אגרת התשובה פרק ט'

00:00 דובר 1 מה? כן? בסדר. זה היה.

00:02 דובר 2 אפשר גם לא צריך.

00:04 דובר 1 לא יתניקו למורה.

00:04 דובר 3 טוב, ערב טוב, אנחנו נתחיל. אנחנו אוחזים היום בפרק ט' של, של אגרת התשובה. הפרק ט' מתחיל "וביאור העניין", אז כבר היה לנו כזה דבר, לא זוכר איפה. בכמה מקומות אולי. שער ב' בזה כן מתחיל "ביאור העניין". זאת אומרת, הוא אומר במפורש שלמעשה הוא כבר גמר להגיד את כל ה... גמר להסביר את ה, את הנושא, ועכשיו יש פה, צריך תוספת ביאור. אז איזה עניין הוא בא לבאר? בפרקים הקודמים הוא ביאר מה זה תשובה, איך עושים תשו... מה היא תשובה ואיך עושים תשובה, ואת ההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה. כשעיקר הביאור היה בשני הפרקים האחרונים, ז' וח'. שם הוא הסביר מה זה תשובה תתאה ומה זה תשובה עילאה. שכבר בהתחלה בפרק ד', בתחילת הביאור, אז הוא שאל שבזוהר כתוב שתשובה תתאה זה ה' תתאה ותשובה עילאה זה ה' עילאה. מה פירוש הה' חוזרת למקום שלה? לאיפה היא נפלה ולמה היא צריכה לחזור? אז הביאור היה שהנפש של, שלנו, של כל אחד מאיתנו, שורשה הוא בשם, בשם השם שנמצא בעולם האצילות, באותיות י-ה-ו-ה שמאירות בעולם האצילות. וה... וכמו ששם בעולם האצילות, האותיות, ארבע אותיות שם השם הן השורש לעשר הספירות, אז ככה גם אותן ארבע אותיות מאירות בעשר כוחות הנפש שלנו שנמצאות בגוף, שמשתלשלות מאותן עשר ספירות. ובאופן כללי ה, עשר כוחות הנפש נחלקות לשתיים, באופן כללי. יש את כוח המעשה

02:20 דובר 1 מה, רחל? רחל.

02:25 דובר 3 תודה רבה.

02:27 דובר 1 תביא את הקפה.

02:28 דובר 3 רציתי להגיד לך היום לא צריך קפה, אבל אם כבר הכנת אני אשתה אותו. באופן כללי, החלוקה הכי כללית, אז יש ב-הנפש שלנו כוח המעשה, שזה כוח שפועל לגמרי מחוץ לאדם, ויש את כל הכוחות הפנימיים של האדם, שזה כולל שכל ורגש. כן, שלושת כוחות השכל ושש הכוחות של הרגש, אז זה הכוחות הפנימיים של האדם. יש כוח המעשה. אז כשאדם פוגם במעשה, הוא עובר על מצווה, נכשל בעבירה, הוא פוגם בכוח המעשה של הנפש, והוא פוגם בחוטים שמחברים את הנשמה עם הגוף, שמורכבים מתרי"ג ה-החוטים של המעשה, שמחברים את החבל לנשמה, שמחבר, מחבר את מקור הנשמה ל-לגוף. והוא, והנשמה שלו יורדת לקבל חיות מהקליפות. אז איזה חלק של הנשמה שלו יורד לקבל חיים מהקליפות? אותו חלק שהוא פגם בו, אותו חלק שנפגם.

03:36 דובר 1 בוא, יש, ישב פה. יש פה מקום.

03:42 דובר 3 ערב טוב. עוד לא התחלנו ממש בפנים. אני רק, אה, ככה מקשקש מסביב בינתיים. אז כשאדם נכשל במעשה, מדברים על אגרת התשובה, תשובה שהוא עשה עבירה. כשאדם נכשל במעשה של עבירה, אז הוא פוגם ב-ה' שבנפש שלו, ואותו חלק שנפגם בנפש, החלק התחתון, חלק המעשה, כוח המעשה של הנפש, יורד לתוך הקליפות וממנו מקבל את, את החיות שלו. זה גם גורם שאותה ה-ה' של שם השם שלמעלה, שהיא שורש הנשמה, גם היא יורדת לקליפות ומחיה את הקליפות שלא ברצונה. וממילא כשאדם עושה תשובה על המעשה, אז הוא גם מחזיר את הנשמה שלו למקום שהיא צריכה להיות, שהיא תהיה בקדושה ולא בקליפות, וזה עצמו גורם שגם הה' של שם השם, שהיא השורש של אותו חלק שבנשמה, גם הוא יחזור למקומו וישפיע את החיות לקדושה ולא לקליפות. זה תשובה תתאה, ותשובה עילאה זה כשה-ה' העליונה, הה-ה' הראשונה של שם השם, חוזרת למקומה להתחבר עם היו"ד. מה הפירוש ב-בנפש האדם? אז הוא הסביר ש... הבאנו לזה משל בשבוע שעבר מההבדל בין בן לבין עבד. שעבד עושה את הרצון של האדון שלו, וגם בן, אם הוא בן נאמן ובן אוהב את אבא שלו כך כמו שצריך להיות, אז הוא עושה מה שאבא שלו רוצה. וגם עבד לפעמים יכול להיכשל ולעשות משהו בדווקא נגד האדון שלו, להרגיז אותו, להכעיס, וגם בן לפעמים יכול לעצבן את אבא שלו בכוונה מה שנקרא. כן, זה נקרא זדונות, שהוא עושה את זה בכוונה. ואחר כך כשהבן, אבל אחר כך כשהבן או העבד חוזרים בתשובה, הם מצטערים ומתחרטים. אז אם זה עבד שהוא באמת אוהב את האדון שלו, פה הוא התעצבן עליו חד פעמי, אבל אחר כך הוא... נזכר שבעצם

