לתורה ומצוות עם משמעות · פרק 11 · 2023-08-01 · 33:49
למה הקב"ה צריך את הברכות שלנו? | הרב אשר פרקש
תיאור הפרק
כבר הורגלנו בכך וכמעט שאיננו שמים לב לברכה היוצאת מפינו לפני שאנחנו מכניסים אליו דבר מאכל או משקה כלשהו, אך אם נעצור לרגע ונחשוב על המטבע שטבעו חכמים בברכות, נשים לב לעובדה שאנו פונים לבורא העולם הגדול והנורא ומברכים אותו - ברוך אתה השם. יושבי בתי חומר מברכים את מי שאמר והיה העולם. האמנם מי שהוא מקור הברכות זקוק לברכות שלנו? הרי אליו אנו מתפללים ולברכותיו אנחנו זקוקים בכל עת והוא זה שמברך את עמו ישראל, האם יש בכוחנו לברך אותו?! תורת החסידות שמאירה כל פרט ומצווה בחיינו ומגלה בהם רבדים עמוקים ונפלאים מלמדת אותנו את המשמעות העמוקה של הברכה. היא אינה רק הכרת תודה לבורא על כל הטוב שנתן לנו, אלא אכן יש בכוחנו ובכוחה של הברכה להשפיע על הורדת השפע משמים. יש לנו את היכולת להיות שותפים במעשה הבריאה בכל יום. הרב אשר פרקש בשיעור הנוגע לכל נפש
השמע המקורי · הערך על הרב אשר פרקש בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 חשבתם פעם על המשמעות של הברכות שאנחנו מברכים כל יום? הרי אנחנו במשך כל יום ויום מברכים המון ברכות. מתחילים את היום מהרגע שמתעוררים, וככה במשך כל היום אנחנו אומרים המון ברכות: ברכות השחר, ברכות של התפילה, ברכות הנהנין. לפני שאוכלים משהו אומרים ברכה. אחרי שגומרים לאכול, מברכים ברכה אחרונה, וכך במשך היום אנחנו אומרים המון ברכות. חכמינו אומרים: "חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום". דוד המלך תיקן להם לישראל לברך מאה ברכות בכל יום. "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך?" הפסוק בפרשת עקב אומר, "ועתה ישראל", ועתה עם ע', עכשיו עם ישראל, אומר משה רבנו לבני ישראל: מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו? כי אם ליראת ה', שיהיה לנו יראת ה'. אז הגמרא לומדת מזה: אל תקרי מה, אלא מאה, שצריך לברך מאה ברכות בכל יום. אבל אם אנחנו מתבוננים במשמעות של הברכה, אז יש משהו לא מובן. נחשוב קצת על המילים: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם. מה זאת אומרת? אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא? האם הקדוש ברוך הוא צריך שאנחנו נברך אותו? אני מבין שלכאורה המשמעות של הברכה אמורה להיות סוג של תודה. אנחנו כל הזמן מודים לקדוש ברוך הוא, וזה בהחלט, יש לנו סיבות להודות לקדוש ברוך הוא מהרגע שאנחנו פותחים את העיניים בבוקר עד לרגע שאנחנו הולכים לישון. אז יש לנו המון סיבות להודות, אבל אז היינו אומרים תודה לך ה'. אבל לא, תודה אנחנו אומרים אולי פעם אחת. אומרים מודה אני לפניך. אומרים בעמידה מודים אנחנו לך. אבל נוסח הברכה שחכמינו קבעו זה ברוך אתה ה'. אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא, ואם אנחנו חושבים על המילים, הרי ברכה הפוך. הקדוש
