אגרת הקודש פרק ט"ו (חלק 2)

00:00 דובר 1 טוב, נשאר לנו רק הסוף של האיגרת הזאת, איגרת ט"ו. אז הבאתי עוד איגרת אחת. אבל האיגרת הבאה היא קצרה, אולי נספיק גם אותה. אה, למדנו את החלק הראשון ואמרנו שבאיגרת ט"ו, איגרת הקודש הזו היא שונה משאר איגרות קודש שבתניא, שהמיוחד בה שהיא יותר דומה למאמר חסידות מאשר למכתב, למכתב. זה מכתב שאדמו"ר הזקן מסביר מה זה להבין, לקרב אל השכל קצת את עניין הספירות. בדרך כלל מכתבים, אדמו"ר הזקן לא בדרך כלל, תמיד מכתב זה שאדמו"ר הזקן ביקש משהו, דרש משהו, אמר משהו. פה זה פשוט הסבר מה זה עניין הספירות.

01:01 דובר 2 אני שם לב.

01:04 דובר 1 להסביר, לקרב קצת אל השכל את מהותן. על כל פנים. אז דיברנו בשיעור הקודם. בהתחלה דיברנו קצת על ה-, על הצורך, מה בכלל החידוש מהעניין הזה, מוסבר בקבלה כל כך הרבה פעמים העניין של ספירות. אז נקודת הביאור בזה זה לא כתוב באיגרת הזאת. אבל הנקודה, מה שאמרנו, מה שדיברנו בשבוע שעבר בקיצור גדול, שבלי, בלי עניין הספירות, ושהקדוש ברוך הוא ברא את העולם על ידי ספירות, זה נותן, נותן לנו איזשהו קישור של העולם עם הקדוש ברוך הוא. העולם לא מתחיל פה. העולם לא מתחיל ב-במה שהקדוש ברוך הוא ברא אותו. אם היה אופן שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, אז לא היה שום קשר. אם הקדוש ברוך הוא היה לוקח את העולם ובורא אותו ככה בלי ספירות, בורא את העולם וזהו. הוא רצה לברוא שמש וירח וכוכבים ואנשים והוא יכול לברוא את הכל. למה הוא צריך לעשות את זה על ידי הספירות?

02:29 דובר 2 כי ככה הוא רצה.

02:30 דובר 1 ממ?

02:31 דובר 2 כי ככה הוא רצה.

02:32 דובר 1 כן, אבל למה ככה הוא רצה?

02:34 דובר 2 שיהיה גילוי אלוקות בעולם.

02:36 דובר 1 כדי שיהיה קשר בין עולם לאלוקות. כי אם הוא היה בורא את העולם ככה, אז הוא הבורא ואלו הנבראים ואין שום קשר ביניהם חוץ מזה שהוא ברא אותם.

02:50 דובר 2 היה עושה את זה איזשהו קשר אחר. הוא היה חייב לעשות, היה עושה שיהיה.

02:54 דובר 1 את אומרת היה יכול להיות באופן אחר. אז בסדר, אין הכי נמי. ה-הצורה כדי שיהיה קשר בין עולם לאלוקות, הקדוש ברוך הוא עושה שבאלוקות עצמו יהיה איזשהו ציור, שכביכול בו עצמו יהיה איזשהו עניין של ציור, של הגבלה כלשהי. לזה קוראים, לזה קוראים ספירות, ומשם יהיה השורש של העולם. זה הנקודה הכללית שלא מוסברת פה. ו-וכדי להבין את המהות של הספירות עצמן, אז אדמו"ר הזקן מקדים בהתחלה שאיך אפשר להבין מה זה הספירות. הרי זה אלוקות ואנחנו בני אדם. איך אפשר בכלל להבין? כי הנפש שלנו היא משתלשלת, היא משתקפת, השתקפות של הספירות. אז מה שצריך זה... יודע איך הנפש שלי נראית? זה יהיה משל אחר כך לאיך, לאיך, איך הספירות נראות. ואז מיד הוא שלל ואמר ש-- הסתייג, לא שלל, אלא עשה הסתייגות. אל תחשבו שהנפש היא משל לספירות, הכוונה שהנפש היא כמו הספירות. לא זו הכוונה. הנפש היא, היא, היא, היא מהות של הספירות כמו שהאפר הוא מש- הוא מהות של העץ. כן, אין שום קשר ביניהם. נכון... כן, נכון שהאפר עשוי מהעץ, אבל... כן, והמרחק, הערך שבין האפר לבין העץ, בין הספירות לבין ה-הנפש, הוא אומר שהוא מרחק עוד גדול, שבלי ערך יותר מאשר בין העץ ל-ל-לאפר. אחר כך הוא התחיל להסביר מה זה. כדי להבין מה זה עניין הספירות, אז קודם כל צריך להבין דבר ראשון איך נראית הנפש. אז הוא התחיל להסביר שבנפש יש עשרה כוחות והסביר מה הם עשר הכוחות של הנפש. הוא התחיל להסביר מה זה שבע המידות. אחר כך הוא הסביר שבכל אחת מהמידות יש חיצוניות ופנימיות, שהחיצוניות של המידה זה ה-מה הוא עושה והפנימיות של המידה זה הלמה. למשל, למה

