לקוטי אמרים פרק נ' · תשפ"א

00:04 דובר 1 טוב, ערב טוב. אנחנו נתחיל מהצד הזה, אבל נתחיל מהצד הזה.

00:12 דובר 2 מיכל, אני אהיה שם גם.

00:19 דובר 1 משתי סיבות רציתי לעשות סיכום של הפרקים האחרונים, עשרה הפרקים האחרונים, לפני שלומדים את הפרק של היום. יהיה יותר ברור עוד כמה דקות. אה... מה שלמדנו בפרקים הקודמים זה איך לעורר, איך כל מיני... קודם כול סוגים ודרגות שונות באהבת השם וכל מיני אופני התבוננות שמעוררים את אהבת השם בכל מיני אופנים. זה מה שהיה התוכן של הפרקים ממ"א עד מ"ט שלמדנו בפעם הקודמת. כשה... תודה רבה. כשאדמו"ר הזקן הולך שם, אמרנו, מהכבד אל הקל. זאת אומרת, בהתחלה הוא מציג את ה... חוץ מהפרקים הראשונים שמדברים על יראת תתאה, שזה ראשית העבודה ועיקרה ושורשה. אחר כך הוא מדבר על סוגי האהבות השונים שבכלל ישנם: אהבה רבה, אהבת עולם, אהבה בתענוגים. ואחר כך יורד לפרטים ולאופני התבוננות ששייכים גם לאדם יותר פשוט ועוד יותר פשוט. ואז כשהוא מדבר באריכות על האהבה כמים הפנים לפנים, ארבעה פרקים, שזה שייך לא אפילו להיפך, אלא דווקא ככל שאדם יותר פשוט ויותר מרגיש את עצמו רחוק מהקדוש ברוך הוא, אז ככה הכרת הטוב שלו יותר גדולה, יותר קל לו לאהוב את השם. אז אני רוצה, אני רוצה להסתכל בתוך הציור רגע, לעבור רגע אחד על כל סוגי אהבת ה... העבודה שראינו עד עכשיו. אז הדרך לאהבת השם, שזה פרקים מ"א עד נ', פרק נ' עוד לא למדנו, זה נלמד היום בעזרת השם. אז דבר ראשון רואים שיש שני סוגים, עבודה בקו הימין ועבודה בקו השמאל. אז כל הפרקים מ"א עד מ"ט יש להם משהו משותף שאנחנו מיד נראה אותו, שזה עבודת השם בקו הימין. מה זה בקו השמאל אנחנו נראה יותר מאוחר. העבודה בקו הימין מתחלקת לשני ענפים גדולים, עבודת השם ששייכת אפילו

02:50 דובר 1 לאדם פשוט. כל מיני אופנים של התבוננות שמביאים לאהבה ויראה. פרקים מ"א עד מ"ה. ואחר כך ארבעת הפרקים האחרונים, עבודת השם ששייכת דווקא לאהבת... דווקא לאדם פשוט, אהבה כמים הפנים לפנים. נגיד על זה עוד מעט עוד כמה מילים של סיכום. אז ה... מתחילים מצד ימין. חמשת הפרקים הראשונים שמדברים בעניין אהבת השם. שני הפרקים הראשונים, מ"א, מ"ב, מדברים על יראת תתאה. יראת תתאה עצמה נחלקת לשני פרקים, ראשית העבודה ועיקרה ושורשה וההכרח ביגיעה, ושמה דיברנו על ארבע או חמש מדרגות ואופנים שונים של יראת תתאה. דיברנו על קבלת עול. דיברנו שאדם צריך להרגיש את עצמו כעומד בפני המלך. דיברנו על יראת חטא, על יראת אלוקים בבחינת קטנות ויראת אלוקים בבחינת גדלות, שכל זה שייך ליראת תתאה. אחר כך בפרק מ"ג הוא מס... אדמו"ר הזקן, אחרי שאנחנו כבר יודעים מהי ראשית העבודה ועיקרה ושורשה, יראת תתאה, יראה שרק מביאה את האדם שלא למרוד בקדוש ברוך הוא, מסביר אדמו"ר הזקן בפרק מ"ג, בפרק מ"ג, שבאופן כללי ישנם ארבעה סוגים, ארבע דרגות באהבת השם, שזה יראה תתאה ויראה עילאה, וגם באהבה יש אהבת עולם ואהבה רבה, שאהבת עולם נקראת אהבה זוטא, אהבה קטנה, ואהבה רבה נקראת אהבה בתענוגים, אהבה גדולה. אז יש באופן כללי ביראה דרגה נמוכה וגבוהה, וגם באהבה יש דרגה נמוכה וגבוהה, והוא הסביר ש... מה פירוש אהבת עולם בדרגה נמוכה. אהבת עולם שנובעת מתוך, אה, התבוננות בעולמות, זאת אומרת, כל עוד... מה מביא אותי לאהבת השם? ההתבוננות באיך השם מתגלה אליי, במה הוא מתגלה, במה מתבטאת גדולתו. אני מתבונן במשהו שאני יכול להבין. זה נקרא אהבת השם באלוקות שמתגלית בעולמות. הקדוש ברוך הוא, איך הוא מתגלה בעולם? הוא

05:26 דובר 1 מתגלה בזה שהוא עשה הרבה מלאכים, הוא מתגלה בזה שהוא ברא הרבה עולמות, בזה שהוא קרוב אליי, בזה שהוא אוהב אותי. כל דבר, כל עניין באלוקות שאני יכול להבין אותו, יכול להשיג אותו, יכול להרגיש אותו, זה נקרא אהבת השם שבתוך העולמות, וזה מביא את האדם לאהבה שבתוך העולמות. אהבה מוגבלת באופן יחסי. יכול להיות אהבה כרשפי אש, אהבה עצומה, אבל עדיין אהבה שמוגבלת בתוך ה... אהבה שהתוכן שלה הוא השכל של האדם. האדם מבין שהוא רוצה אלוקות, הרגש שלו רוצה אלוקות. מדובר על שכל ורגש של האדם. אהבת עולם... אהבה רבה זה משהו אחר לגמרי. מדברים על אהבה, אהבה רבה, אהבה בתענוגים. פה מדברים לא שהשכל שלי מבין שהקדוש ברוך הוא זה דבר טוב, לא שהרגש שלי רוצה אלוקות, אלא שמתגלה עצם הנפש שלמעלה מהכוחות הגלויים. עצם הנשמה, עצם הנפש מתגלה, וכשעצם הנפש מתגלה באדם אז שום דבר לא יכול לעמוד כנגדו, שום דבר לא יכול להפריע לו, שום דבר לא יכול לעצור אותו. איך אומר הפסוק? מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה. ברגע שעצם הנשמה מתגלה זה מין אש כזאת בוערת ששום דבר לא יכול לעצור אותה, והאדם, זה נקרא למעשה דרגה של צדיק. עצם הנשמה מאירה בו בגלוי והוא אוהב את הקדוש ברוך הוא ושום דבר בעולם, שום מניעות ועיכובים לא מפריעים לזה. אז זה ארבע דרגות. אחר כך נאמר שלהגיע לכאלה דרגות זה מאוד קשה. אז יש שני סוגי אהבת השם שכל אחד יכול להגיע אליהם. על זה הוא מדבר בפרק מ"ד. אה, כל אדם יכול להבין שהקדוש ברוך הוא מקור החיים. כמו שאני אוהב את החיים שלי, אני אוהב...