02:26 ברוך הוא הוא זה שצריך לברך אותנו. יברכך ה' וישמרך. ברכת כהנים זה שהקדוש ברוך הוא מברך אותנו. יש כזה דבר של ברכה של צדיק. הצדיק יש לו כוח, כמו שאנחנו רואים באבות אברהם, יצחק ויעקב, שהקדוש ברוך הוא נתן להם כוח הברכות, אז הם יכלו לברך. אז יש את הדבר הזה שהולכים לצדיק, והצדיק יש לו כוח עליון והוא יכול לתת ברכות, והברכות שלו מתקיימות. אבל כל יהודי פשוט שבפשוטים קם בבוקר ופותח את הסידור ואומר ברכות. הוא בא לשתות כוס מים, אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו, הולך לאכול משהו, לשתות משהו, בכל צעד ושעל אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא. מה זה בדיוק הנוסח, הכוונה, התוכן, המשמעות של ברוך אתה ה'? אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא. היום אנחנו נראה משהו נפלא. נראה בעומק העניין, כשניכנס לפנימיות, תורת החסידות מגלה לנו את העומק, את הפנימיות שיש בכל דבר. אז אנחנו נקבל משמעות עמוקה ונפלאה. דבר ראשון, בתרגום הפשוט של ברוך, שבאמת אכן כן יש ליהודי כוח לברך את הקדוש ברוך הוא, ודבר שני, יש פירוש נוסף למשמעות ברכה, ברוך. פירוש די מפתיע, שזה נותן לנו הסתכלות חדשה לגמרי בפעולה של הברכה שלנו. איזו פעולה נפלאה יש לכל פעם שאנחנו מברכים, איך אנחנו פועלים בנפש שלנו, בגוף שלנו ובכל העולם שמסביבנו. אנחנו נפתח קודם עם סיפור חסידי. היה חסיד מגדולי החסידים שהיה עוד אצל הצמח צדק, אחרי זה היה אצל הרבי מוהר"ש, אצל הרבי הרש"ב, חסיד שזכה לאריכות ימים וראה כמה מרבותינו נשיאינו, נשיאי חב"ד. קראו לו ר' דוד צבי חן. בקיצור, היו קוראים לו רד"צ. הוא היה רב בצ'רניגוב, הוא היה בן
04:52 של אחד מגדולי החסידים, אבא שלו קראו לו ר' פרץ, שהוא היה עוד חסיד שזכה לראות את האלטער רבי. אומרים עליו שהוא זכה לראות שישה מרבותינו נשיאינו. הוא ראה את האלטער רבי כשהוא היה ילד, והוא זכה לראות את כל רבותינו נשיאינו עד הרבי הריי"צ, הרבי השישי של ליובאוויטש, כשהוא היה ילד. הבן שלו, הרד"צ, ר' דוד צבי, גם זכה לראות את רובם של רבותינו נשיאינו, נשיאי חב"ד. אז מסופר, בעצם הרבי הריי"צ מספר את זה באחת מהשיחות שלו, שהוא שמע את זה מהרד"צ בעצמו, שכשהוא היה ילד, כשהרד"צ היה ילד בגיל שתים עשרה, אבא שלו, ר' פרץ, לקח אותו פעם ראשונה לרבי הצמח צדק, וכשהוא הגיע לרבי הצמח צדק, הרבי מאוד קירב אותו. ילד לפני בר מצווה, הרבי מאוד קירב אותו ונתן לו הרבה ברכות. ואז בתוך היחידות, הפגישה הראשונה שהיה לילד הרד"צ עם הרבי הצמח צדק, הרבי אמר לו, "תשמע אליי, הגיע הזמן שתפסיק להיות ילד." במילים אחרות, הגיע הזמן להתבגר. ואז הוא אמר לו בתור עצה איך אנחנו מתבגרים. כל פעם לפני שאתה אומר ברכה, מאיזו ברכה שהיא, ברכות הנהנין או ברכות השחר, ברכות התפילה, לפני שאתה אומר ברכה, אז תחשוב למי אתה הולך לברך ומה הוא תוכן הברכה. ומשמה הוא הפך להיות רד"צ, אחד מגדולי החסידים, שאמרו עליו דברים גדולים ונפלאים. ברמה, בדרגה שהוא הגיע בעבודת השם, שהוא היה מהחסידים הגדולים ביותר. חוץ מזה שהוא היה רב חשוב, גאון בנגלה, רב בצ'רניגוב, הוא גם כן היה מגדולי החסידים, גדולי עובדי השם. וכמו שהרבי הריי"צ מספר בשיחות, שהיו רואים שכל פעם שהוא היה אומר איזה ברכה לפני איזה מאכל, לפני איזה משקה, מה שרק יהיה, אז לפני
