לקוטי אמרים פרק נ"ב · תשפ"א

00:00 דובר 1 רגע, אבל שתי הבנות...

00:02 דובר 2 מה?

00:03 דובר 1 שתי הבנות ההם לא צריכות, אה, שהיו להם, לא צריכות לעלות?

00:06 דובר 2 אה, ומדברות.

00:07 דובר 1 לא, הן כאן, שהיו איתן.

00:14 דובר 2 אני חושב שאנחנו נתחיל, הם יצטרפו. טוב, אנחנו אוחזים פרק נ"ב. פרק נ"ב זה הפרק-- תודה רבה. זה הפרק האמצעי מבין שלושת הפרקים שאדמו"ר הזקן מבאר לנו בתוספת ביאור את לשון הינוקא, אחרי שהוא ביאר באריכות הכי גדולה ארבע עשרה, חמש עשרה, שמונה עשרה פרקים את התוכן. מה אומר הינוקא? שיהודי צריך לעבוד את השם, אה, בהתלהבות, בחיות, באהבה ויראה. לא רק המטרה היא לא רק-- עבודת השם זה לא רק, אה, שמירת המצוות עצמן, שהוא יקיים את המצוות ולא יעשה עבירות, אלא גם ש-- איך לקיים את המצוות. שזה יהיה עם חיות, עם התלהבות ואהבה ויראה. אז זה הוא הסביר באריכות. עכשיו הוא מסביר לנו בתוספת, תוספת ביאור את לשון הינוקא, שהינוקא שמדבר על ה-- שצריך לקיים את המצוות, שהאש של השכינה תיתפס ב-ב-יהודי, שהאש, השכינה תשרה על, על הנפש של היהודי. אז בשביל זה צריך שמן. והינוקא אומר שהשמן זה המצוות. שואל אדמו"ר הזקן למה מצ-- נמשלו המצוות לשמן? שמן זה שמן, בפרט שמן זית. מה שנהוגים להדליק איתו מנורה זה משל לחכמה בדרך כלל. מה פתאום הינוקא ממשיל את המצוות לשמן? אז אמרנו שכדי להסביר את הנקודה הזאתי, אדמו"ר הזקן מוסיף לתניא עוד שלושה פרקים, נ"א, נ"ב, נ"ג, ש... היסוד של ההסבר הוא השראת השכינה. אדמו"ר הזקן מסביר מהי השראת השכינה. הוא מסביר את זה בשלושה שלבים, ואחרי שהוא-- אנחנו מבינים, אחרי שנגמור להבין מה זה השראת השכינה ומה המשמעות שלה, אז על פי זה הוא יסביר בסוף מה, מדוע המצוות נמשלות לשמן. אז התחלנו בפרק הראשון, בפרק נ"א, בשבוע שעבר, לפני שבועיים, מתי שזה היה, ש-- הוא הסביר מה זה בכלל השראת שכינה. מילים מאוד

02:42 דובר 2 קדושות אומרים על-- השכינה שורה על היהודי. השכינה שורה בבית קודש הקודשים. מה זאת אומרת השכינה? מה-מה-מה זה ההשראה הזאת? מה זה השכינה? למה הכוונה? אז זה הוא הסביר בפרק הקודם, מהי המהות של השראת השכינה. הוא הסביר שהשכינה היא מקור חיות העולמות, כמו שבנשמה של, אה, שלנו, ב-ב-באדם, יש את עצם הנשמה שהיא לא מחיה את הגוף. עצם הנשמה, זה נקרא כוחות מקיפים של הנשמה, חיה יחידה, והיא לא מחיה את הגוף, היא לא צריכה את הגוף, לא מעניין אותה הגוף, היא לא יודעת מה זה גוף. היא קשורה עם הקדוש ברוך הוא, כלולה בעצמותו ומהותו. היא נמצאת שמה למעלה, לא שייכת לעניינים של גוף. מה שמחיה את הגוף זה לא עצם הנשמה, לא הנשמה במהותה ובעצמותה, אלא רק, אה, תרי"ג הכוחות שכלולים בנשמה. זה מה שמחיה את הגוף. הוא הסביר באריכות גם במשל וגם בנמשל מה זה אותה חיות שהיא מתלבשת בגוף להחיות אותו, להחיות אותו. וזה נקרא שכינה. שכינה זה האור האלוקי שהוא מחיה את העולמות. זה מה שהוסבר בפרק הקודם בכללות. והוא הסביר בזה הרבה פרטים. הפרק הזה שאנחנו עומדים ללמוד היום, הוא מסביר איך זה קורה, כי מה שהסביר בפרק הקודם זה רק מה זה השכינה. שכינה היא מקור החיות. אוקיי, אבל איך זה מתלבש? איך זה נכנס? איך זה מחיה את העולמות? זה מסביר בפרק שלנו. אז בואו נתחיל לראות בפנים. פרק נ"ב. "וכמו שבנשמת האדם עיקר גילוי כללות החיות הוא במוחין". זה הסביר בפרק הקודם. "וכל האיברים מקבלים אור וכוח לבד, המאיר להם ממקור גילוי החיות שבמוחין". אז הוא הסביר בפרק הקודם, אנחנו נגיד את זה בדרך משל, זה יהיה יותר, יזכרו יותר

05:23 דובר 2 טוב, וגם יותר קל להבין. במקום כל האריכות. כאשר רב רוצה ללמד תלמיד משהו, אז שכל הרב ביחד-- רב אמיתי ותלמיד אמיתי, שכל הרב ביחד ביחס לשכל התלמיד הוא אינסופי. עכשיו הרב לא יכול לקחת את כל השכל שלו ולשפוך אותו על התלמיד. לא שייך. הרב צריך להפריש איזשהו רעיון, איזשהו עניין, להחליט בעצמו מהו העניין שאני עכשיו הולך ללמד את התלמיד. אחרי שהרב החליט, אצל הרב אותו רעיון, אותו עניין נמצא בשלמות עם כל הפרטים, עם כל העומק, עם כל ההבנה וההשגה. אבל את הדבר הזה, זה העניין כמו שהוא מונח בשכל הרב. הרב לא יכול לקחת את, את הרעיון העמוק הזה ולזרוק אותו לתלמיד. תלמיד יטבע. הוא לא יכול, הוא לא כלי לזה. הרב צריך עכשיו לקחת את הרעיון ולהתחיל לחשוב איך לפשט אותו ואיך להוריד אותו ולהמשיל אותו בצורה כזאת שהתלמיד יוכל להבין. כי כמו שהרעיון נמצא בשכל הרב הוא לא שייך לתלמיד. אחר כך, אחרי שהרב בפועל מדבר עם התלמיד ומלמד אותו ומסביר לו, אז יש את העניין כמו שהוא נקלט בשכל של התלמיד.

