לא רק בתפילה - העצה של תורת החסידות לניצחון במלחמה

00:00 בשעות קשות כאלו של הרת עולם, כשאנחנו כולנו, כל העולם, נמצא ברגעים לא ברורים, לא בהירים. כולנו מצפים ומחכים לישועה הגדולה שתגיע, וכל אחד ואחד שואל את עצמו: מה הולך לקרות פה? מה הולכים לעשות? מהו הצעד הבא? מה צריכים לעשות? מה הממשלה צריכה לעשות? מה הצבא צריך לעשות? איך אנחנו נוכל להציל את כל החטופים שיחזרו אלינו שלמים? איך אנחנו נוכל לשמור על הארץ שלנו, שתהיה ארץ ישראל שלמה ומאוחדת? מה אנחנו אמורים לעשות? ואנחנו כולנו יודעים שאנחנו בדיוק לא אלו שלוקחים את ההחלטות. האם יש לנו משהו לעשות? והשאלה שכל אחד ואחד עכשיו צריך לשאול את עצמו בעצם זה לא כל כך מה הממשלה צריכה לעשות, מה הצבא צריך לעשות, מה העולם צריך לומר ולהגיד ולהחליט וכיוצא בזה, שבזה יש לנו דעה קטנה ביותר, אלא בעצם השאלה שאנחנו צריכים להפנות לעצמנו זה מה אנחנו צריכים ויכולים לעשות. ויש לנו הרבה מה לעשות. ליהודי יש כוח עצום, ובעצם כל יהודי ויהודי, כל יהודי, הקטן ביותר והפשוט ביותר, יש לו כוח עצום ברגעים האלה, בשעות האלה, שהוא יכול להפוך עולמות. יש המון מה לעשות. בעצם בידינו, בכוח של יהודי, לעשות מהפכה בעולם, וזה אחד מיסודות האמונה, שהיהודי, בכוח של התפילה שלו וכוח של התורה שלו וכוח של המצוות שלו, יש לו יכולת להפוך עולמות. וכאן מגיע היצר וכרגיל נותן לנו את ההרגשה המפורסמת הזאת של מה אני ומי אני. אני בן אדם קטן בסך הכול. אני בן אדם פשוט בסך הכול. איך בן אדם אחד ויחיד שיושב באיזושהי פינה בעולם, אני אוכל לעשות שינוי ומהפכה בעולם? מה אני יכול לעשות? מה יעזור? מה תפעל הפעולה הקטנה שלי לשנות

02:20 את העולם? אבל האמת היא שאם אנחנו נסתכל בתורה, אנחנו נראה שאדרבה, בידיים שלנו לעשות ולעשות הרבה מאוד. יש בכוח המצוות שלנו, התורה שלנו, התפילה שלנו, הפעולות הקטנות שלנו, פעולה אחת ויחידה בכוחה לעשות מהפכה בכל העולם. כולנו יודעים מה שהרמב"ם כותב. הרמב"ם הידוע בהלכות תשובה, פרק השלישי, שהרמב"ם כותב שכל העולם כולו עומד שקול כמו משקל. במשקל יש שני צדדים, צד אחד וצד שני. לפעמים זה טיפה אחת, דבר קטן ביותר שמכריע את הכף לצד ימין או לצד שמאל. אומר הרמב"ם, היהודי, כל אחד צריך להסתכל על עצמו ועל כל העולם שקול. עם מעשה אחד, דיבור אחד, מחשבה אחת, יש לנו את היכולת להפוך את הכף לצד ימין, להכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. הוא מביא ישועה והצלה. זאת אומרת, יש כוח נפלא בעשייה שלנו לעשות מהפכה בכל העולם כולו. המילים של הרמב"ם מילים נפלאות ביותר. אני זוכר, בתור בחור צעיר זכיתי להיות אצל הרבי מליובאוויטש בפורים בשנת תשמ"ז. באותו פורים הייתה התוועדות מיוחדת במינה, והרבי אז דיבר שיחה נפלאה, ארוכה ועמוקה על המצב, על התקופה שלנו, על התקופה המיוחדת שאנחנו נמצאים, ודיבר על הנקודה הזאת: מה בדיוק ניתן בידיים שלנו לעשות? הוא דיבר על זה שאנחנו נמצאים בדור שלנו, בדור מיוחד במינו, הדור של עקבתא דמשיחא, כמו שחכמינו אמרו לנו. דור של סוף הגלות, הדור שמכין את העולם לגאולה. בן אדם יכול להגיד לעצמו: אני, אני אביא את הגאולה? צדיקים גדולים, רבנים גדולים, אנשים קדושים וטהורים, הם, התפילות שלהם, הלימוד שלהם. ואז אני זוכר שהרבי דיבר מתוך הלב. הוא צעק, הוא דיבר, הוא התלהב. הוא דיבר עם חמימות עצומה ביותר, אותה שיחה, אותה התוועדות,