07:37 דובר 1 אני רוצה שיהיה לי טוב. אם אני מבין שהקדוש ברוך הוא, הוא מקור החיים, הוא מקור הטוב, אז אני אוהב אותו. זה נקרא "נפשי אויתיך". הקדוש ברוך הוא, אתה הנפש שלי, אני אוהב אותך בגלל שאני מבין שאתה הנפש שלי, אתה החיים שלי. זה סוג אהבה שכל אדם יכול להגיע אליו. הוא אדם טוב. אם זה כזה אהבה פשוטה כזאתי, שאני רק אחשוב שהקדוש ברוך הוא, כן, או כמו שהוא אומר בהמשך, הקדוש ברוך הוא אבא שלי. כן, אני כמו בן של הקדוש ברוך הוא, או שהקדוש ברוך הוא החיים שלי. אז זה נשמע משהו מאוד פשוט, כי זה כל אחד יכול להגיע לזה בקלות. אם אדם רגע עוצר וחושב שהקדוש ברוך הוא אבינו האמיתי והוא חיינו, אז מזה אני אבוא לאהוב אותו? זה נשמע אהבה פשוטה ככה. אדמו"ר הזקן: לא. זה לא דבר פשוט. האהבה הזאת שנשמעת לך כמו דבר פשוט, תדע לך שהיא כלולה מכל הדרגות ומכל העניינים של כל מה שלמדנו קודם. יראה תתאה ויראה עילאה ואהבת עולם ואהבה רבה ואהבה בתענוגים. והוא מסביר איך אותם שני סוגי אהבה, שהם אופני התבוננות יחסית פשוטים, לא מצריכים כל כך הרבה מאמץ כדי לגלות אותם. אז גם שזה שייך לכל אחד, זה דבר פשוט, זה כולל בתוכו גם את הדרגות הכי נעלות באהבה. זה פרק מ"ד. אחר כך אנחנו מתקדמים לפרק מ"ה, שם נדבר על עבודת ה' בקו השלישי, קו הרחמים, שאדם צריך לעורר רחמים רבים על נפשו, ואהבת ה' כמים הפנים לפנים. פרקים מ"ו עד מ"ט, ארבעה פרקים ששם מדובר ככל ש... כשאדם חושב ומבין עד כמה אני לא ראוי לגילוי אלוקות, מי אני? הקדוש

09:42 דובר 1 ברוך הוא התגלה אליי. למה? מה עשיתי? עשיתי איזה מאמץ מיוחד? אני, ומה אני? הרי לא שווה שום דבר. למה שהקדוש ברוך הוא יתגלה אליי? ולמרות זאת הקדוש ברוך הוא מתגלה אליי ונותן לי תורה ומצוות ומחבק אותי ומנשק אותי ונותן לי חיים טובים ומשפחה וכו'. הקדוש ברוך הוא מרעיף עליי כל טוב, ואני, אני, אני מה אני? אני לא, אני לא מצדיק את האהבה העצומה הזאת של הקדוש ברוך הוא. אז ההתבוננות הזאת מביאה את האדם לאהבה הכי גדולה. דווקא כשאדם, ככל שהוא מרגיש את עצמו יותר בלתי ראוי וחושב כמה הקדוש ברוך הוא נותן לו, זה מעורר אצלו את האהבה הכי גדולה. זה באופן כללי התוכן של ארבעת הפרקים, ודיברנו על זה באריכות. למה חזרתי על כל זה? קודם כל לתת מבט כללי על מה היה לנו בארבעה חמישה חודשים האחרונים שדיברנו על תשעה פרקים האלה. ועוד, בעיקר, כל הדברים האלה נקראים עבודה בקו הימין. מה משותף? יש פה סוגים כל כך רבים: אהבה, יראה, עולם, רבה, קטנה, גדולה. איך? מה משותף? איזה קו משותף יש לכל הדברים האלה? למה כולם נקראים קו ימין? אומר אדמו"ר הזקן, יש דבר אחד משותף להכל. כל מה שדובר מביא את האדם באופן ישיר לקיום מצוות. אם אני ירא ה', אז אני לא רוצה לעשות עבירה, נכון? מה אני אעשה עם מצוות? אם אני אוהב את ה' בגלל שהוא אבא שלי, או בגלל שהוא הנפש שלי, או בגלל שהוא מחיה את העולמות, לא משנה מה הסיבה. אם, אם התעוררה אצלי אהבת ה' ואני רוצה להתקרב אליו, להידבק, להידבק בו, במה זה יבוא לידי ביטוי? שאני אתחזק בשמירת תורה ומצוות. אז לכל, כל

