תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

שיעורי חסידות – הרב מיכאל דורון · שיעור 84 · 1:04:23

לקוטי אמרים פרקים מ"ד–מ"ה · תשפ"א

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 AVS Media 10.

00:01 דובר 2 טוב, אנחנו נתחיל. נתחיל, זאת אומרת נגמור את פרק מ"ד. אה, נשאר שם מעט מאוד, וגם פרק מ"ה הוא פרק גם קצר וגם קל. אז אני מקווה שנגמור את

00:13 דובר 1 מה שנשאר בזמן הזה ביחד.

00:17 דובר 2 טוב. פרק מ"ד התחלנו לבאר שני סוגים של אהבה. AVS Media 10. נדבר על שני סוגים של אהבה שהאדם צריך לחשוב, להתבונן, שהקדוש ברוך הוא, הוא חיינו. ״נפשי אויתיך״. מה זה ״נפשי אויתיך״? הקדוש ברוך הוא, אתה הנפש שלי, ואני מבין שאתה החיים שלי, לכן אני מתאווה אליך. אדם רוצה, רוצה לחיות, אוהב, אוהב להרגיש טוב, להרגיש חי. אז ה״נפשי אויתיך״, אני מתאווה לחיים שלו.

00:46 דובר 1 AVS Media 10.

00:47 דובר 2 הבנת הכוונה פה לא, לא לחיים ה-- בעיקר לא כל כך לחיים הגשמיים, אלא יותר לחיים הרוחניים. חיות, שמחה, אהבה בעבודת ה', התלהבות בעבודת ה'. אדם מבין שכל ה-, כל ה-, כל החיות שלו והתענוג שלו זה מאלוקות, אז הוא מתאווה לאלוקות.

01:09 דובר 1 AVS Media 10.

01:10 דובר 2 אהבה השנייה שהוא מדבר עליה זה אהבת, אה, ״כי אתה ה' אבינו״. שהקדוש ברוך הוא אבא שלנו. למה הוא אבא שלנו? כי אנחנו יהודים, והנשמה שלי, הנשמה של כל אחד מאיתנו, נולדה מאלוקות, נולדה מהקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא אבא שלנו. אדם מתבונן בשני דברים האלה.

01:32 דובר 1 AVS Media 10.

01:33 דובר 2 רואה שהוא חיינו והוא אבינו. אז זה מביא אותו לאהבת ה'. למה הרבי-- מה גורם לרבי לרדת לפרטים, להיכנס, לדבר דווקא על שתי האהבות האלו? יש הרי המון, כמו שהוא בעצמו אמר בפרק הקודם, פרק מ"ג, כשהוא הציג את

01:55 דובר 1 AVS Media 10.

01:56 דובר 2 הדרגות הכלליות של אהבה ויראה, אז הוא אמר שיש המון דרגות באהבה. אהבת עולם, והמון דרגות באהבה רבה, ועל דרך זה ביראה תתאה וביראה עילאה. אז הוא רק אמר שיש הרבה דרגות, והדרגות והעניינים וההתבוננויות שמביאות לכל סוגי האהבה זה דברים שמובנים בחסידות.

02:18 דובר 1 AVS Media 10.

02:19 דובר 2 בחסידות, במאמרים, גם במאמרים של אדמו"ר הזקן עצמו. אז מבואר בריבוי מקומות, ריבוי סוגים, אופנים של התבוננות בדברים שונים שמביאים את האדם לאופן שונה, אה, באהבה, לדרגה שונה של אהבה. למשל, מוסבר באריכות שאדם צריך להתבונן בגודל עבודתם

02:41 דובר 1 AVS Media 10.

02:41 דובר 2 של המלאכים. להתבונן בגודל עבו-- עד, עד כמה נפלאה עבודת ה' של המלאכים, אז זה יביא את הנפש הבהמית שלו, אה, גם כן להתפעל ולהתרגש מזה, כי זה מקורה ושורשה. ובכן, על דרך זה יש עוד הרבה דברים אחרים. אז אדמו"ר הזקן בפרק מ"ג לא, לא יורד

03:04 דובר 1 AVS Media 10.

03:05 דובר 2 להסביר כל הסוגים של האהבות. גם כשהוא מתחיל לדבר באופן פרטי מהי עבודת ה' של הבינוני בפרק מ"ד, הוא לא מסביר את כל ריבוי הסוגים של ההתבוננויות והאהבות. הוא מסביר שני דברים: ״נפשי אויתיך״ ו-, אה, ״אתה ה' אבינו״. למה אדמו"ר הזקן

03:27 דובר 1 AVS Media 10.

03:28 דובר 2 מדבר דווקא שני ה-, שני האופנים של התבוננות האלה? אדמו"ר הזקן בעצמו אומר בתוך התניא, אני-- הרי ראינו את זה, לא זוכר את המילה. ראינו את זה מפורש. אני אומר את המילים מפורש, שמיד בתחילת הפרק. תודה רבה. אמ, אחת היא אהבה כלולה מכל

03:50 דובר 1 AVS Media 10.

03:51 דובר 2 כל המדרגות, אהבה רבה ואהבת עולם, היא שווה לכל נפש. אנחנו מדברים בתניא. אדמו"ר הזקן אומר לענייננו בינוני, כשמדברים עם בינוני על עבודת ה', מדברים, מסבירים לו דבר כזה ששייך לכולם. אני לא אלך לדבר איתך עכשיו על אהבות ששייכות רק לאנשים נחותים

04:13 דובר 1 AVS Media 10.

04:14 דובר 2 או רק לאנשים נעלים, או רק לכל מיני דברים מיוחדים. מה היסוד, הבסיס, הדרך הרחבה ששייכת לכולם? זה שתי האהבות האלה. קודם כול זה שווה. כל אחד ואחד יכול להגיע לזה בקלות, כמו שהוא אמר. ראינו פרק הקודם שבהמשך הפרק הוא אומר שכל אחד ואחד יכול להגיע לשתי האהבות האלה יחסית בקלות. הן שייכות לכל אחד כי... אה, כי מה שצריך זה לא התבוננות עמוקה אלא אימון להתרגל. אם הוא יחשוב כל יום בבוקר שאתה אבינו, ויחשוב כל יום בבוקר שאתה חיינו, הוא יחשוב על זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, זה ייכנס והוא יתרגל לזה. זה דבר שכל אחד יכול להגיע אליו בקלות, לא כמו אהבות אחרות, לאו דווקא שזה, שזה בקלות כל כך. זה דבר אחד. לא רק ששתי האהבות האלה הן שייכות לכל אחד יותר משאר סוגי אהבה, אלא שהשני סוגי אהבה האלה הן כוללות את כל הדרגות של כל סוגי האהבה שהתבארו בפרק מ"ג. זה אחי-- זה עיקר החידוש. למה לך ללכת ולהתאמץ ולהתבונן על זה ועל זה ועל זה ועל זה? יש לך אהבה שאתה יכול בקלות להגיע אליה, וזה ממילא כולל את כל, כל, כל הסוגים, אינסוף סוגים שיש בדרגות וסוגים שיש באהבה, ועם זה הוא התחיל את הפרק. בהמשך הוא אמר איך זה יכול לכלול, איך אותה אהבה יכולה לכלול גם אהבת עולם וגם אהבה רבה. אהבת עולם זה אהבה שנולדת מפני השכל. אהבה רבה זה דבר שיש, הוא לא צריך להוליד אותו, יש לו בנפש. איך יכול להיות שאותה אהבה יש בה שני הדברים? מה ההסבר? ההסבר היה פשוט. ששתי האהבות האלה, ״נפשי אויתיך״ ו״אתה ה' אבינו״, יש להן

06:22 דובר 2 צד משותף. מצד עצמן הן טבע של הנפש, אבל כדי לעורר אותן צריך התבוננות. אז יש באמת שני ה... שני הדברים האלה הם כוללים את כל הדרגות. זה היה התוכן לפרק שלמדנו בשבוע ש-- בשבוע שעבר? לפני שבועיים. פעם הקודמת. אה, והעניין הזה הוא גמר בדף נ"ח. נ"ח בחוברות שלנו זה דף נ"ח.

06:54 דובר 10 AVS Media Demo.

07:08 דובר 2 ואנחנו מתחילים עכשיו איפה שהוא כותב שם בכותרת של יום חמישי א' אייר למטה, ״והנה בבחינות אהבות אלו״. מה הוא בא להסביר עכשיו? הרי הוא כבר גמר להסביר ש...

07:17 דובר 10 AVS Media Demo.