05:22 דובר 1 אדם... אה, למה אבא רוצה ללמד את הבן שלו? בגלל שהוא אוהב אותו. כן, אז זה שהאבא נותן לו זה, זה החסד שלו, וזה שה-שהוא אוהב אותו זה הפנימיות של אותו החסד. וכן הלאה. הסביר לגבי כל המידות כמעט חוץ מלגבי הוד. שם היה שם משהו קצת חסר. ואותו דבר גם לגבי חכמה, בינה, הבנה, שהם המקור של המידות. ואז הוא הסביר בעצם את כל העשר מידות איך שהם בנפש. זה מה שלמדנו עד פה ועכשיו אנחנו בדף ס"ו, למטה שם בחלק השני. זה החלק-- פה מתחיל החלק האחרון של האיגרת. הנה כל זה, כל המידות, מה שהוא הסביר עד לפה, כל העשר מידות, הוא רק על דרך משל לבד. למה? כי כל זה, כל מה שהוסבר, הוא בנפש השכלית התחתונה שבאדם. והנפש, הנפש השכלית התחתונה שבאדם היא באה מקליפת נוגה. הרי על איזה מידות דובר שם? מה שהאבא אוהב את הילד ומה שהרב רוצה ל-ללמד את ה-, אה, את, את התלמיד וכן הלאה. זאת אומרת ה-ה-כל המידות שדובר עליהן הן מידות שכל ומידות של העולם הזה. ו... הנפש הבהמית היא לא משל לאלוקות. היא לא משל על, על... היא לא, היא לא מגיעה מהספירות. הנפש הבהמית מה היא רוצה? מהותה היא נבראה בשביל להחיות את הגוף. זה נפש, משהו חי, משהו רוחני שהקדוש ברוך הוא ברא אותו בשביל להחיות את הגוף. אז מה זה השכל שלו? השכל שלו זה השכל שמבין עניינים של גוף. מה זה הרגש שלו? המידות שלו? זה מידות שמבינות עניינים של גוף. זה לא קשור לאלוקות, זה לא קשור לספירות, זה לא הגיע משם. בשביל מה בכלל הסברת לנו את זה? כן? אז זה אומר

07:55 דובר 1 שכל זה מה שהוסבר זה הנפש השכלית התחתונה שבאדם, שהיא באה מקליפת נוגה. קליפת נוגה, למדנו בתחילת תניא, זה הקליפה הרוחנית שמחיה את כל העניינים הגשמיים של העולם הזה. גם העניינים ה... כל העניינים הכשרים. את עוד לא היית בשיעורים האלה. אממ, הוא מסביר ממש בתחילת התניא שם בפרק ו', ז', כבר לא זוכר, ש-- אה, שבעולם יש שני דברים: יש קדושה וסטרא אחרא. סטרא אחרא זה צד אחר, צד שהוא לא של קדושה. כל דבר שהוא לא קדושה זה סטרא אחרא. מה זה? מה זה קדושה? קדושה זה תורה, מצוות, תפילה, אה, חפצי מצווה זה קדושה. בית כנסת, דברים של קדושה. מה זה לא קדושה? כל השאר. זאת אומרת, זאת אומרת שכל הדברים שהם, אה, סתם כל החפצים הגשמיים, כל הבעלי חיים הטהורים והכשרים, זה הכל שייך לסטרא אחרא. אלא מה? שבסטרא אחרא, הצד שהוא לא קדושה, לא רואים עליו שום עניין של קדושה, אבל הוא נחלק לשתי דרגות. מה זה שתי דרגות שיש בסטרא אחרא, בצד שהוא לא קדושה? אז צד אחד יש, אה, דברים שהם טמאים לגמרי, שהם קליפות קשות. קוראים לזה שלוש קליפות הטמאות. זה, אה, בעלי חיים טמאים אסורים באכילה. אה, כל הדברים של מצוות לא תעשה. זה קשור הכל לקליפות הטמאות. וכל הדברים שמצד אחד הם לא אסורים ומותרים, מצד שני זה לא קדושה. אתה מסתכל על, על לא יודע, על, כן, על, על כבשה. אתה לא רואה את הקדוש ברוך הוא. לא קשור. אז זה נקרא ביניים כזה. אז הם, כל הדברים המותרים שבעולם, חיים מקליפה, גם מהסטרא אחרא, גם מקליפות, אבל קליפה כזאת שממוצעת בין הקדושה לבין הקליפות הטמאות, וזה נקרא

10:23 דובר 1 קליפת נוגה.

