לקוטי אמרים פרק מ"ד · תשפ"ה

00:01 דובר 1 בזווית שלי.

00:03 דובר 2 לא, מה?

00:04 דובר 1 מה?

00:05 דובר 2 השאלה הזאת.

00:08 דובר 1 טוב, תדברי איתי ואני אענה לך. את רוצה את אותו תיקון?

00:16 דובר 2 כן, של מה?

00:20 דובר 1 למה התיקון זה מתקש?

00:22 דובר 8 ב-ב-בפרק הקודם, מ"ג, אז הרבי הסביר שיש, אה, שתי דרגות ביראה ושתי דרגות באהבה. זוכרים? יש יראה תתאה ויראה עילאה, ויש אהבה, אה, אהבת עולם ואהבה רבה בתענוגים. בחצי השני של הפרק הוא הרחיב להסביר את ההבדל שבין, אה, אהבה, אהבה, אהבת עולם, שזה רגש. אהבה זה רגש. אבל מה פירוש אהבת עולם? זה רגש של אהבה לה' שמתעורר כשה-ה-האדם מתבונן בגדולת ה'. וככל שהוא מתבונן בגדולת ה' יותר, אז ככה יהיה לו יותר רגש, יותר, יותר אהבה. והוא מסביר שם, באופן כללי הוא אמר שיש בזה שלוש דרגות. אם הוא מתבונן איך שהקדוש ברוך הוא ממלא, מחיה את העולמות, או סובב לעולמות, או כולא קמיה כלא חשיב, שזה יכול להביא שלוש דרגות, אז זה הכל נקרא אהבת עולם. ואז אהבה מאוד גדולה, מאוד חזקה, כרשפי אש, הוא כולו בוער באש אהבה, וזה נקרא אהבת עולם. אהבה שכלית, אהבה שנולדת, נולדת כתוצאה מהתבוננות. אחר כך הוא אמר יש עוד סוג אחר של אהבה שנקרא אהבה רבה, אהבה בתענוגים. מה פירוש אהבה בתענוגים? זה אהבה שיהודי מקבל במתנה. אדם לא יכול להגיע אליה על ידי התבוננות. מדוע? כי העניין, התוכן של האהבה בתענוגים, שהוא מתענג על אלוקות. מה פירוש מתענג על האלוקות? הוא, הוא מרגיש את, את עצם האלוקות, נ-נ-נרגש אצלו. אדם שהוא בשר ודם לא שייך שהוא... עצם האלוקות הכוונה, אה, אה, אחדות ה' כמו שהיא בעולם האצילות. כך, ככה זה מוסבר. כך, כך הוא הסביר. אז איך, איך, איך נברא בכלל, בפרט אדם בעולם הזה, ירגיש שהוא יכול להרגיש את זה? זה לא שייך. אז הוא מקבל את זה מ-מ-במתנה. מי מקבל את זה במתנה? למה לא כולם

02:27 דובר 8 מקבלים מתנה? מתי כן, מתי לא? אז הוא אמר שזה שייך לאדם שהוא שלם ביראה, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את ה-האהבה הזאת במתנה. מדוע? כי מה התוכן של יראה? יראה עניינה שאדם מבטל את עצמו.

02:47 דובר 2 כן.

02:47 דובר 8 וככל שהוא מבטל את עצמו יותר, אז הוא יותר יכול להרגיש את האלוקות. וכאשר הוא שלם ביראה שלו, יראה עילאה, יראה עילאה. אמרנו, הוא הסביר שזה כמו עניין-- ביטול במציאות. כמו עניין של בושה. מה זה בושה? אדם מתבייש במשהו אז הוא רוצה, הוא רוצה לא להיות. ה-ה-העניין של בושה, הרגש של בושה הוא שהאדם מבטל את עצמו. אז כאשר אדם הוא שלם ביראה, הוא הסביר איך מגיע-- את ההתבוננות שמביאה ליראה. אבל כאשר אדם הוא מגיע לדרגה שהוא שלם ביראה, אז המציאות שלו בטלה, ואז היות והוא לא מציאות אז הוא יכול להרגיש את האחדות האלוקית כמו שהיא בעולם האצילות. אז זה, זה אז, אז באופן כללי מה שהוסבר בפרק הקודם, שתי דרגות ב-- חוץ מאשר התחלת הפרק, שתי דרגות ביראה. אז עיקר הסיום של הפרק, אמצע הפרק והלאה, מסביר שיש שתי דרגות באהבה: אהבת עולם, אהבה שכלית מתעוררת על ידי התבוננות, ואהבה רבה, אהבה בתענוגים. דבר שאדם מקבל מלמעלה במתנה. שתי דרגות. אז, אה, ואז שאלנו, אז בסוף השיעור הקודם שאלנו, נו, מה אתה מספר לנו שיש כזה דבר? אהבה שכלית בסדר, אבל אהבה רבה, אהבה בתענוגים. מה? מה זה שייך? אני מדבר על ספר של בינונים. מה-מה-מה אתה מספר לנו כאלה דברים נפלאים מאוד, אבל מה זה? מה זה? למה אתה

04:20 דובר 2 שייך לנו.

04:20 דובר 8 יש ספר של צדיקים. אז שם, אז תכתוב את הדברים האלה. מה זה שייך פה? אז פה בפרק שלנו זה יהיה מאוד ברור.

04:30 דובר 2 ממ.

04:30 דובר 8 מתחיל ככה. פרק מ"ד: ״והנה כל מדרגת אהבה מב' מדרגות אלו״ שדובר בפרק הקודם, אהבה רבה ואהבת עולם, ״נחלקת לכמה בחינות ומדרגות לאין קץ״. מדוע? ״כל חד לפום שיעורא דיליה״. ברור שכשאדם יש לו שורש נשמה יותר גבוה ויש לו חוש יותר גדול, ויש לו יותר זמן והוא יותר מתייגע גם, אז אז הוא, אז ככל שזה יותר ה-- האהבה, ככל שההתבוננות יותר חזקה, אז גם האהבה בלב תהיה יותר חזקה. זה מובן, נכון?

05:20 דובר 2 ממ.

05:20 דובר 8 לא כל כך מובן. לגבי אהבה שכלית ברור שזה כך.

05:26 דובר 2 כן.

05:26 דובר 8 אבל אהבה שאדם מקבל מלמעלה, הוא מקבל מתנה מלמעלה. מה זה שייך? מה מתבונן או לא מתבונן? נכון? אה, לא. אז הוא אומר שגם אהבה רבה בתענוגים שאדם מקבל מלמעלה, גם בה יש אין קץ מדרגות, וגם היא, למרות שהיא באה מלמעלה, גם היא תלויה בעד כמה אדם מתייגע. מדוע? זה מסביר, כמו שכתוב בזוהר על פסוק ״נודע בשערים בעלה״. מי זה בעלה של כנסת ישראל? זה הקדוש ברוך הוא. ו-ומה אומר הפסוק, שהוא נודע בשערים? אז הזוהר שואל מה פירוש נודע? איך הקדוש ברוך הוא יכול להיות ידוע לאדם? הרי זה בדיוק מה שאמרנו. מה העניין של אהבה רבה? שעצם האלוקות הוא בהרגשה אצל האדם. כן. אז שואל הזוהר איך יכול להיות הקדוש ברוך הוא נודע אצל האדם? אז הוא אומר, זה בדיוק כוונת הפסוק: ״נודע בשערים בעלה, דא קודשא בריך הוא דאיהו אתידע ואתדבק לכל חד לפום מה דמשער בלביה וכו'״. אז נכון שאת האהבה הוא מקבל מלמעלה, כולם מקבלים אותו. מי שמקבל מקבל אותו דבר, אבל עד כמה זה נרגש אצלו זה תלוי בהכנה של האדם. וממילא אז גם אהבת עולם וגם אהבה רבה יש בזה אין קץ מדרגות, כי כל אחד הוא עד כמה שהוא מתאמץ, כמה שהוא מתייגע, כמה שהוא חושב, כמה שהידיעות שלו, כמה שהכישרונות, אז ככה זה נרגש לו יותר. גם אהבה שכלית וגם אהבה רבה. ולכן הוא ממשיך: ״נקראים דחילו ורחימו הנסתרות לה' אלוקינו״, כי זה נסתר. איך איך אמרו חז"ל? לא יודע אדם מה שבליבו של חברו. אדם יכול לראות מה שהוא עושה, את הפעולות שלו, אבל בליבו הוא לא יודע. זה נסתרות. ״ותורה ומצוות הן הנגלות לנו

07:40 דובר 8 ולבנינו לעשות וכו', כי תורה אחת ומשפט אחד לכולנו בקיום״. בקיום כל התורה ומצוות מבחינת מעשה, ומבחינת מעשה אין הבדל, כולם אותו דבר. ההבדל בין יהודי ליהודי זה לא בקיום המעשי של המצווה, אלא בלב. ״מה שאין כן בדחילו ורחימו שהם לפי הדעת את ה' שבמוח ולב כנ"ל״, אז שם זה לא תורה אחת ולא משפט אחד. כל אחד לפום מה דמשער בלביה. זאת הייתה הקדמה. ״אך אחת היא אהבה״. יש עוד סוג של אהבה שלא דיברנו עליה עד היום. כלולה-- ״הכלולה מכל בחינות ומדרגות אהבה רבה ואהבת עולם״. אתם שומעות את ה... איך זה יכול להיות? אהבת עולם זה דבר-- אהבה שמיוסדת על שכל. נכון?

08:47 דובר 9 תן לנו דוגמה.

08:49 דובר 8 מה זה אהבת עולם? כש-- אז דיברנו כאן הרבה פעמים שכל פעם שאדם חושב על משהו עד שזה מוחשי אצלו, ואז הוא מתרגש.

08:56 דובר 9 אה.

08:56 דובר 8 הוא חושב על גדולת השם. איך הקדוש ברוך הוא מחיה את העולמות? לכן זה נקרא אהבת עולם.

09:01 דובר 9 כן.

