אגרת הקודש פרק ט"ו (חלק 1)

00:01 דובר 1 רוד-רוד-רודה לבית השם אפרים אלעזר.

00:04 דובר 2 אמן. אמן. אנחנו באגרת הקודש ט"ו, אגרת הקודש מאוד, אה, מיוחדת. לא כל כך מצד תוכן, יותר מצד שהיא שונה משאר איררות קודש. ב-בדרך כלל כל איגרות קודש הם, אה, מכתבים שאדמו"ר הזקן כתב. והמכתב הזה מתחיל "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם", שזה התחלה של, אה, התחלה של מאמר, לא של, לא של מכתב בדרך כלל. יש לאדמו"ר הזקן הרבה מאמרים: להבין עניין ספירת העומר, להבין עניין ברכת המזון. אז פה להבין עניין. האיגרת הזאת מבארת את העניין של הספירות. מה זה עשר ספירות, עד כמה שאפשר להבין בשכל. אה, לפחות הבסיס להבנה של עני-עני-עניין הספירות, ובעניין הספירות יש הרבה אינספור ביאורים. ו... אני חושב צריך ל-להקדים לפני שלומדים בפנים, אז צריך להקדים, אה, בשביל מה בכלל-- למה בכלל, אה, מספרים לנו שיש ספירות? ובשביל מה בכלל הקדוש ברוך הוא צריך אותן? מדברים תמיד ספירות, חכמה, בינה, דעת, עולמות. אה, בסדר, נו. הקדוש ברוך הוא כל כך רוצה לברוא את העולם שישמרו בו תורה ומצוות, אז שיברא עולם ויברא בו אנשים וישמרו תורה ומצוות. ייתן להם תורה ומצוות וישמרו אותה. בשביל מה הוא צריך לברוא עולמות עליונים? בשביל מה הוא צריך לברוא את הספירות? מה, מה, מה, מה התכלית? בשביל מה זה טוב? אז נקודת העניין שמוסברת בזה זה שאם הקדוש ברוך הוא היה בורא את העולם, הוא בל-- הוא לא מוגבל. אם הוא רוצה לברוא את העולם בלי ספירות, הוא יכול לברוא אותו גם בלי ספירות. בפועל, איך הוא ברא את העולם? על ידי ספירות. למה? למה הוא ב-ברא אותו דווקא על ידי איזשהו ממוצע כזה ולא הוא בעצמו יברא את העולם? זה שהקדוש ברוך הוא ברא את

02:41 דובר 2 העולם על ידי ספירות, זה נותן לנו הבנה באחדות השם כדי שאנחנו נוכל להתאחד עם הקדוש ברוך הוא. בלי ספירות, מה בעצם אומרים? יש הקדוש ברוך הוא, הוא ברא את העולם.

02:59 דובר 1 זה מה שאני יודעת.

03:00 דובר 2 אז מה הפירוש? אז זה, זה לא פשוט. אז איך אפשר להגיד שהקדוש ברוך הוא אין בו שינויים? מה זאת אומרת אין בו שינויים? קודם לא היה עולם, עכשיו יש עולם. אז איך אתה אומר שאין שינוי? קודם לא היה נברא, עכשיו יש נברא. מה ז-- מה פירוש שאין שינוי? ודאי שיש שינוי. כן. איך אפשר להבין שאין בו שינוי? אה, יותר מזה, רוצים להגיד שהשם אחד ושמו אחד, אין עוד מלבדו. מה פירוש אין עוד מלבדו? יש-- הוא עם כל הכבוד, הוא גדול ונורא ורם ונשגב, ואני גם אני קיים. מה זאת אומרת אין עוד מלבדו? מה אני כלב? מה אני לא קיים? גם אני קיים. אז...

03:50 דובר 1 אין עוד מלבדו. אין עוד מלבדו. כ-- אין מי, אין מי שברא את העולם. לא מדובר על מי הוא ברא ומי יותר רם ממנו.

03:56 דובר 2 אז, אז זה הפש-- זה מה שמסבירים באופן פשטני, שאין עוד מלבדו. מתכוונים, לא ל-ל-להתכוון שבאמת אין מלבדו שום דבר, אלא הכוונה שאין עוד אלוקים מלבדו. אבל זה לא מה שכתוב. כתוב: "אין עוד מלבדו". "השם הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". אין עוד. זאת אומרת שאין לא שמיים ולא ארץ. אין עוד. אז מה אני רואה? לא מסתדר. אז כדי, אה, ליישב את העניין הזה, זאת אומרת, מצד אחד רוצים להגיד שהקדוש ברוך הוא מובדל והוא מקודש והוא אינסופי. מצד שני רוצים להגיד שעד כדי כך הוא מתאחד עם העולם, עד כדי כך שהעולם הוא לא מציאות בפני עצמו. בשביל זה יש ספירות. בשביל זה הקדוש ברוך הוא המציא את הספירות. זה לא החכמים המציאו. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כדי שאנחנו יהיה לנו איזושהי הבנה והשגה בזה. ומה באופן-- איך, איך, איך ספירות עוזר לנו? אז יש על זה משל בספר קבלה מתקופת האר"י ז"ל, קצת לפני האר"י ז"ל. ספר שנקרא ה-הפרדס, הפרדס, ושם הוא מסביר מה זה ספירות. הוא אומר, זה כמו שלוקחים, על דרך משל, שלוקחים מים ושמים, שמים אותם בתוך זכוכית מגוונת. זכוכית בצבע לבן או אדום או, או ירוק. הוא לוקח דווקא את שלושת הצבעים האלה שרומזים לחסד, אה, חסד, גבורה ותפארת. לבן זה חסד ואדום זה גבורה וירוק זה תפארת. הוא לוקח-- כששמים את המים בתוך כלי זכוכית אדום, אז המים נהיים אדומים. מה זאת אומרת? המים נהיים אדומים. תוציא אותם מהכלי, הם לא נהיים אדומים, אבל כשהם בתוך הכלי הם כן אדומים. וגם כשאתה מסתכל מחוץ לכלי אתה רואה אותם אדומים. כן. זאת אומרת, יש פה שני הפכים.

06:09 דובר 2 מצד אחד הכלי המגוון, הכלי זכוכית, הוא לא פעל שינוי במים. הם נשארו אותם מים, הם לא השתנו. מצד שני, בנוגע לאיך שרואים את המים, איך שהם פועלים מחוץ לכלי, הכלי פעל שינוי. אז הכלי הזה הוא מהווה משל לשני ההפכים שהספירות נותנות לנו. מצד אחד אומרים כשאור אין סוף מתלבש בספירות כדי לברוא את העולמות, מצד אחד הוא נשאר אין סוף, הוא לא השתנה, וזה שהוא התלבש בספירות לברוא את העולמות, הוא נשאר אותו אין סוף, הוא לא השתנה. מצד שני, זה שהוא התלבש בכלי זה פעל שינוי, פעל ציור במה? פעל בו שינוי. כמו שה-הכלי עושה שהמים יהיו אדומים, אז כביכול הכלים, הספירות, פועלים שהאור אין סוף של-- שהוא לא, שהוא לא השתנה, הוא עצמו יהיה לו עכשיו גוון של חסד. עכשיו יהיה לו גוון של גבורה.

07:19 דובר 8 ולספירות-

07:20 דובר 2 למרות שהוא לא השתנה. זה שני דברים ביחד. מצד אחד הוא לא השתנה, הוא נשאר אין סוף, הוא נשאר פשוט בלי צבע, ולמרות שהוא נשאר פשוט בלי צבע הוא פועל באופן של צבע. את זה נותנות הספירות.

07:33 דובר 8 כלפינו הוא פועל.

07:34 דובר 2 כלפינו, כלפי חוץ. זאת אומרת הכלים, הספירות, פועלות ציור באור, אבל ציור לא שנקנה בו, לא שעושה בו שינוי אמיתי אלא רק לגבי הפעולה שלו בחוץ.

07:49 דובר 8 המשל עוזר להבין, אבל איפה הספירות נמצאות? הבנתי את העניין הזה. עמוק, אבל הבנתי.

07:56 דובר 2 איפה הספירות נמצאות?

07:59 דובר 8 מדברים על ספירות, העולם נברא.

08:00 דובר 2 הספירות זה לא דבר גשמי וגם לא דבר רוחני.

08:05 דובר 8 אז איפה, אז איפה זה יושב?

08:06 דובר 2 ולכן הן גם לא נמצאות.

08:09 דובר 8 כן.

08:09 דובר 2 דבר שנמצא אפשר להגיד על כוס. כוס היא תופסת מקום. אז או שנמצא פה או שנמצא פה או שלא נמצא בכלל. אבל ספירות, היות וזה לא דבר גשמי וזה גם לא דבר רוחני, הוא לא-- אז אי אפשר להגיד עליו את המילה נמצא, אי אפשר להגיד עליו.

08:24 דובר 8 אוקיי. אז, אז מה נשאל?

08:28 דובר 2 אז השאלה לא טובה.

08:29 דובר 8 כן, קודם כל לתקן את השאלה.

08:31 דובר 2 "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו"

08:34 דובר 8 אמן. חזרנו מהשיעור הקודם, אני וחמותי. התחזקנו. חבל על הזמן.

08:39 דובר 9 חבל שהיא לא מהיהודה.

08:41 דובר 8 זהו, לא היה שחרור מבעלה אם לא הייתה מגיעה, אז סתם.