10:25 דובר 3 נוגה מלשון אור.

10:27 דובר 1 מה?

10:27 דובר 3 נוגה מלשון אור, לא?

10:29 דובר 1 נוגה מלשון שיש לו קצת אור, כן. אור חלש כזה. היא מעורבת טוב ורע, מעורב אור וחושך. אבל זה אומר שהנפש השכלית שבאדם היא באה מקליפת נוגה. מדוע? כי גם הנפש השכלית שבאדם, מה, מה עניינה של הנפש הזאת? זה לאכול ולשתות ולעבוד ולהתפרנס ולגדל ילדים וכן הלאה. דברים שהם לא אסורים, אבל הם גם לא קדושה. אז הנפש השכלית שבאדם גם כן מקורה מקליפת נוגה. זה, זה מה שהיא מכירה. אך באמת לאמיתו, הנפש העליונה האלוקית, שהיא חלק אלוקה ממעל, אז גם בה יש את כל המידות האלו שמנינו, כל עשר המידות. אבל שם כל המידות, פנימיות וחיצוניות שלהן, הן לה' לבדו. זאת אומרת, אותן מידות. מה הסבירו לנו? מה זה הנפש השכלית הבהמית? שמה זה הנפש השכלית הבהמית? קל לנו להבין כי עם זה אנחנו חיים, אותה אנחנו מרגישים. כך, אחרי שהתבוננו בעצמנו וראינו את, את המבנה הנפשי שלנו שאנחנו מכירים, אומר אדמו"ר הזקן: תשמע, גם לנפש האלוקית שלך יש את אותו סוג של אותה חלוקה של עשר מידות, אבל שם המידות רוצות דברים אחרים. המידות של הנפש הבהמית, כל עניינם לרצות ענייני עולם הזה. המידות של נפש האלוקית, הן מכירות אלוקות. בדיוק באותה מידה שתבוא לנפש ה-השכלית ותגיד לה, אה, בואי תלמדי תורה. מה היא תגיד לך?

12:25 דובר 3 למה? או אני רוצה עולם.

12:28 דובר 1 למה אתה לא עושה צבא? מאיפה בא הביטוי הזה? לך תעשה צבא. זה מגיע מבן אדם שאצלו הנפש הבהמית היא העיקר שלו. את הנפש האלוקית שלו הוא לא מרגיש. הוא פשוט, הוא לא מבין. אתה פותח ספר תורה, אפילו שהוא, הוא לא מבין מה זה קשור? למה צריך את זה? כן, הנפש הבהמית לא מסבי-- מראים לה דברים של קדושה. היא לא מבינה, היא לא מבינה על מה מדובר. זה לא בשטח שלה, זה לא ב... זה לא בתחום שלה. בדיוק אותו דבר זה נפש האלוקית. נפש האלוקית מבינה אלוקות. אומרים לה אהבה, היא חושבת אהבת השם. אומרים לה תשמעי, יש גם דבר כזה לאהוב את הילדים. מה-מה-מה-מה? לא מבינה על מה מדברים. בסדר? אז זה מה שהוא מסביר. נפש האלוקית העליונה האלוקית היא חלק אלוקה ממעל. כל המידות שלה, הפנימיות והחיצוניות של כל המידות, הן לה' לבדו. הוא מתחיל לפרט. כי מחמת אהבת השם ומרוב חפצו לדבקה בו, הוא חפץ חסד כדי לדבוק במידותיו. כמאמר חז"ל בפסוק "ולדבקה בו" — הידבק במידותיו. הנפש האלוקית, היא רוצה להידבק בקדוש ברוך הוא. היא יודעת איך נדבקים בקדוש ברוך הוא. חז"ל אמרו: אתה רוצה להידבק בו? תידבק במידותיו. אם הקדוש ברוך הוא עושה חסד, אז גם אני רוצה לעשות חסד. למה הוא רוצה לתת צדקה? הוא לא בגלל שהוא מרחם על השני ולא בגלל שיש, שיש, אה, לא יודע איזה אידיאלים נעלים. הוא רוצה להידבק בו. הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא. איך מתקרבים לקדוש ברוך הוא? אז יש לתת צדקה, תלך תיתן צדקה, כן? ועוד כמו שבנפש הבהמית האהבה והמניע והחסד זה ה-הפעולה, אז גם בנפש האלוקית יש את אותה

