שער היחוד והאמונה פרק ז' (חלק 2)

00:00 דובר 1 טוב, אנחנו אוחזים בפרק ז'. אה, הפרק הקודם היה קצת, אה, בלגן, והרגשתי-- יצאתי עם הרגשה ש... שהנקודה לא הועברה.

00:14 דובר 2 ואני לא הייתי, אז איך התחלנו?

00:16 דובר 1 אה, אז אמרתי שנעשה, נעשה את זה בצורה יותר ממוקדת, ואז נוכל להמשיך את ה... את הפרק. אני אומר ככה: בפרק ז' אנחנו פעם ראשונה מתחילים לדבר על יחודא עילאה ויחודא תתאה. עד ש-עד פרק ז', פרקים א' עד ו', דיברנו כל הזמן על אחדות השם. וממוצא דבר אנחנו שומעים שזה שני דברים שונים. יש דבר שנקרא להאמין באחדות השם, ויש מצווה לייחד את השם. ובאמת במניין המצוות לרמב"ם, שתי מצוות עשה הראשונות: מצווה אחת להאמין שהשם אחד, ומצווה שנייה לייחד את שמו. זה באמת שתי מצוות, שתי מצוות שהן שני עניינים שונים. מה ההבדל בין שתי המצוות? אז העניין של אחדות השם, אדמו"ר הזקן מסביר בששת הפרקים הראשונים ש...

01:22 דובר 2 פה התחלנו, אה, משהו חדש.

01:25 דובר 1 יחודא עילאה ויחודא תתאה זה פרק ז'. זה, פ-פה מתחיל על פי זה, על פי מה שהוסבר מה זה אחדות השם. עכשיו אפשר להבין מה זה יחודא עילאה ויחודא תתאה, ששאלנו לפני שהתחלנו. זאת אומרת, קודם כול הייתה הקדמה מה זה אחדות השם. אחרי שמבינים מה זה אחדות השם אפשר להבין מה זה ייחוד השם. אז מה זה אחדות השם? אחדות השם, שהשם הוא אחד, שאין עוד מלבדו. מה פירוש שאין עוד מלבדו? שהנבראים בטלים לדבר השם כמקורם, כ-כ-כאור השמש ב-ב-ב- בגוף השמש, ואין להם, אה, שום מציאות ואין להם שום ערך. זה ה... זה, ולמדנו על זה את השאלות ואת התשובות. זה העניין של האמונה באחדות השם, שהשם גם, גם אחרי שהוא ברא את הנבראים, הנבראים, היות ואין להם מציאות עצמאית, הם רק... כל המצ-- גדר הנבראים זה "הוא ציווה ונבראו". בגלל שהוא ציווה, לכן הם נבראו. הם לא, הם לא, לא עומדים דבר בפני עצמו. הם בטלים במקורם, בשורשם. אז לכן גם אחרי שהם נבראו, אז השם אחד ושמו אחד, אין עוד מלבדו, וידעת היום והשבות אל לבבך. זה ה-שישה פרקים הראשונים. על פי זה מובן מה זה ייחוד השם. מה זה ייחוד השם? אז אומר, צריך להתבונן במה שלמדנו קודם. מה שלמדנו קודם, ש... אה, לנבראים אין מציאות. אז נכון, מציאות אין להם, אבל חשיבות יש להם. הרי הקדוש ברוך הוא רוצה אותם, הוא ברא אותם. הוא צריך אותם כדי לגלות את מלכותו. הרי אין מלך בלא עם, והוא רוצה לגלות את מלכותו, אז הוא צריך אותם כביכול בשביל שמלכותו תוכל להתגלות. כן? אז למרות שאין להם מציאות ואין להם ערך, והם מאוד קטנים והם אין

03:17 דובר 1 ואפס וביטול-- הכול נכון, אבל יש להם איזושהי חשיבות. כן? אז מצד מה יש להם חשיבות? מצד שדבר השם, מלכות, שהוא דבר השם שהוא, אה, בורא הנבראים, אור השם שבורא את הנבראים, אה, כביכול צריך אותם כדי להתגלות שלמות, שלמות כוחותיו, שמלכותו תתגלה. זה נכון. מתי אומרים שלנבראים יש חשיבות? יש להם חשיבות לגבי מלכות, אבל לגבי שם הוי'א, לגבי האלוקות שלמעלה ממלכות, לגבי הספירות חסד, גבורה, תפארת וכל מה שלמעלה מזה, אין להם חשיבות. מתי יש חשיבות לזמן ומקום? יש ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך. אז זה זמן. על מה ימלוך? על העולם. מעלה מטה, הוא מלך מעלה עד אין קץ ומטה, כן, מעלה עד אין קץ ומטה עד אין תכלית. והוא מלך לארבע כנפות הארץ ובשבעה ארקים בארץ, הוא מלך בבחינת מקום. אז כשמדברים על מלך, על מלכות, אז שייך לדבר על גדר של זמן ועל גדר של מקום, על נבראים, על עולם. אבל למעלה מזה, בספירות שלמעלה, אין, לא שייך מציאות של מקום. אין, אין מקום ואין זמן. זה הסברנו באריכות ב-ב-בשיעור הקודם, שגם בנפש האדם זה אותו דבר. יש המידות של האדם וכוח הדיבור שבאדם. המידות, חסד, גבורה, תפארת וכולי, זה אני. מה אני מרגיש? נכון, מה אני מרגיש כלפי הזולת. אבל הנקודה פה זה לא הזולת, זה מה אני מרגיש. ולעומת זאת בדיבור, מדברים, כל עניינו של הדיבור זה הזולת, להתייחס אליו. אז זה הבדל מהותי בין ספירת המלכות לבין הספירות שלמעלה ממנה. לגבי ספירת המלכות, העולם, הנבראים באמת בטלים במציאות, היא מקורם ושורשם. היא השמש שהוא מקור האור. אז לגבי מלכות דאצילות הנבראים באמת בטלים, אבל יש להם חשיבות. אבל לגבי אור אין סוף

05:48 דובר 1 שלמעלה ממלכות, לגבי ש-לגבי שם הוי'א, לגביו הנבראים אין להם גם, אין להם שום חשיבות, כי-כי-כי לא צריך אותם. רק המלכות צריכה אותם. ה-המידות שלמעלה, עצם האלוקות, הוא לא צריך את הנבראים, אז גם חשיבות אין להם. אז יוצא שיש בעצם מצד הקדוש ברוך הוא, לא מצד הנבראים, מצד התייחסות הקדוש ברוך הוא לנבראים, יש כביכול שתי התייחסויות. מצד המלכות אין להם מציאות, אבל יש להם חשיבות. מצד שם הוי'א

06:25 דובר 9 גם אין להם

06:27 דובר 1 אפילו חשיבות אין להם. כן. עכשיו על פי זה מובן מה פירוש לייחד. לייחד פירוש לקחת, לחבר את המלכות, את שורש הנבראים, עם האור האלוקי שלמעלה משורש הנבראים.

