשונים מלפני אלף שנה בערך, אז הוא כותב בפירושו, הרד"ק, על סוף שמואל. בסוף שמואל מסופר שהיה מגפה בזמן דוד המלך, והרד"ק מביא את המדרש הזה, מדרש נורא ואיום, והוא אומר: למה מתו כל כך הרבה יהודים במגפה בזמנו של דוד המלך? אומר המדרש, רבי שמעון בר יוחאי אומר: בגלל שהם

09:44 לא ביקשו ותבעו את בניין בית המקדש. דורו של דוד המלך היה הדור שלפני בניין בית המקדש. כידוע, הציווי של הקדוש ברוך הוא זה למנות מלך, להכרית את זרע עמלק ולבנות את בית המקדש. דוד המלך היה המלך, המלך לבית דוד, המלך הראשון למשפחת המלוכה של דוד המלך, המלוכה הנצחית, והוא זה שנלחם עם העמלקים ונלחם עם כל השונאים שמסביב. והגיע הזמן לבקש על בית המקדש והיהודים לא ביקשו על זה. ממשיך המדרש ואומר: אם זה היה עוד לפני שהיה בית המקדש, קל וחומר אנחנו שנמצאים אחרי חורבן בית המקדש, נמצאים בגלות בין האומות, כמה אנחנו צריכים לבקש ולהתפלל ולהתחנן שיהיה בניין בית המקדש, וזה בעצם הכוח שלנו, שהקדוש ברוך הוא מצפה ומחכה שיהודי יבקש, יתפלל על הגאולה. ולכן כתוב במדרש שזה הסיבה שחכמינו, כשקבעו את מתכונת התפילה, את נוסח התפילה, אז גם בעמידה יש כמה וכמה ברכות בתפילת שמונה עשרה, בעמידה, כל יום, שלוש פעמים ביום אנחנו מבקשים על הגאולה. החלק הגדול מהברכות בעמידה, בשמונה עשרה, זה בקשות על הגאולה, כי זה בעצם מיוסד על המדרש הזה, על הסיפור שהיה עם דוד המלך בתקופתו. יהודי צריך לבקש על הגאולה, לכן אנחנו מבקשים בתפילה בעמידה על בניין ירושלים, אנחנו מבקשים על צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, על ביאת משיח צדקנו. וככה יש כמה, תקע בשופר גדול, כמה וכמה מהברכות. חלק גדול מהבקשות שמבקשים בעמידה זה בקשות על הגאולה. אותו דבר גם כן בברכת המזון. הבקשות בברכת המזון, רחם ה' אלוקינו, ושם מדברים: ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, שזה בקשות על בניין ירושלים, על החזרת מלכות בית דוד. אז כמו שמובא גם כן בספרי ההלכה, מביאים את המדרש הזה.

12:13 הבית יוסף מביא את זה גם כן בהלכות של ברכת המזון, שיהודי מתפלל בברכת המזון ומבקש על הגאולה כמו שאנחנו מבקשים בתפילה, כי בעצם זה הכוח שלנו, בזכות הבקשות שאנחנו מתפללים על בניין בית המקדש וביאת משיח צדקנו נזכה באמת שזה יקרה. וישנו פירוש נפלא גם כן מהחיד"א. החיד"א היה אחד מגדולי ישראל לפני בערך מאתיים חמישים שנה. הוא היה תלמיד של אור החיים הקדוש, רבי חיים יוסף דוד אזולאי היה מחכמי ארץ ישראל. החיד"א כתב המון ספרים, ספרים מאוד יסודיים בהלכה, באגדה, במוסר, במדרש. אז הוא כותב בספר מדבר קדמות, ערך קיווי, אז הוא מביא דבר נפלא. בתפילה שאנחנו מתפללים כל יום אנחנו אומרים: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קיווינו כל היום. אנחנו אומרים, מבקשים מהקדוש ברוך הוא שצמח דוד, מלך המשיח שהוא מבית דוד, צמח, יצא חוטר מגזע ישי, מהזרע המלוכה של דוד המלך, מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. ואז אומרים כי לישועתך קיווינו כל היום. שואל החיד"א: מה זאת אומרת כי לישועתך קיווינו כל היום? בגלל שקיווינו? זה הסיבה למה השם צריך להביא את המשיח? כן קיווינו, לא קיווינו. הקדוש ברוך הוא צריך להביא את המשיח, כי זה אחד מיסודות האמונה, אחת מההבטחות שהשם הבטיח לנו בתורה, ובנביאים והכתובים כולם מלאים בדבר הזה, כמו שהרמב"ם כותב. זה חלק מההבטחות שהקדוש ברוך הוא הבטיח לנו שיבוא היום שיהיה הגאולה. אז מה זאת אומרת? את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח. למה אני מבקש את זה? כי לישועתך קיווינו כל היום. אומר החיד"א דבר נפלא, מביא מדרש גם כן מתהילים, שהמדרש אומר שבזכות הכיווי, בזכות התקווה והביטחון והתפילה של עם ישראל, שהם מקווים ומצפים