14:40 דובר 1 אהבה וחסד. אבל לאיפה מכוון האהבה והחסד של נפש האלוקית? לקדוש ברוך הוא. וכן אותו דבר מידת הגבורה. מה זה מידת הגבורה מבחינת נפש האלוקית? להיפרע מן הרשעים ולהענישם בעונשי התורה. יש פה מישהו שמפריע לקדוש ברוך הוא, אז הוא מפריע לי. וכן להתגבר על יצרו, לקדש את עצמו במותר לו. יש פה איזו נפש בהמית שמפריעה לי, מפריעה לקדוש ברוך הוא, מפריעה לקדושה להתגלות, אז הוא כופה את יצרו. ולעשות גדר וסייג לתורה מפני פחד השם ויראתו, פן יבוא לידי חטא, חטא חס ושלום. אז כמו שהאהבה של הנפש האלוקית לאלוקות גורם לו לעשות חסד, היראה שלה מלהתרחק מאלוקות גורם לו לעניינים של גבורה. שהוא, שהוא, שהוא, אה, אה, מצמצם את עצמו, עושה לעצמו גדרות וסייגים לא, לא, לא לעשות עבירות. וכן מידת התפארת, לפאר את השם ואת תורתו בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו בכל בחינות נפשו. אתם זוכרים איך הוא קרא על המידה הממוצעת ב-- של הנפש השכלית?

16:16 דובר 4 לא זוכרת.

16:18 דובר 1 שמה לא דובר על תפארת. שמה דובר על רחמים. יש חסד וגבורה ורחמים, הוא אמר, דיבר שזו המידה האמצעית לרחם על מי שאין לו, על מי שיש לו. ופה הוא מדבר מה זה מידה אמצעית בין אהבת השם לבין יראת השם. לפאר את השם. אה, דהיינו, אה, איך ל-ל-לדבקה בו, אה, לדבקה בו בשבחו בכל בחינות נפשו. דהיינו שהוא בהתב-- איך הוא י-י-יתדבק בקדוש ברוך הוא בכל בחינות נפשו. אז הוא מסביר, דהיינו התבוננות שכלו ומחשבתו. אז יש לנו כבר את השכל והמחשבה וגם בדיבורו. אז יש כבר... הדיבור כולל גם מעשה, אז השכל, מחשבה, דיבור ומעשה. זכרתי שהיה פה עוד משהו. אולי זה היה איזה מהרדיטופ, לא זוכר כרגע. אמ, אחר כך הוא עובר למידת הנצח. מה זה מידת הנצח של נפש האלוקית? לעמוד בניצחון נגד כל מונע מעבודת השם ומלד-- מלדבקה בו, ונגד כל מונע מלהיות כבוד השם מלא את כל הארץ, כמלחמות השם אשר נלחם דוד המלך עליו השלום. אז כמו ש... אה, מידת הנצח ב-ב-בגשמיות זה לעמוד נגד מונעים מבית ומחוץ, אז גם פה זה לעמוד נגד מונעים מבית ומחוץ, אבל כלפי אלה שמפריעים לקד-- ל-ל-ל-- מפריעים ל-ל-ל-לקדושה להתגלות אצלי. אה, וכן להשתחוות ולהודות להשם. השם מחיה ומהווה את הכל. אז זה כבר עניין של הודיה, השתחוויה והודיה שב-ב-בנפש, ב-האמי"ת שמה הקטע הזה היה כתוב חסר. זוכרים שהיה כתוב שמה חסר?

18:37 דובר 4 ממ.

18:38 דובר 1 כן? היה מ-מ-מידת הנצח ובכלל. אחר כך בכתב יד נרשם חסר.

18:45 דובר 4 ממ.

18:45 דובר 1 ושם יש הערה של הרבי מה בדיוק חסר. שיש שם אופציות. הרבי מדבר, מה יכול להיות, מה היה אמור להיות כתוב. על כל פנים שם, שם זה חסר ופה זה... פה אדמו"ר הזקן מפרט את זה. אה, להשתחוות ולהודות להשם. השם מחיה ומהווה את הכל והכל בטל במציאות אצלו וכולא קמיה כלא חשיב הוא כאין ואפס ממש. אז העניין של הוד בנפש ה... נפש האלוקית... זה כולל שני פרטים. דבר ראשון להודות לשם שהוא מחיה ומהווה את הכל. מה זה להודות? מלשון להגיד תודה. ואחר כך הוא אומר עוד דבר. לא רק להודות שהוא מחיה ומהווה, אלא אלא גם להכיר בזה שכולא קמיה כלא חשיב. זה מלשון, איך אומרים ב-- אה, מלשון תודה ומלשון אה-

19:50 דובר 4 אה, כאילו מן זה לא נכון.