08:44 דובר 2 טוב, אז זה היה באופן ככה כללי. למה צריך ספירות? מה זה ספירות? זה לא כתוב פה בפנים. יש עוד הרבה דברים מסביב ש-ש-סתם לסבר את-- על מה מדברים. עכשיו נלמד בפנים. אז הרבי רוצה להסביר מה זה הספירות עצמן, עניין פרטי ב-ב-בספירות. קצת לקרב אל השכל. ה-המכתב הזה מכתב קצת ארוך וקצת יותר קשה מהאחרונים שלמדנו. אה, הוא מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון שלו, הו, בדיוק כשהתחלנו. אמרנו שהמכתב הזה אדמו"ר הזקן מסביר מה זה ספירות. אמרנו שבמכתב הזה אדמו"ר הזקן מס-מסביר מה זה ספירות. הם מתחילים ישר מדף השני. אה, את ההקדמה הזאת מאוד כדאי לקרוא אחר כך. זאת הקדמה מעניינת. אמ, והמכתב מחולק לשלו-שלושה חלקים. בהתחלה הרבי עם-- אדמו"ר הזקן מסביר, אה, איך בכלל אפשר להבין דבר שאי אפשר להבין אותו. הרי הספירות זה משהו, זה אלוקות. זה הקדוש ברוך הוא. זה הוא בעצמו. איך? איך? איך אדם יכול להבין את הקדוש ברוך הוא? איך בכלל אפשר לגשת לזה? ואחר כך אדמו"ר הזקן מביא שני משלים. המשל הראשון הוא משל למשל השני, והמשל השני הוא משל על הספירות. זה לא נורא. שלמה המלך היה אומר שלושת אלפים משל על כל דבר. משל למשל למשל למשל למשל. אז פה יש רק שניים. ט"ו. להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם בעניין הספירות. זאת אומרת, הרבי רוצה להגיד שה-ה-ה-- להבין משל ומליצה זה, זה פסוק במשלי. למרות ש... ככה מתחילים הרבה מאמרי חסידות, כמו שאמרנו קודם, להבין עניין ספירת העומר, להבין עניין ברכת המזון. אבל זה פסוק במשלי, ואדמו"ר הזקן אומר שבפסוק הזה רמוזים, אה, ארבעת האופנים שנצרכים כדי להבין מה זה ספירות. משל ומליצה, זה שני דברים, דברי

11:11 דובר 2 חכמים וחידותם. מה זה ארבעת הדברים האלה? משל ומליצה זה הולך על תורה שבכתב. יש דברים שבתורה שבכתב, התורה ממליצה עליהם. ככה צריך לעשות, ככה אסור לעשות. זה נקרא מליצה. דברים שהתורה שבכתב אומרת בפירוש. ומשל זה דברים שהתורה רק רומזת עליהם. במשל התורה נותנת לזה משל. אותו דבר לגבי דברי חכמים. יש דברים שהם דברי חכמים, חכמים אמרו בפירוש, הסבירו, אמרו מה הם רוצים, ויש חידותם, חידות כביכול שחכמים חדו. דברים שגם החכמים, אה, אמרו רק באופן של רמז, של דרוש, של משל. אז כדי להבין מה זה ספירות צריך ל-להשתמש בכל הכלים שיש לנו. זאת אומרת גם בדברים שהתורה שבכתב אמרה בפירוש וגם בדברים שהתורה אמרה רק במשל, גם בדברים שחכמים אמרו בפירוש וגם בדברים שחכ-חכמים אמרו רק באופן של חידה. משל ומליצה דברי חכמים וחידותם בעניין הספירות. כדי להבין את זה, מודעת זאת בארץ, ידוע לכולם, מפי קדושי עליון נשמתם עדן, לקרב קצת אל השכל, קצת אל השכל. איך אפשר לקרב אל השכל דבר שהוא לא שכל? מאי דכתיב? מה כתוב? ומבשרי אחזה אלוה. יש פסוק. הפסוק אומר שאפשר לחזות באלוה מהבשר. כשאדם מסתכל בבשר שלו, הוא יכול, הוא יוכל לראות את הקדוש ברוך הוא. פעם קרה לכם שהסתכלתם בבשר וראיתם את הקדוש ברוך הוא?

12:59 דובר 10 כוחות הבריאה מהתינוק.

13:01 דובר 2 כשאדם מסתכל בבשר של עצמו הוא יכול לראות את הקדוש ברוך הוא. אז כאן הכוונה היא... להבין קצת אלוקותו יתברך מנפש המלובשת בבשר האדם. לא בבשר עצמו, אלא הכוונה של חכמים הייתה שאם תסתכל בנפש שמחיה את הבשר, אז היא תהיה משל שעל ידו אפשר יהיה להבין קצת מה זה הספירות. ועל פי מאמר חז"ל "ברכי נפשי את ה'". מה "ברכי נפשי"? מה הקדוש ברוך הוא? אמרו חז"ל שם על תחילת, על הפסוק הראשון שם במזמור, מה הקדוש ברוך הוא ממלא את ה-- סליחה, מה הנשמה ממלאה את הגוף, כך הקדוש ברוך הוא ממלא את העולם. אז רואים שחכמים בכמה מקומות אמרו שאדם מהתבוננות בכוחות הנפש שלו יכול להבין מה זה הקדוש ברוך הוא. זה לכאורה, מה הקשר? אם אני א-א-אבין איך בנויה הנפש שלי, אז לכן אני אבין מה זה, מי זה הקדוש ברוך הוא? כאילו מה הקשר?

14:22 דובר 10 יש קשר?

14:23 דובר 2 מממ?

14:23 דובר 10 יש קשר?

14:26 דובר 2 אם כך חכמים אמרו שזו הדרך להבין את האלוקות, כנראה שיש קשר, אבל צריך להבין מה באמת הקשר. לפני שמתחילים להסביר קודם צריך להבין למה, למה בכלל יש קשר באמת. אז הרי את זה אמרתי, זה החלק הראשון של המכתב. הרבי מסביר. אה, וגם הוא אומר שהוא השתמש במאמר הזוהר על פסוק "ויפח באפיו נשמת חיים". זה פסוק שנאמר על אדם הראשון. אומר על זה הזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח". כשמישהו נופח אז הוא נופח מה-- נפיחה באה מהתוכיות של האדם. זה הסיבה שכשאדם, לא יודע כמה פעמים יצא לכם בחיים לנפח בריכת שחייה, זה בדרך כלל הבנים עושים, אבל-

15:15 דובר 10 זה כמעט בלתי אפשרי.

15:16 דובר 2 אה?

15:16 דובר 10 זה כמעט בלתי אפשרי.

15:17 דובר 2 כן, לדבר אדם יכול שעות, אבל כשהוא מנסה לנפוח, אפילו שהוא לא מוציא קול, כמה רגעים והוא מרגיש שכבר הנשמה יוצאת לו. למה הנשמה יוצאת לו? כי בנפיחה מלובש פנימיות החיות. אז כמו שבנפיחה הגשמית של האדם מלובש פנימיות החיות הגשמית, כשאומרים שהקדוש ברוך הוא, כשהוא ברא את האדם, איך התורה אומרת, איך התורה מתארת? הוא נפח בו נשמה, נפח. הוא הכניס בו את הפנימיות שלו, של האלוקות. זאת אומרת שהנשמה, שמהפסוק הזה לומדים שהנשמה שמחיה את הגוף היא, היא הפנימיות של האלוקות. זה מוסבר שם בתחילת התניא. למדנו את זה לפני שלוש שנים בפרק ב'.

16:06 דובר 10 אתה יכול לעבור למשפט על הנשמה שמחיה את הגוף בבקשה? הנשמה שמחיה את הגוף.

16:12 דובר 2 זה כתוב בפנים ש-- על הפסוק "ויפח באפיו נשמת חיים", אמרו חז"ל: "מאן דנפח מתוכיה נפח". מי שנופח, נופח מהתוכיות שלו. אז כמו שאדם את ה, את ה... כשהוא נופח, זה מוצא-- החיות הפנימית שלו יוצאת בנפיחה, אז גם הקדוש ברוך הוא, כביכול, זה משל, כן? כשהקדוש ברוך הוא, אומרים שהוא נפח באדם, הוא נ-- הוא נפח בו את הפנימיות שלו. עצם האלוקות נמצא ב-בתוך הנשמה. זה, זה מה שכתוב בת-- זה-- ככה יוצא ממה שכתוב בתורה על פי הזוהר. אז היה אפשר להגיד, יבוא בן אדם ויגיד: "טוב, בסדר, צדיקים, אדם הראשון היה... צדיקים, האבות, אותם הקדוש ברוך הוא נפח, אבל סתם אחד כמוני... גם, גם בנשמה שלי יש את הנפיחה של הקדוש ברוך הוא?" זה לא, לא בדיוק נראה ככה. אז הוא מ-ממשיך להגיד שאפילו נפש דעשייה, אפילו הנפשות הכי נמוכות של היהודים, היא באה מזיווג זו"ן דעשייה. כתוב, אנחנו נראה את זה בהמשך שם באגרת הקודש כ', עוד חמש אגרות. ראינו את זה גם בעבר בכמה מקומות, שיש מקור לנשמות ויש מקור ל-לנבראים וכן הלאה, למלאכים. אז כתוב שהנשמות הן נולדות. זה לשון שמובא בכמה מקומות. נדמה לי שהזכרנו את זה כבר פעם או פעמיים. הנשמות נולדות. זאת אומרת, יש בספירות העליונות, באלוקות, עניין של זיווג כביכול, או דרך משל, זיווג גשמי, ומהזיווג הזה נולדות נשמות. כתוב שהזיווג של ה... אה, אבא ואמא העליונים הוא ב... אמ, בשמיני עצרת, בשמחת תורה, ו-והלידה, לידת הנשמות היא בשביעי של פסח. באמצע יש שבעה חודשים של עיבור. מוסבר כל התהליך, איך הזיווג ואיך העיבור ואיך הלידה וכן הלאה עם כל הפרטים.

18:31 דובר 10 חשבתי שהנשמות נולדו ומתגלגלות. לא ידעתי שזה משהו

18:38 דובר 2 נולדות כל שנה? מה זאת אומרת?

18:41 דובר 10 לא יודעת.

18:42 דובר 11 כי אומרים גלגולי נשמות.

18:44 דובר 10 כן.

18:44 דובר 2 כן?

18:44 דובר 11 זה גם כאילו...

18:45 דובר 2 חס ושלום.

18:48 דובר 10 מה הכוונה?

18:50 דובר 11 רגע, אה... מה הכוונה?

18:53 דובר 2 מה הכוונה למה? מה זה גלגולי נשמות?

18:56 דובר 10 לא, זה דבר מאוד ידוע שיש כאילו גלגול. זה רח"ל ידוע.

19:01 דובר 2 בדור שלנו כבר אין יותר, גמרנו. זה עכשיו מגיע המשיח ונגמרים, נגמר-- גמרנו הסיפורים האלה.