07:00 דובר 3 זה בדיוק כמו שאלה שעובדת עם גרפיקה, ואז יש לה רעיונות ופתאום היא ככה.

07:07 דובר 2 יש הבדל גדול: גם אחרי שהרב הוריד והמשיל והסביר, אז עדיין יש הבדל עצום בין מה שהרב לימד לבין מה שהתלמיד קלט. אחרי שהתלמיד יחשוב ויתבונן, אז הוא יכול להגיע בסוף להבין את עומק שכל הרב, אבל מה שהוא מבין עכשיו... אז יש שלושה שלבים: שלב ראשון, מה שהרב מפריש את הרעיון, שזה בעצם עדיין שכל הרב בטהרתו, אין לו קשר לתלמיד. התלמיד, אין לו שום שייכות לזה. אחר כך יש מה שהרב חושב בעצמו איך להסביר את זה, שזה כבר מקור למה שהתלמיד יכול להבין. ואחר כך יש את מה שהתלמיד מבין, את ההארה מהשכל. מה שעל דרך זה זה בכל השפעה ממשפיע למקבל. אפשר לפרט את זה לעוד שלבים, לעוד חלקים ולעוד משלים. יש את עצם החיות האלוקית שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולמות. עצם החיות, כמו שהיא אצל הקדוש ברוך הוא, היא לא שייכת. מזה העולמות לא יכולים לחיות. הקדוש ברוך הוא החליט שהוא רוצה להחיות עולמות. נו, מזה עולמות עוד לא יכולים להתקיים, מזה הם לא יכולים לקבל. אחר כך את החיות האלוקית הזאת, הקדוש ברוך הוא צריך להלביש, להוריד אותה למטה, וכש... אחרי שהיא יורדת למטה, היא נהיית מקור שמשם, שמשם העולמות יכולים לחיות. זאת אומרת, מה... אחרי שהקדוש ברוך הוא מוריד ומלביש אותה, את החיות, אז אותה חיות היא רק מקור, כמו השמש שממנה האור יכול לצאת. מה שהעולמות מקבלים זה לא את עצם החיות האלוקית כמו שזה אצל הקדוש ברוך הוא, גם לא את מקור החיות, אלא רק הארה ממנה. על דרך זה זה גם בנשמה. אז זה מה שהוא אומר פה. כמו שבנשמת האדם עיקר גילוי כללות החיות הוא במוחין, אבל אותה

09:25 דובר 2 עיקר הכללות... החיות הכללית שנמצאת במוח, האיברים לא יכולים לחיות ממנה. כל האיברים, מה שהם חיים מהנשמה שמתלבשת במוח, זה רק אור וכוח לבד שמאיר להם ממקור גילוי החיות שבמוחין. בסדר? ככה ממש על דרך... על דרך משל, עיקר גילוי כללות המשכת החיות. איזה חיות? החיות שהקדוש ברוך הוא ממשיך להחיות את העולמות והברואים שלהם. אז העיקר של החיות הזאת הוא מלובש ונכלל ברצונו וחוכמתו ובינתו ודעתו יתברך, שהם נקראים בשם מוחין. הקדוש ברוך הוא לוקח את אותה עיקר החיות ומוריד ומלביש אותה במוחין, בחוכמה, בינה ודעת של אצילות. והן הן חוכמה, בינה ודעת דאצילות. שמה מלובש בהם? מלובש בהם אותו אור אין סוף, אותה המשכת חיות להחיות את העולמות. אז חוכמה, בינה ודעת עם האור האלוקי שבתוכם, עם עיקר החיות שבתוכם, הם מלובשים בתורה ומצוותיה. וגילוי כללות ההמשכה הזו הוא מקור החיות אשר העולמות מקבלים כל אחד לפי מעלתו וכבודו. זאת אומרת, ממה, מאיפה מתחיל? מהו מקור, אה, מקור חיות העולמות? קודם כול יש את עצם האור האלוקי, שהוא יורד ומתלבש בחוכמה, בינה ודעת. אחרי שהוא מתלבש בחוכמה, בינה ודעת, שזה התורה ומצוותיה, זה יורד למטה ומתלבש במלכות דאצילות, כמו שמיד נראה. ומלכות דאצילות היא מקור החיות של העולמות. אז יש לנו שלושה שלבים: עצם החיות, איך שהיא מתלבשת בחב"ד, ואחר כך איך שחב"ד מתלבשים במלכות. מהו מקור גילוי החיות? מקור חיות העולמות זה רק מלכות. הדרגות שלמעלה מזה הם לא... כשהעולמות הם... לא רק שהעולמות לא יכולים לחיות מזה, להתקיים מזה, זה אפילו לא מקור לעולמות. כן, כל אחד מהעולמות מקבל בפרטות רק הארה מתפשטת ומאירה ממקור זה, מהמלכות. כדמיון אור המתפשט מהשמש, על דרך משל. אז

12:21 דובר 2 מלכות דאצילות זה כמו השמש שממנה יוצא אור לחיות את העולם. כך המלכות היא מקור החיות שממנה מקבלים העולמות רק הארה. וכוחות איברי ה... אה, כל העולמות מקבלים כל אחד מהם בפרטות רק הארה מתפשטת ומאירה ממקור זה, כדמיון אור המתפשט מהשמש על דרך משל, וכוחות איברי הגוף שמקבלים מהמוח הנ"ל. ומקור זה, מקור החיות, מקור חיות העולמות, הוא הנקרא... אדמו"ר הזקן נותן לו ארבעה שמות. עד היום ידענו שקוראים לזה מלכות, מלכות דאצילות. עכשיו אדמו"ר הזקן נותן למלכות דאצילות ארבעה שמות. הוא נקרא עלמא דאתגליא ומטרוניתא ואימא תתאה ושכינה, מלשון ״ושכנתי בתוכם״. מה מצא אדמו"ר הזקן לנכון לתת למלכות דאצילות ארבע שמות? על שם ארבע התכונות של מלכות דאצילות בקשר למה שהיא מחיה את העולמות. ואדמו"ר הזקן מסביר. א', למה היא נקראת עלמא דאתגליא? על שם שמקור זה... איזה... מה זה המקור? על מי מדברים? מלכות דאצילות. כן? שהיא עיקר שכינה. למה היא נקראת עלמא דאתגליא? על שם שמקור זה הוא ראשית התגלות אור אין סוף. מה שהיה למעלה זה לא התגלות. שם אור אין סוף לא מתגלה. הוא נמצא, הוא קיים, הוא, הוא עצמו וכו'. הוא לא מתגלה. אז קודם כול היא נקראת עלמא דאתגליא, אשר הוא ממשיך ומאיר לעולמות בבחינת גילוי. למה זה נקרא מטרוניתא? כי ממקור זה נמשך לכל אחד האור והחיות פרטי הראוי לו. מטרוניתא זה גברת, מלכה. המלכה היא זו שמביאה את ענייני המלך החוצה. המלך בעצמו, הוא יש לו את העניינים שלו, הוא רם ונישא, ולעולם אין כל כך גישה אליו. מי ש... ממוצע בין המלך ובין העם זה המטרוניתא, זה המלכה. אפשר לבקש את הבקשות אצלה. כשאצל המלך זה סגור הדלת, אפשר לתקתק