06:00 דובר 3 הוא אוהב את האדון שלו. אמרנו כמו, הבאנו דוגמה כמו אליעזר עבד אברהם, שמאוד אהב את האדון שלו, ויכול להיות הרבה כאלה. משה שנקרא עבד השם, שמאוד אהב את הקדוש ברוך הוא, כמו שנקרא עבד. וגם בן שהוא חטא לאביו אחר כך יכול להתחרט ולהצטער שהוא חטא לאבא שלו. ויש הבדל עצום בין עבד שמתחרט לבין בן שמתחרט. עבד שהוא מתחרט, בסופו של דבר האדון זה לא אבא שלו. הוא מקבל עליו מפה והלאה לעשות כל מה שהאדון, אה, עושה. אבל האם זה מוליד אצלו איזשהו רגש פנימי? הוא לא קשור ל-ל-ל-- האדון לא ילד אותו, הוא לא בן, ושהוא חוזר בתשובה זה לא הופך אותו להיות בן של ה, של ה, ש-ש-של-- כן, יש הבדל בהרגשה פשוט. אם, אם עבד מדליק, מדליק את החיטה של האדון או הבן מדליק את החיטה של האבא, שורף לו אותה, כן? אחר כך הם מצטערים, מתחרטים. אז ברור שהחרטה של הבן שונה לגמרי מהחרטה של העבד. העבד הוא מצטער ומבקש סליחה ובזה זה נגמר. ה-הבן שהוא קשור לאבא, ה-- הוא, הוא, הוא, הוא, הוא משתגע. "איך, איך עשיתי כזה דבר לאבא שלי?" כן, ההרגשה היא לגמרי לגמרי שונה. אז זה העניין של תשובה עילאה. תשובה עילאה זה לא תשובה על המעשה, שהעניין שלה זה מפה והלאה אני מקבל על עצמי עול מלכות שמיים, אלא תשובה עילאה זה שאני, כמו שאני פה נשמה בגוף, אני ארגיש את הקשר של הנשמה לקדוש ברוך הוא. שמה שיהיה חשוב לי בעולם, מה שיהיה חשוב לי בחיים, מה שיה-- אה, יניע את כל המעשים, את המחשבות שלי, את הרגשות שלי, זה ההתקשרות שלי ל-ל-לאלוקים, לקדוש ברוך הוא.

07:58 דובר 3 זה תשובה עילאה. זה הוא הסביר בפרקים, אה, ז' וח' בעיקר.

08:06 דובר 4 מזן[?]?

08:07 דובר 3 ממ?

08:08 דובר 4 מזן[?]. יש לי שאלה. האם מתישהו, האם בכלל אפשר לעשות תשובה מלאה? האם, האם אפשר להגיע למצב של תיקון חטא לגמרי? כאילו האם אפשר לנקות הכל?

08:25 דובר 3 אז האם אפשר לנקות ולעשות תשובה מלאה? בוודאי.

08:29 דובר 4 אוקיי.

08:31 דובר 3 בוודאי.

08:32 דובר 5 זה לא כזה פשוט.

08:34 דובר 4 כן, זהו. עם כל שנייה נוצרים-

08:36 דובר 3 לא, דווקא השאלה, דווקא השאלה במקום. אני התלבטתי אם לדבר על זה או לא. לא רציתי סתם להאריך לפני שמתחילים לדבר בפנים, אבל-

08:44 דובר 4 לא, זה מטריד כי, כי, כי זה משימה.

08:47 דובר 3 אז, אז, אז נזכיר, רק נזכיר. אני פשוט לא רוצה להיכנס ל... כבר דיברנו על זה באריכות אפילו. דיברנו בפרק א' את, אה, טעות העולם. טעות העולם. אנשים מאוד מבולבלים, אומרים לנו תשובה. אתה צריך לעשות תשובה. מה זה תשובה? אחד אומר תשובה זה להתקרב לקדוש ברוך הוא. השני אומר תשובה זה להצטער על החטאים. שלישי אומר תשובה זה לעשות וידוי. רביעי אומר תשובה זה לתקן את העבר. כל אחד אומר, יש כל מיני. אחד אומר תשובה זה לעשות סיגופים ותעניות. כל אחד עם... וכל הדברים כתובים. אז אדמו"ר הזקן עושה סדר מאוד, מאוד, מאוד פשוט. תשובה, פירוש המילה תשובה, לשוב אל השם. בזה זה נגמר. ברגע שיהודי החליט שמפה הוא מקבל קבלת עול, תשובה זה לא לתקן את העבר וזה לא וידוי וזה לא לכפר על החטאים וזה לא סיגופים ותעניות, זה לא שום דבר. תשובה זה לשוב. ולכן חז"ל אמרו שתשובה זה בשעתא חדא וברגעא חדא. התשובה לא צריכה זמן. ברגע שאדם תופס את עצמו ונותן מכה על השולחן, זהו, מפה ו... זהו. הוא חזר בתשובה. נגמר. מאותו רגע לא יזכירו לו דבר וחצי דבר ביום הדין, לא ביום כיפור ולא ביום הדין ולא שום דבר. תש-

10:15 דובר 4 האם נשארים פירורים? מה אית-- מה, מה-

10:17 דובר 3 קודם כול להבין מהו מושג התשובה. תשובה פירוש לשוב. נקודה. זהו. אחר כך יש שלמות התשובה. שלמות התשובה זה משהו אחר לגמרי. שלמות התשובה זה נקרא שהוא לא רק מפה ולהבא, אלא הוא גם יכפר על העבר. אבל זה לא חלק מעניין התשובה. זה השלמות של התשובה. כשאדם מצטער על מה שהוא עשה ומקבל על עצמו עול מלכות שמיים מפה ולהבא, הוא גמר לעשות תשובה. הוא גמר. זהו. שלמות התשובה, שהוא גם יתקן את העבר, זה עוד עניין. אז להגיע לעשות תשובה, בשביל זה לא צריך תענית. בשביל להגיע עצמו להצטער ולקבל על עצמו עול מלכות שמיים, בשביל זה לא צריך תענית. יהודי, זה ברגע שהוא קולט שהוא לא בסדר, הוא יודע שהוא לא בסדר. התניא, כל, כל ה... כל אריכות הביאור היא לא על איך לעשות תשובה, היא על איך להגיע לשלמות התשובה. על זה כל הביאור. ואז הוא אמר שאיך מגיעים באמת לתשובה על חטאים. אז יש בזה שתי דרגות. הדרגה הראשונה נקראת תשובה תתאה, שהוא יבין קודם כול מה שפגם החטא. הוא יתבונן בגדלות השם שהוא חטא לפניו. הוא יתבונן מה שפגם החטא, כמו שדיברנו שם שלושה פרקים באריכות. כשהוא יחשוב על זה, אז הוא יעורר רחמים רבים על הנפש שלו והוא יבטש את עצמו שהוא היה כזה בהמה, כזה מסואב, כזה מגושם, כזה, אה... יבטש את עצמו ויעורר רחמים. שתי התנועות האלה של לעורר רחמים ולבטש עצמו, ואז זו דרך האמת והישר לתשובה... וייקבע בליבו, וזה גם יתקן את העבר וכולי. זה באמת עבודה, אבל העבודה היא לתקן את העבר, לכפר, לנקות, ועד כדי כך שאפשר להיות חביב לפניו כקודם החטא, כאילו שהוא לא