19:06 דובר 10 אז מה יש עכשיו?

19:06 דובר 2 לא צריך יותר. אה?

19:08 דובר 10 אז כל הזמן באמת נולדות נשמות חדשות?

19:11 דובר 2 נשמות נולדות, אבל מה זה נוגע עכשיו?

19:14 דובר 10 אה.

19:14 דובר 11 אבל כל נשמה היא גלגול של משהו, לא? של מישהו, לא?

19:20 דובר 10 זהו, זה מבלבל כל...

19:21 דובר 2 לא, לא זה מבלבל, אבל זה, זה מבלבלות את עצמכם. זה לא, זה לא, לא על זה מדברים עכשיו.

19:29 דובר 10 כן.

19:29 דובר 2 בואו רק מ-מ-- הוא, הוא, הוא-- אנחנו רוצים ל-לומר, רוצים לומר, להסביר שכדי להבין את האלוקות צריך להבין זה מהנשמה. מה הקשר בין נשמה לאלוקות? שהנשמה של כל אחד היא משתלשלת מהאלוקות. איפה זה כתוב? זה כתוב בתורה, "ויפח באפיו נשמת חיים". יבוא בן אדם ויגיד: "לא, הנשמה שלי זה לא מהאלוקות". כן, הנשמה שלך גם מהאלוקות. איפה-- הנשמה שלך היא גם מהאלוקות, זה המהלך. מהלך העניינים. איך הנשמה שלי היא גם כן מהאלוקות? בגלל שכל הנשמות, אפילו הנשמות הכי נמוכות, הן נולדו מהזיווג של הספירות. כך כתוב.

20:05 דובר 11 ו... רק ליהודים או לכולם?

20:06 דובר 2 לא, נשמה יש רק ליהודי.

20:09 דובר 10 וואו!

20:11 דובר 11 גם גויים?

20:14 דובר 2 נשמה... מה שקוראים נשמה, נשמה אלוקית, זה יש רק ליהודי. ל-ל-לכל שאר בעלי החיים יש רק, יש להם... זה גם נקרא נשמה. זה נשמה שמחיה את הגוף, אבל זה לא נשמה אלוקית.

20:26 דובר 11 לא, אבל אני מדברת על גויים לדוגמה.

20:28 דובר 2 זה קוראים לזה. קוראים לזה באותו שם, קוראים לזה נשמה, אבל זה רק שיתוף השם. זה רק, רק אותו שם. זה לא אותו דבר.

20:36 דובר 11 אבל גם אותו תהליך, ויפח בתוכו.

20:39 דובר 2 מה? לא, לא לא לא. שמה לא, לא, לא שמה.

20:43 דובר 11 רק ליהודים.

20:43 דובר 2 שמה זה נברא מהאותיות ממלכות, לא, לא, לא קשור לעניין.

20:48 דובר 11 זה רק על יהודים.

20:49 דובר 2 כן, נשמה.

20:56 דובר 11 אתה יודע כמה אנחנו מיוחדים, אה?

20:59 דובר 2 הנשמה, היות וגם הנפשות של עשייה, הנשמות הנמוכות, גם הן באות מזיווג זו"ן דעשייה, ובסופו של דבר הרי בתוך המידות, הזו"ן זה ז"א, ז"א ונוקבא, זה ה-המידות והמלכות. כן, המידות איך הן נולדות? דיברנו הרבה פעמים, מהמוחין. אז אם יש מידות, סימן שבתוכם יש מוחין. אז נכון שהנשמה נולדה מהזיווג של המידות עם נוקבא, אבל אם יש מידות, אז זאת אומרת שיש גם המוחין נמצאים שם בפנים, כן, והמוחין שלהם הם בחינת חיה ונשמה של זו"ן, שזה חיה ונשמה זה חכמה ובינה, והם הם הם האחוריים של הכלים של זו"ן דאצילות. זאת אומרת, למרות שהנשמות בפועל הנמוכות נבראו מהמידות של מידות ומלכות של עשייה, בסופו של דבר, בתוך המידות ומ-ומלכות של עשייה נמצא בתוכם החכמה ובינה. האורות של, של עשייה, וה-האורות של עולם העשייה הם הכלים של עולם האצילות. אז נמצא שבסופו של דבר גם בתוך הנשמות מטה מטה הכי, הכי נמוכות יש בתוכן משהו ממהות עולם האצילות. ויפח באפיו. שם אלוקות ממש. ובתוכם מאיר אור אין סוף ברוך הוא הלובש וגנוז בחכמה דאצילות, דאיהו וגרמוהי חד באצילות. לא נתעכב עכשיו להסביר. ועל כן מה יוצא מכל ה... מכל התהליך? גם בנשמת האדם מאיר אור אין סוף ברוך הוא מלובש וגנוז באור החכמה שבה להחיות את האדם. מה, מה רצינו להגיד? איך אפשר להבין מה? למה חז"ל אמרו "מבשרי אחזה אלוקה"? שאתה תסתכל על הנשמה שלך, על הנפש שלך, על ה... מה זה הנפש שלי? יש לי שכל ורגש. מה יש לי? מה יש לי בנפש שלי? כן, אני מסתכל על השכל והרגש שלי. מזה אני אוכל להבין איך נראה הקדוש ברוך הוא, מה הקשר? אז הוא אומר כן, כי בסופו של

23:29 דובר 2 דבר אור אין סוף, הקדוש ברוך הוא בעצמו, הוא מלובש בתוך חכמה דאצילות, וחכמה דאצילות מלובש בתוך הכלים דאצילות, והכלים דאצילות הם נ-נהיים נשמה ל-ל-לעולמות למטה, והעולמות למטה, הספירות למטה של עולם העשייה, מהם נהיה הנשמה שלך. אז נמצא שבתוך הנשמה שלך איפשהו נמצא גם אור אין סוף.

24:00 דובר 11 אז הספירות הן לא אצלנו. אצלנו זה האור הספירי.

24:03 דובר 2 הספירות זה בעולם האצילות.

24:05 דובר 11 ספירות זה... אוקיי.

24:11 דובר 2 ולכן, אה, והאור אין סוף הזה שנמצא בתוך הנשמה שנמצאת באדם, הוא מחיה את האדם. זה לא רק שהוא נמצא פה. יכול להיות שמשהו יהיה פה ואני לא אדע ממנו. כן, יש פה עכשיו מלא... בטח אנשים מתקשרים בטלפון והגלי טלפון או רדיו, איך שלא קוראים, או טלוויזיה, הכל עובר וזה, זה ממש נמצא פה בגשמיות. אבל אין לי, אין לי כלי לתפוס את זה, אז אני לא יודע מזה אפילו. כן? יכול להיות שדבר נמצא וזה לא משפיע. כן? אבל האור אין סוף שנמצא בנשמה הוא זה שמחיה אותה ומחיה את הגוף. לא רק שהוא נמצא פה, הוא מחיה. הוא נתפס בפנים. אני יכול להרגיש אותו וממילא אני יכול להרגיש אותו, אני יכול להבין את זה. אז משהו, משהו, משהו אפשר לתת איזשהו משל ואיזושהי תפיסה.

25:21 דובר 11 זה האור שאומרים שאדם עולה למעלה, יש אור גדול ש... אור.

25:25 דובר 2 לא, לא, לא, לא.

25:26 דובר 11 איפה אחר.

25:27 דובר 2 לא, לא. "וממנו יוכל אדם להבין קצת בספירות העליונות שכולן מאירות בנשמתו הכלולה מהן." זה בעצם כבר פעם שלישית לפחות שאדמו"ר הזקן אומר את זה בתניא, רק שפה הוא אומר את זה יותר במפורט, יותר במפורש. הוא הסביר את זה בפרק ד' באגרת התשובה ולפני כן בחלק א' שם. כל פעם מאיר נקודה קצת שונה. אז מה הוא אמר עד פה, שזה החלק הראשון? אה, תשמעו, אתם רוצים להבין מה זה הספירות? יש לי עצה. תסתכלו טוב טוב בנשמה שלכם, תוכלו להבין מה זה אלוקות. אך צריך להקדים. לפני שמתחילים להסביר את ההסבר עצמו, יש תמיד איזו, כן, הקדמה. הוא בא לשלול משהו. כי מה הבנו מפה? היות ואור אין סוף בסופו של דבר מאיר בתוכי, אז משהו, התכונות שלי יכולות להעיד עליו. נכון? זה מה שרצינו ללמוד. אז אדמו"ר הזקן בא פה עכשיו בקטע שלם לשלול את זה. אל תחשוב שמה שאני התכוונתי שאתה יכול ללמוד זה לא הללמוד שאתה מבין. זה ללמוד אחר. בוא נראה בפנים. "אך צריך להקדים מה ששמעתי ממורי עליו השלום", כנראה מהרב המגיד, "על פסוק ואנכי עפר ואפר, שאמר אברהם אבינו עליו השלום". על מה אמר אברהם אבינו "אנכי עפר ואפר"? "על הארת נשמתו המאירה בגופו מאור חסד עליון." אני חשבתי לפי ההסבר הקודם שמה מאיר בנשמה שלי? אור אין סוף. תשמע, תשמע, תשמע. אברהם אבינו, הוא אמר שמה שמאיר אצלו זה רק עפר ואפר. מה הכוונה בזה? מה אברהם אבינו רצה לומר בזה?

27:34 דובר 11 עפר הגוף.

27:35 דובר 2 מממ?

27:35 דובר 11 עפר ואפר.

27:36 דובר 2 מה זה?

27:37 דובר 11 אמר עפר ואפר, גם הגוף עצמו. זה עפר ואפר.

27:43 דובר 2 כשאברהם אבינו אמר לק-לקב"ה "אנכי עפר ואפר ואני אמשיך לדבר", נו. אה, על פי הפשט, כן. הגוף שלי הוא שום דבר והוא יח-- כן. אבל אדמו"ר הזקן מסביר שזה הוא דיבר על הארת נשמתו. "הארת נשמתו המאירה בגופו מאור חסד עליון והיא מידתו." מידה של אברהם אבינו הייתה מידת האהבה. "אהבה רבה שבה היה..." לפי נוסח אחר, "שבה היה אוהב את הקדוש ברוך הוא אהבה גדולה ועליונה כל כך עד שנעשה מרכבה לקדוש ברוך הוא." הביטוי, ה-המשל של מרכבה מובא בכל מקום שרוצים להגיד ביטול. לא בכל מקום. זה סוג של ביטול. איזה ביטול יש למרכבה? מרכבה רותמים אותה ל-לסוס והיא הולכת-- יש, יש מי שרוכב על הסוס והמרכבה הולכת לאיפה שהרוכב רוצה. נכון?

