שער היחוד והאמונה פרק י'

00:00 דובר 1 זהו, זה מי שיש לנו היום? טוב.

00:02 דובר 2 לא ברז החרטית.

00:04 דובר 1 כן. אנחנו אוחזים פרק י'. בשני הפרקים האחרונים, ח' ו-ט'...

00:13 דובר 2 נגיד שזה לזכות אילנה בת רוזה פירוזה.

00:15 דובר 1 לזכות אילנה בת רוזה פירוזה.

00:17 דובר 2 ולעילוי נשמת הרצל בן רחל.

00:19 דובר 1 ולעילוי נשמת הרצל בן רחל. שני הפרקים האחרונים, ח' ו-ט', למדנו את ההבדל בין, אה, בין הספירות לנבראים. קצת להזכיר על מה שדיברנו כדי שיהיה מובן מה שמדברים פה. בשבעת הפרקים הראשונים של שער היחוד והאמונה אדמו"ר הזקן הסביר שהנבראים בטלים במציאות למקורם ושורשם. נכון? כמו אור השמש בשמש, שכמו שאור השמש במקורו, בגוף כדור השמש, אין לו שום מציאות, אז ככה הנבראים הם כביכול נמצאים כל הזמן במקורם ושורשם, ולכן אין להם שום מציאות והם בטלים במציאות. אה, אחר כך בפרק ח' הוא התחיל להסביר על הספירות. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים להגיד שהשם הוא יחיד, שאין עוד מלבדו, שהוא היחיד שנמצא, אז זה לא מספיק להגיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, אין עוד נבראים. אנחנו גם צריכים להסביר למה הוא עצמו לא מורכב. איך אתה אומר שיש לו ספירות? יש לו רצון, יש לו חוכמה, דעת, יש לו חסד. איך אתה אומר, אם יש לו כל מיני תכונות אז הוא מורכב, ואם הוא מורכב אז הוא לא אחד פשוט. איך זה יכול להיות? צריך להסביר גם את העניין, את האחדות שלו עצמו, הייחוד שלו. אז הרבי התחיל להסביר את העניין של ייחוד השם, העניין של ספירות. מה ההבדל בין ספירות לנבראים? שהנבראים הם נבראו יש מאין והספירות הן נמשכו ונאצלו. זה היה נקודת ההסבר. מה ההבדל בין יש מאין לבין נמשכו ונאצלו? הוא הסביר בשני הפרקים הקודמים. הוא אומר ככה: יש מאין זה שהקדוש ברוך הוא לקח אין ועשה ממנו מציאות, עשה ממנו משהו. אז היות וכל המציאות של היש היא אין, ממה הוא עשוי, היש?

02:27 דובר 1 היש ממה הוא עשוי? עשו אותו מאין. זאת אומרת שגם בזמן שהוא קיים, מהי המהות שלו? ממה הוא עשוי? עשוי מאין. בלי שיש את הכוח האלוקי, את המאמר שאומר יהי אור ויהי רקיע ויהיו הנבראים, בלי המאמר אין לו מציאות. כל המציאות שלו היא זה שעכשיו עושים אותו. כי מצד עצמו הוא אין. לקחו אין, ואין פה כלום. זה הנבראים. על ספירות אי אפשר להגיד שזה יש מאין. ספירות הן לא יש מאין, הן לא אין, הן לא באו מאין. הספירות הן נמשכו ונאצלו. הן גילוי שלו. אז על ספירות חס ושלום לומר שהקדוש ברוך הוא אין, הקדוש ברוך הוא כלום. זה חס ושלום. כי אי אפשר לומר על ספירות שהן אין. לא שייך לומר כזה דבר. ו...

03:26 דובר 2 שלום.

03:30 דובר 1 ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

03:34 דובר 2 את יכולה לתאם איתי בבקשה?

03:41 דובר 1 אז מה כן? אז אם על הספירות אי אפשר לומר שהן מתבטלות במקורן ולא קיימות, כי זה היפך, היפך גמור לעניין. מצד שני, גם אי אפשר לומר שהספירות הן מציאות. אם אתה אומר שהן מציאות אז הן נפרדות. אז איך זה מסתדר? איך אפשר, איך פותרים את הסתירה הזו? אז הוא הסביר שהספירות הן נמשכו ונאצלו. מה זה נמשכו ונאצלו? נמשכו ונאצלו פירוש הדבר שהספירות הן גילוי שלו. שהקדוש ברוך הוא מתגלה בצורה של רצון, בצורה של חסד, בצורה של חוכמה. אבל מי מתגלה פה? זה הוא בעצמו. זה לא מישהו אחר. אז נכון שהספירות הן אין ערוך בין עולם האצילות, בין הספירות לבין עצמותו ומהותו. כלומר, זה לא רק ריחוק של ערך של חמש מדרגות, זה ריחוק של ערך של אין קץ מדרגות. אבל באותו, אה, באותו מקום של עולם האצילות, באותו ריחוק של אין ערך, מי מתגלה פה? הוא בעצמו. ועל זה הוא הסביר שני קצוות. מצד אחד הוא אמר שלהבין איך הספירות נמשכו ונאצלו מאין סוף עד שנהיה עולם האצילות, זה המקובלים יודעים להסביר. אתה רוצה, תלמד. זה לא כל כך דבר שהוא... זה לא עיקר באמונה. מי שרוצה יכול ללמוד. יש בזה הסברים, זה נקרא הנסתרות. מה נקרא הנגלות לנו ולבנינו? להאמין באמונה שלמה שלמרות ריחוק הערך, למרות שהספירות הן אין ערוך אליו, למרות זאת הן אחד איתו. זה דבר שאי אפשר להבין אותו בשכל. לא שייך להבין אותו בשכל, אבל באמונה יהודי יכול לתפוס, יהודי תופס את זה בפשטות. כשאומרים ליהודי שהספירות הן לא דבר נפרד ממנו, הן אחד איתו, אז יהודי מאמין בזה. הוא לא צריך