19:52 דובר 1 כן, מלשון ביטול. להגיד תודה מלשון להתבטל. אה, וכולא קמיה כאין ואפס ממש. למה זה? למה צריך להודות בזה? כי אף שאין אנו משיגים, איך הוא הכל אפס ממש קמיה. אנחנו הרי נבראים, יכולים להרגיש רק את עצמנו. אז איך? איך אנחנו יכולים לדעת ש... שהכל אפס לעומתו? אולי זה לא אפס? מבינים את השאלה? אין לנו הוכחה. א-א אנחנו לא יכולים להרגיש. לא יכולים להסביר את מה שלא נמצא במושגים שלנו. הקדוש ברוך הוא ברא את הכל, איי-- אותנו יש מאין. ואנחנו הרי מציאות של יש. אנחנו לא יודעים מהי המציאות של האין. אז. אז. אז איך אנחנו יכולים להודות בדבר ש-ש-- להכיר בדבר, להודות באמת, להודות. בסדר, אתה צודק, אבל איך אפשר להכיר בזה באמת? אף על פי כן, מודים אנחנו בהודאה אמיתית שכן הוא באמת לאמיתו. זאת אומרת התכונה, תכונת ההוד של הנפש האלוקית. מה התכונה הזאת עושה? מה, מה זה? מה המהות שלה? זה שלכל אחד מאיתנו יש הרגשה אמיתית ב-ב-בביטול הזה. למרות זה דבר שאי אפשר לתפוס אותו בשכל. אבל כל יהודי יכול ל..., יכול להאמין בזה באמת. יש לו איזה, איזושהי תחושה ב-ב-באמת הזאת. זאת אומרת תבוא לנס... אתה יכול לראות הרבה פעמים שאתה מגיע ל-ל-ל לא יודע, ל-למישהו שהוא לא יהודי או לאיזה מדען שהוא לא רוצה, כופר ב-ב-במה שכתוב בתורה. מנסה לשכנע אותו שהעולם נברא יש מאין והוא יצחק עליך. הוא לא יהיה מוכן לקבל את זה. אבל אתה בא ליהודים. אתה רואה שהם כן מקבלים את זה. למה הוא מקבל את זה? הרי זה לא דבר הגיוני. השכל זה דבר שנוגד את השכל, כי יש לו משהו בנפש שכן מוכן לקבל

22:21 דובר 1 את זה. משהו שמוכן להרגיש את האמת הזאת שהעולם נברא יש מאין. ובכלל זה גם כן להודות לשם על כל הטובות אשר גמלנו ולא להיות כפוי טובה חס ושלום. ובכלל זה להודות על כל שבחיו ומידותיו ופעולותיו. איזה, איזה שבחים, מידות ופעולות יש לקדוש ברוך הוא שאנחנו צריכים להודות עליהם או שהנפש האלוקית מודה עליהם. אצילות, בריאה, כן ש-- הוא האציל את העולמות וברא את העולמות העליונים והתחתונים שמשובחים עד אין תכלית ואין חקר ונאים וראויים אליו יתברך ויתעלה. והוא מלשון הוד והדר. אז הוד זה גם מלשון, אה, התבטלות, גם מלשון לומר תודה וגם מלשון הוד והדר לשבח אותו ביופי. ב-ב-בהתפעלות מהגדו-- מגדולתו. ופה הוא עובר ל-למידת היסוד שיש בנפש האלוקית. וכן מידת צדיק יסוד עולם להיות נפשו קשורה בהשם חיי החיים ולדבקה בו בדביקה וחשיקה וחשק ותענוג נפלא. תודה. בכלל, בכל מקום מידת היסוד זה ראינו גם קודם זה התקשרות. זוכרים כשדיברנו שהאבא רוצה ללמד את הילד? אז גם אם הוא ילמד אותו את הכל, אם הוא לא ישקיע ב-ב-באהבה של הילד עם החשק ש-שהוא רוצה להתקשר אליו בהתקשרות הזאתי, אז הילד לא יקלוט. איפה רואים את העניין הזה של התקשרות ב-ב-בנפש האלוקית של היסוד בנפש האלוקית? זה שה-- כמו שהאבא ה-ה-התענוג שלו זה להתקשר עם הילד ודווקא כך הילד למד אז כך עניין ה-ה-היסוד בנפש האלוקית זה שהתענוג שלה להתקשר באלוקות. פה הוא מוצא את התענוג שלו. ומידת מלכות של הנפש האלוקית זה לקבל עליו עול מלכותו ועבודתו, אה, כעבודת כל עבד לאדונו, שעבד עובד את אדונו באימה או ביר-- באימה או ביראה. אז הוא עבר כאן על כל השבע מידות שאחרי שהסביר באריכות את השבע