28:53 דובר 12 כן.

28:53 דובר 2 עכשיו מרכבה לא יכולה להחליט שהיא רוצה עכשיו ללכת למקום אחר. למה? כי בביטול אל הרוכב אין לה שום רצון משל עצמה. אז מרכבה זה משל לדבר שאין לו שום דבר משל עצמו, הוא מתבטל בתכלית למפעיל שלו. יש, יש-- סתם לסבר את האוזן, יש ביטול יותר נעלה מהשם מרכבה, יש ביטול שהוא פחות מהשם מרכבה, יש כל מיני-- הרבה דרגות בביטול, אבל ביטול של מרכבה פירוש הדבר שאין לו רצון משל עצמו, כמו שלמרכבה אין-- היא לא, היא לא רוצה שום דבר. היא, כן, היא אפילו לא רוצה מה שהרוכב רוצה. פשוט לא רוצה כלום. היא מתבטלת. אברהם אבינו אמר-- אברהם אבי-- על אברהם אבינו אמרו, אמרו חז"ל על האבות שהם היו מרכבה לרצון העליון כל ימיהם. זאת אומרת שלאבות לא היה להם שום, אה, איך אומרים, נגיעה אישית, שום רצון. הוא לא רצה שום דבר. הוא לא רצה, אה, אה-- לא רק שהוא לא רצה לאכול ולשתות ועניינים גשמיים, גם עניינים רוחניים הוא גם כן לא רצה. הוא רצה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. הקדוש ברוך הוא רוצה להתגלות אז זה, זה מתגל-- אז הוא היה כביכול, אבל כל, כל התנועות הגשמיות אפילו של האבות היו כעין של מעלה. הקדוש ברוך הוא מזיז את היד אז הוא גם כן מזיז את היד, כאילו בטל לחלוטין. זה נקרא ביטול של-- זה הביטול של האבות. ועכשיו כל אחד משלושת האבות היה ביטול למידה אחת מהמידות, מהספירות העליונות. אברהם היה מרכבה לספירת החסד, יצחק היה מרכבה לספירת הגבורה ויעקב היה מרכבה לספירת התפארת. אז זה מה שהוא אומר שנשמתו של אברהם אבינו שהאירה בגופו מאור חסד העליון, היא

31:01 דובר 2 הייתה מידתו ובה היה אוהב את הקדוש ברוך הוא אהבה גדולה ועליונה כל כך עד שנעשה מרכבה לקדוש ברוך הוא. "וסלקא דעתך אמינא שמידת חסד ואהבה שלמעלה בספירות העליונות היא מעין וסוג מהות מידת אהבה רבה של אברהם אבינו, עליו השלום, רק שהיא גדולה ונפלאה ממנה למעלה מעלה עד אין קץ ותכלית, כנודע ממידות עליונות שאין להם קץ וסוף ותכלית מצד עצמן." למה אין להם קץ וסוף ותכלית מצד עצמן? "כי אור אין סוף ברוך הוא מאיר ומלובש בתוכן ממש ואיהו וגרמוהי חד." אז היינו אומרים, טוב, אז היינו אומרים, אה, מה הפירוש אברהם אבינו הוא מרכבה למידת החסד? שמידת החסד דאצילות מאירה בנשמתו בגלוי, ולכן הוא היה איש החסד והיה נותן חסד ל-לכולם, אפילו לערביים שמשתחווים לעפר של כפות רגליהם, כי הוא היה, כל החסד האין סופי האלוקי האיר בו בגלוי, ולכן הוא היה, הוא היה מרכבה, הוא היה-- לא היה לו שום רצון משל עצמו ולכן הוא היה חסד. כל כולו חסד. ואותו דבר יצחק היה גבורה ויעקב היה תפארת. בכל זאת ברור שאברהם אבינו היה בגוף גשמי והספירות למעלה הם בל-- זה אומר, בסדר, נכון, לא בדיוק. אז היינו אומרים לא בדיוק אותו דבר. ודאי שיש הבדל. מידת החסד של הקדוש ברוך הוא היא אינסופית, ומידת חסד כמו שמאירה בנשמתו של אברהם היא מוגבלת.

32:49 דובר 13 אבל כתוב שבזמן שאברהם לא היה קיים אז מידת החסד כאילו לא...

32:54 דובר 2 אמרה שלא צריך אותי. כן.

32:57 דובר 13 אז מה? אז, אז איזה כי יותר נעלה?

32:59 דובר 2 ממ?

33:00 דובר 13 אז איזה כי יותר נעלה?

33:02 דובר 2 לא יודע עכשיו. לא, לא נוגע עכשיו ל-ל-לעניין. לא תגיד שפה יש יותר מעלה מצד זה, מצד זה. מצד מהות המידה של אב-אב-- אז היינו אומרים זה אותו סוג. היות והאלוקות מאירה בנשמה, כמו שאמרנו קודם, איזה סוג, איזה צבע של אלוקות מאיר בנשמה של אברהם? צבע לבן, צבע החסד. אז לכן, אז מה כל ההבדל? שלמעלה זה אינסופי ופה זה מוגבל, ואותו סוג זה, זה, זה, זה מוגבל מהסוג הזה וזה אינסופי מהסוג הזה. אבל זה אותו סוג, אותה מהות. ככה היינו חושבים. כן, עכשיו בשורה השלושים שם. מה שאין כן נשמת האדם לבושה בחומר, אז יש למידותיה קץ וגבול. זה לא כמו המידות למעלה. נכון, זה אותו סוג, אבל כן. אבל מכל מקום סלקא דעתך אמינא, היה עולה בדעתך לומר שמידותיה של ה... איך שזה מאיר בגוף, הן מעין וסוג מידות העליונות, זה רק מוגבל, אבל זה מאותו סוג. ולזאת אומר אברהם: אנוכי עפר ואפר. אל תחשוב שזה מאותו סוג. זה מגיע משם, אבל זה לא מאותו סוג. מה פירוש לא מאותו סוג? זה לא רק מוגבל, אלא זה מהות אחרת. זה סוג אחר. כמו שהאפר הוא באמת מהותו ועצמותו של העץ הנשרף, שהעץ לפני שהוא נשרף הוא היה מורכב מארבע יסודות: אש, רוח, מים, עפר. וכשהוא נשרף אז הג' יסודות, אמר, אש, מים, רוח, הם חלפו והלכו להם וכלו בעשן המתהווה מהרכבתן כנודע. ויסוד הד' שהיה בעץ, שהוא העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו, הוא הנשאר קיים והוא האפר. הנה כל מהות העץ וממשו וחומרו וצורתו באורך ורוחב ועובי והמשקל של העץ שהיה נראה לעין קודם שנשרף, אז עיקרו גם לפני שנשרף זה הכל

35:35 דובר 2 היה מיסוד העפר שבו. הרי, אה, אש זה דבר רוחני, כאילו זה לא דבר עם ממשות. וגם, אה, יסוד האוויר הוא גם כן עדיין רוחני, וגם יסוד המים. ומים יש בעץ. כמה מים? קח עץ, תסחט אותו. כמה מים יש בו? כלום. אז יוצא שכל הצורה של העץ, כולל ה-- לא רק העלים והפירות והענפים וכל הטונות שהוא שוקל וכל הגודל שלו, זה הכל, הכל מאוד זה, זה רק מהעפר. אבל העפר הזה, כשהוא היה מורכב עם אש, רוח, מים, למרות שהאש, רוח, מים הם, הם כלום שמה, כשהוא היה מורכב זה היה נראה, זה היה נראה עץ. ואחרי שהם הלכו זה נראה כמו... נראה עפר. אז נכון שהעפר הוא היה, זה אותו מהות, אבל, אבל זה לא אותו סוג. כן? הנה כל מהות העץ וממשו וחומרו וצורתו באורך ורוחב ועובי שהיה נראה לעין קודם שנשרף, אז עיקרו היה מיסוד העפר שבו. רק שאש, מים, רוח כלולים בו, כי העפר הוא חומרי יותר מכולן ויש לו אורך ורוחב ועובי, מה שאין כן באש ורוח אין להן אורך ורוחב ועובי, וגם המים שיש להם קצת יותר ממשות הם רק מעט מזעיר בעץ. אז ממילא יוצא שכל אורכו ורוחבו ועוביו הכל היה מן העפר. ועכשיו שזה נשרף אז הכל שב אל העפר, שהוא האפר הנשאר אחרי שנפרדו ממנו אש, מים, רוח. אז הנה, כמו שהאפר אין לו דמיון וערך אל מהות העץ הגדול באורך ורוחב ועובי קודם שנשרף, לא בכמותו. קודם זה היה כמות של, של טונות ועכשיו זה שוקל כמה גרמים. ולא באיכותו. איך זה היה נראה יציב וחזק ועכשיו זה נראה כמו חתיכת לכלוך קטן. אה, אף שהוא, הוא מהותו

37:53 דובר 2 ועצמותו וממנו נתהווה כל העץ הענק הזה... מזה. כך על דרך משל. למה אמר אברהם אבינו עליו השלום על מידתו, מידת החסד והאהבה מאירה בו ומלובשת בגופו, דאף שהיא, היא מידת אהבה וחסד עליון שבאצילות. זו אותה מידה שמאירה בנשמתו ממש, שנשמתו באמת היא עצמה מרכבה עליונה. נכון, אבל אף על פי כן בירידתה למטה להתלבש בגוף על ידי השתלשלות העולמות מדרגה למדרגה על ידי צמצומים רבים, זה לא רק הגבלה שקודם זה היה בלתי מוגבל ועכשיו זה מוגבל. קודם זה היה עץ ועכשיו זה אפר. אין דמיון וערך מהות אור האהבה המאיר בו אל מהות אור אהבה וחסד עליון שבאצילות, אלא כערך דמיון מהות העפר שנעשה אפר אל מהותו ואיכותו כשהעץ נחמד למראה וטוב למאכל, על דרך משל. ויותר מזה להבדיל באלפים הבדלות. רק שדיברה תורה כלשון בני אדם, משל ומליצה. מה? איך תגיד? איזה משל תיתן יותר מזה? כאילו איפה תחפש משל? זה, זה מה שאנחנו יכולים. אבל האמת היא שההבדל בין מידת-- עכשיו לא מדברים על מידת החסד בנשמה שלנו. מידת החסד בנשמה של אברהם אבינו לעומת המידות דאצילות זה כזה ריחוק הערך, שאפילו ההבדל בין אפר לעץ זה אלף אלפי הבד-- פי אלף אלפי אלפים יותר.