12:18 דובר 3 חטא. זה בריאה מחדש, אבל זה לא קשור לעניין התשובה עצמה. טוב, אני חושב שהארכנו יותר מדי. אז בואו נתקדם לכיוון העניין של הפרק שלנו. אז ב... בסוף הפרק הקודם, כשהוא מדבר שם על תשובה עילאה, הוא אומר מהי מהותה של תשובה עילאה? תשובה עילאה מהותה שאדם מתקשר באלוקות. איך אדם מתקשר באלוקות? על ידי הכוחות הפנימיים שלו, או ב-ב... נסביר את זה ככה. מה ההבדל בין שכל ורגש? שכל-- רגש, מידות. אני רוצה, אני לא רוצה. אני אוהב, אני לא אוהב. רגש זה אני. איך אני מתייחס כלפי הזולת? נכון? רגש, כל מהותו זה שאדם מרגיש את עצמו. לא משנה איזה רגש, זה כללות עניינו של כל הרגשות. שכל. שכל, מהותו הפוכה משל רגש. שכל, כל מהותו לבטל את כל מה שאני יודע ולנסות להבין את ההוא, את העניין שעכשיו אני חושב עליו. אם אדם יש לו דעות קדומות, זאת אומרת הוא, הוא בא להבין משהו ויש לו בראש, הוא למד משהו פה ושם ושם משהו דומה, ובזמן שהוא מלמד-- הוא לומד, הוא מנסה להשוות בשכל שלו. וואו. שנייה, חכה. יש עוד דפים פה או שזה... עוד לא התחלנו, אבל עוד מעט נצטרך אותם. התחלנו להגיד שההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה, ב-בכללות אפשר להגיד שזה הבדל בין שכל לרגש. רגש, האדם מרגיש, אני מרגיש, זה אני. שכל, כשאדם בא להבין משהו, בא להבין את הדבר. אדם מבטל את עצמו כדי להבין את השכל, את הרעיון שהוא רוצה להבין אותו. זאת אומרת שמידות, רגש, עניינם זה ישות, ושכל עניינו זה ביטול. וזה בדיוק ההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה. תשובה תתאה פירוש שהוא עושה תשובה על מעשה שהוא עשה

15:12 דובר 3 על הכוחות החיצוניים שלו. תשובה עילאה זה שהוא מקשר את עצמו אל מה שלמעלה ממנו, אל הקדוש ברוך הוא. לכן תשובה עילאה קשורה... תשובה תתאה קשורה למידות ותשובה עילאה קשורה לשכל, קשורה לבינה. הוא הסביר את זה עוד קצת בעומק. ועל זה הוא אומר שם בסוף הפרק הקודם, איפה רואים שתשובה עילאה קשורה לבינה? אז הוא אומר שם, אין לי פה את הספר מול העיניים, אבל שזה מה שכתוב בזוהר, שתשובה עילאה-עילאה היא-היא בינה, שהיא בינה, שבינה זאת אות בן י"ה. בינה זה, כן, בן של י"ה. י"ה, י' ה' זה השכל, חכמה ובינה. י' זה חכמה וה' זה בינה ובן זה המידות. אז מה זה תשובה עילאה? תשובה עילאה זה שהוא מתעסק בתורה. למה? כי תורה זה עניין של הבנה, של שכל. אז כשאדם לומד תורה מתוך אהבת השם ויראת השם... פשוט הצלחתי לבלבל אתכם לגמרי, נראה לי. בסדר, אז אני אחשוב איך אפשר לעשות את זה יותר פשוט. לפעמים מסבירים יותר מדי ומרוב עצים לא רואים את היער. כדי להבין מה כתוב בפרק ט', אנחנו צריכים להבין את ההבדל בין בי-- אה, תשובה תתאה לתשובה עילאה. תשובה תתאה זה, אה, תשובה על עניין של קבלת עול, מעשה. תשובה עילאה זה דבקות באלוקות. דבקות באלוקות קשורה לבינה, קשורה לשכל, ושכל קשור לתורה. עד פה מובן? טוב, ככה זה יותר פשוט. ושם הוא מוסיף דבר שצריך ביאור. מה צריך ביאור? הוא אמר שתשובה עילאה שהיא בינה הוא בן י"ה. על מה, מה אנחנו מדברים? מדברים על תשובה. תשובה זה להידבק, "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה", שה-ה' תדבק ל-י', תחזור אל ה-י'. מה קשור פה העניין של

17:50 דובר 3 הבן? מה קשור פה העניין של המידות? בתשובה תתאה, ששם מדברים על מעשה ועל רגש, שם מדברים-- שם תדבר איתי על מידות. עכשיו מדברים על תשובה עילאה, מדברים על-על אלוקות, על הבנה, על השגה, על דבקות, שהוא עכשיו מתבונן ונדבק באלוקות ב-במוחו, בשכלו, הוא לומד תורה. מה קשור להגיד שהוא בן י-ה? תשובה עילאה זה י-ה, שה-ה מתחברת אל ה-י. מה קשור פה הבן? מה קשור פה מידות? בסדר, אז אני מתבונן ונולדות מידות. מה זה קשור לתשובה? בסדר? ואת העניין הזה הוא בא להסביר בפרק ט'. מדוע התשובה העילאה, איפ-- זה לא נגמר בדבקות, זה לא נגמר בשכל, זה לא נגמר בלימוד תורה, אלא זה כולל בתוכו גם את הרגש. זה חייב להתפשט לתוך כל כוחות הנפש.