25:24 דובר 1 מידות כמו שהן בנפש השכלית הבהמית, הוא הראה שגם בנפש האלוקית יש את אותן שבע מידות, שהמידות של הנפש הבהמית מהוות משל למידות של הנפש האלוקית. ומקור ושורש כל המידות, כל השבע מידות, הן מחב"ד, היינו... איך חב"ד הם מקור המידות. חכמה היא מקור השכל המשיג את ה' וחכמתו וגדולתו, ואת מידותיו הקדושות שמנהיג ומחיה בהן כל העולמות העליונים והתחתונים. אז מה זה חכמה? חכמה שבנפש זה הנקודה שבה מאירה ה-האלוקות. יש בנפש האלוקית נקודה שהיא מרגישה את הקדוש ברוך הוא. שמה מאיר, בתוך אותה נקודה בנפש שנקראת חכמה שבנפש, שמה מורגש. היא מרגישה איך הקדוש ברוך הוא, אה... אה, מנהיג ומחיה את כל העולמות העליונים והתחתונים ומתפשט בהם. אותה נקודה שבנפש מרגישה את זה. זה חכמה שבנפש. מה זה בינה שבנפש? היא ההתבוננות בהשגה הזו באורך ורוחב ועומק בינתו, להבין דבר מתוך דבר ולהוליד מהשגה זאת תולדותיה של מידות אהבה ויראה ושאר המידות. ה-ה-החכמה שבנפש יש בה הרגשה של אלוקות, הכרה, אלוקות מאירה בה ממש, והכוח הבינה של הנפש האלוקית הוא יכול להתבונן באותה נקודה שמאירה ולהוריד את זה ב-ב-באורך, עומק, והסברנו מה זה אורך, עומק ורוחב. נכון? עם, עם משלים, עם דוגמאות. הוא יכול להסביר לעצמו, ל-ל-להוסיף בזה עוד ועוד פרטים ולהתעמק בדבר יותר ויותר, עד שההתבוננות הזאת, הבינה, כל כך תידבק בחכמה ו-ו-בהתבוננות הזאת עד שייוולד-- עד שייוולד מזה. מ-מ-ממה, ממה נו-- ממה נוצרת לידה? כל לידה באה כתוצאה מזיווג. אז אם זה, אה, זיווג של רב ותלמיד, כן, הרב מלמד. הוא מלמד בחשק את התלמיד. אז נולדה הלכה חדשה אצל התלמיד. כן. אם זה, זה, זה זיווג של, של איך אומרים, מידות ודיבור, אז מה, מהמידות,

28:33 דובר 1 מהרגש, נולד, נולד דיבור. אם זה זיווג של חכמה ובינה, מה נולד מזה? נולד מזה רגש. זה ה... להוליד מהשגה זאת תולדותיה של מידות אהבה ויראה או, אה, או שארי מידות הנולדות בנפש האלוקית המשכלת ומתבוננת בגדולת ה'. איך יכול להיות שמאותה התבוננות בגדולת ה' ייוולד גם חסד וגם גבורה וגם... הרי מה אמרנו? מה נמצא בתוך החכמה? מאירה בו גדולת ה'. במה מתבוננת הבינה? הבינה מתבוננת בגדולת ה' שמאירה בחכמה. נכון? אז איך יכול להיות שמאותה התבוננות יהיו כל מיני מידות שונות? זה מה שהוא מסביר מיד פה. כי לגדולתו אין חקר, וממילא בגדולתו יש בחינות שונות. יש בחינת גדולת ה' שעל ידי התבוננות הנפש האלוקית בה תיפול עליה אימתה ופחד, שיראה תתאה, שהיא בחינת מלכות. יש בחינת גדולת ה' אחרת, שממנה באה יראה עילאה, יראת בושת. יש בחינה בגדולת ה' שממנה באה לא עניין של יראה, אלא עניין של אהבה רבה, ויש בחינה בגדולת ה' שממנה באה אהבה זוטא. מה ההבדלים ביניהם? מי יכול לחשוב? מתי כשהם מתבוננים בגדולת ה' זה יביא אהבה ומתי זה יביא יראה? נתחיל מהדברים הפשוטים.

30:38 דובר 5 כשמסתכלים על העולם, על הבריאה, זה ייתן אהבה.

30:42 דובר 1 מממ.

30:42 דובר 5 פשוט.

30:44 דובר 1 כשמסתכלים, מדברים על גדולת ה'.

30:46 דובר 5 זה כמו הבריאה. מצד אחד, וואו, תודה רבה שהוא הביא, ומצד שני, וואו, הוא כזה גדול. זה מביא יראה.