06:49 דובר 9 אוקיי, זה כמו חיל איחוד, שזה בעצם הרעיון של זה, לחבר בין הזו

06:53 דובר 1 לחבר שניהם ביחד. וזאת גם, זה גם מתבטא, אומרים את זה בלשון. המצווה הראשונה היא להאמין באחדותו. אני לא צריך לעשות פה שום דבר. להאמין זאת המציאות של השם שהוא אחד. אני צריך להאמין בזה, להבין את זה, להאמין בזה. המילה לייחד זה שאני עושה את הייחוד. אני פועל אותו. זה מצווה מעשית, משהו שאני עושה פה. כן? לחבר את, אה, את מלכות, מקור הנבראים, עם האור האלוקי שלמעלה מזה, זה פעולה של יהודי. את זה עושים על ידי התבוננות וכן הלאה. זה נקרא לייחד ייחודים. עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים שמה הנקודה של ייחוד, לייחד את שורש הנבראים, את המלכות עם הספירות שלמעלה ממנה, אז מובן שיכול להיות בזה שני אופנים. יש אופן אחד שהמלכות מתעלה לספירות שלמעלה ממנה, ואופן שני שהספירות שלמעלה יורדות ומתגלות ומאירות בתוך המלכות. מה זה? מה זה אומר? אז על זה, אה, הבאנו דוגמאות. אז קודם כול, אה, הדוגמה הראשונה שהמקום מתעלה לדרגה של למעלה ממקום. אז מה בעצם אנחנו אומרים פה? שיש פה מקום, כן? אלא שהמקום עצמו הוא נהפך להיות, מתעלה לדרגה שלמעלה ממקום. איפה יש כזאת דוגמה? בקודש הקודשים. מקומו של ארון אינו מן המידה. יש ארון, יש מקום, יש מידה. אמה וחצי רוחבו, אמתיים וחצי אורכו, עשרים אמה רוחב. אתה מודד. רגע, איפה הוא? אפס. הוא לא קיים. אז יש לו מידה והמידה שלו לא קיימת. אתה מצד אחד מודד, אתה רואה את המציאות של המידה, רואה את המקום בעיניים. הנה יש פה ארון. אתה מנסה למדוד אותו, אתה גם מודד אותו ואתה גם מודד שהוא איננו. כן, זה נקרא שהנבראים, המלכות עם הגדר מקום שלה, מתעלה לדרגה

09:25 דובר 1 של למעלה ממקום. יש פה מציאות של מקום שהתעלתה ללמעלה ממקום. זה אותו הדבר במציאות של נס שלמעלה מהטבע, כן? הים נקרע לשנים עשר, לשני גזרים, כן? היה נקרע הים. המים עומדים כחומה. זה מים והם רטובים. הם לא קפאו, הם לא נהפכו לאבן והם עומדים, עומדים כמו חומה. כן? מצד אחד יש פה מציאות של מים שהם לא הפסיקו להיות מים. מצד שני כל המציאות שלהם היא לא מציאות של מים. זה יש ואין ביחד. זה נס שלמעלה מהטבע. זה נקרא שהמקום מתגלה בו הלמעלה מהמקום. זה נקרא עליית המלכות למעלה. ובלשון של הקבלה זה נקרא ייחוד שם אדני בשם הויה. זה שיש את האותיות שכותבים בסידורים של הספרדים, אה, י-ק-ו-ק. אז כותבים בגדול את הי-ק-ו-ק ובקטן את האדני. זה נקרא שהאדני משולב. מה שרואים פה, רואים פה את שם הויה שבתוכו משולב אדני. כן? זה המציאות האחת. המציאות ההפוכה היא שהאור, השם הויה, האור האלוקי יורד ומתגלה בתוך המקום. מה הדוגמה לזה? ניסים שמלובשים בטבע. עכשיו אנחנו עומדים לפני, אה-

10:57 דובר 10 מה קורה?

10:58 דובר 1 לפני חנוכה. כן? יש מלחמה ונלחמים ונשפך דם ויש הרוגים, עם כל המשמעות של מלחמה. ורק אחרי שהמלחמה נגמרת פתאום תופסים שחמישה בני חשמונאים ניצחו פה צבא מיומן. עם עוד, עם עוד עשרים בחורי ישיבה שעזרו להם. בלי נשק, בלי ציוד, בלי אימון, בלי כלום, בלי מסביב, בלי-בלי.

11:31 דובר 10 מדוע מביאים את חנוכה בתור נס מעל הטבע ואת פורים בתוך

11:35 דובר 1 מה?

11:36 דובר 10 איך אתה מבין את חנוכה בתור נס מעל הטבע ולכן הם באו לו מלמעלה ופורים זה בתוך הטבע ולכן הרשע לו מלמטה.

11:43 דובר 1 לא. שניהם זה ניסים המלובשים בטבע, ורק שההבדל שזה מלמעלה וזה מלמטה, אבל זה עוד עניין. לעניין נס מולבש בטבע שניהם היו ניסים, הלוא גם פורים זה נס מולבש בטבע. ומה כל זה נוגע אלינו? אמרנו שזה בתור עבודת האדם. אז פה אמרנו, רק הבאנו דוגמאות מה זה יחודא עילאה ויחודא תתאה ובמה זה מתבטא בעולם. מה זה שייך בעבודה שלנו, עבודת האדם? אז אמרנו דוגמה על דרך, על דרך, למשל, כשאדם עומד בתפילה. אדם עומד בתפילה, תפילת עמידה. אתה רואה פה בן אדם עומד, נושם, הלב עובד, הדם זורם וכן הלאה. כל האיברים, הגוף, הכול עובד אבל הוא עכשיו לא פה. עכשיו הוא עם הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מתגלה אצלו עכשיו, אלוקות מתגלה אצלו עכשיו, כן? והצד ההפוך זה נקרא יחודא עילאה. ויחודא תתאה זה הצד השני. מה אתה רואה? אתה רואה פה אדם. אתה רואה פה את העולם. הוא עכשיו מתעסק במשא ומתן, הוא מתעסק במסחר, הוא עובד לפרנסתו, הוא עובד ב... סיפר לי מישהו השבוע, השבוע, שיש, אה, הוא בעצמו עורך דין, יש לו חבר, חבר עורך דין, ועורך הדין הזה, החבר שלו, החבר שלי, מתפלל בבית כנסת שלנו, בבית כנסת חב"ד קבוע, יושב בשיעורים שלי קבוע וכבר הרבה שנים. הוא סיפר לי השבוע שיש לו חבר עורך דין פה בחיפה שלאחרונה התחיל לשמור מצוות בלי שום, אה...

13:27 דובר 11 וואו.

13:28 דובר 1 אז הוא סיפר-- לשמור, לא יודע כמה לשמור. התחיל להתקרב, להתעניין ביהדות. רצה ש... קבע, קבע שיעור, שיעור אצלו בבית. התחיל ממש להתקרב. אז הוא סיפר מה, מה קרה. הוא בלשכה של ה-- לשכה שלו, אותו החבר, אה, אה, קיבל לעבודה כמה חבר'ה מזרחניקים דתיים שומרי מצוות, חרדים כאלה. ו... אה, היה שם איזשהו כמה עטים, כי לא זוכר בדיוק את הפרטים של הסיפור, אבל, אה, אמ, זה היה מין מציאות כזאת שהיה עטים על השולחן, ו-ו-הם לא השתמשו בעטים של השולחן, לקחו עטים שלהם, משהו. אז, אה, אז הוא התפלא. הוא שאל אותם: "למה אתם, אה, כאילו..." "זה לא העטים שלנו, זה גזל. איך אנחנו יכולים להשתמש בזה?" אז הוא מאוד התפעל. סיפר את זה לאשתו. אשתו אמרה לו: "סוף סוף מצאת עובדים נורמליים. הם, הם אותך לא ירמו". זה היה סיפור אחד. אחר כך היה עוד. הוא סיפר לי, אני לא אספר עכשיו, חבל מצד הזמן לא אספר לכם עכשיו את כל... הוא סיפר לי ארבעה סיפורים שבעקבות הסיפורים האלה הוא כל כך יצא מהכלים שהוא פשוט ביקש מהם לקבוע אצלו שיעור והוא התחיל ללמוד איתם גמרא והוא התחיל להתקרב ליהדות, התחיל לשמור מצוות. פשוט מזה שהוא ראה ש-כן. והם, הם לא עשו את זה בשבילו ולא בשביל להרשים אותו ולא שום דבר. זה נקרא משא ומתן באמונה. הוא עושה, הוא חי בתוך העולם. הוא עובד בלשכה של עורכי דין. הוא לא, הוא לא, הוא עכשיו הוא לא חושב על הקדושה. זה שהוא לא לוקח את העט, הוא חושב על לא תגנוב? לא. הוא עכשיו מתעסק, הוא עובד עכשיו, כן? אבל בתוך העבודה שלו מה מאיר

15:17 דובר 1 פה בפנים? מאיר אור אין סוף ברוך הוא. זה נקרא יחודא תתאה.