07:19 דובר 2 מה הוא לא גמר, מה חסר? כשדיברנו על-על סוגי אהבה בפרקים הקודמים, ב... ל"ט ומ', אז דיברנו שאהבה שכלית היא מתח-- הוא התחיל מאהבה טבעית. אהבה טבעית מעלה את התורה ומצוות עד למקום שלה, למקום של המידות הטבעיות. זאת אומרת עד לעולם היצירה. זוכרים כזה דבר? אהבה שכלית מעלה את ה... אה, תורה ומצוות עד לעולם הבריאה, כי עולם הבריאה זה עולם השכל, העולם של בינה. אז אהבה שכלית, אם יהודי מ-מקיים מצווה עם אהבה שהיא קורית כתוצאה משכל, עכשיו יש לנו שם. זה נקרא כבר-- אנחנו-- היום אנחנו כבר יודעים שקוראים לזה אהבת עולם. אהבת עולם זה אהבה שנולדת משכל. אז אם הוא מקיים את המצוות עם אהבה מסותרת, אז המץ-- תורה ומצוות שלו יעלו לעולם היצירה. ואם הוא מקיים את המצווה עם אהבת עולם, אז התורה והמצוות שלו יעלו לעולם הבריאה. הוא הסביר שיש שם עוד דרגה, דרגה של אה-- של כמו מרכבה, ביטול, אהבה כמו ש... אהבה כמו של האבות ומשה רבנו, שכשיהודי זוכה לקיים תורה ומצוות עם אהבה כזאת גדולה, אהבה שהיא עניינה זה ביטול לקדוש ברוך הוא. אהבה כמו מרכ-- שהוא מתבטל לאלוקות כמו מרכבה, אז התורה והמצוות שלו עולות עד לאצילות. זה היה שלוש הדרגות.

08:58 דובר 11 אהבה שאנחנו יורשים מאברהם אבינו זה אהבה שאיך שהוא, אה, אהב את הקדוש ברוך הוא.

09:06 דובר 2 נכון.

09:06 דובר 11 מנין?

09:07 דובר 2 נכון.

09:07 דובר 11 למה זה לא האהבה הזאתי?

09:09 דובר 2 זה אותה אהבה, רק שאצלנו היא מסותרת. הנה.

09:15 דובר 11 לגבי אהבה שאנחנו מקבלים ממשה רבנו.

09:19 דובר 2 רגע, לגבי אהבה מסותרת, כשהיא, היא נמצאת אצל כל יהודי. דיברנו על זה פעם. היא נמצאת אצל כל יהודי, אבל היא מסותרת. אז אם אני רק זוכר שיש לי אהבה כזאת, אני זוכר שאני יהודי והיות ואני יהודי אני קשור לקדוש ברוך הוא ולכן אני לא רוצה לעשות חטאים. אז אני מקיים את המצוות אחרי שהתבוננתי שאני צריך להיות לי כזאת אהבה. בפועל בלב אין בי שום אהבה. למה אני מקיים את המצוות? כי החלטתי ב-במוח, בשכל, ש-- אני מבין בשכל שצריכה להיות לי אהבה. בפועל אני לא מרגיש אהבה.

09:54 דובר 11 מממ.

09:54 דובר 2 כן, זה נקרא אהבה מסותרת. היא מסותרת. איפה היא מסותרת? בתעלומות ליבו ומוחו. במוחו זה נמצא בתעלומות, בהיעלם זה לא נמצא. סליחה, ב-במוחו הוא הבין והחליט, וזה משפיע על הלב שבתה-- בהיעלם בלב הוא מסכים. הלב שלו מסכים לזה. הוא לא רוצה ומשתוקק, הוא מסכים. זה אהבה מסותרת. אבל מצד עצמה, האהבה הזאתי היא אהבה עצומה. היא אהבה של אברהם אבינו, אהבה, אהבה של האבות. כשזה מתגלה אז אהבה רבה, ואז התורה והמצוות שלו עולות לאצילות. עכשיו. האהבות שאנחנו מדברים עליהן עכשיו, "נפשי אויתיך" ו"כי אתה אבינו", לאיפה הן מעלות את התורה והמצוות?

11:02 דובר 11 מאיזה סוג הן מגיעות?

11:03 דובר 2 מאיזה סוג הן מגיעות? אמרנו שזה כולל את כל הסוגים ביחד. איפה אנחנו מנתחים אותן? כן, כדאי לי להשתמש בזה, לא כדאי לי זה. מה, עד לאיפה זה יעלה את התורה והמצוות שלי? אז מפה עד סוף הפרק הרבי מדבר על העניין הזה. והנה "ב' בחינות אהבות אלו, אף שהן ירושה לנו מאבותינו", כי אם זה ירושה אז זה כמו טבע של אבותינו. ואם זה אהבה טבעית, לאיפה זה צריך לעלות את התורה והמצוות?

11:34 דובר 11 יצירה.

11:35 דובר 2 ליצירה. "וכן היראה הכלולה בהן, שהיא לירא מליפרד חס ושלום ממקור חיינו ואבינו האמיתי ברוך הוא". אז גם היראה היא טבעית. "אף על פי כן, אינן נקראות בשם דחילו ורחימו טבעיים, אלא כשהן במוחו ומחשבתו לבד, ובלב הן רק נעלמות בתעלומות ליבו ולא בגלוי בליבו. ואז מקומן בי' ספירות דיצירה, ולשם הן מעלות עמן התורה והמצוות הבאות מחמתן ובסיבתן". בדיוק כמו שכתוב פרק ל"ט ומ', לא, לא השתנה שום דבר כי זה אהבה טבעית. אבל כשהן, מי זה הן? אותן שתי אהבות בהתגלות ליבו נקראות רעותא דליבא. זה כבר לא תעלומות ליבו, זה כבר רצון הלב. זה מה שהלב רוצה, לשם הוא משתוקק. כי בחלק הראשון של ה, של הפרק, מה שלמדנו בפעם הקודמת, אז הוא בעצם-- אמר שאדם יכול להתבונן בשני עניינים האלה עד שהוא, עד שאני יודע שהקדוש ברוך הוא אבינו, עד שאני יודע ומבין שהקדוש ברוך הוא חיינו. אבל אם הוא יתבונן יותר בעומק ויותר בהתמדה, הוא גם ירגיש את זה. אז זה שתי דרגות באותה אהבה עצמה. אם הוא מתאמץ רק קצת-- אז זה יהיה בתעלומות ליבו ומוחו, ואם הוא יתייגע יותר זה גם יהיה בגילוי. ואז אותה אהבה עצמה תעלה את התורה והמצוות שלו גם לבריאה ולא רק ליצירה. "ומקומן בי' ספירות דבריאה, ולשם הן מעלות עמהן התורה והמצוות הבאות מחמתן, מפני שיציאתן מההיעלם והסתר הלב אל בחינת גילוי על ידי דעת ותקיעת המחשבה בחוזק והתבוננות עצומה מאד מעומקא דליבא יתיר ותדיר באין סוף ברוך הוא". אם הוא רק מדבר עליהם וחושב עליהם, מהרהר בהם, מבין אותם,

13:40 דובר 2 אז זה יהיה בתעלומות ליבו. אבל אם הוא תוקע בזה דעתו, כמו שהוא כותב שם בפרק ג' בתחילת התניא, תקיעתו בחוזק ובהתמדה על ידי תקיעת דעתו, ואז ייוולד ממנו, ייוולד מזה אהבה אמיתית. זה בהתגלות ליבו. בהתגלות ליבו זה בא על ידי שכל, על ידי תקיעת הדעת, אז זה בריאה. איך הוא חיינו ממש, ואיך הוא אבינו האמיתי ברוך הוא? וכמודעת זאת, כלומר ידוע לכל מה שכתוב בתיקונים, תיקוני זוהר, כי בעולם הבריאה מקננת שם, נמצאת שם אמא עילאה, בינה. דיברנו כמה פעמים. נכון? כן. אני חושב שכמה פעמים דיברנו שארבעת פרצופי האצילות, חכמה, בינה, מידות ומלכות, כן, אז יש אותם באופן פרטי בעולם האצילות, אצילות. זאת אומרת חכמה שבאצילות, בינה שבאצילות, מידות שבאצילות ומלכות שבאצילות. ארבע דרגות שזה ארבע אותיות שם ה' י-ה-ו-ה. י' זה חכמה, ה' בינה, ו' מידות וה' זה המלכות. יש גם סיבה והסבר, הסבר למה כל אות קשורה דווקא לעניין הזה. לא עכשיו. ועל דרך זה, זה גם בכללות ארבע עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. אצילות באופן כללי מבחינת חכמה. בריאה באופן כללי, מבחינת בינה, ויצירה זה מידות, רגש, עולם המלאכים, ומלכו-- ועשייה זה העולם התחתון, העולם של קבלת עול. עולם שהוא רק של, של מעשה בפועל, המעשה האלוקי בפועל, תורה ומצוות גשמיות. אז אמא עילאה, הבינה של אצילות, איפה היא מקננת? מהו מקומה הכללי? בעולם הבריאה. עולם הבריאה זה בינה. עניין השכל, שהיא התבוננות באור אין סוף ברו-- בעבודת ה'. מה זה בינה בעבודת ה'? בעבודת ה' בינה, התבוננות, התבוננות באור אין סוף ברוך