15:00 דובר 2 בדלת של המלכה ולבקש דרכה. המטרוניתא היא זו שמביאה את ענייני המלך אל העם. אז בגלל שמלכות היא זו שמביאה את ענייני המלך, הקדוש ברוך הוא, אל העם, אל העולמות, אז היא נקראת מטרוניתא. אז זה שני דברים שונים. מה שהיא ראשית גילוי העולמות, זה ראשית גילוי. זה כמו, זה כמו שהרב כבר החליט כבר על מה לדבר, אז זה כבר נקרא גילוי. זה כבר לא עצם כוח הרב שלא יודעים מה יש שם. הוא כבר החליט על מה לדבר, אבל זה עדיין, זה לא גילוי כזה שהתלמיד יכול לקבל ממנו. כדי שהתלמיד יוכל לקבל צריך גם את המטרוניתא שתיקח את הגילוי הזה ותוריד אותו אל העם, תוריד אותו למטה. אז היא נקראת גם עלמא דאתגליא וגם מטרוניתא. אחר כך היא גם נקראת, אה, אמא תתאה. כי ממקור זה נמשך לכל אחד האור וחיות פרטי הראוי לו. כמו שהאמא מולידה את הבנים אז ככה המלכות היא מולידה ומחיה את כל העולמות. אז היא גם נקראת אמא תתאה. אגב, מה זה תתאה? תתאה זה תחתונה. אז זאת אומרת שאם יש אמא תתאה אז יש גם אמא עילאה. אחרת לא היו מוסיפים את המילה תתאה כדי להבדיל שיש שתיים. נכון? אז מה זה אמא עילאה? לא קשור לפה, סתם מאמר מוסגר. אמא עילאה זה בינה. בינה, ספירת הבינה נקראת אמא עילאה וספירת המלכות נקראת אמא תתאה. למה? כי כל אחת מהן מולידה אבל הן לא מולידות את אותו דבר. ספירת הבינה זה התבוננות. כשאדם מתבונן אז נולד, מה נולד לו? רגש. הוא מתבונן על משהו, אז הוא מתחיל להתפעל, להתרגש. זה דבר טוב, זה דבר לא טוב. הוא מתחיל להימשך אליו

17:03 דובר 2 או לשנוא אותו. תלוי מה הוא חושב. אז הבינה נקראת אם המידות, זה אמא עילאה. ומלכות, הספירה התחתונה, נקראת אמא תתאה כי היא גם כן מולידה, אבל היא לא מולידה רגשות, היא מולידה עולמות, ברואים ועולמות. אז היא נקראת גם אמא תתאה ונקראת שכינה בגלל שההארה שיוצאת ממנה, זאת אומרת על ידי המלכות, אז שוכן ומתלבש בתוכם להחיותם האור האלוקי. אז יש לה ארבעה שמות. אוקיי, אז למדנו שלמלכות יש ארבעה שמות על שם ארבעת העניינים שיש בה להחיות את העולמות. אדמו"ר הזקן לא מסתפק בזה ומוסיף למלכות עוד שני שמות נוספים. אחרי שהוא רואה שיש לה ארבעה שמות והסביר אותם, הוסיף לה עוד שני שמות, ולכן נקראת אם הבנים על דרך משל וכנסת ישראל. למה? למה שני השמות האלה? שממקור זה, עדיין אנחנו מדברים על אותו מקור, על אותה מלכות. ממקור זה נאצלו נשמות דאצילות ונבראו נשמות דבריאה. כן, ונוצרו נשמות דיצירה ונעשו נשמות דעשייה. כן. אז יוצא שמלכות היא המקור שממנה נולדות כל נשמות ישראל, אז היא גם כן נקראת אם הבנים. אגב, שלא נתבלבל, אמרנו קודם שבינה נקראת אם הבנים, ועכשיו אנחנו אומרים שמלכות נקראת אם הבנים, אבל זה לא אותם בנים. פה מדובר על בנים, זה המידות, ופה הבנים זה נשמות ישראל. זה אמא עילאה ואמא תתאה. זה שם... צריך להיזהר עם השמות. על כל פנים, אז יוצא עד כה שממלכות באצילות בעצם באופן כללי היא מקור החיות לשני דברים. א. היא מקור החיות לכל העולמות ולכל הברואים. ב. היא מקור החיות גם לנשמות ישראל. לא רק העולמות והברואים נבראים ממלכות, גם הנשמות נבראות ממנה. זה מה שהוא ממשיך. וכולן, זאת אומרת גם העולמות, גם

19:31 דובר 2 הברואים שבהם וגם הנשמות, כולן אינן רק מהתפשטות החיות והאור מהמקור הזה הנקרא שכינה, כהתפשטות האור מהשמש. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. אין שאלות ככה?

19:58 דובר 4 חשבתי שנשמות תמיד יש. כאילו פתאום כתוב שמולידה אותם.

20:06 דובר 2 אז שני הדברים נכונים. שאלת אם נשמות תמיד יש ופתאום אנחנו לומדים שנשמות נולדות. שני הדברים נכונים. יש נשמות כמו שהן, אה, בדרגה העליונה בשורשן ויש נשמות כמו שאנחנו מכירים אותן, נשמות שמתלבשות בגוף. אז הנשמות כמו שהן במקורן ושורשן יש להן מקור ושורש עוד הרבה יותר נעלה, מעלה מעלה מעלה מעלה. לא זה המקום שבו מסבירים. פה אנחנו מסבירים איך המלכות, איך עיקר שכינה היא המקור לחיות העולמות. זה התוכן של הפרק. אנחנו מצטמצמים בזה. הנשמה כמו שהיא מתלבשת בגוף היא שונה בתכלית מעצם הנשמה. זה משהו אחר לגמרי. זה רק הארה ממנה. זה נקרא רגל של הנשמה, עד כדי כך שזה נקרא נולד. שהיא נולדה. זאת אומרת, לפני שהיא נולדה היא לא הייתה קיימת, היא לא הייתה במציאות. היה משהו שנקרא עצם הנשמה. זה לא אותו דבר. זה כמו תינוק לפני ש... לא לפני שנולד, לפני שהתחיל ההיריון. זה גם... זה ביכולת יותר. בסדר? זו שאלה יפה. טוב, אז מה יצא לנו עד כאן? המלכות היא מקור חיות העולמות. מקור החיות פירוש שהיא השמש וכל העולמות וגם הנשמות הן רק נבראים ונוצרים ונעשים רק מהזיו שיצא מהשמש, רק הארה מהמלכות. ממשיך בקטע הבא ומדגיש, אבל השכינה עצמה, שהיא ראשית הגילוי ועיקרו, מה שדיברנו כמו שזה עוד בשכל הרב, מה שאור אין סוף ברוך הוא מאיר לעולמות בבחינת, אה, גילוי. אז נכון, הקדוש ברוך הוא כבר גילה שהוא רוצה לברוא עולמות. והיא מקור כל המשכת החיות שבכל העולמות, שהרי כל החיות שבהם, שבעולמות, אינו רק אור המתפשט ממנה, כאור המתפשט מהשמש, אבל העיקר, כמו השמש עצמה, אי אפשר לעולמות לסבול ולקבל אור שכינתה. אז אדמו"ר הזקן מדגיש שוב