18:50 דובר 6 בעצם על יגיעת?

18:51 דובר 3 מממ?

18:51 דובר 6 בעצם על יגיעה?

18:52 דובר 3 לא, ממש לא.

18:53 דובר 6 זה אומר שתשובה עילאה היא לא קשורה לחטאים.

18:57 דובר 3 אנחנו נראה שזה לא רק קשור, אלא תשובה תתאה, תשובה תתאה היא לא שלמה בלי תשובה עילאה. זה באמת צריך ביאור. זה מה שהוא בא לבאר.

19:08 דובר 6 תשובה עילאה זה בעצם הרגש, קירבה לבורא, השם.

19:10 דובר 3 מממ?

19:11 דובר 6 תשובה עילאה, הכי גבוה שיש, תשובה עילאה. מה שאמרנו בפרק הקודם זה בעצם התשוקה לבורא, לשם.

19:15 דובר 3 כן. פרק ט', ביאור העניין. מה קשור עניין של רגש לתשובה עילאה? כמו שכתוב בזוהר ותיקונים בכמה מקומות, "דבינה איהי תשובה עילאה", זה כבר אמרנו בפרק הקודם, וקורא לזה הזוהר... מה פירוש בינה איהי תשובה עילאה? האם רובצת על האפרוחים. אז בדרך כלל כשמדובר על מידת הבינה, התבוננות, כשהיא מולידה את המידות, אנחנו קוראים לבינה אם הבנים-

19:52 דובר 6 כן.

19:53 דובר 3 נכון?

19:55 דובר 6 כן.

19:55 דובר 3 איך קוראים לבינה?

19:57 דובר 6 אם.

19:57 דובר 3 אם הבנים, הבינה היא האמא שמולידה את הבנים, את המידות. פה פתאום קורא לזה הזוהר, במקום אם הבנים, איזה תרנגולת שרובצת על האפרוחים.

20:07 דובר 6 אבל האם שרובצת.

20:08 דובר 3 האם שרובצת על האפרוחים. למה-למה- מה-מה קשור האפרוחים פה?

20:12 דובר 6 חמוד.

20:14 דובר 3 מה ההבדל בין אמא שיולדת בנים לבין אם שרובצת על האפרוחים? בן כשהוא נולד, אחר כך צריכה להאכיל אותו. כן, אבל היא לא רובצת עליו כל הזמן. הוא, הוא בן אדם לעצמו. היא צריכה לדאוג לו ולהאכיל אותו ולטפל בו, אבל הוא, הוא אדם לעצמו. אפרוחים כשהם קטנים, האמא כל הזמן רובצת עליהם, היא לא עוזבת אותם. שומעים את ההבדל?

20:48 דובר 6 כן.

20:48 דובר 3 מה ההבדל בין שכל ומידות? אז ההסבר הוא כזה.

20:59 דובר 6 אני רגע מנסה להבין מה, מה יכול להיות שכל? מה יכול להיות

21:04 דובר 3 לא, בכל מקרה האם זה הבינה והבנים, האפרוחים, זה המידות. אבל יש שני אופנים של התבוננות ולכן יש גם שני אופנים של מידות. יש מידות שנקראות בנים ויש מידות שנקראות אפרוחים. ותשובה עילאה זה לא האם שמולידה בנים, אלא האם שרובצת על האפרוחים. ההסבר הזה בקיצור נמרץ, על כל פנים, ש... איך נולד רגש? אני התבוננתי שהאדם הזה הוא חבר טוב שלי, כן, וכמה הוא עשה לי דברים טובים ולכן אני אוהב אותו. בסדר, אז ההתבוננות הולידה רגש של אהבה. כן, אני חושב על הילד שלי כמה שהוא חמוד, אז לכן מתעוררת אצלי אהבה לילד. כן, האהבה לחבר והאהבה לילד זו אותה אהבה?

22:10 דובר 6 לא.

22:11 דובר 3 זה אחר לגמרי. שניהם זה אהבה, אבל זה אחר לגמרי. למה זה אחר לגמרי? כי ההתבוננות הולידה רגש. דבר שנולד הוא כבר, זה כבר מישהו אחר. הוא לא קשור לאמא, הוא לא קשור לאמא שהולידה אותו. הוא אדם בפני עצמו. כן, כאשר השכל יורד להתעסק עם המידות, הוא מבין משהו ואחר כך הוא יורד למטה להבין מה המסקנה, והמסקנה הזאת מביאה אותו לרגש. זה נקרא שהשכל יוצא מעצמו, מפסיק להיות רגש, יורד ומתעסק עם הרגש ואז נולד רגש. נולד משהו אחר.

22:56 דובר 6 מה זאת אומרת שהשכל מפסיק להיות רגש? כל הזמן היה רגש.

23:02 דובר 3 מפסיק להיות שכל. סליחה, פליטה. יש אופן אחר. יש אופן אחר לגמרי. אדם חושב על הרבי, חושב על הרבי. כמה שהרבי הוא צדיק וכמה שכמה ביאורים הוא ביאר בתורה. ואיך הייתה נראית תורת החסידות לפני כן ואיך היא נראית עכשיו. והוא מתחיל, תוך כדי שהוא מתבונן בעניין, בגדולתו של הרבי, מתעוררת אצלו אהבה לרבי. כל ההתבוננות הוא לא חשב למה הרבי טוב בשבילו. זה לא היה הנושא. הוא חשב על הרבי. המידות התעוררו ממילא. זה נקרא

23:51 דובר 6 גם לפני זה

23:52 דובר 3 מה?