09:01 דובר 8 איך הקדוש ברוך הוא מחיה את העולמות, איך הוא מסובב את העולמות, איך הקדוש... הוא חושב על גדולת השם, אז זה מעורר רגש. זה אהבה שיסודה הוא שכל. אהבה רבה בתענוגים, היסוד שלה זה, זה, זה היפך השכל, שהוא מבטל את עצמו, שהוא מרגיש את מה שמעל. זה שני דברים הפוכים. איך יכול להיות אהבה שהיא כלולה משני הדברים? ויותר מזה, לא רק שהיא כלולה משני הדברים, באותה אהבה יש את כל המדרגות, גם של אהבת עולם וגם של-- אהבה רגילה. כשמדברים על אהבה שכלית, אהבת עולם, כל אחד יש לו את המדרגה שלו. האהבה שהוא הולך לדבר עליה היא כלולה מכל המדרגות. קודם כול, איך זה יכול להיות רבה ועולם ביחד? ואיך יכול להיות שאהבה אחת היא כלולה מכל המדרגות? שתי שאלות, אה, שני דברים לא כל כך מובנים. אז לפני שאני אמשיך בפרק אני מוכרח... אה, לפעמים אנחנו עוצרים ועושים קצת סדר בדברים. אה, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

10:18 דובר 9 אמן. הי, הי, הי.

10:24 דובר 8 ממ?

10:24 דובר 9 שיצף הצבע אני רואה אותך.

10:39 דובר 8 בטח זוכרות, מי שלא זוכרת אז ודאי יודעת שבתחילת התניא, אה, שם פרקים י"ח עד כ"ה, יש שמונה פרקים שאדמו"ר הזקן דיבר על אהבה מסותרת. זוכרות שדיברנו על זה? אה? היה כזה דבר אהבה מסותרת ש-שלכל יהודי יש נשמה והטבע של הנשמה זה לאהוב את השם, אז לכן הוא לא צריך להוליד שום אהבה בלב שלו, רק מספיק לו להיזכר ש-ש-שהוא לא יכול להיפרד מהקדוש ברוך הוא. הוא לא צריך להתבונן, לא צריך לחשוב, לא צריך שום דבר. הוא רק, אם הוא רק יעלה ב-ב-ב-ב-ב-במחשבתו, ייזכר, פשוט להיזכר. לא, לא... להיזכר שאם היו מעמידים אותי, איך אומרים, עם הגב לקיר, הייתי מוסר את הנפש. נו, אז כזה דבר אני אעשה עבירה? וזה מספיק בשביל למנוע יהודי מלעשות עבירות. למה זה כל כך חזק? הוא כל כך משתוקק ל-ל-להגיד את הדיבור הזה ש-שאסור להגיד או, או לאכול את האוכל שאסור לאכול או לעשות איזה עבירה אחרת. הוא כולו בוער על-על-על-על התאווה הזאת שיש לו עכשיו, והוא רק נזכר שיש לו ב-ב-ב-ב-- יש לו בנפש מסירות נפש והוא לא יעשה את זה. מאיפה הכוח הזה ל-ל-לזיכרון בעלמא הזה? כי זה שאדם נזכר, מזכיר לעצמו שיש לו מסירות נפש. מאיפה מגיעה המסירות נפש הזאת? מזה שיש לו נפש אלוקית, שהנפש האלוקית היא באמת חלק אלוקה ממעל ממש, והיא באמת מרגישה את האלוקות והיא באמת לא יכולה להיפרד ממנו. אז ברגע שהוא רק מזכיר, זה כבר מספיק בשביל לפעול עליו על המעשה בפועל שלו. זה מסביר באריכות גדולה, גדולה, גדולה, גדולה. איך קראנו לאהבה הזאת? אהבה מסותרת. למה מסותרת? כי בדרך כלל כשאדם בחיים היומיומיים שלו, גם אנשים חרדים ודתיים וחב"דניקים וחסידים ו-ו-ועובדי השם, הוא

12:42 דובר 8 לא מרגיש. הוא לא מרגיש את האהבה הזאת. זה מתעורר כשיש מצב של מסירות נפש. אז הנקודה הזאת מתעוררת. אבל ביום הרגיל, ביום יום, האדם לא מרגיש, לא הולך עם הרגשה של, של אני חס ושלום עומד להתנתק מאלוקות. כש-כשאומרים לו הו, הנה פה עכשיו אנחנו מנתקים אותך, אז זה מתחיל לצעוק, אבל כל עוד זה לא, לא, זה לא צועק, זה לא, זה לא קיים כביכול. זה נקרא מוסתר, מסותר. אז דיברנו על זה בכל מיני דוגמאות וסיפורים ש-ש-שרואים בחוש שכשיהודים, גם שכאלה שלא כל כך שומרים מצוות בחיים היומיומיים שלהם, כשהם, כשהם מרגישים שבאים לנתק אותם מאלוקות, אז הם מוכנים למסור את הנשמה. אז זה נקרא אהבה מסותרת ושם מדובר. איך מגלים את האהבה המסותרת? על ידי ש-ש-שאדם מזכיר לעצמו. מה שלא דובר שם, שלאותה אהבה מסותרת יש עוד שני צדדים. מה הפירוש? למה אדם לא רוצה להתנתק? אדם, הנפש האלוקית. למה היא לא רוצה להתנתק מהקדוש ברוך הוא? כי היא מרגישה שהקדוש ברוך הוא זה החיים שלה. נכון? ויותר מזה, היא מרגישה לא רק שהקדוש ברוך הוא מחיה אותה. היא מרגישה שהקדוש ברוך הוא זה, זה הוא. הוא המקור שלה. כן. אז פה אדמו"ר הזקן בפרק הזה יגיד, יסביר שלאותה אהבה מסותרת, אותה נפש הטבעית האלוקית, אהבה טבעית של נפש אלוקית שקיימת, יש עוד שני צדדים חוץ מהצד הזה של להיזהר שהיא פוחדת להתנתק מהקדוש ברוך הוא. אז יש בה גם שני צדדים חיוביים שהיא אוהבת את הקדוש ברוך הוא, ואוהבת אותו לא בגלל שהוא התבונן בגדולת השם, בגלל שהיא מרגישה שזה החיים שלה. כן, ולא בגלל שנותנים לה איזה מתנה מלמעלה, אלא בגלל שהיא מרגישה שהקדוש

14:55 דובר 8 ברוך הוא מקור החיים שלה. כן. אז עוד שני צדדים של אותה, שמגיעים בעצם מאותה נקודה של הנפש האלוקית. אז יוצא בעצם שיש לנו בכלל באהבה, אהבת השם, יש שני סוגים כלליים. יש את אהבת השם שבאה מבחוץ, ואהבת השם שקיימת באדם בטבע. כן, אהבת השם שמגיעה לאדם מבחוץ, אז יש בה שני סוגים: כזאת שבאה על ידי שכל וכזאת שמגיעה מלמעלה. אהבת השם שקיימת אצל האדם בטבע יש לה שלושה סוגים: שלא להיפרד, להרגיש שהוא חיינו ולהרגיש שהוא אבינו. בסדר, עשינו קצת, אה, קצת סדר. עכשיו זה לא כל כך פשוט. זה הרבה יותר מורכב, כי זה כבר, זה כבר מאמר. עכשיו זה כבר מאמר מוסגר. זה כבר לא חלק. לא, כבר לא קשור לתוכן פה. מדברים הרבה בחסידות: אהבה כרשפי אש, אהבה כמים, אהבה רבה, אהבה זוטא, כי יש חלק מסוגי מדרגות או סוגי אהבה שדיברנו עליהם. חלק מהם יכול להיות רק אהבה כמים. חלק מהם יכול להיות רק אהבה כאש. חלק מהם יכול להיות גם זה וגם זה. אה, אה, אהבה קטנה, גדולה וכולי. וזה יש ביאורים על גבי ביאורים. אז באופן כללי, אז, אז צריך לדעת שיש שני סוגים של אהבה שבאה מבחוץ. אהבת השם שאדם-- נולדת באדם, שהיא לא באה מצד הטבע שלו, ושלושה אופנים של אהבה שבאים מצד הטבע שלו. בסדר? אז שם בפרק, אה, י"ח, בתחילת התניא, י"ח עד כ"ה, שם מדובר על צד אחד. פה ידובר על שני הצדדים האחרים. נו, עכשיו אפשר להבין מה כתוב. אז אותה אהבה-- מהי אותה אהבה שהיא כלולה גם אהבה רבה וגם אהבת עולם וגם כל המדרגות? זה מדובר על אותה אהבה טבעית. שמה? היינו, מה

17:14 דובר 8 שכתב הזוהר על פסוק "נפשי אויתיך בלילה". מה הבעיה עם "נפשי אויתיך בלילה"? ב-בואי אני אגיד לך לאט לאט. מה פירוש המילים "נפשי אויתיך"? שתי מילים. נפשי, יהודי אומר לקדוש ברוך הוא, זה ספר ישעיהו הנביא, נפשי אני-

17:34 דובר 10 רציתי אותך בלילה.

17:35 דובר 8 אני, בלילה אני מתאווה לך. זה, זה הפשט. כן? בואי-- מה כתוב פה? מה זה נפשי אויתיך? נפשי, מה זה מילה-- איך-- מה זה נפשי?

17:45 דובר 10 הנפש שלי.

17:46 דובר 8 הנפש שלי. שתי מילים. נכון? מה זה אויתיך?

17:49 דובר 10 מתאווה. מתאווה.

17:51 דובר 8 אויתיך זה שלוש מילים. אני מתאווה אותך.

17:54 דובר 10 כן.

17:55 דובר 8 נכון? נפשי אויתיך, הנפש שלי, אני מתאווה אותך. לא נשמע טוב.

18:03 דובר 10 מתאווה אליך. נפשי מתאווה אליך.

18:07 דובר 8 הנפש שלי, אני מתאווה אליך. למה צריך להגיד אני עוד פעם שנייה? כבר אמרנו, הנפש שלי. היה צריך להיות כתוב "נפשי איוותך". ה-ו' זה היה צריך להיות בשווא, לא בחיריק.

18:19 דובר 10 אולי כי זה גם אני מדברת בשם עצמי, בשם הנפש שלי.