39:29 דובר 14 אז אנחנו לא יכולים להבין מה החסד ה-האלוקי.

39:32 דובר 2 בדיוק, זה מה שהוא רצה להגיד. מצד אחד כתוב "ויפח באפיו נשמת חיים". מה לומדים מזה? שמבשרי אחזה אלוקה, וכל אחד הנשמה שלו היא חלק אלוקה ממעל ממש, ואור אין סוף מאיר ונמצא ומחיה את הנשמה שלו. ולכן מהנשמה שלו כן אפשר ללמוד על אלוקות. אבל תדע לך שכל מה שאתה מבין זה אפילו לא אפר. אז זאת ההקדמה. עכשיו מתחילים את המשל עצמו. המשל הראשון. והנה כללות הי' ספירות שבנשמת האדם נודע לכל בדרך כלל, בכתב יד ליתא. כשה--

40:34 דובר 15 מה זה בכתב יד ליתא?

40:36 דובר 2 בכתב יד איננו. כשה-- רב אשר, אשר גרוסמן, שהוא בא להדפיס את איגרות קודש בשנת תרס"ח, אז לא היה לו את הכתב, את הכתב יד של אדמו"ר הזקן לא היה לו, רק הוא השווה מכל מיני כתבי יד של מעתיקים, כל מיני מכתבים. אז היה משהו מודפס והיה לו כמה כתבי יד. אז בכתב יד שהיה לו המילים האלה לא היו. בדפוס זה כן היה, אז הוא כן הכניס כי זה היה כתוב קודם, אבל הוא הוסיף בסוגריים שבכתב יד שיש לי המילים האלה לא נמצאות כי הן לא כל כך מובנות. על כל פנים, אז כללות הי' ספירות שבנשמת אדם נודע לכל שהמידות נחלקות בדרך כלל, באופן כללי, לז' מידות, וכל פרטי המידות שבאדם באות מאחת מז' מידות אלו, שהן אותן שבע מידות שיש בנשמה שלנו, הן שורש של כל המידות של האדם וכללותן. זאת אומרת, נכון שיש באדם המון המון, אה, אינספור, אה, שילובים של כל מיני מידות ודעות של, של אהבה ושמחה וכעס ובאופן... שיש, יש בגשמיות מאוד קל להסביר את זה. יש, אה, כמה טעמים יש? מר, מתוק, מלוח, חריף, חמוץ. מה, שכחתי משהו? אה? חמישה טעמים, אולי שישה. אולי שכחתי משהו.

42:19 דובר 15 חריף שמים בסוגריים נראה לי, את החריף.

42:22 דובר 2 לא משנה. יש חמישה טעמים. בסדר. עכשיו בוא ניקח רק את הטעם המתוק. כמה, כמה טעמים יש של מתוק? אה? כן, אבל גם ב-- אבל גם בחריף יש אינסוף טעמים וגם בחמוץ יש אינסוף טעמים. כן, גם במתוק יש אינסוף טעמים. אז גם ב-ב-בנשמה-- למה זה ככה בגשמיות? כי זה ככה ברוחניות. בכללות יש שבע מידות, אבל בפרטות כל אחת מהשבע והשילובים ביניהן הוא אינסופי. אז כל המידות שבה-- אתה יכול לקחת שני אנשים שהם שני אנשי חסד, שניהם אוהבים לעשות דברים טובים ושניהם אנשים חייכנים. הם לא נראים אותו הדבר והם לא מתנהגים באותו דבר ולכל דבר שהם רואים הם מתייחסים אחרת-- למרות שהם בכללות הם שניהם, שניהם חסד. כן, זה נקרא ה-ה-ה-- בפרטי המידות יש אינספור, אבל כל האינספור מידות שיש באדם הן משתלשלות מאותם שבעה שורשים, שבע מידות כלליות שבנשמה.

43:37 דובר 15 לכל נשמה יש שבע מידות. אין מצב שכזה, אה, חסר לה מידות, שנבראו עם כל השבע מידות. כל נשמה נבראה עם שבע מידות. יש ילד אתה רואה, אה, אה, לפעמים הילדים אני רואה, יש ילדים שהם, אה, טובי לב ויש ילדים שאתה רואה שקשה להם לתת, קשה להם ל... אז מה?

44:00 דובר 2 אז זה מוסבר באיגרת הקודש אחרת. ולמדנו את זה כבר. "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו", שאצל כל אחד יש מה שמאיר אצלו יותר בגלוי ומה שנמצא אצלו יותר בהיעלם.

44:13 דובר 15 אז אני מצט-- אז לכל ילד יש המידות האלה.

44:15 דובר 2 ועל זה נאמר הפסוק, הוא לומד שם, "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך", שגם ביראיך, אלו שהם מצד בית שמאי, מצד מידת הגבורה, גם עליהם נאמר "מה רב טובך", שגם בנשמה שלהם יש רב טוב העליון, רב חסד, חסד, חסד העליון האלוקי האינסופי, גם אצלם הוא נמצא. היי, למה לא רואים? אצלם זה עיקר ואצלם זה העיקר ב-ב-בהבדל הוא בהעלם ובגילוי. לא, לא ב... לא בעצם המציאות. איך מגלים אותו?

44:51 דובר 15 זה מה שבאתי להגיד. איך אבל מגלים אותו?

44:54 דובר 2 כן. איך אופים את העוגה? את יודעת כמה זמן, כמה שעות, באיזה תנור, באיזה חום. זה מלאכה. לומדים את זה. כן. אז כל פרטי המידות שבאדם באות מאחת מז' המידות, אלו שהן שורש כל המידות וכללותן, שהן מידת החסד. אז מה זה שבע מידות? זה פה מתחיל את המשל בפועל. למה זה אמרנו? שאשר המידות שבאדם הם הנש-- האלוקות הרי מאירה באדם. אז אם באדם יש שבע מידות אז גם למעלה זה שבע מידות. אז קודם כל נבין איך המידות אצלנו ואחר כך מזה יהיה אפשר קצת להבין יותר למעלה. אז קודם כל אמר, ראשונה מידת החסד. מידת החסד היא התכונה להשפיע בלי גבול, בלי גבול. הרצון, ה-הזה שאדם אוהב לתת זה בא ממידת החסד שלו. מידת החסד לא-לא מגבילה. לתת לכולם, כן מגיע, לא מגיע, לחבר, לאוהב, לשונא, לתת. תן לו. מה אכפת לך? כואב לך? תן. זה חסד. מידת הגבורה היא לצמצם מלהשפיע כל כך או לא להשפיע, ונוסח אחר, לא להשפיע כלל וכלל, לא להשפיע בכלל. מידת הגבורה אומרת, סליחה, מה? למה? מה, הוא עשה לי משהו? למה שאני אתן לו? שילך לעבוד.

46:26 דובר 15 זה מידה שנחשבת פחות ממידת החסד?

46:28 דובר 2 לא. זו מידה אחרת. מידה אחרת. זה מידת גבורה. זה לא מידת חסד, זה מידת גבורה. זה משהו אחר. מידת הרחמים היא לרחם על מי ששייך לשון רחמנות עליו. הוא מסכן. נכון, לא מגיע לו. זה נעבעך, בחייך תן לו. החסד לא אומר כזה. החסד אומר, תן לו, מה אכפת לך? מגיע, לא מגיע, תן. גבורה אומרת, אני בא ואומר: תבדוק, כן כן, לא, לא. והחסד והרחמים אומר, בסדר, נכון, צודק, לא מגיע לו, נכון. אז מה? בכל זאת, זה רחמים. והיא מידה ממוצעת בין גבורה לחסד, שהיא להשפיע לכל, גם למי שלא שייך לשון רחמנות עליו כלל. אה, סליחה, היא מידה ממוצעת בין גבורה לחסד. מה זה חסד? חסד היא להשפיע לכל, גם למי שלא שייך לשון רחמנות עליו כלל, מפני שאינו חסר כלום. למה שאני אתן לו? הוא יותר עשיר ממני. למה שאני אתן לו? ואינו שרוי בצער כלל. לפי שהיא מידת ה-ה-הרחמים היא מידה ממוצעת, לכן נקראת תפארת, כמו בגדי תפארת, על דרך משל, שהוא בגד צבוע בגוונים הרבה מעורבים, מעורבים בו בדרך שהוא תפארת ונוי. אם זה בגד שהוא רק מצבע אחד זה פחות יפה. יש פה כמה גוונים, אז לכן מידת הרחמים שמעורבת מחסד ובגבורה זה נקרא תפארת. יש פה שני גוונים. מה שאין כן בגד בצבע וגוון אחד לא שייך בו לשון תפארת. אחר כך בבוא ההשפעה על ידי מעשה אז כבר יש פה עוד שני שלבים. דהיינו בשעת ההשפעה ממש. אז קודם כל צריך להתייעץ איך להשפיע בדרך שיוכל המקבל לקבל ההשפעה. אוקיי, כבר עברנו את שלושת המשוכות של חסד, גבורה, תפארת. הוא כבר החליט שהוא רוצה לתת וכמה הוא

48:25 דובר 2 רוצה לתת. עכשיו, אבל איך הוא ייתן? בצורה כזאת? בצורה כזאת? עכשיו, אחר כך. כן? הוא כבר החליט לתת, אבל עכשיו איך?

48:37 דובר 3 סליחה רגע, מידת הרחמים זה התפארת?