22:37 דובר 2 שכל מה שהעולמות מקבלים זה רק מהארה מהשכינה ולא מהשכינה עצמה. למה? כי אי אפשר. הם לא יכולים לסבול לקבל אור שכינתה שתשכון ותתלבש בתוכם ממש בלא לבוש המעלים ומסתיר אורה מהם. למה? לכאורה, אם השכינה היא מקור חיות העולמות, למה היא צריכה להסתתר בשביל להחיות אותם? אדרבה, שהיא בעצמה תחיה אותם בלי שום לבוש באופן ישיר ואז הם יוכלו לחיות חיים הרבה יותר, אה, חזקים לכאורה, נכון? אומר לא. שלא יתבטלו במציאות לגמרי במקורם, כביטול אור השמש במקורו בגוף השמש. איך נראה האור של השמש לפני שהוא יצא מגוף השמש? הוא קיים שם? נו, כבר דיברנו על זה פעם אחת. אה?

23:35 דובר 4 הוא קיים. הוא קיים לפני זה. לא, אם הוא מתבטל במציאות. הוא קיים. הוא קיים אבל... קיים אבל.

23:46 דובר 2 זה נושא מאוד מעניין ומאוד קשה להבנה, מאוד עמוק. אנחנו נטפל בו כשנגיע לשער היחוד והאמונה. חלק הבא של התניא. כן, חלק הבא. גם בפרק ג' וגם בפרק י' יש שם הבדלים גדולים בין שני הפרקים לגבי המשל הזה, אבל כרגע לענייננו, מה שאנחנו... כל אחד, בלי יותר מדי הסברים, אז לכל אחד ברור שהאור, לפני שהוא יצא מהשמש, כן נמצא שם, לא נמצא שם אור. אור זה לא אור כמו שאנחנו מכירים אותו. זה ודאי שלא. אז אם כל העולמות מקבלים את החיות שלהם רק מהאור, זאת אומרת מקבלים את החיות שלהם, הפירוש שה-ה-המציאות שלהם היא אור השמש שקיבל צורה של-של, אני לא יודע מה, של פרח. כן, ה-ה זה לא שיש משהו נפרד ו... והקדוש ברוך הוא מחיה, האור מחיה אותו. לא. האור יוצר את עצם המציאות שלו, את הקיום שלו. בלי האור, בלי האור, אנחנו קוראים לזה אור, כן, בלי ההמשכה האלוקית הזאת אין, אין מציאות ל-לעולמות, לנבראים. ה-המשכה האלוקית הזאת היא מה שמקיים את, היא מה שמהווה ומחיה אותם ומהווה אותם מאין ליש כל רגע. אם אין הארה אלוקית, אין נבראים, אין מציאות, היא לא קיימת. אנחנו אומרים שהבריות מקבלים מהאור. לא הכוונה שיש פה איזשהו נברא שהאור נשפך עליו, מאיר, מאיר אותו. לא. מקבלים הכוונה שהאור יוצר את המציאות שלהם. אז ממילא אם כל המציאות של הנבראים היא רק אותה מציאות, אור אלוקי, אז אם מקור האור האלוקי יאיר פה, א-אין נבראים. כמו שהאור שהוא בתוך השמש אין לו מציאות, הוא לא קיים. אז לכן העולמות לא יכולים לקבל את המציאות שלהם ישירות מהאור האלוקי, אלא זה צריך לעבור איזשהו מחסום, איזשהו מסך, איזושהי

26:00 דובר 2 התלבשות, שהאור האלוקי, עצמותו ומהותו, יוסתר והם יקבלו רק אחרי אותו הסתר. וזאת השאלה. זה-זה-זה, זה התחלת השאלה. אז זה שאל אדמו"ר הזקן. סליחה. כן, בקטע הבא. "ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות באורה?" אם אנחנו אומרים שכל המציאות שאנחנו מכירים וגם מציאות שאנחנו לא מכירים, אפילו המציאות הרוחנית, מהו מקורה ושורשה? מקורה ושורשה של המציאות זה אותו אור אלוקי, אותה עיקר שכינה, אותה הארה ממנה. אז כל לבוש שאנחנו רק יכולים לדמיין, ממה הוא עשוי? מהו מקורו של אותו לבוש? מאור השכינה. נו, אז איך הוא יכול להסתיר על אור השכינה אם הוא בעצמו רק מגיע ממנה? הוא בעצמו יתבטל ב-ב-באור השכינה. נכון? אז יש לנו בעיה. כדי שהשכינה תוכל להחיות את העולמות מוכרחים שיהיה איזשהו לבוש, אחרת הם יתבטלו במציאות, הם לא יהיו קיימים. אבל איפה נמצא? איפה נחפש משהו שיכול להלביש את אור השכינה? מה הפתרון? הדבר היחיד שיכול לבלום כביכול את אור השכינה, לסנן אותו, להקטין אותו, לצמצם אותו, זה אך ורק משהו שהוא יותר נעלה ממנה, לא משהו שהוא יוצא ממנה. בסדר, בוא נראה את זה בפנים. "ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות באורה? הוא רצונו יתברך וחכמתו וכו' המלובשים בתורה ומצוותיה הנגלות לנו ולבנינו." תורה ומצוות. התורה היא חכמתו של הקדוש ברוך הוא. המצוות הן רצונו. זה מה שהוא רצה שנעשה ו-

28:21 דובר 5 אבל אפשר לומר שהם מהדהדים ומשתלבים.

