תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

שיעורי חסידות – הרב מיכאל דורון · שיעור 82 · 58:41

לקוטי אמרים פרק מ"ג (חלק 2) · תשפ"ה

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 טוב, אה, התחלנו בשבוע שעבר ללמוד את פרק מ"ג. בגלל שהפרק קצר, רציתי לגמור אותו פעם אחת, אבל... אז מה רב-

00:10 דובר 2 שבוע הבא לא יהיה שיעור בגלל ההתוועדות.

00:13 דובר 6 אה, זהו.

00:13 דובר 2 כן. אלא אם כן את רוצה ב-

00:16 דובר 6 יום חמישי.

00:17 דובר 2 יום אחד, יום חמישי זה.

00:20 דובר 6 לא יודעת. לפחות ליום חמישי.

00:21 דובר 2 תבדקי, מה ש... תבדקי ות-

00:27 דובר 1 אז מה הוא התחיל לדבר בפרק מ"ג? הוא התחיל לדבר שב, שביראה יש שתי דרגות. זה החלק הראשון של הפרק, שיש יראה תתאה ויראה עילאה. מה, מה החידוש שיש שתי דרגות, דרגות ביראה? הרי גם קודם הוא דיבר שיש כמה דרגות. מה פתאום מחדש שיש פה שתי דרגות? הוא אומר לא, זה לא אותו דבר. כל מה שדובר בשני הפרקים הקודמים, זה עכשיו נדברו שלוש דרגות ביראה, אבל זה הכל היה דרגות בתוך יראה תתאה. ביראה תתאה עצמה יש שלוש דרגות. ופה בפרק הזה הוא יוסיף בהתחלה, בתחילת הפרק, שביראה תתאה יש עוד דרגה, דרגה רביעית, וחוץ מכל העניין של יראה תתאה, שבזה יש ארבע דרגות כלליות, אז יש גם משהו לגמרי שונה שנקרא יראה עילאה. הוא הסביר למה צריך את ה-- שמה שנדרש לעבודת האדם, לעבודה רגילה, לעבודת השם, ראשית העבודה ועיקרה ושרשה, מדובר על יראה תתאה. אם אדם אין לו קבלת עול, אין לו יראת השם, אז הוא לא עובד את השם, הוא עובד את עצמו. אז צריך להיות קודם כל יראה. וברור שצריך-- הוא הסביר שצריך להיות גם אהבה, כי כי עיקר העבודה היא אהבת, אהבת השם, אבל בלי יראה אי אפשר. וגם עבודה של אהבה גם כן צריכה להיות חדורה ביראה. הוא דיבר על זה. גם כן, בתחילת הפרק הזה הוא חידש שביראה יש שתי דרגות. יש את יראה תתאה שעליה דובר ויש יראה עילאה. מה ההבדל בין יראה תתאה ויראה עילאה? מהי נקודת ההבדל? ש... אה, יראה תתאה זה מה שאדם-- זה יראה שבאה מהחיצוניות של האלוקות ויראה עילאה זה מגיע מהפנימיות של האלוקות. זוכרים שדיברנו על זה? על ההבדל? כן. אז הוא מביא

02:22 דובר 1 משל. אדמו"ר הזקן בספר, בפרק הוא מביא משל. מה, מה ההבדל בין יראה מהפנימיות ליראה מהחיצוניות? אז יש שני משלים. הוא מביא משל אחד כדי לסבר את האוזן. מדברים על יראת השם, כן? הוא מביא מש-משל אחד כדי שנבין מה זה יראה מהחיצוניות ומשל אחר כדי שנבין מה זה יראה מהפנימיות. מה זה יראה מהחיצוניות? יראה מהחיצוניות זה כמו יראה ממלך. כשאדם ירא ממלך הוא לא ירא, הוא לא מכיר, הוא לא מכיר את המלך עצמו. הוא לא ירא מהאישיות של המלך. הוא ירא מהפעולות של המלך, מההנהגה של המלך, מהגדלות של המלך. הוא לא, הוא לא ירא מהמלך עצמו. הוא ירא מאיך שהמלך מתגלה בעולם. זה היראה. אז זה נקרא יראה חיצונית. היא באה מהחיצוניות של המלך. ויראה פנימית, אז הוא מביא משל מאיך שאדם ירא מ-- אה, לגבי צדיק, כי אדם שעומד מול צדיק, אז פה אין שום יראה מהחיצוניות של הצדיק. אז הוא לא, לא פועל שום יראה. אבל למרות שאדם עומד מול צדיק גדול שהוא מכיר בו שהוא צדיק, זה אין, אין לו, זה לא גורם לו שום יראה מאותו סוג של היראה של המלך. אבל הוא כן מרגיש איזושהי יראה. הוא אומר מה זה? הוא אומר זה משהו אחר לגמרי. פה היראה היא לא מההנהגה, מהחיצוניות, מהפעולות של, של האדם, אלא פה היראה מהאישיות שלו. הוא מרגיש שהוא עומד מול אדם כזה גדול, אז זה גורם לו יראה. פה היראה באמת לא, לא... אחר כך הוא מסביר שההבדל בין יראה חיצונית ויראה פנימית, יראה תתאה ויראה עילאה זה לא רק מה גורם ליראה. האם היראה היא מהחיצוניות או היראה מהפנימיות? זה גם הבדל בסוג של

04:21 דובר 1 היראה. במה אדם מרגיש? אם אדם ירא מהחיצוניות זה עושה לו יראה מסוג אחד, ואם אדם ירא מהפנימיות זה פועל עליו יראה, יראה מסוג אחר. מה ההבדל בין שני הסוגים? יראה מהפעולה, מהחיצוניות. הוא מפחד. הוא פשוט מפחד. יראה מהפנימיות. אין פה שום פחד. אדם עומד מול צדיק. הוא, הוא. אין פה שום. זה לא. אין פה שום עניין של פחד. אז מה הוא קורא? הוא קורא לזה יראת בושת. זה גם סוג של יראה, אבל הנקודה של, של היראה מהצדיק זה, זה לא. זה בושה. מתבייש. מתבייש לעמוד לידו פשוט. כשמתבוננים מה התוכן של בושה? כשאדם מתבייש מה? מה אומרת הבושה? אני מתבייש, אז מה? אז מה? אז. כש-כש-כשמביישים מישהו מה הוא מרגיש? מביישים אותו באיזושהי צורה. מה הוא מרגיש? זה לא לא נעים לי. לא, לא. רוצה להתבטל.

05:52 דובר 7 להיעלם.