07:14 אמירת הברכה הוא היה שם את היד שלו על המצח והוא היה סוגר את העיניים, מתעמק במחשבה לכמה רגעים, ואז הוא היה אומר את הברכה עם כוונה מיוחדת. ההתנהגות הזאת התחילה מאז שהרבי הצמח צדק נתן לו את ההוראה הזאת לכל ימי חייו. הוא זכה לאריכות ימים. בסוף ימיו הוא עלה לארץ ישראל והוא גר בירושלים, ובשנת תרפ"ו הוא נפטר בירושלים עיר הקודש, ושם הוא קבור בהר הזיתים. מהי המשמעות העמוקה בברכה? ובעיקר אנחנו רוצים להבין את המשמעות בנוסח הברכה שחכמינו תיקנו לנו, "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם". מה זאת אומרת שאנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא? אז נפתח בגמרא מסכת ברכות. הגמרא אומרת שמה התוכן, מה העניין של הברכות? אומרת לנו הגמרא: כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה, כאילו נהנה מקדשי שמיים. בן אדם שנהנה מהעולם הזה, הוא אוכל משהו או שותה משהו בלי להגיד ברכה קודם, אז כאילו נהנה מקדשי שמיים. זאת אומרת, זאת אומרת כאילו הוא מועל בהקדש. אנחנו כולנו יודעים הקדש, הקדש זה דבר חמור ביותר, דבר ששייך לבית המקדש. כל מאכל, כל משקה, כל חפץ ששייך לבית המקדש. בן אדם שנהנה מזה נקרא מועל בהקדש. זה אחד החטאים החמורים ביותר בהלכה. אומרת הגמרא: בן אדם שלוקח מאכל רגיל מהעולם, יש לו מאכל בבית שלו, לוקח חתיכת לחם או לוקח שוקולד, או לוקח כוס מים והוא שותה את זה או אוכל משהו בלי להגיד ברכה קודם, אז הוא כאילו נהנה מהקדש או מועל בהקדש. רחמנא ליצלן. והגמרא ממשיכה ואומרת, שנאמר: לה' הארץ ומלואה. העולם שייך לקדוש ברוך הוא, אז זה קדשי שמיים. בעצם הכל קדוש, הכל של הקדוש ברוך הוא. שואלת הגמרא: כתוב השמיים
09:37 שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם. איך זה עובד, שני הדברים ביחד? האם מצד אחד אומרים לה' הארץ ומלואה, זאת אומרת שהכל שייך לקדוש ברוך הוא, ופה אומרים השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם. מתרצת הגמרא: כאן קודם ברכה, כאן אחרי ברכה. לפני שבן אדם אוכל, קודם, לפני שבן אדם מברך, קודם ברכה קדשי שמיים. לה' הארץ ומלואה. הכל שייך לקדוש ברוך הוא. ברגע שהוא אמר את הברכה, אז הארץ נתן לבני אדם. זה שייך לאדם ואז הוא יכול ליהנות מזה והוא אוכל ממנו. וכאן נשאלת שאלה פשוטה להבין מה הפשט, מה הפירוש בגמרא הזאת? לכאורה השאלה, שאלה, שאלה פשוטה. מה זאת אומרת? לפני שאמרתי את הברכה אז הכל היה של הקדוש ברוך הוא, היה דבר קדוש, קדשי שמיים. ברגע שאמרתי את הברכה, עכשיו זה הפך להיות משהו שלי. האם זה אומר שעל ידי הברכה הדבר ירד מהדרגה שלו? כשאנחנו חושבים על זה, יש פה ירידה ברמה. לפני הברכה זה היה של הקדוש ברוך הוא, זה היה קדוש. אחרי הברכה זה הפך להיות לחולין, לדבר קל, לדבר שאין לזה קדושה. הרי אמור להיות להפך. אמרת ברכה על, לכאורה צריך להיות עלייה בקודש, שזה יהיה משהו יותר חשוב. אומרים להפך, זה הופך להיות משהו שלי. מה ההסברה בגמרא הזאת? וכאן אנחנו מגיעים להבין את עומק העניין של הברכה. הפירוש הזה מסביר לנו אדמו"ר הזקן, תוכן העניין של הברכות בתרגום של המילה ברכה. אז כמו שאמרנו, הפירוש הפשוט של המילה ברכה זה כמו שכל אחד מבין, מברכים את הקדוש ברוך הוא. אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא. מה פירוש לברך את הקדוש ברוך הוא? אבל יש עוד