30:52 דובר 1 כשמסתכלים על גדולת ה' איך שהוא מתפשט להחיות את העולמות, זה מביא, זה התבוננות איך שגדולת ה' קרובה אלינו, אז זה מביא אהבה. כשמתבוננים בגדולת ה' איך שהוא למעלה מעולמות, אז זה הרגשה של ריחוק. זה מביא יראה, וכן הלאה. יש ב-ב-בתניא, ראינו שם בפרק מ"ג נדמה לי, שמה כל הארבע בחינות. ארבע, ארבע סוגים של התבוננות. פה הוא אומר את זה רק בקיצור, שיש בחינה כזאת ויש בחינה כזאת. ופה הוא רק דיבר על המידות הפנימיות. כן, אהבה ויראה, שהם הפנימיות של המידות. ואחר כך יש החיצוניות של המידות, זה חסד וגבורה. אז זה אומר שיש גם בחינה ב... וכן במידות החיצוניות של חסד, חסד וגבורה וכו'. אז יש כל מיני אופנים של התבוננות, לגדולתו אין חקר. ערב טוב. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. אז יש כל מיני אופנים של התבוננות בגדולתו יתברך, שכל אחד מהם מביא לפועל שונה, למידה שונה. אז ממילא ה-ה-ה, אה, חכמה ובינה הם האבא והאמא שמולידות את המידות. הוא מוסיף בשורה שלוש עשרה: ובכולן, כל סוגי-- יש דבר אחד שמשותף לכל סוגי ההתבוננות. בכולן צריך להיות מלובש בהן בחינת הדעת. בכל אופני ההתבוננות, כי הדעת הוא בחינת התקשרות הנפש הקשורה ותקועה בהשגה זו, שמשגת איזה עניין מגדולת ה'. אז כשאדם מתבונן בגדולת ה' ועכשיו השגתו תקועה באותו עניין, אז הוא צריך לתקוע שם את דעתו, וממנה, מדעתו, נולדה בה איזו מידה מהמידות. כי בהיסח הדעת כרגע מההשגה הזו מסתלקת גם כן המידה הנולדה ממנה מהגילוי בנפש אל ההעלם, להיות בה בכוח ולא בפועל. כמו שרואים ב-- האמת שזה הבדל גדול בין, אה... יש הבדל מאוד גדול בין המידות של הנפש

33:48 דובר 1 האלוקית לנפש הבהמית. עד פה ראינו כביכול הכול זה מקביל. זה אותו דבר, נכון? רק שזה

33:56 דובר 6 לא השם

33:57 דובר 1 זה לעולם הזה. יש הבדל גדול. מידות של הנפש הבהמית הן לא צריכות דעת. הן לא צריכות דעת בשביל שיוליד אותן, ובטח לא בשביל שיחזיק אותן, שהן יהיו קיימות. כי אדם יש לו חשק, הוא אוהב משהו בעולם הזה. הוא לא צריך התבוננות עמוקה והוא לא צריך לתקוע את דעתו. זה, זה עובד לבד. כן? על דרך זה, על דרך זה הפוך גם אם הוא פוחד ממשהו גשמי. יש משהו גשמי שמפחיד אותו. הוא פוחד שבעל הבית לא ישלם לו את המשכורת בסוף החודש. הוא לא צריך שום, שום התבוננות בשביל זה. כן? הפחד בא לבד, כן? הדעת פה לא משחקת תפקיד. נפש האלוקית, המידות שלה נולדות מהשכל. אולי נגיד את זה ב... כבר אמרנו את זה אולי לפני המון זמן, אבל הנפש האלוקית במידה מסוימת הפוכה מהנפש הבהמית. הנפש הבהמית העיקר שלה זה לב. יש לה שכל, אבל השכל משרת את הלב שלה, משרת את הרגש. אנחנו חיים... אדם שלא חי חיים של מצוות, מה שמניע אותו זה הרגש שלו, הדחפים שלו. זה מה שעובד אצלו כל הזמן. עכשיו הוא רוצה ככה, עכשיו הוא רוצה ככה. הנפש האלוקית עיקרה זה שכל. הרי בזוהר אומר שם בפרק ט' בתניא שהנפש הבהמית משכנה בלב. הנפש האלוקית משכנה במוח. אלא מה, שהיא מתפשטת בלב. מתי הנפש האלוקית מתפשטת גם בלב? כאשר האדם מתבונן ואז נולדות מידות. מה פירוש נולדות, נולדו?

36:03 דובר 6 נו.