06:05 דובר 1 על זה הוכחות. אז זה שני הצדדים של הספירות, שמצד להבין איך הן נמשכו אפשר אבל לא צריך, וזה דברים עמוקים וקשים, ומצד שני מה שכן נוגע לנו להאמין שהשם הוא אחד, יחיד שאין עוד מלבדו, שהוא לא מורכב, שהספירות הן לא משהו נפרד ממנו. זה אומרים ליהודי והוא מאמין באמונה פשוטה וזה הכול בסדר. בגלל שעניינן, זה הוא מסיים פרק ט', בגלל שעניינן של הספירות הוא לא שכלי, דבר שלא שייך להבין אותו בשכל, לכן נקראות הספירות רזא דמהימנותא, סוד האמונה. ובזה הוא סיים את ההסבר שהספירות דאצילות נקראות סוד האמונה. למה הן נקראות סוד האמונה? לא בגלל שאנחנו לא יכולים להבין אותן, אלא בגלל שמהותן הוא דבר שהוא לא שכלי. מהותן הוא עניין של אמונה. בסדר? זה היה פרקים ח'. ההבדל בין ביטול הנבראים לבין ייחוד הספירות. פרק י'. מתחיל הרבי הזקן, שלמרות שרק עכשיו אמרנו שאין שום דרך לתפוס איך הספירות מתייחדות עם אלוקות, אין שום אפשרות להבין את זה. זה עניין של אמונה. למרות זאת, יש משל שקצת מקרב את זה לשכל ומסביר איזשהו פרט מסוים שנותן לנו איזו השגה בזה. כל פרק י' עוסק באותו משל שמסביר בכל זאת משהו, משהו שאנחנו כן יכולים להבין איך מתייחדות הספירות באלוקות, בעצם האלוקות. אז בוא נראה. פרק י': "אך מכל מקום, הואיל ודיברה תורה כלשון בני אדם לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע", וכל התורה כולה זה רק רמזים על האלוקות. "לכך ניתן רשות לחכמי האמת" — לחכמי הקבלה — "לדבר בספירות בדרך משל". התורה נתנה לחכמי הקבלה רשות לתת משל על עניין הספירות, למרות שזה דבר שאי אפשר להבין אותו. וחכמי הקבלה

08:27 דובר 1 השתמשו ברשות שנתנה להם התורה וקראו אותן, קראו לספירות אורות. זאת אומרת, המושג אורות שהולך על הספירות, האצילות, עולם האצילות, זה משל שנתנו חכמי הקבלה לספירות. למה הם קראו לספירות דווקא אורות? למה הם לא קראו לזה שפע או אותיות או מילה אחרת? יש כל מיני משלים. למה דווקא משל זה המשל העיקרי? כי במשל של אורות יש מעלה שאין במשלים אחרים. כדי שעל ידי המשל הזה, משל של אורות, ברגע שקוראים לספירות אורות, זה נותן לנו קצת משל. יובן לנו קצת עניין הייחוד של הקדוש ברוך הוא ומדותיו. אותו דבר שאמרנו עליו שזה אמונה, שזה סוד האמונה, שזה דבר שהוא לא שכלי בכלל. על ידי המשל של אורות זה נותן לנו קצת מושג על הדבר. שהוא בדרך משל, ייחוד הקדוש ברוך הוא עם מדותיו הוא בדרך משל, כעין ייחוד אור השמש שבתוך גוף כדור השמש עם גוף השמש שנקרא מאור. אף אחד לא שואל את השאלה. וואו, וואו. הייתי בטוח שתשאלו. זה מאוד מפתיע המשל הזה. הרי את המשל הזה של ביטול אור השמש בשמש הוא נתן על הנבראים, ופה הוא רוצה להסביר דבר בדיוק הפוך. כל מה שהוא הסביר על הנבראים שהם במקורם הם בטלים, אין להם מציאות. כל מה שהוא רוצה להגיד על הספירות, שגם כמו שהם אין ואפס, יש להם את אותו התוקף והם אחד ממש עם אלוקות. זה בדיוק הפוך. איך נבין מה זה הספירות באותו משל כמו שהבנו את הנבראים? אז בוא נראה קודם מה הוא אומר ואחר כך נראה את ה... נסביר בפנים. אז קודם נראה בפשטות את המילים של אדמו"ר הזקן. שהוא בדרך משל, כעין ייחוד אור השמש שבתוך גוף כדור השמש