04:49 והוא הזכיר את הרמב"ם. הוא חזר על המילים של הרמב"ם בהתלהבות גדולה. כל אחד ואחד מאיתנו צריך לזכור ולפרסם את המילים הקדושות של רבינו משה בן מימון בספר ההלכות שלו, בהלכות תשובה, בפרק השלישי בהתחלה, שהיהודי צריך להסתכל תמיד ולזכור שכל העולם כולו עומד במצב שקול. אני עומד במצב שקול, ומעשה אחד, דיבור אחד ומחשבה אחת, יש להם את היכולת להפוך את העולם. גורם לו ולהם תשועה והצלה. אז בידינו הדבר. אז אנחנו היום נדבר קצת, ניכנס על נקודה מסוימת מתוך שלל הדברים מה אנחנו צריכים לעשות. יש הרבה מה לעשות, אבל היום אני רוצה לעמוד באופן מיוחד, לדבר על נקודה נפלאה ומיוחדת שתורת החסידות מגלה לנו בקשר לכוח שיש ללימוד התורה שלנו, ודווקא בעניין של לימוד התורה. ואני אסביר למה אני מתייחס הפעם דווקא לנושא של לימוד התורה. לדעת שלימוד התורה, שאנחנו יושבים ולומדים תורה, יהודי יושב בבית הכנסת, בבית המדרש, בישיבה, בכולל או בבית. אנחנו נמצאים לפעמים עכשיו בזמנים שאי אפשר אפילו לצאת מהבית. יהודי לוקח ספר ומתיישב ללמוד תורה. יש משהו עצום בכוח התורה שלנו, שזה מביא מצב שכל המצב יכול להשתנות מהקצה לקצה ובצורה נפלאה ביותר. קודם כול נתחיל עם המילים של הגמרא במסכת גיטין. הגמרא אומרת במסכת גיטין בדף ז', מספרת שהיה אחד מהאמוראים, קראו לו מר עוקבא, והוא כתב לאמורא אחר בשם רבי אלעזר, מגדולי אמוראי ארץ ישראל, והוא סיפר לו שיש לו הרבה שונאים, הרבה מנגדים, הרבה אויבים. מה לעשות איתם? האם למסור אותם למלכות? האם לעשות פעולות כדי להיפטר מהם? אז אמר לו רבי אלעזר, שלח לו פסוק בתהילים פרק ל"ז: "דום לה' והתחולל לו", והוא הסביר לו: "השכם והערב עליהם"