18:23 דובר 8 את, את הפירוש אנחנו נשמע עוד, עוד חצי שנייה ובהמשך השורה. אבל קודם כל לשמוע מה, מה, מה הזוהר, מה, מה הזוהר מתקשה. הזוהר שואל איך-- מדוע צריך ל-להגיד פעמיים אני? היה צריך להיות נפשי איוותך, לא אויתיך. שאלה פשוטה. אגב, גם המפרשים מתקשים בזה. מפרשי הפשט בחומש. מה זה לשון שירים ולשון ליריקה, כל מיני. זה, זה-- אז הרבי פה נותן פירוש פשוט להפליא שבעצם פותר את כל השאלה מההתחלה ושם את כל הפירושים של כל המפרשים. דווקא הפירוש על פי פנימיות הוא הפירוש הכי פשוט על פי פשט.

19:10 דובר 10 כן.

19:10 דובר 8 הוא אומר כך: "דאיהו רחים". מה מסביר הזוהר? "דאיהו רחים לקודשא בריך הוא רחימותא דנפשא ורוחא, כמה דאתדבקת איהי בגופא וגופא רחים לה וכו'". מה פירוש? זהו שנאמר "נפשי אויתיך", כלומר מפני שאתה השם נפשי וחיי האמיתיים, לכך אויתיך. נפשי זה לא הנפש שלי. יהודי מכריז ואומר לקדוש ברוך הוא: אתה הנפש שלי, אני אויתי אותך.

19:54 דובר 10 שאלוהים הוא הנפש שלי?

19:56 דובר 8 כן.

19:58 דובר 10 נו, אז מה החידוש פה?

20:01 דובר 8 שנפשי, אדם לא מדבר על הנפש שלו עצמו אלא על הקדוש ברוך הוא. הוא קורא לקדוש ברוך הוא הנפש שלי.

20:08 דובר 10 הוא משווה את הנפש שלו לאלוקים?

20:10 דובר 8 לא.

20:10 דובר 10 אז מה הוא אומר, שנפשו-

20:11 דובר 8 הוא מרגיש, הוא מרגיש שהאלוקים הוא הנפש שלו, הוא החיים שלו.

20:16 דובר 10 אה אוקיי.

20:16 דובר 11 מה זאת אומרת חיים שלי?

20:20 דובר 8 כן, חיים שלי בדיוק.

20:21 דובר 11 זה לא החיים שלי.

20:28 דובר 8 אז אין פה שום שאלה. הוא לא מדבר על הנפש שלו, הוא מדבר על הקדוש ברוך הוא. ומה הפירוש שהקדוש ברוך הוא הנפש שלי? פירוש שאני מתאווה ותאב לך כאדם המתאווה לחיי נפשו. נפשי אויתיך בלילה, מסביר אדמו"ר הזקן, שאדם מתאווה לקדוש ברוך הוא. מדוע? כי הוא מרגיש שהקדוש ברוך הוא זה החיים שלו. לא בגלל שהוא מחיה את העולמות והוא כזה גדול. אז וואו, וואו, אז זה מעורר בי רגש. זה עניין חיצוני. לא בגלל שנרגש אצלו עצם האלוקות. לא נרגש אצלו עצם האלוקות. הוא מרגיש שהחיים שלו זה האלוקות. מה שמחיה את הגוף שלו זה הקדוש ברוך הוא. זה מה שנרגש אצלו. וברור שאדם מרגיש שמה שמחיה החיים הגשמיים, החיים פשוט שלו זה הקדוש ברוך הוא. הוא ירצה משהו בעולם הזה? חוץ מללמוד תורה הוא לא ירצה שום דבר. אם נרגש אצל האדם שהחיים, שהחיים הגשמיים שלו זה, זה, זה הקדוש ברוך הוא, זה הוא הנפש שלו. הוא לא ירצה שום דבר. רק, רק זה החיים. זה מה שהוא רוצה.

21:53 דובר 10 נו זה כמו בארוך מ... מהספר הזה זכרון לאחרונה.

21:55 דובר 8 כן, כן, כן.

21:58 דובר 10 בטל לגמרי. חי בביטול.

22:02 דובר 8 חכי, זה רק מדרגה ראשונה.

22:06 דובר 11 זה רק לאיפה הלכנו ואיפה...

22:09 דובר 8 רגע, רגע, רגע, רגע. אמרנו שכל התוכן של הפרק הזה הוא להראות לנו שאותה אהבה רבה ונפלאה שלא הבנו למה מספרים לנו עליה בכלל היא שייכת אלינו ועוד איך שייכת. רגע. אז על מה מדובר? מתי אדם מתאווה לחיי נפשו? כשאדם חי בגשמיות. עזבנו רגע את האלוקות כי אדם חי הוא לא, לא מתאווה לחיי נפשו. כשהוא חולה, כשהוא לא מרגיש טוב, כשהוא עייף, אז פתאום הוא...

22:43 דובר 10 קשה לו.

22:45 דובר 8 מרגיש את, את, את ה-את הטוב שבחיים, מתאווה לחיים. כן. אז פתאום הוא מרגיש את זה. אז זה מה שהוא אומר: כשהוא חלש, הוא כאדם המתאווה לחיי נפשו, וכשהוא חלש ומעונה, מתאווה ותאב שתשוב נפשו אליו. וכן כשהוא הולך לישון מתאווה וחפץ שתשוב נפשו אליו כשייעור משנתו. רואים את זה המון פעמים אצלנו.

23:13 דובר 10 מה, כאילו שלא ימות ותחזור ל...

23:15 דובר 8 לא, לא, לא, לא.

23:17 דובר 10 זה פשוטו.

23:17 דובר 8 לא, לא, לא. רואים המון פעמים א-אצל המון אנשים, גם אצלי זה ככה. בטח אני לא היחיד. אדם מגיע בלילה, הוא כבר עייף, הוא יודע שהוא צריך לישון והוא מושך עוד קצת. איי, אתה כבר, המוח שלך כבר לא עובד, אתה כבר לא מסוגל לעשות כלום. מה אתה נמרח? לך לישון. לא, עוד קצת, עוד קצת. אבל למה? מה, מה, מה? מה מושך אדם להישאר ער?

23:45 דובר 11 טלפון.

23:47 דובר 8 אבל למה? הוא יודע שזה לא שווה כלום. הוא יודע אפילו שזה מזיק לו. הוא יודע שהוא לא יכול לעשות שום דבר מועיל. לא, עוד חמש. הוא לא הולך. למה הוא לא הולך? מה, מה, מה? מה מפריע לו ללכת לישון? אתה עייף, אתה צריך את זה. לך לישון. מה, מה? למה? למה? למה אנשים מושכים? הוא מפסיד חיים. הוא הולך להתנתק מהחיים. אדם, עכשיו אני אלך לישון אז... הוא, הוא מפסיד משהו. קשה לו, קשה לו להתנתק מהחיים.

24:21 דובר 10 זה גם קורה לתינוקות.

24:23 דובר 8 זה קורה...

24:24 דובר 10 לישון. תינוקות מפחדים לישון.

24:28 דובר 8 אז הוא אומר כשאדם מרגיש שהחיים שלו זה נפשי, הקדוש ברוך הוא נפשי, הוא הנפש שלו. אז כמו שאדם הולך לישון מתאווה וחפץ שתשוב נפשו אליו כשייעור משנתו, כך אני מתאווה ותאב לאור אין סוף ברוך הוא, חיי החיים האמיתיים, להמשיכו בקרבי על ידי עסק התורה בהקיצי משנתי בלילה, דאורייתא וקודשא בריך הוא... לא יכול לישון, אז הוא הולך לישון, אחרי שעתיים הוא מתעורר ורץ לתפוס ספר וללמוד משהו. זה החיים שלי.

25:03 דובר 10 מה זה אומר על אנשים שאוהבים לישון?

25:05 דובר 8 מממ?

25:06 דובר 10 אנשים שאוהבים לישון.

25:09 דובר 8 אף אחד לא אוהב לישון. יש אנשים-- אחרי שאדם כבר ישן אז יכול להיות שיהיה לו מאוד קשה להתעורר. ועל זה כתוב, על זה כתוב במפורש שזה בא מצד היצר. הלכה ראשונה בשולחן ערוך, ראשונה: יתגבר כארי. מה אתה צריך להתגבר? בזמן שישנת הנפש האלוקית הסתלקה ועכשיו הנפש הבהמית השתלטה עליך ככה במאה אחוז. אז לצאת מזה זה, זה כזה לא, לא פשוט.

25:44 דובר 10 אבל מה, זה לא יכול להיות העייפות של הגוף?

25:47 דובר 8 שמה?

25:48 דובר 10 שאתה רוצה עוד לישון? קשה לך לקום באמת מהיצוע.

25:51 דובר 8 הגוף, הגוף לא צריך לנוח. הגוף, השרירים, תן להם לנוח לחצי שעה, גמרנו, כבר הוא השתחרר. הנפש צריכה לנוח.

26:01 דובר 10 נו, עוד יותר.

26:03 דובר 8 נו?

26:04 דובר 10 עוד יותר. מה? אז מה זה? זה צריך את האיזון.

26:09 דובר 8 הנפש האלוקית מחפשת חיים, להתעסק, לעשות, לפעול. הנפש הבהמית יש העוצ-- הגוף, הגוף מתפקד. תן לי לנוח, תן לי לשכב, תן לי ל... כמה שפחות לזוז יותר טוב. זה עניינה של הנפש האלוקית להחיות את הגוף. בדיוק מאותה סיבה ש-ש-שאדם אוהב לעשות, הוא לא אוהב לעשות התעמלות. הוא אוהב את ההרגשה שאחרי ההתעמלות.

26:37 דובר 10 כן.