11:44 דובר 1 כל סוגי אהבה יש קו משות... קו מנחה משותף. המטרה שלהם, התכלית שלהם, זה להביא את האדם באופן ישיר לקיום תורה ומצוות. בא אדמו"ר הזקן ואומר, יש עוד סוג של אהבה, פרק נ', עליה אנחנו הולכים לדבר היום. תהפוך את הדף לצד שני, כל החוברת. משהו אחר, סוג אחר, עניין אחר שונה לגמרי. אהבת ה' שלא רק ש... לא מביאה את האדם לשמירת תורה ומצוות, אלא בדיוק הפוך. היא מביאה את האדם שהוא לא ירצה לא את העולם הזה, לא את העולם הבא, לא תורה ולא מצוות ולא שום דבר. הוא רוצה רק את הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. שום דבר אחר לא מספק אותו. למה זה נקרא אהבה מצד הגבורות? למה זה נקרא מצד השמאל? ההבדל בין חסדים לגבורות, שחסד זה דבר שיורד מלמעלה למטה כמו מים. גבורה זה הסתלקות מלמטה למעלה כמו אש. מה עושה אש? אש, כל עוד היא קיימת יש איזושהי פתילה או עצים, משהו שהיא שורפת אותו, שמחזיק אותה, שהיא לא תברח. אבל מה רוצה האש? האש לא רוצה להיות למטה, היא רוצה לגמור כבר לשרוף את הדבר הזה ולהתנתק ממנו ולהידבק במקורו ושורשו תחת גלגל הירח. היא לא רוצה להיות פה. זה התשוקה של האש. אהה, ברגע שהיא תתנתק ממה שמחזיק אותה היא תתבטל, לא תהיה לה מציאות, היא תפסיק להיות קיימת. זה לא מעניין אותה. זה מה שהיא רוצה. היא רוצה להתכלל במקורו ושורשו. היא לא יכולה לסבול שום דבר. היא רוצה אלוקות. למה זה טוב? בואו נראה בפנים. פרק נ'. "והנה כל בחינות ומדרגות אהבה הנ"ל", מה שדיברנו ממ"א עד מ"ט. מה? התחלנו מההתחלה. "כל בחינות ומדרגות האהבה הנ"ל הן מסטרא דימינא".

14:30 דובר 1 ובחינת כהן. כהן הוא בא מצד החסדים, לא כמו הלוי שבא מצד הגבורות, נראה את זה בהמשך. איש חסד, ונקראות כל סוגי האהבה האלה כסף הקדשים. יש הפטרה, לא זוכר באיזה פרשה אומרים אותה, בספר מלכים. סיפור בספר מלכים על יואש המלך, שהוא ציווה את ה... יש סדר בבית המקדש שכל מי שמביא לבית המקדש נדבה, אז הוא צריך להגיד: הנדבה הזאת שנותן לבית המקדש, זה הולך למזבח או לבדק הבית. זה הולך בשביל לקנות בו קורבנות להקריב על המזבח, סתם נדבה מעבר לחיוב, או שהוא רוצה לתרום את זה לחיזוק, וצריך לעשות אה... איך זה נקרא? בדק הבית? שיפוצים? כן, צריך לתקן את בית המקדש. יואש המלך אמר לכוהנים: "אני סומך עליכם. מהיום כל כסף שמביאים לבית המקדש, קחו בשבילכם, זה שלכם. אתם לא צריכים להעביר אותו לבית המקדש, שלכם פרטית. אני סומך עליכם שתהיה לכם... ברגע שתהיה לכם פרנסה, לא תהיה לכם דאגה, דאגות פרנסה, אתם כבר תטפלו בבית המקדש, תעשו כל מה שצריך." זה עבד ככה טוב שנה, שנתיים או קצת יותר, ואחר כך התברר שהכוהנים לוקחים את הכסף, אבל אה... בבית המקדש לא מטפלים כמו שצריך. אז יואש המלך שינה את הגזרה שלו ואמר לכוהנים: אוקיי, אם זה לא עובד אז אנחנו עוצרים את זה פה, ומרגע זה הכוהנים לא לוקחים שום דבר. כל הכסף שאנשים מביאים נכניס אותו לתוך אוצר, ואחרי תקופה הוציאו משם את הכסף, ספרו כמה היה. בספר מלכים כתוב כמה, איזה סכום היה שם, סכום ענק, ועשו שיפוץ רציני לכל בית המקדש. חיזקו את הכול בהתחלה וחזר הסדר להיות כרגיל. אבל הלשון שם הוא שכל כסף הקדשים, כך יואש

16:47 דובר 1 המלך אומר, כסף הקדשים יובא לכהן. אומר אדמו"ר הזקן, הכסף זה בא מהמילה "נכסוף נכספתה לבית אביך". כסף זה לשון אהבה, וגם הכסף הצבע שלו הוא לבן, כמו הצבע של המים, של החסדים. ולכן ציווה יואש שהכסף שייך לכוהנים, כי כהן הוא איש החסד. מלשון "נכסוף נכספתה לבית אביך". זה גם כן עניין של חסד. ישנן ספירות ששייכות לקו הימין וספירות ששייכות לקו השמאל. לא זוכר אם דיברנו על זה או לא, לא כל כך משנה. אז בין השאר חכמה ובינה נקראות אבא ואמא. אבא ואמא נקרא בחסידות אבא ואמא. אז חכמה נקראת אבא, שזה קו החסדים, ובינה נקראת אמא, שזה קו הגבורות. אז "נכסוף נכספתה לבית אביך" מבחינת הכסף, האהבה שייכת למי? שייכת לבחינת החכמה, שהיא גם כן שייכת לקו החסדים, לקו ימין. אז כל סוגי האהבה שדובר שייכים לכהן, שייכים לכסף, שייכים לחכמה, שייכים לצד ימין. אך יש עוד בחינת אהבה העולה על כולנה. סוג של אהבה שונה ונעלה יותר מכל סוגי האהבה שדובר עד פה. ואם אתן זוכרות, בין השאר דובר שם גם על אהבה רבה וגם על אהבה בתענוגים. יש סוג של אהבה שהוא נעלה יותר אפילו מאהבה רבה ואהבה בתענוגים. והמעלה של אותה אהבה היא כמעלת הזהב על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה. כבר אמרנו שבינה שייכת לצד שמאל, לצד של הגבורות. היינו על ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא דכולא קמיה כלא ממש חשיב. פה לא מדובר על התבוננות באלוקות איך שהוא מתגלה בעולמות, אלא התבוננות באלוקות כמו שהוא למעלה מעולמות, שכל העולמות אין ואפס לעומתו. כשאדם מתבונן בזה איך שעצם האלוקות הוא למעלה מעולמות ובלי