07:17 לבית המדרש והן כלין מאליהן". במילים אחרות, רבי אלעזר עונה למר עוקבא, התפקיד שלך זה לא להתעסק איתם. אל תמסור אותם למלכות. למרות שהוא כתב לו שהם עושים לו הרבה רע והרבה קושי והוא לא יכול לסבול יותר, הוא אומר לו התפקיד שלך זה לא להתעסק איתם. אל תמסור אותם למלכות, אל תריב איתם, אל תילחם איתם. התפקיד שלך זה השכם והערב עליהם לבית המדרש. הפירוש הוא, כמו שתוספות אומר, תקום בבוקר מוקדם, השכם בבוקר, והערב תישאר עד מאוחר בערב ללמוד תורה בבית המדרש, והן כלין מאליהן. הקדוש ברוך הוא, הוא כבר יסדר את הדברים, ואלו שצריכים, השונאים והמנגדים והאויבים שלנו, הם יתפוררו, יתבטלו, יהיו לאין ואפס, הן כלין מאליהן. אין לך שום דאגה, אין לך מה לדאוג. אתה תעשה את שלך, תשב ותלמד תורה, השכם והערב עליהם. זה גמרא במסכת גיטין. אבל יש משהו יותר עמוק בזה. בעצם הנקודה הזאת, המאמר חז"ל הזה, זה אחד ממאמרי חז"ל שהרבי מליובאוויטש היה חוזר על זה המון. בתקופות הקשות, בזמני המלחמות שהיו בארץ ישראל בתקופות שונות, הרבי דיבר על זה מאוד חזק. הוא עודד, חיזק וחזר ועודד, חזר ודרש את העניין הזה, את המאמר חז"ל הזה. הכוח שיש בלימוד התורה שלנו. יהודי יושב ולומד תורה, ודאי שיש את אלו שצריכים לעמוד על המשמר, יש את החיילים בצבא, יש את הממשלה, יש את אלו שלוקחים את ההחלטות, יש אנשים שצריכים לקחת החלטות שונות ולקחת את הדברים, לעשות את הפעולות על פי דרך הטבע, זה התפקיד שלהם. אבל יהודי צריך לדעת שברגע שהוא יושב ולומד תורה, השכם והערב עליהם, הוא יקום בבוקר קצת יותר מוקדם הפעם, הוא ישב וילמד בערב עוד קצת

09:25 בלילה, אז הלימודים שלנו, התורה שאנחנו לומדים, יש להם כוח עצום לשנות את המצב ולהפוך את כל המצב לטובה. זה מאמר חז"ל בגמרא. אבל אני אעמוד על נקודה יותר עמוקה בנושא, שהרבי דיבר בשעתו, ואני אחזור עכשיו על נקודה של מאמר חסידות שהרבי דיבר על זה בשעתו בזמן מלחמת ששת הימים. בשנת תשכ"ז, בזמן מלחמת ששת הימים, כידוע ומפורסם שעוד לפני המלחמה, בל"ג בעומר בתשכ"ז, הייתה תהלוכה של ילדי ישראל בארצות הברית. אלפי ילדים הגיעו לשכונה של הרבי בברוקלין, בקראון הייטס, והרבי אז דיבר לפני הילדים והוא התייחס למצב בארץ הקודש. זה היה עוד שבוע או עשרה ימים לפני התחלת המלחמה. היה פחד גדול בעולם, הייתה פאניקה גדולה בארץ, כולם דיברו פחד, מה הולך לקרות פה? כל האויבים התאספו מסביבנו והארץ הקטנה מוקפת אויבים מכל הצדדים. שבעים זאבים, כולם רוצים לטרוף את הארץ על פי דרך הטבע. ארץ קטנה. אני מדבר לפני יותר מחמישים שנה. מה הולך להיות פה? אנשים מלאו פחד. מה עושים? בורחים מהארץ, וזה רוצה לקחת את הילד של הבן שלו. רוצים לברוח. כולם, מה אנחנו עושים? הרבי אז דיבר מילים חזקות מאוד, לא לפחד. דיבר את המילים של הפרשה של אותו שבוע, פרשת בחוקותי, והוא הזכיר את הפסוקים, "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". אין מה לפחד, "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל". אחינו בני ישראל בארץ ישראל, תהיו חזקים. אנחנו, הקדוש ברוך הוא הולך איתנו. ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך. נעמוד חזק, אמונה וביטחון בהשם, ובעזרת השם הולך להיות טוב. המילים של הרבי היו כמו טל תחייה באותם ימים, שנתן כוח, נתן חוזק, נתן ביטחון לכל יהודי בכל העולם. ואכן