16:03 דובר 2 הוא, אור אין סוף, חיי החיים ברוך הוא. שמה, בינה ליבא ובה הלב מבין. כאשר תוקעים את הדעת ואת הבינה בחוזק והתמדה בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא, בזה שהקדוש ברוך הוא אבינו, אז נולד בלב אהבה לקדוש ברוך הוא. ובינה ליבא ובה הלב מבין. ולא עוד. אז עד פה שתי אהבות האלה באופן רגיל, בלי להתאמץ יותר מדי, מביאות את התורה והמצוות שלנו, מעלות אותם ליצירה, ואם אנחנו נתייגע זה יביא אותם גם לבריאה. ולא עוד. יותר מזה. מה זה יותר מזה? ולא עוד, אלא ששתי בחינות אהבות אלו הנ"ל הן כלולות גם מן בחינת אהבה רבה. אהבה רבה זה כבר, זה כבר אצילות. כי בסופו של דבר האהבה המסותרת, כמו שאמרנו קודם, כשהיא מתגלה אז היא למעלה מאהבה שכלית. זה עצם הנפש, עצם הנפש הוא למעלה משכל. אז ברגע שזה מתגלה זה כבר למעלה משכל, אז הן כלולות גם באהבה רבה וגדולה ומעולה יותר מאהבת עולם הבאה מהתבונה ודעת ושכל. אשר אהבה לאל-- אהבה נקראת, אהבה שנולדת מתבונה ודעת ושכל קראנו לה אהבת עולם. ופה מדובר שזה מתגלה, זה אהבה רבה. אז נמצא ששתי אהבות האלה, שהן מצד אחד קל מאוד לכל אחד לעורר אותן בנפשו, ומצד שני הן, אה, מעלות את התורה והמצוות גם ליצירה ויותר מזה לבריאה ויותר מזה לאצילות, ממש כמו אהבות. אז ממילא ברור, אבל עכשיו מובן מדוע אדמו"ר הזקן מסביר, מסביר לנו לבינוני שאתה בא לעבוד את ה'. איפה לשים את הדגש? איפה להשקיע? אל תלך לכל מיני מחוזות שמי יודע אם אתה תגיע עד הסוף. פה יש לך דרך סלולה ובטוחה וברורה. התבוננות מאוד פשוטה. דורשים לך להתייגע. נכון, שום דבר

18:45 דובר 2 לא בא בחינם, אבל זה לא... כל אחד יכול להרגיש אהבה. כל אחד יודע מה זה אבא. כל אחד יודע מה זה החיים שלו. אז תתבונן על זה. תתייגע, אתה שמה. זה קרוב אליך, כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. תחשוב, תתייגע, תדבר בזה. אתה שם. זה אצלך. זה רק תלוי, זה תלוי רק בך. אתה מתייגע, אתה שם. אז מפה עולה השאלה מהצד השני. הרי זה כן, אמרנו הרבה פעמים שהוא סוגר את כל הפינות, כאילו כשמתוך הביאור שלו עולות כל מיני שאלות, אז הוא מיד מתעכב, עוצר רגע וסוגר את הפינה. אז גם פה הוא עושה את זה. רגע אחד. אם אהבה, שתי אהבות האלה, הן כל כך טובות, הן כוללות בתוכן גם את האהבה השכלית, גם את האהבה המסותרת, גם את האהבה רבה, מה בכל-- מה-- בשביל מה בכלל הסברת לי את העניין של אהבת עולם? יש פה משהו, דרך סלולה פתוחה, והסברת לי את זה כל כך טוב. עכשיו אני לא מבין בשביל מה הסברת לי את כל העניין של אהבת עולם. אני צריך אותה בכלל? אז הוא עונה על זה כעת. בדף ס"ח עמוד א'. רק שאף על פי כן צריך לטרוח בשכלו להשיג ולהגיע גם לבחינת אהבת עולם הנ"ל, למרות שהיא פחות, פחות מאהבה, אה, נפשי איוויתיך ואתה אבינו. למה? היא באה בהתגלות מדעת גדולת ה'. למה? כדי להגדיל מדורת האהבה ברשפי אש. זה אין. באהבה של, אה, נפשי איוויתיך, כשאדם מתאווה לקדוש ברוך הוא כמו שהוא מתאווה לחיי נפשו, זה לא אש. אש רוצה להיפרד מהפתילה. נפשי איוויתיך רוצה שה, שה, שהחיות תגיע אליו. הוא לא רוצה להיפרד מהפתילה, הוא לא

20:54 דובר 2 רוצה להיפרד מהגוף, טוב לו פה בגוף. ה, ה, הבערה, התנועה של מסירות נפש, של התמסרות לאלוקות, של לוותר על עצמו, זה לא יגיע מ, לא, לא מ, אה, לא מנפשי איוויתיך ואפילו לא מכי אתה אבינו. למרות שכי אתה אבינו, אז אמרנו, זה אהבה של משה רבנו שהייתה לו מסירות נפש של קידוש השם. הכל נכון, אבל עדיין זה לא כרשפי אש. כרשפי אש זה רק אהבת עולם. אז למרות המעלה הנפלאה-- טוב, אז למרות כל המעלות הכי נפלאות שיש בשתי האהבות האלה, אז צריך גם את אהבת עולם. כדי להגדיל מדורת אש האהבה ברשפי אש ושלהבת עזה ולהבה עולה השמימה, עד שמים רבים לא יוכלו לכבות וכולי ונהרות לא ישטפוה וכולי. זה... פסוק מ-

21:59 דובר 12 שיר השירים.

21:59 דובר 2 משיר השירים אני חושב, זה קהלת? של שלמה המלך על כל פנים. ו-

22:06 דובר 12 כוחות העודפים

22:07 דובר 2 והוא מדבר, אדמו"ר הזקן-

22:12 דובר 12 סליחה.

22:12 דובר 2 קח עוד פעם. לא, אתה משיר השירים, תודה. יש בפרשת נח, בליקוטי תורה, בפרשת נח יש מאמר נפלא שאדמו"ר הזקן מסביר את כל הפסוק הזה על, על, אה, על המבול, על ה, אה, הים שעלה והציף את הכל והנהרות ששטפו את הכל. אז הוא מסביר שמה שיש לאדם בעולם הזה שני דברים שמפריעים, כלליים, שמפריעים לנפש האלוקית שלו להתגלות. אחד זה טרדות הפרנסה. כשאדם טרוד בפרנסה זה, זה, זה קוראים לזה עול הפרנסה. קוראים לזה עול. זה יושב לו על הראש, הוא לא מצליח להרים את הראש לנשום אוויר. זה, זה, זה מטריד אותו. זה, זה כמו איזה מים ששוכבים עליו. איזה משא כבד ששוכב ולא נותן לו להתרומם ולחשוב על דברים אחרים, כי, כי הטרדה זה נקרא ים. זה נקרא מים רבים. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. גם אדם שיש, גם אדם שיש לו, טר-- אה, אה, עול כבד, קשה לו בגשמיות, זה לא יכבה לו את אהבת השם. אהבת השם אי אפשר לכבות אותה. ממשיך הפסוק ואומר גם נהרות לא ישטפו אותה, לא רק ים, לא רק מים רבים, גם נהרות לא ישטפו את אהבת השם. נהרות זה טרדות, טרדות הפרנסה זה לא עול שיושב עליו. זה מחשבות שרצות ורצות, רצות. איך הוא ישיג את זה או איך הוא יגיע לשם ואיך הוא ייקח את זה ומה חסר לו ו-- הוא כל הזמן המחשבות רצות אצלו, הוא לא מצליח ל-

24:06 דובר 12 לא של הרבי.

24:07 דובר 2 מה?

24:07 דובר 12 זה לא של ליקוטי תורה.

24:09 דובר 2 בוודאי. מים רבים... אז אבל, אה, טוב, אני לא רוצה להתפזר. עזוב. אז, על כל פנים לפה, לפה, לפה הוא שולח אותנו, כן? ש-ש-שלא מספיק אהבה של נפשי אויתיך ואהבת הבן לאביו, אלא צריך להגדיל את מדורת אש האהבה עד שמים רבים ו-וטרדות הפרנסה, נהרות לא יוכלו לשטוף אותה, וזה על ידי ה-אה, אהבה, אהבת עולם, אהבה שכלית. כי יש יתרון ומעלה לבחינת אהבה כרשפי אש ושלהבת עזה הבאה מהתבונה ודעת בגדולת אין סוף ברוך הוא על שתי בחינות אהבה הנ"ל, כאשר אינן כרשפי אש ושלהבת וכו', כיתרון ומעלת הזהב על הכסף וכו', וכמו שכתוב לקמן. אז יש פה שני דברים שצריך לשים לב. באופן כללי זה מאוד ברור. שני דברים ש-ש-שצריך לשים לב. שימו לב למילים שיש, אה, מעלה, יתרון ומעלה לבחינת אהבה כרשפי אש ושלהבת עזה, תבונה ודעת, על שתי בחינות אהבה הנ"ל כאשר אינן כרשפי אש. מה אתה שומע?

25:42 דובר 13 המעלה היחידה שלה שהיא יותר מהן זה שהיא כרשפי אש.

25:44 דובר 2 ש--

25:44 דובר 13 המעלה היחידה שלה שהיא יותר מהן זה שהיא כרשפי אש והן לא.