05:52 דובר 1 רוצה להיעלם. נכון, להיעלם. הוא רוצה שהאדמה תקבור אותו. הוא לא רוצה להיות. תנועה של בושה זה תנועה של ביטול במציאות. ההבדל בין יראה חיצונית ליראה פנימית זה לא רק שזה פחד וזה בושה. פה פחד הוא בא בחיצוניות הלב. יראה של פנימיות עניינה שאדם מבטל את עצמו. זה נקרא ביטול. ביטול, ביט-- זה נקרא ביטול במציאות. הוא רוצה לבטל את-- הוא מרגיש ש-ש-שעדיף שאני לא אהיה קיים. זה העניין של יראה פנימית, יראה עילאה. אז הוא מסביר על דרך זה. כמובן שהקדוש ברוך הוא יש רק אחד, והקדוש ברוך הוא לא פעם אחת מלך ופעם אחת צדיק. זה רק משלים. אבל מה הנמשל? הנמשל שכשאדם מתבונן בגדולת השם אז תלוי במה הוא מתבונן, על, על, על איזה עניין בגדולת השם הוא, הוא מסתכל. אם הוא מתבונן איך שהקדוש ברוך הוא גדול ומחיה את כל העולמות, והקדוש ברוך הוא הזה מביט עליי ומסתכל איך אני כל רגע, מה אני חושב ומה אני מדבר ומה אני עושה, אז, אז הוא פוחד. אבל אם הוא מתבונן בגדולת השם, לא שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומביט עליי. הוא חושב על הגדלות של הקדוש ברוך הוא בעצמו, בלי קשר אליי. כן, זה בדיוק כמו שאדם מתבונן על המלך או על צדיק, שאז הוא מתבונן על הפנימיות של האדם. אותו דבר אם הוא מתבונן על הפעולות, איך שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם, מנהיג את העולם בגשמיות, ברוחניות, כל מה שהוא פועל, או שהוא מתבונן על הקדוש ברוך הוא בעצמו. כשהוא מתבונן על עצם האלוקות, על הקדוש ברוך הוא בעצמו, על הפנימיות של האלוקות, זה גורם אצלו יראה עילאה, יראת בושת. כן. אז זה

07:50 דובר 1 החלק הראשון שכבר למדנו, שיש ביראה שתי דרגות, שני עניינים כלליים. הוא הסביר גם שבכל אחד יש הרבה פרטים והרבה דרגות. יש שני עניינים כלליים: יראה חיצונית ויראה פנימית, שזה גורם בלב ליראת פחד וליראת בושת. איך הוא ממשיך? אז זהו, עד כאן הגענו, עצרנו. איך הוא ממשיך? בדף ס' ע"ב, בשורה הרביעית, השורה מתחילה "אין חכמה". הוא ממשיך ואומר ככה: "והנה באהבה יש גם כן שתי מדרגות: אהבה רבה ואהבת עולם". אז קודם כול זה חידוש. זאת אומרת, מי שלא שמע כזה דבר אף פעם, אדם יודע, אני אוהב, אני אוהב. מה פירוש יש שני סוגים של אהבה? אז ביראה הבנו, עכשיו הבנו גם לעומק מה זה באמת שני סוגים של התבוננות, ובא משתי סיבות שונות ומרגישים. מה פירוש שבאהבה שני סוגים שונים? אז הוא אומר "גם כן". מה זה "גם כן"? זה אומר ששתי הדרגות שבאהבה הן בדוגמת שתי הדרגות שביראה. כלומר, כמו שביראה יש יראה מהחיצוניות ומהפנימיות, אז גם באהבה יש אהבה שנגרמת מהחיצוניות של האלוקות ומהפנימיות של האלוקות. וזה הוא הולך עכשיו להסביר. אולי לפני שנתחיל ללמוד בפנים, אז זה משהו כללי שלא כתוב פה. גם לא כתוב בין השורות כאילו, אבל זה... אני חושב שבלי זה קשה, קשה, זה מבלבל אחרת. פה בתניא אדמו"ר הזקן בכלל מדבר על עבודת ה'. איך אדם צריך לעבוד את ה' בדרך מסודרת, בינוני. איך בינוני עובד את ה'? זה כאן הנושא. אז בשביל עבודת ה' הרגילה אין צורך לבלבל את האדם, את הלומד המתחיל, עם כל מיני אינסוף דרגות ותתי דרגות וחילוקי דרגות וחילוקי לימוד וסיבות.

10:26 דובר 1 אין לדבר סוף. זו לא המטרה. המטרה היא להסביר לאדם איך לעבוד את ה'. אז לכן כשאדמו"ר הזקן מחלק פה את הדרגות של אהבה ויראה, הוא עושה את זה, הוא עושה את זה מאוד פשוט. הוא אומר: שתי דרגות ביראה וכנגדן שתי דרגות באהבה. יש לנו רק... אדמו"ר הזקן מכיר רק שתי דרגות. כן. האמת היא לא כך. האמת היא שבפרטיות אז גם, גם יסביר... באהבת עולם שהוא יסביר, ידבר עליה מיד, גם באהבת עולם יש הרבה מאוד דרגות שמוסברות בחסידות. דרגות ואפילו עניינים שונים. גם באהבה רבה, אהבה רבה בעצמה במקומות אחרים מחלקים אותה לשתי דרגות. אהבה רבה, יש אהבה רבה ואהבה בתענוגים. פה הרבי לא מחלק. אהבה רבה זה אהבה בתענוגים. פה זה אותו דבר. בחסידות מוסבר הבדל גדול, הבדלים מאוד מאוד גדולים בין אהבה רבה לאהבה בתענוגים. ובאהבה רבה עצמה מונים בחסידות לפחות, לפחות חמישה סוגים שונים של אהבה. לפחות חמישה של אהבה רבה, שכל אחד בא על ידי התבוננות אחרת ולוקח מין נקודה אחרת בנפש. יש לו עניין אחר וזה מתבטא בדבר אחר וזה פועל דבר אחר. ועל דרך זה גם, על דרך זה גם באהבה בתענוגים יש כמה וכמה וכמה דרגות, ויש אהבת עולם יותר נמוכה ויותר גבוהה. פה הרבי... סתם, היה...

12:01 דובר 8 תביא... יושקה, תביא, אני אקח.

12:08 דובר 1 היה חשוב לי לעשות סדר ולפני שמתחילים להסביר מה ההבדל בין אהבת עולם לאהבה רבה, להדגיש באופן כללי שמה שמוסבר פה זה באמת באופן הכי הכי הכי כללי שיש. זה, זה הרבי לא נכנס פה לשום פרטים. אז הוא אומר כך: באהבה יש גם כן שתי מדרגות.

12:32 דובר 8 וגם נכנסת איתו רוח.

12:37 דובר 1 אהבה רבה ואהבת עולם. ואמרנו שזה צריך להיות לפי הסגנון, על דרך כמו שמדברים ביראה שיש שתי דרגות, פנימית וחיצונית. אז נתחיל ככה. אהבה רבה היא אהבה בתענוגים, זה אותו דבר. והיא שלהבת העולה מאליה. שלהבת, צריך לעשות משהו בשביל שהיא תעלה למעלה ולא תרד למטה?

13:14 דובר 8 זה הטבע שלה.

13:15 דובר 1 זה הטבע שלה. אהבה רבה זה דבר שאדם לא צריך לעשות שום דבר כדי שתהיה לו. שלהבת העולה מאליה. אהבה רבה זה דבר שלא מגיע על ידי עבודה. הוא בא מלמעלה. מה הכוונה בא מלמעלה? כפשוטו. הקדוש ברוך הוא נותן את זה. והיא למתי ולמי מגיע? בבחינת מתנה. יש אנשים כאלה שהקדוש ברוך הוא נותן להם מתנה, אהבה רבה, אהבה בתענוגים. למי הקדוש ברוך הוא נותן כזאת מתנה? למי שהוא שלם ביראה. אז נכון שזה לא בא על ידי עבודה, אבל למי נותנים מתנה? יש פתגם של חז"ל, הלשון שם בארמית. אי לאו... ניחא ל... את יודעת, הפירוש בעברית, זה פתגם של חז"ל בארמית: אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה. מתנה נותנים למי שעושה נחת רוח. אז זה שעושה נחת רוח, הוא לא עשה את זה בשביל המתנה והמתנה לא קשורה לעבודה שהוא עשה. אבל אם הוא לא היה עושה נחת רוח לא היו נותנים לו. על דרך זה, אהבה רבה זה דבר שמקבלים במתנה. למי נותנים את זה במתנה? למי שהוא שלם ביראה. כנודע על מאמר חז"ל, דרכו של איש לחזר אחר אישה. אהבה נקראת איש וזכר. איפה רואים את זה? רואים את זה בפסוק, כמו שכתוב "זכר חסדו". אז עניין של חסד, הפסוק אומר "זכר חסדו", אז הנה זכר הוא מלשון, אה? לא מלשון זיכרון, אלא מלשון זכרים. מה?