11:41 פירוש למילה ברכה. ברכה, אומר אדמו"ר הזקן, זה גם כן מלשון המבריך מאילן לאילן. אנחנו מוצאים במשנה במסכת כלאיים ובכמה וכמה מקומות במשניות שיש בצורה של נטיעה, זריעה של עצים, יש סוג של נטיעה שנקרא הברכה. המבריך מאילן לאילן, המבריך מגפן לגפן. מה זה בדיוק הדבר הזה של להבריך? ככה זה נקרא הברכה. מסבירים לנו המפרשים שזה הולך ככה. יש לך עץ, יש לזה ענפים והבן אדם רוצה מעץ אחד לעשות כמה עצים. הוא רוצה להפוך שיהיה לו כמה וכמה עצים אחד ליד השני. אז הוא לוקח את הענפים של העץ. אחרי שיש לך צומח לך עץ גבוה, אתה לוקח מענפים. הוא לוקח, מושך ענף אחד, מכניס אותו לתוך האדמה, משאיר את זה לכמה ימים או שבועות שזה ייקלט, ייקלט בתוך האדמה הענף הזה, ואז כשהענף נקלט באדמה הוא חותך את הענף באמצע ועכשיו יש לו שני עצים. התהליך הזה נקרא הברכה. מבריך מגפן לגפן, מבריך מאילן לאילן. כלומר, אם ככה הפירוש ברכה, אומר אדמו"ר הזקן, זה המשכה. להמשיך. זאת אומרת לעשות איזשהו עניין של להביא דבר, להוביל ממקום אחד למקום אחר. ואם כן, מה זה אומר בקשר לברכות שאנחנו אומרים, לכל הברכות שאנחנו אומרים ברוך אתה. כלומר, לפי זה הפירוש ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, פירושו אנחנו מבקשים שעל ידי הברכה שאנחנו אומרים אנחנו מברכים, ממשיכים, מורידים את השפע האלוקי, את הקדוש ברוך הוא מלמעלה למטה. מה זאת אומרת מלמעלה למטה? הרי מלוא כל הארץ כבודו. הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום. אבל אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא אכן נמצא בכל מקום, אבל הוא מסתתר, הקדוש ברוך הוא מסתתר בעולמות העליונים, מסתתר למעלה בעולם העליון. שמה, בעולמות העליונים
14:20 הקדוש ברוך הוא מאיר בצורה גלויה. בעולם הזה התחתון, הקדוש ברוך הוא נמצא בצורה נעלמת ונסתרת. אנחנו לא רואים אותו פה למטה. אתה פותח את העיניים. מה אנחנו רואים? רואים טבע, רואים עולם, רואים מציאות שהאור האלוקי לא מאיר שמה. הברכה פירושו: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, זה שאנחנו מבקשים שיימשך ויתגלה האור אין סוף שהוא מסתתר למעלה, למעלה, שירד למטה, מטה. אנחנו מוצאים, דוד המלך, אחד הברכות שאנחנו... הרי דוד המלך תיקן מאה ברכות, הוא זה שתיקן את התקנה של הברכות לכתחילה. למרות שכפי שמובן מדברי המפרשים בכמה מקומות, אז רק אנשי כנסת הגדולה הם עשו את נוסח הברכות, את הטקסט, את מטבע הברכות. רק בהתחלת בית שני התחיל בעצם הנוסח המלא של הברכות באופן קבוע. אבל מי שתיקן את המאה ברכות מלכתחילה היה דוד המלך. מה אנחנו רואים אצל דוד המלך? התנ"ך מספר בדברי הימים שכשהיה בסוף ימיו ובאו, באו הסנהדרין, באו הזקנים, באו בני ישראל להיפגש עם דוד המלך. אנחנו אומרים את זה בעצם כל יום בתפילה, מה שקרה שמה. ויברך דוד את ה'. דוד המלך הוא זה שהוא לימד את עם ישראל את נושא הברכות. ויברך דוד את ה'. ואיך הוא אמר? כשדוד המלך בירך את ה' הוא אומר הלשון שאנחנו אומרים בפסוק: ברוך אתה ה' אלוקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם. זה הנוסח, זה הלשון של הפסוק של דוד המלך כשהוא אמר את הברכה: ברוך אתה ה' אלוקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם. מה זה מעולם ועד עולם? אז בעצם זה הנקודה בדיוק מה שאנחנו מדברים פה. מעולם ועד עולם. כלומר יש עולם עליון, עולם הבא, העולם העליון. בלשון