25:49 דובר 2 כן, אבל כשאומרים כאשר אינן כרשפי אש זה כמו-

25:52 דובר 13 זה אומר שגם יש להן מצב של כן.

25:53 דובר 2 שיש מצב שאותן שתי אהבות הן כן יהיו כרשפי אש. יש כזה דבר.

26:00 דובר 13 ודאי.

26:02 דובר 2 כמו שכתוב לקמן. כן. אז יש פה הערה של הרבי על הלקמן הזה, כי זה באמת לא מוסבר בשום מקום. אדמו"ר הזקן כותב כמו שכתוב לקמן. אין שום מקום לקמן, לא בתניא וגם לא בשום מקום אחר בחסידות. אין שום מקום לקמן, לא מאדמו"ר הזקן ולא מהאדמו"רים עד הרבי שלנו כולל. אין שום הסבר איפה שתי האהבות האלה הן כרשפי אש.

26:31 דובר 13 בטח בזה שצריכים לכתוב.

26:33 דובר 2 זה, זה לא כתוב במפורש. אדמו"ר הזקן על המילים כמו שכתוב לקמן הוא מוסיף שם הערה, אה, בפרק נ'. אז הרבי לא מסביר והמפרשים לא כל כך מתעכבים על זה, אבל לכאורה צריך ל-ל-צריך להבין. נדבר על זה בעזרת השם. שהאהבה שמדובר עליה בפרק נ', שהיא אהבת הזהב. עכשיו אנחנו כל עוסקים, כל סוגי אהבה שאנחנו מדברים עליהם זה אהבות של כסף. הוא רוצה והוא משתוקק ו-ו-וזה הכול כסף. יש כסף באופן של נפשי אויתיך, כסף באופן של אביו, כסף באופן של, אה, אהבה שכלית ואהבה רבה. ז-ז-זאת אומרת זה הכול כסף, הכול משתוקק לאלוקות. זה באופן, הוא נחשף לאלוקות. יש אהבה מסוג אחר, הפוך מכל מה שאנחנו מדברים עכשיו. אהבה באופן של זהב.

27:29 דובר 13 שזה?

27:30 דובר 2 בפרק נ'. וכשנגיע לשם אני מזכיר את זה פה כי זה... אז צריך להבין, לכאורה הפשט מה שהרבי אומר שה-- ששתי אהבות, ש-ש-שאותה אהבה שבפרק נ', שהיא אהבה כזהב, יכולה להיות גם בשני האופנים האלה. ז-ז-זאת אומרת, האדם יכול ל-ל-להשתוקק לקדוש ברוך הוא, נפשי אויתיך מצד העניין שהוא רוצה את החיים האלוקיים וגם מצד העניין שזהב. נדבר על זה שם. וכן גם באהבה של הבן לאביו. טוב, אבל זה הכל מאמר מוסגר. אה, לפועל מה ששייך אצל כל אחד ואחד מאיתנו זה להתייגע בהם, להגיע או ל-- אה, מבחינת יצירה, שזה בתעלומות ליבו, בהתגלות ליבו. מבחינת בריאה, אבל מבחינת שהוא יתבטל לאלוקות עד בחינת אצילות. ו-והיות ולשתי האהבות האלה ל-- שהן יהיו כרשפי אש זה לא כל כך שייך. אז יש לך לעורר את האהבה כרשפי אש, אתה לא צריך את האהבות האלה. יש לך את אהבת עולם, אהבה שכלית. נכון שהיא אהבה יותר נמוכה אבל היא מעוררת את העניין הזה אז צריך גם אותה. וגם עוד סיבה למה צריך גם את האהבה הנמוכה יותר כי זה כל האדם ותכליתו למען דעת את כבוד השם ויקר תפארת גדולתו. אחת מה-- חז"ל אמרו כמה וכמה טעמים למה נברא העולם. אנחנו רגילים לנתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים, אבל יש, יש גם דברים אחרים. הקדוש ברוך הוא רצה, מופיע כך במאמרי חז"ל, הקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם למען דישתמודעון ליה, כדי שידעו אותו. הקדוש ברוך הוא רצה שיכירו אותו. ואיך יכירו אותו אם אין מי שיכיר אותו? אז הוא ברא אנשים כדי

29:20 דובר 2 שיכירו אותו, כן? ועל דרך זה יש עוד כמה וכמה טעמים. תורת החסידות מסבירה בארוכה, באריכות גדולה, מה ההבדל בין כל הטעמים ומדוע באמת הטעם העיקרי וכולי וכולי זה דירה בתחתונים, אבל יש עוד טעמים. מה?

29:35 דובר 14 המלאכים לא מכירים אותו? המלאכים גם של בריאת העולם.

29:39 דובר 2 אז את צודקת. את צודקת. זו, זו בדיוק השאלה שדן בה הרבי הרש"ב בתחילת המשך תרס"ב. אה, המלאכים לא מכירים אותו? זו בדיוק השאלה שהוא שואל ומסביר את זה באריכות באריכות רבה. אבל זה לא לשם.

29:56 דובר 14 אוקיי. אבל לא ברא את העולם, הוא רק ברא את המלאכים.

30:02 דובר 2 אז, אז אחד הטעמים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם זה למען ישתמודעון ליה, כדי שידעו אותו. איך ידעו אותו אם אדם מתבונן בקדוש ברוך הוא שהוא "נפשי אויתיך", ש-שאתה, הקדוש ברוך הוא, חיים שלי? מזה הוא לא מכיר את הקדוש ברוך הוא. אם הוא דבק בקדוש ברוך הוא, שאתה אבינו, מזה הוא לא מכיר את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא רצה שיכירו אותו, ובעיקר דווקא על ידי אהבת עולם, בזה מקיימים את תכלית בריאת העולם.

30:29 דובר 14 וואו.

30:31 דובר 2 איש, איש כפי אשר יוכל לשאת. כ-כמו שכתוב בראיה מן הפרשת בא, בגין דאישתמודעון ליה וכולי.

30:41 דובר 14 לאהבת השם כאילו?

30:43 דובר 2 כן, כן, כן, כן.

30:45 דובר 14 רגע, אפשר את...

30:47 דובר 2 מה? אמרתי את זה חמש עשרה פעמים בעל פה, לא? בגין דאישתמודעון ליה, בשביל שידעו אותו. אה, לא, אני בכוונה לקחתי את זה עכשיו, הדפים האלה. אנחנו עוברים דף. פרק מ"ה. אמרנו, הקדמנו בהתחלה לפני שהגעת שזה היה שפרק... נ-נ-נשתדל ללמוד גם פרק מ"ה כי הוא גם קצר וגם קל. אמרנו, אה, אני חושב שנעמוד בזה.

31:33 דובר 14 שעה ורבע.

31:39 דובר 2 אז בפרק הקודם הרבי דיבר ב-- מהם סוגי האהבה שאדם צריך ויכול ושייך להגיע, ולמה זה קודם ולמה זה אחר כך, ומה העיקר ומה הטפל. והוא כבר הסביר לנו שיש דרגות וסוגים, ודיברנו על כל סוגים של אהבה ויראה ואיך מגיעים אליהם. כל מה שדובר עד עכשיו היה אהבה ויראה. אהבה זה בא מצד מידת... איזו מידה?

32:10 דובר 14 חסד.

32:10 דובר 2 אהבה באה מצד מידת חסד, נכון? ויראה באה מצד מידת הגבורה. אבל הקדוש ברוך הוא נטע בנו עוד כל מיני מידות חוץ מחסד וגבורה. תפארת. והעיקר זה תפארת והעבודה שמצד מידת התפארת, עבודת הרחמים, וזה פרק מ"ה. צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא גם במידת הרחמים. אנחנו רוצים להיות יהודים שלמים. הקדוש ברוך-- הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התכונה הזאת בשביל שנשתמש גם בה. פרק מ"ה: עוד יש דרך ישר לפני איש לעסוק בתורה ומצוות לשמן. אפשר לקיים תורה ומצוות לא לשמה. לא בכוונה... בלי כוונה. ואפשר לקיים תורה ומצוות לשמה, הכוונה עם רגש של אהבה ויראה. יש עוד דרך לקיים תורה ומצוות לשמה. זאת אומרת, עם רגש פנימי, והרגש לא יהיה לא אהבה ולא יראה. זה חיבור שלהם, לא? מממ? זה חיבור שלהם. לא. זה, זה יהיה חיבור שלהם. נכון שרחמים הוא כולל בתוכו אהבה ויראה. נכון. אבל לא חיבור של אהבה ויראה. הקו האמצעי הוא עניין בפני עצמו. המהות שלו לא לקחו אהבה ויראה וערבבו אותם ביחד. הקו השלישי הוא קו שלישי, רק שיש בו מעין זה ומעין זה. זה לא נכון להגיד, לא כל כך, לא מדויק להגיד שזה חיבור. זה לא חיבור, זה עניין בפני עצמו. הוא כולל בתוכו את שניהם, אבל לא, זה לא מה שמדובר פה. מה שמדובר פה זה הקו השלישי. הקו השלישי בפני עצמו. עוד יש דרך ישר לפני איש לעסוק בתורה ומצוות לשמן על ידי מידתו של יעקב אבינו עליו השלום. לא מידתו של אברהם ולא מידתו של יצחק, שהיא מידת הרחמים. איך עובדים את הקדוש ברוך הוא עם המידה הזאת? לעורר במחשבתו תחילה רחמים רבים

34:28 דובר 2 לפני ה' על ניצוץ האלוקות המחיה נפשו אשר ירד. מה, אני צריך לרחם על הקדוש ברוך הוא? אולי הפוך? ניצוץ האלוקות שלנו. אולי הוא צריך לרחם עליי? לא, ניצוץ האלוקות שלנו.