15:18 דובר 8 שהיום הנשים מחפשות, מחזרות כאילו.

15:21 דובר 1 אה, היום יש, בסדר, זה תקופת הגלות, אתה יודע, כתוב שבתקופת הגלות היינו כחולמים.

15:26 דובר 8 כן, כאילו התערבב טוב. כן.

15:32 דובר 1 מסופר על אחד התנאים שהוא עלה למעלה ואחר כך חזר. שאלו אותו: מה ראית שמה? אומר: ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה. עולם הפוך ראיתי. תחתונים למעלה. אז אומרים לו: עולם הפוך ראית? עולם ישר ראית. פה זה הפוך. כמו שכתוב "זכר חסדו", ואישה נקראת בפסוק "אשה יראת ה'" כנודע. ובלי קדימת-- אז-אז קודם כל מדוע אהבה רבה נותנים אותה למישהו שלם ביראה? כי אהבה זה זכר ויראה זה אישה, נקבה. אז דרכו של האיש לחזור אחר האישה. אחרי שאתה תהיה שלם בעניין של אישה, יתנו לך את העניין של איש. זה קודם כל, זה דרכה של האהבה. לאהבת ה' הזו יש תכונה כזאת שהיא מגיעה לאדם רק אחרי, אה, שהוא שלם ביראה. זה דבר אחד. דבר נוסף הוא אומר: ובלי קדימת יראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה הזו. זה עוד משהו. קודם כל אמרנו דרכה. חמ-- איך אמרתם? הדרכה, דר-דרכו של איש לחזר אחר אישה, האישה. זה יכול להיות גם הפוך, אבל. כן. זה בדרך כלל. יכול להיות הפוך. אומר לא. אומר לא רק דרכה של האהבה להגיע אחרי היראה, יותר מזה, בלי קדימת יראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה הזו. זה לא רק שדרכה, אי אפשר בלי זה. מדוע? כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד. אהבה רבה או אהבה בתענוגים זה פירוש הדבר שמתגלה אצל האדם בנפש שלו, נרגיש אצלו בנפש האלוקות, עצם האלוקות. עצם האלוקות זה עולם האצילות. מה עניינו של עולם האצילות? עולם האצילות נקרא עולם האחדות. זה אתן יודעות? אה... מהו עניינם בכלל של כל העולמות בריאה, יצירה, עשייה? נבראים, נכון? במי, איך-- במי הנבראים הם נבראים? למה? למה קוראים להם נבראים? כי

17:56 דובר 1 הם נבראו יש מאין. מה נברא יש מאין? מה נברא עכשיו שקודם לא היה? לפני שנבראו מה היה?

18:08 דובר 9 אין.

18:09 דובר 1 היה אלוקות. היה אין. אין זה לא מציאות.

18:12 דובר 9 אה.

18:13 דובר 1 לפני שנבראו היה רק אלוקות. לא היה משהו אחר. אחרי שהנבראים נבראו, אז נהיה משהו שהוא לא אלוקות, משהו נפרד. אז זה יכול להיות משהו מאוד, מאוד, מאוד רוחני כמו בריאה, או קצת פחות רוחני כמו יצירה, או פחות פחות רוחני או אפילו גשמי. אבל המשותף לכל העולמות זה ני-ני-ני-נבראים, ונברא הוא נפרד. אם הוא, אם הוא, אם הוא היה אלוקות הוא לא היה נפרד, הוא היה אלוקות. זה-זה-זה-זה מאוד מובן, כן? למה אצילות נקרא עולם האחדות? או אצלו, אצילות מלשון אצלו וסמוך. אצילות זה לא נבראים. לא נברא שם שום דבר.

18:54 דובר 9 אז מה יש שם?

18:55 דובר 1 באצילות אין נבראים.

18:57 דובר 9 אז מה יש שם?

18:58 דובר 1 מה?

18:59 דובר 9 אלוקות?

19:00 דובר 1 גילוי הכוחות של הקדוש ברוך הוא. כוחות שלו. זה-זה כמו על דרך משל-

19:05 דובר 9 מה זה אחדות הכוחות? מה זה אחדות? אחדות של מה?

19:10 דובר 1 שהכוחות שלו זה הוא, זה לא מישהו אחר. כן, א-א-א-אני אתן דוגמה.

19:15 דובר 9 לא, אבל האחדות.

19:16 דובר 1 בחלק מהמקומות, בהרבה מקומות מובא משל לאלוקות מהאדם. זה אחד המשלים שמביאים. אז אומרים שאצילות נקרא גוף, והבריאה, יצירה, עשייה נקראים לבושים. מחשבה, דיבור ומעשה. עולם הבריאה זה כביכול לבוש המחשבה של הקדוש ברוך הוא. היצירה זה לבוש ה-, אה, אמ, הדיבור של הקדוש ברוך הוא, ואה, עשייה זה מעשה. מחשבה, דיבור-- בריאה, יצירה, עשייה. בריאה, יצירה, עשייה, מחשבה, דיבור, מעשה של הקדוש ברוך הוא. כביכול, כן? מה אנחנו אומרים? ל-ל-למה מ-ממשילים באופן כזה? כי מה זה מחשבה, דיבור, מעשה של האדם? יש אני ויש, דיברנו על זה הרבה, את הפעולות שאני עושה, כן? כשאדם עושה, הוא יכול לעשות דברים שזה לא הוא. הוא יכול ל-להכניס את הרגל למקום ש-ש-שזה לא נעים לו, שזה כואב לו, שזה חותך. כן, הוא יכול להגיד דבר שהוא יודע שזה לא נכון. הוא יכול לחשוב מילים שהוא יודע שזה שקר. כן, למה הוא יכול? כי זה לא הוא. אדם לא יכול להבין. אני לא יודע. עכשיו בוקר, עכשיו השמש זורחת. הוא לא יכול להבין כזה דבר. הוא יכול להבין את המילים "עכשיו השמש זורחת". הוא יכול במחשבה לחשוב את המילים "עכשיו השמש זורחת", אבל להבין את זה הוא לא יכול כי כי כי כי כי כי זה הוא. כן מובן?

20:46 דובר 10 לא. מה זה כי זה אני?

20:50 דובר 1 אני יכול להגיד. אני יכול לקחת. להגיד שתיים פלוס שתיים שווה שמונה. אני יכול להגיד.

21:01 דובר 10 כן.