11:50 ראינו מה שקרה במלחמת ששת הימים, הנסים הגדולים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו, וככה יהיה גם עכשיו. באותם ימים, כשכבר התחילה המלחמה, בשבת פרשת במדבר, ערב ראש חודש סיוון, בעיצומה של מלחמת ששת הימים, הרבי בארצות הברית, באמריקה, ישב והתוועד עם החסידים. באותה התוועדות הרבי אמר מאמר חסידות, ועל זה אני רוצה לדבר עכשיו, כי זה בעצם לא רק מאמר חסידות, תורה שנאמר באותה שבת, אלא זה דרך השקפה, השקפת חיים, צורת הסתכלות שהרבי לימד אותנו בכל מיני מצבים ורגעים דומים למצב שאנחנו כולנו נמצאים עכשיו. הרבי פתח במאמר הזוהר בפרשת אמור. הזוהר מספר: "זמנא חדא, פעם אחת, הוה צריכא עלמא למטרא". הייתה תקופה בזמן רבי שמעון בר יוחאי, בעל הזוהר, הייתה תקופה שהעולם היה צריך למטר. כלומר, היה מצב של בצורת בארץ ישראל. לא ירד גשם, עבר כבר רוב החורף והגשם לא ירד והאנשים היו מודאגים ביותר. שנת בצורת קשה ביותר בארץ ישראל. מספר הזוהר שהחבריא, רבי שמעון בר יוחאי, התלמידים שלו היו נקראים חבריא. זה היה אחד מהדברים הנפלאים שאנחנו יודעים בחיים של רבי שמעון בר יוחאי, שלתלמידים שלו הוא קרא חבריא, חבריא דרשב"י, חברים. החבריא דרשב"י, הקבוצה של רבי שמעון בר יוחאי, באו, הלכו לביתו של רבי שמעון בר יוחאי, דפקו בדלת ואמרו: "העולם צריך לגשם". רבי שמעון הזמין אותם להיכנס הביתה והוא אמר: "בואו נדבר דברי תורה". הוא לא התייחס, לא התפלל, לא בירך, לא ביקש, לא התייחס לשאלה שלהם. "בואו נדבר דברי תורה". רבי שמעון התחיל לדבר דברי תורה, דברי פנימיות התורה, סודות התורה, כדרכו של רבי שמעון בר יוחאי, על הפסוק: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". פסוק בתהילים פרק

14:17 כלל. רבי שמעון פתח עם הפסוק הזה והוא הסביר את הפסוק על פי קבלה, על פי הסוד, על פי פנימיות התורה. ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.״ הסביר את הנושא של האחדות. הסביר שכאן מדובר לא רק על האחדות של עם ישראל פה למטה, שבת אחים גם יחד, כנסת ישראל, אלא הכוונה זה גם על השכינה הקדושה, גם על הספירות העליונות. הוא הסביר איך שבפסוק הזה מרומזים העולמות והספירות העליונות, איך שכולם מתאחדים ביחד. דיבר דברי תורה על הפסוק הזה. לפתע, אומר הזוהר, השמיים מתמלאים עננים, ותוך כמה שניות התחיל לרדת גשם בריא, גשם חזק, גשם שוטף שמילא את האדמה, והאדמה התחילה להצמיח. העולם קיבל כל מה שהוא היה צריך לקבל. מעשה שהיה בזמן רבי שמעון בר יוחאי שהזוהר מספר לנו. סיפור נפלא, יפה, רבי שמעון בר יוחאי. אבל כאן הרבי נכנס להסבר נפלא ועמוק על פי תורת החסידות, מאמרי האדמו"רים, אדמו"רי חב"ד, שמסבירים לנו את הסיפור. מה יש כל כך מיוחד בסיפור הזה של רבי שמעון בר יוחאי? אנחנו יודעים כולנו את הסיפור המפורסם שיש בגמרא במסכת תענית על חוני המעגל. גם שמה הגמרא מספרת סיפור נפלא. היה זמן של בצורת. התלמידים באו לחוני, חוני המעגל, ואמרו לו: ״העולם צריך למטר.״ מה עשה חוני? כולם מכירים את הסיפור. עג עוגה, הוא עשה עיגול באדמה ונעמד באמצע והוא התחיל להתפלל. והוא אמר: אה, בניך צריכים גשמים. הוא התחיל להתפלל על הגשם. ואז הגמרא מספרת שבהתחלה התחיל טפטוף קטן. אמר חוני: זה לא מה שאנחנו מבקשים. ואז התחיל פתאום גשם שוטף ויותר מדי חזק. עוד הפעם אמר: זה לא מה שאנחנו רוצים. עד שלאט לאט