34:42 דובר 15 בגילוי תכונה שלו, של שלו. לא, לא בטוחה.

34:47 דובר 2 כן, גם אני. אבל זה לא נכון. זה לא נכון. חלק מאינסוף גם הוא אינסוף. ניצוץ אלוקות שלנו, אנחנו מתייחסים לזה בתור יש מדורה גדולה ואיזה ניצוץ קטן מתוכה. מצד אחד זה נכון, מצד שני המשל לא נמשל. ה-האלוקות היא לא מדורה, היא לא מוגבלת, לא בזמן ולא במקום. אינסוף. והניצוץ שיש בנו הוא ניצוץ של אינסוף, וניצוץ של אינסוף הוא גם כן אינסוף. ולכן הנשמה שלנו היא לא מוגבלת, היא בלתי גבולית. והוא ירד, אותו ניצוץ אלוקות, ממקורו חיי החיים, אין סוף ברוך הוא, הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, כמו שנלמד בהמשך בפרק מ"ח. מה זה ממלא וסובב? סתם מושג שמו-מופיע בלי סוף בחסידות, ואין מאמר שהוא לא מופיע בו. ממלא וסובב. כן. אבל- שהוא הזכיר בפרק מ"ח. המקום בחסידות שבו מוסבר מה זה ממלא וסובב זה פרק מ"ח בתניא.

36:04 דובר 15 לפני כן גם הזכירו ממלא וסובב.

36:05 דובר 2 הוא הזכיר המון פעמים אבל לא הסביר.

36:08 דובר 15 למה? לא...

36:10 דובר 2 אבל אנחנו הוספנו קצת הסברים. הרבי לא הסביר. יש ממלא ויש סובב. זהו. ההסבר יש שם. והניצוץ הזה, הוא הגיע מ-- הוא ניצוץ שהוא גם ממלא וגם סובב. זה מקורו ושורשו, וכולא קמיה כלא חשיב, עוד יותר נעלית באלוקות, למעלה מממלא וסובב, עד שממלא וסובב הם, הם שווי ערך לעומתו. ומשם ירד אותו ניצוץ האלוקות ונתלבש במשכא דחויא. מה זה תרגום המילים?

36:44 דובר 15 עור נחש.

36:45 דובר 2 כן. פתגם של חסידים. אני לא רוצה להגיד את השם רבי הלל מפאריטש כי אני לא בטוח. נדמה לי כך, שנשמה, אה, אה, אה, ניצוץ אלוקות ירד להתלבש בתוך שק של בשר ועצמות.

37:07 דובר 15 רגע, אבל זה נכון שזה מוזכר בפרק ז' באיגרת התשובה?

37:11 דובר 2 מה?

37:13 דובר 15 של ה-- כאילו למה צריך לעבור, אה, לחזור בתשובה? צריך אחרי מלחמה.

37:17 דובר 2 בהחלט. ו'–ז', כן.

37:19 דובר 15 אוקיי.

37:21 דובר 16 למה את לא בטוחה?

37:26 דובר 15 כן.

37:26 דובר 2 נכון מאוד. על החבל. חבל נחלתו. כן, שם זה מוסבר באריכות גדולה. פה אני רק מזכיר את זה.

37:33 דובר 16 זה גם מופיע.

37:34 דובר 2 מתלבש במשכא דחויא, חויא, חויא, הרחוק מאור פני המלך בתכלית הריחוק. כי למה? למה הגוף שלנו והנפש הבהמית רחוקה בתכלית? כי העולם הזה הוא תכלית הקליפות הגסות וכולי. זה למדנו בפרק ל"ו, שהוא התחתון שאין תחתון למטה ממנו, והרשעים גוברים בו וכולי. העולם הזה הכי מעלים על האלוקות. ובפרט שיזכור על כל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה. זה לא רק שהניצוץ האלוקות לא מתגלה, הוא עוד לקח ו-

38:12 דובר 15 הוריד אותו

38:13 דובר 2 הוריד אותו עוד יותר. עד כדי כך שעל זה נאמר ומלך אסור AVS Media Demo ברהיטים זה פסוק מפרש הזוהר ברהיטי מוחה. רהיטים זה מפרש רש"י השקתות שמשקים את הבהמות מים. אז יש שם מין חריץ באבן ארוך ומכניסים בצד אחד מים והמים AVS Media Demo רצים לתוך הרהיטים. הם ככה זה מין דימוי כזה. מה זה ה-- רה-- אומר הזוהר? מה זה רהיטי מוחה? שהמחשבות רצות בתוך הראש כמו המים שרצים בשקתות של הבהמות. וו-והנפש האלוקית היא אסורה בתוך הרהיטי AVS Media Demo מוחה, בתוך המחשבות. היא רוצה להרגיש אלוקות, להתבונן, לחשוב, ל-ל-שתהיה, שתהיה לה אהבה לקדוש ברוך הוא. והנפש הבהמית נמצאת מפותלת כפטילה בתוך הנפש הבהמית. ואיפה שהנפש הבהמית הולכת אין לה ברירה, היא, היא, חיברו אותם ביחד, שם היא נמצאת, מכריחים אותה לחשוב AVS Media Demo ולדבר ולעשות ולהרגיש דברים שזה היפך כל מהותה. היא נמצאת ב-ב-ב-בלא סתם ב-ב-בגלות, במאסר. לא יודע איך לקרוא לזה. כי יעקב חבל נחלתו. ומה הפירוש? מה המשל בזה? למה-

39:47 דובר 15 מה הקשר כי הוא קרא חבל נחלתו? אנחנו לא היינו.

39:50 דובר 2 מממ?

39:50 דובר 15 מה? כאילו מה

39:52 דובר 2 AVS Media Demo הנה הנה, מיד הוא מסביר

39:54 דובר 15 לא כי יש נקודה, כאילו סוג של אומר אוקיי, נעבור הלאה.

39:59 דובר 16 לא.

39:59 דובר 2 זה כמו נקודתיים כזה.

40:01 דובר 15 אה אוקיי.

40:01 דובר 2 כן. מה הפירוש יעקב חבל נחלתו? כמשל המושך בחבל חולי והוא סוד גלות השכינה. הניצוץ האלוקות שיש-- הנשמה שלנו היא כמו חבל. AVS Media demo. זה התשובה שהזכרת קודם באריכות, ששזור מתרי"ג נימים שקצה אחד של החבל זה אינסוף ברוך הוא והקצה השני נמצא אצלי בתוך הלב, בתוך המחשבה שלי. וכשאני לוקח את המחשבה שלי ומתחיל לחשוב איתה כל מיני דברים, אני מושך את הקצה התחתון של החבל, אבל הוא- AVS Media demo. תלוי גם לבד וזה משך גם את הקצה העליון.

40:42 דובר 15 בוא נגיד ככה, חבל שהשיעור לא היה טוב בשעבר.

40:47 דובר 2 וזה נקרא, אה, מלך-- זה נקרא מלך אסור ברהטים. מי אסור ברהטים? המלך. אינסוף ברוך הוא. AVS Media demo. כתוב, הקדוש ברוך הוא עצמותו ומהותו. הנשמה שלי היא חלק אלוק ממעל ממש. זה לא סתם חבל, זה הוא.

41:14 דובר 15 מה המשמעות הפשוטה של מלך אסור ברהטים? כאילו זה ה...

41:19 דובר 2 בפסוק אני לא זוכר, כן.

41:21 דובר 15 בשיר השירים.

41:23 דובר 2 אני לא זוכר את המשמעות של הפשט. AVS Media demo.

41:26 דובר 15 יש פה רבקה, אה...

41:30 דובר 2 אחר כך אנחנו שנינו נבדוק אחר כך בבית. באמת מעניין. אף פעם לא חשבתי להסתכל בזה. בסדר, כל פנים אז ה-ה מה-- זה הפירוש מלך אסור ברהטים. מה שמסביר הזוהר שזה לא הניצוץ נמצא בגלות. מלך מלכי המלכים נמצא בגלות. AVS Media demo. הוא לא נמצא שם לבד, הוא לא מנותק. יעקב חבל נחלתו. כשמושכים את החבל פה למטה אז, אז החל-- אז המלך עצמו נמצא שם. ועל זה נאמר, אז אדם מתבונן בזה שהוא נמצא, איפה הניצוץ שלו, גם בלי שהוא יעשה שום דבר, ירד לתוך משטות וחיוויה, לתוך קליפת נוגה. ולא רק זה, להביא במעשים שלי עוד עשיתי דברים שלא צריך לעשות. חשבתי דברים שאסור לחשוב, דיברתי דברים שאסור לדבר וקשרתי והורדתי את מלך מלכי המלכים לתוך, לתוך הבוץ, לתוך הטינופת. ואדם מתבונן בזה, על זה נאמר "וישוב אל השם וירחמה הוא". ירחם על מי?