16:33 הקבלה זה נקרא עולם האצילות. יש עולמות סתומים, עולמות נעלמים, עולמות גבוהים ביותר, ששם האור האלוקי נמצא באופן כל כך נעלה וגבוה. זה נקרא בלשון הזוהר עלמא דאתכסיא, עולמות מכוסים. אנחנו נמצאים בעלמא דאתגליא. כלומר העולם הוא גלוי, רואים את העולם, רואים את הנבראים, רואים את מה שקורה מסביבנו. אנחנו לא רואים את האור האלוקי בעולם. עולם מלשון היעלם והסתר. העולם הגשמי החומרי זה נמצא בגלוי. ברוך אתה ה' אלוקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם, אומר דוד המלך. מה אנחנו מבקשים? שיימשך, יירד האור אין סוף שנמצא למעלה בעולמות העליונים, שיתגלה פה למטה בעולם הזה, ובזה עצמו אנחנו אומרים קודם כול אלוקינו ואחרי זה מלך העולם. בוא נדייק, בוא נשמע, נקשיב קצת לנוסח הברכה ונראה את הפלא, את העומק, את הדברים הנפלאים. מה אנחנו אומרים פה בתפילה? בברכה. דבר ראשון אמרנו ברוך. החידוש הנפלא שאדמו"ר הזקן מלמד אותנו: ברוך זה להמשיך, להוריד. מה אנחנו רוצים להמשיך? מה אנחנו רוצים להוריד מלמעלה למטה? אתה. דבר ראשון אתה, כשאתה אומר אתה אנחנו מדברים לקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. אני זוכר פעם זכיתי לשמוע מהרבי בהתוועדות של שמחת תורה שנת תשמ"ט, והרבי דיבר על המילה אתה, כי ההקפות מתחילים אתה הראית לדעת. והרבי נעמד על המילה אתה. הדבר הנפלא הזה שיהודי בכל מקום שהוא נמצא, בכל מקום, בכל רגע נתון הוא אומר אתה בלשון נוכח. למי הוא מדבר? לקדוש ברוך הוא בעצמו, ואומר אתה בימין, בשמאל, מולך, איפה שאתה רק עומד, אתה. אני מדבר לקדוש ברוך הוא בעצמו למעלה משמות. אחרי זה אנחנו אומרים שם י־ה־ו־ה, שם הוי"ה, השם הכי קדוש של הקדוש ברוך הוא. אבל זה כבר שם. אבל זה
18:43 השם הכי קדוש. השם המפורש י־ה־ו־ה, היה הווה ויהיה כאחד. אלוקינו, שלנו, של היהודי שאומר את הברכה, של עם ישראל, ואחרי זה מלך העולם. מה ההסברה בזה? אומר הרבי, כשאני אומר ברכה, אני אומר, אני דבר ראשון מושך, מגלה, ממשיך את הקדוש ברוך הוא מהעולמות הסתומים הנעלמים להיות אלוקינו, כוחנו וחיותנו, כמו שכתוב בשולחן ערוך, שהקדוש ברוך הוא מתגלה קודם כול אצל היהודי לחזק את האמונה של היהודי בעצמו. כל יהודי יש לו אמונה בטבע. יהודים ודאי יש לנו אמונה בטבע. יהודים מאמינים בני מאמינים, אבל כפי שידוע ואנחנו מרגישים את זה, כל אחד, אנחנו מאמינים. אבל האמונה נסתרת, נעלמת, נמצאת מאוד גבוה. אנחנו רוצים לעשות שהאמונה תחיה, וצדיק באמונתו יחיה, לחיות את האמונה, שהאמונה תחדור בעצמות שלנו, בשכל, ברגשות, במחשבה, דיבור, מעשה, שכל הגוף שלנו יחיה את האמונה. אז לכן דבר ראשון אלוקינו, כשאנחנו מרגילים את עצמנו לומר ברכה על כל דבר, בעצם אנחנו מחזקים את האמונה שלנו, שהאמונה תהיה אמונה גלויה, שזה לא יישאר בעלמא דאתכסיא, בעולמות המכוסים, שזה יבוא בעולמות הגלויים ברמת הגילוי בנפש אצל כל אחד מאיתנו. אבל משם מלך העולם, שזה לא יישאר רק אצלי, שהעולם יזדכך. הקדוש ברוך הוא המלך של כל העולם, ולכן הברכות הם על כל דברי העולם. מאז שאני קם בבוקר, ברכות השחר, אני אומר את זה על מה? על לפתוח את העיניים, על התרנגול שמעיר אותנו בבוקר, על לקום בבוקר, על הנעליים שאנחנו קושרים, שעשה לי כל צורכי, על הפסיעות שאנחנו עושים, על כל ההנאות, כמו שכתוב בשולחן ערוך, על כל ההנאות של העולם. בבוקר אומרים ברכות השחר לגלות את הקדוש ברוך הוא בדברים של יום־יום הכי