10:56 דובר 1 עם גוף השמש שנקרא מאור. כמו שכתוב את המאור הגדול וגומר. מאיפה אנחנו יודעים שהשמש נקרא מאור? יש פסוק. את המאור הגדול בספר בראשית. והזיו והניצוץ שמתפשט ומאיר ממנו, מאיר מהשמש. איך קוראים לזה? זה נקרא אור. מאיפה אנחנו יודעים שהאור של האור קוראים אור? יש פסוק, "ויקרא אלוקים לאור יום", פסוק מפורש. אז אנחנו יודעים שהאור נקרא יום והיום נקרא אור. מה? כשהאור הוא במקורו בגוף השמש, לפני שהאור יצא מהשמש, הוא מיוחד עמו בתכלית הייחוד. כי לפני שהאור יצא מגוף השמש אז אין שם רק עצם אחד שהוא גוף המאור המאיר. זה מה שלמדנו בפרק ג'. זוכרות? באריכות, שמתי יש לאור מציאות? כשהוא יוצא מהשמש. כשהוא בתוך גוף השמש אז שמה מתבטלת מציאותו. אבל פה הוא לא אומר שמתבטלת מציאותו. הוא משתמש במילים קצת אחרות, שבעצם כשהוא נמצא בקרבו ושורשו לא בטל במציאותו, אלא יש שם רק עצם אחד שהוא גוף המאור המאיר. מה ההבדל כשאומרים שהוא מתבטל במציאותו? מה שאמרנו שם בפרק ג', אין לו מציאות. וכשאנחנו אומרים שהוא עצם אחד עם גוף המאור המאיר, אנחנו לא אומרים שאין לו מציאות. להפך, אנחנו אומרים שהמציאות שלו מתאחדת עם המקור, שהוא קיבל עכשיו את התוקף של המקור. זה בדיוק הפוך. אז מה המציאות האמיתית? כמו שהוא הסביר שם, או כמו שהוא מסביר פה? עוד כמה מילים ואחר כך נסביר. בסדר? אני, אני מדגיש את השאלות תוך כדי הקריאה. יש פה עוד כמה שאלות, תכף נגיד גם אותן.

13:06 דובר 3 דוד, זה מפתיע. דוד, זה מפתיע.

13:13 דובר 1 למה? למה? וגוף המאור המאיר, האור הוא אחד עם העצם? כי הזיו והאור שם עצם אחד ממש עם גוף המאור המאיר. ואין לו, לאור, כל עוד הוא לא יצא מהמאור, אין לו שום מציאות כלל בפני עצמו. אז זה המשל, ומה הנמשל? כדברים האלה ממש. ויותר מזה, הן מידותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחוכמתו שבעולם האצילות עם מהותו ועצמותו כביכול המתלבש בתוכם ומתייחד עמהם בתכלית הייחוד. אחד הפרטים המעניינים שכאן במשל הזה, שבשונה מהמשל בפרק ג', ששם כשהוא אומר שהאור מתבטל במקורו לגוף השמש, אז הוא לא מביא על זה פסוקים להוכיח. האור מתבטל לגבי המאור. כן?

14:21 דובר 3 אז מה העניין פה בלהביא את הפסוקים?

14:24 דובר 1 אז חוץ מ-א', למה שם הוא מביא? למה פה הוא מביא ושם הוא לא מביא? ב', אני צריך הוכחה מהפסוק שהשמש נקרא מאור? בלי זה לא הייתי יודע.

14:35 דובר 3 נכון.

14:38 דובר 1 אותו דבר לגבי אור. אני צריך הוכחה מהפסוק שהאור נקרא יום, ומהפסוק אני יודע את זה, כן? ואם בלי זה אי אפשר לדעת, למה שמה לא הבאת את הפרטים האלה?

14:52 דובר 3 נכון.

14:55 דובר 1 כן. אז אנחנו רואים שלמרות שזה נראה אותו משל, יש פה, יש הבדל, וכנראה הבדל גדול. ובאמת הוא רוצה לומר דבר הפוך בדיוק. אז מה העניין? נסביר כך. מסבירים כך. כאשר, אמ, איזשהו עלול יוצא מעילה. יש לנו עילה ועלול, כאילו מקור ו... או שורש והתפשטות. כן? יש לזה שני אופנים. יש אופ... אופן אחד, בדומה... מצד מהותן הן לא שכל, הן לא חושבות. והן בהתפעלות וברגש וכלפי הזולת. זה שני דברים שונים לגמרי. אז נכון שכדי שייוולד רגש זה בא על ידי התבוננות בשכל. השכל הוא זה שמוליד אותם, ואם השכל הוא זה שמוליד אותם, אנחנו מוכרחים לומר שלפני שהם נולדו הם קודם היו בהריון. הם קודם היו בעיבור, אז הם היו בתוך השכל. עכשיו, מה הייתה המציאות שלהם בתוך השכל, של המידות, לפני שהם נולדו? עוד אין לנו מידות, אנחנו רק עכשיו השכל מתבונן על משהו שיגרום לו לאהבה, וכרגע הוא, עוד אין אהבה, הוא רק מתבונן.