42:32 דובר 15 על עצמו.

42:33 דובר 2 לא. AVS Media demo. יירחם-

42:34 דובר 15 מלך מלכי?

42:36 דובר 2 ישוב אל השם וירחם עליו. לעורר רחמים רבים על שם השם. השוכן איתנו, כדכתיב השוכן איתם בתוך טומאותם. אדם מתבונן ב-ב-בגודל הירידה של ניצוץ האלוקי ויותר מזה, מה שהוא במעשיו הוריד אותו מהתא, מהתא לתוך הטומאה במו ידיו. בעיקרי התשובה מוסיף שם עוד, עוד נדבך נוסף, שהרי החיות של כל העולמות, של כל, הכל בא מהקדוש ברוך קדושה. איך הקליפות מקבלות חיות? מאיפה יש להם חיות?

43:14 דובר 15 מהקדושה.

43:15 דובר 2 איך הן מקבלות מהקדושה? הקדושה לא נותנת להם. כשיהודי יש לו נפש בעמיא וגם נפש אלוקית כשהוא עושה עבירה, נכון, הנפש ה-ה-הבעמיא עשתה את העבירה, אבל הנפש האלוקית משתתפת בזה. הכוח של הניצוץ האלוקי נותן את החיות אז לקליפות, פשוט עושה-

43:34 דובר 15 כאילו אם, אם יהודי יקיים את המצוות אז לא יהיה קליפות בעולם?

43:37 דובר 2 ב-- ותרוח הטומאה הר מן הארץ. זאת בדיוק הנקודה. AVS Media demo. מקור החיות של כל הרע שקיים בעולם זה העבירות שאנחנו עושים.

43:49 דובר 15 וואו. אבל רגע, עד אין כל הסתנות כבר היה רע בעולם.

43:53 דובר 2 מה?

43:53 דובר 15 לפני שעשינו את העבירות כבר היה רע.

43:55 דובר 2 הוא היה בנפרד, זה היה באופן אחר והיה ב-ב-במחיצה לא קשור עכשיו. טוב, אה, אז ההתבוננות הזו, מה זה עבודת מידת הרחמים? להתבונן- AVS Media demo. בגודל הירידה של הניצוץ האלוקי, עד שזה יגרום לי כאב לב על ה-- על הירידה של הקדוש ברוך הוא. לא על הירידה שלי, לא על המצב שלי. וזהו שאמר הכתוב מאיפה? מאיפה לי יש את הכוח? אני יכול לרחם על הקדוש ברוך הוא. ממי אני שארחם על הקדוש ברוך הוא? אז מסביר הרבי כאן בכמה שורות שאת הכוח לזה קיבלנו מיעקב אבינו. זהו שאמר הכתוב "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך". אז יש פה שלושה דברים. בהתחלה הוא נשק לה, אחר כך הוא נשא את קולו ואחר כך הוא גם בכה. כי רחל היא כנסת ישראל, מקור כל הנשמות. יעקב במידתו העליונה של מידת הרחמים שבאצילות הוא מעורר רחמים רבים עליה. איך הוא מעורר רחמים רבים על מקור נשמות ישראל? כלומר נותן לנו את הכוח לעבוד את השם במידת הרחמים לרחם על הקדוש ברוך הוא. איך הוא עושה את זה? על ידי ש"וישא את קולו". יישא לאן? הוא כבר נמצא יעקב במידת הרחמים. איפה זה מידת הרחמים? זה תפארת דאצילות. הוא נמצא שם. מה זה "וישא את קולו"? יישא לאן?

45:37 דובר 17 AVS Media Demo.

45:38 דובר 2 יישא את קולו למעלה, לא למידת הרחמים אלא למקור הרחמים העליונים הנקראים אב הרחמים ומקורם ליודגים, יודגים על מידת הרחמים שלמעלה מעלה מאצילות. ואז "ויבך" לעורר ולהמשיך משם רחמים רבים על כל הנשמות ועל מקור כנסת ישראל להעלותן מגלותן ולאחדן באיחוד עליון אור אינסוף ברוך הוא ולאחדן ב-ב-איחוד עליון אור אינסוף ברוך הוא. אז יעקב אבינו בתפילה שלו שהוא התפלל על רחל אימנו, רחל אימנו זה לא רחל אימנו. ואנחנו כל אחד מאיתנו יש לנו נשמה שמקור הנשמות שלנו זה רחל כנסת ישראל. והכוח שיש בנשמה שלנו לרחם על ניצוץ האלוקות זה מאותה תפילה שהתפלל יעקב אבינו "וישא קולו יעקב קולו ויבך".

46:41 דובר 17 מה קשור אב הרחמים?

46:43 דובר 2 כי הוא לוקח בעצם מצד, מצד, סתם מצד מידת הרחמים כמו שהיא טבועה בנשמה, אין לה כוח לרחם על הקדוש ברוך הוא. הוא לא יכול להגיע לשם מבלי עזרה. מאיפה מקבלים את העזרה? מי יכול לעורר? יש כבר שקע ונמצא, כל אחד יודע בנפש עצמו כי יודע לאן הוא שקע. איך יכול להתעורר אצלו דרגה כזו עליונה בנפש? את הכוח לזה מקבלים מיעקב אבינו. זאת אומרת, כשאני מתבונן בעניין הזה של ירידת הניצוץ האלוקי, אני יכול להגיע לזה שבאמת יכאב לי, שאני באמת ארחם על, ארחם על הקדוש ברוך הוא. יכול להגיע לזה. איך זה יכול להיות? התפילה של יעקב פועלת שזה יכול להיות.

47:38 דובר 17 תודה רבה.

47:41 דובר 2 והייחוד שנפעל על ידי מידת הרחמים, על ידי רחמים על הניצוץ האלוקי, הוא בבחינת נשיקין. בזמן שנותנים נשיקה אז יש שני דברים.

47:55 דובר 17 AVS Media Demo.

47:56 דובר 2 קודם כול יש שהפה הגשמי נפגש, ודבר שני הרוח, האוויר מתחבר אצל שני האוהבים. זה לא רק החיבור הגשמי, יש פה גם חיבור רוחני של הרוח. בבחינת נשיקין, שהיא דבקות רוחא ברוחא. כמו שכתוב "ישקני מנשיקות פיהו", דהיינו התקשרות דיבור האדם בדבר ה' זו הלכה, וכן מחשבה במחשבה ומעשה במעשה. אז המחשבה במחשבה זה החיבור של הרוח. כשאדם מתבונן באלוקות, לומד תורה, מתחבר לקדוש ברוך הוא במחשבתו, זה בחינת נשיקין. זה הרוח של הנשיקין שמתערב עם הרוח של הקדוש ברוך הוא, של הקדוש ברוך הוא. כשאני ח-ח-ח-חושב, מתבונן, חושב בחכמה של הקדוש ברוך הוא, אז החכמה של הקדוש ברוך הוא-- חכמה שלי זה-זה-זה נהיה אחד, זה מתחבר ביחד. זה בחינת הדבקות רוחא ברוחא. והדיבור בדברי תורה והמעשה של המצוות, הדיבור בדברי תורה זה החיבור הגשמי של כביכול הפה. אה, ולא רק נישוק, שזה תורה ומחשבה, דיבור ומחשבה של תורה, אלא מעשה זה כבר חיבוק. דיברנו כמה פעמים שהתורה זה לימוד פנימי, זה נכנס בתוך האדם, והמצוות, אדם מקיים מצווה הוא לאאא, הוא לא מתאחד עם הדבר הגשמי שבו מקיימים את המצווה. זה נשאר, זה נשאר, זה הוא פה ואני פה. זה ש... כן?

49:44 דובר 3 זה אותו הדבר גם בזה.

49:46 דובר 2 כשאדם נותן צדקה הוא אולי מתאחד עם העניין הרוחני של הצדקה, אבל הפתק נשאר בקופה והוא נשאר מחוץ לקופה. אבל זה נקרא חיבוק, כי ההשפעה שלו מקיפה, זה מסביב.

50:02 דובר 3 מצווה של אכילה.

50:03 דובר 2 נכון, אז פה זה כבר כן. פה זה כבר מתאחד איתו ממש.

50:07 דובר 3 כן.

50:08 דובר 2 נכון.