15:22 דובר 11 אמרת שדיברת עם איזו מישהי, כאילו אחת שלא שומרת תורה ומצוות ויש עם עורך בית ספר. אה, והיא דיברה על העניין של שנת השביעית, שהארץ קדושה וכולי. אז מה אני אומר לך? שנלמד מה זה חשוב, הדוגמה האישית שהיא נותנת לי. ונראה שהנה איפה שאמא שלי גרה וזה, יש שם אנשים חרדים אבל בכלל לא שומרים על ניקיון. אז זאת אומרת זה ארץ קדושה. כאילו, אז, אז אני במקרה שמה שסיפרת-

15:45 דובר 1 זה המקרה הפוך.

15:46 דובר 11 שדוגמה אישית כאילו אז זה השפיע לטובה.

15:49 דובר 1 אז זה, אז, אז, אה, טוב. אז בשבוע שעבר דיברנו באריכות כל השיעור לסוף על העניין הזה, להסביר מה זה יחודא עילאה ויחודא תתאה, מה ההבדל בינו לבין אחדות השם ומה הפעולה שלנו בזה וכן הלאה. אה, קצת נמרחנו עם העניין. גם הייתה פה אווירה שהיה קשה קצת ללמד. אה, זהו, ואז נתקענו. ה-התכוונתי ל-ל-להספיק הרבה יותר, אבל אנחנו אוחזים עכשיו בדף ס"ג בקטע השני למטה. אז אנחנו יודעים באופן כללי מה זה אחדות השם ומה זה יחודא עילאה ויחודא תתאה. בסדר? אנחנו ממשיכים בפרק למטה. הנה, במה שנתבאר שמה פירוש, אה, אה, יחודא עילאה ו-- מה שמה פירוש יחודא תתאה? זאת אומרת הוא התחיל מיחודא עילאה. אחר כך המשיך עם יחודא תתאה. מה זה יחודא תתאה? שגם בתוך העולם כמו שהוא נראה כעולם, מאיר האור האלוקי. במה שנתבאר בזה יובן מה שכתוב "אני הוי' לא שניתי". מה פירוש לא שניתי? לא שניתי פירוש שאין, מלשון שינוי, שאין שום שינוי כלל כמו... אין שום שינוי כלל אצלו. עכשיו מה אנחנו היינו חושבים שמה פירוש "אני הוי' לא שניתי" לפני שלמדנו פרק ז', שהיות והקדוש ברוך הוא ברא את העולמות מאין ליש והעולמות מצד עצמם הם בטלים במציאות. אז לכן אצל הקדוש ברוך הוא אין שום שינוי, אבל מצד הנבראים ודאי בטח שיהיה שינוי. הנבראים הרי הם מרגישים את עצמם למציאות, ולמדנו שזה דבר אמיתי כי מסתירים, אז ולכן שייך תורה ומצוות בגלל שבאמת הם מסתירים והם באמת מרגישים את עצמם, נכון? ככה למדנו. אז היינו אומרים מה זה לא שניתי? הוא לא שניתי, אבל אצלנו בטח שיהיה שינוי. ככה היינו מבינים, נכון? אחרי שהבנו מה זה יחודא תתאה, אז

17:55 דובר 1 יש לנו עכשיו הבנה הרבה יותר עמוקה ב"אני הוי' לא שניתי". שמה? שאין שום שינוי כלל כמו שהיה לבדו קודם בריאת העולם, כך הוא לבדו אחר בריאת העולם, אחר שנברא. זאת אומרת גם אחרי שנברא, כשיש מציאות של עולם ויש מציאות של נבראים ומרגישים את עצמם ועוד איך מרגישים את עצמם ליש, גם אז לא, גם, גם אצל הנבראים לא שניתי, כי גם אצלם מאיר האור האלוקי. וזהו שנאמר "אתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא העולם", שזה אותו אתה הוא שהיה לפני שנברא העולם גם אחרי שנברא העולם ויש נבראים והם מרגישים את המציאות של עצמם, עדיין זה אתה הוא בלי שום שינוי. בלי שום שינוי בעצמותו. ועל זה מיד יכול מישהו להגיד: אוקיי, אוקיי, בסדר, בעצמותו אין שום שינוי, אבל בדעתו יש שינוי בוודאי. הרי קודם לא היו נבראים ועכשיו יש נבראים. אז קודם כול, לפני כן הוא לא ידע את הנבראים ועכשיו איך הוא יכול לדעת את הנבראים לפני שהם היו? נכון? לכאורה. איך אפשר... עכשיו שיש נבראים אז יודעים אותם. אז בדעתו יש שינוי לכאורה, ועל זה הוא מוסיף מפה הסבר שלם. גם לא בדעתו. שמה שכתוב "אני הוי' לא שניתי", זה לא רק שבעצמותו אין שינוי בגלל שהנבראים בטלים אליו והוא מאיר גם אצלם, אלא גם בדעתו אין שינוי. זה הפירוש יחודא תתאה. מה פירוש אין שינוי? הרי קודם לא היו ועכשיו כן יש ועכשיו הוא יודע אותם. וזה לא רק שהוא יודע אותם, אלא טוב, נגיד את זה עכשיו. אחר כך הרבי יגיד את זה בפנים, אבל נקדים את העניין ב... בידיעה שלנו, אה, כשאני יודע, אני מכיר בן אדם אחד. אחר כך אני

20:16 דובר 1 מכיר עוד אחד, אז יש לי ידיעה נוספת ובכל אחד מהאנשים שאני מכיר אני יודע עליו כמה דברים. אז כל ידיעה זה עוד פרט נוסף, נכון? עכשיו, אם הקדוש ברוך הוא, הידיעה שלו בראה את כל הנבראים, אז הוא צריך לדעת. יש לו המון, המון, המון, אין סוף ידיעות שהתווספו בו. כן? אז מה פירוש שאין שום שינוי בדעתו?

20:44 דובר 12 זה מקביל למורכב, לעניין של המורכב שהוא לא מורכב. כאילו הידיעה הזאת שנוספת זה המורכב?

20:55 דובר 1 כן, אצלנו הידיעה היא מורכבת ובמורכב אצלנו יש ש-- אה, שני פירושים. מה פירוש הידיעה אצלנו מורכבת?

21:06 דובר 12 מה זה הידיעה מורכבת?

21:07 דובר 1 ממ, שהיא מורכבת מכמה דברים כמו גוף שמורכב מאיברים רבים. אז, אז, אה, זה שאצלנו הידיעה מורכבת זה, זה מו-- זה עצמו מורכב. יש בזה שני פרטים, סתם זה לשון נופל על לשון. לא, לא, לא להתייחס. יש בזה שני פרטים. פרט אחד, מה שאת אמרת בפשטות, שהידיעה מורכבת מהרבה ידיעות שונות אחת ליד השנייה כביכול.

21:33 דובר 12 ואז מצטלבות ביניהן.

21:34 דובר 1 ממ?

21:35 דובר 12 ואז שהן מצטלבות ביניהן.

21:37 דובר 1 ואז?

21:37 דובר 12 שהן מצטלבות ביניהן.

21:39 דובר 1 לא, בלי קשר. מה, מה זה ידיעה מורכבת? פרט אחד בידיעה מורכבת, שהיא מורכבת מהרבה דברים. פרט שני בידיעה מורכבת, שהיא מורכבת בנפש, היא לא עצם הנפש.

21:52 דובר 12 חיצונית יותר.

21:55 דובר 1 עצם הנפש זה לא משהו שמורכב בו. בעצם הנפש באמת אין שינויים. בידיעה למה יכול להיות בה שינויים ולמה היא יכולה להיות מורכבת? בגלל שהיא לא עצם הנפש. בגלל שהיא רק מורכבת בעצם הנפש, משהו נוסף עליה כביכול.

22:13 דובר 12 מעטפת כזאת.