23:53 דובר 6 כי האהבה הייתה לפני זה

23:54 דובר 3 לא, לפני שהוא התבונן

23:57 דובר 6 הייתה לו אהבה לפני זה לרבי. אחר כך, כשהוא התבונן, אז האהבה נדלקה, התעוררה. זה כמו עם האבא והילד

24:04 דובר 3 ופעם ראשונה שהוא התבונן ברבי

24:08 דובר 6 לא, סתם אומרים משעבדים

24:09 דובר 3 לא, לא, לא. האהבה לרבי זה לא משהו שנטוע בעצם הנפש ממש

24:14 דובר 6 בעצם הנפש

24:16 דובר 3 ו-ו-גרסה זה דבר שנולד-- אז לא לרבי, לא יודע, על משהו אחר. יש, יש סוג של אהבה או סוג של יראה שהוא לא נולד כתוצאה מזה שהאדם מבין מה הוא צריך ולכן, אה, לכן זה מתעורר

24:34 דובר 6 כי אז האדם מתנתק

24:35 דובר 3 אלא עצם זה שהוא, שהוא ב-ב-ב-בשכל שלו, במחשבה שלו, נדבק באותה הבנה בעומק, מתעמק בה, הרגש שלו מרגיש שיש פה משהו והרגש מתעלה ונדבק בשכל

24:51 דובר 6 אוקיי.

24:53 דובר 3 אז זה שני סוגים שונים וההבדל הוא עצום. בסוג הראשון, כשהשכל יורד אל הרגש, ברגע שהתעורר הרגש לא רואים פה את השכל, הוא לא נמצא פה. מי שמסתכל, אם הוא י-- רואה, אה, אה, אה, לא יודע, מישהו אוהב מישהו אחר או מיש-- אם הוא יחשוב למה הוא אוהב אותו או למה הוא שונא אותו, יחשוב, הוא יגיע למסקנה. אם הוא לא יחשוב, אז הוא רואה רק את האהבה או רק את הכעס, זה מה שהוא רואה. זאת אומרת הרי-- השכל לא, לא נמצא בתוך המידה, בתוך הרגש, כי השכל יצא מעצמו ועכשיו מה שנולד זה משהו אחר. אבל כשמדובר על האופן השני, האופן הנעלה יותר, מידות שכליות, האם רובצת על האפרוחים, ה-ה-השכל לא הפסיק להיות שכל. השכל כל הזמן-- אדם נמצא בתוך העניין השכלי. הרגש שנולד זה לא רגש מחוץ לשכל, זה רגש שכלי, זה רגש שהוא התעלה לדרגה של שכל. בתוך האהבה הוא, הוא, ה-ה-השכל מאיר בתוך הרגש והוא מורגש בתוכו. זה נקרא אם רובצת על האפרוחים. זה לא שהשכל ירד אל הרגש, אלא בדיוק הפוך, שהרגש התעלה אל השכל.

26:17 דובר 6 וזה בעצם שהשכל יורד אל הרגש. זה אומר שזה מגיע לעניין של הרגש, שזה אני. מה אני מרוויח מזה? מה אני יוצא מזה?

26:26 דובר 3 יפה מאוד.

26:28 דובר 6 ואז זה שהרגש עולה, זה שביטול, שאני לא קשור

26:30 דובר 3 יפה. ברגע שלמטה אני המרכז, ברגע שלמעלה הקדוש ברוך הוא המרכז. זה נקרא ביטול. זה נקרא תשובה עילאה. זה נקרא בינה. זה נקרא בן י"ה. יש פה בן, יש פה מידות, אבל זה בן של י"ה. זה אם שרובצת על האפרוחים והאפרוחים מרגישים את האימא כל הזמן. דהיינו שעל ידי שמתבונן בגדולת ה' בהעמקת הדעת הוא מוליד מרוח בינתו דחילו ורחימו שכליים. ובטוב טעם ודעת יש לו סיבה והסבר, והוא מרגיש בתוך הרגש. הוא מרגיש בטוב טעם ודעת, השכל בוער שם בתוך ה, בתוך הרגש, כעניין שנאמר לאהבה את ה' אלוקיך, כי הוא חייך, ולא סתם ככה פתאום הוא אוהב אותו. ולא די לו באהבה טבעית המסותרת לבד. אז כאשר אדם מתבונן ומאיר, מתבונן באלוקות עד כדי כך שהרגש שלו נסחף אחרי השכל. וכן ביראה או פחד ופחד או בושה וכולי כנודע. לא רוצה להביא פה עוד דוגמאות בשביל לא להאריך. אז זה נקראת האם רובצת על האפרוחים וכולי. אז עד כאן זה מאוד מובן. אז זה הביאור. זה מה שהתחיל את הפרק, ביאור העניין. איך אמרנו בסוף הפרק הקודם שבינה, ש-ש-שתשובה עילאה קשורה לבינה ובינה זה הידבקות באלוקות וזה נקרא בן י"ה. מה קשור פה בן? אומר, ודאי שאין קשור פה בן, אבל זה לא שהבינה יורדת להוליד את הבן, הפוך. היא כל כך נדבקת שכל מהותו של האדם עולה ונסחפת אחרי הדבקות שלו באלוקות. עכשיו הוא מתחיל שלב נוסף, והנה נולדה אהבה. בסדר, התבוננו עד שבאמת בפועל נולדה אהבה. הנה עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכולי. כאן נולדה. אהבה זה רגש, זה לב. הבל הלב. במה זה מתבטא כשיש

29:06 דובר 3 שני אנשים אוהבים? שאני רוצה להרגיש אותו והוא רוצה להרגיש אותי, והם כל כך מתקרבים עד שהם מתנשקים שההבל של הלב מתערב אחד עם השני. בגשמיות. ועל זה נאמר ובכל נפשך. שכאשר ההתבוננות היא בכזה עומק, בכזה תוקף באלוקות, עד שזה מעורר את הרגש. אז זה לא רק הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, לא רק בכל לבבך, לא רק בלב, לא רק עם, עם ה, עם הרגש שבלב, עם המידות, אלא בכל נפשך זה תופס את כל המציאות שלו, שהם כל חלקי הנפש, שכל ומידות ולבושיהם, מחשבה, דיבור ומעשה, לדבקה כולן בו יתברך. הוא מפרט, דהיינו המידות במידותיו יתברך, מה הוא רחום וכולי. היות ו-- כן, זה לא, זה לא איזושהי מסקנה, זה תוצאה. הוא כל כך דבוק באלוקות עד שהמידות שלו הן מידות של אלוקות. הוא מתחיל לרחם על אנשים כי הקדוש ברוך הוא רחמן וזה, זה מתבטא אצלו. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך. לא, הוא מבין שצריך ללמוד תורה כדי להתקשר לקדוש ברוך הוא, כל כך רוצה להתקשר לקדוש ברוך הוא, אז הוא לומד תורה. התורה היא חכמתו של הקדוש ברוך הוא. רוצה, הוא מבין שהדרך היחידה להתקשר לאלוקות זה רק-- מה בוער אצלו בתוך השכל, בתוך הלימוד? הרצון להתקשר לאלוקות. הוא עיון התורה, כי אורייתא מחכמה נפקת והוא רוצה את הה"א שלו, את הבינה לדבוק, להידבק ביו"ד, בחכמה. איך? על ידי התורה. כי התורה יצאה מחכמה. וכן המחשבה במחשבתו יתברך והדיבור בדבר ה' זו הלכה, כמו שכתוב ואשים דבריי בפיך ודבריי אשר שמתי בפיך.