21:03 דובר 1 אני יודע שזה לא נכון. אני יכול להגיד. אני יכול גם לחשוב את המילים האלה. אני יכול להבין את זה. אני לא יכול להבין את זה. למה אני לא יכול להבין את זה? כי ההבנה זה אני. אני לא יכול לשנות את עצמי. אני יכול לקחת איזשהו כלי ולשנות לו את הצורה. אני לא יכול לשנות את עצמי, אני זה אני. כן. מה פירוש אני זה אני? מי זה אותו אני? אני זה מה זה השכל שלי וזה הרגש שלי. זה אני. כן. אז אומרים לא. האני האמיתי שלי זה עצם הנפש, רצון זה האני, השכל והרגש. זה הכוחות שלי. זה לא ממש אני. נכון, ככה מדברים תמיד. כן. אז אומרים בסדר, בסדר, נכון, השכל והרגש זה לא ממש ממש, זה לא ממש ממש אתה. אבל זה אתה. זה לא מישהו אחר. זה לא נברא. זה לא פעולה שלך. זה אתה. השכל והרגש מאוחדים עם עצם הנפש בתכלית. זה לא מישהו אחר. אדם שהוא מרגיש שהוא חושב זה אני חושב. אני מרגיש שהוא לא מרגיש. זה לא מישהו אחר. כן. אז על דרך זה עולם האצילות. זה גילוי הכוחות של הקדוש ברוך הוא, החכמה בינה דעת שלו, החסד גבורה תפארת שלו. זה נכון, זה כוחות, זה כוחות שלו, זה הוא בעצמו. אז לכן זה נקרא עולם האחדות, כי זה נכון, זה כוחות אלוקים וזה כוחות, אבל הם מאוחדים איתו בתכלית האיחוד. תכלית האיחוד זה נקרא עולם האחדות. אין שם, אין שם באצילות. איך יש שם.

22:33 דובר 10 פוטנציאל הקדושה, פוטנציאל בבנייה.

22:38 דובר 1 פוטנציאל לעולמות. לא. לא. לא יודע מה כתוב שם, אבל לא. אז כמו שבאדם.

22:56 דובר 10 סורי. נו אז עשינו קפה וסורי. כן, אנחנו יודעות.

23:10 דובר 1 אז זה נקרא עולם האחדות, עולם האחדות כוונה. חוץ מאלוקים, יש פתגם של חז"ל: אין מלאך באצילות. אצילות. גם מלאכים אין. מלאך, המלאך הכי קדוש, הכי גדול, הוא נברא, נברא. זה לא אלוקות. הוא נברא. מלאכים יש בעולם הבריאה, המלאכים הגדולים. עולם האצילות, אין מלאכים. למה? כי שם אין נבראים. בסדר. אז על זה הוא אומר שמה זה אהבה רבה. אהבה רבה זה שנרגש אצל האדם האלוקות של עולם האצילות. מה פירוש מלמעלה? מתגלה אצל האדם דבר שהוא למעלה מעולמות. האור האלוקי של עולם האצילות. ואת זה נותנים לאדם לפעמים במתנה. למי נותנים את זה? למישהו שלם ביראה. בסדר. למה נותנים את זה רק למישהו שלם ביראה? מה הוא עשה כל כך דבר מיוחד? אה, יש-- יבוא אדם אחד יגיד: "אני גם כן יש לי זכויות. אני נתתי הרבה צדקה ואני עשיתי הרבה מבצעים ואני מסרתי את הנפש שלי. אז מה אם אין לי יראה? גם אני עשיתי דברים גדולים. למה לי לא מגיע?" כן. זאת אומרת שביראה יש איזושהי תכונה שמאפשרת לאותו עניין של אחדות האלוקות להתגלות בנפש האדם. עוקבים?

24:48 דובר 11 כן.

24:48 דובר 1 מה זה הדבר הזה? זה אומר: בלי קדימת יראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו. איזה אהבה זו? אהבה רבה בתענוגים. היא מבחינת אצילות. אצילות זה עניין דלית תמן קיצוץ ופירוד. אין שם נברא ואין שום דבר נפרד מהאלוקות, חס ושלום. מה עניינה של יראה? והוא חותך את המשפט באמצע כי זה כל כך מובן שכבר לא צריך להסביר. מה לא צריך להסביר? איך בזה הוסבר מדוע בלי יראה אי אפשר להגיע לשם? מה, מה דיבר-- על איזה יראה הוא דיבר? מישהו שלם ביראה. מי, מי מקבל את האהבה רבה? הוא אמר קודם מי ששלם ביראה, נכון? מה זה שלם ביראה? זאת אומרת שאיזו יראה יש לו? יראה שלמה, יראה עילאה. נכון? מה עניינה של יראה עילאה? דיברנו בתחילת השיעור.

25:47 דובר 11 ענווה.

25:49 דובר 1 בושה. מתבטל. ביטול במציאות. רק מי שהוא מתבטל במציאות, מבטל את המציאות שלו, האלוקות יכול להתגלות אצלו. כל עוד האדם הוא מציאות אז הוא נפרד, הוא נפרד, האצילות לא יכול להתגלות אצלו.

26:07 דובר 11 אז מי זוכה לזה? זה רק אה-

26:09 דובר 1 מישהו שלם ביראה. לא, לא, לא, לא. מדובר עלינו. א-א-אני, מה, מה, אני פותח סוגריים. בפרק הזה אדמו"ר הזקן רק מסביר את הארבע דרגות: יראה תתאה ועילאה, אהבת עולם ורבה. בפרק הבא, מה הפרק הבא? מה פרק מ"ג?

26:36 דובר 11 ד'

26:37 דובר 1 מ"ד. עד סוף פרק מ"ט הרבי יסביר איך האהבות, איך אנחנו מביאים את זה לפועל בחיי היומיום שלנו. את כל הדרגות שיש פה, כולל הדרגות הכי נעלות. אבל כרגע רק מסביר מה זה. בסדר?

27:00 דובר 11 אהמ.

27:01 דובר 1 כל הדברים האלה יכולים להתגלות אצל כל אחד. זה ספר של בינונים.

27:04 דובר 11 בסדר, אבל ב-ב-במציאות באמת מה-

27:07 דובר 1 במציאות אנחנו נראה בהמשך שלא רק שזה יכול להיות, אלא זה מאוד קל. ועוד יותר נראה-

27:13 דובר 11 זה קורה. לא שזה יכול להיות, לא רק בתור תאוריה.

27:14 דובר 1 וזה קורה. ועוד יותר נראה שאדרבה, ככל שמדובר על, אה, על דרגה יותר נעלית, ככה יותר קל לגלות אותה. רק צריך לדעת איך. יש דרך. זה באמת לא קשה. זה באמת לא קשה.

27:34 דובר 11 כן, אה?

27:35 דובר 1 ממ?

27:35 דובר 11 זה לא קשה.

27:39 דובר 1 זה הרבה יותר קל מאשר להבין מה-מה-מה-מה מתגלה.

27:43 דובר 11 מאמינים ומה לא. כן, בדיוק.

27:47 דובר 1 לא, לא צריך להאמין. זה, זה דברים מוסברים. זה, זה מאוד מאוד מוסבר. מוסבר מאוד בפשטות כזה. כמו שפה אנחנו מבינים כל מילה, גם בזה צריך להבין כל מילה. הכול בסדר.

27:59 דובר 11 אין שאלה. אפשר להבין.