22:18 דובר 1 אז אצל הקדוש ברוך הוא לא רק בו אין שינויים, אלא גם בדעתו. למה? איך זה יכול להיות? כי בידיעת עצמו יודע כל הנבראים. יש הבדל מהותי בין הידיעה שלנו לידיעת השם. הידיעה שלנו, כשאני יודע משהו, המשהו הוא חיצוני, אני יודע אותו. כשהקדוש ברוך הוא יודע משהו, אין משהו אחר. הוא יודע את עצמו. והיות ובידיעת עצמו יודע כל הנבראים, למה? שהכל הרי ממנו. ובאיזה אופן זה נמצא ממנו? באופן שזה בטל במציאות אצלו. אז לכן אין אצלו שום שינוי בדעתו, כי גם אחרי שהם נבראו אין פה משהו נוסף. זה הכל הוא. וכמו שכתב הרמב"ם, ומביא פה עכשיו אדמו"ר הזקן מפה עד סוף הקטע בעמוד הבא את לשון הרמב"ם. אה, אדמו"ר הזקן מצטט פה את הרמב"ם מכמה הלכות במקומות שונים במשנה תורה ובמורה נבוכים, אומר שתיים, שלוש מילים של הרמב"ם, מסביר מילים. הוא משלב את הלשון שלו ולשון הרמב"ם, ועל כל זה הוא כותב ״כמו שכתב הרמב"ם״, ובסוף הוא כותב ״עד כאן לשונו״. זאת-- זה מה שאומר הרמב"ם וככה צריך להבין אותו. כמו שכתב הרמב"ם, זה לגבי ד-- אחדות, אחדות השם, שהוא היודע והוא היוד-- הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה. כן, אצלנו זה לא כך. אצלנו יש אני יודע את הדבר הידוע באמצעות הדעה שלי, אבל אצל הקדוש ברוך הוא זה הוא זה שיודע והוא זה שבאמצעותו הוא יודע, והוא זה שאותו יודעים. והכל אחד. ודבר זה אין כוח בפה לאומרו ולא באוזן לשומעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו. כי הקדוש ברוך הוא, אני לא כזה. אני לא יכול להבין מציאות שזה לא אני. אין לי משל ודוגמה לזה, כי הקדוש ברוך הוא מהותו ועצמותו

24:47 דובר 1 ודעתו הכל אחד ממש מכל צד ופינה ובכל דרך יחוד, ואין דעתו דבר נוסף על מהותו ועצמותו, שזה לא כמו שהוא בנפש האדם, שנפש האדם אז דעתה דבר נוסף על מהותה ומורכב בה. זה הפרט השני שאמרנו קודם. כן, שהרי כשהאדם לומד ויודע איזה דבר כבר הייתה בו נפשו המשכלת בטרם שלמד וידע, ואחר שלמד וידע נתוספה ידיעה זו בנפשו. וכן מדי יום ביום, אז ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה. ככל שעוברים הימים מתוספות לו עוד ועוד ידיעות שקודם לא היו לו. אין זו אחדות פשוטה אלא מורכבת. אבל הקדוש ברוך הוא אחדות פשוטה בלי שום הרכבה ובלי שום צד ריבוי כלל. אם כן, על כורחך מהותו ועצמותו ודעתו הכל דבר אחד ממש בלי שום הרכבה. מוכרחים לומר כך.

25:52 דובר 13 מה זה לברוא את העצמות?

26:03 דובר 1 אני חושב שמהות מתאר את העצמות, אבל אני לא בטוח בזה. טוב, בואו נתקדם בתוכן של הפרק. אנחנו נתקעים בתוך דיוקי לשון שאף אחד מאיתנו לא יודע להסביר אותם. אנחנו רוצים למה? מה הרבי רוצה ל-ל-להגיד לנו? ואם כן, על כורחך מהותו ועצמותו ודעתו הכל דבר אחד ממש בלי שום הרכבה, בלי שום הרכבה. לפיכך, כשם שאי אפשר לשום נברא בעולם להשיג מהות הבורא ועצמותו, אז כך אי אפשר להשיג מהות דעתו. זאת אומרת, היות והוא ודעתו זה דבר אחד, אז כמו שאת עצמותו אני לא יכול להשיג, אני לא יכול לברוא יש מאין. אני לא יכול להבין מה זה לברוא יש מאין. אני לא יכול. גם אמרנו שגם עניין של, של גבורה אני גם כן לא יכול להבין מה זה. כמו שאני לא יכול להבין אותו, אני לא יכול להבין גם את דעתו. מה כן? רק להאמין באמונה שהיא למעלה מהשכל וההשגה, שהקדוש ברוך הוא יחיד ומיוחד והוא ודעתו הכל אחד ממש, ובידיעת עצמו מכיר ויודע כל הנמצאים עליונים ותחתונים, כל הנמצאים עליונים ותחתונים. עכשיו אדמו"ר הזקן שאומר שאי אפשר להבין את זה, ולכן תאמין בזה בלי להבין. אז זה לא, זה לא הכוונה.

27:31 דובר 13 זה בעצם סוג של נוגד את חסידות חב"ד. לא?

27:36 דובר 1 בדיוק. זה לא סוג שנוגד את חסידות חב"ד. יש... זה אותה שאלה ששואלים. דיברנו על זה פעם ששואלים על הרמב"ם, שהוא למה הוא מעלה שם בפרק בהלכות תשובה פרק ז' את העניין של, של לא פרק ז', פרק ה', את העניין של ידיעה ובחירה, שאיך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יודע מה שעתיד להיות? ואיך יכול להיות שהוא יודע את זה? ומצד שני, והראב"ד צועק עליו שמה: מה אתה מעלה שאלה שאין לך תשובה? ובסוף הרמב"ם כותב תדעו שיש לי תשובה על זה ו...

28:08 דובר 13 ושמעת את זה.

28:10 דובר 1 תדעו שיש לי תשובה, והתשובה על התשובה ש-- דע לך שהתשובה על שאלה זו ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים, ולאו כל מוחא סביל דא, ותאמין, ואני יודע, אני יודע את זה, ותסתפק בזה. אז הראב"ד צועק עליו: מה זאת אומרת? אתה, אתה שואל שאם אתה נכנס לשאול שאלות בספר הלכה ש-ש-ש-שאחר כך אין לך תשובה עליה? והרמב"ם רצה לשם בזה סירוס, ואז מתפלפלים הרבה, דנים הרבה מה הרמב"ם-- ברור שהרמב"ם לא התכוון להשאיר אותנו בשאלה. אז מה? אחרי הכול יש, יש סדרה שלמה של שאלות ותשובות. מה הרמ-- מה חושבים שהרמב"ם רצה להגיד? לא. מה הוא התכוון? סוף ה-- נקודת, נקודת העניין היא ש... אה, שעל ידי השגת השלילה אפשר להבין דברים שאי אפשר להבין אותם בהשגת החיוב. השגת החיוב, אני, אם זה ככה וזה ככה וזה ככה, המסקנה היא ככה, ואז אני יכול לטפס. עד איפה אני יכול לטפס? עד איפה שהסולם מגיע. אבל במקום שהוא למעלה מהשלב העליון שבסולם אין לי כלי, אין לי את המילים, אין לי את ה-- אין לי על מה לדבר, אין לי מה לתפוס. אני לא יכול להגיע לשם. בהשגת החיוב אי אפשר להבין, אבל כן אפשר להבין את זה בהשגת השלילה. אם זה לא זה ולא זה ולא זה ולא זה ולא זה. נו, מה נשאר? אז השגת השלילה היא השגה הר-- נכון, אבל יש הבדל גדול.

29:55 דובר 13 היא גם יותר מדייקת, לא?