19:31 דובר 1 ערך לעולמות, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו ולאסתכלא ביקרא דמלכא. והתשוקה הזאת לאלוקות היא באופן של כרשפי אש שלהבת עזה העולה למעלה ולהיפרד מהפתילה והעצים שאוחזת בהם. אם אתם זוכרות, אז דיברנו בפרק כ"ט, דובר על טמטום הלב. מה העצה לטמטום הלב? צריך לבטש את הגוף, נכון? ואז הוא הביא שם את המשל כמו בול עץ גדול שהאש לא תופסת, ואז צריך לרסק אותו לעצים קטנים. אז מה יוצא? שלמה נמשל הגוף, הנפש הבהמית, לעץ? נכון, לעצים שצריך לרסק אותו בשביל לשרוף אותו. אחר כך, כשהגענו לפרק ל"ה, הוא הביא את משל הינוקא מהזוהר. בטח זוכרות את הינוקא, תינוק ש... שלא הפסיק לדבר מאז שהיה קטן. זוכרות את הסיפור? אה? סיפרנו שהיה בתקופת הזוהר ילד שאיכשהו נולד והוא ידע את כל התורה כולה וגם ידע את סודות התורה, והחכמים באו והתייעצו. הוא גילה את סודות התורה עד שהשתיקו אותו באיזשהו שלב. וכשמדובר שם, שם בפרק ל"ה, אדמו"ר הזקן מביא משל שאותו ינוקא, אותו תינוק, אמר. מה אמר אותו התינוק? איזה משל הוא אמר? מה זה נשמה? איך נראית הנשמה? הנשמה היא נמשלת, של יהודי, היא כמו נר. נר ממה עושים? ממה עשוי נר? היום עושים משעווה, כן.

21:26 דובר 3 שמן.

21:26 דובר 1 נר, אה, נורמלי עשוי מכלי של חרס שבתוכו שמים שמן, פתילה, ומדליקים אותו, כן? אז הוא אמר שם שהגוף והנפש הבהמית זה כמו פתילה, שהשמן זה המצוות, וכשהאדם מקיים מצוות... מי זה האדם? האדם זה הגוף, הנפש הבהמית. זה כמו שהשמן נמשך בפתילה, על ידי שהשמן, המצוות, נמשכים בפתילה, בנפש של הגוף, הנפש הבהמית, על ידי זה הנר מאיר. מי זה הנר? הנר זה הנפש האלוקית. מתי הנפש האלוקית מתחילה להאיר? מתי שהנפש הבהמית עם הפתילה, עם השמן, מתחילה להישרף, אז הנפש האלוקית מתחילה להאיר. זה מה שהוא דיבר שם. אז למה נמשל הגוף והנפש הבהמית? לפתילה. אבל כמה פרקים קודם דיברנו שזה נמשל לעצים. נכון? רק, אה, חמישה או שישה פרקים קודם. איך זה אומר? אומר אדמו"ר הזקן: כן, זה כמו יש גוף כזה שהנפש שלו, הבהמית שלו, זה כמו פתילה, נפש בהמית אבל היא קצת יותר עדינה. אפשר, אה...

22:40 דובר 3 אפשר להדליק נר.

22:40 דובר 1 אפשר להדליק בה אש יפה שדולקת יפה כמו נר. ויש אחד כזה שיש לו נפש בהמית של שור נגח, ובשביל שזה ייתפס בו האור, השמן, הנפש האלוקית, אז צריך לעשות ככה, לתת לו... לבטש אותו. אז זה כמו עצים. על כל פנים, איך שלא יהיה הנפש הבהמית של אדם, מה רוצה הנפש האלוקית? היא רוצה לשרוף את הנפש הבהמית ולהיפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהם. היינו על ידי תגבורת יסוד אש האלוקי שבנפש האלוקית. לא מדובר פה על אהבה ויראה שנולדות מהתבוננות, אלא שבנפש האלוקית עצמה ישנו יסוד האש. אז כל סוגי האהבה שדיברנו עד פה זה בא מיסוד המים שבנפש האלוקית. אבל כשאדם מתבונן לא באלוקות שבתוך העולמות, אלא בעצם האלוקות שלמעלה מהעולמות, מתעורר בו יסוד האש שבנפש האלוקית. ומה הוא רוצה? הוא לא רוצה תורה, הוא לא רוצה מצוות, הוא לא רוצה את העולם הזה, הוא לא רוצה גוף, הוא רוצה לשרוף את העולם ולהתחבר ולהתכלל באלוקות ולהתבטל ממציאותו. זה מה שהוא רוצה. יסוד האש שבנפש האלוקית. ומזה אדם מתעורר בעצמו כזאת תשוקה, מזה בא לידי צימאון. ואדמו"ר הזקן מביא על זה פסוק, כמו שכתוב: צמאה לך נפשי. כי מילא אדם רגיל שהוא בינוני אז הוא צמא לאלוקות, כי אין לו אלוקות אז הוא, אז הוא צמא. אבל אדם שהוא כבר צדיק שאין לו יצר הרע, מה יש לו להיות צימאון? הוא שותה, שותה תורה וכל כולו חי ושרוי, ממה יש לו להיות צמא? אז מביא אדמו"ר הזקן פסוק מדוד המלך שאמר ״צמאה לך נפשי״, שאפילו צדיק כמו דוד המלך, כשהוא מתבונן באור אין סוף שלמעלה מעולמות, הוא מבין שלמרות שהוא צדיק, עצם האלוקות אין לו. מה שיש

24:55 דובר 1 לו זה רק גילויים ורק הארות. זה לא העצם, זה לא הדבר עצמו. אז גם הוא מתעורר בצימאון עצום לאלוקות, ואם הצימאון שלו לא רווה, הוא לא מקבל, כמו שאדם צמא ולא נותנים לו מים. מה הוא נהיה? הוא נהיה חולה. כן. אז הוא מגיע לבחינת חולת אהבה. שזה בגמרא, שאדם יכול להגיע מזה עד לידי היפך החיים כשלא נותנים לו את מבוקשו. ואחר כך, אם באמת לא נותנים לו את מבוקשו, יכול לבוא לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב ״וגם כלתה נפשי״, שאצל כל יהודי שייך שתהיה אהבת השם באופן כזה, עד לאופן של ״כלתה נפשי לחצרות ה׳״. שכל יהודי יכול להגיע על ידי התבוננות באלוקות שלמעלה מעולמות לאהבת השם כמו של נדב ואביהוא, או כמו של אותם ארבעה שנכנסו לפרדס, שנכנסו, נכנסו והתבוננו בעצם האלוקות והרגישו בנפשם התבוננות כזו עמוקה עד שהרגישו שהאמת היא לא פה. אין מה לחפש פה אמת, וזה עורר בתוכם כזאת תשוקה עצומה שהם פשוט לא היו מסוגלים לחזור לתוך הגוף. הם פשוט נשארו שם. ואהבת השם כזאת כמובן שהיא נעלית בלי שום ערך לכל מה שדובר. כי כל מה שדובר עד פה זה אהבת השם שהיא מוגבלת בתוך הכלים של השכל, של הרגש, של הגוף. זה אהבת השם בתוך העולם. פה מדובר על אהבת השם שפורצת את כל הגדרים והגבלות עד מסירות נפש בפועל ממש, עד שיהודי פשוט עוזב את הגוף כפשוטו. והנה מכאן, מסוג אהבה כזאת, מהדרגה הזאת באלוקות, מבינה יצא שורש הלויים למטה. איך זה יכול להיות? מי יותר עליון, לויים או כוהנים? כוהנים. פשוט. נכון. מה אנחנו מדברים פה? שאהבת השם הזו באופן