28:05 דובר 1 אז זה אהבה רבה. אהבה רבה זה אהבה בתענוגים. זה עניין של נ-נרגש בנפש עולם האצילות. ומדוע רק מי שקודם כול דרגתו של יראה שלמה. אבל מדוע זה לא יכול להיות בלי יראה? כי יראה שלמה פירוש-- פירושה ביטול במציאות, שהוא מתבייש במציאות שלו, מבטל את המציאות שלו ואז הוא לא נפרד. הוא לא נפרד, אה, אור אלוקי יכול להתגלות בו. זה הכול אהבה, אהבה רבה. אך אהבת עולם זה, זה הדרגה הנמוכה יותר, כן? היא הבאה מהתבונה והדעת בגדולת אין סוף ברוך הוא. אהבה רבה מקבלים במתנה. אהבת עולם לא מגיעה במתנה. זה בא מהתבוננות. זה עבודה. היא באה מתבונה ודעת בגדולת ה-- השם יתברך. התבוננות במה? שמתבוננים איך הקדוש ברוך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב. אמרנו קודם איך מגיעים ליראה על ידי שמתבוננים שהקדוש ברוך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב. ככה מגיעים ליראה. נכון? זה מה שהוא דיבר. מה הוא אומר פה? על ידי אותם, אותם מילים בעצמם. ממש מילה במילה. על ידי זה-- אותה התבוננות בדיוק לכאורה מגיעים גם לעניין של אהבה? אתן שומעות מה אני שואל? אז מה באמת הביאור בזה? ה-העניין הוא מאוד פשוט. כשמתבוננים בגדולת השם יש שני צדדים. כל דבר יש שני צדדים. על מה אני מתבונן? אני מתבונן עד כמה הקדוש ברוך הוא יותר גדול ממני? או אני מתבונן עד כמה רב טובו שהוא מחיה את העולמות ו-ונותן לנו חיים ואושר ופרנסה ומח-- זה אותה גדולה. אבל על איזה עניין בגדולה אני מתבונן? על עצם הגדולה או על מה שהגדולה שלו פועלת? אם אני מתבונן על מה שהיא פועלת... א-אולי נתחיל

30:45 דובר 1 אחרת. מכיוון אחר.

30:48 דובר 12 לא רק על מה שהיא פועלת

30:49 דובר 1 אולי מכיוון אחר. מה גורם לאדם יראה, לפחד? מה גורם לאדם רצון להימשך? זה מאוד פשוט. כשיש דבר שקרוב אל האדם, שהוא מבין אותו, שהוא משיג אותו, שהוא מבין שזה טוב, הוא רוצה להתקרב אליו. כשיש דבר שזה רחוק, גדול, מפחיד, אה, בלתי מושג, הוא מרגיש רחוק מהדבר, זה גורם לו פחד. כן? זה תמיד כך. ייר-- אהבה, הש-ה-ה-- מה שעומד מאחורי כל הדרגות של אהבה בלי יוצא מהכלל זה רגש של קירוב. הוא מרגיש קרוב לדבר הזה, לכן הוא אוהב, נמשך לזה. יראה, מה שעומד מאחוריה, הוא מרגיש רחוק מהדבר אז הוא פוחד. זה ההבדל, ההבדל הכי כללי, הכי בסי-- הכי יסודי, הכי בסיסי בבין אהבה ליראה. אם הוא מרגיש קרוב לדבר או רחוק מהדבר. גם כשמתבוננים בגדולת השם, אם מתבוננים מה שגדולת השם פועל אז פועל זה אצלי, זה אני רואה מה הוא פועל. הוא נותן לי בריאות, הוא נותן לי פרנסה, הוא נותן לי ילדים, הוא נותן לי חיים, הוא נותן לי-- הוא נותן לי, זה טוב לי ונעים לי. כשהוא נותן לי, כשמסתכלים מה הקדוש ברוך הוא נותן אז מרגישים קירוב. אם מסתכלים על הגדולה שלו, איך הוא כזה גדול? איך הוא יכול לעשות כזה דבר? פה אני מרגיש ריחוק. אז ההתבוננות היא באותם דברים, אבל מה אני מתבונן בגדולה? ומה זה? אז הוא מאריך בעניין של כולא קמיה כלא חשיב, בשני העניינים הראשונים הוא, הוא לא מדבר עליהם, נגיד ככה. מה התבונה של כולא קמיה כלא חשיב שזה מביא את האדם למעלה. איזה אהבה? אהבה רבה או אהבת עולם? על מה מדברים עכשיו? אהבת עולם. לא, לא אהבה רבה, אהבת עולם. אהבת דרגה נמוכה. התבוננות זה שכולא

32:58 דובר 1 קמיה כלא חשיב ממש וכביטול, כן? ש-- ה-ה-ה-- שה-- ה... האור שמחיה את כל העולמות הוא-- כל העולמות הם חשובים לגביו כלא ממש וכביטול דיבור אחד בנפש המשכלת בעודו במחשבתה או בחמדת הלב כנ"ל. דיברנו על זה שבוע שעבר. אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה. מה הם הלבושים של מידת האהבה? אצלי. מה אני אוהב? מה טוב לי? אוהב זה נמשך, נכון? מה זה-- נמשך למה? למה אדם נמשך? הלוואי.

33:54 דובר 13 למה? לקדוש ברוך הוא.

33:58 דובר 1 בפשטות, אדם נמשך ל-ל-לכל אחד, למה שהוא נמשך. עניינים שונים של העולם הזה, כן? עכשיו, אנחנו רואים מפה שאדם אחד נמשך לדברים כאלה, והחבר שלו נמשך לדברים דומים, דברים אחרים. כן? אהבה זה כוח, כוח משיכה. הכוח משיכה הזה הוא יכול להתלבש בעניין כזה, הוא יכול להתלבש בעניין אחר. כל אחד לפי האופי שלו. כן? אז הדברים, ענייני העולם שבהם הכוח, האהבה של הנפש שלי מתלבש זה נקרא לבושים של אהבה. אחד יש לו הכוח האהבה שלו מתלבש חזק מאוד בענייני אכילה, השני מתלבש חזק מאוד בענייני לא יודע, חוכמה כלשהי וחוכמת לא יודע כימיה או מחשבים או ציור או ארכיטקטורה או אני לא יודע מה. ואחד ה-ה-האהבה שלו מתלבש, מה גורם לו תענוג ושמחה ואיזה עניין אחר. אז כל ענייני העולם הם לבושים של מידת האהבה. כן? מה קורה כשאדם מתחיל להתבונן שמהו הטוב האמיתי? הטוב האמיתי זה אלוקות. מי שנותן את כל הטוב שבעולם זה הקדוש ברוך הוא. אז אם הטוב האמיתי זה בכלל הוא וכל הדברים שאני נמשך אליהם זה בעצם אין ואפס. אז האהבה שלו, שלו, שלי, של מי שמתבונן, ברגע שאני אבין את זה ואפנים את זה, אני פשוט האהבה שלי תתלב-- תתפשט מהלבושים של העולם הזה ותתלבש בו, ואז אני אתחיל לאהוב אותו. אם אדם יבין, אהבה זה כוח משיכה. לכוח משיכה הזה שקוראים לו אהבה לא אכפת לו מה לאהוב. יש לו תכונה שהוא אוהב זה ה-- הוא צריך, זה, זה, זה-- הוא צריך משהו. הוא צריך לה-להיתפס במשהו בשביל לאהוב אותו. אם נצליח להסביר לו, למי זה לא, לא. אם נצליח להסביר לו שהגדולה והתענוג וה, וה, וה, והאושר והשמחה שם זה

36:34 דובר 1 פי אלף, פי מיליון מאשר כאן, אז, אז כוח האהבה שלי פשוט יזרוק לפח את כל העניינים של העולם הזה ויפסיק לאהוב אותם, יתחיל לאהוב את הקדוש ברוך הוא. צריך להסביר לו את זה. זה עבודה, להסביר לו את זה. אז זה נקרא להתבונן בגדולת השם.