26:38 דובר 8 זה אותו דבר בדיוק. הוא מרגיש טוב, אז עכשיו טוב לי. תשאיר את זה ככה. כמו שכתוב בזוהר, דבעי בר נש, כן, מבקש, בעי זה לבקש. מבקש אדם מרחימותא דקודשא בריך הוא למיקם בכל לילא, לילה, להשתדל בפולחנא עד צפרא וכו'. הוא כל לילה, הוא מתעורר ועובד את הקדוש ברוך הוא. לומד תורה עד אור הבוקר. הוא לא יכול לישון, לא יכול לר-- ישן שעתיים, הוא כבר, אה, כבר קופץ לו שם בפנים. נו. ואהבה רבה וגדולה מזו, יותר גדולה מזה, והיא מסותרת גם כן בכל נפש מישראל בירושה מאבותינו, כמו שהאהבה הזאת שהקדוש ברוך הוא חיי נפשי היא בגלל-- באה בירושה, כי יש לי נפש והנפש זה הטבע שלה, שהאלוקות זה החיים שלה. אותה נפש יש לה עוד תכונה, עוד צד לאותה אהבה, והיא מה שכתוב ברעיא מהימנא, רעיא מהימנא זה קטע בזוהר, חלק בזוהר, וכותב שם: ״כברא דאשתדל בתר אבוי ואמיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה״. כמו בן, יש-- יש בן כזה, יש ילדים כאלה, שהוא אוהב את האבא שלו יותר ממה שהוא אוהב את נפשו ורוחו ונשמתו. אוהב את האבא שלו יותר מאשר אוהב את עצמו. יש כאלה שלא, אבל שייך שיהיה כזה בן שהוא אוהב את אבא שלו יותר. מה הפירוש יותר? יותר ממה?

28:45 דובר 12 מעצמו.

28:48 דובר 8 מה המשמעות? מה ההבדל? למה הוא אומר שהאהבה הזאת שאוהב את האבא זה יותר אהבה גדולה יותר, אהבה רבה וגדולה יותר מנפשי וחיי? למה זה יותר? למה מה שבן אוהב את האבא זה יכול להיות אהבה יותר גדולה מאשר הוא אוהב את החיים שלו? זה מאוד פשוט. כשאדם אוהב את החיים, הוא אוהב את, את, את ה-- את החיים שלו, הוא לא יעשה דבר שהוא היפך החיים שלו. אם כל מה שאוהב את הקדוש ברוך הוא כי הוא מרגיש שקדוש ברוך הוא זה החיים שלו, הוא לא ימסור את נפשו. אם הוא מוסר את נפשו, לא יהיה לו חיים. נכון? אבל אם הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא כמו שבן אוהב את האבא שמוכן למסור את נפשו, מה פירוש מוסר את נפשו? שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא יותר מאשר הוא אוהב את החיים שלו. מצד אהבה של נפשי וחיי, היהודי לא יגיע למסירות נפש. מצד כברא דאשתדל הוא יכול למסור את נפשו. מאוד פשוט. כי הלא אב אחד לכולנו. ואם אמרנו כבר בפרק ב' בתחילת התניא, ממש בהתחלה ההתחלה של התניא, פרק ב', שם הוא הוכיח באריכות שהקדוש ברוך הוא, הוא אב של כל אחד, של נשמה, של כל אחד ואחד, ואפילו פשוט ופחות ופחות ועוד יותר פחות. כולם נשמותיהם, השתלשלות, נולדו מעק-- מעצם האלוקות. אב אחד לכולם. טוב, נו, בסדר, זה כתוב ברעיא מהימנא. רעיא מהימנא, מה פירוש רעיא מהימנא? אתם אומר-- אתם אומרים רעיא מהימנא. למי קוראים רועה נאמן?

30:46 דובר 12 משה רבינו.

30:47 דובר 8 משה רבינו. משה רבינו הייתה לו אהבה כברא דאשתדל, היה מוכן למסור את נפשו, אהב את הקדוש ברוך הוא יותר ממה שהוא אהב אפילו מ-- נפשי וחיי. משה רבינו, בסדר. מה אתה רוצה ממני? מה שייך אליי? אז אני אומר כך. אף כי מיהו זה ואיזה הוא אשר ערב לבו לגשת ולהשיג אפילו חלק אחד מני אלף ממדרגת אהבת רעיא מהימנא. מה אתה מספר לי סיפורים על אהבה של משה רבינו? מה? מכל מקום, הרי אפס קצהו ושמץ מינהו מרב טו-- רוב, אולי, טובו ואורו של מי? של משה רבינו מאיר לכללות ישראל בכל דור ודור, כמו שכתוב בתיקונים דאתפשטותא, ההתפשטות של נשמת משה בכל דרא ודרא לאנהרא לון וכו'. עמדנו בפרק, לא בפרק הקודם, ב-- כשדובר על יראה. כן, כשהתחלנו לדבר אם אין יראה אין, אין ח-- אם אין יראה אין חכמה, אין חכמה אין יראה. כן. אז כדי לבאר את זה, אז הוא אמר, מה פירוש? איך יכול-- ממה להתחיל? מה קדם, הביצה או התרנגולת? אז הוא אמר ש-- שכל יהודי יכול להיות לו יראה בגלל שכל יהודי מקבל משהו ממשה רבינו. יש השפעה של משה רבינו שמתפשטת בכל דור וזה מאיר לכל יהודי. זה בהעלם, זה בהסתר, אבל זה מאיר לכל יהודי, ובכוחו של משה רבינו כל יהודי יכול לבטל את עצמו לאלוקות ו-וליראת ה'. מדוע דווקא משה רבינו? למה לא אברהם אבינו? אני לא יודע, יצחק, או יראה ששייך ליצחק. למה דווקא משה רבינו נקרא-

32:42 דובר 13 היה מנהיג.

32:43 דובר 8 הוא נקרא רועה נאמן.

32:45 דובר 13 היה מנהיג.

32:46 דובר 8 עניינו של רועה בעיקר זה-זה לתת לכבשים לאכול, לפרנס אותם, לתת להם.

32:53 דובר 13 לשמור עליהם.

32:54 דובר 8 עניינו של משה רבינו, הרועה הנאמן של כל הדורות, להאיר, זה-זה קוראים לזה. לפעמים קוראים לזה שניצוץ מנשמתו של משה רבינו מאיר או שמתלבש או מאיר. תלוי אצל מי, תלוי באיזה אופן. הוא הסביר, דיבר על זה שמה, אבל משהו מ-מ-- איך הוא אומר את זה? איפה הלשון? "אפס קצהו ושמץ מנהו מרוב טובו ואורו של משה רבינו מאיר לכללות ישראל בכל דור ודור." אז היות נכון, ה-אותה אהבה של כברא דאשתדל, מה זה שייך אליי, כזה לאהוב את הקדוש ברוך הוא יותר מאשר אני אוהב את החיים שלי? זה שייך למשה רבינו. נכון, אבל משהו ממשה רבינו מאיר גם אצלך. כמו שכתוב בתיקונים, "דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא לאנהרא לון." רק שההארה הזו היא בחינת הסתר והיעלם גדול בנפשות כל בית ישראל, כמו שכל אחד יודע בנפשו שהוא לא אוהב את הקדוש ברוך הוא כמו שהוא אוהב את חיי נפשו. וזה נמצא, זה קיים. אבל להגיד שזה בגלוי? לא, זה בהסתר. קראנו לזה אהבה מסותרת. נכון? אז זה כבר הסוג השלישי של אהבה מסותרת. יש אהבה מסותרת של לא להתנתק מהקדוש ברוך הוא. זה דובר בתחילת התניא. אחר כך יש אהבה מסותרת. דיבר קודם "נפשי אויתיך", שהאמת היא שהקדוש ברוך הוא באמת החיים של נפש אלוקית, אבל היא לא מרגישה את זה בדרך כלל. ו... יש אחר כך את ה-האהבה המסותרת. משהו נרגש אצלו שהקדוש ברוך הוא הוא אבינו, ומצד זה הוא מוכן למסור את נפשו. אז הכל קיים אבל זה מוסתר. לא מרגישים בזה. ולהוציא אהבה הזו המסותרת מההיעלם אל הגילוי. הו, זה כבר מתחיל להיות נוגע אלינו. עד פה הכל היה דיבורים בעלמא.

34:51 דובר 8 כן, סיפורים מספרים שיש אהבה כזאת, אהבה כזאת, אהבה כזאת. אתה מסתכל על זה, נראה כמו מאוד יפה. להוציא אהבה הזו המסותרת מההיעלם והסתר אל הגילוי, להיות בהתגלות ליבו ומוחו. על מה מדברים? אהבה כברא דאשתדל, שיהודי אוהב את הקדוש ברוך הוא כמו משה רבינו, לפחות אפס ממנו ושמץ מה-- משהו מזה שייך אצל כל אחד שיהיה בהתגלות ליבו ומוחו. לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, אלא קרוב הדבר מאוד. איך אומר הפסוק: "בפיך ובלבבך." שאלו... כי למדנו את דף השער של התניא לפני... מתי התחלנו? בכסלו שנה שעברה או מתי השנה? דף השער, שמה שתי שורות שאדמו"ר הזקן נותן הקדמה ל-ל-ל-לתניא, שכל התניא, כל הספר שהוא כותב עכשיו, חמישים ושלושה פרקים, הוא גם החלק השני למעשה, הוא מיוסד על פסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו." כל מה שכתוב בתניא, הכל.

36:15 דובר 8 הכל-- אחת מהנקודות שבו רואים את זה ממש ובג-- האמת היא שזה נכון. כבר דיברנו על זה אז באריכות. אני לא אחזור עכשיו על הדברים האלה. פשוט זה אריכות גדולה. לא נחזור על זה, אבל, אה, הא-האמת היא שזה, זה איך-איך-איך-- כך צריך ללמוד את התניא. זאת אומרת, כל ספר התניא כולו, מהאות הראשונה עד האות האחרונה, כולו יושב על הפסוק הזה. אבל פה רואים את זה במפורש. אחת השאלות שאז שאלנו: למה כתוב בפיך ובלבבך לעשותו? אם מסבירים שזה הולך על דיבור, מחשבה ומעשה, מה הסדר פה? או שתלך מחשבה, דיבור ומעשה או מעשה, דיבור ומחשבה. איזה מין סדר זה? בלבבך, כלומר מחשבה, דיבור... מה-מה-מה הסדר פה? אז הוא אומר כן, כשמדברים על אהבת כברא דאשתדל, איך אדם מוציא את זה מההיעלם אל הגילוי במוחו וליבו? על ידי פיך ובלבבך. תדבר על זה, תשמיע את זה בקול ואז זה ייכנס לך במחשבה ובלב. דהיינו, להיות רגיל על לשונו וקולו לעורר כוונת ליבו ומוחו. אז צריך באמת כמובן להתבונן בזה, לחשוב על זה שהקדוש ברוך הוא אבינו, הוא המקור שלנו ו-ו-ו הוא כמו אבא, ולכן צריך ל-למסור את נפשי אליו יותר מ-מ-ממה שהיה לי חשוב לעצמי. ה-התורה והמצוות צריכות להיות חשוב לי יותר מהעניינים הפרטיים האישיים. צריך לחשוב על זה. בוא נעמיק בזה, אבל צריך לדבר על זה. להגיד את זה בקול רם או לפחות ל-לחשוב את המילים בקול רם, כאילו. וכשאדם מדבר, הדיבור עצמו יעיר את זה.