27:25 דובר 1 של בינה עילאה היא למעלה מכל סוגי האהבה, גם מסוג האהבה רבה של הכוהנים. אז יוצא שהלויים הם יותר נעלים מהכוהנים. כן. אדמו"ר הזקן עונה על זה בסוגריים. ובאמת לכן לעתיד, כשהעולם יתעלה, יהיו הם הלויים, הם יהיו הכוהנים, כמו שכתב האריז"ל על פסוק ״והכוהנים הלויים״, שהלויים של עכשיו יהיו כוהנים לעתיד. איך זה יכול להיות? בשביל להיות כוהן צריך להיוולד לכוהן. התורה לא תשתנה. כן. איך הלויים יכולים פתאום להיהפך להיות כוהנים? כתוב שהנשמות של הלויים ייוולדו להורים שהם, לאבא שהוא כוהן, והנשמות של הכוהנים ייוולדו לאבות שהם לויים.

28:20 דובר 4 וכאילו ייוולדו עוד פעם—

28:21 דובר 1 כך כותב האריז"ל. מה?

28:22 דובר 4 מה, ייוולדו עוד פעם? כן.

28:25 דובר 1 בגלגול נשמות. אני יודע איך זה עובד? לא יודע איך, איך בפועל זה יהיה. העניין שהאריז"ל מדבר פה שבאמת נכון מצד העניין, האהבה כרשפי אש, האהבה של הלויים מצד עצמה, מצד מהותה היא באמת נעלית הרבה יותר מעבודת הכוהנים, ולכן באמת לעתיד לבוא כשהעולם ייראה כמו שצריך להיראות אז הלויים יהיו למעלה מהכוהנים. ועבודת— מה הקשר של עבודת הלויים לגבורות? עבודת הלויים הייתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה, בניגון ונעימה ובבחינת רצוא ושוב. כל עלייה היא על ידי שיר. דיברנו על זה פעם. כל בעלי השיר יוצאים ושרים בשיר. אה? סיפרנו פעם את הסיפור. שהיא בחינת אהבה עזה זו, זאת אומרת האהבה של הלויים, עבודת הלויים בשירה וזמרה בבית המקדש היא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק, כדאיתא בגמרא פרק ב׳ דחגיגה. אה, בכלל בזק זה לא, זה לא כלי. בזק בדרך כלל זה שם של, אה, כמו צורה של אש כזה יוצא ו... אש שזורקת להבות. זה נקרא בזק. אה, מה שמסופר שם בגמרא, מאמר המוסגר. אני לא יודע אם תשמעו את זה. אני אתן לכם אפשרות בשביל לשמוע את זה. כתוב, אה, ״מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו״, אומר שלמה המלך. את הכסף מצרפים, מנקים בתנור שנקרא מצרף. מצרף. לא זוכר, מצרף נדמה לי. את הזהב מזקקים בכלי שנקרא כור, ואיש מזקקים לפי מהללו. ככל שהוא מהלל יותר, משבח יותר את הקדוש ברוך הוא בזמרה ושירה וזמרה, בזה מודדים את המעלה, את הזיכוך של האיש. למה לזהב ולכסף צריך שני תנורים מסוגים שונים? כי כסף הוא מתכת שמאוד מתחמצנת. כל אחד יודע, כל אחת

30:49 דובר 1 בטח יודעת שפמוטים מכסף שנשארים, הם משחירים מאוד מהר. מה שאין כן פמוטים מזהב. מי שיש לה על הפנים תכשיטים מזהב, אה, לא צריך לנקות אותם כל שבוע. זה לא משחיר גם אם לא מצפים את זה. נכון? כסף, כשהוא נמצא בטבע בתוך האדמה, הוא מיד משחיר. הוא מתערבב ומתרכב עם כל מה שמתוכו, וצריך, כדי ל-הפריד אותו מתוך מה שהוא מעורבב שם, להתיך את הכל. והיות וכל דבר ניתך, נהיה נוזל בטמפרטורה אחרת, אז כשמגיעה הטמפרטורה הנכונה, או, עכשיו יוצא הכסף, מוציאים אותו החוצה, מפרידים את הפסולת. כן? אז הכלי של הזיקוק כסף הוא תנור שנועד לייצר טמפרטורות ב-במעלות שונות כדי להגיע לטמפרטורה המדויקת שבה רק הכסף ניתך ולא הדברים האחרים. זה מצרף. זהב זה משהו אחר לגמרי. זהב לא מתרכב עם שום דבר, לא מתערבב עם שום דבר. הוא נמצא בטבע בצורה, בצורת זהב. במקומות שיש מכרי זהב, יש מקומות כאלה שמגיעים, רואים פסים של זהב בתוך הסלע, ופשוט הוא עצמו, הוא לא מעורבב במשהו. טוב, אבל הוא בכל זאת בתוך... איך מוציאים אותו מהסלע? אז עוקרים את כל הקטע הזה שבתוכו רואים זהב, מרסקים אותו. בדרך כלל זה אבנים קשות, זה נ-נראה כמו חרסים קצת. מרסקים אותו לאבקה ולוקחים את הכלי שנקרא כור. כלי שנקרא כור עשוי משני חלקים: צלחת חרס ומכסה חרס. המכסה הוא מנוקב. שמים את הרסק זהב בתוך הצלחת. על זה שמים גחלים, מכסים במכסה העליון ונותנים שם עם רוח, פוש, וזה עושה את החום הכי חזק האפשרי ליצור ב-באמצעים של פעם, וכל מה שיש שם בפנים, הכל נשרף. עכשיו, נשאר רק הזהב. אה, כשהכל נשרף, אז כל אחד יודע, כשזורקים לאש כל