36:53 דובר 3 כמו נוסחה מתמטית. אתה עושה את זה.

36:57 דובר 1 זה בדיוק נקרא דרך לעבודת השם. על מה תתבונן? ומס- אתה גם מבין את זה בהיגיון. עכשיו ברור לך שאם אתה תעשה את זה, אם אתה תתבונן עד שזה יהיה אמיתי אצלך, ברגע שזה יהיה אמיתי, שאני אתבונן בזה עד שזה-- עד שאני אאמין בזה, שזה יהיה ברור לי שזה באמת ככה, באותו-- זה אני חושב שזה די מובן מאליו לכל אחד שמיד האהבה תתפשט מלבושיה ו-ו-וזהו. זה לא יכול להיות אחרת. דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני. כלומר עניין של איזו חוכמה או שכל, או-- זה גם כן עניינים רוחניים של העולם הזה, והיא תתפשט מזה לאהבה אותו ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם, לא גשמי ולא רוחני, בלתי השם לבדו, כי הוא יבין שמקור החיים של כל התענו-- שה-שהוא השם לבדו הוא מקור החיים של כל התענוגים. ועד כדי כך הוא מקור החיים שכולם, כל תענוגי העולם בטלים במציאות, לגבי התענוג של השם, וכלא ממש קמיה חשיבי, כל תענוגי העולם לעומת התענוג בו נחשבים כאילו הם לא קיימים עד כדי כך. ויותר מזה, מאשר כלא חשיבי, הוא מוסיף עוד עניין. כשאתה מבין שדבר, דבר... כשאומרים משהו זה לא חשוב בכלל. כן. על מה, על מה אומרים דבר זה לא חשוב בכלל? הרבה פעמים נותנים לי ב-ב-במכולת או באיזשהו מקום עודף עשר אגורות, ארבעים אגורות, אפילו ארבעים אגורות. תעשה לי טובה, שמור את האגורות לעצמך. אין לזה שום חשיבות. כן. אז כשאומרים-

39:08 דובר 3 אם הוא לא יביא את האגורות...

39:10 דובר 1 מה?

39:10 דובר 3 אם הוא לא יביא את האגורות אז אנחנו...

39:11 דובר 1 אה, כן, אבל, אבל היחס של אדם, כשאומרים לאדם, אומרים לאדם זה לא חשוב, כלא חשיב. אז מה אדם מדמיין לעצמו? יש כל מיני דברים בעולם שהם לא חשובים. יש אבנים או לא בכביש, ב-ב-בצד, ב-ב-בשדה בצד יש אבנים. הוא מסתכל עליהם כלא חשיב, לא מתייחס לזה בכלל. הוא יודע שיש כזאת מציאות. זה לא חשוב. כן. זה נקרא כלא חשיב, נכון? אז מה ההבנה הראשונה שלנו הייתה? שברגע שאדם יבין שמקור החיים, מקור התענוגים זה אלוקות, אז, אז כל תענוגי העולם יהיו כלא-- זה אין ואפס, לא חשיב. כן. זה מה שהבנו עד עכשיו. נכון? אז הוא אומר לא. הרבי אומר לא, לא, לא, לא זה הכוונה. לא הכוונה שיש פה איזשהו מ-- שתענוגי העולם הם איזושהי מציאות שהיא לא חשובה. הם בכלל לא מציאות. מה ההבדל בין לא חשוב לבין לא מציאות? יש הבדל אם יש בצד אבן, ל-ל-- בצד של הכביש יש אבן או שיש איזו אבן שפה הולך והוא בועט הצידה, אפילו לא שם לב שהוא עושה את זה, או שבכלל אין. אין. לא קיים. זה הבדל, כן? אז הוא אומר ככה. כמו, מה פירוש אין, אין ערך ודמיון ביניהם חס ושלום, בין התענוג הזה לתענוג הזה? כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים. זה אין ערוך לגבי אין ערוך. מה ההבדל בין אפס לאחד?

41:08 דובר 4 שאין כזה כמו אחד.

41:09 דובר 1 אה?

41:15 דובר 4 אין כזה כמו אחד.

41:15 דובר 1 אם יכו-- אם אין סוף אפסים זה יישאר, זה לא יהיה אחד. זה לעולם לא יהיה אחד. כן? אדם עומד לעומת אדם שהולך לאט לאט. זה הבדל של בלי ערך. הוא עומד, הוא לעולם לא יגיע לשום מקום. הוא יישאר פה. מי שהולך, הוא הולך לאט לאט לאט, אבל הוא כבר הולך. ההבדל בין אפס לאחד זה הבדל של בלי ערך. זה הבדל של אינסוף. נכון? עכשיו מה ההבדל בין אחד לבין אינסוף? זה בדיוק אותו דבר.

41:47 דובר 4 כן.

41:48 דובר 1 זה גם אינסוף, נכון? כן. אז מה ההבדל של אפס לגבי אינסוף? זה אין ערוך לגבי אין ערוך. כן? אומר אדמו"ר הזקן, קודם כול ה"כלא חשיב", לא התכוונתי לא חשיב שזה משהו שהוא לא חשוב. התכוונתי בלי ערך. ואיזה בלי ערך התכוונתי? בלי ערך לגבי בלי ערך. כמו שכתוב, "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. כלה שארי ולבבי, צור לבבי וגומר", וכמו שיתבאר לקמן. יבוא בן אדם ויגיד, "בסדר, זה מדובר על מי? על אדם שיש לו תאוות. אדם שהוא שקוע בתאוות העולם הזה, מדבר אליו והוא מתלהב מהעניינים של העולם. טוב, יש לו כוח אהבה מאוד מאוד חזק. אז כשהוא יתבונן בגדולת השם והוא יפשיט את האהבה מלבושיה, ואז האהבה שלו תתלבש במקום בזה, באלוקות, הוא באמת יפרח. אבל אני הרי מכיר את עצמי. זה נכון, אני מתלהב מענייני העולם הזה, לא אגיד שלא, אבל בסדר, כאילו לא ביג דיל, לא כזה-- אין לי כזאת התלהבות. אני לא כזה גס ומגושם. אז אולי אני גם כשאני אתבונן, כמו שזה אני לא כל כך אוהב, אז גם את הקדוש ברוך הוא לא כל כך אוהב. יש לי כוח אהבה חלש. מה לעשות? כן? אומר לו הרבי מיד שגם מי שאין מידת האהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי ורוחני. הוא אדם קר, ענייני העולם לא... הוא לא מתלהב משום דבר. גם הוא יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה, ולהבה עולה שמימה על ידי התבוננות הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן. אז בסוף הפ-- בסוף הפרק הבא אז אדמו"ר הזקן יסביר שאותה התבוננות עצמה יכולה לפעול יפה מאוד גם על אדם שהוא מטבעו קר ואין לו איזה כזה...

44:11 דובר 1 אז זה נראה בפרק הבא.

44:14 דובר 4 רק שנסיים היום.