28:24 דובר 2 שנייה. וזה כבר צעד אחד קדימה. מיד, מיד נגיע לזה. אז אם התורה והמצוות הם רצונו וחכמתו וה-המקור חיות, עיקר שכינה, אמרנו זה דרגת ה-- איזה ספירה? זה המלכות, נכון? ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו זה למעלה מעלה יותר מהמלכות, נכון? אז התורה והמצוות שהם רצונו וחכמתו הם יותר נעלות מ-מהמלכות, מעיקר שכינה, ולכן בכוחם להיות הלבוש שבתוכו יתלבש המלכות ויוכל להחיות את העולמות. אז מאוד מעניין. מקור חיות העולמות הוא תורה ומצוות. זה מה שיצא, נכון? בוא נראה את זה עוד פעם בפנים. "ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות באורה? הוא רצונו יתברך וחכמתו המלובשים בתורה ומצוותיה הנגלות לנו ולבנינו." מאיפה לנו שהתורה היא באמת יותר נעלית מהשכינה? "דאורייתא מחכמה נפקת". היא חכמה עילאה, וחכמה עילאה היא לעילא לעילא מעלמא דאתגליא, היא למעלה מעלה מעלמא דאתגליא, ממלכות. "דאיהו", הקדוש ברוך הוא, ב-בחכמה-- הקדוש ברוך הוא כמו שהוא מת-מתייחד בחכמה דאצילות, "איהו חכים ולא בחכמה ידיעא" וכו'. עניין ארוך. אדמו"ר הזקן מדגיש-- ואני לא רוצה להיכנס לעניינים האלה. אדמו"ר הזקן מדגיש ש-- אה, עד כמה נעלית התורה מדרגת מלכות, שמלכות היא עלמא דאתגליא, היא שייכת לעניינים שגלויים, לעניינים שיורדים לעולמות, וחכמה עילאה היא למעלה מעלה. זה לא שייך ל-לקיום העולמות, אה, וכו'. אז התורה שיוצאת משם היא יותר נעלית בלי ערך ממלכות, כמו שהתבאר לעיל, שאור אין סוף ברוך הוא מלובש ומיוחד בחכמה עילאה והוא יתברך וחכמתו אחד. טוב, אני מנסה להתקיל אתכם. אולי מישהי כבר זוכרת. חזרנו על זה כבר כמה פעמים. איפה כתוב שאור אין סוף לא מתייחד אלא בחכמה? אה? יפה מאוד. זה סתם צריך לזכור. זה מוזכר אין סוף פעמים. גם אמרתי את זה, ביקשתי כמה

31:22 דובר 2 פעמים. פרק ל"ה בהגהה. יש שם הגהה ששם כתוב כל מקום בחסידות של כל ה-- כל רבותינו. איפה שכתוב כל מקום ש-ש-אחד מהאדמו"רים רוצה להדגיש איך מתייחד אור אין סוף עם עולמות, זה אין סוף וזה הגבלה. איך זה מתחבר ביחד? תסתכל בפרק ל-- פרק ל"ה בהגהה, שם זה כתוב. והוא יתברך וחכמתו אחד רק. זה יוצר לנו שאלה הפוכה. סליחה. מה הייתה הבעיה שלנו עם לבוש? שאם העולמות יקבלו ישירות מהשכינה הם יתבטלו במציאות. נכון? אז צריך לבוש. מה אתה בא ואומר לי? יש לבוש, מצאתי לבוש. מה הלבוש? תורה ומצוות. איך הם תור-- איך הם, איך הם לבוש? כי הם יותר נעלות משכינה. סליחה, מה ענית לי? אם העולמות לא יכולים לעמוד באור שיוצא מהשכינה, איך הם יכולים לעמוד באור שיוצא מתורה ומצוות שהם למעלה, מעלה בלי ערך מהשכינה? איזה מין לבוש? אם הם יותר נעלים הם לא יותר נמוכים. מה הוא עונה על זה? רק שירדה, התורה ירדה בסדר, בסדר המ-- סדר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות, עד שנתלבשה בדברים גשמיים שהם תרי"ג מצוות התורה. אז נכון, שהתורה כמו שהיא במקורה ושורשה היא באמת נעלית בלי ערך אפילו ממקור חיות העולמות. אבל יש לתורה תכונה מיוחדת שהיא יכולה לרדת, ואף על פי שהיא יורדת ועד כמה היא יורדת, היא יכולה לרדת עד שנהיית להתלבש בדברים גשמיים. כשאדם לוקח אתרוג ביד הוא, הוא תופס ביד הגשמית שלו חפץ גשמי. ואח-- ולמרות שזה דבר גשמי יש לו את אותה מהות כמו התורה שהיא במקורה, בשורשה, חכמה עילאה. יהודי לוקח אתרוג ביד, הוא תופס ביד הגשמית שלו את חכמה עילאה של עולם האצילות. אז התורה והמצוות מצד אחד הן נעלות יותר

33:59 דובר 2 מ-מ-מלכות, מעלמא דאתגליא, ממקור החיות, אז הן יכולות להגביל אותה. מצד שני הן יורדות למטה, ועד שהן יורדות למטה בגשמיות, אז הן יכולות-- אז העולמות יכולים לקבל את החיות של המלכות דרכן. אה, עברנו דף, כן? "ובירידתה, בהשתלשלות"-- ירידתה של מי? ירידתה של התורה. יש פה הערה מעניינת של הרבי, שהרבי משאיר אותה, משאיר אותה בצריך עיון. אין הרבה מקומות כאלה שהרבי שואל שאלה ואומר אין לי תשובה.

34:42 דובר 6 אין, אין תשובה בשום מקום? או ש-

34:45 דובר 2 כשהרבי אומר אין תשובה אני לא מ-- לא ממשיך לחפש הלאה. אם הרבי אומר שהוא לא מבין את זה, אז אני מה-- איפה, איפה אני אחפש?

34:55 דובר 6 אין מקום אחר שהרבי הסביר את זה עדיין?