31:22 דובר 7 זה פסוק אחד?

31:23 דובר 3 שני פסוקים בישעיה נדמה לי. והמעשה הוא מעשה-- והמעשה. איך במעשה הוא ידבוק ב-ב-בהידבק בקדוש ברוך הוא, באלוקות? מעשי הצדקה להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכולי, כנ"ל במקום אחר. כמו שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ובורא, משפיל את עצמו להחיות רוח שפלים, לברוא את העולמות ולהחיות אותם. אז אדם שרוצה להידבק בקדוש ברוך הוא נותן צדקה, מחיה את ה, את השפלים שהוא יכול, כן. וזוהי אתדבקות רוחא ברוחא בתכלית דבקות והייחוד כשהיא באה מחמת אהבה וכולי. כשאדם מתבונן באלוקות עד שזה, עד שהוא אה, אה, נשאב לתוך האלוקות, נדבק בתוכה ועד שזה מתבטא אצלו ב-ב-ב-ב-אהבה לקדוש ברוך הוא. ואהבה כזאת שחודרת את כל כולו מלמעלה עד למטה. חכמה ו-ו-ושכל ו-ו-ומידות ומחשבה ודיבור ומעשה. אז זה-זה-זה תכלית הדבקות. מתי? כשהדברים האלה באים מחמת אהבה, כי אדם גם יכול ללמוד תורה לא מתוך אהבה. הוא יכול שיהיה לו כל הדברים האלה, לעשות, לקיים מצוות לא מתוך אהבת ה'. כן וכן הלאה. יכול ללמוד תורה ולהגיד הלכה ולעשות צדקה בלי אהבת ה'. אבל כאשר כל ה-ה-ההתנהגות שלו מוכתבת, מה בפנים מניע אותו, מניע אותו הרצון להידבק בה', זאת תשובה עילאה. אז עד פה גמר אדמו"ר הזקן להסביר מהי, אה, אה, תשובה עילאה. ועוד חסר לנו שני דברים, להשלים שני דברים עיקריים. דבר אחד שכבר שאלו פה קודם, אה, מה הקשר בין תשובה עילאה ותשובה תתאה? לכאורה מה שראינו עד עכשיו זה שני דברים שונים לגמרי. נכון? תשובה תתאה, תשובה על חטא, על עבירות. תשובה עילאה, אם הוא רוצה להמשיך הלאה. בסדר? טוב מאוד. תתקשר לקדוש ברוך הוא, מצוין. לכאורה תשובה תתאה, מה שלמדנו עד כאן היא לא

33:58 דובר 3 קשורה, לא מחייבת שיבוא אחריה תשובה עילאה ותשובה עילאה היא לאו דווקא. זה שני דברים שלא קשורים, שני עניינים. ועוד דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אה, הרבי הזקן נשאר חייב לנו משהו. אם אתם זוכרות כשהתחלנו ללמוד ממש פרק א', אני חושב שמה זה היה אם אני לא טועה. אז אחת מהשאלות שאדמו"ר הזקן שאל שם, שכתוב בזוהר הקדוש שתשובה מועילה לכל העבירות חוץ מאשר לפוגם בריתו. מי שפוגם בבריתו, אין בו תשובה מועלת. פלא פלאים. מה פירוש תשובה לא מועלת? שמעתם פעם על דבר כזה שיש עבירה שתשובה לא עוזרת לה?

34:48 דובר 8 מה זה פוגם בריתו?

34:50 דובר 3 פוגם בריתו זה אצל, אה, אצל הגברים עניין של הוצאת זרע לשווא או עניין של, אה, עריות. כל מה שקשור למצוות האלה. להולדה, כל המצוות שקשורות להולדה. אז מה פירוש שאדם עשה כזה... אי אפשר לעשות על זה תשובה? חס ושלום.

35:19 דובר 8 אולי זה אלעזר בן דורדיא.

35:21 דובר 3 מה?

35:21 דובר 8 זה קרה לאלעזר בן דורדיא, שפה כן יש לך איזושהי תשובה.

35:25 דובר 3 כן. לא בכלל. זה פשוט שתשובה מועילה לכל המצוות. מה פירוש ש-- למה? מה-מה מתכוון הזוהר כשהוא אומר שאין לזה תשובה? אז שני הדברים האלה, שתי הפינות האלה, הרבי סוגר פה בקטע האחרון של הפרק. הוא אומר כך: "ולפי שפגם הברית בהוצאת זרע לבטלה, ואין צריך לומר בעריות או שאר איסורי ביאה דאורייתא, או אפילו איסורי ביאה דרבנן, שגם הם חמורים, כי חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה". אז לא משנה אם הוא פוגם בכל סוגי העבירות שקשורות לחטא הזה, הוא פוגם במוח. "ולכן תיקונו הוא דיתעסק באורייתא דמחכמה נפקת". על פי זה מובן מה מתכוון הזוהר. יש הבדל-

36:21 דובר 8 למה במוח?

36:21 דובר 3 מממ?

36:22 דובר 8 למה זה פוגם במוח?