29:56 דובר 1 לא, הפוך. השגת החיוב היא השגה שמגדירה, היא השגת המהות. אני מ-מצביע, אני יכול להשיג את ה, את כביכול את מהותו של הדבר. השגת השלילה אפשר רק להשיג את המציאות. ל-- אני מוכרח לומר שיש כזה דבר, אבל להבין מהו הדבר אין לי איך. זה נקרא השגת המהות והשגת המציאות. אז ה... אדמו"ר הזקן מסביר מה אני כן יכול להבין, מה אני לא יכול להבין, ועל סמך זה, אז זה, על סמך זה מוכיחים לומר שהשם הוא אחד, אחד הפשוט. היי, אני לא יכול להבין את זה. נכון, אתה לא יכול להבין את זה, אבל זה נקרא השגת השלילה, כי אני מגדיר מה אני יכול להבין ומה אני לא יכול להבין. העניין הזה הוא עמוק ומוסבר, אבל זה ה, זה ה, זה נקודת העניין. אולי במילים אחרות. ה... גם הרבי מעיר על זה, על הנקודה הזאתי. הרי מדובר על דעת תחתון. אם היית מדבר איתי על, על, על יחודא עילאה, יחודא עילאה זה עניין של הצדיקים, של הרבי ש-ש-ששוקע בהתבוננות והוא לא נמצא בעולם הזה. זה יחודא עילאה. אנחנו מדברים על יחודא תתאה, העבודה שלנו. על יחודא עילאה אתה אומר דבר זה אין בכוח האדם להשיגו ו-ו-וזה למעלה מכוח האדם וזה לא שייך להבין, זה יחודא תתאה. אז מה אתה רוצה מאיתנו? כן? אלא מה? אף על פי שזה דבר שהוא באמת קשה ועמוק וקשה לצייר בשכלנו, כי זה באמת עניין עמוק וקשה, אבל על ידי השגת השלילה, על ידי התבוננות כזו, אז כן אפשר להבין. להבין מה שאפשר להבין, לעשות השגת-- להבין את המציאות. ולהבין את המציאות זה מספיק בשביל להאמין. טוב, אנחנו חוזרים פנימה. אז בדף

31:54 דובר 1 ס"ה בשורה אחת. ובידיעת עצמו מכיר ויודע כל הנמצאים העליונים והתחתונים. הוא מכיר אותם בידיעת עצמו, לא בידיעה שחוץ ממנו. עד שלשול קטן שבים ועד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ, שזה לשונות ב-ב-בגמרא ובנביא, ששלשול קטן שבים זה הבריאה, הנברא הכי קטן שקיים בעולם, ויתוש קטן שבטבור הארץ זה הבריאה הכי פחות חשובה שבעולם. אז בידיעת עצמו הוא יודע את כולם, עד הבריאה הכי קטנה והכי פחות חשובה, והכול זה בידיעת עצמו, אפילו אותה. אין דבר נעלם ממנו, ואין ידיעה זו, כל הידיעות האלה, לא מוסיפות בו שום ריבוי והרכבה כלל, מאחר שאינה רק ידיעת עצמו ועצמותו ודעתו הכול אחד. לפי שזה קשה מאוד לצייר בשכלנו. אז אתם רואים, הוא לא אומר שאי אפשר.

32:50 דובר 14 זה קשה.

32:50 דובר 1 קשה. על כן אמר הנביא: "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבותיכם". וכתיב "החקר אלוה תמצא" וגו'. וכתיב "העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה", שאדם רואה ויודע כל הדברים בידיעה שחוץ ממנו. ושוב לשון הרמב"ם. חזרנו אל לשון הרמב"ם.

33:10 דובר 14 אמרנו הנביא, רמב"ם?

33:11 דובר 1 אה?

33:12 דובר 14 היה נביא.

33:13 דובר 1 לא. הכול זה דברי הרמב"ם משולבים בדברי אדמו"ר הזקן. אנחנו עדיין-

33:18 דובר 14 עכשיו ספציפית היה דברי הנביא.

33:20 דובר 1 כן.

33:20 דובר 14 ועכשיו אנחנו עכשיו בדברי הרמב"ם.

33:22 דובר 1 את השלשול קטן וזה, זה גם כן הרמב"ם מביא.

33:25 דובר 14 כן, לא, אבל דיברתי כי גבהו דרכי מדרכיכם.

33:27 דובר 1 כן. גם גבהו דרכי מדרכיכם זה גם כן מהרמב"ם.

33:31 דובר 14 זה לא הפסוק?

33:33 דובר 1 הפסוק, הוא מצטט את הפסוק.

33:34 דובר 14 אה, גבהו שמים מארץ, אוקיי.

33:38 דובר 1 שאדם רואה ויודע כל הדברים בידיעה שחוץ ממנו, והקדוש ברוך הוא בידיעת עצמו. עד כאן לשונו של הרמב"ם. היה שם בהלכות יסודי התורה, ושם ב-בהתחלה, והסכימו עמו חכמי הקבלה, כמו בפרד"ס מהרמ"ק ז"ל, שהייתה את המחלוקת עם המהר"ל, ו-וה-והרמ"ק מסביר שזה שהמחלוקת, אדמו"ר הזקן מסביר שהמחלוקת על הרמב"ם היא רק מצד, מצד אלו שדיברו על עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא. שאם אתה מדבר על עצמותו ומהותו, אז כל מה שהרמב"ם כותב על דעתו שהוא אחד והוא יודע והוא יודע, שם זה, זה לא שייך. אבל כשמדברים על האור האלוקי שבורא את העולם, יחודא תתאה, אז שם מדו-- יחודא תתאה ויחודא עילאה, אז שם מדובר על מדע, יודע וידוע. עד כאן זה החלק הראשון של פרק ז'. החלק הראשון של פרק ז' אדמו"ר הזקן מסביר מה זה יחודא עילאה ויחודא תתאה. חלק השני שמתחיל מפה, אדמו"ר הזקן נכנס להסביר מהו עניינו של צמצום הראשון. הזכרנו פה כבר פעם את הצמצום הראשון, לא זוכר באיזה הקשר.

35:12 דובר 14 לפני הצלול. או לפני הצלול.

35:17 דובר 1 אמ, לא. ואם זאת השאלה אז אני א-א-אגיד במילים קצרות. צמצום הראשון-- המושג צמצום הראשון זה מושג שחידש האריז"ל. עד... הוא לא כתוב בזוהר ולא כתוב בספרי קבלה. המצאה של האריז"ל. אפילו בפרד"ס, שזה ה-ה-הרב של האריז"ל, אין צמצום הראשון.

35:50 דובר 14 חידוש של האריז"ל.

35:51 דובר 1 ממ?

35:52 דובר 14 חידוש של האריז"ל.

35:53 דובר 1 זה המקו-- חידוש, האריז"ל לא המציא את זה, כן, אבל המקום הרי-- הראשון-

35:57 דובר 14 גילוי.

35:58 דובר 1 שבו זה כתוב? זה כתוב בכתבי האר"י ז"ל. מה האר"י ז"ל כותב? האר"י ז"ל, הרח"ו, רבי חיים ויטאל שכתב את כתבי-- את ה... את מה שהאר"י ז"ל אמר. האר"י ז"ל בעצמו לא כתב. שכשהקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם לא היה מקום, לא היה לו איפה. אז כן, הכל היה מלא באור אין סוף, לא היה איפה לברוא את העולם. מה המשמעות הפשוטה? שכשיש אינסוף אז אי אפשר לברוא שום דבר. אין, אין מקום, אין, אין מקום למה שמוגבל כביכול. כן. אז הקדוש ברוך הוא היה צריך לעשות איזשהו פטנט שיהיה איפה לברוא את-- הוא רצה לברוא את העולם. צריך לעשות לו מקום. אז הוא סילק את אורו הגדול לצד. הוא צמצם את עצמו, הוא העלים את עצמו, מחק את עצמו, עשה כדור גדול, חלל שהוא לא יהיה בו. ואחרי שנהיה חלל אז לתוך החלל הזה הוא המשיך קו, אה, קצר ודק נדמה לי, קו קצר ודק של אור, ואז ממשיך שם הלשונות, אה, שהקו הזה בהתחלה הוא התעגל ואחר כך התיישר ועוד פעם מתעגל. בקיצור, מהקו הזה אחר כך נבראו כל העולמות בתוך החלל שנוצר. זה ככה בלשון ציורית מה שכותב האר"י ז"ל. כשמסתכלים שם בעץ חיים זה עוד יותר ציורי, ויותר מזה בעץ חיים במקור, בספר המקור יש ציור של עיגול עם נקודה באמצע, עם קו. ממש ככה מצויר בציור שאתם יכולים-- שציירו אותו ביד כזה. ממש... זה צמצום הראשון. כן?