38:27 דובר 14 שידבר על זה שזה יותר חשוב לו.

38:30 דובר 8 כן. "להעמיק מחשבתו בחיי החיים, אין סוף ברוך הוא, כי הוא אבינו ממש האמיתי ומקור חיינו, ו-ולעורר אליו אהבה כאהבת הבן אל האב. וכשירגיל עצמו כן" ירגיל לדבר על זה, שהוא לבד. לא צריך לדבר עם מישהו אחר. אדרבה, הוא יכול למסור שיעור ולדבר על זה. זה יותר קל, רק בשביל זה שווה למסור שיעורים. "כשירגיל עצמו כן לדבר על זה תמיד, הרי ההרגל נעשה טבע. ואף אם נדמה לו לכאורה שהוא כוח דמיוני", נו באמת, מה, אני באמת מרגיש ככה? אז אני מדבר על זה ואני מדמיין לעצמי שאני אוהב את הקדוש ברוך הוא כמו מר ז'רבה[?], נו. נו. "לא יחוש." אל תדאג, זה בסדר. גם אם אתה מרגיש שזה דמיון, אתה מרגיש שאתה מספר לעצמך סיפורים שאתה בעצמך לא מאמין בהם, לא יחוש. תמשיך. מדוע? "מאחר שהוא אמת לאמיתו מצד עצמו". האמת היא-- האמת זה באמת ככה. הקדוש ברוך הוא באמת אביו. וכשאתה חושב ככה אז נכון, אולי אתה לא מתחבר לזה, זה לא נרגש אצלך, אבל מה שאתה חושב במוח זה באמת מה שהנשמה שלך מרגישה. "מצד עצמו, בחינת אהבה מסותרת", זה מוס-מוסתר. אבל, אבל זו האמת. נו, אז אם זה האמת, גם בלי שאני אחשוב, וזה שאני חושב זה מין כאלה נשאר אצלי רק דמיון ואני לא באמת מרגיש, אז שיישאר מסתור. למה אני צריך להתאמץ לחשוב אם אני לא יכול? אם זה לא יכול להיות אצלי ב-בפועל. כן, מובן השאלה? שומעים? אני אומר כך: "רק תועלת יציאתה אל הגילוי", לדבר על זה, הגי-- לחשוב על זה בקול רם, "כדי להביאה לידי מעשה". אדמו"ר הזקן דיבר בפרקים ל"ח, ל"ט, לא זוכר בדיוק איפה שם, כשדיבר על

40:53 דובר 8 בשביל מה צריך אהבת השם. מה הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם? הוא רצה להיות לו דירה בתחתונים. איך עושים מהעולם דירה בתחתונים? לוקחים את התחתונים ועושים מהם דירה, מקיימים מצוות. אז הוא לוקח דבר גשמי ועושה עם זה מצווה. הוא מקיים מצווה. מצווה זה מלשון צוות וחיבור. המצווה היא רצון השם, מה שהוא רצה שאנחנו נעשה. אז הוא מקיים מצווה. אז רצון השם מתגלה בעולם והאלוקות חודרת פה והעולם נהיה דירה. מה צריך? אהבה ויראה. מה זה טוב? כן. עכשיו המטרה שלך זה לעשות דירה בתחתונים? זה-- עשה דירה בתחתונים. יאללה, בסדר.

41:47 דובר 15 זה לא יכול להיות טכני.

41:48 דובר 8 אה?

41:49 דובר 15 אני אומרת, זה לא יכול להיות טכני.

41:50 דובר 8 זה יהיה-- מספיק שתהיה לי אהבה כזאת ש-א-א-היות ואני אוהב את הקדוש ברוך הוא, אהבה שמביאה לידי מעשה. למה אהבה צריכה לחדור במעשה? המעשה צריך להיות חדור באהבה. אני מבין שזה צריך. אני, זה דבר טוב. וזהו, אני עושה את זה קבלת עול. נו, למה צריך? למה צריך אהבה? אז הוא הסביר שם ש-- יש שתי מצוות שהן שונות מכל שאר התרי"ג מצוות. יש תרי"א מצוות ועוד שתיים. מה השתיים הנוספות? אהבה ויראה. מה ההבדל בין אהבה ויראה לכל שאר המצוות? כל שאר המצוות, התכלית והכוונה במצווה זה המצווה עצמה. אהבה ויראה זה לא דבר שעומד בפני עצמו. נכון, הקדוש ברוך הוא ציווה, אבל תכלית העבודה-- האהבה היא עבודה מאהבה. המטרה של מצוות אהבת השם. אין מצווה לאהוב את השם. יש מצווה לאהוב את השם כדי שהאהבה תביא אותו לקיום מצוות. כש-- לא, אי אפשר לשאול למה הקדוש ברוך הוא ציווה ד-ד-ד להדליק נרות, שילוח הקן, ל-להניח תפילין. מה? ככה הוא רצה. המטרה היא המצווה עצמה. אין בזה מט-- משהו אחר.

43:25 דובר 15 כן.

43:25 דובר 8 אהבה ויראה אין להם מטרה בפני עצמה. המטרה של אהבה ויראה זה עבור המצוות האחרות. אז הוא אומר גם פה זה נכון, היות וכל התכלית, ה-ה-העניין המרכזי העיקרי באהבת השם זה כדי להביא למצוות האחרות. אם האהבה הזאת של משה רבנו נמצאת בתוכך, אבל היא מסותרת, היא לא תביא אותך לקיום מצוות. אם אתה חושב על זה ומגלה את זה, זה כן יביא אותך לקיום מצוות. אז אפילו שאתה לא מתחבר לזה באמת, מצד עצמו זה אמת. לפועל זה יחזק אותך בקיום המצוות. מספיק.

44:11 דובר 15 זה מה שאמרנו.

44:12 דובר 8 בסדר? תועלת יציאתה אל הגילוי כדי להביאה לידי מעשה, שהוא עסק התורה והמצוות שלומד ומקיים על ידי זה כדי לעשות נחת רוח לפניו יתברך כבן העובד את אביו. ועל זה אמרו: מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. זה כבר הצד השני.

44:36 דובר 15 זה כבר מתקדם.

44:38 דובר 8 זה כבר הצד השני.

44:39 דובר 15 מחשבה למעשה.

44:40 דובר 8 זה כבר הצד השני. כשאמרנו שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה לו דירה בתחתונים, מה פירוש דירה בתחתונים? שהאור האלוקי יירד ויתגלה פה למטה. כן, דירה לו בתחתונים. זה על ידי קיום מצוות. אבל הקדוש ברוך הוא לא רוצה רק שתהיה דירה, הוא רוצה שתהיה דירה מוארת. אדם נכנס לתוך דירה, גמרו לבנות ולא שמו מנורות. אי אפשר לחיות פה. זה דירה מושלמת. היא לא מוארת, היא לא נקייה. צריך להאיר את הדירה. להאיר את הדירה זה עניין אחר. יש עניין אחד להמשיך אלוקות למטה ויש עניין שני, הפוך במידה מסוימת, להעלות את העולם למעלה, לקדש ולזכך אותו, שלא רק שהאור יאיר בו, אלא שהאור ייקלט בו, שהוא יהיה כלי לאור האלוקי, שהוא יתאחד עם האור האלוקי. כן, וזה לא נעשה על ידי קיום מצוות סתם. קיום מצוות, התקיים הרצון. הרצון התגלה. הוא, זהו, הוא פה. הנה, רואים אותו, קיים מצווה. זה לא פועל שום דבר בחומר. זה הוריד את האור האלוקי למטה. החומר לא השתנה. כדי שגשמיות העולם תשתנה, תתעלה ותזדכך, פה צריך אהבה ויראה. אהבה ויראה זה דבר רוחני. זה לא פעולה גשמית, נכון? וכשהוא מקיים את ה-- את המצווה עם רגש, אז מצד אחד יש פה את המעשה, אבל המעשה חדור ברגש. אז הרגש מתחבר עם הדבר הגשמי שבו עושים את המצווה ומזכך אותו ומעלה אותו לקדושה. אז קיום המצוות ממשיך אלוקות מלמעלה למטה. רגש של אהבה ויראה מעלה את הגשמיות מלמטה למעלה. זה הוסבר שם. ל"ח, ל"ט. מה קורה עם בן אדם במקרה ש-- זה באופן כללי. מה קורה במקרה שלנו? יש לו אהבה ויראה, אבל היא מסותרת. טוב, הוא גילה אותה. הוא

46:58 דובר 8 התבונן וזה התגלה במוחו, אבל הוא לא מרגיש את זה בלב. תכלס הוא לא מרגיש, כן? אז זה מתחבר עם המעשה או לא מתחבר עם המעשה? עכשיו הוא עושה מעשה מצווה. הוא התבונן ש-- אני התבוננתי, הקדוש ברוך הוא אבא שלי. היות והוא אבא שלי אני לא רוצה להתנתק ממנו. אני רוצה להתחבר אליו ולכן עכשיו אני מחפש, אני לומד תורה. כן. אז מצד אחד אני ל... אני לומד תורה בגלל שהתבוננתי על זה שאני אוהב אותו ואני בנפש באמת אוהב אותו. אני לא מרגיש את זה, אבל. זה מתחבר או לא מתחבר?

47:33 דובר 15 על פניו כן, אבל אני לא חושבת.

47:35 דובר 8 על פניו לא.

47:35 דובר 15 על פניו לא? לא, זהו. רציתי להגיד שעל פניו כן, אבל יש בזה בעיה.

47:42 דובר 8 מה הבעיה? הבעיה שהמ-ה-ה-כוונה היא רוחנית.

47:47 דובר 15 כן.