16:56 דובר 4 נכון, כלום.

16:59 דובר 1 כלום. למה כלום?

17:01 דובר 4 כי אין לזה ממשות מסוימת.

17:03 דובר 1 לא בגלל שאין לזה ממשות. בגלל שמה שייוולד אחר כך זה לא שכל. בתוך השכל כשכל אין מקור למידות. השכל הוא שכל, הוא לא מידות. הוא יכול להוליד מידות וממילא למידות יש שורש בשכל. אבל איך נראה השורש של המידות בתוך השכל? הוא לא נראה כמו מידות, הוא נראה כמו שכל. לכן אנחנו אומרים שהמידות כשהן במקורם ושורשם הן מתבטלות במציאותן. אין פה מציאות של מידות. יש פה מציאות של שכל שיתפתח להיות אחר כך מידות, אבל מידות כמידות אין, ובשורש שלהם הן לא נראות כמו מידות. הן נראות כמו שכל. זאת אומרת במקורם ושורשם הן מתבטלות, אין להם מציאות. זה אופן אחד. בסדר? האופן השני הוא כמו שה... אה, שמחשבה, רעיון שכלי נמשך מעצם השכל. בעצם השכל אין רעיונות, אין שכלים. הוא, הוא רק כוח משכיל, הוא כוח שיכול להשכיל השכלות. אבל הוא עצמו אין מה... זה לא שיש שם איזה מלא רעיונות וכל פעם מושכים משם אחד. לא, שם רק כוח שיכול להשכיל, אבל אין שם רעיונות בפועל. השכל, הרעיון השכלי כשהוא יצא, מאיפה הוא יצא? הכוח המשכיל השכיל אותו, הוליד אותו. כן? מה הייתה מציאות של הרעיון השכלי לפני שהוא נולד, כשהוא עוד היה כלול במקורו ושורשו? האם שם גם אנחנו יכולים להגיד שהוא התבטל כלפי מקורו?

18:51 דובר 4 לא.

18:51 דובר 1 שמה לא. למה?

18:54 דובר 4 הוא היה-

18:54 דובר 1 כי הוא שכל. כשהוא יצא הוא שכל. אז מי הוליד אותו? הוליד אותו עניין שכלי. הוא לא סותר, הוא לא משהו אחר. מהותו הוא שכל. הוא גילוי של השכל, וממילא כשהוא נמצא במקורו ושורשו זה לא שהוא מתבטל, אדרבה שם הוא מאוחד עם מקורו ושורשו. אדרבה, שם יש לו תוקף הרבה יותר גדול. שם הוא לא סתם איזה רעיון מוגבל. שם הוא אחד עם עצם השכל. אין שם... כן? זה שני דברים שונים לגמרי. עכשיו, מה קובע האם האור, הזיו, ההתפשטות הוא באופן כזה או באופן כזה? מה שקובע את זה זה לא המקור. מה שקובע את זה זה התוצאה. אם התוצאה היא משהו שונה, אז הוא מתבטל למקורו ושורשו כשהוא שמה. ואם התוצאה היא המשכה שלו, אז אדרבה, כשהוא במקורו ושורשו אז הוא מקבל את התוקף ומתאחד איתו ממש. עד פה ברור? עכשיו, ככל שהדבר שנולד, ההתפשטות, היא יותר רחוקה מהמקור, אז... הממ?

20:16 דובר 4 מי יותר מתונצח.

20:17 דובר 1 לא, אני אומר-- נגיד שכל ומידות אז המידות מתבטלות כלפי השכל. כן? אבל אם השכל היה יכול להוליד משהו הרבה יותר נמוך מאשר מידות, משהו הרבה יותר שונה מאשר השכל, אז ברור שכשבמקורו, לפני שהוא נולד, הוא היה הרבה יותר מתבטל. ככל שהוא יותר שונה כשהוא יוצא, כך הוא יותר מתבטל כשהוא-- לפני שהוא יוצא. אם אנחנו אומרים שמציאות הנבראים היא יש מאין, שזה השוני הכי... לא יכול להיות שוני יותר גדול מזה, אז ממילא כשהם היו במקורם ושורשם הם התבטלו במציאות בתכלית. ואם אנחנו אומרים על הספירות בדיוק את הדבר ההפוך, שהספירות הן, אה, המשכה שלו, אז אדרבה, כשהם נמצאים במקורם ושורשם, אז הוא והם זה אחד ממש. זה בדיוק הפוך.

21:21 דובר 4 הבנתי. כאילו יש מאין זה התבטלות הכי גדולה.