16:39 הסתדר והתחיל לרדת גשם נורמלי, גשם טוב. וזה חוני המעגל, הסיפור הנפלא שהוא הביא גשמים על ידי תפילה. הסביר הרבי מה ההבדל בשני הסיפורים האלה. ההבדל בשני הסיפורים האלה זה שני הבדלים שתלויים זה בזה. הבדל אחד, חוני המעגל הוא פעל את ירידת הגשם על ידי התפילות שלו. רבי שמעון בר יוחאי לא התפלל, אמר תורה. לא סתם תורה, הוא אמר פנימיות התורה, גילה את הסוד של הפסוקים של התורה בלי לבקש, בלי להתפלל. ההבדל השני, חוני היה צריך לבקש עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, עד שבסוף הגשם ירד בצורה הנכונה והטובה והבריאה. אצל רבי שמעון אנחנו לא מוצאים שהוא ביקש מדי הרבה. הוא בכלל לא ביקש. הוא בכלל לא היה צריך להילחם. לכתחילה ירד גשם בריא ונורמלי וטוב כפי שהעולם צריך. שתי ההבדלים האלה, אומר הרבי, תלויים זה בזה. זה שתי צורות בעבודת השם, שתי גישות ושתי אופנים איך יהודי פועל את השפעת הגשם, שהגשם זה לא רק גשם. גשם הכוונה כל הגשמיות, כמו שהבעל שם טוב אמר על המילים ״ונתתי גשמיכם בעתם״, גשמיכם זה גשמיות. את הגשמיות הקדוש ברוך הוא נותן לנו באופן הנכון, בזמן הנכון, בדרך הנכונה, כשיש את ״בחוקותי תלכו״. מה ההבדל בשתי הצורות האלה? יש עבודת התפילה ויש לימוד התורה. ההבדל בין עבודת התפילה ולימוד התורה זה תפילה, זה מהאדם אל הבורא. תפילה זה מלמטה למעלה. בתפילה הבן אדם נמצא פה למטה בעולם הזה והוא מבקש. הוא מבקש, הוא מתחנן, הוא מתפלל, הוא מבקש, השם ייתן לו. ואז הקדוש ברוך הוא עונה לו. יש פה אבל סוג של מלחמה מסוימת. האדם צריך להתרומם, האדם צריך להתעלות. וכל מה שהאדם מזדכך יותר, מכוון יותר, מתעמק

19:00 יותר, אז בכוח התפילה לפעול, וזה ברור. התפילה שלנו יש לה השפעה עצומה. כל יהודי צריך לדעת שיש בכוח התפילה שלו לפעול גדולות ונפלאות. הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילה של יהודי. כמו שידוע בשם הבעל שם טוב שיהודי צריך לדעת שכל יהודי הפשוט ביותר, הקדוש ברוך הוא, השכינה הקדושה, מחכה ומצפה למילים של תפילה שיוצאים מהיהודי. אחת התורות המפורסמות של הבעל שם טוב. התפילה יש לה כוח עצום, אבל מכיוון שהתפילה זה בא מלמטה, מהאדם, אז האדם צריך לכוון, צריך להתעלות ולכן יש בזה תהליך. הוא מתפלל ואז הוא צריך עוד פעם לבקש ושהתפילה תפעל את הפעולה שלה, וזה מה שרואים אצל חוני. בהתחלה ירדו טיפות, אחרי זה קצה, עד שהוא פעל שהגשם ירד בצורה הנכונה, כי זה מצד האדם שהוא מזדכך ומתעלה, וכל מה שהוא מתפלל יותר הוא פועל יותר. תורה זה אחרת לגמרי. הפעולה של תורה זה פעולה בדרך שלום. התורה נקראת שלום. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. התורה ניתנה בשביל לעשות שלום בעולם. התורה זה חוכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא. התורה בעצם היא חוכמתו של הקדוש ברוך הוא. כמו שאדמו"ר הזקן מסביר בתניא, התורה היא לא חלק מהעולם. התורה היא לגמרי דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא. ברגע שיהודי לומד את התורה, התורה יש לה השפעה עצומה. יהודי ברגע שהוא לומד תורה, התורה יש לה שליטה על המציאות. התורה יש לה שליטה על העולם. הרי הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל התורה. הרש"י הראשון בספר בראשית, פרשת בראשית. בראשית, ב' ראשית, בשביל התורה ובשביל ישראל. העולם הרי נברא בשביל התורה וישראל. אז ברגע שישראל, יהודי, לומד תורה, אז העולם פועל שזה יהיה