14:43 לגאולה, בזכות זה אנחנו נזכה לגאולה, כמו שמובא גם כן במדרש בקשר למצרים, גאולה הראשונה. כתוב שבזכות הביטחון והאמונה של עם ישראל, שהם חיכו וציפו לגאולה, אז בזכות זה עם ישראל נגאלו בגאולה ראשונה. אותו דבר גם כן נגיע לגאולה האחרונה, וזה הפירוש של התפילה שאנחנו אומרים שלוש פעמים ביום בימות החול בתפילה: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שהוא ימהר להביא את הגואל, וקרנו תרום בישועתך. כי מהי הטעם? מהי הסיבה? מהו הטעם? למה אנחנו? אנחנו ראויים לזה? בגלל שאליך קיווינו כל היום, בגלל הקיווי, בגלל שאנחנו מקווים לזה, מצפים לזה, מייחלים ומתפללים על הגאולה. זה עצמו הסיבה שהקדוש ברוך הוא יביא לנו את הגאולה. אני זוכר, הייתי בחור צעיר בשנת תשמ"ו. זכיתי אז באותה שנה להגיע לרבי מליובאוויטש. ונשארתי ללמוד בסמיכות מקום, ואז זכיתי להיות בהרבה התוועדויות. זכיתי להיות אצל הרבי בתקופה ארוכה, כמה שנים. באותה תקופה אני זוכר חודש חשוון תשמ"ו. הרבי אז דיבר בהתוועדויות על הנושא הזה. אני זוכר התוועדות, כמדומני ז' חשוון, הרבי התוועד, והרבי אז דיבר בהתלהבות מאוד גדולה בהתוועדות על הציפייה לגאולה. דיבר אז על זה שיהודי צריך לנצל כל הזדמנות שיש לו לבקש בתפילה מהקדוש ברוך הוא על הגאולה. ואז הרבי הביא את המילים של החיד"א שהזכרנו כעת, והוא גם כן הביא את המילים של הרד"ק שהזכרנו כעת, שתי, שתי המדרשים האלה שמיוסדים על מדרש תהילים. והרבי אז ביקש בקשה מאוד מיוחדת, דיבר על זה שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה, שאנחנו מרגישים באוויר שמשיח עומד להגיע. כל הסימנים שהגמרא במסכת סנהדרין, פרק כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, והגמרא בסוף מסכת סוטה מספרת מה הולך

17:24 להיות בעולם, מה יהיה המצב וכל מיני דברים בעולם, מה הולך לקרות. אנחנו רואים שהדברים האלה מתקיימים באופן מלא. אנחנו נמצאים בתקופה של עקבתא דמשיחא, כמו שקוראת לזה הגמרא, אז העקב, עקבה, כבר מרגישים את הרגליים של מלך המשיח, העקבה של הגאולה. קול השופר או השופר הגדול כבר מתחיל לתקוע, אז הזמן שלנו זה להתעורר, להתחזק ולהתחיל להתכונן אל הגאולה. ואחד מהדברים הכי חשובים שניתן בידיים שלנו כדי למהר את הגאולה זאת התפילה, שיהודי צריך להתפלל ולבקש על הגאולה. והרבי ביקש אז בקשה מאוד מאוד מיוחדת, שכל אחד מאיתנו ישתדל לפרסם בקרב קבוצת אנשים. הרבי אז דיבר על מינימום של עשרה אנשים. אנחנו מדברים על תקופה שעדיין לא היה את כל האמצעים שיש לנו היום, הטכנולוגיים. אז בקושי היה טלפון. היום יש כבר הרבה יותר אמצעים איך לפרסם דברים. הרבי אז דיבר פשוט על הפצה לעוד עשרה אנשים, לספר להם פשוט מה כתוב במדרש, מה אומר הרד"ק, מה אומר החיד"א, ולהפיץ את זה. שיהודי ידע שיש כוח מיוחד בתפילה שלו. הגמרא אומרת במסכת יבמות דף ס"ד: למה אבותינו? למה האימהות, האבות והאימהות היו עקרים ועקרות? אנחנו רואים גם אצל אברהם, גם אצל יצחק וגם אצל יעקב ורחל, שלא הגיע להם בקלות ללדת ילדים. למה זה קרה? אומרת הגמרא: כי הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים. צדיקים, כמובן האבות היו צדיקים אמיתיים, צדיקים בקנה מידה של האבות. אבל האמת היא, אמר הרבי, צדיקים, הכוונה גם כן למה שכתוב בפרקי אבות: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים. כל יהודי נקרא בתנ"ך, במאמר חז"ל הזה, ועמך כולם צדיקים. כשאומרים שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים, פירושו