21:33 דובר 1 היות והיש הוא הדבר, המציאות יש גשמי נפרד הוא הדבר הכי רחוק מאלוקות. אז איך הוא נראה לפני ש... כשהוא במקורו בשורשו, לפני שבראו אותו? הוא הכי אינו, הכי בטל, הכי, הכי אין לו מציאות.

21:49 דובר 4 אז זה מתאימה עם ה, עם ה-

21:51 דובר 1 עם הספירות. הספירות זה כמו על דרך משל, כמו ששכל יוצא ממקור השכל. היות והמציאות של השכל היא הרעיון השכלי, מציאות שכלית בדומה למקור שהוליד אותו, שהוא גם שכל, רק שהוא שכל גלוי והוא, הוא, הוא רק כוח להשכיל. אז לפני שהשכילו את השכל כשהוא נמצא עדיין במקורו ושורשו אז הוא אחד ממש. אין פה, אין פה שכל במקורו ושורשו. זה אומר שיש פה כוח שכלי עם עוד משהו שאחר כך יהיה. לא. הרעיון השכלי כשהוא במקורו ושורשו יש פה רק את הכוח השכלי. אין פה עוד משהו. אין פה עוד משהו שאחר כך יצא.

22:35 דובר 4 אוקיי.

22:36 דובר 1 והוא כעצמו.

22:38 דובר 4 זה יותר נעלם מהעין.

22:40 דובר 1 זה עניין אחר לגמרי.

22:41 דובר 4 אוקיי.

22:42 דובר 1 פה מדובר שכשה... באופן הראשון שהסברנו של המידות מהשכל מדובר שהנברא מתבטל כשהוא נמצא במקורו, מתבטל ממציאותו, ובאופן של הספירות שזה כמו שהשכל ממקורו ושורשו, אז זה הארה, המשכה, האצלה. אז זה בדיוק הפוך. לא רק שהוא לא מתבטל, זה בדיוק הפוך. עכשיו הוא אחד ממש עם, עם מקורו ושורשו. אין פה שני דברים. המציאות שלו היא המציאות של המקור. בסדר? עכשיו, אם נסתכל בעוד... אני לא רוצה לקרוא פה עוד את הקטע בפנים, אבל אם נסתכל בפנים עכשיו יהיה הכל ברור. שמה אדמו"ר הזקן מדבר פרק ג' על התבטלות האור בגוף כדור השמש. זאת אומרת בשמש יש את מה שהשמש מאירה ויש את החומר שממנו עשוי הגוף כדור. כן? אז האור לגבי הגוף, לגבי הכדור, לגבי הגשמיות של השמש, הוא מתבטל. כמו שהמידות מתבטלות לגבי השכל. זה שני דברים שונים. יש את הגוף של השמש ויש את ה, את האור, זה שני דברים שונים. כן? אז לכן הוא מתבטל ואין לו מציאות. אבל הספירות לגבי האלוקות זה לא כמו האור לגבי, אור השמש לגבי גוף השמש, אלא זה כמו אור לגבי המאור. כן? ועניינו של המאור הוא להאיר. אז ממילא כשהאור נמצא במקורו, לא במקור בגוף, אלא במקור שבמקורו שעניינו להאיר אז הוא מתח-- אז, אז, אז אין פה אור. יש פה, יש פה את, יש פה רק את הדבר אחד. יש פה רק את גוף המא-- עצם גוף המאור המאיר. אין פה משהו אחר. בסדר?

24:37 דובר 5 כן.

24:37 דובר 1 אה, זה הכל נמצא פה בתוך הלשונות. טוב, עכשיו אחרי שהבנו את העניין, זה, זה, זה התוכן של פרק י'. עכשיו אחרי שהבנו את, את העניין הזה, אז הוא ממשיך בשורה שבע עשרה... אה... שהקדוש ברוך-- אה, אה... נ-נת-נתחיל מ-- נתחיל משורה שלוש עשרה. "וכדברים האלה ממש ויותר מזה הן מידותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחוכמתו בעולם האצילות עם מהותו ועצמותו כביכול, המתלבש בתוכם ומתייחד עמם בתכלית הייחוד". למה? מאחר שהמידות הן לא נבראו, הן לא התחדשו, אלא הן נמשכו ונאצלו מאתו יתברך. "על דרך משל כהתפשטות האור מהשמש", התפשטות האור מהמאור, לא מגוף השמש. "אך לא..." אז אם זה כל כך מובן וכל כך אפשר להבין את זה, אז למה אתה אומר שזה רק אמונה וכולי וכולי? אומר לא, לא, לא, לא. זה לא ממש בדרך זה. זה רק בדרך רחוקה ונפלאה מהשגתנו, כי גבהו דרכיו מדרכינו. בסופו של דבר האור והמאור בגשמיות הם שני דברים שונים. ובאלוקות זה לא שני דברים שונים, זה אחד ממש.

26:06 דובר 5 אוקיי.

26:06 דובר 1 מממ?

26:06 דובר 5 אמרתי הגבוה יותר.