47:47 דובר 8 והמעשה הוא גשמי. ואם אתה לא מרגיש את זה בלב אז זה לא, אז זה לא נמצא. אין חיבור. אמרו, על זה אמרו חז"ל: מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. מחשבה טובה יש לך. מצד האמת זה נכון, את המעשה גם עשית. את הקונקשן הקדוש ברוך הוא כבר יעשה.

48:08 דובר 15 כן? מה זה? מה זאת אומרת הקונקשן הקדוש ברוך הוא יעשה?

48:13 דובר 8 מצד המחשבה עצמה היא לא מספיק חדורה בך כדי שהיא תחדור במעשה. אבל יש מחשבה.

48:20 דובר 15 אוקיי.

48:21 דובר 8 רוחנית מדי, לא יכולה להתחבר. מצד המעשה, מעשה יש, מחשבה יש, רק זה, זה יותר מדי רחוק. הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה.

48:37 דובר 15 אהמ.

48:37 דובר 8 בסדר? אז ממילא.

48:39 דובר 15 שיתוף פעולה למעשה.

48:40 דובר 8 שיתוף פעולה.

48:41 דובר 15 נכון.

48:42 דובר 8 אז ממילא, גם למרות שמדובר על אהבה של משה רבנו, באמת מצד הגילוי זה אף אחד מאיתנו לא משה רבנו. אולי שם עצמנו רב טוב או קומץ משהו מאיר, וגם זה בהסתר. וגם כשאני מגלה את זה, זה לא באמת מתגלה. כוח דמיוני. אז, אז, אז למה זה טוב? זה טוב משני צדדים. קודם כול, לפועל זה יביא אותך ל-ל-לקיום מצוות, זה כבר בפני עצמו מספיק. ולא רק שזה יביא אותך לקיום מצוות, יותר מזה, הקדוש ברוך הוא פועל שזה יהיה, שזה כן יתחבר. בסדר? ועל זה אמרו: מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, להיות גדפין, כנפיים, לפרחא, לפרחא כנ"ל. הקדוש ברוך הוא יעשה שזה יתחבר, זה יהיה כנפיים, י-ירים את המעשה. מה זה בן שעובד את אביו? למה בן עובד את אביו? לעשות נחת רוח לאביו, נכון? והנחת רוח, מה פירוש? איזה נחת רוח זה עושה לקדוש ברוך הוא? הוא אומר פה שני דברים. כמשל שמחת המלך מבנו שבא אליו מיציאתו מבית האסורים כנ"ל, או להיות לו דירה בתחתונים כנ"ל. אני לא... לא אשאל מי זוכרת. אה, כשלמדנו על איך שאדם צריך לבטש ש-- כשהוא מרגיש שיש לו טמטום הלב, אז הוא צריך, טמטום המוח, טמטום הלב, הוא צריך לבטש את עצמו כדי, כדי שיחדור בו. ואז יש שני פרקים שלמים של איך שאדם מבטש את עצמו כלפי הזולת, כלפי עצמו, ואחר כך מתחיל פרק ל"א: "ואף אם יעריך הרבה ב-בדברים הנ"ל יהיה לו מרירות, ועבודת השם צריכה להיות בשמחה, לא יחוש". למה לא יחוש? כי דווקא על ידי שאדם מבטש את עצמו יכול לבוא לשמחה עצומה. דווקא מרירות, שאדם מבטש את

50:50 דובר 8 עצמו, זה יכול להביא אותו לשמחה. מה השמחה? השמחה כמו בן שיוצא מבית, מבית האסורים. קודם הוא היה רחוק, הוא היה בקליפות, הוא היה בחושך, הוא היה בבית האסורים. עכשיו הוא, היות והוא ביטש את עצמו, על מה, איפה נמצא, מה המצב שלי, מה זה? הוא מעורר בעצמו תשוקה, סליחה, תשוקה להתקרב לאלוקות. כן? אז הוא יצא מבית האסורים. איזה נחת לקדוש ברוך הוא. הבן שלו יצא מבית האסורים. אז שם הוא דיבר על השמחה של האדם שמתקרב למלך. פה הוא מדבר על הצד השני, שהמלך שמח כשהבן שלו יוצא מהבית סוהר. הבן-- המלך שמח? מה, הקדוש ברוך הוא? הקדוש ברוך הוא רוצה ש-- להעניש אותנו? יהודי עושה עבירה, הקדוש ברוך הוא מחפש איך... יש כאלה שמתארים את הקדוש ברוך הוא כמו איזה אחד שמאחורי הפינה מחכה עם גרזן, רק, רק תגיע ונוריד עליך... הקדוש ברוך הוא אב רחום, הוא רוצה בתשובה, הוא רוצה שנחזור אליו. זה מה שהוא רוצה. אז כשיהודי באמת פועל בעצמו, שעכשיו הוא מעורר בעצמו תשוקה, הוא יצא מבית הסוהר. איזה נחת רוח זה עושה לקדוש ברוך הוא. כן? אז זה נקרא כבן העובד את אביו. זה אופן אחד שיהודי מעורר בעצמו אהבת השם. אז הוא, הוא מה, מה המחשבה? פשוט פה הוא מדגיש נקודה שונה ממה שהוא הדגיש שם. מה הנקודה שהוא מדגיש פה? למה האדם-- מצד, מצד ה-ה-הרגשה, מצד ההתבוננות שהקדוש ברוך הוא אבא שלי, למה עכשיו אני יוצא מבית הסוהר? לא בגלל שאני רוצה לצאת מבית הסוהר, בשביל לגרום נחת רוח לאבא. זה אותה תנועה בנפש, אבל זה הצד השני. כן. אז כשיהודי-- אז עניין אחד באהבת השם. אהבת השם, יהודי למה

52:50 דובר 8 הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא? כדי לגרום לו נחת רוח, לא בשביל עצמו. אמרנו, זה הרי כל ההבדל בין נפשי אויתיך לכברא דאשתדל. נפשי אויתיך אוהב את הקדוש ברוך הוא כי הוא מרגיש שהקדוש ברוך הוא זה החיים שלי. כברא דאשתדל הוא בשביל הקדוש, לא בשבילי. הוא לא חושב על עצמו, הוא חושב על הקדוש ברוך הוא. אני רוצה לצאת מבית הסוהר? אם בלי זה אני יכול להישאר בבית הסוהר, לא יקרה שום דבר, אבל הקדוש ברוך הוא סובל מזה. בשבילו אני רוצה. זה דבר אחד. או להיות לו יתברך דירה בתחתונים כנ"ל. למה אני רוצה לקדוש ברוך הוא דירה בתחתונים? כדי שלי יהיה אור? כדי שלי יהיה גילוי? לא. כי הקדוש ברוך הוא רוצה. כל מה שהוא ברא את העולם זה בשביל שיהיה לו דירה בתחתונים. אה, כמו שבן, יש בן כזה שאוהב את אביו יותר מאשר את עצמו. למה הוא עובד? למה הוא מקפיד מצוות ולומד תורה? כי הוא רוצה לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא. איך? בשני אופנים. או באופן של, אה, שלקדוש ברוך הוא יהיה נחת רוח ממני, או באופן שיהיה לו נחת רוח שרצונו יתמלא. שזה שני עניינים של נפשי אויתיך וכברא דאשתדל. ששתיהם באים בעצם מאותה נקודה בנפש, שיהודי מרגיש את האלוקות. רק מה הוא מרגיש? האם הוא מרגיש שהאלוקות זה החיים שלי, או מרגיש האלוקות-- אלוקים זה אבא שלי? מובן? מובן מאוד. והנה גם מבחינת נפשי אויתיך הנ"ל, קרוב הדבר מאוד להוציאה מההעלם אל הגילוי על ידי הרגל תמיד בפיו וליבו שווים. מעניין. כשהוא דיבר על אהבת נפשי אויתיך הוא לא אמר איך מעוררים אותה. זוכרים? הוא הסביר מה

54:46 דובר 8 זה נפשי אויתיך, ויש אהבה יותר גדולה, כברא דאשתדל, ואיך מעוררים את האהבה כברא דאשתדל? על ידי הרגל של קולו וליבו, ובקול ובדיבור והתבוננות, ותמיד כן, ו-והרגל. עכשיו פתאום הוא נזכר. כן, כן, כן, וגם האהבה הראשונה שדיברנו עליה, גם אותה אפשר לעורר באותה שיטה. למה לא אמרת את זה אז כשדיברנו על זה? מה זה וגם? כשאתה אומר וגם זאת אומרת ככה: האהבה של כברא דאשתדל ואיך מעוררים את זה ככה. זה... אהבה של נפשי אויתיך, גם זה. אז מה אתה שומע? שזה, זה, זה פשוט מאוד לעורר את האהבה הזאת. תתבונן ותתעורר. נפשי אויתיך זה קצת יותר קשה, אבל זה עובד-- יעבוד גם פה. ככה, ככה זה, זה-- ככה זה נשמע, נכון? לכאורה איפכא מסתברא. את יודעת מה זה איפכא מסתברא?

55:47 דובר 3 הפוך מהמסתבר.

55:48 דובר 8 מסתבר הפוך. א-א-איזה אהבה יותר נעלית? נפשי אויתיך או כברא דאשתדל?

55:55 דובר 3 אויתיך.

55:57 דובר 8 מה יותר נעלה?

55:59 דובר 3 דאשתדל.

56:00 דובר 4 אני לא תלמידת חכם.

56:01 דובר 3 אתה צריך להשתדל.

56:03 דובר 8 אמרנו קודם. נפשי אויתיך, אוהב, אוהב את הקדוש ברוך הוא, החיים שלי. מצד נפשי אויתיך אני לא אמסור-- לא, אין מסירות נפש. מצד כברא דאשתדל יש מסירות נפש. אהבה רבה וגדולה מזו. נכון? כך אמרנו. כן? אז אם כברא דאשתדל זה אהבה יותר גדולה, רבה וגדולה, נעלה מזו, אז את האהבה הרבה והגדולה והנעלה זה פשוט מתעורר בקול ודיבור. ירגיל על לשונו, זה יתעורר. האהבה הפחותה יותר, נפשי אויתיך, זה קצת יותר קשה. גם שם זה יעבוד. היה צריך להיות הפוך, לא?