20:58 פשוטים, ואחרי זה אנחנו נכנסים לתפילה ושם אנחנו מברכים, ממשיכים את הקדוש ברוך הוא בדברים שאנחנו מבקשים בתפילה. בלימוד התורה, וחננו ממך חוכמה, בינה ודעת. השיבנו אבינו לתורתך. בדברים הגשמיים, בפרנסה ברכנו, ברפואה רפאנו, וכל דבר ודבר בעולם שיתגלה האור האלוקי בכל פרט בבריאה. ואז אנחנו מביאים את זה גם לאוכל. שאני אוכל מאכל ולפני שאני אוכל את המאכל אני אומר: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, בורא מיני מזונות, המוציא לחם מן הארץ, שהכל נהיה בדברו. אני מגלה את הבורא, את הקדוש ברוך הוא בדברו, את הדיבור של הקדוש ברוך הוא בכל דבר הכי מינימלי, הכי פשוט של העולם. אז בזה אנחנו עושים מלך העולם, שהקדוש ברוך הוא יהיה המלך של כל המציאות. על פי זה, אם אנחנו נתבונן בעומק של הברכה לפי ההסבר הנפלא הזה, אז בואו נחזור לדברי הגמרא. אנחנו נבין את הגמרא בצורה נפלאה. אז מה הגמרא אומרת לנו בעצם? הגמרא אומרת לנו שכשיהודי מברך ברכה, אז לפני שהוא אומר את הברכה, הכל זה קודשי שמיים ואסור ליהנות מקודשי שמיים. הדברים הם קדושים, הם של הקדוש ברוך הוא, לה' הארץ ומלואו, קודשי שמיים. ברגע אבל שאני אמרתי ברכה קרו פה שני דברים נפלאים ביותר. דבר ראשון קרה פה, אל"ף, בקשר אליי: אני היהודי אמרתי אלוקינו, אני המלכתי את הקדוש ברוך הוא עליי למלך על ידי הברכה, ואז אני נהייתי עבד של הקדוש ברוך הוא. מהי ההלכה בקשר לעבד? עבדי הכוהנים. הרי הכוהן מותר לו לאכול קודשי שמיים. לא רק הכוהן, אלא כמו שכתוב, גם הכוהנים וגם בניהם וגם עבדיהם. עבדי הכוהנים יכולים לאכול בתרומה כמו הכוהנים עצמם. ברגע שאני
23:12 המלכתי את הקדוש ברוך הוא למלך, נהייתי עבד ה'. נהייתי כמו הכוהן או כמו עבדי הכוהן לפחות. אז הקודשי שמיים נשארו קודשי שמיים. זה לא שאמרתי את הברכה, עכשיו אני אוכל אכילה בהמית, אכילה חומרנית, אלא אני אוכל כמו שכוהן אוכל, כמו שעבד ה' אוכל. מותר לי ליהנות מקודשי שמיים כי אני כוהן. זה בנוגע לאדם. ודבר שני, מלך העולם, לא רק האדם. המלכתי את הקדוש ברוך הוא לעולם, אז הדברים הגשמיים נהפכו לקודשי שמיים גם כן. הדברים הגשמיים פה למטה, אז אני המשכתי, הורדתי, גיליתי, הבאתי את הקדושה האלוקית לתוך כל המציאות באופן גלוי, ואז האוכל שלי זה קודשי שמיים. אז גם לי מותר לאכול קודשי שמיים. האוכל הם קודשי שמיים, וזה בעצם הדבר הנפלא שאנחנו פועלים על ידי הברכה. וזה בעצם מה שהגמרא אומרת: ישראל, מה ה' אלוקיך שואל ממך, כי אם ליראה את ה' אלוקיך. הפסוק בא ואומר, משה רבנו אומר לבני ישראל: מה ה' אלוקיך שואל ממך? מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו? מה פירוש מה? לא מבקש ממך הרבה. חסידות מסבירה: מה זה מלשון ביטול, ענווה. ונחנו מה? זה משה רבנו כשהוא אומר ונחנו מה? מי אני ומה אני. התבטלות מוחלטת לקדוש ברוך הוא. הנשמה יש לה את המה, כוח מה. חוכמה, אומר אדמו"ר הזקן, כוח מה, כוח הביטול. יהודי בטל לקדוש ברוך הוא. אבל איך אנחנו מביאים את ההתבטלות הזאת, את האמונה הזאת שנמצאת בתוך הנשמה, אבל היא נמצאת חבויה? אל תקרא מה אלא מאה. אתה רוצה לעורר, לגלות, לחיות את המה, לחיות את הנשמה שלך, להרגיש את האמונה שלך באופן גלוי בחיי היומיום? על ידי מה? מאה ברכות. המאה ברכות הם