37:40 דובר 15 אוקיי.

37:44 דובר 1 מיד בדור הראשון שאחרי האר"י ז"ל, תלמידי האר"י ז"ל נחלקו בכוונתו. מה הוא התכוון? מה הפירוש שהקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו? האם האר"י ז"ל התכוון שהוא צמצם את עצמו כפשוטו? שהוא לא היה שמה, או שהוא צמצם את עצמו רק בכאילו שלא ירגישו אותו, אבל בעצם הוא נמצא שם. זאת הייתה המחלוקת. כן? אה, גדול המקובלים של בעל השיטה ש, אה, אה, העלים את עצמו כאילו שהוא מחק את עצמו, ביטל את עצמו, שמו היה עמנואל חי ריקי, והוא כתב את זה בספר משנת חסידים, אחד מספרי הקבלה החשובים ביותר שאחרי האר"י ז"ל מהדור הראשון. אה, לומדים אותו בחסידות, ספר קבלה חשוב, מקובל, והוא מביא לזה הוכחות, כמה הוכחות מאוד פשוטות. אמ, תלמידי-- אחד מתלמידי האר"י ז"ל קראו לו רבי ישראל סרוג. סרוג, מה שמו? לא זוכר. ולא היה תלמיד. התלמיד של אותו סרוג, הוא חיבר ספר קבלה מלאכת שמיים נדמה לי, ושמה הוא כותב, אה, מה פתאום, לא שייך. מה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא לא נמצא? מה זה לא נמצא? איך יכול להיות כזה דבר? אלא מה, הוא רק עשה שלא יראו אותו ואז לתוך זה הוא המשיך קו קטן וקצר של גילוי. זאת המחלוקת. על זה היו המחלוקת נגד, אה, נגד הבעל שם טוב. על זה היה כל ה-- כל המחלוקות נגד החסידים הסתובבו מסביב לנקודה הזאתי שהחסידים קיבלו את שיטת המלאכת שמיים והליטאים קיבלו את שיטת עמנואל חי ריקי. על זה, על זה נשפך דם, על זה נחצה עם ישראל. טוב, זה הרקע. בוא נראה עכשיו איך מביא לזה אדמו"ר הזקן. "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם". זה לשון שאין

40:11 דובר 1 לה אח ורע בתולדות החסידות, לא לפני כן ולא אחרי כן אני חושב. "ששגו וטעו בעיונם בכתבי האר"י ז"ל, והבינו עניין הצמצום המוזכר שם כפשוטו". אז קודם כל רואים שאדמו"ר הזקן הוא לוחם מלחמת חורמה, ואצלו זה היה ברור כשמש שעמנואל חי ריקי טעה. וודאי וודאי כל ה... כל הנוהגים בעקבותיו, שמהם היה הגאון מווילנה, היה נושא הדגל של השיטה.

40:49 דובר 16 הרי גם הליטאים אז היו קבליסטים.

40:51 דובר 1 מממ?

40:52 דובר 16 הליטאים של אז גם היו קבליסטים.

40:54 דובר 1 לא רק שהם היו מקובלים, הגאון מווילנה כותב שמי שלא לומד תורת הקבלה אסור לו לפסוק הלכה. הוא לא מבין, הוא לא מבין שום דבר במה שהוא, הוא לא מבין את מה שהוא קורא ואסור לו לפסוק הלכה.

41:11 דובר 16 איפה זה, איפה אנחנו היום.

41:15 דובר 1 אה.

41:16 דובר 16 גם היום הלימוד הוא הרבה יותר

41:20 דובר 1 "והבינו עניין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקדוש ברוך הוא סילק עצמו ומהותו חס ושלום מהעולם הזה, רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת". איך אתם יכולים להגיד כזה דבר? והנה

41:36 דובר 16 הרי הרמב"ם סבר גם ככה, לא?

41:38 דובר 1 מה?

41:38 דובר 16 גם הרמב"ם סבר ככה, לא?

41:40 דובר 1 לא.

41:40 דובר 16 שהשגחה פרטית זה זה בכללות, לא?

41:43 דובר 1 לא בכללות. הם אומרים שמה, הקדוש ברוך הוא, בשביל מה שהקדוש ברוך הוא משגיח? זה, הוא הרי סילק את עצמו. אז ברגע, למה הוא סילק עצמו? כי רצה שיהיה פה עולם. ברגע שהוא נמצא פה יש אינסוף, לא יכול להיות עולם. אז הוא סילק את עצמו כדי שהוא לא יהיה, כדי שיוכל להיות דברים מוגבלים. ועכשיו יש דברים מוגבלים. אה, אבל הרי יש, אה, אחד מיסודי התורה זה להאמין בשכר ועונש, בהשגחה פרטית. מוכרחים לומר שהקדוש ברוך הוא משגיח. הוא משגיח כמו מלך שמסתכל ממקום ההשפעה. הוא לא נמצא פה, הוא משגיח מבחוץ. המורה עומד מחוץ לכיתה, מסתכל בפנים וצועק על התלמידים. הוא לא צריך להיות בתוך הכיתה בשביל להשגיח עליהם, נכון? כן?

42:26 דובר 16 יפה.

42:27 דובר 1 אה?

42:28 דובר 16 מתנהג יפה.

42:30 דובר 1 זה, זה מה שהם מבינים. כמלך המ-המ-המדיני מבוא ומקום ההשפעה. אה, זה התלמידים והזה כתלמידים מביטים בחדר מורים. לא משנה, אבל הנקודה. ככה הם חושבים. כן, אז לכאורה הרי אתם רואים שאדמו"ר הזקן מזדעזע מעצם המחשבה הזאת. לכאורה, רגע, נעצור ונחשוב מה הבעיה. לכאורה, במבט מחשבה ראשונית זו סברה מאוד ישרה לחשוב ככה. אם הוא רוצה שיש דברים מוגבלים, מצד עצמו הוא בלתי בעל גבול

43:12 דובר 16 הוא יצא החוצה.

43:13 דובר 1 אז הוא יצא החוצה.

43:14 דובר 16 הוא משאיר את התלמידים בבית.

43:15 דובר 1 הוא כל יכול, אז הוא עשה מציאות כזאת שהוא לא נמצא בה ואז שם יש דברים מוגבלים והוא משגיח מבחוץ. מה הבעיה? בסדר? אבל אדמו"ר הזקן פה נותן לנו שתי, שתי ראיות שזה לא יכול להיות. זה מופרך לגמרי.

43:31 דובר 16 אז רגע, אז איך הנסים קורים אם הקדוש ברוך הוא נמצא בתוך העולם?

43:35 דובר 1 הוא משגיח מבחוץ, לשיטתם, משגיח מבחוץ.