21:14 בדיוק מה שיהודי והתורה צריכים. התורה-- אז כאן אתה לא צריך לבקש, לא להתחנן, לא... אתה לומד תורה ואז יש לך שליטה על המציאות. התורה יש לה כוח לשנות את הטבע, לשנות את המציאות בעולם, וזה מה שרבי שמעון בר יוחאי עשה. ברגע שרבי שמעון בר יוחאי למד תורה, אמר דברי תורה, הרי העולם בעצם נמשך מהתורה. הזוהר אומר, כמו שהקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה ועל ידי התורה הוא ברא את העולם, כך אומר הזוהר. כי הקדוש ברוך הוא כדי לברוא את העולם הוא הסתכל בתורה ודרך התורה הוא ברא את העולם. הסתכל באורייתא וברא עלמא. דרך התורה השם ברא את העולם. אומר הזוהר, כך בר נש, אותו דבר זה גם כן יהודי בן אדם. יהודי כשהוא לומד תורה יש לו כוח לקיים את העולם. מכיוון שכל מציאות הבריאה היא בעצם תוצאה מן התורה, התורה אומרת בראשית ברא אלוקים, וזה מה שנותן את הקיום של העולם. התורה אומרת עשרה מאמרות, ספר בראשית, פרשת בראשית, וזה בעצם הקיום של הבריאה. אז הבריאה היא בזכות התורה. כשהיהודי לומד תורה אז הבריאה נעשית כפי שהיהודי צריך. ברגע שהיהודי יושב ולומד תורה, אז כל הדברים בעולם מסתדרים בצורה שצריכים להסתדר, וזה מה שרבי שמעון בר יוחאי אמר. בזה גופא, זה עצמו, זה תורה בכלל. אז זה דבר אחד שאנחנו צריכים לדעת. הכוח הנפלא שיש בלימוד התורה שלנו. יש בעצם אופן לפעול על ידי תפילה, יש אופן לפעול על ידי תורה. נכון שתפילה פועלת, אבל לפעמים הגישה צריכה להיות דווקא תורה, וזה מה שהרבי דיבר אז באמצע מלחמת ששת הימים. אומר אני, אנחנו נלך בשיטה של רבי שמעון בר יוחאי, לא בשיטה של חוני המעגל.

23:27 עכשיו אנחנו ניקח את הדרך של רבי שמעון בר יוחאי. הוא לימד אותנו דרך חדשה, דרך שעל ידי התורה העולם הופך להיות עולם טהור, עולם מסודר, עולם נפלא, עולם שמתנהג כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה. אנחנו הולכים אל התורה, והתורה כבר מסדרת את הבריאה שהיא תהיה בדיוק כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה, שהעולם תהיה-- העולם יהיה עולם מבורך, עולם שמתנהג כפי רצון העליון, שכל הדברים שצריכים, כל הבעיות וכל הדברים יסתדרו בדיוק כמו שצריך להסתדר, וזה הכוח שלנו, כוח התורה. רבי שמעון בר יוחאי, יש בתורה עצמה גם כן ישנם שני אופנים. בלימוד התורה יש נגלה דתורה ופנימיות התורה. רבי שמעון בר יוחאי אצלו היה לא רק לימוד הנגלה. כידוע שרבי שמעון הוא ה-- סתם רבי שמעון בכל המשניות, זה רבי שמעון בר יוחאי, והוא היה מגדולי התנאים, תלמידיו של רבי עקיבא, מהיסודות של תורה שבעל פה. אבל רבי שמעון בר יוחאי נודע בעיקר בזכות ספר הזוהר, פנימיות התורה. הוא גילה את סודות התורה, פנימיות התורה. אז גם בזה יש דבר מאוד מעניין שהרבי דיבר. מה ההבדל בין הפעולה של יהודי בעולם על ידי לימוד התורה, כל חלקי התורה, והפעולה של לימוד התורה על ידי לימוד פנימיות התורה? יש סיפור שהגמרא מספרת. הגמרא מספרת סיפור עם רבי פנחס בן יאיר, אחד מהתנאים, שהוא הלך פעם בשביל מצווה של פדיון שבויים. הוא היה צריך למהר להגיע לאיזשהו מקום ובאמצע היה נהר. הוא היה צריך לעבור את הנהר, אבל הנהר היה שוטף והיה בלתי אפשרי לעבור אותו. מה אני עושה עכשיו? אני צריך להגיע לאיזשהו מקום, לעזור ליהודי, להציל אותו. אז כתוב בגמרא שרבי פנחס נעמד ואמר: "גינאי נהרא, חלוק לי מימך",