25:20 אלו שמעוררים ליראה את ה', לאהבה אותו כמו שכתוב בהמשך הפסוק, לבוא... להביא את אהבת ה', יראת ה' באופן גלוי ומוחשי בחיי היומיום. זה הכוח הנפלא שיש באמירת מאה ברכות בכל יום. הברכות שאנחנו מברכים על כל צעד ושעל, על כל פרט ופרט. ובעצם כשאנחנו מתבוננים, בואו נחזור לפירוש הפשוט. אמרנו הרי שברכה בפירוש הפשוט זה אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא. אז נראה דבר מעניין. יהודי, כדי שאנחנו נוכל עם הברכה שלנו לגלות את האור האלוקי הנסתר, להביא אותו פה למטה לעולם הנמוך, בשביל זה אנחנו צריכים כביכול לברך, להמשיך תוספת אור גם כן למעלה. הכלל הוא, כאן אנחנו מגיעים לנקודה נפלאה ביותר שתורת החסידות מלמדת אותנו. הכלל הוא שכדי שמשהו מאוד גבוה, משהו מאוד נעלה, יוכל לרדת ולהשפיע בעולם יותר נמוך, אז צריך שבעולם הגבוה גם כן יהיה תוספת ברכה. כשיש תוספת ברכה למעלה, אז יכול להיות גם כן שזה לא יישאר למעלה וזה יירד למטה. כי כל זמן שהאור האלוקי הוא למעלה, מוגבל למעלה ונשאר למעלה ואין לו את היכולת לרדת לעולם הנמוך יותר, דווקא על ידי זה שאנחנו פועלים המשכה ממקום יותר גבוה, אז כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה יותר. זה כלל בסיסי, כלל ברזל שהרב המגיד ממזריטש גילה. זה דבר פשוט גם כי בשכל כל אחד מבין את זה. חכם רגיל יכול ללמד לאנשים ברמה שלו. דווקא החכם היותר גדול יש לו את היכולת לרדת יותר נמוך. אנחנו רואים אצל שלמה המלך, אומר לנו התנ"ך, דווקא שלמה המלך, "ויחכם מכל האדם", רמת החוכמה שלו הייתה עמוקה ביותר, לכן "וידבר שלושת אלפים משל", היה לו את היכולת להוריד דברים עמוקים לרמות היותר נמוכות.
27:37 אז בעצם יש פה כן שני דברים. יהודי מברך את הקדוש ברוך הוא, ומגלה על ידי הברכה שלו, הוא כביכול מוסיף תוספת אור, תוספת כוח למעלה בעולמות העליונים. אנחנו מוצאים הרי את הפסוק, "ועתה יגדל נא כוח ה' כאשר דיברת", הכוח של יהודי להוסיף כביכול בגבורה של מעלה. יהודי כשהוא נמצא פה למטה בעולם הזה הגשמי ואומר ברכה, אז הנחת רוח הגדול שהוא גורם לקדוש ברוך הוא, הוא גורם תוספת אור בעולמות העליונים, שזה הפירוש הפשוט של ברכה. אנחנו כביכול מברכים, מביאים תוספת אור למעלה אצל הקדוש ברוך הוא. שם הברכה זה מלשון בריכת מים, כתוב בספרי קבלה, כביכול בריכה ששם יש הרבה מים שמתאספים שמה. יהודי מוסיף תוספת אור באור האלוקי העליון, בספירות העליונות, בכוח העליון, וכשיש תוספת אור למעלה אז זה מתפרץ וזה יורד ושובר את כל המחיצות, ואז זה נמשך, ברכה מלשון המשכה. האור האלוקי נמשך פה עד למטה מטה, ואחרי זה מזה מתב-- מתבטא שלושת הסוגים של ברכות, כמו שהרמב"ם כותב שכללות הברכות מתחלקים לשלושה סוגים. יש את הברכות שאנחנו מברכים על המצוות. יש את הברכות שאנחנו מברכים על הנהנין, ברכות הנהנין, ויש את הברכות שאנחנו מברכים, ברכות השבח וההודאה. שלוש סוגים של ברכות, ובכל אחד מהם יש את הדבר הנפלא הזה. ברכת המצוות. דבר של מצווה. המצווה זה דבר נפלא ביותר. המצווה זה הכוח לחבר את עצמנו לקדוש ברוך הוא. דיברנו כבר, מצווה זה מלשון צוותא. יהודי על ידי מצווה מתחבר עם הקדוש ברוך הוא. לא רק הבן אדם, גם החפץ עם מה שאנחנו עושים את המצווה. התפילין הגשמיים שעשויים מעור של בהמה, מקלף, מתחברים עם הקדוש ברוך הוא. כשאנחנו עושים ציצית, הצמר הגשמי של הציצית