50:09 דובר 3 אה, אז כאילו יש מצוות שהן-

50:10 דובר 2 יש, כן, גם-גם-גם במצווה. גם במצוות לימוד תורה, שהוא מאריך בזה בתניא, יש בזה, בתניא יש בזה שני עניינים, העניין של הלימוד של התורה, ו- וזה שהתורה היא מצווה מצד זה שהיא סתם מצווה כמו כל המצוות. הקדוש ברוך הוא ציווה ללמוד תורה. עכשיו אני מקיים מצווה, אז-אז הקדוש ברוך הוא מחבק אותי, ושאני לומד אותה גם מתאחד וגם

50:36 דובר 3 AVS Media Demo.

50:38 דובר 2 ובאופן, באופן כללי, אז תורה זה פנימי ומצוות זה חיבוק.

50:45 דובר 3 גם זה היה לנו בשיעור.

50:46 דובר 2 מממ?

50:48 דובר 3 נכון. בכלל אנחנו, הייתה לנו הקבוצה שבוע שעבר על כל המושגים בתניא, אז זה יותר קל כשמבינים את מי

50:56 דובר 4 כן, זה הכי קשה.

50:58 דובר 2 אה, עכשיו אני מבין על מה את דיברת שבוע שעבר. אוקיי. ובפרט מבין כל המצוות, מה שבעיקר העניין של-של התחברות עם האלוקות זה בעיקר מעשה צדקה וחסד, דחסד דרועא ימינא, הוא בחינת חיבוק ממש, כמו שכתוב "וימינו תחבקני". ועסק התורה בדיבור מחשבת

51:22 דובר 3 AVS Media Demo.

51:23 דובר 2 ממש. ובאופן כללי, מצוות-- כל המצוות ובפרט מצוות צדקה זה חיבוק, ותלמוד תורה זה יותר העניין של נשיקין, של חיבור פנימי עם האלוקות. בדיבור, מחשבת עיון, הן בחינת נשיקין ממש. עד פה, מתחילת הפרק עד פה הוא דיבר שאפשר לעבוד את הקדוש ברוך הוא לא רק באהבה ויראה, אלא גם במידת הרחמים, גם במידתו של יעקב אבינו. זה לא סותר. כן, צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא עם זה, צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא עם זה. אבל למרות שאפשר לעבוד את השם גם

52:08 דובר 3 AVS Media Demo.

52:09 דובר 2 במידת הרחמים בלי אהבה ויראה, על ידי שהוא מעורר רחמים בניצוץ האלוקי שבנפשו, מדגיש הרבי בסוף הפרק, גם בשתי השורות האחרונות, שהנה על ידי זה, על ידי מידת הרחמים, יכול לבוא לבחינת אהבה רבה בהתגלות ליבו.

52:31 דובר 5 AVS Media demo

52:32 דובר 2 בסופו של דבר לית פולחנא כפולחנא דרחימותא. אין עבודה כעבודת האהבה. יש עבודה של יראת השם ושל רחמים, ויש גם עניין של הוד ונצח ועוד. אבל עיקר עבודת האדם זה אהבת השם.

52:54 דובר 5 AVS Media demo

52:55 דובר 2 ולכן אי אפשר להסתפק רק בעבודה של מידת הרחמים, למרות שזה קצת יותר קל, אלא צריך

53:09 דובר 6 לחזור.

53:10 דובר 2 לחזור לאהבה. ואדרבה, אומר שממידת הרחמים זה קרש קפיצה.

53:17 דובר 5 AVS Media demo

53:18 דובר 2 לחזור לאהבה. כי אם אתה, אם אדם עובד את ה-- מנסה להגיע לאהבה באמצעות התבוננות, אז צריך יגיעה רבה ומאמץ גדול, וזה, זה, זה לא, זה לא פשוט. צריך הרבה לתקוע את דעתו, וכל הזמן להיות בהתמדה. אבל אם אדם

53:40 דובר 5 AVS Media demo

53:41 דובר 2 מעורר רחמים, אבל שבאמת יעורר רחמים, שבאמת יכאב לו. כשאני רואה מישהו, לא יודע, רואה מישהו נפצע חס ושלום, זה כואב בלב. להתבונן עד שבאמת כואב על הניצוץ האלוקי. יש הרבה סיפורים על הצדיקים שקמים בלילה לתיקון חצות ובוכים על גלות השכינה.

54:03 דובר 5 AVS Media demo

54:04 דובר 2 אז לא כמו האיש החסיד שבא לעשות איזה תרגיל כזה להוריד לבכות ככה שירדו לו דמעות בפועל, גם כשבלב הכול שקט ורגוע. לא לזה הכוונה. אדם יכול להתבונן בירידת השכינה, בירידת הניצוץ האלוקי שבנפשו עד שזה יכאב לו. ואם זה באמת כואב לו, אז על ידי זה יכול לבוא לבחינת אהבה רבה. באמת כואב לו על הקדוש ברוך הוא

54:26 דובר 5 AVS Media demo

54:29 דובר 2 ולא סתם אהבת עולם או אהבה אחרת, אלא עד, עד כדי אהבה רבה. בהתגלות ליבו, כדכתיב "ליעקב אשר פדה את אברהם", כמו שנתבאר במקום אחר. אז האמת שדיברנו על זה כבר פעם. אין פסוק כזה. אה, אה, יעקב אבינו לא פדה את אברהם משום מקום.

54:49 דובר 5 AVS Media demo

54:52 דובר 2 לא היה, לא היה סיפור כזה בתורה.

54:54 דובר 6 בטוח?

54:55 דובר 2 מממ?

54:56 דובר 6 בטוח?

54:56 דובר 2 בטוח. אז מה זה "ליעקב אשר פדה את אברהם"? אז אה?

55:01 דובר 6 הם לא היו באותו... חמש עשרה שנה הם היו ביחד.

55:03 דובר 2 חמש עשרה שנה כן היו ביחד, אבל, אבל לא היה שום, שום מצב שהם אה

55:09 דובר 6 כן.

55:09 דובר 2 שהוא פדה. הפסוק אומר בישעיהו.

55:12 דובר 5 AVS Media demo

55:14 דובר 2 משהו שהנביא, הנביא מספר לעם ישראל, שכמו שאמר הקדוש ברוך הוא לבית יעקב-- אה, לבית יעקב. מה הקדוש ברוך הוא אמר לבית יעקב? שהוא, הקדוש ברוך הוא, פדה את אברהם.

55:33 דובר 6 אוקיי.

55:35 דובר 5 AVS Media demo

55:38 דובר 2 תורת החסידות לקחה את הפסוק הזה, ממש זה. חתכה איזה חמש מילים מתחילת, או ארבע מילים מתחילת הפסוק.

55:47 דובר 6 ומה היא מוסיפה?

55:49 דובר 2 אפילו את ה־ב', את ה־ב' ביעקב, את הב' כבר, כבר, כבר הוציאו החוצה והשאירו רק את היעקב אשר פדה. עכשיו זה לא, זה לא תורת החסידות.

55:58 דובר 5 AVS Media demo

55:59 דובר 2 הזוהר כותב: ליעקב אשר פדה את אברהם. מאי ניהו? מה?

56:03 דובר 6 זה לא אנחנו עשינו את זה.

56:04 דובר 2 זה לא אנחנו. כן, זה, זה לקחו, זה זוהר מפורש. מה, מה אומר שם הזוהר? שמידת הרחמים, מידת יעקב, יש בכוחה לפדות את מידת האהבה, מידתו של אברהם.

56:21 דובר 5 AVS Media damage.

56:22 דובר 2 יהודי רואה שהוא לא מצליח. הוא התבונן בגדולת השם. הוא התבונן ב"נפשי אויתיך", הוא התבונן ב"אתה ה' אבינו". הוא התבונן כל מה שצריך ולא התעורר בו לא אהבה רבה ולא אהבה שכלית וגם לא אהבה מסותרת. לא התעורר שום דבר. אז יש יעקב שפודה את אברהם. אם אתה תרחם על ניצוץ האלוקות שבנפשך כמו שצריך, זה עצמו

56:44 דובר 5 AVS Media damage.

56:45 דובר 2 יעורר את האברהם, את כל האהבות שהתבוננת עליהן.

56:48 דובר 6 את העניין של הרחמים מעוררים...

56:51 דובר 2 מה? מה?

56:52 דובר 6 למה לא מכבדים את העניין של הרחמים מעוררים את האהבה? הוא לא אומר מפורש. לא מובן.

56:58 דובר 2 מה זה לא אומר מפורש?

57:00 דובר 6 הוא לא אומר איך עושים את זה כשאנחנו מעוררים את האהבה.

57:02 דובר 2 הנה על ידי זה יכול לבוא לבחינת אהבה.

57:05 דובר 6 הוא יכול, לא. יש את הפסוק

57:07 דובר 5 AVS Media damage.

57:09 דובר 2 שרחמים מעוררים...

57:10 דובר 6 אהבה. זה מפורט גם ב...

57:13 דובר 7 איזה, מהזוהר?

57:15 דובר 2 לא, לא יודע על מה את מדברת כרגע. אז פה למעשה אנחנו כל פעם אומרים, או, הנה עכשיו גמרנו את התניא. אז עכשיו סגרנו את כל הכתבות.