48:40 דובר 2 כן.

48:41 דובר 3 אוקיי.

48:45 דובר 2 אז להתייעץ, "כגון הוא רוצה להשפיע דבר חכמה ללמדה לבנו". אז הוא כבר החליט שהוא רוצה ללמד את הבן שלו, הוא החליט מה הוא רוצה ללמד אותו. אבל ה-ה-הילד לא מבין. איך אני אלמד אותו? זה כבר תכונה, זה בפני עצמה. עניין מידה בפני עצמה. להתייעץ איך. "אם יאמרנה לו כולה כמו שהיא בשכלו לא יוכל הבן להבין ולקבל. אם יגיד לו מעט מדי, אז, אז, אז בטח שהוא לא יבין ויקבל". כן צריך להיות, צריך להיות גם כן פה איזשהו ממוצע. שתי מידות. אחת שאומרת, אה, ניתן לו ככה. לא, לא, לא, זה לא ניתן לו. גם באיך יש את שתי המידות, שזה נקרא נצח והוד. הנצח זה הלהשפיע וההוד זה זהו, מספיק, עד פה. אה, לא יכול-- רק שצריך לסדר לו בסדר ועניין אחר, אה, ועניין אחר, דבר דבור על אופניו מעט מעט. "ובחינת עצה זו נקראת נצח והוד שהן כליות היועצות". אחר כך יש עוד, עוד שתי דרגות שצריך ב-בסדר ההשפעה. כבר החלטנו מה לתת והחלטנו כמה לתת והחלטנו איך לתת, אבל עכשיו צריך בפועל לתת. אז שתי, שתי נצח והוד הם לא רק שתי הכליות היועצות, אלא הם גם תרין ביעין המבשלים את הזרע, שיהיה טיפה הנמשך מהמוח. דהיינו, הדבר חכמה ושכל נמשך משכל אב, שלא יומשך כמו שהוא שכל דק מאוד במוחו ובשכלו, רק ישתנה קצת מדקות שכלו ויתהווה שכל שאינו דק כל כך כדי שיוכל הבן לקבל במוחו והבנתו. כשהרב רוצה ללמד, האבא רוצה ללמד את הבן שלו עניין עמוק, אז גם אחרי שהוא החליט מה והחליט איך, אם הוא יגיד לבן את הדבר כמו שהוא, הוא ה-- הילד לא כלי לזה. הוא לא

51:13 דובר 2 יבין כלום. צריך להוריד לו את העניין לרמה שלו על ידי משל, על ידי דוגמה, על ידי הקטנת העניין. הוא יגיד לו את העניין רק בצורה כללית, בלי כל הפרטים, בלי כל הרוחב והאורך והעומק. הוא יסביר לו רק נקודה כללית. כן? ה-ה-ה-התכונה הזאת להוריד את השכל היא גם חלק מהנצח והוד. זאת אומרת, הנצח וההוד יש להם שני תפקידים. תפקיד אחד איך לתת ותפקיד שני בפועל לעשות את הפעולה של ההורדה, של הצמצום, של הורדת האיכות.

51:52 דובר 3 מה זה ההורדה? זה נצח או הוד?

51:56 דובר 2 אמרנו ששתיהם ביחד עושות את זה. הנצח הוא, הוא זה ש-ש-ש-שרוצה לדחוף, לתת. נצח הוא ענף החסד וההוד הוא ענף הגבורה. זה שאומר, אה, קצת פחות, לא כל כך הרבה. תוריד, תוריד. זה, זה הכל בתוך נפש אדם פנימה. כן? ממש על דרך משל כטיפה יורדת מהמוח שהיא דקה מאוד ונעשית גסה וחומרית ממש בכליות ותרין ביעין. וגם עניין שלישי בנצח והוד, שהם גם נקראים שח-שחקים וריחיים ששוחקים מן לצדיקים". יש, אה, אולי פעם נעשה איזה שיעור מעניין על השבעה רקיעים. אז כתוב שברקיע החמישי שמה יש... נדמה לי לא החמישי. יש שמה, אה, אה, אה, ריחיים שטוחנות מן לצדיקים. מובא-- מוסבר בספרי קבלה מה זה הרקיע הזה ומה זה הריחיים האלה. זה נצח והוד, זה הספירות נצח והוד, אה, שהן לוקחות את האלוקות כביכול, ומפוררות אותו ככה שזה יוכל, אה, לרדת. עכשיו, כמו שלוקחים לתינוק, רוצים לתת לו לאכול, אז מפוררים לו את זה כדי שהוא יוכל לבלוע. כדי שהעולמות שלנו יוכלו לקבל את האלוקות אז לוקחים אותם ומפוררים אותו כדי שזה יוכל, אה, להתקבל למטה. אז ככה בשכל, כשמדברים על שכל, אז יש פה שני עניינים כלליים שבאים להוריד את השכל למטה. כשהרב רוצה ללמד תלמיד. מדברים על המשל, לא על הנמשל, כן? כשהרב רוצה ללמד לתלמיד או אבא לבן, אז יש פה שני דברים. דבר אחד צריך להוריד את השכל באיכות שלו.

53:48 דובר 4 להתאים את עצמו.

53:49 דובר 2 כן, אבל בהתאמה יש שני פרטים כלליים. יש הרבה פרטים, שני פרטים כלליים. דבר אחד צריך להוריד אותו, להוריד אותו זה שהוא מסביר, אומר לו רק את העניין הכללי. הוא לא נכנס לפרטים. כן? אומר לו רק את, את, את הכלל, את, את נקודת העניין מה שנקרא. כן? או מלביש אותו במשל. כן? זה נקרא שהוא מ-מוריד אותו למטה. עכשיו גם זה לא מספיק. אם זה שכל מאוד עמוק, או לחילופין הילד מאוד קטן או מאוד רחוק מהרמה.

54:18 דובר 4 מוריד לנו את ה, את העניין ה-- שכל שלנו.

54:22 דובר 2 אם, אם, אם המקבל הוא מאוד רחוק מהעניין שרוצים ללמד אותו, לא מספיק רק להוריד לו את זה, כי גם את זה הוא לא יתפוס. צריך לחלק לו את זה לחלקים.

54:34 דובר 4 כשמלמדים משהו עמוק.

54:36 דובר 2 משהו עמוק וגדול ש-- תלוי לפי הערך של מי. הוא עמוק וגדול לגבי המקבל הזה.

54:42 דובר 4 כן.

54:43 דובר 2 אז קודם כל צריך להוריד לו את זה, אבל גם אחרי שמורידים לו צריך, רגע קודם זה-- היום נלמד אותו רק את זה. מחר... זה ש-שזה נקרא שח-שחקים, ריחיים. לטחון, לפורר אותו לחלקים. זה גם כן נצח והוד. זאת אומרת נצח והוד יש להם כמה חלק-- קודם כל להחליט, אה, אה, אה, איך לתת. אחר כך לעשות את הפעולה של ההורדה ואחר כך עוד לפורר אותו לחלקים. זה הכל עניין של נצח והוד, שזה הכל תכונות נפשיות ב-ב-בנפש. מהשבע תכונות שבנפש. אה, איפה השורה אחד עשרה? אה, "כמו הטוחן חי-חיטים בריחיים. על דרך משל שמפורר חיטים לחלקים דקים מאוד, כך צריך האב להקטין השכל, דבר חכמה שרוצה להשפיע לבנו, לחלקם לחלקים רבים ולומר לו מעט מעט ומוצק ודק". כל, כל פעם קצת, אחרת הוא לא יצליח, אה, לקלוט. "וגם עוד עניין של בחינת נצח", עוד עניין נוסף, "לנצח ולעמוד נגד כל מונע ההשפעה והלימוד מבנו, מבית ומחוץ". יכול להיות שהאבא בעצמו יגיד, "הוא עוד לא מתאים, הוא עוד קטן". כן. "לא מגיע לו. הוא עושה בעיות, לא רוצה ללמד אותו". צריך-- האבא צריך לתפוס את עצמו, לנצח את עצמו. כן, אני חייב. זה מצווה שלי. אני צריך לנצח את עצמו. זה מניעות מבית. יש מניעות מבחוץ. אה, צריך ללכת לעבודה, יש, יש עוד ילדים, יש כל מיני. כן יש-- אז א-א-ל-ל-למלמד, חוץ מזה שהוא צריך, אה, בתוך עצמו לעשות את כל הפעילות כדי להוריד את השכל אל ה, אל הילד אל ה-- אל המקבל. הוא צריך גם הרבה פעמים לעמוד נגד מניעות מבית ומחוץ. הוא כבר הצליח לעשות ב-ב-בתוך עצמו את כל הפעילות. בסדר, אבל עכשיו לפה הולך לילד ללמד

56:58 דובר 2 אותו. זה עוד משימה, כן, זה עוד עניין.

57:03 דובר 5 כן.

57:04 דובר 2 אז גם זה שייך לנצח. מביא איתו להתחזק נגד מידת הגבורה והצמצום שבאב עצמו, שהיא מעוררת דינים ברצונו הגדול מה שהוא לא ראוי לכך עדיין. בכתב יד נרשם: חסר. יש איזה שני הסברים מה בדיוק חסר פה. אה, קודם כול הוא לא דיבר על מידת ההוד. כן. וכן בכלל על מידת הנצח. איפה ההוד? וגם לפי ההסבר שה-שה-שהנצח הזה כולל גם את עניין ההוד, כי כמו שאמרנו בכל דבר יש את שני הצדדים, אז גם לפי זה יש עדיין, יש, יש פה כמה הסברים מה בדיוק חסר. הרבי דן בנקודה הזאת, אבל לפועל פשוט היו חסרות כמה שורות בכתב יד ואין לנו אותן. זה מוסבר במקומות אחרים יותר. אז דיברנו על חסד, גבורה, תפארת, נצח, נצח והוד הוא דיבר באריכות, וחסר לנו עכשיו יסוד. ובחינת יסוד היא על דרך משל להתקשרות שמקשר האב שכלו בשכל בנו בשעת לימודו עמו באהבה ורצון שהוא רוצה שיבין בנו. ובלעדי זה גם אם היה הבן שומע דיבורים אלו עצמם מפי אביו... נדלג רגע על הסוגריים. לא היה מבין כל כך כמו עכשיו שאביו מקשר שכלו אליו ומדבר עמו פנים אל פנים. האבא כבר עשה את כל ההכנות והוריד את השכל. בפועל, כשהוא הגיע ללמוד עם הילד שלו הוא היה עייף, אבל הוא כבר עשה את כל ההכנות ועכשיו זה הזמן ואין מה לעשות אז הוא לומד איתו. מה הבן יבין? לא יבין כלום. למה לא יבין כלום? כי אבא מלמד אותו בלי חשק. וכשמלמדים בלי חשק המקבל לא מקבל. כי חלק מהעניין של הלימוד זה התקשרות, ויסוד זה התקשרות. ובלי התקשרות אין הולדה. לא נולדים ילדים. צריך להיות קשר. קשר רגשי.