56:39 דובר 4 זה מה ש... כן.

56:40 דובר 8 אהבה, לכאורה האהבה הנמוכה יותר, הפשוטה יותר, ה-ה-ה-הנמוכה יותר של החיים שלי, זה אני אתבונן וזה יתעורר. כן, האהבה היא הקשה, הקשה, גבוהה יותר. גם זה. לא, לא, דווקא אהבה גבוהה יותר זה מ-בפשטות קול ודיבור. תרגיל, זה, זה יתעורר. אהבה נמוכה יותר, נפשי אויתיך, זה יכול ל... מה קורה פה? קודם כל את השאלה הזו, ששמעו את השאלה. שומעים? כן?

57:13 דובר 4 כן.

57:13 דובר 8 אז יש את זה. אף אחד מאיתנו לא היה שואל את השאלה. זו שאלה שהרבי שואל.

57:19 דובר 4 שלנו.

57:20 דובר 8 בדף מאה עשרים ושש. לה לה לה עם.

57:26 דובר 4 נשים או גברים.

57:27 דובר 8 אני בעצמי לא יודע כבר. וגם, וגם איפה ה"וגם" הזה, נו?

57:49 דובר 4 ו... והנה גם, כן?

57:52 דובר 8 והנה-- כן. נו, איפה? אני בעצמי איבדתי, איבדתי את המקום.

57:55 דובר 4 אה, פה. מצאתי.

58:02 דובר 8 כן, כן. אז מה הוא אומר? אז הרבי מסביר דבר נפלא. הרבי אומר כך, אה, ה-ה-ההתבוננות שהקדוש ברוך הוא אבא שלי זה דבר רוחני, נכון?

58:15 דובר 4 כן.

58:15 דובר 8 זה הקדוש ברוך הוא, זה דבר רוחני לגמרי. להרגיש נפשי אויתיך. מה אומר-- מה אומר נפשי אויתיך? ש-ש-שיהודי מרגיש שהאלוקות זה החיים שלו. זה דבר גשמי, כן? אדם יכול לצייר לעצמו שהקדוש ברוך הוא אבא רוחני שלי, שמקור החיים שלי זה הנשמה והקדוש ברוך הוא. זה אדם יכול... יש לו... להרגיש שהחיים הגשמיים הגופניים שלי זה אלוקות. נכון, זה אהבה יותר נמוכה, אבל להרגיש את זה זה מאוד רחוק. כן? אז לכן הוא אומר קודם כל על ידי קול ודיבור מעוררים את האהבה הנעלית יותר. אלא מה, אותה, את אותו, אותו פטנט י-יעבוד ז-ז-למרות שזה קשה יותר להרגיש שהקדוש ברוך הוא החיים הגשמיים שלי, זה יעבוד גם שם.

59:19 דובר 4 אז מה שאתה אומר שנפשי אויתיך זה דווקא דרגה-

59:23 דובר 8 זה הדרגה היותר נמוכה, כי, כי מצד זה האדם לא ימסור את נפשו. אבל להרגיש את זה זה יותר קשה.

59:35 דובר 4 אהמ.

59:36 דובר 8 יש בזה שני הדברים. תלוי על מה מדברים. והנה גם לבחינת נפשי אויתיך קרוב הדבר מאוד להוציאה מההעלם אל הגילוי על ידי הרגל תמיד, פיו ולבו שווין. אך אם אינו יכול להוציאה אל הגילוי בלבו, אף על פי-- הוא כן יכול לחשוב ולהוציא את זה לגילוי במוחו. הוא יכול לחשוב ולהתבונן ולהבין, אבל הוא לא מצליח להרגיש. אף על פי כן יכול לעסוק בתורה ומצוות לשמן. לשמן הכוונה עם אהבה ויראה, על ידי ציור עניין אהבה זו במחשבה שבמוחו, ומחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה וכו'. כבר דיברנו על מחשבה טובה, הקדוש ברוך הוא מצרפה, לא? אדמו"ר הזקן חוזר על זה עוד פעם.

1:00:36 דובר 5 מה זה אהבה של?

1:00:37 דובר 8 אהבה של נפשי אויתיך, מצד אחד זה, אומרים, יותר קשה להרגיש אותה, אבל יש בזה גם את הצד שזה החיים שלי. אדם, החיים שלי זה החיים שלי, את החיים שלי אני מרגיש. להרגיש שהקדוש ברוך הוא הוא אבא שלי. אמ, אתה יכול לחשוב על זה, אבל להרגיש את זה יותר מסובך. כן? בסופו של דבר זה יותר נעלה. משה רבנו ככה הרגיש. שאני ארגיש את זה? אז הוא אומר, למרות שלהרגיש שה-- לא להבין, להרגיש שהקדוש ברוך הוא הוא אבא שלי, הוא מקור החיים שלי, מקור הנשמה, זה באמת יכול רק משה רבנו. אני יכול אולי רק להבין את זה ולחשוב על זה, אבל לעורר את זה בלב, נפשי אויתיך יותר קשה לעורר, אבל כשזה מתעורר זה מתעורר בלב. אהבה כברא דאשתדל זה יותר קל לעורר, אבל כשזה מתעורר זה מתעורר במוח. זה לא, זה לא יורד ללב. כן? למרות שזה מתעורר רק בלב ולא במוח, הקדוש ברוך הוא עדיין מצרפה למעשה. סליחה, רק במוח ולא בלב? הקדוש ברוך הוא יכול לצרף גם את זה. והנה בבחינות אהבות אלו, אף שהן ירושה לנו מאבותינו. למה ירושה? כי לכל יהודי יש נשמה, וכמו שהנשמה לא רוצה להיפרד מאלוקות, אז ככה היא מרגישה שהקדוש ברוך הוא החיים שלה והוא אבא שלה. וכמו טבע בנפשותינו, וכן היראה כלולה בהן, שהיא לירא מלהיפרד חס ושלום ממקור חיינו ואבינו האמיתי ברוך הוא. אז זה טבע של הנשמה. מה אמרנו על טבע הנשמה? הוא חוזר אחורה. דיברנו קודם שמה העניין של, של, של אהבה ויראה? כדי להעלות את המעשה למעלה. נכון? מצוות זה כדי להוריד אותו למטה, ואהבה ויראה זה כדי לזכך, להעלות אותם למעלה. לאיפה?

1:02:51 דובר 8 למעלה? לאיפה למעלה? על זה דובר עוד פעם. פרקים ל"ט, מ"ט, מ'. מה פירוש למעלה? תלוי איזה, תלוי איזה כוונה, איזה אהבה ויראה יש לו. אם יש לו אהבה ויראה טבעיים, אז זה עולה לעולם היצירה. עולם היצירה זה עולם ה-המלאכים, שמה זה נקרא עולם המידות, כביכול הרגש של הקדוש ברוך הוא. אם ה-- אז אם האהבה ויראה שלהם היא רק רגש, אז זה עולה למעלה לעולם, לעולם הרגש, לעולם היצירה. אם אהבה ויראה שלהם שכליים, אז זה עולה למעלה, לאצילות, ל-לבריאה, עולם הבריאה, ואם אהבה ויראה שלו זה עניין של ביטול מרכבה כמו אהבה, אז עולה לאצילות. זה מה מדובר שם. על פי זה, אהבה ויראה שמדובר פה, גם נפשי אויתיך וגם כברא דאשתדל, איזה סוג של אהבה ויראה זה? טבעי. נכון? דיברנו מתחילת הפרק. זה עניין של אהבה טבעית. זה לא שכלי וזה לא בא מלמעלה. זה טבע הנפש, אהבה טבעית. אז על פי זה אהבה ויראה טבע-- כאלו לאיפה זה יעלה את המעשה? לאיזה עולם? ליצירה. כי זה טבעי, נכון? אז זה אומר ככה. שתי האהבות האלה, אף, למרות שהן ירושה וזה טבע, וגם היראה זה גם כן טבע, וגם היראה מלהיפרד ממקור חיינו זה גם טבע. גם האהבה הזאת שהוא דיבר עליה בפרקים, הכל זה עניין טבעי. אף על פי כן אינן נקראות בשם דחילו ורחימו טבעיים, אלא כשהן במוחו, מחשבתו לבד ותעלומות ליבו. כשזה לא מתגלה לגמרי.

1:04:37 דובר 6 אז זה יותר מעלה.

1:04:39 דובר 8 אז זה טבע הנפש. טבע הנפש האלוקית לאהוב את הקדוש ברוך הוא, לא, לא להיפרד ממנו, להרגיש שהוא החיים שלה. זה טבע של הנפש. אז כל עוד זה לא מתגלה ממש בלב, אלא זה רק בתעלומות מוחו, תעלומות ליבו, זה איפשהו ככה קצת מוסתר. התגלה, אבל זה עדיין קצת מוסתר. זה נקרא טבעי כי זה בא מצד הטבע. אז באמת מקומן בי' ספירות דיצירה ולשם הן עולות עם התורה והמצוות הבאות מחמתן. הגיוני. אבל כשהן, מי זה הן? אותן אהבה ויראה של "נפשי אויתיך" ו"כברא דאשתדל". כשהן בהתגלות ליבו, אז זה נקרא רעותא דליבא, רצון הלב, בזוהר. אז הזוהר כבר לא קורא לזה אהבה ויראה. אז הוא קורא לזה רצון הלב. ורצון הלב, המקום שלו הוא בי' ספירות דבריאה ולשם הן עולות עם התורה והמצוות הבאות מחמתן. ופה שואל הבן, מאי האי, מה קרה? מדובר על אותה אהבה ויראה שאם הן לא כל כך בהתגלות הן טבעיות, ואם הן כן בהתגלות פתאום הן נהפכות להיות משהו שכלי שעולה לעולם הבריאה. מה-מה-מה קורה פה? עכשיו... כן? זה ב-- צריך להסביר את זה, לחזור. אני לא שומע.

1:06:15 דובר 6 כבר עשר אז...

1:06:17 דובר 8 אה?

1:06:17 דובר 6 עשר.