29:44 אנחנו מחברים אותו עם הקדוש ברוך הוא. המטבע של צדקה שאנחנו נותנים, מחברים את הדבר הגשמי ביותר עם האין סוף, עם הקדוש ברוך הוא בעצמו. מה הכוח לחבר-- לעשות את החיבור הזה? ברכת המצוות. כשאתה מברך עובר לעשייתן, מלשון הגמרא, לפני הברכה, לפני המצווה אתה אומר ברכה. הברכה זה הכוח לגלות, להמשיך, להוריד את השפע האין סוף מלמעלה כדי לחבר את המצווה עם המצַווה, עם הקדוש ברוך הוא. ברכת המצוות. עוד יותר, ברכת הנהנין על כל מאכל, על כל משקה, כמו שדיברנו. דברים פשוטים ביותר, דברים חולין, חיי עולם, יום יום. ואז אני לוקח כוס מים פשוט ואני רוצה לשתות את הכוס, ואני לפני זה אומר: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו. אני מחבר ומחבר את הכוס הפשוט הזה של מים עם שהכול נהיה בדברו, עם אלוקינו מלך העולם. ואז המים הפשוטים האלה הופכים להיות למים של קודשי שמיים, ואז העולם הופך להיות לדירה לקדוש ברוך הוא. ואז ברכות השבח וההודאה. ניקח את הדבר הפשוט של שבח והודאה שאנחנו עושים כל בוקר בברכות השחר. תחשבו רגע מה קורה בברכות השחר. הבן אדם קם בבוקר, הכול חשוך. החושך לא רק ברחוב, עדיין קצת חשוך. יש ימים כאלה, אלא גם חשוך בפנים בעיקר. קמתי בבוקר, אני עייף עדיין. הייתי רוצה להמשיך לישון. היצר הרע אומר לי: מה אתה רץ? אתה יכול לישון עוד קצת. עדיין הראש שלי לא עובד, עדיין הלב שלי לא עובד, הכול סתום ואני קם בבוקר. הדבר הראשון, נוטל ידיים ואומרים ברכות השחר. מהו הכוח של ברכות השחר? מוסבר בתורת החסידות, זה הכוח לשבור את החושך. כל ברכה בברכות השחר, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם
31:37 על נטילת ידיים, אשר יצר את האדם בחוכמה. על הדברים הפשוטים הבסיסיים של יום יום. לפתוח את העיניים, לקום מהמיטה, להזיז את הגוף. אז אנחנו אומרים, שוברים את החושך הח-ח-החומרני, החושך של העולם, ואנחנו מ-מ-מגלים את האור האלוקי שבוקע את החושך, וזה ברכות השבח וההודאה. אז היום, כשאנחנו מבינים את העומק של הברכה, וכשאנחנו באים לברך את הברכות ומבינים את היופי, אז כאן אנחנו אומרים: זה שני הפרטים שיש בברכה. הברכה עם הפירוש הפשוט של ברכה. אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא. יש מאמר חז"ל במסכת ברכות, כתוב שרבי ישמעאל בן אלישע הכהן גדול מספר שהוא נכנס ביום כיפור לפני ולפנים בקודש הקודשים, ואז הוא שמע כביכול את הקדוש ברוך הוא אומר לו: ישמעאל בני, ברכני. מה זה ברכני? והקדוש ברוך הוא מבקש ברכני. אז זה מוסבר בתורת החסידות. בעצם זה לא רק ישמעאל כהן גדול, הוא שמע את זה, אבל בעצם זה קורה עם כל אחד ואחד מאיתנו. יש לנו את היכולת על ידי ברכה פשוטה שאנחנו מברכים על מאכל רגיל באמצע היום, יש לנו כוח להמליך את הקדוש ברוך הוא למלך. ואז ברכני, ממלאים כביכול את הקדוש ברוך הוא עם נחת, עם עונג, עם ברכה, עם אור. והאור הזה שמתמלא למעלה בבריכה העליונה, אז ברוך, זה נמשך ויורד עד למטה מטה לעשות שהעולם שלנו יהיה עולם יותר מואר, עולם יותר נקי, עולם יותר מזוכך, וכל העולם הופך להיות "לה' הארץ ומלואה". ובקרוב בימינו, על ידי שאנחנו נתחזק כל אחד ואחד מאיתנו באמירת ברכות, באיזה מקום, באיזה אופן שאנחנו יכולים, אז אנחנו נזכה שבקרוב בימינו נוכל לזכות לראות את האור האלוקי בכל העולם. איך שהקדוש ברוך הוא, ברוך ה'
33:42 אלוקי ישראל אבינו מן העולם ועד העולם, בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.