59:20 דובר 5 הכנה עכשווית של התקשרות.

59:22 דובר 2 כן. וכל מה שהחשק והתענוג של האבא גדול יותר, גדול, כך ההשפעה בלימוד גם תהיה גדולה. הבן יוכל לקבל יותר ואבא משפיע יותר, כי על ידי החשק והתענוג מתרבה ומתגדל שכלו בהרחבת הדעת להשפיע וללמד לבנו. בסוגריים: כמו על דרך משל בגשמיות ממש, ריבוי הזרע מרוב החשק והתענוג, ועל ידי זה ממשיך הרבה מהמוח. ולכן נמשלו באמת לזיווג גשמי כמו שהתבאר. טוב. מה, איך אנחנו עם הזמן? עוד יש זמן, נכון? או שנגמר?

1:00:10 דובר 5 אין בעיה.

1:00:10 דובר 2 אה?

1:00:11 דובר 5 יש שעה, הכול לפי הקהל.

1:00:15 דובר 2 הגענו בערך לחצי, לשני שליש, כאילו אולי נגמור את ה-, את ה-, נגמור את החלק הזה.

1:00:22 דובר 5 בסדר.

1:00:23 דובר 2 או שכבר מספיק.

1:00:25 דובר 5 לא מפריע. אני הייתי ממשיכה, אבל מה שתחליטו. כן, אני גם הייתי ממשיכה.

1:00:30 דובר 2 אז, אז נגמור רק עוד את הקטע הזה שהוא הסיום, סיום העניין של מה שהתחלנו פה. מה התחלנו? החלק הראשון של שהרבי אומר למה בכלל, מה דיברנו בהתחלה? אם בכלל צריך את העניין של ספירות ואחר כך איך בכלל אפשר לאלוקות? מה, איך אני יכול? יש לי קצה חוט להבין מה זה אלוקות. אומר כן, מתוך הנשמה שלך יש קצה חוט. איך? ויפח באפיו נשמת חיים, ואתה נפחת בי. ואה, אם ככה אז, אז אולי הנשמה, אז, אז הנשמה שלי זה כמו הספירות. לא, לא, לא, לא, תירגע, זה לא בדיוק ככה, זה רק כמו אפס, אבל אפילו אלף אלפים הבדלות מאשר אפס. אבל כן, הוא בעצמו, המהות כן, זה הוא בעצמו, זה אותו, אותו העץ, אותו, אותו החומר, אותו הדבר. זה נראה אחרת, זה מהות אחרת, אבל זה אותו אחד. ואז הוא התחיל להסביר איך נראות המידות של הנפש שלי. אז יש לי בנפש שבע מידות שזה חסד, גבורה, תפארת, אה, נצח, הוד ויסוד. הוא לא הסביר פה את העניין של חכמה, בינה ודעת וגם לא הסביר פה את העניין של מלכות. הסביר פה את העניין של השש מידות. ממשיך הרבי: והנה מידות אלו, אותן שש מידות שעליהן דיברנו, הן בחינת חיצוניות שבנפש. ובתוכן לבושות מידות פנימיות, שהן אהבה ויראה וכולי. זאת אומרת שלכל מידה שעליה דיברנו יש בחינה חיצונית ובחינה פנימית. מה שדיברנו עד עכשיו זה החיצוניות של המידה, ולכל אחד מהחי-- אם כל דבר שהוא יש לו חיצוניות, יש לו פנימיות. איך הוא קיים? איך הוא חי? בשביל מה? בשביל מה צריך אותו? יש לו איזשהו טעם, איזושהי סיבה למה הוא קיים. כן, למה יש פה

1:02:36 דובר 2 כוס? בשביל לשים בתוכה קפה. נכון? כן או לא?

1:02:43 דובר 5 לא, אבל מה זה מידה חיצונית כשכאילו עושים אותה? לזה את, לזה אני מתכוונת.

1:02:48 דובר 2 זה כלי.

1:02:49 דובר 5 כן.

1:02:49 דובר 2 כל כלי יש לו את הצד החיצוני שלו והצד הפנימי שלו.

1:02:53 דובר 5 נכון.

1:02:54 דובר 2 הצד החיצוני שלו בשביל מה? כדי שיהיה אפשר לתפוס אותו.

1:02:58 דובר 5 כן.

1:02:58 דובר 2 זה בשביל הבחוץ, בשביל מי שבחוץ. הצד הפנימי שלו בשביל מה? בשביל האור, בשביל התוך, מה שמכניס, מה שמכניסים לו בפנים. כן?

1:03:07 דובר 5 כן.

1:03:09 דובר 2 זה ממש כלי קלאסי, אבל כל כלי שבעולם יש בו את שני הדברים האלה. אם אנחנו אומרים שה-שה-, אה, מידות הן כלי לאלוקות, לנשמה שנכנסת בתוכם, יש בהן את החיצוניות שלהן ויש את הפנימיות. החיצוניות זה מה שאיתן הן פועלות בחוץ והפנימיות זה הטעם, הסיבה, מה שמחיה אותן בפנים. כן? אז עכשיו דיברנו על מידת החסד. חסד זה דבר שהאדם הולך ועושה חסדים בעולם, נותן צדקה, אה, עוזר לזולת וכן הלאה. כן, למה הוא עושה חסד? כי הוא אוהב את הזולת. נכון? אם הוא לא היה אוהב אותו, למה הוא עושה לו חסד? אז נמצא שהאהבה היא הפנימיות של החסד. על דרך זה היראה היא הפנימיות של מידת הגבורה.

1:04:16 דובר 5 שבגבורה זה

1:04:17 דובר 2 מה?

1:04:17 דובר 5 חסד שבגבורה, כל ההתכללות.

1:04:19 דובר 2 לא! אתה לא זוכר בכלל. ב-ב-לא, בלי, בלי עירוב של ה... בלי ההתכללות.

1:04:24 דובר 5 אה, בלי... אה.

1:04:25 דובר 2 החסד עצמו יש את ה"מה הוא עושה" ויש את ה"למה הוא עושה". מה הוא עושה? הוא נותן צדקה. אה, לא עושה צדקה. מה הוא עושה? הוא מלמד את הבן שלו. למה הוא מלמד את הבן שלו? כי הוא אוהב אותו. למה הוא לא מ-מ-מלמד, מלמד את הבן של, של ה-, של החבר שלו? את הבן שלו הוא אוהב. אז נמצא שהאהבה היא הסיבה לחסד שהוא עושה. אז האהבה זה הפנימיות, זה הטעם הפנימי, והחסד זה הפעולה, זה החיצוניות. בואו נראה את זה בפנים. הנה. "מידות אלו שעליהן דיברנו הן בחינת חיצוניות שבנפש ובתוכן לבושות מידות פנימיות שהן בחינת אהבה ויראה, כו'. דהיינו על דרך משל, אבא משפיע לבנו מחמת אהבתו", אז הוא משפיע, זה חסד. למה? מחמת אהבתו, זה הפנימיות. "ומונע השפעתו מפחדו ויראתו שלא יבוא לידי מכשול אם אני אתן יותר מדי שהוא לא ראוי, הוא ישתמש בזה לדברים לא טובים", אז... פעם ראיתם אבא שמלמד את הבן שלו נהיגה בגיל עשר? מסוכן. כן. אז הוא לא מלמד אותו.

1:05:39 דובר 5 אה.

1:05:40 דובר 2 זה חסד הוא שייתן לו, שילמד אותו. אמר, סליחה, זה לא מתאים. כן? וכן הלאה. "ומקור ושורש מידות אלו, גם הפנימיות וגם החיצוניות, הוא מחב"ד שבנפשו. כי לפי שכל האדם כך הן מידותיו", כנראה בחוש. רואים את זה בחוש. "שהקטן שהשכל שלו הוא בבחינת קטנות, אז כך כל מידותיו הן בדברים קטני הערך". אבל למדנו את הנושא הזה כמה פעמים, ש"לפי שכלו יהולל איש". איש זה מעלת... הרי יש, אה, אה, אנוש, איש, אה, א-אנוש, איש, גבר ואדם. אנוש הוא מלשון אנוש, חלישות. איש זה מעלת המידות, וגבר זה שהוא מתגבר על יצרו, ואדם זה השלמות, זה עניין של מוחין. אז ה... אז "לפי שכלו יהולל איש". איש זה מעלת המידות. מה, מה קשור "לפי שכלו יהולל איש"? היו אמורים "לפי מידותיו יהולל איש". ככה היה צריך להגיד. כן? אם איש זה מעלת המידות, מה היה צריך להגיד? "לפי מידותיו יהולל". למה לפי שכלו? בגלל שהמידות הן לפי ערך השכל. רואים שילדים קטנים... אתה מציע להם דברים גדולים, אז... זה לא מושך אותו. ילד שהוא ממש קטנצ'יק, פצפון, תציע לו לשחק כדורגל, הוא... לא יודע מה זה בכלל. הוא תינוק. כן. ילד שכבר יודע לשחק, תציע לו, אה, אה, ללמוד, ללמוד חסידות. משעמם אותו. כן? ככל שהשכל יותר גדול-

1:07:34 דובר 5 מדבר על גיל, לא על שכל. זאת אומרת, כאילו, סתם תיקח עכשיו אנשים מאותו גיל.

1:07:39 דובר 2 כן.