44:18 דובר 1 אז מה הוא דיבר עד פה? אז עד פה הוא הסביר, הוא בעצם גמר להסביר שיש שני ס-- כמו שיש שני סוגים ביראה, יש שני סוגים באהבה. וכמו שביראה שני הסוגים הם מהחיצוניות של האלוקות ומהפנימיות של האלוקות, אז גם ביר-- באהבה יש אהבה שבאה כתוצאה מהתבוננות בגדולת השם, איך שהוא, אה, מהווה, מחיה, נותן תענוגים לכל העולם. גדולת השם שמבטאת את זה. ויש אהבה שהיא מגיעה מלמעלה, שזה עניין של הרגשת אלוקות בנפשו. רק ההבדל הוא שיראה עילאה כן באה על ידי עבודה. עבודה של ביטול, של, של יראת בושת, ואהבה עילאה, אהבה רבה, אהבה בתענוגים, זה בא כשהאהבה מלמעלה יורדת למישהו שלם ביראה. מה ההבדל בפועל בין אהבה רבה לאהבה בתענוגים? יש דרגה כזאת, דרגה כזאת, דרגה כזאת. מה ההבדל? מה אדם מרגיש? זה אהבה וזה אהבה. ל-למה אתה קורא לזה? אם אתה אומר שזה שני דברים, זאת אומרת כמו שביראה הסברנו שמרגישים שני דברים שונים, זה לא אותו דבר. כן, אז נדמה לי צריך להגיד שגם הפעולה של אהבה רבה ושל אהבת עולם בנפש זה לא אותה פעולה ולא אותו סוג של אהבה. שומעות? כן? מה ההבדל בין אהבת עולם לאהבה רבה? פשוט מאוד. כשאדם מתבונן בגדולת השם, עד שהוא מבין ששם מקור החיים, מקור התענוגים, מקור האושר, והוא משתוקק להגיע לאלוקות. כשאדם רוצה משהו מאוד מאוד, בוער, אה, איזה אופי יש לזה? בוער. אש. כואב לו. הוא צימאון, תשוקה ואהבה בוערת. כאשר מתגלה אצל האדם מלמעלה, אה, אור האצילות, מה האדם מרגיש? הוא בוער למשהו? נרגשת אלוקות בנפשו. תענוג. אין שם אש, אין שם להבה, אין שם בעירה, שום דבר. כן. מה הוא כן מרגיש? זה

47:20 דובר 1 נקרא, אה-

47:22 דובר 4 להתענג על השם?

47:24 דובר 1 מה?

47:24 דובר 4 להתענג על השם.

47:24 דובר 1 להתענג על השם, כן. מה התענוג הכי גדול שיש לאדם?

47:29 דובר 4 אבל מה זה להתענג על השם?

47:30 דובר 1 אנחנו מיד נבין. זה מאוד פשוט להבין את זה. מה התענוג הכי גדול שיש לאדם? לכולם, בלי יוצא מן הכלל. מה? לחיות. ומה התענוג שאדם לא מרגיש אותו בכלל? לחיות. הדבר שגורם לאדם הכי תענוג, הכי הכי הכי הכי גדול, הוא לא מרגיש אותו. זה בלתי נרגש, נכון? אם הוא לא חושב על זה ולא, לא מרגיש. זה תענוג עצמי. זה תענוג שקשור לעצם. כן? כי מדברים על אהבה בתענוגים, אז נרגש אצל האדם עצם האלוקות, זה התענוג של הקדוש ברוך הוא בעצמו.

48:22 דובר 4 עכשיו תענוג.

48:23 דובר 1 זה משהו שאי אפשר, אי אפשר אפילו לדמיין את זה. אתם מבינות אבל את, את המשל? את העניין? כן? מתגלה אצל האדם שהתענוג שלו הוא שהוא חי עם הקדוש ברוך הוא. אלוקות נרגשת בנפשו.

48:41 דובר 4 למי זה קורה?

48:42 דובר 1 אה? זה קורה לכל אחד מאיתנו בפרק הבא.

48:46 דובר 4 לא, לא, איזה כיף! תענוג.

48:52 דובר 1 רגע, רגע, רגע, בוא, בוא עוד כמה דקות אני אגמור את הפרק. אז עד פה הוא הסביר את שתי הדרגות, שתי הדרגות ביראה, שעכשיו אנחנו בעצם מבינים שזה רק הקדמה להבין מה זה שתי הדרגות באהבה: אהבה בוערת שבאה על ידי התבוננות בגדלות השם כמו שהוא מהווה את העולמות, ואהבה רבה, שזה מתגלה בנפש האדם מלמעלה אחרי שהוא פועל בעצמו ביטול במציאות על ידי יראה. וההבדל ביניהם. והנה בחינת אהבה זו. איזו אהבה זו? מה הייתה האהבה האחרונה שדיברנו עליה? אהבת עולם.

49:30 דובר 4 עולם.

49:31 דובר 1 כן. פעמים שקודמת ליראה. אהבה, אהבת, אהבה רבה הוא אמר היא לא יכולה לבוא לפני יראה. אהבה רבה, אהבה רבה מבחינת אצילות, לית תמן קיצוץ ופירוד. עד שהוא לא יהיה שלם ביראה היא לא תתגלה אצלו. אבל אהבת עולם היא כן יכולה לפעמים להתגלות אצל האדם לפני היראה, כפי בחינת הדעת המולידה כנודע. מדוע זה תלוי בדעת? כי הרי כל אהבה וכל יראה נולדת על ידי שהוא התבונן במשהו. ודיברנו כבר כמה פעמים שהתבוננות לבד לא עושה שום דבר, שהוא מבין ככה או ככה. הוא צריך לתקוע את דעתו בדבר, כן? והיות... הוא מוסיף בסוגריים: והדעת כולל חסדים וגבורות, שהם אהבה ויראה. אז היות ומה שמביא את האהבה מהכוח אל הפועל זה הדעת, והדעת כלול מחסדים וגבורות, אז יכול להיות פעמים שהחסדים כבר מוכנים לרדת ולהתגלות. במה זה מתבטא? לכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה הנולדה בליבו לזכור את השם אלוקיו בלי יראה. יכול להיות כזה דבר. רואים את זה הרבה פעמים. יהודי, לא קרה לו איזה, לא, לא, לא נפל עליו איזה בומבה, שום דבר לא קרה. יום אחד הוא התעורר ו-ו-ו רוצה לחזור ל-ל-לחזור לקדוש ברוך הוא. מתחיל לשמור מצוות, מתחזק בשמירת מצוות. מה קרה? מה, מה, מה, מה, מה קרה פתאום? היית עד היום בעל עבירות. מה התעוררת פתאום? יש כזה דבר שלפעמים הקדוש ברוך הוא נותן לאדם את העניין של אהבה לפני יראה. בלי הקדמה, בלי קבלת עול, בלי ראשית עבודה, בלי עיקרה ושורשה קודם אהבה. יש כזה דבר.

51:34 דובר 4 זה זכות. לפעמים יש זכות אבות שגורמת.

51:37 דובר 1 זכות אבות הוא עניין אחר. לפעמים גם בלי זכות אבות. אדם הגיע לדרגה כזאת נמוכה. הקדוש ברוך הוא אוהב כל יהודי. הקדוש ברוך הוא לא רוצה שבן אדם ייפול, אז הוא-הוא-הוא מגלה לו משהו.

51:50 דובר 4 אז זה נהיה משהו.