34:57 דובר 2 לא. אין. יש, יש, יש כמה וכמה מקומות כאלה. יש, יש פש-- יש פ-- השאלה שהרבי שואל על "בירידתה, בהשתלשלות", על מי זה הולך? מי יורד? התורה יורדת או חכמה עילאה יורדת? אבל בפשטות הדברים, בלי ההערה של הרבי, מי שיורדת זו התורה. וכשהתורה יורדת מעולם לעולם, גם השכינה ירדה ונתלבשה בה בכל עולם ועולם. עכשיו כבר מתחיל להיות מובן, והרבי עכשיו ילך ויפרט את זה בהסבר נפלא. אנחנו כבר יודעים מקודם מזה שאנחנו חכמים גדולים, שיש ארבעה עולמות, והעולמות הנבראים הם בריאה, יצירה ועשייה, ויש הבדלים עצומים ביניהם, וגם בתוך כל עולם ועולם יש הבדל גדול בין כל אחד מהעולמות הפרטיים. וגן עדן תחתון וג-- אם כולם מקבלים מאותה שכינה, מאותה חיות אלוקית, אז למה פה יש יותר ופה יש פחות? מה ההבדל? כולם מקבלים את ה-- כשהאור של השמש מאיר הוא מאיר את אותו דבר בכל מקום. למה בעולם הבריאה האור האלוקי מאיר באופן נעלה בלי ערך יותר מאשר ביצירה וכן הלאה? מה הסיבה? אומר הרבי, כאן מתחיל להסביר שכל מה שהעולמות מקבלים את החיות שלהם זה באמצעות התורה. וכשהתורה יורדת מחכמה דאצילות עד לגשמיות היא לא יורדת בבת אחת, היא יורדת לאט לאט לאט. וכל דרגה שבה התורה יורדת יוצרת עולם שהעולם הזה מקבל את החיות שלו מהתורה כמו שהיא באותה דרגה. אחר כך זה יורד עוד. אז נוצר עולם חדש ששם כבר הברואים שלו הם הרבה יותר נחותים, כי ה-החיות האלוקית מתלבשת דרך התורה שירדה בעוד דרגה וכן הלאה. בוא נראה איך הרבי אומר את זה בפנים. "ובירידתה והשתלשלותה מעולם לעולם", כשהתורה יורדת, "גם השכינה ירדה ונתלבשה בה בכל עולם ועולם. וזהו" מה

37:38 דובר 2 זהו? "התורה שבכל עולם ועולם היא היכל קודש הקודשים שבכל עולם ועולם." וכמובן היות זה קצת חידוש אז הרבי אומר מיד זה לא חידוש שלי, זה כבר אני מצאתי את זה כתוב לפני כן, כמו שכתוב בזוהר ועץ חיים. ב-בדורשי רשומות ובהערות למטה זה כבר כתוב, מצאו איפה זה כתוב בזוהר ועץ חיים. שהשכינה שהיא מלכות דאצילות, שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא וחיות שמאיר לעולמות, ולכן היא נקראת דבר ה' ורוח פיו, כביכול, על דרך משל, כמו שבאדם הדיבור מגלה מחשבתו הסתומה והנעלמה לשומעים. אנחנו נדלג על ההסבר של הסוגריים האלה. נעסוק בזה באריכות בחלק הבא. אז השכינה שהיא מלכות דאצילות והיא מחיה את העולמות, היא מתלבשת בהיכל קודש קודשים דבריאה. אז אמרנו קודם כל שעיקר שכינה הוא בחכמה, חכמה ד-- חכמה, בינה, דעת דאצילות. אחר כך זה יורד ומתלבש במלכות דאצילות. מלכות דאצילות היא מקור חיות העולמות, שמה זה עיקר השכינה. ראשית הגילוי. אותה מלכות דאצילות עם האור האלוקי, החיות שמלובש בתוכה, יורד ומתלבש איפה? בהיכל קודש קודשים של עולם הבריאה. מה זה היכל קודש קודשים של עולם הבריאה? היא חב"ד דבריאה, חכמה, בינה, דעת. שלוש הספירות הראשונות. ובהתלבשותן במלכות דבריאה נבראו מה? הנשמות והמלאכים שבבריאה. נמצא שלמלכות יש תפקיד כפול. עד עכשיו מה למדנו? שמלכות היא מקור החיות לכל העולמות שמתחתיה. כמו שהמלך הוא מעל העם והוא נותן את החיות לכל המדינה. מפקד, מנהיג את כל המדינה, שהעם הם מתחתיו. נכון? זה מה שתמיד ידענו. אומר הרבי כאן שהמלכות היא גם מקור ושורש כל הנבראים שנמצאים באותו עולם. מלכות דבריאה, ממנה נולדים הנשמות והמלאכים והברואים ש-- בבריאה, לא שביצירה. אז למלכות יש תפקיד כפול, היא

40:35 דובר 2 מקור לגילוי כללות החיות לעולמות שמתחתיה, ומקור ישיר לחיות את כל הנבראים שמעליה כביכול שבאותו עולם. ובהתלבשותן במלכות דבריאה נבראו הנשמות והמלאכים שבבריאה, וגם משם נמשך התלמוד שלפנינו. משם זה לא הכוונה ממלכות, אלא מהיכל קודש קודשים. אז כאשר עיקר שכינה, מלכות דאצילות, עם האור האלוקי שבתוכה ירד להתלבש בהיכל קודש קודשים של בריאה, נהיו מזה שני דברים. ראשית כל, פה זה הדבר השני, אבל מה שקרה בהתחלה. טוב, לא יודע מה הסדר, מה קודם ואחר כך. ראשית כל, ב-- אמרנו כבר קודם שהתורה נמשכת מחכמה, בינה ודעת. נכון? זה גם די מובן, שהתורה, אורייתא מחכמה נפקא, אבל התורה של אצילות היא יוצאת מחכמה עילאה, והתורה כמו שהיא בבריאה היא יוצאת מחכמה, בינה ודעת כמו שהם בבריאה. אחרי שמלכות דאצילות ירדה להתלבש בהיכל קודש קודשים של בריאה, בחכמה, בינה ודעת שבבריאה, עכשיו התורה היא נמצאת בעולם הבריאה. איפה בעולם הבריאה? בחכמה, בינה, דעת שבבריאה. איך נראית התורה שהיא בבריאה? היא כבר לא כמו התורה שבאצילות, זה כבר תורה אחרת. על זה הוא אומר שמשם נמשך התלמוד שלפנינו. למה? למה התלמוד שייך דווקא לבריאה? מה מיוחד בעולם הבריאה שהתלמוד שייך דווקא אליו? כמו שמתבאר לעיל בשם התיקונים, שבעולם הבריאה מאירות ומשפיעות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא בבחינת צמצום עצום. למה? בכדי שיוכלו הנשמות והמלאכים שהם בעלי גבול ותכלית לקבל השפעה מבחינת חב"ד אלו. ולכן נמשך משם התלמוד, שהוא גם כן בחינת חב"ד, שהתלמוד הוא טעמי ההלכות על בוריין, והטעמים הם בחינת חב"ד. נעצור כאן ונסביר. כאשר מלכות דאצילות התלבשה בחב"ד של בריאה, קרו שני דברים. דבר אחד, ירדה חיות אלוקית להחיות את עולם הבריאה. יש חיות