26:09 דובר 1 אז אי אפשר להבין בכלל, ולכן זה נקרא רזא דמהימנותא, סוד האמונה. אבל זה נותן לנו מושג על הכיוון. קצת מושג. ככה אדמו"ר הזקן אומר, זה קצת מושג. "מכל מקום, לשכך את האוזן, נשמע ונתבונן ממשל אור השמש שמיוחד ובטל במקורו ואינו עולה בשם כלל בפני עצמו". מה כן יש שמה בגוף השמש? בגוף השמש, גוף המאור, רק שם המקור לבדו. אין אור. וכשאומרים אין אור זה לא בגלל שהאור התבטל ולא קיים. הפוך, בגלל שהוא אחד עם המאור. והמאור הוא אחד איתו. "כך כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחוכמתו אינן עולות ונקראות בשמות אלו כל-- אה, אה, אינן עולות ונקראות בשמות אלו כלל". אז עד פה הרבי הסביר, הרבי הזקן הסביר, אה, את ייחוד הספירות עם אלוקות. עכשיו צריך להבין את הצד השני. אם הספירות הם אחד ממש עם אלוקות, כל הספירות, אז איך זה שאני רואה פה חוכמה ופה חסד ופה גבורה וכל אחת יש לה פעולה אחרת, הרי מ-- יש פה רק אחד. כן? מתי הן כן נקראות בשמות אם הם אחד עם אלוקות ויש פה רק עצם המאור בלבד ממש ואין פה שום דבר חוץ מעצם המאור. איך אתה קורא לו פעם חסד ופעם גבורה? נקראות בשמות, אינן עולות ונקראות בשמות אלו כלל, אלא לגבי הנבראים עליונים ותחתונים, הנבראים שנבראים מאין ליש. זאת אומרת עולמות בריאה, יצירה, עשייה. שהווייתם וחיותם והנהגתם של הנבראים, ה-הנבראים הרי מתהווים מאין ליש. אחרי שהם מתהווים אז יש את ה, אה, תכונות שלהם. אמרנו, דיברנו שהם עגולים, שהם כחולים, שהם אה חמים, קרים וכן הלאה. אז זה חיותם, ויש את הווייתם שהיא באה מאיפה? מהספירות. ויש את

28:23 דובר 1 חיותם, התכונות שמאיפה באות? מהספירות, והנהגתם. יש אה איך אומר המדרש? שית אלפי שנין הוי עלמא. כן, אה שני אלפים תוהו ושני אלפים תורה ושני אלפים י-ימות המשיח. אז, אז ב-בשני אלפים שהיה תוהו אז היה תוהו באופן כללי, טבע העולם, הנהגה של תוהו, כן? וכן הלאה בכל דור ודור באופן פרטי.

29:00 דובר 6 אתה מדבר על תוהו ובוהו?

29:01 דובר 1 כן.

29:01 דובר 6 אה.

29:04 דובר 1 בדיוק. ו-- אז יש שלושה-- אז כל שלושת ה-הגדרים של הנבראים, אה הווייתם, חיותם והנהגתם, היא על ידי הספירות שהקדוש ברוך הוא מהווה ומחיה אותם ומנהיגם. איך הוא עושה את זה? ברצונו וחוכמתו ובינתו ודעתו המתלבשות במידותיו הקדושות. כדאיתא במדרש, בעשרה דברים נברא העולם. איך הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? בחוכמה, בתבונה ובדעת וכולי. דכתיב, ה' בחוכמה יסד ארץ. עם החוכמה הוא יסד את הארץ. כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו וכן הלאה וגומר. וכמאמר אליהו, דאפיקת עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין. למה אתה עשית, קדוש ברוך הוא, עשר ספירות? כי הוצאת אותם. מתי אתה קורא להם ספירות? אפיקת עשר תיקונין. כל עוד מדברים על הספירות כמו שהם מצ-מצד הקדוש ברוך הוא, בעיניים שלו, אין פה ספירות. יש פה רק עצמותו ומהותו. אחד ממש. אין, אין פה אפילו שם של ספירות. מתי אתה קורא להם ספירות? כשאתה יוצא איתם להנהיג את העולמות.

30:32 דובר 6 זה כמו התמונה דו-צדדית כזאת, כאילו אם מסתכלים למטה זה הכל חלל, ומסתכלים למעלה זה כל הקדוש ברוך הוא.

30:38 דובר 1 אה כן, יש על זה הרבה משלים. אחד מהם כבר דיברנו עליו, שכמו אה ילד שמספרים לו משל עמוק והוא ילד בגן, הוא שומע את המשל, הוא שומע סיפור יפה. הוא לא עולה על דעתו שיש בפנים איזה, איזה עניין. זה לא הופך את המשל למשהו לא שכלי. התוכן, הפנימיות, האמת של המשל הוא עניין שכלי עמוק. מה הילד רואה? הוא רואה רק את מה שהוא מבין בכלים שלו, אבל זה בכלל לא המציאות. המציאות שהוא רואה היא לא המציאות האמיתית. זה שאני רואה שם חוכמה זה לא, זה לא חוכמה, זה עצמותו ומהותו.