36:23 דובר 3 תסביר. יש הבדל מהותי בין כל שאר העבירות, כולל העבירות הכי חמורות שבתורה, כולל עבירות של ייהרג ובל יעבור, לבין העבירה הזאת. כל שאר העבירות פוגמות בחבל ההמשכה שמחבר את הנשמה עם הגוף, פוגמות במעשה. אבל העניין הזה, הטיפת הולדה, היא באה מהמוח. וכשאדם פוגם בזה הוא פוגם במוחין של הנשמה. זאת אומרת, הוא לא פוגם באותו חלק של הנשמה שיורדת להתלבש בגוף, אלא הוא מקלקל את עצם הקשר שלו עם אלוקות. ולכן תשובה רגילה, תשובה תתאה, היא תועיל לכל העבירות. אבל היא נו-- תשובה תתאה נוגעת רק לה' התחתונה, ומי שפוגם בעבירות האלה הוא פוגם בה' העליונה, ולכן תשובה תחתונה, תשובה רגילה, לא מספיקה בשבילו. ולכן אמר הזוהר שהתשובה על זה היא שיתעסק בתורה, ילמד תורה. לכאורה זה עצמו קשה. לכאורה זה עצמו לא מובן. אמרנו מתי אפשר לחזור בתשובה-- מתי אפשר-- יהודי יכול להתקשר לאלוקות בתשובה עילאה. אתם זוכרים בתחילת פרק ח' הוא אמר שאחרי שהוא עשה תשובה תתאה ואחרי שרוח עברה ותטהרם, עכשיו כבר העוונות, עבירות לא מלפפות אותו. אחרי שאדם-- ברגע שאדם עשה תשובה, עשה עבירה, אז נדבק הרע בנפשו ונפגמת נפשו, ויש קליפות שמלפפות אותו וסובבות אותו, אז הוא לא יכול להרגיש אלוקות. הוא יכול לנסות להתבונן עד מחר בבוקר, זה לא יעזור. הוא לא ירגיש, יש מסך שמבדיל. רק אחרי שהוא שבר את רוח הטומאה והסטרא אחרא, הוא עשה תשובה, עכשיו רוח עברה ותטהרם מזיזה את העננים שמסתירים, עכשיו הוא יכול להרגיש אלוקות, עכשיו הוא יכול לחזור בתשובה עילאה. מה אומר אדמו"ר הזקן? שבשביל העבירה הזאתי מועלת רק תשובה עילאה. איך הוא יעשה תשובה עילאה אם-אם הוא לא עשה תשובה תתאה? כן? אז מה

38:59 דובר 3 ההסבר? ההסבר הוא באמת שפה לא כתוב שהוא צריך לעשות תשובה עילאה. פה כתוב שצריך להתעסק בתורה. אז נכון שה-לימוד התורה קשור לתשובה עילאה כשזה בא מתוך אהבה ויראה. אבל בלימוד התורה יש כמה עניינים. ל-ל-למה שאנחנו-- מה שנוגע לנו כרגע, יש לימוד תורה שבא מתוך אהבה ויראה, זה תשובה עילאה, ויש לימוד תורה שאדם לומד בשביל לתקן את העוון.

39:34 דובר 8 נכון, זה קשור לתשובה תתאה, כי פה בסיפור.

39:36 דובר 3 זה תשובה תתאה, בהחלט. אבל תש-- סתם ככה תשובה תתאה, שהוא י-- שהוא יתחרט על העוון וישבור ויעורר רחמים וישבור את הש-- זה לא יעזור, כי הוא פגם יותר גבוה. אבל כאשר תשובה תתאה, בנוסף לכל הדברים האלה, הוא ילמד תורה, יתעסק בתורה, היות ואורייתא מחכמה נפקת, הוא מתעסק בכוחות הנעלים שלו, בעניינים של עצם האלוקות, זה יתקן את העוון. ואחר כך-

40:11 דובר 8 הרישי[?] לומד אחרת משם כדי לתקן את תשובת

40:16 דובר 3 וזהו שנאמר בתנא דבי אליהו. אדם עבר עבירה, נתחייב מיתה על המקום. מה יעשה ויחיה? צריך להבין את השאלה. אומר התנא דבי אליהו: אדם עבר עבירה והתחייב למות מיתה על המקום. מה יעשה? מה זאת אומרת מה יעשה? יעשה תשובה. מה השאלה? איפה יש פה שאלה? מה השאלה של התנא דבי אליהו? מבינות את הבעיה?

40:47 דובר 8 מה יעשה ויחיה?

40:49 דובר 3 מה יעשה ויחיה? למדנו קודם ש-ש-שבזמנים כתיקונן, כשבית המקדש קיים, כאשר אדם עושה עבירה אז הוא מת בגזירת שמים. אז מה פירוש מה יעשה? יעשה תשובה. מה הוא שואל? אז מה הוא עונה? אם היה רגיל לקרוא דף אחד, יקרא ב' דפים, לשנות פרק אחד, ישנה ב' פרקים וכולי. מה זה קשור? אדם עשה עבירה, תעשה תשובה. מה קשור? עשית עבירה, תלמד יותר תורה. תלמד כפול תורה. מה זה קשור פה? אלא מה, התנא דבי אליהו מדבר על אותו עוון, על אותה עבירה של כרת, אותה עבירה שפוגמת בעצם הנפש. לכן הוא מתעסק. לכן הוא אומר שפה לא יעזור סתם תשובה, אלא צריך דווקא תשובה כזאת שקשורה ללימוד תורה. והיינו, עכשיו, ההמשך של התנא-- למה אדמו"ר הזקן מביא דווקא את הדוגמה הזאת מהתנא דבי אליהו? כי זה מסביר לנו את הקשר בין תשובה עילאה לתשובה תתאה. מדוע אי אפשר להסתפק בתשובה תתאה? היינו כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו, שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל. היה חבל, הוא נקרע. עושים קשר כדי-- במקום של הקשר הוא לא ייקרע עוד פעם. פה יש לו עובי, עובי כפול. נכון? אומר התנא דבי אליהו: אדם עשה עבירה, את העבירות הכי חמורות, אלה שמנתקות אותו ממש, את עצם הנשמה מאלוקות. מה הוא יעשה? ילמד תורה כפול. פעם אחת, כן, היה רגיל דף אחד, אז עוד שני דפים. היית רגיל פרק כל היום, שני פרקים כל היום. תמות-- תתחזק, תעשה קשר כפול. מה העניין של קשר כפול? לא מספיק תשובה תתאה, צריך לחזק אותה עם עוד קשר אחד. אדם עושה קשר נעליים. אם הוא עושה רק קשר אחד-

42:57 דובר 8 בסדר, כל רגע.