43:43 דובר 2 אלוקית בעולם הבריאה. איפה היא? היא נמצאת בחב"ד. מה יש בחב"ד? הגוף יכול לחיות מהמוח, הנשמה שנמצאת במוח. האיברים של הגוף לא מקבלים מהמוח. האיברים שבגוף מקבלים רק הארה מהמוח. חיים מהארה, לא מעצם החיות. איך ה-- כל האיברים של העולם הרוחני, עולם הבריאה, איך הם מקבלים את אותה הארה? דרך מלכות. ה-האור האלוקי שבחב"ד דבריאה יורד ומתלבש במלכות. מלכות מחיה את כל העולמות והברואים. מה נברא שם? נבראו שם מלאכים, נבראו שם נשמות ועוד כל מיני דברים אחרים, שדים ורוחות, לא יודע מה. עכשיו, אותם נבראים שנבראו על ידי המלכות בעולם הבריאה. עולם הבריאה זה גן עדן העליון. כתוב שהנשמות יושבות בגן עדן ונהנות מזיו השכינה. מה זה זיו השכינה? הם לומדות תורה. איזו תורה הן לומדות? את התורה כמו שהיא בבריאה. איך נראית התורה שהיא בבריאה? בבחינת חב"ד דבריאה. חב"ד דבריאה זה טעמים. הסברה, כל דבר למה, להבין. כשאומרים על דבר, באים לרב לשאול אותו. מכירים את הסיפור על ה... יהודי ש... אישה מסכנה, ענייה וזה, הייתה לה תרנגולת אחת והשוחט אמר שיש לו שאלה. לא יודע אם זה טריפה, לא טריפה. אז היא באה לרב. הרב התחיל לעיין ולהסתכל בספר, להסתכל בתרנגולת, להסתכל בספר, פותח עוד איזה ספר, מסתכל עוד פעם בתרנגולת, מסתכל פה, הולך הלוך וחזור. מתחיל להתדיין בפני עצמו. האישה המסכנה שמה רוצה את העוף להכניס למחבת, והוא בסוף מתחיל להסביר לה שיש ככה ויש ככה ויש ככה ויש ככה. העולם של הרב זה עולם של הלכה. האישה היא צריכה, "תגיד לי הרב, כבוד הרב, זה כשר או פסול?" היא צריכה את השורה התחתונה. מה מעניין אותה כל מה ש-של-- איך, איך הרב הגיע למסקנה?

46:12 דובר 2 הרב חי בעולם הבריאה. הרב חי בעולם של הסברים. האישה חיה בעולם של מה צריך לעשות. תגיד לי בפועל. אני אישה כשרה, יראת השם. אני רוצה להיות קשורה לקדוש ברוך הוא. חשוב לי מה הקדוש ברוך הוא אומר, אבל ההסברים והשכלים זה... אני לא, לא בשבילי. זה למעלה מכוחותיי. תגיד לי כן, לא, טוב, לא טוב, כשר, פסול. היא חיה בעולם של ימין ושמאל. זה יכול להיות כשר, פסול, זה יכול להיות טהור, טמא. כן. כן, לא, נכון, לא נכון. זה נקרא עולם של מידות. במידות, ברגשות, יש שני צדדים. יש רגשות שבאים מצד קו הימין, קו החסד, ורגשות שבאות מצד קו השמאל, מצד קו הגבורה. אז מי שחי בעולם של כן לא, עולם של ימין שמאל, זה נקרא עולם היצירה. זה עולם המידות. זה עולם הרגש. עולם של ימין ושמאל. עולם הבריאה זה עולם של שכל. שמה אין ימין ושמאל, שמה יש כל דבר להבין למה ואת העומק ולהסביר. אז ממילא מה ההבדל בין תלמוד, גמרא, לבין משנה? משנה זה הלכות פסוקות. ככה צריך לעשות, ככה לא צריך לעשות. זה נכון וזה לא נכון. משנה זה הלכה. משנה שייכת לעולם היצירה. משנה שייכת למידות. תלמוד מה עניינו? הסברה שכלית, הבנת טעם הדבר. מאיפה נמשך התלמוד? מהיכל קודש קודשים של עולם הבריאה. זה גן עדן העליון. זה עניינו של עולם הבריאה. הבנה, טעם, שכל. בסדר?

48:12 דובר 7 תניא, מה זה?

48:13 דובר 2 מממ?

48:13 דובר 7 תניא, מה זה?

48:15 דובר 2 תניא זה פנימיות התורה. זה עצם התורה. התניא משנה-- טוב, לא עכשיו זה.

48:24 דובר 7 לא, אתה אמרת.

48:24 דובר 2 אל תגררי אותי.

48:25 דובר 7 אמרת כמה משפטים.

48:30 דובר 2 יש בתורה פשט, רמז, דרש וסוד. ארבע דרגות. פנימיות התורה היא לא חלק... פשט רמז דרש וסוד זה הארה של התורה, זה גילוי של התורה. זה תורה כמו שהיא התלבשה בפשט, כמו שהיא התלבשה ברמז, כמו שהיא התלבשה וכן הלאה. ה-ה-העצם של התורה זה משהו אחר לגמרי. זה העצם, זה הוא בעצמו. זה לא איפה שהוא מתגלה. ולכן גם רואים שכשלומדים את אותה הלכה ולוקחים איזשהו עניין בתורה ולומדים את זה כמו שזה בהסברה שכלית. לומדים את זה אחר כך כמו שזה בפסק הלכה, כמו שזה ברמז וכן הלאה. אחר כך לומדים את אותו עניין, אותה הלכה כמו שהיא בפנימיות התורה וכמו שמוסברת בחסידות, זה משנה לגמרי את כל ההבנה בכל ארבע הצורות. אפשר להראות את זה ב-- רואים את זה, אפשר להראות את זה, אבל זה ממש אנחנו לא, לא הנושא שלנו כרגע. טוב, אז בוא-- א-א-אנחנו בשורה, בשורה שמונה עשרה. אחרי שהרבי אמר שהתלמוד נמשך מבריאה, אז הוא ממשיך. הוא מסביר למה, למה ההלכות לא קשורות לזה. ההלכות עצמן הן ממידותיו של אין סוף ברוך הוא, זה לא שייך לטעם, לשכל. זה שייך למידות, לרגש, שהן חסד, דין ורחמים. מהן נמשך היתר ואיסור, כשר ופסול, חיוב ופטור, כמו שכתוב בתיקונים. עד כאן החיות האלוקית של עולם הבריאה. השלב הבא בהתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה: היא מתלבשת, יורדת ומתלבשת בהיכל קודש קודשים דיצירה, שהוא חב"ד דיצירה, ובהתלבשותן במלכות דיצירה. אז נוצרו הרוחות והמלאכים שביצירה. יש לאדם הרי נפש, רוח ונשמה, אז הנשמות הן בבריאה והרוחות הן ביצירה. אז כמו שעל ידי מלכות דבריאה נבראו הנשמות שנמצאות בבריאה, כך על ידי מלכות דיצירה נבראו הרוחות שבעולם היצירה. באותו אופן בדיוק,