31:15 דובר 6 ממש אשליה.

31:19 דובר 1 לאנהגא בהון עלמין סתימין, גם את העולמות הסתומים שלא התגליין, גם את העולמות דגליין. ובהון אתכסיאת. אז בהם אתה מתכסה. אז זה שני הדברים: איתם אתה מנהיג את העולמות ובהם אתה מתכסה מהעולמות. שני הצדדים. מובן, עכשיו גם אפשר להגיד פתח אליהו עם כוונה כשאומרים בערב שבת. לא הכוונה, לפחות להבין מה אומרים. והרי זה כן מפרט על דרך משל: ביום ראשון מששת ימי בראשית, כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, נגלית מידת החסד. מידת החסד, איך שהיא כלולה מכל מידותיו הקדושות, כמו שלמדנו כבר כמה פעמים, שהמידות בקדושה כלולות אחת מהשנייה, ורצונו וחוכמתו ובינתו ודעתו מלובשים בה גם כן, במידת החסד. ועל ידי מידת החסד, כמו שהכול מתלבש בה בתוכה, הוא ברא בה את האור. למה? כי אור זה עניין של שפע, של השפעה, של חסד. אז עם מידת החסד הוא ברא את האור במאמר יהי אור, שהיא בחינת התפשטות והמשכת האור לעולם מלמעלה, והתפשטותו בעולם מסוף העולם ועד סופו. כך כתוב שהאור שהקדוש ברוך הוא ברא ביום הראשון, אז אדם-- אז היה אפשר לראות בו מסוף העולם ועד סופו. היה אור כזה אינסופי כזה. היום אנחנו לא יכולים לראות כל כך רחוק. שהיא בחינת מידת החסד, רק מפני שכלולה גם עם מידת הגבורה, לכן האור שנברא לא היה רוחני כאור של מעלה ממש. היה לו צורה של כמו שהאור שאנחנו מכירים. אז זה נקרא שהמידות, הקדוש ברוך הוא ברא את ה-- היווה את העולם וגם ברא אותו והנהיג אותו ב-במידות. אז ביום הראשון, שהוא מידת החסד, הוא ברא נבראים של חסד, אלא בגלל שזה כלול מגבורה, אז הנבראים קצת יותר מגושמים והם לא נהיו רוחניים והם לא, הם

33:20 דובר 1 לא בלתי מוגבלים. מה פירוש שהקדוש ברוך הוא הנהיג? אז האלף שנים הראשונות, שזה היום הראשון, הקדוש ברוך הוא הנהיג את העולם במידת החסד, וכן הלאה. וגם נתלבש בעולם הזה, שהוא בחינת גבול ותכלית, שהוא מהלך ת"ק שנה מהארץ לרקיע וממזרח למערב. אז לא רק שהאור הוא התעבה והתגשם ונהיה אור גשמי, הוא גם נהיה אור מוגבל במקום. מעלה, מטה, מזרח, מערב. זה ביום הראשון. ואותו דבר ביום השני, כן, ביום השני נגלית מידת הגבורה, והיא גם כן הייתה כלולה משאר מידות ורצונו וכו', וברא בה הרקיע במאמר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, שההבדלה זה בחינת צמצום וגבורות להעלים מים עליונים רוחניים ממים התחתונים. ועל ידי, ועל ידי מידת הגבורה נתגשמו התחתונים בהיבדלם מהעליונים. ומוכרחים לומר שמידת החסד כלולה בה, במידת הגבורה, כי עולם חסד ייבנה. אז מה אם הוא הבדיל את העליונים והתחתונים וזה התגשם וזה נהיה נברא ויש גשמי, והכול היה עניין של נתינה. הוא ברא יש, הוא עשה יש, אז זה כלול במידת החסד. שהכול כדי שתיראה היבשה והאדם עליה לעבוד השם. וכן כולן, כל המידות. אז הקדוש ברוך הוא ברא כל מציאות המידות היא בשביל, היא בשביל התחתונים, והן נקראות מידות רק לגבי התחתונים. וזהו שאמר אליהו בתיקונים שם, בתיקוני זוהר, לאח-- באותו קטע שאנחנו אומרים, לאחזאה, לראות, איך יתנהג עלמא בצדק ובמשפט וכו'. המידות בשביל מה הן? בשביל להראות, לראות איך שיתנהג העולם בחסד ובצדק ובמשפט. צדק זה דין. איך יתנהג העולם בצדק? הכוונה איך הוא יתנהג בדין. משפט, איהו רחמי, שיתנהג העולם באופן של משפט. וכל ה-- כל המידות הם בשביל לאחזאה, להראות, להנהיג איך יתנהג העולם, איך יתנהג