43:37 דובר 16 ומתי הוא משתייך למה ש

43:39 דובר 1 כן, מתערב כשצריך הוא מתערב. הוא ברא עולם עם חוקי טבע. העולם מתנהג לפי החוק, אבל הוא נשאר הבעל הבית, כשצריך אז הוא מראה את כוחו. הנה, מלבד שאי אפשר לומר כלל עניין הצמצום כפשוטו, שהוא ממקרי הגוף על הקדוש ברוך הוא. אז ברור שהקדוש, האדמו"ר הזקן לא בא לשלול ש-ש-שהם רוצים לומר שהקדוש ברוך הוא יש לו גוף. זה ברור ש... הם לא חושבים ככה, ולא זה מה שהאדמו"ר הזקן בא לשלול. מה פירוש גוף? גוף זה לא רק גוף גשמי, גם גוף רוחני. גוף, מהותו שהוא תופס מקום. כן? זה-- למה זה גוף? כי יש לו גודל, אה, של, אה, חמש עשרה סנטימטר ועובי כזה ועובי כזה, כן? אם תצמצם לו את הגוף עד שהוא לא יתפוס מקום, הוא לא יהיה קיים. נכון? הוא לא תופס מק-- אם הוא, אם הוא לא תופס מקום, הוא לא קיים. אין גוף שלא תופס מקום. כן? מהותו של גוף שתופס מקום. עכשיו זה לא רק בגשמיות, זה גם ברוחניות. כן? אם יש, אה-

44:57 דובר 3 מחשבה אחת לא יכולה להיות מחשבה אחרת.

44:59 דובר 1 כן, או מהות של אהבה, אז, אז לא-- הוא זה, זה המקום שבו הוא נמצא. כן? או רוחניות בדרגה של יצירה או של בריאה או אני לא יודע מה. זה, זה המקום שאותו הוא תופס, מקום גשמי, מקום רוחני. כן? אז כשמדברים על, אה, מקרי הגוף, זה לא רק מקרי הגוף הגשמי. אז כל דבר שהוא תופס איזשהו מקום, היות והוא תופס מקום אז, אז אפשר לבטל את המקום שלו. אבל על מה אומרים שהוא תופס מקום? רק על נברא. הקדוש ברוך הוא, הוא, הוא, הוא לא בגדר של מקום. זה לא שהוא, אה... איך, איך... אה, ז-זה שעכשיו מ-מ-מחשבה, כן? אה, אני ואתם נגיד לומר מבינים בדיוק אותו דבר, אז המחשבה נמצאת גם פה וגם פה וגם פה. אז זה לא שהמחשבה נמצאת פה כי אני יושב פה והיא נמצאת פה והיא נמצאת פה. היא לא נמצאת בשום מקום, אין לה מקום. זה שהיא נמצאת בכמה מקומות זה לא בגלל שהיא נמצאת בכמה מקומות, זה בגלל שהיא לא נמצאת בשום מקום. היא לא מוגדרת ב-ב-ב-בגדר של גשמיות.

46:11 דובר 3 אין לה גוף.

46:12 דובר 1 אין לה גוף, אז היא לא מוגדרת בגדר של גשמיות. לא נמצאת פה ואחר כך... כן? אז כשאתם אומרים שהקדוש ברוך הוא הסתלק, זה לא הפירוש שהוא הרי-- שהוא קודם היה פה ועכשיו הוא עבר ל-ל-לעבר לגור במקום אחר. הוא מראש לא היה פה, כי, כי, כי כל המציאות, כל גדר של מקום לא שייך אצלו. ו-- אז אני יכול להבין מה זה שאין גדר, אין מקום גשמי. אבל מבחינת הקדוש ברוך הוא גם מקום רוחני זה לא משהו שמ-- שהוא קיים. אז כל מה שאומרים עליו מקרי הגוף, גדר של מקום, איך אתה אומר שהוא, שהוא, ש-שהוא יצא? יצא מאיפה? בשביל להגיד שהוא, שהוא קודם היה ואחר כך לא היה, אתה צריך להגיד שהיה פה מקום, שהוא, שהוא שייך בעניין של מקום. הקדוש ברוך הוא לא שייך בעניין של מקום, אז ממילא לא שייך, אז ממילא... לכן זה ה-- זה ההוכחה הראשונה של הקדוש ברוך הוא לא שייך לומר שהצמצום היה כפשוטו, כי צמצום ש-- כפשוטו מכריח שהקדוש ברוך הוא יש לו איזשהו גוף, הוא תופס איזשהו מקום. זה לא שייך. בסדר? זה ההוכחה הראשונה. הוכחה פשוטה. זאת אומרת, אחרי ש-- אחרי שקצת מבי--

47:23 דובר 3 כן.

47:24 דובר 1 זה קשה להסביר את זה. זה רעיון רוחני קצת, אבל, אבל ה-ה-ההסבר הוא פשוט. אי אפשר, אה, לומר עניין הצמצום כפשוטו, שהוא ממקרי הגוף על הקדוש ברוך הוא, שהוא נבדל הרי מהם וממקרי הגוף ריבוא רבבות הבדלות. זה לא שהוא לא גוף, הוא... אני, אה, עד אין קץ. אז חוץ מזה שזה דבר פשוט, איך אתם אומרים על הקדוש ברוך הוא שהוא שזה מה, מה, מה הוא גוף? חוץ מזה, אומר האדמו"ר הזקן, שזה אני לא צריך להסביר לכם, זה אתם צריכים להבין לבד. אבל חוץ מזה, אף גם זאת לא בדעת ידברו, מאחר שהם, מי זה הם? אותם אלו שטעו חכ-- מקצת חכמים בעיניהם, שמאמינים בני מאמינים. במה הם מאמינים? הם הרי מאמינים שהקדוש ברוך הוא יודע את כל היצורים שבעולם הזה השפל ומשגיח עליהם. הרי אתם מאמינים. בתורה כתוב שיש השגחה, השגחה. הקדוש ברוך-- כן פרטית, לא פרטית, הקדוש ברוך הוא משגיח, זה כתוב מפורש. ועל כורחך אין ידיעתו אותם מוסיפה בו ריבוי וחידוש, מפני שהוא יודע את הכול בידיעת עצמו. נו, אז אם הוא יודע אותם בידיעת עצמו והם נמצאים פה, איפה הוא נמצא? כן? הרי כביכול מהותו ועצמותו ודעתו הרי זה הכול אחד. אומר, אומר את זה האדמו"ר הזקן: "אל"ף, איך עולה על דעתכם לומר הקדוש ברוך הוא שהוא ממקרי הגוף? בי"ת, לשיטתכם הוא נמצא פה. וזהו שנאמר", אומר אדמו"ר הזקן, "זה לא רק מסברה אני אומר לכם את זה. תסתכלו, כתוב בזוהר. זהו שכתוב בתיקונים, תיקוני זוהר, תיקון נ"ז: 'לית אתר פנוי מיניה', אין שום מקום פנוי ממנו, לא בעילאין ולא בתתאין". מבינים ארמית, נכון?

49:21 דובר 4 כן.

49:21 דובר 1 כן?

49:22 דובר 4 זה כן, זה כן.

49:23 דובר 1 "וברעיא מהימנא", זה גם כן קטע אחר בזוהר.

49:26 דובר 4 פרק מסוים, אה?

49:27 דובר 1 אה?

49:27 דובר 4 פרק מסוים.

49:29 דובר 1 פרק, אחד הפרקים הקשים, אבל אחרי-- הפרק הבא קשה. אני חושב שזה רק פרק ח"ט באגרת התשובה אחר כך.

49:35 דובר 4 אה, כן.

49:35 דובר 1 אני חושב ככה. אני זוכר ככה.

49:37 דובר 4 וואו.

49:38 דובר 1 זה... גם זה, זאת אומרת, קטעים יותר קלים. זה סתם ארוך, אבל זה...

49:42 דובר 4 לא, את צריכה למצוא נקודה.

49:44 דובר 5 כן.

49:44 דובר 4 אבל ברגע שמביאים את הנקודה זה הרבה יותר קל.

49:46 דובר 5 אוקיי.