57:30 דובר 5 AVS Media damage.

57:31 דובר 2 דיברנו איך לעורר את האהבה השכלית. דיברנו מה זה אהבה שכלית בפרקים, אה, בהתחלה, בהתחלה, בהתחלה, י"ז, י"ז, ט"ז. אחר כך דיברנו שזה קשה קצת, אהבה שכלית. אז בואו נעשה, נ־נעבוד את הקדוש ברוך הוא באהבה מסותרת. זה היה למי שדעתו קצרה, מפרק י"ח עד כ"ה.

57:53 דובר 5 AVS Media damage.

57:54 דובר 2 אמרנו טוב, אבל אם אדם לא יהיה בשמחה, לא יהיה בתבונה והוא לא יוכל לגבור על היצר, גם אהבה מסותרת הוא גם כן לא יוכל. אז איך מעוררים? איך אדם יכול להיות בתנועה של חיות והתלהבות, אה, כדי שיוכל להתגבר על היצר גם כשיש לו כל מיני הפרעות ומניעות ועיכובים? אז יש שם פרק כ"ו, כ"ז, כ"ח.

58:16 דובר 5 AVS Media damage.

58:17 דובר 2 איך מתגברים על כל מיני מניעות שיש בעולם, ועל ידם אדם יכול להיות בשמחה או לצאת מעצבות על כל פנים ולהתגבר, ואז יצליח לעורר את האהבה המסותרת. איי, כל העצות לא עזרו לו. מתבונן, מתבונן, והוא מרגיש כזה מדוכדך. זה בגלל שיש לו בעיה רוחנית. יש לו

58:39 דובר 5 AVS Media damage.

58:40 דובר 2 טמטום הלב, טמטום המוח. יש לו בעיות רוחניות, הוא קצת חולה, הנפש שלו קצת חולה. אז יש שם שני פרקים, כ"ט, ל'. איך, אה, מרפאים את הנפש על ידי ביטוש, ביטוש הגוף, ביטוש, ביטוש הנפש. איי, מזה עצמו אני יכול להיות עצוב. אז פרק ל"א, אל תדאג, דבר כזה יביא אותך לשמחה.

59:02 דובר 5 AVS Media damage.

59:03 דובר 2 שם מאמר, מאמר מוסגר, פרק ל"ב: אם אתה תעשה כמו שאמרתי לך עכשיו, שתעשה את הנפש, את הגוף טפל והנפש יקר, זה יביא אותך לאהבת, לאהבת השם. חוזר לדבר בעניין השמחה. איך יכול להיות? דיברת איתי על מרירות, דיברת איתי על שמחה. איך זה יכול להיות, אה? מה אתה רוצה ממני? אתה רוצה לעשות

59:25 דובר 5 AVS Media damage.

59:25 דובר 2 יו־יו כדי לקרוע אותי בין, אה, בין מעלה ומטה? אצל בינוני יכול להיות אהבה ושמ... אה, מרירות ושמחה ביחד. פרק ל"ד. עד כאן גמרנו. אוקיי, אז אני יכול לשמור את כל המצוות. לא, א־אני יכול

59:48 דובר 5 AVS Media damage.

59:49 דובר 2 על ידי שאני מעורר את הכוחות הפנימיים שלי להגיע לשלימות בתורה ומצוות, אני לא אעשה עבירות. אומר, זה כן, זה לא מספיק. צריך גם שהמצוות עצמן יהיו מוארות. למה בכלל מצוות, המצוות להיות מוארות עם אהבה ויראה, עם רגש? כי אמרו לי לקיים, אני מקיים. תודה רבה.

1:00:11 דובר 5 AVS Media damage.

1:00:11 דובר 2 אני צריך לעשות משהו בתניא. לא, לא, לא, לא, לא. הקדוש ברוך הוא רוצה שהמצוות יהיו... יש שם שלושה פרקים. למה הקדוש ברוך הוא רוצה שהמצוות, אה, עבודת השם שלך תהיה מוארת באור השם? בגלל שזאת תכלית בריאת העולם, נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. מה אתה רוצה? דירה מלוכלכת? צריך לנקות אותה, אז צריך, צריך לנקות את הדירה. לנקות את הדירה זה נקרא שקיום המצוות יהיה החלק שלי, ההתלהבות שלי, השמחה שלי, האהבה שלי. אז מסביר את החשיבות, שלושה פרקים. טוב, איך עושים את זה? אז הוא מתחיל מפרק מ' עד הפרק שלנו. איך עושים את זה? מעוררים אהבה ויראה. טוב, מה זה אהבה ויראה? אז פרק מ"ג מסביר מה זה אהבה תתאה, אהבת עולם, אהבה רבה.

1:00:57 דובר 8 AVS Media Demo

1:00:58 דובר 2 יראה תתאה, יראה... שלפניכם שני פרקים. אז זה ראשית העבודה, זה קורה בשורשה. יראה עילאה, כמה דרגות. אז גמרנו איך מאירים את הדירה.

1:01:10 דובר 9 אז מה עכשיו?

1:01:11 דובר 2 אז מה עכשיו? פרק הבא מתחיל העיקר. זה הכל אחד.

1:01:20 דובר 8 AVS Media Demo

1:01:22 דובר 2 פרקים מ"ו עד מ"ט.

1:01:24 דובר 9 זה לא להיות בינוני? לא הבנתי מה זה.

1:01:26 דובר 2 זה בינוני כפשוטו. זה יהודי שלא עושה עבירות. זה הכל.

1:01:33 דובר 9 נכון. אז למה בפרק מ"ו זה העיקר או שזה...

1:01:37 דובר 2 שם זה מהי עבודת השם של הבינוני?

1:01:40 דובר 9 אה, אוקיי.

1:01:42 דובר 2 מה עיקר עבודת השם?

1:01:43 דובר 8 AVS Media Demo

1:01:44 דובר 9 בינוני ואז אתה מגיע לעיקר, אבל צריך את כל התניא.

1:01:47 דובר 2 התניא לא מסביר איך להיות בינוני. זו טעות העולם. התניא לא מסביר, אין שום מקום בתניא, אפילו לא ברמז, איך להיות בינוני. זה לא כתוב בתניא. התניא מדבר לבינוני. התניא לא מסביר איך להיות בינוני. איפה? איפה כתוב בתניא? לא ראינו כזה דבר.

1:02:06 דובר 8 AVS Media Demo

1:02:07 דובר 2 אתה בינוני. אנחנו כולנו בינוני, בינוני. התחלנו את זה מהפרק הראשון, בהקדמה לפרק הראשון, ואמרנו את זה לא יודע כמה פעמים, בלי סוף פעמים. בינוני זה אדם רגיל, הוא בינוני, הוא לא צדיק, אין לו נשמה מיוחדת, הוא לא מחפש כל היום לעשות עבירות. הוא לא רשע. הוא רוצה לעבוד את השם. אדם רגיל שכישרונות רגילים, שכל רגיל, רגש רגיל, כמו כולנו, שרוצה לעבוד את השם בשלימות. איך הוא יעבוד את השם בשלימות? זה התניא. זה, זה ספר הדרכה. איך אומר עופר מיודובניק, חוזר על זה תמיד לבחורים בישיבה, שזה ספר התניא, זה, זה ספר ההוראות של מכונת כביסה. כפתור הזה

1:02:52 דובר 8 AVS Media Demo

1:02:53 דובר 2 זה תוכנית כזאת. זה תוכנית כזאת. אתה צריך בשביל כביסה כזאת, צריך לעשות ככה. צריך לעשות ככה. זה ספר הוראות. אתה לא מייצר פה את הבגדים, אתה בינוני. תורת החסידות מסתכלת על כל יהודי כבינוני של התניא. זה א' ב', מזה מתחילים. כל אחד ואחד

1:03:15 דובר 8 AVS Media Demo

1:03:16 דובר 2 מאיתנו הוא בינוני, ולא בינוני, בינוני של התניא, לא בלשון העולם. הספר התניא מראה איך צריך בינוני לעבוד את השם. ועד פה היה, אנחנו נראה בתחילת פרק הבא, נדבר על זה. מדוע? מדוע, אה...

1:03:38 דובר 8 AVS Media Demo

1:03:39 דובר 2 כל מה שדיברנו עד עכשיו זה עדיין לא ממש ממש שייך לכל אחד. ודווקא אותה אהבת השם שמדוברת בפרקים הבאים, דווקא היא זו שהיא העיקר ושייכת לכל אחד. ולכן תראו שבכל האהבות שדיברנו עד עכשיו, אהבות ויראות, דיבר לכל

1:04:01 דובר 8 AVS Media Demo

1:04:02 דובר 2 הקדיש שורה, שתי שורות לכל סוג של אהבה. נכון? טוב, זהו, לא היה שום... לא היה שום נקודה, שום מקום, שום סוג אהבה שדיברנו עליו יותר מכמה שורות. אהבת כמים הפנים שמתחיל מפרק מ"ו, ארבע פרקים שלמים שמדברים אך ורק על אהבת כמים הפנים.