33:04 דובר 1 מיני חומרים מעניינים, זה עושה כל מיני צבעים יפים. נכון? ראיתם פעם, זורקים ניילון, זורקים... הילדים מאוד אוהבים לשחק עם זה, זורקים כל מיני דברים לראות איזה צבע זה עושה. אז כששורפים את ה-, את החרסים האלה שהזהב מעורבב בתוכם, זה עושה אש עם המון המון המון צבעים. כנראה זה מראה מאוד מאוד יפה. וכבר בספר יצירה שחיבר אברהם אבינו, הוא המשיל את רשפי הנפש לאלוקות לבזק שיוצא מהכור, לאש שיוצאת מהחרירים האלה של ה-, של הנקבים.

33:43 דובר 5 מוזיקה

33:45 דובר 1 אה?

33:46 דובר 5 מוזיקה

33:46 דובר 1 אמ, אני לא ראיתי את זה אף פעם. ישנם כמה תיאורים של המראה... בראשונים יש כמה תיאורים איך שזה נראה, שזה כמו סילונים, סילונים צבעוניים של אש שעולים ויורדים. תיאורים מאוד כאלה... אני יודע, לא העתקתי פה אף אחד מה... מאוד יפה לראות את התיאורים האלה. לנסות לדמיין, ו-וזה אומר הרבי הזקן, כמו אש היוצא מן הבזק, שזה יוצא פה משהו כזה. אתה רואה שהאש משתוקקת בצבעים, וזה עולה ויורד וחוטים של אש. אתה רואה משהו שהוא כל כולו בתשוקה עצומה להיפרד ולצאת, לצאת ולהידבק במקורו ושורשו. עד כאן, אומר הרבי הזקן, זה מה שאני יכול להסביר לכם על האהבה הזאת. אי אפשר לבאר עניין זה היטב במכתב. מכתב, בכתב. אתה לוקח את ה... מה שאני עכשיו מרגיש, את האהבה העצומה הזאתי, וצריך להסביר לכם את זה עכשיו, לכתוב את זה, זה, זה צריך לעבור דרך השכל ודרך הרגש ועד, כאמור, לכלי של ה-, של התנועה, של המישוש עם האצבע. וזה וזה זה זה. זהו, זה מה שאני יכול לכתוב. תנסו להבין לבד. אי אפשר לבאר עניין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בהשם, ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת. את כל... גם לך יש יסוד נפש אלוקית. יש בה יסוד האש. אם תתבונן באלוקות שלמעלה מעולמות, את... גם אתה, גם הנפש שלך תיראה כמו הבזק שיוצא מהכור. כל חד לפום שיעורא דיליה, אבל הרבי הזקן כותב את זה בספר של בינוניים וזה שייך כנראה לכל אחד. יש מתפלל כחול, יש מתפלל כחול, אחד מתפלל באש ירוקה, אחד באש אדומה. אני לא יודע איך זה עובד בדיוק, אבל עצם התשוקה לאלוקות

35:47 דובר 1 יכול כל אחד במידה כזו או אחרת לעורר בנפשו. אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית, שלא יהיו עוונותיכם מבדילים, חלילה וחס ושלום. עד כאן, אה, הסביר הרבי הזקן את האהבה של כרשפי אש. אהבת כלות הנפש שהיא הפוכה מכל שאר סוגי האהבות. כל שאר סוגי האהבות, המ-המבוקש שלהם, מה הוא רוצה? שאלוקות תתגלה אצלי, שאני ארגיש את הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא יאהב אותי, שאני אוהב אותו, שנהיה חברים טובים ו-ו-ואני ארגיש בתוך התורה ומצוות שאני מקיים. אני אהנה מזה וארגיש את החיות שלי בתוך זה. זה הכל מדובר על אהבה ככסף. אהבה כרשפי אש, זה בדיוק הפוך. המבוקש שלה זה: לא רוצה להרגיש, לא רוצה תורה, לא רוצה מצוות, רוצה רק אותך בעצמך. יש פתגם מאוד יפה ביידיש שאני לא מסוגל לחזור עליו. כן. נו, אז אני לא רוצה שום דבר. רוצה רק אותך בעצמך. טוב, למה זה טוב, אה?

37:04 דובר 6 מה זה לא רוצה להרגיש? כאילו מי שרוצה את הקדוש ברוך הוא, זה כן מרגיש אלוקות.

37:09 דובר 1 הוא רוצה להתבטל באלוקות. הוא לא רוצה להרגיש אלוקות, הוא רוצה להתבטל באלוקות. הוא רוצה שיהיה האלוקות. הוא לא רוצה שום דבר אחר, לא מחפש להרגיש משהו, לא מחפש שיתגלה אצלו משהו. לא, באמת לא. הוא רוצה אותו, לא מסוגל להרגיש, לא מסוגל לחשוב, לא מסוגל שום דבר. הוא לא מסוגל שום דבר אחר. זה ידוע על אדמו"ר הזקן שהיה מתגלגל ואומר את הפתגם הזה. אחד הסיפורים שפעם מודפס. אבל לא יודע כמה מספרים אותו, ש... אחת הפעמים שחיפשו את אדמו"ר הזקן, פתאום הוא נעלם. לא מצאו אותו. מכירים את הסיפור? חיפשו, חיפשו, חיפשו. ידעו שהוא הלך להתפלל, אבל... אבל הילד איננו. חיפשו אותו ופתאום ראו דם יוצא מתחת לדלת של המחסן. באו לפתוח, המחסן נעול, והבינו שהוא שם בפנים וקרה משהו, ולא שומעים שום דבר, ופרצו את הדלת ומצאו אותו מתגלגל, מתגלגל על הרצפה. הוא נפצע שם משהו בתוך המחסן וירד דם בצורה כזאת שכבר יצא החוצה, ו-ו-הוא רק מתגלגל על הרצפה והוא לא רוצה שום דבר, רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו. זה מה שהוא רוצה. הוא התחיל להתפלל, הוא לא הרגיש מה קורה איתו ו-ו-וזהו. והוא שם עם הקדוש ברוך הוא עכשיו. אז לא מצפים מאיתנו להגיע לכזאת דרגה, לכאילו דרגות של-של אהבת ה', אבל כנראה שמשהו כזה כן שייך אצלנו. טוב, אז גם אם זה שייך אצלנו, אנחנו יכולים להגיע לזה. למה זה טוב? כל המטרה של לעורר אהבת ה' זה כדי להגיע לשמירת תורה ומצוות בתוך העולם הזה. מאהבה כזאת לא מגיעים לשמירת תורה ומצוות. כל המהות שלה זה היפך מתורה ומצוות, שהוא לא רוצה לא את העולם ולא תורה ולא מצוות. מה