49:47 דובר 1 "וברעיא מהימנא", פרשת פנחס, אז שם כתוב: "איהו", איהו זה הוא, הקדוש ברוך הוא, "תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה". הוא נמצא בכל מקום, אבל אף אחד לא מרגיש בזה. אז זה מפורש בזוהר. "איהו סובב כל עלמין ולית מאן", אין אף אחד, "דנפיק מרשותיה", אף אחד לא יוצא מרשותו. אבל איך הוא ממלא אותם? אינו כנשמת האדם תוך גופו, שנשמת האדם נתפסת תוך הגוף עד שמתפעלת ומקבלת שינויים משינויי הגוף וצערו מהכאות או קרירות או חמימות האש. כן, כאשר אדם, אה, נוקף את אצבעו אז הוא צועק איי, למה הוא צועק איי? כי כואב לו. למי כואב? לגוף כואב. הגוף זה אדמה. לנשמה כואב. חשבתם על זה פעם בצורה כזאתי?

52:49 דובר 6 כל אחד...

52:51 דובר 1 מי זה עצמי? אני זה הנשמה. כשכואב לי זה כואב לנשמה. כשקר לי זה הנשמה קר לה. ממה קר לה? קר לה מהגשמיות של הגוף, או חם לה. האופן שבו הנשמה מתלבשת בגוף, היא נתפסת בתוך הגוף. היא מרגישה את מה שהגוף מרגיש. זה לא הגוף, זה הנשמה מרגישה, זה לא הגוף. והקדוש ברוך הוא, אף על גב שהוא ממלא את העולמות כמו שהנשמה ממלא את הגוף, אבל הוא לא נתפס. השינויים של העולם לא גורמים לו קור וחום. מה שאין כן בהקדוש ברוך הוא, שאינו מקבל שום שינוי משינויי עולם הזה, מקיץ וחורף, מיום ללילה, כדכתיב: גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, לפי שלא נתפס כלל בתוך העולמות, אף על גב דאיהו ממלא לון. את זה צריך להבין. איך אתה אומר שהוא נמצא בתוך העולמות, מחיה את העולמות, מהווה את העולמות, נותן להם את החיות, יוצר אור וקור וחום וחושך וכל הדברים, ו-ו-ו-הוא... ואין בו שינויים והוא לא נתפס. מה פשט? השאלה כמה יש לנו כוח, כי מפה עד סוף הפרק זה הנושא. אה?

54:16 דובר 6 שוב לא הבנו.

54:18 דובר 1 מה השעה עכשיו?

54:20 דובר 6 עשר שלושים ושבע. תשע שלושים ושבע.

54:25 דובר 1 טוב, אנחנו נעצור פה. נחשוב אם להמשיך את הפרק בפעם הבאה או רק לעשות סיכום שלוש.

54:30 דובר 6 וואו, וואו, וואו. האמת שאם זה יהיה... האמת שאני חייבת לתעד שאם זה יהיה עוד מרקע כזה, נראה לי נוכל ללמוד עוד.

54:37 דובר 7 לא, כאילו ברוך השם, נכון, אנחנו לומדים טוב.

54:43 דובר 1 אני חשבתי, את האמת, ש... בפעם הקודמת עד סוף לשון הרמב"ם למדנו בפעם הקודמת.

54:49 דובר 6 זה לא מצחיק.

54:53 דובר 1 טוב, בוא-בואו נסכם. אז עד פה, אה, החצי הראשון של הפרק הסביר לנו מה זה יחודא עילאה ויחודא תתאה. אני חושב שעכשיו זה מאוד ברור, נכון? יחודא עילאה זה שאני, שהעולם צועק אלוקות, העולם מרגיש את האלוקות. אה, ויחודא תתאה זה שהאלוקות מתלבש בתוך העולם ומנהיג את העולם, אבל זה לא ניכר על העולם. יודה. על פי זה, הרבי, לא כל כך הסברנו את הקשר, אולי נחזור לזה בסוף. על פי זה הרבי הסביר, התחיל להסביר, אה, ש... אה, כעת מובן מה ח-- מה אמרו חז"ל, שהקדוש ברוך הוא לא משתנה, שאין בו שינויים. כי גם אחרי שהוא ברא את העולם הוא נמצא בתוך העולם. אז הקטע הראשון שאותו למדנו עד עכשיו, מה הפירוש שגם כשהוא נמצא בתוך העולם אין, אין, אין בו שינויים? אז הוא הסביר מה זה צמצום הראשון, ש-ש-שמוכרחים לומר שהקדוש ברוך הוא צמצם את מה שהאריז"ל כותב, שכשהקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו, מוכרחים לומר משתי סיבות, משני טעמים, משלושה טעמים למעשה. קודם כול זה סברה שכלית. דבר שני, יש לנו אמונה שהוא נמצא בכל מקום. דבר שלישי זה כתוב מפורש בזוהר בריבוי מקומות. אז, אה-

56:20 דובר 6 אז רגע, מה-

56:20 דובר 1 רגע, אז-אז-אז מוכרחים לומר שהקדוש ברוך הוא כן נמצא פה. כן. עכשיו, מזה שיש... מתוך הסתירה כביכול הזאתי, שמצד אחד הקדוש ברוך הוא כן נמצא פה, מוכרחים לומר שהוא נמצא פה. מצד שני אני לא מרגיש אותו והוא... אני לא מרגיש אותו והוא אין בו שינויים. מצד-- אני מוכרח לומר שאין בו שינויים. אני מוכרח לומר שהוא נמצא פה. איך? איך זה מסתדר ביחד? אז בהמשך הפרק הוא מסביר את העניין של סובב כל עלמין וממלא כל עלמין, שזה כבר נתקלנו בשני המושגים האלה, שההסבר של סובב כל עלמין וממלא כל עלמין יסביר לנו, יס-יס-- הוא סוגר את הפאזל. איך מצד אחד הוא נמצא פה, מצד שני הוא לא נתפס פה, ומה שהוא נמצא באופן שהוא לא נתפס זה לא משהו אחר, אלא אותו ההוא שלא, שלא נתפס. אותו הבלתי נתפס, אותו ה"אתה הוא" שנמצא פה, הוא הוא עצמו, אה, אה, לא רק מהווה את הנבראים מאין ליש ולא רק מחיה אותם, אלא גם נותן להם את הצו-- את הצורה ואת ה-- ואת האופן עד-עד פרטי הפרטים. זה העניין של השגחה פרטית, ש-ש-שהחיים, ה-החיים הפשוטים של כל אחד ואחד מהנבראים. זה ההסבר פה עד-עד סוף הפרק.

57:45 דובר 6 אוקיי.

57:47 דובר 1 אז זה פרק ז', שער היחוד והאמונה יש שניים עשר פרקים.

57:50 דובר 6 וואו.

57:51 דובר 8 טוב, אז יש עוד חצי חודש אחד.

57:53 דובר 1 למה? מה-מה חסר לנו?

57:56 דובר 8 אמממ חודש.

57:59 דובר 1 עד כאן, עד פרק ז', כל פרק, זאת אומרת מ-א' עד ו', מוסבר בעצם מה כל, כל העניין, תוכן העניין שמוסבר. למה השם הוא אחד? כי הנבראים הם לא דבר אחר ממנו. נכון? זה בעצם כל מה שמוסבר, כולל מה שאנחנו לומדים עכשיו, שזה מתבטל לא רק פה למעלה, מתבטל גם למטה. הנבראים הם לא נפרדים, הוא והנבראים זה אחד. זה אותו. אז זה הכול רק מצד איך שהנבראים לא גורמים בו שינוי. אבל חוץ מהנבראים יש לנו ב-בגן החיות של החסידות יש לנו עוד דברים. יש לנו אחר כך, אה, ספירות ומאמרות ואותיות ועוד כל מיני דברים שזה לא נבראים, זה כוחות אלוקיים. אז על הנבראים אתה יכול להגיד שהם בטלים במציאות, אבל על הספירות אתה לא יכול להגיד שהם, על הספירות אתה לא יכול להגיד שהן בטלות במציאות. זה אלוקות. הן לא בטלות, הן עצמן אלוקות. אז, אז מה, יש ריבוי באלוקות? אז הפרקים מ-ח' עד י"ב עוסקים להסביר את הצד השני איך הוא אחד. לא איך הוא אחד ביחס לנבראים, איך הוא עצמו אחד.

59:15 דובר 8 וואו.