1:06:19 דובר 8 אה, רוצות לעצור פה? זה כבר סוף הפרק. להסביר פחות, נו. נראה ככה. מפני שיציאתן מההעלם והסתר הלב אל בחינת גילוי על ידי הדעת ותקיעת המחשבה בחוזק והתבוננות עצומה מעומקא דליבא יתיר ותדיר באין סוף ברוך הוא, איך הוא חיינו ממש ואבינו האמיתי ברוך הוא. נכון, האהבה והיראה מצד עצמן הן טבעיות, אבל איך זה התגלה בלב? זה התגלה בלב על ידי תקיעת הדעת, על ידי שכל. אז יש פה צד שכלי, ואם יש לזה צד שכלי, מה המקום שלו? עולם הבריאה, לא עולם היצירה. ומודעת זאת מה שכתוב בתיקונים כי בעולם הבריאה מקננא תמן אימא עילאה, שהיא ההתבוננות באור אין סוף ברוך הוא, חיי החיים ברוך הוא. וכמאמר אליהו, בינה ליבא ובה הלב מבין. מה פירוש בינה ליבא? בדרך כלל איפה אדם מבין?

1:07:24 דובר 6 במוח.

1:07:24 דובר 8 מי מבין, הלב או השכל?

1:07:27 דובר 6 גם הלב.

1:07:28 דובר 8 הלב מבין? השכל מבין. בדרך כלל איך זה עובד? השכל מבין ומשפיע, פועל על הרגש, יתחיל להתרגש, להתפעל, לאהוב. כן? פה אומרים בינה, הלב מבין. אז מה פירוש הלב מבין? זה ככה. ומסביר הזוהר, בינה ליבא ובה הלב מבין, שכאשר הרגש מגיע מצד השכל אז הלב לא מבין. השכל מזיז את הרגש. הלב עצמו לא מבין שום דבר. ה-ה-הרגש, זה לא בא מצד השכל. זה לא בא מצד הרגש, זה בא מצד השכל. אבל כאשר מדובר על אהבה טבעית, אז זה בא מצד הלב, זה לא בא מלמעלה למט-- מלמעלה למטה, משכל לרגש. זה בא מה-- הפוך. מהר-- הלב הוא היסוד של האהבה. אלא מה? למה קודם הוא לא התעורר ועכשיו פתאום הוא כן מתעורר? הלב הרגיש את מה שהלב-- השכל התבונן. בינה ליבא, ובה הלב מבין. אז היות והיציאה של זה מההעלם אל הגילוי זה תלוי בדעת ובהבנה, אז לכן זה נקרא, אה, שכלי ולכן מקומו הוא בספירות דבריאה. ולא עוד. עד פה מה רק אמרנו? מה-- איך הוא התחיל את כל העניין? שיש עוד סוג של אהבה שהוא כלול מכל הסוגים של אהבה רבה ואהבת עולם הזה. קודם כל אנחנו מבינים למה זה כלול גם מאהבה רבה וגם מאהבה שכלית. זה כלול עניין של שכל, כי בלי שכל זה לא מתגלה ויש בזה את העניין של מ-- אהבה רבה. אהבה רבה באה מלמעלה, נכון? את הנפש שלי, זה לא פעולה שלי. קיבלתי אותה מתנה מלמעלה. אז יש לזה שני צדדים. זה מצד אחד עניין שבא מלמעלה, נפש שקיבלתי במתנה כשנולדתי. מצד שני זה מתגלה על ידי התבוננות. עד פה רק אמר שזה כמו, ופה עכשיו בא לבסס את

1:09:26 דובר 8 זה יותר. ולא עוד, אלא ששתי בחינות אהבות אלו הנ"ל כלולות מבחינת אהבה רבה וגדולה ומעולה מדחילו ורחימו שכליים, אשר האהבה, אהבה של דחילו ורחימו שכליים קראנו לה אהבת עולם. ופה מדובר-- אהבת עולם, דבר שהוא בא על ידי התבוננות ויכול להיות לו הפסק והוא מוגבל בשכל אדם. פה מדובר על דבר נצחי, דבר שהוא טבע הנפש. נו, אז באה השאלה מצד שני. אם האהבה הטבעית היא הרבה יותר גדולה והרבה יותר חזקה והרבה יותר נצחית וכל כך קל לעורר אותה, רק צריך להיות הרגל פיו ולשונו וזה יתעורר, בשביל מה בכלל צריך את-- להתבונן בגדולת השם, ללמוד חסידות? מה צריך בכלל את כל הדבר הזה? רק שאף על פי כן צריך לטרוח בשכלו ולהשיג להגיע גם לבחינת אהבת עולם הנ"ל, הנמוכה השכלית. מדוע? שבאה מתבונה ודעת בגדולת השם כדי להגדיל מדורת אש האהבה ברשפי אש ושלהבת עזה ולהב עולה שמימה עד שמים רבים לא יוכלו לכבות וכו' ונהרות לא ישטפוה וכו'. מדוע? יש יתרון ומעלה לבחינת אהבה כרשפי אש ושלהבת עזה וכו' הבאה מתב-מתבונה ודעת בגדולת השם על שתי בחינות האהבה הנ"ל, כאשר אינן כרשפי אש ושלהבת וכו' כיתרון ומעלת הזהב על הכסף וכולי, כמו שנתבאר לקמן. בסוף פרק נ' ועוד מקומות. מה זה אהבה כרשפי אש? מדוע מדמים אהבה לרשפי אש?

1:11:06 דובר 7 יש לך בעיה עם ה...

1:11:11 דובר 8 אש לא יכולה לסבול את החומר שהיא נאחזת בו, שורפת אותו, מכלה בו את זעמה. ברגע שהיא גומרת, טק, מתנתקת ועולה למעלה. אין לה מה לחפש פה. היא שונאת כל רגע שהיא קיימת. היא רוצה לצאת מפה, לשרוף, לגמור. כן? אהבה כרשפי אש. הכוונה שיהודי אוהב את הקדוש ברוך הוא, שהוא לא יכול לסבול את העולם הזה, לא יכול לסבול את המצב שלו, רוצה לצאת מפה, רוצה להידבק באלוקות, לשרוף את העולם. זה אהבה כרשפי אש. אהבה טבעית אין לה את זה. הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, הוא מרגיש את הקדוש ברוך הוא. ל-למה שירצה לשרוף פה משהו?

1:11:56 דובר 7 זה כמו את הקטע של כסף שמקבלים מחייך וכסף שאוהבים.

1:12:00 דובר 8 אז לכן, למרות שהאהבה השכלית היא אהבה מוגבלת ותלויה בשכל ובהתבוננות ויותר נמוכה, נכון, אבל התנועה הזאת של לצאת מהמצב שלו, לשרוף את הכל, להידבק בקדוש ברוך הוא, זה יש רק שם, אין פה.

1:12:14 דובר 7 מה זה שם?

1:12:15 דובר 8 באהבה שכלית. דווקא אהבה שכלית הנמוכה, בגלל שהיא נמוכה, בגלל שהוא מרגיש את עצמו רחוק, אז הוא רוצ-- זה מעורר אצלו אש של להתקרב לאלוקות ולצאת מהכל. תנועה של מסירות נפש כזאתי, באהבה טבעית אין את זה. אלא מה? בהתחלה הקדמתי קצת שגם באהבה הטבעית הזאת, פה דיברנו באופן כללי, יש אהבה כ-כ-אה אישית איתך כפרט דאשתדל. בשתי האהבות האלה עצמן, הן עצמן יכולות להיות רגועות באופן של דבקות או באופן של כרשפי אש. גם בהן יש התבוננות ואותה אהבה עצמה באה ב-באופי של, של אש. כאשר האהבה הזאתי הטבעית היא באה באופן של רשפי אש, טוב, פה כבר אה... על זה לא מדברים. זה ידובר בהמשך. וכמו שדיבר לקמן, וגם עוד סיבה שצריך... סוף סוף אם תהיה לו אהבה כזאת טבעית כרשפי אש, אז עכשיו למה צריך את האהבה השכלית? יש לו כבר אהבה טבעית כרשפי אש. למה עדיין צריך את האהבה השכלית? יש לו את רשפי אש כבר מפה ויותר חזק. גם כי זה כל האדם ותכליתו למען דעת את כבוד ה' ויקר תפארת גדולתו. הקדוש ברוך הוא רוצה שידעו אותו. אחת מהסיבות שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, בגין דישתמודעון ליה-- הקדוש ברוך הוא רוצה שידעו אותו. עצם ההתבוננות באלוקות היא עצמה מצווה. איש, איש כפי אשר יוכל שאת, כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת בא, בגין דישתמודעון ליה וכו', לכן ברא את העולם וכו', כנודע.

1:14:03 דובר 7 כן.

1:14:06 דובר 8 אז אההה נעשה סיכום קצר, קצר, קצר. אז דיברנו בפרק הזה שחוץ משתי האהבות שמדובר בפרק הקודם, שהם עניין של חיצוני, יש אהבה טבעית, וגם באהבה הטבעית יש בה שלושה אופנים. בפרק הזה נדבר את שני האופנים שבאים על ידי התבוננות. הסביר את ההבדלים ביניהם ו... הסביר שלמרות שבמבט ראשון זה נראה משהו כזה בלתי מושג, דווקא אותם יותר קל לעורר מאשר את האהבה השכלית, כי פה לא צריך ללמוד הרבה, רק להתבונן שהקדוש ברוך הוא אבינו והוא חיינו. זה הרבה יותר פשוט להבנה, יותר קרוב לאדם, דווקא. וגם אהבה זה דבר שקיים בו, לא צריך להוליד אותה, יש את זה בו. אלא מה, בגלל שזה דבר מאוד, מאוד, מאוד רוחני ומאוד נעלה, מאוד מוסתר, אז אה צריך להתאמץ בשביל זה, להתייגע, בסדר גמור, תתייגע. אבל אחרי שאתה מתייגע זה יכול. אז אם ככה, למה צריך בכלל את האהבה השכלית? את האהבה השכלית צריך בגלל-- משתי סיבות: קודם כל בשביל שזה יהיה לך רשפי אש, ודבר שני זה מצווה בעניין בפני עצמו.

1:15:22 דובר 7 סיימת אותה, נכון?

1:15:23 דובר 8 כן.

1:15:24 דובר 7 כי היא לא הופיעה.

1:15:25 דובר 8 אה, אוקיי.