51:00 דובר 2 וגם משם, מהמשנה שלפנינו, מהיכל קודש קודשים של יצירה, משם היא המשנה שלפנינו, בדיוק על אותה דרך שהתלמוד נמשך מקודש קודשים של בריאה, שהמשנה הלכות פסוקות שנמשכות גם כן מחב"ד של אין סוף ברוך הוא. רק שמבחינת חב"ד, שהם טעמי ההלכות, הם מלובשים וגנוזים בגופי הלכות. לא רואים את הטעם, לא רואים את הסיבה, רואים רק את הפסק דין הסופי. לא מבחינת גילוי, וגופי הלכות שהם מבחינת גילוי, הן הן הארת מידותיו של אין סוף ברוך הוא. זה לא הטעם מאיר בהלכות אלא המידות. כמו שמתבאר להלן בשם התיקונים, דשית ספירן, שש הספירות מקננין ביצירה, שהן באופן כללי דרך, באופן-- דרך כלל, באופן כללי, השש ספירות הן שני קווים. יש ספירות שמצד הימין וכאלה שהן מצד השמאל. להקל מסטרא דחסד, דהיינו להתיר שיוכל לעלות אל ה', או להחמיר וכו' מצד השמאל, והכל על פי חכמה עילאה דאצילות, והכל על פי חכמה עילאה דאצילות. זאת אומרת, גם הטעמים שבתלמוד וגם ההלכות שבמשנה, או באופן כמו שלמדנו כאן, גם כל מה שיש בעולם הבריאה וגם מה שיש בעולם היצירה וכן למטה מטה עד הסוף, הכל על פי חכמה עילאה דאצילות. הרי, הרי מאיפה התחיל הכל? שתורה שיצאה מחכמה עילאה, היא יצאה והתלבשה בבינה ודעת ואחר כך זה התלבש במלכות ואחר כך זה ירד וכן הלאה. אז נמצא שחכמת האצילות נמצאת בתוך כל הנבראים כולם, ובינה ודעת כלולות בה, מיוחדות באין סוף ברוך הוא, כי בתוך כולן מלובשות חב"ד דאצילות שאור אין סוף ברוך הוא מיוחד בהן בתכלית הייחוד. אחרי שהוא הסביר את זה באופן פרטי בבריאה ויצירה, מסכם אדמו"ר הזקן את הנושא הזה. וכן בדרך זה ירדה השכינה והתלבשה בהיכל קודש קודשים

53:12 דובר 2 דעשייה. בהיכל קודש קודשים דעשייה. מוסיף אדמו"ר הזקן נדבך נוסף: וכל עולם מג' עולמות אלו, בריאה, יצירה, עשייה, מתחלק לרבבות מדרגות הנקראות גם כן בשם עולמות פרטיים. ומלכות דאצילות מלובשת במלכות של כל עולם פרטי. אז בדיוק באותו אופן שמלכות דאצילות מתלבשת בקודש קודשים דבריאה וזה מתלבש במלכות דבריאה ומזה נוצרת התורה שבבריאה והנבראים שבבריאה ואחר כך זה-- אז באותו אופן, בתוך עולם הבריאה עצמו יש רבבות עולמות שבכל דרגה ודרגה המלכות יורדת, מתלבשת בקודש קודשים של אותו עולם פרטי, וזה חיות, זה כללות החיות של כל אותו עולם פרטי. ואחר כך זה יורד ומתלבש במלכות של אותו עולם פרטי, ומזה נבראים הנבראים של אותו עולם פרטי. ו-ו-הם נהנים מהזיו של התורה של אותו עולם פרטי וכן הלאה. המלכות של כל עולם פרטי יורדת ומתלבשת בהיכל קודש קודשים שהוא חב"ד של עולם שלמטה ממנו במדרגה, כן. והנה מהשכינה המלובשת בהיכל קודש קודשים של כל עולם ועולם, כללי או פרטי, נמשך ומתפשט ממנה אור וחיות לכל העולם והברואים שבו, נשמות ומלאכים וכולי. אז כל החיות של כל מה שיש באותו העולם, כללי ופרטי, הכל נמשך מדרגת המלכות. ומסכם הרבי את הפרק: כי כולם, כל הנבראים, הן הנבר-- הן העולמות, הן הנבראים שבכל העולמות, הן הכלליים והן הפרטיים, בסופו של דבר כולם נבראו בעשרה מאמרות שבמעשה בראשית. הרי לפני שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, יהי אור, יהי שמיים, יהי רקיע בתוך המים, לפני כן לא היה עולם, לא עולמות גשמיים ולא עולמות רוחניים. הכל נברא במעשה בראשית. ומהו מעשה בראשית? מעשה בראשית הוא דבר ה' הנקרא בשם שכינה. מלכות, אחד מהשמות של ספירת המלכות שעוד לא הזכרנו, לפחות היום עוד

56:03 דובר 2 לא הזכרנו אותו, זה שהיא נקראת מלכות פה. תורה שבעל פה קרינן לה. מלכות נקראת פה. למה מלכות נקראת פה? כי היא כביכול הדיבור של הקדוש ברוך הוא. כמו שהאדם רוצה לגלות לשומעים מה שהוא חושב, איך הוא משתמש? הפה הוא האמצעי שדרכו מחשבות האדם מתגלות לזולת. איך מתגלה האור האלוקי לעולמות על ידי מלכות? כמו שהאדם מגלה את מה שבליבו לזולת על ידי דיבור. לכן מה שהקדוש ברוך הוא בורא את העולמות על ידי המלכות נמשל לדיבור. דבר ה', דבר ה', זה אותה חיות אלוקית שהקדוש ברוך הוא מגלה כדי לברוא את העולמות. זאת אומרת שבעשרה מאמרות שנברא העולם, מי זה אותם עשרה מאמרות? זה מלכות. זה דבר ה'. זה אותה עלמא דאתגליא ומטרוניתא ועיקר החיות וכל מה שדיברנו כל הפרק הזה. במי מדובר? מדובר על דבר ה', על מלכות. אז ממילא הסביר אדמו"ר הזקן בפרק הזה, כל הפרק הקודם הוא הסביר. הבנו מה זה השראת השכינה, שהשראת השכינה היא מקור חיות העולמות. בפרק הזה הוא הסביר באופן פרטי איך השכינה יורדת ומחיה גם את העולמות, גם את הברואים ואת הנשמות וגם את כל מה שה, כל מה שהנשמות נהנות מהם. וזיו השכינה והתורה, הכל מגיע מהחיות האלוקית דרך המלכות, דרך עיקר השכינה. עדיין לא הבנו מה זה השראת השכינה. על זה עוד לא דיברנו. יש עוד פרק אחד.

58:04 דובר 8 תודה רבה. חזר לי יונתן[?] הזוהי כך והבינו על זה מהשערות. תודה רבה. זמן עם פרטי וזה גם זמן עם.