39:22 דובר 1 אנחנו צריכים כזה דבר? למה מספרים לנו שיש כזה דבר? והנה סדר העבודה בעסק התורה והמצוות הנמשך מבחינת אהבה עזה זו היא בבחינת שוב לבד, כמו שכתוב בספר יצירה: ״ואם רץ לבך שוב לאחד״. פירוש, אם רץ לבך, היא תשוקת הנפש שבלב בחלל הימני שמתגברת ומתלהבת ומתלהטת במאוד מאוד עד כלות הנפש ממש להשתפך אל חיק אביה חיי החיים ברוך הוא ולצאת ממאסרה בגוף הגופני והגשמי לדבקה בו יתברך. זה ״רץ לבך״. מה זה ״שוב לאחד״? אזי זאת ישיב אל ליבו. האדם, גם כשהוא נמצא במדרגה כזאת בפועל, הוא צריך לעורר את עצמו ולהרגיש מה הקדוש ברוך הוא רוצה, מה הקדוש ברוך הוא רוצה. מה שאמרו רז"ל: כי על כורחך אתה חי. נכון, אתה רוצה את הקדוש ברוך הוא, אבל הקדוש ברוך הוא לא רוצה עבודה כזאת. אתה רוצה להתנתק מהחיים, אתה לא רוצה יותר להמשיך להיות בעולם הזה. על כורחך אתה חי. אני שמתי אותך פה בעולם כדי שאתה תקיים תורה ומצוות בגוף הגשמי, על כורחך, כנגד רצונך. בגוף הזה להחיותו. למה? כדי להמשיך חיים עליונים מחיי החיים ברוך הוא למטה. אני רוצה... בראתי את העולם כדי שתהיה לי דירה בתחתונים. אני רוצה להתגלות למטה. מה אתה מחפש למעלה? זה יפה מאוד מה שאתה רוצה, אבל אתה, אחרי שהגעת לכזאת דרגה, אתה צריך עכשיו להרגיש מה אני רוצה. אני רוצה שאתה תחזור למטה לגוף. לא נוח לך, אני יודע, זה מה שצריך. על ידי תורת חיים להיות דירה בתחתונים לאחדותו יתברך בבחינת גילוי. אז מה זה ״אם רץ לבך שוב״? שוב לאחד. ברוך אתה אדוני אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

42:00 דובר 7 הרב, כאילו כשעושים בעצם משהו בקבלת אור, אי אפשר, זה, זה לא נמשך הרבה זמן. כאילו על כורחך כאילו אנחנו פה, אבל זה לא נמשך הרבה זמן. כאילו אי אפשר.

42:13 דובר 1 אנחנו נדבר, נדבר על זה. זה, זה, זה המסקנה. נכון מאוד. עוד, עוד כמה, עוד כמה משפטים. אז מה זה ״אם רץ לבך שוב לאחד״? אם הצלחת, או אחרי שהצלחת לעורר בעצמך את הריצה הזאת של כלות הנפש, תעורר בעצמך עכשיו מה רוצה הרצון האלוקי: שאתה תשוב למטה להוריד את האחד למטה בארץ. אם רץ לבך, תשוב. לא תשוב לאחד למעלה, תשוב למטה להוריד את האחד פה למטה.

42:47 דובר 7 אבל כאילו מה קטע לנסות להגיע לדרגה כאילו ואז לחזור?

42:52 דובר 1 זה אותה שאלה שלה. זה שאלה מתבקשת. בסדר גמור. שאלה טובה. להיות דירה בתחתונים לאחדותו יתברך בבחינת גילוי, כמו ש... כמו שנתבאר לעיל שם בפרק ל"ז שדיברנו, שהתכלית כל הבריאה זה כדי להוריד, לגלות את האלוקות למטה, דירה בתחתונים. וכמו שכתוב בזוהר: למהוי אחד באחד. פירוש, הייחוד הנעלם שאני עכשיו מרגיש אותו כשאני בתנועת כלות הנפש, יהיה בבחינת עלמא דאתגליא פה למטה בעולם. וזהו ש-שנאמר, מה שאנחנו אומרים בפיוט שאומרים בליל שבת: ״לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה״. כשאדם נמצא בתנועה של ״לכה דודי״, שהוא בתנועה של ״רץ לבך״, אז מה אומרים לו? ״פני שבת נקבלה״. צריך להוריד את השבת, לקבל אותה פה למטה בעולם. ובזה יובן מאמר חז"ל, מאמר חז"ל: ״על כורחך אתה חי ועל כורחך אתה מת״. סליחה. אלא איך יהיה רצונו? על כורחך אתה חי. פירוש, אדם, הוא לא רוצה לחיות, נכון? אבל על כורחך אתה חי. מכריחים אותו לחיות. מה זה ״על כורחך אתה מת״? שהוא לא רוצה למות, הוא רוצה לחיות, אלא מה, מכריחים אותו למות. אז מה אומרים חז"ל? איך יכול להיות שניהם ביחד? צריך להיות שניהם ביחד, כמו שנתבאר במקום אחר באריכות על משנה זו. על כורחך אתה חי בעזרת חיי החיים ברוך הוא, שזאת השאלה ששתיכן שאלתן. ש- אם אדם יחיה כל הזמן בתוך העולם הזה, אז גם שתהיה לו יראה תתאה ויראה עילאה ואהבת עולם ואהבה רבה ואהבה בתענוגים, בסופו של דבר הוא מרגיש את העולם. אם הוא מרגיש את העולם, העולם תופס מקום איפשהו. יש פה, הוא נמצא, הוא צדיק עכשיו, אבל הוא חי בתוך העולם. העולם, יש מציאות של עולם, ואם יש מציאות של עולם