42:58 דובר 3 כל רגע הוא יצטרך לכופף-- לקשור מחדש. כן? אבל אם הוא עושה גם תשובה עילאה, הקשר הש-- הראשון מחוזק עם התשובה, עם הקשר השני, עם התשובה עילאה, הקשר התחתון לא ייפתח. היות ומילים, ומילים של חסידות, היות והקשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא קשר עצמי, הוא קשר של, של בן. הנשמה שלי נמשכה ממנו בפשטות של כל אחד מאיתנו. אז אם הוא מסתפק רק בתשובה למעשה, הוא קשר רק את הקשר התחתון. הוא-הוא-- זה לא באמת קשור. לא זה הקשר שלו עם האלוקות. אם הוא לא ימשיך ויעשה גם תשובה עילאה, הקשר התחתון לא יחזיק. וככה הוא בחבל נחלתו, וזהו שנאמר: בחסד ואמת יכופר עוון. מה פירוש עוון מכפרים על ידי חסד ואמת? עוון מכפרים על ידי תשובה. מה פירוש חסד ואמת? אלא אין אמת אלא תורה. עוד פעם, מדובר על אותו עוון שמנתק את האדם, את שורש נשמתו מהאלוקות. על זה צריך תורה. ועוון בית עלי, אה, שהבנים של עלי, אז על פי פשט הכתוב הם גם כן חטאו באותם עוונות. אז שמה אומר, אה, שמואל הנביא שבזבח ומנחה הוא אינו מתכפר. אבל הגמרא אומרת שבכן, בזבח ומנחה הוא לא מתכפר, אבל כן מתכפר בתורה וגמילות חסדים. כדאיתא בסוף פרק קמא דראש השנה. אז עד פה אנחנו בסוף פרק, אה, סוף פרק ט' של אגרת התשובה. יש באגרת התשובה סך הכול כמה פרקים?

44:59 דובר 9 שתיים עשרה.

45:00 דובר 3 שתים עשרה. אז יש לנו עוד שלושה פרקים. מה חסר? כל פעם שאנחנו גומרים עוד פרק אז צריך לעשות, לראות מה כבר למדנו ומה עוד חסר. אז אדמו"ר הזקן הבטיח ל-ל-לנו שיסביר לנו מה זה תשובה תתאה ותשובה עילאה. הוא הסביר, נכון? עכשיו אנחנו מבינים טוב את ההבדל ביניהם. הוא הסביר לנו איך מגיעים לתשובה. הוא הסביר מה זה תשובה ומה ההבדל בין תשובה לבין כפרה. הוא הסביר איך עושים תשובה, הוא הסביר איך עושים כפרה. הוא הסביר איך שזה יהיה באמת ואיך שזה יחזיק ולמה צריך את שניהם. הוא הסביר הכול.

45:37 דובר 9 הוא מסביר מה הקשר בין תשובה עילאה לתשובה שהוא מתקשר.

45:39 דובר 3 דיברנו. הוא הסביר את כל השאלות שהוא שאל בהתחלה. נו?

45:50 דובר 9 אם יש גם למי שלא חטא.

45:52 דובר 3 אה?

45:53 דובר 9 אם זה יכול להיות גם עבודה של מי שלא חטא.

45:56 דובר 3 אגרת התשובה זה תשובה למי שעשה חטאים. אגרת התשובה זה מדריך לבינוני איך להיות בינוני.

46:06 דובר 9 הבינוני לא חטא, לא חטא.

46:08 דובר 3 אה?

46:08 דובר 9 הבינוני לא חטא, לא חטא.

46:11 דובר 3 איך להגיע להיות בינוני. אגרת התשובה באה להסביר איך להגיע להיות בין-- מישהו לא בינוני, איך הוא יעשה תשובה ואז הוא יהיה בינוני. אחר כך אתה כבר בינוני, אז יש לך את כל הפר-- אה, כל שני החלקים הראשונים של התניא, איך-איך צריכה להיות עבודת השם שלך.

46:28 דובר 9 אז למה אגרת התשובה היא לא ראשונה?

46:30 דובר 3 מממ?

46:31 דובר 9 למה אגרת התשובה היא לא ראשונה ב-בתניא?

46:33 דובר 3 דיברנו על זה כשהתחלנו ללמוד. לא רוצה לחזור על זה עכשיו. אני רוצה עכשיו ל-להתמקד בנקודה הזאת שאנחנו מדברים עליה כרגע. אני אחזור על זה גם כן. הנקודה היא כזאתי. תשובה עילאה שהוסבר פה זה על ידי תורה. נכון? תשובה תתאה מתי עושים? אמרנו שהזמן המסוגל לזה הוא חצות--

46:58 דובר 9 תיקון חצות.

46:59 דובר 3 בתיקון חצות. שייך שאדם מתיקון חצות יקפוץ ישר ללימוד התורה?

47:11 דובר 9 ככה הם היו עושים פעם.

47:13 דובר 3 מה?

47:13 דובר 9 ככה הם היו עושים פעם.

47:17 דובר 3 חוץ מאותם, אה, תנאים שיתפלל-- או שתהא תפילתי סמוכה למיטתי. בין תשובה תתאה לבין תשובה עילאה, בין תיקון חצות לבין לימוד התורה מתוך אהבה ויראה, צריך להיות באמצע תפילה. וההבדל בין תורה לתפילה, כמו שנראה בפרק הבא, זה שבתשובה עילאה יש שני סוגים. עד פה דיברנו סוג אחד של תשובה עילאה. יש עוד סוג של תשובה עילאה. גם תפילה היא תשובה עילאה. יש שני סוגים של תשובה עילאה. תשובה עילאה על ידי תפילה שבתפילה ותשובה עילאה שבתורה. אדמו"ר הזקן הסביר כאן בשני הפרקים האחרונים תשובה עילאה שבתורה. אנחנו צריכים להבין מהי הייתה תשובה עילאה שבת-שבתפילה ולמה צריך את שניהם ולמה זה בא קודם וזה בא אחר כך. אז יש לנו עוד שלושה פרקים.

48:22 דובר 9 המינונים בחדר.

48:23 דובר 3 אז יש לנו עוד שלושה פרקים.