36:04 דובר 1 לפני שנולדו הן לא היו. והוא מוסיף פה לא רק שלפני שהן נולדו הן לא היו, גם אחרי שהן נולדות, אם הוא לרגע אחד יפסיק לתקוע את דעתו, הוא לא ישכח את מה שהוא למד. הוא למד, הוא יודע את זה טוב והוא התבונן והוא תקע את דעתו והתעוררו המידות. עכשיו הוא לרגע אחד יסיח את דעתו. הוא לא יקשר את עצמו ברגש לעניין הזה שהוא מתבונן עליו. האהבה ויראה יפרחו למקום שמשם הם באו. אה, ולכן נקרא זיווג הגשמי בלשון דעת, מפני שהוא לשון, כמו שכתוב "והאדם ידע את חוה", מפני שהוא לשון התקשרות, כי גם זה עניין של התקשרות, וזהו בחינת דעת תחתון. מסביר הרי... מוסיף הרבי הזקן כאן, אה, בסוף הפרק עניין נוסף, שבנפש הבהמית קודם כול בכלל בקושי הזכרנו שם את העניין של דעת. וכשמדברים על נפש האלוקית קודם כול הוא מדגיש שהדעת הוא עניין מאוד מאוד עיקרי בנפש האלוקית, שבלי זה אין מידות או הן לא יוצאות, לא מתגלות, לא נולדות. ונוסף לזה הוא אומר שבנפש האלוקית יש שתי בחינות של דעת. יש דעת תחתון ויש דעת עליון. דעת תחתון זה מה שדיברנו עכשיו, שעל ידי התבוננות נולדות המידות. חוץ מזה יש לנפש האלוקית עוד סוג של דעת שנקראת דעת עליון. מה זה הדבר הזה? זהו בחינת דעת התחתון מתפשט במידות ומתלבש בהם להחיותן ולקיימן, ויש בנפש האלוקית בחינת דעת העליון, שזה משהו אחר. שהוא בחינת התקשרות וחיבור מקור השכל המשיג עומק המושג, שהוא כנקודה וברק מבריק על שכלו, שיתפשט למטה ויבוא עומק המושג לידי הבנה בהרחבת הביאור באורך ורוחב, שהיא בחינת בינה, נקרא רחובות הנהר, כמו שהתבאר במקומו. אז ד...

38:42 דובר 6 דעת תחתון זה הדעת מגיעה לפי החכמה והבינה כי הוא, הוא, הוא יש לו משהו, הוא מבין אותה ואז בעצם הדעת מתקשרת לו, ובדעת עליון זה בעצם היא זו שגורמת שתהיה בינה. זה בעצם חכמה, דעת, בינה. זה בדעת עליון.

38:59 דובר 1 כמעט מדויק לגמרי עד כמה שאני מבין את זה. על כל פנים, דעת תחתון מחבר את השכל עם המידות. דעת עליון מחבר את החכמה עם הבינה.

39:16 דובר 6 זה מקביל גם לדעת תחתון ודעת עליון שלמעלה? יש במשל?

39:22 דובר 1 זה המשל. מתוך המשל הזה אפשר להבין. אה, טוב, יש עוד הרבה מה להסביר על העניין של דעת תחתון ודעת עליון גם פה וגם למעלה. אה, צריך לזכור, כל המכתב הזה הוא בקיצור מאוד מאוד נמרץ, כי בעצם הרבי הזקן רק הסביר פה את מהות המידות עצמן. הוא לא נכנס לחילוקים ביניהן ולמה צריך אותן ומתי ואיפה. הוא לא מ..., לא מאריך, לא מ..., לא אומר מילה אחת בעצם על הנמשל. עוד הרבה הרבה עניינים שלא מוזכרים פה. אבל סתם מכתב מעניין שפה הרבי הזקן שם את היסוד להבין מה זה עניין הספירות. זה תבין מהנפש האלוקית, מהנפש שלך. איך תכיר את הנפש האלוקית שלך? את הנפש הבהמית שלך אתה מכיר? תדע לך שבנפש האלוקית יש אותם כוחות, והכוחות של הנפש האלוקית, אף על פי שהם אפס לעומת האצילות, אז זה אותה מהות. אז איזשהו משהו, תפיסה בעניין הספירות, יכול להיות לאדם על ידי התבוננות בנפש שלו. אז, אה... חכי. אז איך אנחנו עכשיו עם הזמן?

40:53 דובר 7 מאוד יפה.

40:55 דובר 1 מממ?

40:55 דובר 7 מאוד יפה.

40:56 דובר 1 יש, יש פה עוד איגרת. לא יודע אם אפשר לשלב לשבוע הבא. אפשר ללמוד אותה עכשיו. יש לנו...

41:00 דובר 7 נראה לי שבוע הבא.

41:00 דובר 1 מה?

41:01 דובר 7 נראה לי שבוע הבא.

41:02 דובר 1 כן? הזמן כבר נגמר. אוקיי.

41:04 דובר 7 כן.

41:04 דובר 1 זו איגרת מאוד קצ... מאוד קצרה.

41:06 דובר 7 כן.

41:07 דובר 8 אני רוצה לתת לך את הקודמת, ליישר אותך.

41:10 דובר 7 איך המשל הזה מקביל לדעת עליון ודעת תחתון?

41:28 דובר 1 זה בדיוק אותו דבר. דעת תחתון ועליון יש כמה וכמה עניינים שמוסברים. זה בדיוק מפה לוקחים את המשל הזה. העניין של, של, אה, דעת תחתון אצלנו, כן? זה, זה מה זה להרגיש את עצמי. נכון שאני מבין, אבל מה זה קשור אליי? דעת זה התקשרות. אגב, צריך להתבונן. לא, לא יודע, לא, לא דיברתי על זה קודם.