1:07:40 דובר 5 כל אחד רמה קוגניטיבית אחרת ו-וזה לא קשור למידות של הבן אדם. אחד יכול להיות, אה, לא יודעת מה, פרופסור ללא יודעת מה ל-לחלל, ואחד יכול להיות, אה, לא יודעת מה, רופא ילדים, והמידות שלהם, שניהם כאילו חכמים מאוד, המידות שלהם, אה-

1:07:57 דובר 2 אנחנו לא מדברים פה על עבודת המידות. עבודת המידות זה עוד עניין. יש דבר שעצם המוחין פועלים במידות מצד עצמם. אה, אדם שהוא עסוק במושכלות, גוי. גוי רשע, אמ, בעל תאוות. אבל אם הוא מתעסק במושכלות אז הוא לא מתרגז, הוא לא מתפרץ. הוא אדם מיושב בדעתו, הוא... השכל מ-משפיע על הרגש, כן. זה הולך ביחד. וככל שהשכל אה יותר גדול הוא יכול, אז השני אמר משהו הפוך ממני. לא יתהפך העולם. מישהו שהוא-- שיש לו שכל קטן, דעת שלו קטנה, מישהו רק... הוא רק מתחיל להגיד את המשפט, אממ, יוצא עליו ו-ו-ו-אש וגופרית. מה?

1:08:53 דובר 6 הבנתי.

1:08:54 דובר 2 אה?

1:08:55 דובר 6 הבנתי.

1:08:56 דובר 2 ה-ה-ה-ה-ה-הרגש של האדם מתפתח לפי השכל. זה הולך ביחד. רואים, רואים את זה בחוש. זה לא צריך איזה הוכחות. את זה רואים באופן כללי, זה, זה אצל קטנים ויותר גדולים באופן פרטי. כמובן שיש הבדלים מאחד לשני.

1:09:12 דובר 6 כן.

1:09:16 דובר 2 כמו שנראה בחוש, שהקטן שהשכל שלו בבחינת קטנות, כך כל מידותיו הן בדברים קטני הערך, וגם בגדולים לפי שכלו יהולל איש, כי לפי רוב חוכמתו כך רוב אהבתו וחסדו, וכן שאר כל מידותיו הפנימיות והחיצוניות מקורן מחב"ד שבו. והעיקר הוא הדעת שבו, הנמשך מבחינת החוכמה ובינה שבו, כנראה בחוש, כי לפי שינוי דעות בני אדם זה מזה כך הוא שינוי מידותיהם. זה עצמו צריך עניין, עניין גדול להסביר, לא עכשיו. אולי פעם ניכנס לזה. אה, על כל פנים, מה שהוא הסביר עד לכאן, שכדי להבין את האלוקות צריך להבין את המידות שבנפש האדם. המידות שבנפש האדם הן באופן כללי עשר המידות, חוכמה, בינה ודעת ושבע המידות. הוא הסביר אותם, ועל פי זה אנחנו צריכים להבין את הקדוש ברוך הוא. מה הקשר? בקטע הבא, האחרון של האיגרת, זה היה הקטע השני. בקטע האחרון של האיגרת הוא יסביר שכל המידות שעליהם דיברנו הם רק משל. משל למה?

1:10:23 דובר 6 דקה.

1:10:24 דובר 2 הם משל למידות של הנפש האלוקית. המידות שעליהם דיברנו זה מידות של נפש הבהמית, הנפש השכלית, הנפש שמחיה את הגוף. והנפש הזאת, הנפש הבהמית שאותה אנחנו מכירים כי אנחנו חיים איתה ביום יום, אותה אנחנו מכירים טוב. אז נכון שהיא לא קשורה בכלל לאלוקות, אבל היא כן משל לנפש האלוקית, והנפש האלוקית היא כבר כן משל על הספירות.

1:10:53 דובר 6 טוב.

1:10:55 דובר 2 המידות שלי הם משל למידות של הנפש האלוקית. אך אם אני אנסה ישר להבין מה זה נפש אלוקית, אני לא יכול להבין, כי זה... גם זה עניין גבוה. נו תשמע, מה זה נפש הבהמית שלך אתה יודע? אני מכיר אותה טוב. כן. תדע לך המידות האלה, בוא נסביר, נפרט אותן מה זה. זה משל לנפש האלוקית. עכשיו אחרי שהסברנו מה זה חסד וגבורה בגשמיות, בללמד את הילד, בלכעוס על השני, בלצעוק, בלשמוח, בלאכול מתוק. אני מבין עכשיו מה זה, מה זה, מה זה שבע מידות ב-בעניינים שאני מבין אותם. עכשיו על פי זה אני אוכל להבין מה זה השבע מידות באלוקות של הנפש האלוקית שלי.

1:11:43 דובר 6 איפה העץ והאפר שאי אפשר בכלל להבין? דיברנו, אמרנו שכאילו...

1:11:48 דובר 2 אבל זה, אז זה אומרים שגם המידות של הנפש האלוקית הם רק אפר, אפר לעומת הספירות עצמן. אבל זה כבר האפר של הספירות. זה כבר המהות שלהן ממש. זה מאותו סוג. זה מה שאפשר להבין. זה יהיה ב-בקטע האחרון של המכתב.

1:12:10 דובר 6 תחזור עוד פעם, אם אתה יכול. החלק האחרון לא הבנתי.

1:12:15 דובר 2 אמרנו שהמידות של הנפש-- יש באדם שתי נפשות. זה חידוש של אדמו"ר הזקן. אגב, למה מוכרחים להגיד שיש שתי נפשות? יש נפש אחת. עם אותה נפש אני אוכל ושותה ו-ולומד תורה. ו... למה צריך להגיד שיש שתי נפשות? ההסבר הוא פשוט. כתוב, אה, חז"ל אמרו, אמ, נו. אה, איך הולך? "יהא בעיניך כרשע", איך זה מתחיל? אה, "משביעים אותו, משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, יהא בעיניך כרשע". כן? אז מצד אחד אומרים חז"ל שאדם חייב ל-- להיות בעיני עצמו כ-כמו רשע. כן? כתוב. מצד שני אומרים חז"ל, אותם חז"ל בפרקי אבות, "אל תהיה רשע בפני עצמך". פעם אחת אומרים לאדם, היה בעיני-- מצווה, היה בעיניך, תחזיק את עצמך שאתה רשע. פעם אחת אומרים לו, "אל תהיה רשע בפני עצמך". אסור לך לחשוב על עצמך שאתה רשע. איך זה עובד? כן? אז מה ההסבר? ההסבר הוא ש... עוד, עוד, עוד פרט אחד. עוד פרט אחד באמצע. אמ, אדם שלא עשה אף פעם עבירה. מה הוא? צדיק. נכון. אדם ש... עשה עבירה, נו, אז הוא כבר לא צדיק. אז מה הוא?

1:14:16 דובר 6 גם לא רשע.

1:14:17 דובר 2 למה לא?

1:14:19 דובר 6 כי רשע זה רשע.

1:14:20 דובר 2 למה? הוא עשה נגד רצון השם.

1:14:23 דובר 6 עשה תשובה.

1:14:24 דובר 2 אם הוא עשה תשובה אז הוא צדיק.

1:14:29 דובר 6 אבל אדם שעשה עבירה נקרא רשע.

1:14:32 דובר 2 כל אדם-- כתוב בריבוי מקומות, גם בגמרא, גם ב-ב-גם במשנה, גם בפוסקים: אדם שעשה עבירה הוא רשע. עשה, עבר על רצון השם. עבר, מה זה עבר? עבר מהצד של הקדושה לצד השני, הוא עבר. זהו, שלום. גמרנו. יחזור בתשובה, הוא יהיה צדיק. אבל עכשיו הוא עבר, אז הוא רשע. מה קורה פה? פעם אומרים לך תהיה רשע, פעם אומרים לך אל תהיה רשע. א-איך זה מסתדר ביחד? אז ההסבר, אה, נקודת ההסבר שבאמת יש שני-- שתי נפשות. פעם מדברים על זה, ת-- זאת, על נ-- על הנשמה הזאת. פעם מדברים על הנשמה הזאתי. כשמדברים על אדם מצד המעשים שלו, אז מצד המעשים הוא יכול לעשות או לא לעשות. אבל מה קורה אצלו בלב? מי שולט אצלו בלב? בלב שולט אצלו הנ-הנפש האלוקית או הנפש ה-השנייה. אז אדם כזה ששולט אצלו בלב רק הנפש האלוקית, הוא צדיק. אדם כזה שמי הבעל הבית אצלו רק הגוף, הנפש הבהמית שלו, אז הוא רשע. אדם כזה שיש אצלו כל הזמן מלחמה, אז הוא בינוני. הוא יכול ליפול, הוא יכול לא ליפול, אבל הוא באמצע. הוא, הוא כל הזמן ככה על קו התפר. הוא כל הזמן נלחם.

1:15:54 דובר 6 מאוזן.

1:15:55 דובר 2 הוא מאוזן או שהוא לא מאוזן, אבל הוא כל הז-- הוא נמצא במלחמה. זה, זה, זה בינוני. אז על זה, אמ, אז על זה אומרים ככה: מה זה הנשמה האלוקית? הנשמה האלוקית היא חלק אלוקא ממעל ממש, שאתה לא יכול להבין. אבל הנשמה האלוקית היא מפותלת ומתלבשת בתוך הנשמה הבהמית. יש להם את אותה צורה כללית. אז עכשיו את הנשמה הבהמית שלי אני כן מכיר, אני נפגש איתה, אני חי איתה. אז אם אני אכיר את הנשמה הבהמית שלי, מזה יהיה לי מושג לדבר על להכיר את הנפש האלוקית. אני לא אראה אותה, אני לא ארגיש אותה, אבל אני אדע על מה מדברים. ואותה נפש אלוקית, היא עצמה, תדע לך, היא הענף של הספירות העליונות. בסדר? אז דיברנו עכשיו על הנפש הבהמית שלנו ואחר כך נדבר על הנפש האלוקית. זה הסוף של ה... מכתב. חי הבנים מורנו רבנו אלינו לחמשת חברנו.

1:17:04 דובר 7 זה, תגיד לי לקרוא את זה? זה הייתי היום בצבע וצבע כל מיני דברים.