45:20 דובר 1 אז זה יכול להיות אחר כך שהעולם קצת יתחיל לקרוץ לו יותר ועוד יותר ועוד יותר, וזה יכול לאט לאט לשקוע בתוך העולם וקצת לשכוח שהוא צדיק ואחר כך לשכוח עוד יותר. ואז הוא יירד מטה מטה. אז לכן צריך אדם לעורר בעצמו את התשוקה של כלות הנפש. לדעת שיש משהו מעל העולם. אבל אם הוא יהיה בתנועה של מעל העולם, הוא לא מקיים את הרצון האלוקי להחדיר את האלוקות בעולם, אז הוא צריך לחזור למטה. וזאת התנועה של רצוא ושוב. אדם צריך לעורר בעצמו תנועה של רצוא כדי שהשוב יהיה כמו שצריך, וכשהוא נמצא בתנועה של שוב הוא חייב לעורר בעצמו את הרצוא, אחרת השוב יירד, יירד, לא יהיה לו קיום. כמו שאת אמרת, ילך וירד כל הזמן. אז זה כמראה הבזק, שהחיות רצוא ושוב. כל החיות, החיות, עבודת השם נמצאת בתנועה אינסופית וחוזרת, רצוא ושוב, רצוא ושוב, רצוא ושוב. לא פה המקום להאריך, רק להבהיר בנקודה אחת שזה לא רק עבודת השם באופן פרטי היא בתנועה של רצוא ושוב, שזה למעשה פה הסיכום של כל התניא, שכל עבודת השם צריכה להיות ברצוא ושוב, אלא כך זה גם חיות העולם באופן פרטי. חיות האדם באופן פרטי, הנשימה. אי אפשר רק לנשום אוויר, לנשום אוויר זה מכניס חיים לגוף, נכון? נו, אז אני רק אנשום. אי אפשר. טוב, אז בשביל לחיות צריך לנשוף, נכון? אז אני אוציא את האוויר. לא, אי אפשר. נכנס... תנועת החיות היא, וזה לא הולך רק ב-ב-ברוחניות של האדם ובגשמיות של האדם באופן פרטי, אלא זה אותו דבר גם ב-בזמן, בתנועה של ראש השנה וגם בעולמות, עולמות למעלה ומעלה מעלה. כל תנועת החיים בעולם היא בתנועה,

47:29 דובר 1 מתבצעת על ידי רצוא ושוב, וזה נפעל על ידי עבודת האדם ברצוא ושוב. התנועה הזאת של האדם, שהוא מעורר בעצמו רצון לאלוקות לצאת מעולמות, ואחר כך מבין שהעבודה שלו היא פה בתוך העולם וחוזר חלילה. זה הוא עושה בהתלהבות ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. התנועה הזאת, הנפשית של האדם, היא זו שפועלת ומזיזה את כל החיות של כל העולמות. כל הקיום העולם הכללי תלוי בתנועה הנפשית הזאת של יהודי בזמן התפילה ותורה ומצוות, שהוא רצוא ושוב. עד כאן ספר התניא חלק, נכון, יש לנו עוד שלושה פרקים, הרי אנחנו כבר גמרנו את פרק נ', ובתניא יש חמישים ושלושה פרקים. אז באמת הפרק הבא שנראה בעזרת השם בשיעור הבא מתחיל "ולתוספת ביאור". זאת אומרת, הביאור הסתיים פה, עד... אבל נשארה נקודה אחת שאדמו"ר הזקן חייב לנו, אה, ועל הנקודה הקטנה הזאת הוא אומר תוספת ביאור של שלושה פרקים, שזה ביאור נפלא בפני עצמו. רק בנקודה אחת נחזור על זה בעזרת השם בתחילת, בתחילת השיעור הבא. מהי אותה נקודה שחסרה לנו? אה... כשהתחלנו את החלק השני של התניא, החלק הראשון אמרנו זה מפרקים א' עד ל"ד. איך אני אעורר את אהבת השם שתביא אותי לידי שמירת קיום תורה ומצוות, שאני אהיה בסדר, שלא יהיו לי עבירות. הקדשנו על זה שלושים וארבעה פרקים. פרק ל'... פרק ל"ה התחיל החלק השני. מה זה החלק השני? אוקיי, אני כבר שומר מצוות בשלמות, הכל בסדר אצלי. כן, אבל קיום מצוות צריך להיות מתוך אהבה ויראה. איך עושים אהבה ויראה? אז בשביל מה צריך אהבה ויראה? ואיזה התבוננות מעוררת אותה? וכן הלאה, ועד שכללות כל העבודה בתנועה של רצוא ושוב. אז יוצא שה-הביאור של, אה,

49:57 דובר 1 של-של עבודת השם מתוך רגש הוא מפרק ל"ה עד פרק נ' שלמדנו עכשיו. כל הביאור הזה יושב על מה? על משל שאדמו"ר הזקן מביא בתחילת תחילת העניין, משל לינוקא ש... משל לינוקא שבזוהר. מה אומר שמה הינוקא? ש... חזרנו על זה קודם ב-ב-בשתי מילים, ש... הנפ... הנפש האלוקית נמשלת לכלי, לחרס של הנר. מתי הנר, החרס מאיר? כששמים בתוכו שמן ופתילה. הכלי, הנפש האלוקית לא יכולה להאיר אם לא תשים בתוכו שמן ופתילה. מה זה שמן ופתילה, אומר הינוקא? שמן זה, זה תורה ומצוות ופתילה זה הנפש הבהמית. וזה התב... זה אדמו"ר הזקן בערך ארבע עשרה, חמש עשרה פרקים מל"ה עד נ'. מה זה טעם שמן ו-ו-ו-ופתילה וכולי. משהו אחד נשאר קשה. נקודה אחת לא ביארנו. דילגנו. אדמו"ר הזקן ככה החליק אותה. ממתי שמן זה משל למצוות? שמן זה משל למה? לחוכמה? לתורה? נכון? שמן זה משל למצוות? זה מה שמצאת... זה מה שמצאת להגיד לנו? אז עד פה הוא ביאר את התוכן של המשל של הינוקא. עכשיו אדמו"ר הזקן צריך שלושה פרקים עמוקים וביאור נפלא להסביר למה המצוות נמשלות לשמן. זה פרק קצר בסך הכל.