19:50 שהקדוש ברוך הוא אוהב, מתרגש ומתענג, מייקר תפילה של כל יהודי. כשאנחנו מתפללים על הגאולה אז אנחנו מקרבים את הגאולה. כל פעם שיהודי מתפלל על הגאולה, כתוב בשל"ה הקדוש שכל פעם שיהודי מבקש ומתפלל על הגאולה הוא פועל גאולה בעולם. יכול להיות שהגאולה הזאת נפעלת בדברים ספציפיים, בדברים קטנים, בדברים שאנחנו עדיין לא רואים את זה בצורה הכי גדולה, אבל כל תפילה שלנו על הגאולה מקרבת את הגאולה. אנחנו כמובן רוצים גאולה שלמה, גאולה מוחלטת, גאולה אמיתית, גאולה כזאת שהעולם הגשמי בצורה מוחשית שלמה תראה את הגאולה של עם ישראל, הגאולה של הגלות שלנו, הגאולה הזאת האמיתית שכולנו מחכים לה, שלא יהיה יותר שעבוד מלכויות. הגאולה שבו אנחנו כולנו נוכל לעמוד פנים אל פנים באור פניך וליהנות מזיו השכינה, ולקבל את כל ההבטחות הנפלאות שהבטיחו לנו הנביאים. וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, וכל שאר הפסוקים, הנחמה, הפסוקים הנפלאים בספר ישעיהו וכל שאר ספרי הנבואה. רוצה לשתף אתכם עם התוועדות שזכיתי להיות אצל הרבי באותן שנים, בשנת תשמ"ז. תשמ"ז, זה היה שבת פרשת ויגש. זאת הייתה שבת מאוד מיוחדת, כי באותו שבת היה בליובאוויטש, וחב"ד חגגו אז ניצחון מאוד גדול באופן מיוחד. היה אז סיפור מאוד קשה עם משפט על ספרים של... שהיו שייכים לספרייה של הרבי, שהיו אנשים שרצו לקחת ולעשות מזה, לעשות מזה עסקים וכולי. לרבי היה מזה הרבה הרבה עוגמת נפש, וזה היה משפט ארוך וקשה, שבאותם ימים היה ניצחון של המשפט, והשופט, שהוא היה דווקא גוי מאומות העולם באמריקה, פסק על ה... על, על זה שכל הספרים וכל החפצים והפריטים שייכים לאגודת חסידי חב"ד, שזה גרם לשמחה מאוד גדולה. הגיעו אז יהודים חסידים

22:31 מכל קצווי כל העולם. 770 היה מלא וגדוש, הייתה שמחה שהרקיעה שחקים, רקדו ושמחו לילות שלמים. זה היה משהו שקשה לתאר לתיאור למי שלא היה שמה את גודל השמחה ואת גודל ההתרגשות שהיה אז בימים ההם בסביבה של הרבי. באותה שבת, שבת פרשת ויגש, 770 היה מלא עד אפס מקום. 770, האולם, אולם גדול מאוד, זה היה דחוס מפינה לפינה. הגיעו אלפי אורחים חוץ מהתושבים וזה היה משהו נפלא. ההתוועדות של הרבי בשבת אחרי הצהריים, למרות שהיה בשבת, בשבת הרבי מדבר בלי מיקרופון, בלי רמקול, והרבי דיבר שעות. התוועדות שנמשכה שעות עד מוצאי שבת. והרבי אז דיבר בהתלהבות מאוד גדולה. אני זוכר עד היום את ההתרגשות, את ההתלהבות, איך שהרבי דיבר וזעק מקירות ליבו על זה שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של הנה, הנה משיח כבר מגיע. נמצאים ברגעים האחרונים של הגלות. הרבי הסביר אז שרואים מכל הצדדים שמסתכלים, מה שקורה בעולם, מה שקורה בין מלכויות, מלכויות מתגרות זו בזו, כמו שחכמינו אומרים שזה אחד מסימני, סימני הגאולה. רואים כל כך הרבה דברים קשים שקורים בעולם יחד עם כל כך הרבה דברים נפלאים. שני הצדדים. מצד אחד דברים נפלאים איך ש-- דברים נפלאים שקורים מסביבנו בהתפתחויות של גם ב-ב-במישור הרוחני וגם במישור הגשמי, ומצד שני גם כן הדברים הנוראים שחכמינו אומרים שיהיה לפני ביאת המשיח, איך שהכול מתקיים מול העיניים שלנו, נמצאים עכשיו ברגעים של הנה משיח בא. הרגעים האחרונים של הגלות. כבר מזמן הגאולה הייתה אמורה להגיע. אני זוכר שהרבי צעק: כבר מזמן. בהתלהבות ומקרב הלב, איך שהרבי אז דיבר וצעק מקרב ליבו, הדמעות בעיניים. כבר אנחנו נמצאים בשלבים של הגאולה. מה עדיין חסר לעשות? מאות, אלפי שנה

25:05 של גלות, אלפי אלפים ורבבות של מצוות, מעשים טובים, הפצת התורה, יהדות, חסידות בכל העולם. מה עוד חסר? הרי עשו גדולות ונצורות. הדור שלנו, הרבי דיבר, הדור שאחרי השואה, לא תקום פעמיים צרה. כל המאורעות הקשים שעברו על הדור האחרון שלנו, והכול הדור הזה, הניצולים שהצליחו להחזיר ולהעמיד את עם ישראל בצורה כל כך נפלאה. מה עוד הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו? ואז אני זוכר שהרבי אמר בזעקה: יש דבר אחד ויחיד, הקדוש ברוך הוא מחכה לעוד תפילה של יהודי שיבקש מקירות ליבו ושיבקש מהקדוש ברוך הוא: עד מתי? הצעקה הנצחית של הנביאים. עד מתי? עד מתי אנחנו נהיה פה בגלות? הצעקה הזאת, הבקשה הזאת, הבקשה לגאולה, שיהודי בעמידה בתפילה אומר ״את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך״, שיגיד את זה עם לבביות, עם חום, עם כוונה, או בשבתות וחגים את הבקשה ״ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים״. הרבי אמר: הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים, ועמך כולם צדיקים. הקדוש ברוך הוא מחכה שעוד יהודי ייתן זעקה פנימית מקירות ליבו לבקש על הגאולה, וברגע הזה מיד הוא בא. אני זוכר את המילים האלה: מיד הוא בא. הרבי סיים עם זה את אחת השיחות. הצעקה ״מיד הוא בא״. הצעקה של הציבור יחד עם הרבי. בהמשך למילים האלה, כולם ביחד, אלפי אנשים עמדו וצעקו ביחד כמה וכמה דקות ארוכות את הצעקה ״עד מתי?״ אני זוכר איך הרבי מחה את הדמעות מהעיניים באותם רגעים, אבל מיד אחרי זה הרבי העביר את זה לשלב של שמחה. הוא לא השאיר שזה יהיה רק צעקה של מרירות, אלא הוא העביר את זה מיד עם תנועת ידיים שיתחילו לשיר, ואז בהתלהבות גדולה לזמן ארוך

27:33 שרו והרבי, אה, עודד את השירה ואת השמחה, כי אצל חסידים לימדו אותנו שגם תפילות שמגיעות ממקום הכי עמוק, תפילות של מרירות, אנחנו עושים את זה מתוך שמחה. השמחה היא זאת שפורצת גדר, שפורצת את כל המחיצות וזאת-- וזה מה שבעצם מביא את האור. זאת הייתה אחת השיחות בהתוועדות. אני זוכר שהרבי אז אמר שמה שאני אומר עכשיו זה לא נאמר לאיזשהו קבוצה מיוחדת, קהילה מיוחדת. זה שייך לכל יהודי ויהודי באשר הוא. כל יהודי מעצם היותו יהודי שנמצא כעת בדור שלנו, צריך לדעת שזה בעצם התפקיד שלנו. זה התפקיד שלנו. עוד תפילה אחת ובקשה של עד מתי, עד מתי, עד מתי נהיה בגלות? תפילה של בקשה לגאולה מקרב לב, זה בשכר הקיווי, כי ״לישועתך קיווינו כל היום״, אז בזכות זה נזכה לגאולה. אני זוכר שאחרי הניגונים האלה, אחרי כל השמחה שהייתה בהמשך, כמו שסיפרנו, הרבי פתח בשיחה הבאה. כך היה בהתוועדויות של הרבי. הרי היה סדר של שיחה, ניגון, שיחה, ניגון, וכך היה מתפתח ההתוועדות. אז בשיחה שאחרי זה הרבי אמר דבר מאוד מעניין. יש כאלה, אמר הרבי, שישמעו את הדברים שאנחנו מדברים עכשיו, ואז הם יאמרו: אז זהו. אז אם ככה משיח כבר מגיע. וואו, אנחנו נמצאים ברגעים של הגאולה. איזו שמחה, איזו התרגשות! ואז הם יארזו את המזוודות שלהם ויעמדו בדלת מוכנים. אנחנו כבר מוכנים לגאולה. זהו, אין כבר מה לעשות. משיח הרי מגיע. הנה, אתה רואה מה קורה בעולם. תסתכל את המצב. אנחנו נמצאים ברגעים של גאולה. אז גמרנו. אז הרבי אמר: לא, טעות מאוד גדולה. זה לא הדרך. מהי הדרך? אז הרבי סיפר. הוא סיפר מה שהיה עם אדמו"ר הריי"צ שפעם דובר על הנושא הזה.

29:57 איך שמצד אחד אומרים שיהודי צריך להיות מוכן שהיום, כי אליך קיווינו כל היום, שהיום הגאולה תגיע. יהודי מצפה שהגאולה תבוא לא מחר, אלא היום, כמו הסיפור הידוע שהגמרא מספרת על רבי יהושע בן לוי, שהוא פגש את אליהו הנביא, ואז הוא הפגיש אותו עם מלך המשיח, והוא שאל אותו: מתי אתה מגיע? הוא אמר: היום. הוא לא אמר לו תנאים. היום. רק אחרי זה עבר היום, משיח לא הגיע. הוא הסביר לו כי עדיין העולם לא היה מוכן. היום אם בקולו תשמעו. אבל בשלב ראשון הוא אמר היום. למה? אז הרבי הסביר בהתוועדות אחרת. פעם אני זוכר ששמעתי מהרבי בשמחת תורה בהתוועדות פעם. הרי המשיח ענה לו היום. הוא לא רימה אותו, הוא רצה להגיד לו שהיהודי צריך לחיות עם האמונה האמיתית הזאת, שזה היום. יהודי לא מתחיל עם תירוצים. יהודי לא אומר תנאים. משיח יבוא היום אם אנחנו כולנו נהיה אנשים טובים. משיח יבוא היום אם העולם יהיה ראוי. לא. יהודי צריך שיהיה לו אמונה טהורה, תמימה וביטחון גמור שהקדוש ברוך הוא הולך להביא את המשיח היום. לא מחר, לא מחרתיים. היום. היום זה הזמן. אין שום רגע נוסף לחכות. אלא מה? עבר היום. זה מה שקרה שמה. לא הגיע. אז מחפשים תירוצים. אז אולי היה חסר משהו זה, אבל באמונה של יהודי היום זה הזמן. אז אני חוזר להתוועדות של אותו שבת מיוחדת, שבת פרשת ויגש. אז הרבי אמר שהרבי הקודם בשעתו שאלו אותו את השאלה הזאת: איך אנחנו מתכננים תוכניות, איך אנחנו חושבים, איך אנחנו ננהל את בית הספר, את המוסד, את הדברים שדיברו אז באותה אספה שהיה הרבי הריי"צ התאסף אז עם החסידים ודיברו על

31:56 כל מיני תוכניות לשנת הלימודים הבאה. רגע, אנחנו מאמינים שמשיח מגיע עכשיו. מה אנחנו עושים תוכניות ארוכות טווח? בשביל מה? הרי זה כבר לא יהיה חשוב. משיח מגיע ואז הכל הולך להשתנות. אז הרבי הריי"צ אמר, כשיהודים הלכו במדבר ארבעים שנה, התורה מספרת לנו שהיו הולכים עם ארון הקודש והמשכן והלכו ממקום למקום ארבעים ושתיים מסעות. מספרת לנו התורה בפרשת בהעלותך, שכל פעם שהענן היה יורד, השכינה, זה היה אומר כאן עוצרים, וכל מקום שהיו עוצרים היו צריכים לבנות את כל המשכן מן המסד עד הטפחות, כל חלקי המשכן, להעמיד אותו כאילו שעכשיו הולכים לגור פה שנים. למרות שהיו מסעות שנשארו רק כמה שעות, לא משנה. כתוב בתורה, יכול להיות יום אחד, יכול להיות יומיים, יכול להיות שבוע, שבועיים, שנים. הרי במסעות היו מן הקצה לקצה. היו מסעות שנשארו שמה שמונה עשרה, תשע עשרה שנים, והיו מסעות שהיו רק יום אחד. אבל במקום שהגיעו, על פי השם יחנו, על פי השם יסעו. כשאתה פה, אתה פה לגמרי. אתה לא פה בדרך. לא משהו כזה. אה, אנחנו ממהרים, עושים חצי. לא. כשאתה פה, אתה עושה את העבודה שלך לגמרי, עם כל הפנימיות, עם כל הכוחות. אז אמר הרבי הריי"צ, והרבי חזר על זה באותה התוועדות. מצד אחד יהודי צריך לחיות באמת ובפנימיות, היום מגיע משיח צדקנו, ועל זה אנחנו מתפללים, ואנחנו צריכים באמת להאמין שהכוח של התפילה שלנו שהיא תפעל את זה, שמשיח יגיע היום ממש. ויחד עם זה יהודי צריך לעשות את התפקיד שלו ביום יום, לדעת שכל יום צריך להיות יום מלא, מלא בעשייה, בפעילות. אני צריך לתכנן בצורה מסודרת את השבוע, את החודש, את השנה, את השנה

34:06 הבאה ולא להישאר באוויר. להגיד משיח כבר מגיע, אז זהו, אז כבר לא משנה מה הולך להיות, אתה צריך לתכנן כל פרט ופרט. זאת אחת מההתוועדויות חקוקות אצלי בראש ובלב. איזו גישה, השקפת עולם, צורת חיים, איך יהודי צריך לחיות בימים אלו, ברגעים האלה, בשעות האלה. אז אנחנו נסכם וניקח את הנקודה לעצמנו: מה, מה אנחנו אמורים לעשות? אנחנו צריכים לדעת בכוח הנפלא שיש בתפילה שלנו. אנחנו צריכים לדעת שהתפילה של כל אחד ואחד מאיתנו היא מאוד חשובה, שלא ננצל את הכוח הזה של התפילה רק לדברים קטנים, בסיסיים, פשוטים ואנוכיים. שננצל את העת רצון. נמצאים עכשיו בתקופה של עת רצון לא נורמלית. מכל הצדדים אנחנו רואים שמתקיימים כל הנבואות שקשורים עם הגאולה. אז שלא נחזור למצב הקטנוני המצומצם שהיינו לפני זה. זה לא מה שאנחנו מבקשים. יהודי צריך לבקש גדול. יהודי צריך לבקש עד הסוף: תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. התפילה שלנו, הבקשה שלנו צריכה להיות: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. התפילה שלנו צריכה להיות ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ולדעת שהתפילה והצעקה של עד מתי היא התפילה הכי עמוקה שהקדוש ברוך הוא מחכה לה. זה לא חוצפה, להפך, זה התענוג הכי גדול שהקדוש ברוך הוא רוצה לשמוע מהיהודי את הזעקה מקרב לב שהוא מבקש על הגאולה. אז שהקדוש ברוך הוא יעזור שננצל באמת את הכוחות שלנו, שנעשה עוד תפילה אחת, לבקש על הגאולה, ויחד עם זה שהיום שלנו יהיה מלא עם פעילות, כל אחד במה שהוא יכול לעשות. לחפש עוד יהודי ולהניח לו תפילין. עוד אישה כדי שתדליק נרות שבת, עוד עשייה, עוד לימוד תורה, עוד פסוק ועוד דבר של טוב

36:22 וחסד. דווקא בזה אנחנו נביא את האור לעולם ודווקא בזה ובפעולות האלה אנחנו נזכה שנזכה במהרה בימינו היום, היום ממש לראות את האור הגדול של הגאולה השלימה על ידי משיח צדקנו.