51:51 דובר 1 זה לא חייב להיות מבחירות, אבל הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו רוצה שהיהודי יחזור בתשובה. הוא אוהב כל אחד מאיתנו. ולכן אפשר גם לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה הנולדה בליבו לזכור את השם אלוקיו, למרות שהוא לא עבד את השם ולא הייתה לו יראה, לא, לא יראת חטא ולא קבלת עול, לא שום דבר קודם. ומכל מקום, היראה גם כן כלולה בה. ברור שאדם כשיש לו אהבת השם בגילוי בלב אז, אז חטאים הוא לא יעשה באותו זמן. עבירות הוא לא יעשה. רק שהיא, אותה יראה שכלולה בו, היא בבחינת קטנות והעלם, היינו יראת חטא למרוד בו. יראת חטא אמרנו זה, זה בבחינת קטנות. זוכרים, נכון? ביראה תתאה גופא, יראת חטא זה בחינת קטנות. יש יראת חטא ויראת אלוקים. זוכרות שהיה כזה דבר? כן? ביראה תתאה יש כמה דרגות. הדרגה התחתונה ביראה תתאה זה יראת חטא. הדרגה העליונה זה יראת אלוקים. אז כשאדם מתחיל את ה-, את הדרך מאיזושהי אהבה שפתאום, אהבת השם שפתאום נופלת לו בלי שום התבוננות, בלי שום הכנה, כן? אז יש שם גם יראה, אבל היראה הזאת היא רק יראת, יראת חטא, שלא למרוד בו חס ושלום. והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אבל זה דבר כזה, שיהיה אהבה לפני היראה, זה דרך מקרה. זה הוראת שעה והשגחה פרטית מאת השם לצורך שעה. הקדוש ברוך הוא רצה להחזיר אותו בתשובה. כמעשה דרבי אלעזר בן דורדיא. זוכרות את הסיפור שהיה? אז היה יהודי שעשה הרבה הרבה הרבה עבירות, עבירות חמורות, הכי חמורות שבתורה. עבר על שלושת העבירות החמורות שבתורה, לפחות שתיים מהן ו... ובסופו של דבר אז מישהו זרק לו, אחד התנאים זרק לו איזה

53:54 דובר 1 מילה, מילה אחת, והוא תפס את עצמו, הלך, ישב בין שני הרים, הטיח את ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה עד שיצאה נשמתו. הוא לא התבונן ולא שום דבר. הקדוש ברוך הוא רצה להחזיר אותו בתשובה. אז פתאום התגלתה אצלו אהבה לפני היראה. שואל על זה הרבי. הרבי מסביר את הסיפור. יש הסבר נפלא של הרבי על זה. הרבי שואל, לכאורה אצל רבי אלעזר בן דורדיא מה, מה התגלה? איזו אהבה התגלתה אצלו? אהבה רבה או אהבה... אהבת עולם.

54:32 דובר 5 אהבה.

54:34 דובר 1 מה?

54:34 דובר 5 אהבת, אהבת, אהבה, אהבה רבה.

54:36 דובר 1 מה התגלה אצלו?

54:37 דובר 5 אהבה רבה, לא?

54:38 דובר 1 אמרנו שאהבה רבה לא יכולה אם אין קודם יראה.

54:42 דובר 5 אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה אז...

54:45 דובר 1 אמרנו שזה לא יכול להיות. אין, הוא לא כלי. זה לא יכול להתגלות בו.

54:49 דובר 5 אז הוא התבונן-

54:50 דובר 1 התגלתה אצלו אהבת עולם. אהבת עולם היא גם כן, הוא אמר קודם, יכולה להיות אהבה כרשפי אש וכולא קמיה כלא חשיב ו-ו-ולא עולה השמימה. הכול, הכול, הכול אהבת עולם.

55:04 דובר 5 הבכי זה, זה כן-

55:06 דובר 1 אבל זה בדיוק הרבי שואל. היות ומוכרחים לומר שמה שהתגלה אצלו זה רק אהבת עולם, איך מאהבת עולם אפשר להגיע לכלות הנפש? למה זו שאלה? למה זה בכלל שאלה? כי מה העניין של אהבת עולם? אהבת עולם עניינה שהוא מתבונן שאני מציאות ואני אוהב את הקדוש ברוך הוא כי הוא נותן לי משהו. הוא מקור החיים, הוא בשבילי כביכול. בדקות, כן? אז מאהבת עולם, אהבה שהיסוד שלה היא המציאות של האדם, לא יכול להגיע להוא רוצה לבטל את עצמו. אם היה מדובר על אהבה רבה הייתי מבין, אבל פה מדובר בפירוש על אהבת עולם. איך זה יכול להיות שיצאה נשמתו?

55:49 דובר 5 אבל מהדרגה הזאת הוא

55:51 דובר 1 לא. אז הרבי מסביר איך ה-

55:53 דובר 5 התחיל בדרגה-

55:54 דובר 1 הרבי מסביר שני דברים שונים.

55:55 דובר 5 הוא יכול גם בשעה אם-

55:57 דובר 1 הרבי אומר לא. הרבי מסביר תשובה פשוטה ופשוטה ויפה ומאוד מובן. זאת אומרת, זה שיצאה נשמתו זה לא בגלל האהבה, זה בגלל התשובה. תשובה זה עניין שבכל מאודך. זה מסירות נפש. אהבה הייתה לו אהבת עולם. זה שיצאה נשמתו בגלל התשובה, לא בגלל האהבה. אהבה-

56:26 דובר 5 בסדר, אבל זה שיצאה נשמתו זה...

56:30 דובר 1 זה לא מצד האהבה.

56:33 דובר 5 מי אמר שזה מצד אהבה?

56:37 דובר 1 למה יצאה נשמתו? הוא סוכן אלוקות ולכן יצאה נשמתו. מצד האהבה זה לא יכול להיות. אז מה כן? מצד התשובה. תשובה זה מצד עצם הנפש. זה לא בא מצד כוחות הנפש שמלובשים בגוף. טוב, צריך לראות את השיחה שם בפנים. זה הנקודה שהרבי מסביר. אה, אז, אז יכול להיות כזה דבר השגחה פרטית דרך שעה או הוראת שעה. אבל סדר עבודה קבועה ותלויה בבחירת האדם, אז זה לא עובד ככה. אדם לא יכול לחכות עד שהקדוש ברוך הוא יערה עליו רוח ממרום וי-י-י... צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות.

57:17 דובר 5 לא לסמוך על נס.

57:17 דובר 1 לא לסמוך על הנס. צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה מבחינת קטנות, לא יראת אלוקים. לפחות שיהיה יראת חטא, קבלת עול, יראת חטא. בסור מרע ועשה טוב. להאיר את נפשו האלוקית באור התורה ומצוותיה. ואז יש לו חכמה. ואז יהיה, אה, אה, אחר כך יראה עילאה ואז יאיר עליה אור האהבה. מדוע? כי "ואהבת" בגימטריה ב' פעמים אור, כידוע ליודעי חן, כן? אור זה מאתיים ושבע ו"ואהבת" זה חמש מאות וארבע עשרה. "ואהבת" ב' פעמים אור. מה זאת אומרת? שאור האהבה מאיר באדם רק אחרי שיש קודם את אור התורה והמצוות. אז בפרק הזה הרבי דיבר-- גמר בעצם להסביר את הדרגות הכלליות שיש בשתי הדרגות הכלליות ביראה, שתי הדרגות הכלליות באהבה ומתי זה מתגלה ומתי זה מתגלה ואיזה תבונות... הוא עשה סדר כללי בעניינים של אהבה ויראה. כן? מתחילת הפרק הבא הרבי יתחיל להסביר איך משתמשים בזה.

58:39 דובר 5 אמרת חמש מאות ושבע.