25:39 כאילו גזר על הנהר שייפתח. קריעת ים סוף, קריעת הנהר, הוא רוצה לעבור. אז הגמרא מספרת שהנהר לא רצה. הוא אמר: אתה באמת יש לך שליחות, יש לך תפקיד, גם לי יש שליחות, תפקיד, השם ברא אותי ככה, אני אמור להיות נהר. אז רבי פנחס אמר לו: אני גוזר עליך שאם אתה לא תפתח את המים אז אני הולך ל-- אם אתה לא תיפתח אני הולך ל-ל-לגזור שהמים-- יתייבש הנהר ואף פעם לא יהיה יותר מים פה. ואז המים נפתחו ויכל לעבור. צריכים להבין את הסיפור הזה, עכשיו לא ניכנס לפרטים, אבל מה שיש פה בסיפור הזה, אומר אדמו"ר הזקן, שבסיפור הזה רואים את הכוח של התנאים. שהתנאים היה להם כוח עצום שבכוח התורה שלהם הם יכלו להפוך עולמות. בכוח התורה שלהם יכלו לגזור ולשנות את הטבע. אבל כאן גם כן יש הבחנה מאוד מעניינת. רבי פנחס בן יאיר היה צריך לגזור. זאת אומרת, הוא היה צריך לצוות. הנהר לא רצה. הנהר אומר לא, יש לי שליחות. הוא גזר עליו בכוח התורה. זה בעצם הכוח הנפלא שיש לחכמים. בכוח התורה הוא גזר עליו והוא הצליח לעשות מה שהתורה, כוח התורה אומרת נגד הטבע של הנהר. אבל היה פה גם כן איזה סוג של מלחמה, ויכוח. הוא היה צריך לגזור שהנהר יעשה נגד הטבע. אצל רבי שמעון לא היה שום ויכוח, שום גזירה, שום צעקה, שום ציווי, שום פקודה. הוא לכתחילה לא התייחס לזה. הוא דיבר בפנימיות התורה והדברים השתנו מצד עצמם. מה ההסבר לתופעה הזאת? על זה הרבי מסביר שזה ההבדל בין החלק הנגלה שבתורה לחלק הסוד שבתורה. התורה יש לה שליטה על העולם, אבל יש הבדל. אפשר להסתכל על