35:40 דובר 1 העולם. בשביל זה ספירות, בשביל להוות ולהחיות ולהנהיג את העולם. אבל לאו דאית לך צדק ידיעא. זה שמידות, מידת צדק היא... מידת צדק, למה היא נקראת צדק? להנהיג את העולם בצדק. אבל זה לא שאתה הוא צדק. לא שלך יש צדק. לך אין צדק. מצד, מצדך, מצד הקדוש ברוך הוא, המידות הם אחד איתך. כן, לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולא משפט ידיעא דאיהו רחמי. לך אין רחמים ואין דין ואין צדק ואין כלום, ו"לאו מכל אלין מידות כלל". אז בסך הכול, אחרי שתופסים את הנקודה של הפרק, זה נותן ממש יסוד, אה, יסוד ב-ב-בהבנה של, של... אני לא יודע להגיד כל תורת החסידות, אבל יסוד מאוד מאוד רחב ומוצק בהבנה של מה זה אלוקות, מה זה ספירות, מה זה, מה זה ביטול, מה ההבדל בין, אה, אה, בין ביטול במציאות לבין ייחוד הספירות באלוקות. ה-ה-הכול, כל ענייני היסוד של אמונה בייחוד השם זה הפרק הזה, שלושת הפרקים האלה ח' ט' י'. טוב. אז בזה הסתיים ה-ה-ההסבר של אדמו"ר הזקן איך-- מדוע הקדוש ברוך הוא הוא לא ריבוי, הוא לא אחד המורכב, כי מה שיש לו ספירות זה... זה הוא עצמו. תמיד רוצים להגיד, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. איך, איך נהיה ריבוי מ... מאחדות פשוטה? שזה לא הוא ברא את העולם, הספירות בראו את העולם. כן? אז מה רוצ-

37:37 דובר 7 למה הספירות בראו את העולם? זה בורא עולם ברא את העולם.

37:40 דובר 1 נכון, זה טעות שאומרים ככה. את צודקת. ככה רוצים להסביר. כן, הוא הווה אחדות פשוטה. איך יכול להיות מאחדות פשוטה ריבוי? הרי הריבוי זה לא ממנו, הריבוי זה הספירות. לא, הספירות זה הוא.

37:54 דובר 7 אהמ.

37:56 דובר 1 אנחנו קוראים להם ספירות בגלל שאנחנו רואים ספירות, לא בגלל שהם ספירות.

38:02 דובר 7 אתה יכול להסביר מה זה ספירות? כי לא...

38:04 דובר 1 מממ?

38:05 דובר 7 מה זה ספירות?

38:08 דובר 1 אה, ספירות. שנייה אחת.

38:16 דובר 7 אוקיי.

38:22 דובר 1 אז שלושת הפרקים האלה ח' ט' י' הסבירו את עניין ייחוד הספירות, את ייחודו של הקדוש ברוך הוא. עכשיו, וזה לא נגמר. למה לא נגמר? כי... הקדוש ברוך הוא, כשהוא ברא את העולם בפועל, הוא לא ברא אותו על ידי ספירות. הוא ברא אותו על ידי דיבור.

38:42 דובר 7 דיבור, נכון.

38:42 דובר 1 בתורה בעשרה מאמרות נברא העולם. נכון? אז הדיבור של הקדוש ברוך הוא, אנחנו לא-- הוא לא נברא יש מאין. נכון? הדיבור הוא לא נברא, הוא אלוקות. הוא ברא את העולם. הוא חלק מהבורא. אז לכן לא מספיק לנו להסביר, כדי להסביר שהקדוש ברוך הוא אחד יחיד ומיוחד, לא מספיק להגיד ש-ש-שהספירות לא עושות, לא פועלות בו ריבוי. אנחנו צריכים להסביר שגם המאמרות לא פועלים בו דיב-- ריבוי. כן? אז בשביל זה יש עוד פרק אחד, זה הפרק הבא, וגם זה לא מספיק... כי בסופו של דבר כשהוא בורא את הנבראים בפועל, הוא בורא אותם על ידי הדיבור ועל ידי האותיות. אז בסופו של דבר יש פה אינספור כוחות אלוקיים שכל אחד מהם בורא ומהווה ומחיה ומנהיג איזשהו נברא פרטי. אז עוד פעם יש לנו פה אינסוף ריבוי של כוחות פרטיים שבפועל בוראים, כוח הפועל בנפעל. אז עוד פעם יש לנו פה ריבוי. אז צריך עוד פרק אחד, פרק י"ב, כדי להסביר שגם הכוח הפועל בנפעל, גם האותיות שבוראות את הנבראים, גם הם לא ריבוי. כן? אז, אז עוד פעם. אז, אז עכשיו יש לנו את המסגרת של שער היחוד והאמונה. שבעת הפרקים הראשונים מסבירים את ביטול הנבראים, אין עוד מלבדו, ש-- והפרקים מפרק ח' והלאה מסבירים את יחודו של הקדוש ברוך הוא, שזה מחולק לשלושה אופנים: יחוד הספירות באלוקות שלושה פרקים, יחוד המאמרות באלוקות פרק י"א ויחוד האותיות באלוקות פרק י"ב.

40:33 דובר 8 ברכה. זה עמוק אבל

40:38 דובר 1 מממ

40:38 דובר 8 לא הסברת לי מה זה ספירות. כן