27:45 זה שיש עולם ויש את התורה, והתורה שולטת על העולם כמו דבר אחד ששולט על דבר שני. אז העולם מצד עצמו יש לו את הטבע. התורה היא יותר חזקה מהעולם, ואז התורה אומרת מה צריך להיות בעולם. יש אבל משהו יותר עמוק, פנימיות התורה. לכתחילה אין פה שני דברים. בפנימיות התורה, בתורת הסוד, מתגלה הפנימיות של הכל, ואז מתגלה שבעצם מלכתחילה אין פה שני דברים. פנימיות התורה מגלה שכל הבריאה היא בעצם כוח אלוקי. אין עוד מלבדו. כל הבריאה זה בעצם הקדוש ברוך הוא. פנימיות התורה, תורת הסוד, תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, מגלה את הפנימיות של היהודי, את הפנימיות של הנשמה, את הפנימיות של הקדוש ברוך הוא, את הפנימיות של התורה וגם את הפנימיות של הבריאה, והיא מגלה שבעצם כל זה הם לא דברים נבדלים ונפרדים. בעצם כל אחד, הכל זה מציאות אחת ויחידה. המציאות האמיתית של הבריאה עצמה זה הקדוש ברוך הוא. אין שום דבר חוץ ממנו. אין עוד מלבדו. וברגע שיהודי לומד פנימיות התורה, ששמה מדובר ומוסבר בתורת החסידות, תורתו של הבעל שם טוב, שזה בעצם תורתו של האר"י ז"ל, שזה בעצם תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, שזה הכל פנימיות התורה שהתחיל רבי שמעון בר יוחאי לגלות את זה, וזה התורה, תורת הפנימיות, התורה שהתגלתה בדור שלנו על ידי הבעל שם טוב ותלמידיו, פנימיות התורה ששמה מדובר על כל הנושא הזה של אין עוד מלבדו. אחדות השם האמיתית, שכל מציאות הבריאה זה הקדוש ברוך הוא ואין שום דבר חוץ ממנו. כשזה מאיר אצלנו, כשזה חי, אז בעצם אין צורך לעשות שום דבר חוץ מללמוד פנימיות התורה. זה מה שהרבי ביקש. דיבר באותם ימים, בעצם מלחמת ששת

29:44 הימים. יהודים צריכים להתחזק ולהוסיף בלימוד התורה, ולא רק בלימוד התורה, אלא באופן מיוחד גם באופן בלימוד פנימיות התורה. ללמוד על הנושאים של אחדות השם האמיתית, לגלות את הנושא האמיתי שאין עוד מלבדו. ללמוד על זה בתורה. וכשאנחנו לומדים על האחדות, ותראו מה זה, על מה דיבר רבי שמעון בר יוחאי כשהוא ביקש את הגשם, כשהוא פעל את הגשם? על האחדות. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שם הזוהר מדבר על האחדות של, כמו שדיברנו, האחדות של עם ישראל, האחדות של השכינה, האחדות של הספירות. כשלומדים על האחדות אז מתגלה שבעצם הכל זה אחד. גם העולם הוא חלק מהאחד. ואז אין רוע, אין חושך, אין מנגד, אין קליפה, אין סטרא אחרא, אין דבר נגד. יש רק הקדוש ברוך הוא ואין עוד מלבדו. וזה מתגלה בתוך מציאות הבריאה. ולכן מה אנחנו לוקחים בידיים שלנו בפועל ממש? מה אני צריך לעשות? יהודי צריך להסתכל פחות בחדשות. יהודי צריך להתעניין פחות מה יעשו ומה לא יעשו, כי בזה אין לך השפעה ואין צורך שאתה תתעסק בזה. זה רק יבלבל לך במוח. זה רק יגרום לך יותר לדאגות ולחצים ומתחים מיותרים שאין לך שום שליטה עליהם. אתה רוצה לשנות את המצב? אתה רוצה שיהיה יותר טוב בעולם? אתה רוצה שהרוע יתבטל, כעשן תכלה? יש לך את האפשרות. יש לי את האפשרות. בוא נתחזק בלימוד התורה. בוא נתחזק בלימוד פנימיות התורה. בוא נאמץ את דרכו של רבי שמעון בר יוחאי, שהרבי דיבר באותו מאמר חסידות ואמר שבדורנו זה כל אחד ואחד יכול ללכת בדרכו של רבי שמעון בר יוחאי, וזוהי הדרך שלנו. תתחזק בלימוד התורה, נתחזק בלימוד פנימיות התורה, וזה בעצם יפעל

31:47 שתבוא ברכה לעולם, תבוא ישועה לעולם, והרשעה כולה כעשן תכלה. ושה... ושהמצב בארץ ישראל ישתנה מן הקצה לקצה. שיהיה שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד. ושבעזרת השם נזכה שכולם יחזרו שלמים, בריאים, ושנזכה כבר לגאולה השלמה והאמיתית, שאז כל העולם כולו יראה את האמת האמיתית שאין עוד מלבדו. ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים.