לקוטי אמרים פרק מ"ג (חלק 1) · תשפ"ה

00:00 דובר 1 שלי האמת ששוני

00:01 דובר 2 כן, כן. אני יודעת. השני

00:05 דובר 1 שלי

00:06 דובר 13 אנחנו אוחזים בפרק מ"ג. למשל, פעם קודמת התחלנו כמה שורות, אבל היה ככה ממש הסוף של השיעור. בשני הפרקים הקודמים, שני הפרקים הקודמים מ"א, מ"ב, אדמו"ר הזקן התחיל לדבר על, על עבודת השם, עבודת השם הפנימית, איך אדם, מה ההתבוננות שאדם צריך לסגל לעצמו כדי לעבוד את השם באהבה ויראה, להחדיר את השם, קיום מצוות שלו יהיה חדור באהבת השם ויראת השם. והוא התחיל משני הפרקים הראשונים, מ"א, מ"ב, שהשורש, העיקר, היסוד לכל עבודת השם זה יראה. כי אם אדם—

00:50 דובר 2 אהבה ויראה, לא?

00:51 דובר 13 השורש, ראשית העבודה ועיקרה ושורשה זה יראה. אחר כך העבודה עצמה זה אהבה, אבל הראשית, השורש, היסוד זה יראה. אז הוא הסביר למה. כי אם אדם, אה, עובד את השם רק מתוך אהבה אז הוא לא עובד את השם. הוא— באופן כללי, אהבה זה שאדם עושה משהו כי טוב לו, טוב לי. אז אם הוא עובד את השם רק מתוך אהבה, הוא לא עובד את השם, הוא עובד את עצמו. לכן גם כשאדם עובד את השם ומקיים מצוות, מקיים מצוות מתוך אהבה, זה חייב להיות— האהבה עצמה חייבת להיות חדורה ביראה, אחרת זה לא עבודת השם. הוא עובד, הוא מתאמץ והוא לא עובד את השם, הוא עובד את עצמו. אז לכן הראשית, השורש, היסוד זה יראה. וביראה עצמה הוא דיבר על זה, הסביר באופן כללי, הוא דיבר שם על שלוש דרגות ביראה, ש-ש-שכל שלושת הדרגות האלה הן יסוד, הן ראשית העבודה. קודם כול, בהתחלה הוא דיבר שצריך אדם יהיה פשוט קבלת עול. קבלת עול זה לא יראה, זה לא רגש. הוא מקבל על עצמו. יש מישהו שהוא ראוי להיות מלך בשר ודם, כן? ואני עוד— ואני מבין שהוא ראוי. אני מקבל על עצמי מראש שכל מה שהוא יגיד אני אעשה. זה עניין יותר של החלטה מאשר של איך אדם מגיע לכזה, ל-ל— מה ההתבוננות שמביאה את האדם להחלטה כזאת שזה יהיה בתוקף אצלו. תחשוב שהקדוש ברוך הוא מבין, מתבונן שהקדוש ברוך הוא מלך ומלך כל העולם. הוא ברא את כל העולם. הוא ראוי להיות המלך. אז לכן הוא ראוי להיות המלך ואני ראוי להיות העבד שלו. אז אני מקבל על עצמי... זה לא מספיק. למה זה לא מספיק? קודם כול,

02:43 דובר 13 זה לא יראה, זה לא רגש. זה-זה-זה קבלת עול, זה עניין של יותר של החלטה שכלית. החלטה זה לא רגש. זאת אומרת עבודה צריכה להיות, כדי שזה יהיה פנימי, צריך להיות רגש. ועוד בעיקר כש... אם, אם יש לאדם רק קבלת עול, בסדר, אז זה עניין, אז הוא לא יעשה עבירות. הוא לא יעשה עבירות, זה מותר, זה אסור, הוא לא יעשה. אבל מתי הוא לא יעשה עבירות? כל עוד אין לו איזה פיתוי מיוחד, איזה... כש-כש-כשיש, כשאדם עומד במצב של-של קושי, של ניסיון אמיתי שמשהו קשה לו לקיים, פה כבר קבלת עול לא תמיד מספיקה. כי נכון, החלטתי, אבל כדי שזה יהיה, כדי שאדם יוכל לעמוד גם בניסיונות קשים יותר, אז-אז-אז לא מספיק החלטה, לא מספיק קבלה. צריך שיהיה גם רגש של יראה. אז בשביל זה הוא אמר שרק קבלת עול לא מספיק וצריך גם איזושהי יראה. מה היא היראה הבסיסית? היראה המינימלית שנדרשת מכל אחד? אז הוא אמר זה עניין של יראת חטא. גם ביראת חטא הוא אמר, הסביר שיש כמה וכמה דרגות יראת חטא, ש-שזה על דרך שאדם אומר שלא יראו, אף אחד לא יראה אותי. כן? אדם עושה עבירה רק שאף אחד לא, רק שאף אחד לא יראה אותי. כן? אז זה כבר עניין של של זה קרוב לקבלת עול. זה משהו... לא, זה לא פחד מעונש.

04:22 דובר 2 באמת?

04:22 דובר 13 זה לא פחד מעונש.

04:23 דובר 2 פחד מהציבור.

04:24 דובר 13 זה לא פחד מעונש. כשאדם עושה דברים שהוא יודע שזה לא מקובל בציבור, אף אחד לא יראה. מה אכפת לך? מה אכפת לך שיראו אותך? אתה לא עושה עבירה. לא, זה לא נעים. כן, יש דברים שאדם לא היה עושה את זה בציבור כי-כי-כי-כי יראו אותי. כן?

04:40 דובר 2 אז זה אחת הדרגות. אבל דרגה נוספת של יראה זה פחד מפני עונש.

04:46 דובר 13 פחד מפני עונש זה בכלל לא יראה.

04:48 דובר 2 זה לא יראה?

04:49 דובר 13 הוא בכלל לא פוחד מהקדוש ברוך הוא, הוא פוחד על עצמו.

04:53 דובר 2 כן, הוא פוחד מהחטא, שהוא יקבל עונש אם הוא לא יפחד.

04:55 דובר 13 לא, לא. אז הוא בכלל לא פוחד מהחטא, הוא פוחד מהעונש. אין לזה שום קשר לקדוש ברוך הוא. אין לזה שום קשר לאלוקות, שום קשר לקדושה. פשוט הוא פוחד, פוחד לא לחטוף.

05:08 דובר 2 כן, אבל ממי הוא חוטף בסוף?

05:11 דובר 13 יראת עונש, יראת עונש זה לא דרגה בעבודת השם.

05:15 דובר 2 לא?

05:16 דובר 13 זה אפילו לא קבלת עול. זה כלום לא.

05:20 דובר 2 זה מוזר, כי אני יודעת שאני מפירה איזושהי מצווה שהקדוש ברוך הוא נתן, ואני יודעת ששכר ועונש יש בעולם, אז מה?

05:31 דובר 13 אם אדם ירא מהעונש, בכלל לא אכפת לו ממי שנותן את העונש. מה אכפת לי מי נותן את העונש? אני יודע שהוא נותן עונש, בסדר, אבל לא אכפת לי ממנו. אכפת לי מהעונש. אכפת לי בעצמי.

05:44 דובר 2 זה לא עונש עצמו, זה... זה כמו שילד עושה איזשהו משהו בבית.

05:51 דובר 13 כן.

05:51 דובר 2 והוא אומר, "וואי, אבא ואמא יכעסו עליי".

05:53 דובר 13 כן.

05:54 דובר 2 נכון?

05:54 דובר 13 כן.

05:54 דובר 2 יכעסו עליי. אני לא יודע איזה עונש הם ייתנו לי, אבל גם יודע שזה יהיה מלווה בכעס.

06:00 דובר 13 אז-אז-אז-אז מה, מה כואב לו? כואב לו האבא ואמא או כואב לו העונש?

06:07 דובר 2 מה כואב?

06:07 דובר 14 האבא ואמא.

06:08 דובר 2 אבל הוא לא, הוא לא כואב

06:10 דובר 14 כואב לו על ההורים.

06:11 דובר 2 כן כואב לו. זה גם, זה מלווה. וואי, לא כל ילד.

06:16 דובר 13 אז זה

06:17 דובר 2 לא כל מקרה.

06:18 דובר 13 אין הכי נמי, הדברים מעורבבים. נכון, אבל אם היראה, אדם למה הוא, למה הוא לא-לא עושה עבירות? הוא פוחד שיהיה לו גיהינום. הוא פשוט לא עובד את השם.

06:30 דובר 14 פוחד מהעונש.

06:31 דובר 13 אה?

06:32 דובר 2 באמת?

06:32 דובר 13 באמת באמת.

06:33 דובר 2 אנשים היום שעושים מצוות כי הם אומרים "וואי, יש שכר ועונש" מתכוונים—

06:38 דובר 13 הוא לא עובד את השם. לא.

06:40 דובר 2 אז איך הוא צריך לעבוד את השם?

06:41 דובר 13 אז זה מה שמדובר. על זה מדברים.

06:43 דובר 14 באהבה ויראה

06:44 דובר 2 באהבה ויראה.

06:45 דובר 13 כן.

06:45 דובר 2 ואין דרגות לדבר הזה, ליראה? אין דרגות

06:48 דובר 13 יש, יש, ועל זה מדברים. אבל העניין של יראת עונש זה בכלל לא קשור לעבודת השם.

06:54 דובר 2 אוקיי.

06:56 דובר 13 אין לזה שום קשר. קבלת עול, הוא-הוא-הוא מקבל את עול המלך. לפחות הוא מתייחס למלך, אז הוא לא מרגיש שום דבר, אבל לפחות הוא מתייחס למלך. בגללו הוא לא עושה את הדבר. יש פה איזושהי, איזושהי עבודה שהוא עובד אותו, אז זה כבר משהו.

07:15 דובר 2 כן.

07:15 דובר 13 היראת עונש הוא בכלל לא מתייחס. המלך לא נמצא פה.

07:19 דובר 2 איפה עשינו את זה?

07:20 דובר 15 אוקיי.

07:26 דובר 2 זה אינוורטר, נכון? זה אינוורטר?

07:28 דובר 15 כן

07:29 דובר 13 אינוורטר. אני לא יודע, אי אפשר לראות מבחוץ.

07:32 דובר 15 טוב, בסדר ככה.

07:33 דובר 2 כן, בדיוק. לא, כי זה מזכיר, זה דומה למזגן שלנו ו...

07:38 דובר 15 עשינו עשרים ואחת.

07:39 דובר 13 אז אמרנו, הדבר הבסיסי זה קבלת עול, וזה לא קשור לרגש בלב, וזה על ידי זה שמתברר שהשם הוא מלך, מלך העולם, ברא את העולם. אחר כך, מעבר לזה, יש את היראה של רבי יוחנן, אמר לתלמידיו: תדעו שאדם עובר עבירה, אומר שלא יראני אדם. הוא מתייחס לקדוש ברוך הוא כאילו מישהו מסתכל עליי. כן, אז זה לא שהוא פוחד שהוא ייתן לו עונש. אז זה לא נעים שיודעים שאני עושה דבר לא בסדר, לא נעים, אבל זה עדיין לא יראה, זה עדיין רק... זה כבר יותר מאשר קבלת עול אולי, כי כן יש פה קצת, כבר קצת רגש, אבל הוא עדיין לא ירא מהחטא. לא נעים לו מהשני, אבל מהחטא עצמו עוד לא אכפת לו. כן, אז... אז מעבר לזה יש גם, אז יש מה שנקרא יראת חטא. הוא כבר ירא מחטא. הוא מבין שהחטא זה דבר לא טוב. הוא פוחד לעשות עבירות. הוא לא פוחד מ-- יראו אותי, ממה יגידו. הוא לא רוצה לעשות את ה-- הוא יודע שזה הקדוש ברוך הוא לא רוצה לעשות. לא טוב, לא רוצה. אז איך אני יכול לעשות דבר שהקדוש ברוך הוא לא רוצה? עוד פעם, זה לא אכפת לו מהקדוש ברוך הוא. הנקודה פה זה לא, הוא לא חושב על, על, על האלוקות שבזה. הוא לא חושב על מי מצווה, את הדבר עצמו וזהו. אנחנו אומרים, ממ, אנחנו רואים הרבה אנשים אצלנו הרבה פעמים שאומרים, אומרים לאדם, אה, שומעים אחד אומר על השני: "איך אתה עושה ככה? כתוב בשולחן ערוך, איך אתה יכול לעשות כזה דבר?" "וואי, כתוב בשולחן ערוך? וואי!" כן, מה זה כתוב בשולחן ערוך?

09:16 דובר 13 אדם כשאומרים לו כזה דבר או שהוא שומע מאחרים, הוא לא חושב: הקדוש ברוך הוא אמר. הוא חושב על החטא. הוא מדבר על החטא. זה מה שכואב לו. כן, איך מגיעים ליראה כזאת? אז במשל זה, זה כמו לא רק שיש מלך בעולם. זה לא רק קבלת עול, יש מלך, אלא יש מלך שהמלך ציווה להתנהג בעולם כך וכך. כן, יש מלך וציווה על אנשי המדינה, ואני חלק מאנשי המדינה, ו-ו-ואני, ואני לא יכול לעשות דבר שזה, שזה היפך, ההיפך, ההיפך ממה שהמלך ציווה. כן, אז זה התבונן-- זה כבר כאילו כמו אדם שעומד בחצר של המלך או במדינה של המלך, אז הוא עדיין לא פוחד מהמלך עצמו, אבל הוא כן פוחד מהפעולות, מההנהגה של המלך, מהפעולה של המלך. כן. איך מגיעים ל-ל-ל-ליראה כזאת, שזה כבר, זה כבר יראה, זה כבר קוראים לה יראה. יראת חטא, אבל זה כבר דרגה ביראה. איך מגיעים ליראה כזאת? אז הוא הסביר שמתבוננים שהקדוש ברוך הוא מנהיג את כל העולם ומתבונן על העולם, וחושב על זה שהקדוש ברוך הוא מחיה אותו ומהווה אותו ומנהיג אותו בכל רגע. אז כמו שהמלך מנהיג את המדינה, ולכן אני ירא מ-מ-מהמלך ומהמצוות של המלך, אז על דרך זה, אם אדם ירגיל את עצמו לחשוב שהקדוש ברוך הוא מנהיג את כל העולם ומחיה אותו ומהווה אותו, אז הוא י-י-יתרגל ליראה, לפחוד מהחטאים. כן. אז זה עוד לא מספיק. למה זה עוד לא מספיק? כי יראה כזאת, גם יראת חטא, סוף סוף זה יראה. יראת חטא, היות והוא פוחד, ממה הוא פוחד? הוא פוחד מלעבור על המצווה. זה לא יביא אותו לקיום מצוות עשה. למה? כי את המלך הוא

11:17 דובר 13 לא מרגיש. הוא מרגיש רק את ההנהגה של המלך, את הפעול-- את המלך עצמו הוא עוד לא מרגיש. כן. אז מתי? אז יש, מסביר אדמו"ר הזקן שם, יש דרגה-- עדיין מדובר הכל על יראה תחת-- התחתונה. באותה יראה תחתונה יש כמה דרגות, כן. אז אחרי קבלת עול ויראת חטא, שבזה עצמו מונה כמה דרגות, אחר כך הוא אומר יש דבר שיותר נעלה מיראת חטא, שנקרא יראת אלוקים. יראת אלוקים, הוא כבר לא ירא מהחטא, הוא כבר ירא מאלוקים, ירא מהמלך. זה כבר דומה לאדם שלא עומד במדינה של המלך. הוא עומד עם המלך בחדר. כן, הוא כבר ירא מהמלך. כן, ועוד פעם, לא מדובר שהוא ירא שהמלך יעשה לו משהו. לא, לא, זה לא א-- אדם עומד-- עצם זה שאדם עומד במחיצת מלך גדול, הוא, זה, זה גורם יראה. כן. איזו התבוננות תביא את האדם ליראה כזאת, יראת אלוקים? זה כשהוא יתבונן שהקדוש ברוך הוא לא רק מנהיג את העולם, אלא שהקדוש ברוך הוא הנשמה של העולם, וכל העולם זה רק הלבושים שלו והגוף שלו. וכשהוא, כשהאדם יתרגל לראות בעולם לא רק משהו, איזו מדינה שהמלך מנהיג אותה, אלא הוא הגוף של המלך, אז ממילא, כמו שאדם רואה מלך גשמי, הוא לא פוחד מ-מהבשר של המלך. הוא פוחד מ-מהנשמה של המלך, מהאישיות של המלך. אז כשהוא יתרגל לראות בעולם את הגוף של הקדוש ברוך הוא, אז ממילא תהיה לו יראה מ-מהנשמה של הקדוש, מהקדוש ברוך הוא עצמו. כן.

13:00 דובר 16 שהוא יראה את הגוף? מה זה אומר, זה?

13:02 דובר 13 הוא הביא קודם משל, באמת דיברנו על זה.

13:04 דובר 16 אה, בשבוע שעבר?

13:06 דובר 13 כן. רואים, אה, את לא היית. הוא הביא משל שאדם עומד מול מלך. ממה הוא פוחד? הוא פוחד, יש לו יראה. הוא פוחד מהמלך, נכון?

13:16 דובר 16 כן, זה הבנתי. אבל אתה אמרת כשהוא רואה את הגוף של המלך.

13:19 דובר 13 כן. אדם כשהוא רואה את המלך הוא לא רואה את השכל והרגש, את הנשמה של המלך. הוא רואה את הגוף. בגוף המלך לא שונה מאף אחד אחר. למה מזה הוא פוחד ומזה הוא לא פוחד? הרי הוא לא רואה את הנשמה, הוא לא רואה את ההבדל. למה מזה הוא כן פוחד?

13:35 דובר 16 לא יודע.

13:36 דובר 13 כי הוא יודע שבתוך המלך, בתוך הגוף הזה יש נשמה כזאת שזה משהו, זה לא כמו כולם. הוא פוחד מהנשמה. את הנשמה הוא לא רואה. אז מה? מה? מה אתה פוחד? ממה ש-ממה שאתה לא רואה? אומר, עצם זה שהוא רואה את הגוף, הוא יודע שיש פה נשמה. לא צריך, הוא לא צריך להסביר לו את זה. הוא רואה את הגוף, הוא יודע את זה. הוא יסביר את זה באריכות. איך, כן. על דרך זה, אם אדם ברור לו, הוא מתרגל. צריך להיות כמו אומן. מה, אמונה מלשון א-א-א-

14:06 דובר 16 אמונה.

14:06 דובר 13 אמונה מלשון אומנות. הוא מאמן את עצמו כל הזמן להתבונן, לחשוב על זה שהעולם זה הגוף. כן, חז"ל אמרו שמה הנשמה ממלאת את הגוף, כך הקדוש ברוך הוא ממלא את ה... את העולם. העולם זה כמו גוף גדול. אז כשהאדם מתרגל לחשוב שהעולם זה הגוף של הקדוש ברוך הוא, כביכול, אז, אז, אז, אז, אז מה אכפת? כמו שמהמלך הוא פוחד מהנשמה ולא מהגוף, אז אותו דבר הוא הסביר את זה באריכות, עם, עם, עם שני משלים, עם הרבה פרטים. למה זה יביא את האדם גם ל...

14:46 דובר 16 לא קל.

14:47 דובר 13 אז

14:48 דובר 17 נעים

14:49 דובר 13 אז עוד פעם יש היראה ה-ה-הבסיסית, נקראת, זה נקרא קבלת עול. יש מלך ואני מקבל את מלכותו. אחר כך יש מעבר לזה יראה ממה שהמלך מנהיג את המדינה. ואז היראה היא מהחטא. זה נקרא יראת חטא. ויש יראה פנימית יותר שנקראת יראת אלוקים. יראת אלוקים, הוא כבר ירא מהמלך בעצמו. כן, בסדר?

15:18 דובר 16 כן.

15:19 דובר 13 אז היה, היה שם חמש דרגות או שש דרגות ועוד עניינים. הוא דיבר גם על אהבת השם שם באמצע, אבל באופן כללי שני הפרקים דיברו על שלוש הדרגות האלה ביראה, שלכל שלוש הדרגות האלה ביחד אדמו"ר הזקן קרא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה", וצריך את כל השלוש. צריך קבלת עול, כי בלי זה אין שום דבר. צריך שיהיה לו יראת חטא, כי בלי זה הוא יעשות, יעשה... הוא לא יצליח לעמוד בניסיונות קשים, וצריך להיות גם יראת אלוקים, כי בלי זה אז, אז זה אולי יועיל לו לסור מרע, אבל זה לא יעזור לו לעשות טוב. אדם מרגיש את המלך בעצמו, זה ידחוף אותו גם לעשות טוב. כך הוא הסביר. עכשיו הוא מתחיל בפרק מ"ג: "והנה על יראה תתאה זו". איזה יראה תתאה? יראה האחרונה שדיברנו, יראת אלוקים, שקראנו לה יראה תתאה, היא חלק מהיראת-- היא הדרגה הכי עליונה-- גבוהה ביראה תתאה, אבל היא יראה תתאה. כן. "על יראה תתאה זו שהיא לקיום מצוותיו יתברך בבחינת סור מרע ועשה טוב", כי עניין של סור מרע ועשה-- יראה שמביאה גם לעשה טוב, שהיא בעיקר יראת אלוקים. על יראה הזאת, על זה אמרו: "אם אין יראה אין חכמה". חז"ל אמרו: "אם אין יראה אין חכמה. אם אין חכמה אין יראה". איפה זה כתוב?

16:59 דובר 18 איפה?

16:59 דובר 13 פרקי אבות. נכון. נו, אז ממה מתחילים?

17:05 דובר 18 מה זאת אומרת?

17:07 דובר 13 חז"ל אמרו--

17:07 דובר 18 רק אדם למטה?

17:09 דובר 13 כן. מה אדם צ-- חז"ל אמרו: אם אין יראה, אדם שאין לו יראה לא יכול להיות לו חכמה. אם אין חכמה, לא יכול להיות לו יראה.

17:18 דובר 18 אז מה בא קודם, מה שאתה שואל?

17:19 דובר 13 לא, ממה הוא יתחיל? הוא לא יכול להיות לו חכמה כי אין לו יראה, לא יכול להיות יראה כי אין לו חכמה.

17:25 דובר 18 הוא יתחיל מהיראה.

17:26 דובר 13 אה, אבל הוא לא יכול להתחיל מהיראה כי אין לו חכמה.

17:29 דובר 18 ברגע שתהיה לו יראה יהיה לו חכמה.

17:31 דובר 13 אבל כתוב אם אין חכמה אין יראה.

17:34 דובר 19 אחד עוזר לשני. אז מה, מה, מה הראשון? זה...

17:38 דובר 13 אחד, אם אחד לא יכול להיות בלי השני.

17:41 דובר 18 זה אומר שצריך להתחיל מלרכוש--

17:42 דובר 19 בו זמנית כאלה.

17:44 דובר 13 לא.

17:45 דובר 18 לא?

17:46 דובר 13 ממש לא.

17:46 דובר 19 אולי החכמה קודמת ליראה?

17:48 דובר 13 בטח שלא. איך יכול להיות חכמה אם אין יראה?

17:51 דובר 18 בוא נשמע מה אתה אומר.

17:55 דובר 13 לפחות את השאלה מבינים, זה כבר טוב.

17:57 דובר 18 כן, בטח. לפחות את השאלה מבינים.

18:01 דובר 13 יש לי איזה סיפור ארוך אבל עכשיו...

18:05 דובר 19 אפשר, אפשר.

18:05 דובר 18 אז אל תגיד, אתה מסקרן.

18:07 דובר 19 אפשר עכשיו לספר, אני צריכה להגיע. אמרתי לך כבר, כבר תמה. עוד יש לי חלשה.

18:13 דובר 18 שתעשה סיפור. תאריך וסיפור.

18:15 דובר 19 לא, אני רוצה לתת לך טלפון ש-ש-שאלתי אותך אתמול על זה.

18:19 דובר 18 אה כן, כי הם לא, לא--

18:22 דובר 13 כשהרבי קיבל את הנשיאות, אז הרבי במאמר חסידות הראשון הוא סיפר, אה, סיפור מכל אחד מהאדמו"רים. סיפור מכל אחד, כל המאמר הוא--

18:32 דובר 19 מי סיפר?

18:32 דובר 13 הרבי.

18:33 דובר 19 אה. לא, לא שמעתי.

18:34 דובר 13 אז כל סיפור זה בערך שורה, בין שורה לשורה וחצי. כל סיפור. עכשיו הסיפורים במקור הם סיפורים שהרבי הריי"צ מספר. זה סיפורים, סיפורים. הוא מספר שישה סי-- שבעה-- שישה סיפורים, כל אחד מהאדמו"רים. כל סיפור, אה, מספר את ה... אפשר לספר סיפורים גם בקיצור. אז ה-ה-הנקודה של הסיפור היה אחד החסידים שהיה-- שדרכו הייתה כשהיו שואלים אותו שאלה, והיה מסביר קודם כול, שואלים את השאלה, ואם היו בסוף מבינים את השאלה, בסוף היו מסבירים גם, הוא היה מסביר גם את ה-- העיקר, העיקר היה להבין את השאלה. אז מספרים שפעם אחת-- הרבי הריי"צ מספר שפעם אחת באו לשאול אותו, הוא כבר היה, זה כבר היה ש-- בצהריים כבר, הוא כבר היה אחרי התפילה וכבר ו-ו-הוא כבר רצה, כבר קם לתיקון חצות, והרי הוא כבר היה אחרי סדר יום מאוד, מאוד ארוך ורצה ללכת הביתה לעשות איזו הפסקה לפני מנחה. אז הוא היה אחד כזה שכל היום רק יושב ולומד ומתפלל. מה שהיה, שהוא אחרי הצהריים רצה לעשות איזו הפסקה קצרה לאכול משהו ולחזור לבית מדרש. אז ניגשו אליו קבוצה של הבחורים, האברכים, ו-ו-ותפסו אותו לשאול אותו איזה משהו שלא היה מובן להם במאמר שהרבי אמר בשבת הקודמת. אז הוא אמר, "השאלה שלכם היא שאלה עמוקה וצריך להבין את השאלה. בואו, בואו נצא". התחילו ללכת, ל-ל-לכת, ללכת מחוץ לעיר, ועברה עוד שעה ועוד שעה ועוד שעה, תוך כדי הם הולכים והוא מסביר, מסביר להם, מסביר להם את השאלה שלהם עד שנהיה ערב ונהיה לילה וכבר היה צריך להתפלל מעריב וחזרו. זה... לא זוכרים בסוף אם הוא כן גמר להסביר להם את השאלה או לא גמר, אבל הרבי הריי"צ... תראו.

20:18 דובר 13 אצל חסידים אומרים, נו ככה, יש אנשים אוהבים לשאול קושיה, קושיה יש לי, יש לו. כן, הוא יש לו. הוא רוצה להראות שהוא יש לו. הוא יודע, ה-ה-הוא יודע, הוא יודע ללמוד. הוא יודע, הוא יודע למצוא קוש-- אצל חסידים אומרים, אה, כשאתה בא לשאול קוש-- שאלה בתורה, השאלה צריכה להיות טובה. אתה הולך עכשיו לשאול משהו, לערער על הסמכות של הקדוש ברוך הוא. השאלה צריכה להיות טובה. תירוץ כן יהיה לך, לא יהיה לך, זה כבר פחות חשוב. זה-- התורה היא בטוח נכונה, אבל השאלה שלך תבסס אותה כמו שצריך. טוב, הארכנו במקום שצריך לקצר. אה, אז מה התחלנו בזה? ל-ל-- את השאלה הבנו, כן.

21:10 דובר 20 אין יראה אין חכמה.

21:10 דובר 13 אין יראה, אין חוכמה. אין יראה. אז מה? עם מה מתחילים? אז אומר אדמו"ר הזקן כך. על אותה יראה שעליה קראנו לה יראת אלוקים, שהיא לקיום מצוותיו מבחינת סור מרע ועשה טוב והקדמה לקיום התורה ומצוות, עליה אמרו: אם אין יראה אין חוכמה. חוכמה זה חוכמת השם, תורה ומצוות. אי אפשר לקיים תורה ומצוות על באמת אם אין יראה, אז יראת אלוקים, יראת ה', היא השער לקיום התורה. זה נקרא אם אין יראה אין חוכמה. ולפני שהוא ממשיך הלאה אז הרבי אומר במאמר המוסגר, מוסיף: "ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות". במה יש קטנות וגדלות? באותה דרגה שלישית של יראה שקראנו לה יראת אלוקים. בזה עצמו יש קטנות וגדלות. זאת אומרת, הרבי בא להגיד שביראה תתאה יש דרגה רביעית. חוץ מקבלת עול ויראת חטא יש יראת אלוקים. ביראת אלוקים יש שתי דרגות. בחינת קטנות של יראת אלוקים זה מה שהוא דיבר בפרק הקודם. בחינת גדלות, היינו כשנמשכת בחינת יראה זו מהתבוננות בגדולת השם דאיהו ממלא כל עלמין ומהארץ לרקיע וכולי. אומר ככה. יראת אלוקים, אמרנו מה? שאדם מתבונן בעולם והוא מתבונן בזה שכל העולם זה הגוף של המלך. זה יראת אלוקים. מרגיש, מרגיש את עצמו ליד המלך. מה הייתה ההתבוננות בפרק הקודם? מי היה המלך? מי היה הגוף של המלך? העולם. כן. אבל אתה התבוננת עד עכשיו בעולם הגשמי. ומי היה המלך שהתבוננת שנמצא בתוך העולם? החיות האלוקית שמחיה את העולם הגשמי. כן. אם אתה תתבונן שהגוף של המלך זה לא העולם הגשמי, זה העולמות הרוחניים, ואתה תקלוט בנפשך את הגודל, את העוצמה של העולמות הרוחניים, ותבין שהמלך מחיה את אותם העולמות ההם, היראה שלך תהיה

23:42 דובר 13 הרבה יותר גדולה. ומדוע? מאיזה מלך פוחדים יותר? במה תלוי כמה אדם ירא מהמלך?

23:55 דובר 20 בגדולה של המלך?

23:56 דובר 13 בגדולה של המלך. ככל שהמלך יותר גדול, אז באופן טבעי אדם ירא יותר, נכון? במה מתבטאת גדולה של מלך?

24:05 דובר 20 במקום שהוא שולט עליו?

24:08 דובר 13 ככל שיש לו יותר אנשים במדינה, מלך גדול, יש לו הרבה אנשים, מלך קטן, הם כזה מלך על העיר של... יש ב... כתוב שכשכבשו את הארץ, יהושע כבש את הארץ, היו לו שלושים ואחד מלכים. יש דעה, רש"י מביא שהמלכים לא היו, לא גרו כולם בארץ. יש דעה שכל השלושים ואחד מלכים היו בארץ. מה היה, מה פירוש מלך? היה עיר פה ועיר פה ועיר פה.

24:39 דובר 20 כל ראש עיר.

24:40 דובר 13 כן, כל ראש... כמה ערים היו פה, כמה אנשים היו פה, כל, זה כל איזה עיר עם שלושים, שלושים בתים. זה יש מלך? גם כן מלך, אבל זה לא מלך כמו אחד שהוא... כן. אז על דרך זה. אם אדם, אם המלך שעליו הוא מתבונן זה העולם הזה הגשמי, זה כבר יראת אלוקים. הוא ירא מהמלך. אבל איזה מלך? אם הוא מתבונן שהגוף זה כל העולמות, כמו שעוד מעט יבאר, וככל שהעולם, הגוף, העולם יותר גדול, אז המלך יותר גדול, אז זה יביא לו יראה הרבה יותר עמוקה. אז הוא מפרט קצת מה זה בחינת גדלות. עוד פעם, גדלות של יראת אלוקים. מדברים עדיין יראה תתאה. כן? עוד לא מדברים על יראה עילאה, זה רק דרגה רביעית ביראה תתאה. "דהיינו, כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת השם דאיהו ממלא כל עלמין." מה פירוש הוא ממלא את כל העולמות? כי הוא מחיה את, לא רק את העולם הזה, אלא את כל העולמות. מה זה כל העולמות? אומר, קודם כל נסתכל רק על העולם שלנו. חז"ל אמרו שמהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה. ת"ק זה? מה? ת"ק.

25:58 דובר 20 חמש מאות.

25:59 דובר 13 חמש מאות. כן. מה זה וכולי? בין רקיע לרקיע וכולי. מהארץ לרקיע זה ת"ק, מהלך ת"ק שנה. כמה זה מהלך ת"ק שנה בגשמיות? אממ. אדם הולך ביום, אדם ממוצע. חז"ל אמרו שאדם הולך ביום ממוצע ביום עשר פרסאות, ארבעים קילומטר. אדם שקם צריך עכשיו להגיע, לא יודע, לאיזשהו מקום.

26:31 דובר 20 לעבודה.

26:32 דובר 13 לא לעבודה. הוא צריך להגיע. הוא עולה, עולה לרגל עכשיו לירושלים והוא גר בבבל. כן, הוא גר רחוק ואין לו, אין לו עגלה, אין לו כסף, הוא צריך ללכת ברגל, אין ברירה. הוא יודע את המרחק, הוא מחשב.

26:45 דובר 20 יש את הלית היום שמה, איזה...

26:47 דובר 13 אה?

26:47 דובר 20 יש את הלית היום של הצעדים.

26:49 דובר 13 כן, כן. אז... אז חז"ל אמרו שעשו חשבון שאדם ממוצע הוא קם בבוקר עם עלות השחר, מתפלל, מתחיל ללכת עד השקיעה. הוא הולך לאט, לא רץ, הולך לאט לאט. אדם ממוצע הולך ביום רגיל, הולך הליכה רגילה של ארבע קילומטר בשעה, הליכה איטית נורמלית עם חמור או משהו. הולך עשר שעות, ארבעים קילומטר. זה ארבעים קילומטר ביום, עשר פרסאות. נו, ואם הוא הולך כל יום במשך שנה שלמה, אז זה חתיכת מרחק. הוא יכול להקיף את כל כדור הארץ. ואם הוא הולך את זה חמש מאות שנה, אז זה מרחק. אז חז"ל אמרו שהמרחק מהארץ לרקיע זה מהלך ת"ק שנה. אחר כך עובי הרקיע זה גם ת"ק שנה.

27:42 דובר 20 אה, זה לא מרחק? חמש מאות כאילו.

27:45 דובר 13 חמש מאות מהלך. כן.

27:48 דובר 20 לא, מה שאתה אומר זה מהלך ת"ק.

27:51 דובר 13 נו?

27:51 דובר 20 לא כאילו חמש מאות קילומטר.

27:54 דובר 13 לא חמש מאות קילומטר.

27:55 דובר 20 לא, לא.

27:55 דובר 13 המרחק שהאדם הולך בחמש מאות שנה ב...

27:59 דובר 20 הוא עשה את החשבון שאם ביום ארבעים קילומטר...

28:03 דובר 13 זה גם, זה גם יותר מחמש מאות אלף קילומטר. עכשיו תעשו חשבון, תעשי ארבעים, ארבעים קילו... לא, נגיד, נגיד שלוש מאות חמישים ימי הליכה בשנה, אז זה ארבעים כפול שלוש מאות חמישים.

28:17 דובר 20 נו, רק שלוש מאות אם זה חג.

28:20 דובר 13 ארבעים כפול שלושה, ארבעים כפול שלוש מאות כפול חמש מאות. כמה יוצא? אה, זה מהלך נקרא.

28:28 דובר 20 תנסי ללכת, תנסי ללכת חצי מזה.

28:32 דובר 13 זה, זה...

28:33 דובר 20 מה שהבנתי זה אחרת.

28:36 דובר 13 זה, זה, זה הפשט. זה פשט בחז"ל.

28:40 דובר 20 כן, זה לא...

28:40 דובר 13 אז מהלך מהארץ לרקיע זה ת"ק שנה. כל העובי של הרקיע הוא גם כן ת"ק שנה. הרקיע יש לו... עכשיו

28:49 דובר 20 אין סוף.

28:51 דובר 13 עכשיו יש הרי שבעה רקיעים, אז כל רקיע הוא גם ת"ק שנה ובין רקיע לרקיע יש גם כן רווח של ת"ק שנה כמו מהארץ לרקיע. כן?

29:06 דובר 20 מעניין אם היה את העניין של החללית אז זה היה נכנס.

29:08 דובר 13 רגע, עוד לא גמרנו.

29:12 דובר 20 נו, נראה לי קראתם מהר.

29:13 דובר 13 שווא יהיה, שווא יהיה. אז כמה בסך הכל יש לנו ת"ק שנה? אם יש לנו שבעה רקיעים ושבעה רווחים ועוד מהארץ לרקיע הראשון. אז כמה בסך הכל?

29:31 דובר 20 בין שבעה רקיעים יש שישה.

29:34 דובר 13 מה? נכון.

29:35 דובר 20 ומהארץ...

29:36 דובר 13 כן, ועובי, כן, ועובי הארץ עצמו גם כן ת"ק, שכחנו.

29:41 דובר 20 אז שמונה. אז חמש עשרה.

29:43 דובר 13 חמש עשרה.

29:44 דובר 20 חמש עשרה כפול חמש מאות.

29:45 דובר 13 כן? מה זה? מה זה מזכיר ולמי? מי קופצת ראשונה?

29:50 דובר 20 מה? המספר חמש עשרה?

29:53 דובר 13 כן, אני אתן לכם רמז. הקישור של ת"ק וחמש עשרה מה מזכיר למי?

30:02 דובר 20 שם השם? אה, חבל.

30:05 דובר 13 אף פעם לא שמעתם תקט"ו?

30:08 דובר 20 אה, לא. כן.

30:10 דובר 13 אה, כן. אה, אה, אה, נו, נו.

30:11 דובר 20 אתם רואים?

30:13 דובר 13 כן, כן.

30:14 דובר 20 ויתחנן מה?

30:15 דובר 13 בדיוק. כשמשה רבנו... הקדוש ברוך הוא גזר עליו שלא ייכנס לארץ. אז כתוב "ויתחנן אל השם בעת ההיא", אז חז"ל אמרו שויתחנן זה גימטריה תקט"ו, שהוא התחנן, התחנן לקדוש ברוך הוא חמש מאות וחמש עשרה תפילות. אבל חז"ל לא אמרו שהוא התפלל חמש מאות וחמש עשרה. חז"ל אמרו שהוא התפלל תקט"ו. אז אחד הביאורים בזה בחסידות שהוא התפלל חמש עשרה פעמים ת"ק תפילות. הכוונה שהוא התפלל עד למעלה משורש כל העולמות.

31:01 דובר 20 בסוף הוא לא נכנס.

31:01 דובר 3 עוד שנה, עוד חודש אתם בארץ.

31:03 דובר 20 התפלל, התפלל ולא קרה כלום.

31:07 דובר 13 עכשיו אנחנו רואים רק את העולם הזה, וכשאומרים לנו שיש עולם כזה ועולם רוחני ועוד ועוד ועוד ועוד וכל זה, כל זה, כל השבעה רקיעים, הת"ק, חמש עשרה ת"ק, זה רק עולם גשמי.

31:23 דובר 20 מה?

31:23 דובר 13 זה רק עולם גשמי.

31:26 דובר 20 לא הבנתי.

31:26 דובר 13 זה לא עולם רוחני.

31:28 דובר 20 איפה?

31:29 דובר 3 חשבתי שהרקיעים זה...

31:30 דובר 20 כל הרקיעים.

31:31 דובר 13 כל הרקיעים זה חלק מהעולם הגשמי.

31:34 דובר 20 יש רקיעים?

31:36 דובר 13 מה לעשות?

31:40 דובר 3 איך זה בא לידי ביטוי אצלנו בחיים? מה זה אומר?

31:45 דובר 20 אמרת ככה?

31:46 דובר 3 לא, באמת, איזו תשובה כזו?

31:52 דובר 13 אפשר להביא לזה כמה הסברים, אבל לא כרגע. זה מסובך. לא כל כך נוגע לנו. גם בגשמיות אנחנו חיים ב-ב-בעולם ענק. נכון שאנחנו את כל הדברים הגשמיים שהם לא חלק מהעולם שלנו, אנחנו לא רואים אותם, לא שומעים אותם. אבל כתוב שהכוכבים, שבעת כוכבי הלכת, אז יש להם נשמה. לא סתם שיש להם נשמה, אלא הנשמה שלהם גדולה מדעת בני האדם, והם עובדים את השם ומתפללים, והגוף שלהם זה הכדור... שמקיף את הארץ. אה, לא פה המקום עכשיו.

32:49 דובר 4 זה מעניין.

32:49 דובר 13 מסביב לארץ יש שבעה כדורים ענקיים, לא עיגולים, כדורים ענקיים שבתוך-

32:59 דובר 4 רגע, לשמה גם יש מלאכים.

33:01 דובר 13 בתוך כל כדור קבוע באיזשהו, איזושהי פינה פצפונת בכדור קבוע גם איזשהו כוכב, וכשכל הכדור הענק הזה מסתובב הכוכב מסתובב יחד איתו.

33:13 דובר 4 מה זה כוכבי לכת?

33:15 דובר 13 כוכבי הלכת זה הכוכבים שהולכים. למה הם הולכים? כי הם קבועים בתוך הכדורים הענקיים האלה, וכשהכדורים מסתובבים אז ה-הם קבועים בתוכם אז הם מסתובבים גם כן. עכשיו, ממה עשויים הכדורים האלה? הרי חללית נוסעת, היא לא נתקלת שמה בשום דבר, אבל כתוב שזה חומר גשמי. מה סוג של גשמיות אני לא יודע. מה?

33:37 דובר 4 לא רואים את זה?

33:39 דובר 13 לא, לא רואים את זה ולא שומעים את זה ולא מריחים את זה. זה נקרא ב-ב-בלשון של ימינו זה נקרא חלל ריק. הריק של החלל. ממה זה עשוי? אף אחד לא יודע, אבל זה עדיין לא מש-- זה לא חומר גשמי כבר רמ-

33:54 דובר 4 במפה זה מצויר ככדור.

33:57 דובר 13 מה?

33:59 דובר 4 במפה זה מצויר-

33:59 דובר 13 לא, במפה מצויר רק המסלול של הכוכב. אבל לא מצויר, לא מצויר, לא מצויר הכדור. על כל פנים, כל זה... ודאי שאם יש פה בעולם הגשמי כל כך הרבה, אז ודאי שבעולמות עליונים יש עוד הרבה יותר. וכל זה מדובר רק על העולם הגשמי, החלק המזוכך יותר שלה ועוד יותר מזוכך, הכל דברים גשמיים. אחר כך הוא אומר עוד יותר מזה, למעלה מכל שבעת הרקיעים אז יש רגלי החיות. חיות זה המלאכים. אחד מהמלאכים הגדולים יותר. שהרגליים שלהם, הדרגה הכי נמוכה של המלאכים, יותר גדולה מכל ה... וכולי. מה זה וכולי? אחר כך כתוב שם רגלי החיות. יש שמה שוקי החיות וירכי החיות והראש וקרני החיות, שגם בחיות עצמן, במלאכים עצמם יש דרגות שכל דרגה במלאכים היא, כל דרגה היא לעומתה כל מה שלמטה זה אין ואפס. ולא רק זה, אלא גם השתלשלות כל העולמות הרוחניים שיש למעלה מהעולמות האלה, מעלה מעלה עד רום המעלות, והכל הקדוש ברוך הוא מחיה את כולם. אז כשאדם מתבונן ולומד בקבלה או בחסידות, כל סדר ההשתלשלות וכל סדר המלאכים וכל סדר העולמות ומה שיש בעולמות ו-ו-ו-ואריכות עצומה, עצומה, עצומה שמוסברת גם בהמון המון המון ספרים בעומק מאוד גדול. מתבונן בכל זה שהקדוש ברוך הוא מחיה את כל זה, אז זה פועל עליו יראה עצומה הרבה הרבה יותר מאשר מתבונן שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם הגשמי. כן. אז זה יראת אלוקים וזה יראת אלוקים. אז זה יראת אלוקים מזה שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם הגשמי. פה מתבונן שהקדוש ברוך הוא מחיה עולם כזה גדול, כזה ענק, זה פועל עליו יראה הרבה יותר פנימית, הרבה יותר חזקה, ואז זה... כן. ואף על פי

36:13 דובר 13 כן נקרא יראה, זו יראה חיצונית ותתאה. למרות שבוודאי שאדם מתבונן ו-ב... מעמיד חיל לנגד עיניו את גדולת השם שמחיה את כל העולמות, זה-זה יכול להפיל פחד אמיתי, אבל זה עדיין נקרא חיצוני. מדוע? מאחר שהיראה הזאת נמשכת מהעולמות, על מה הוא מתבונן? הוא לא מתבונן על הקדוש ברוך הוא, הוא מתבונן על איך שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולמות. כל היראה הזאת היא על מה אדם חושב. כמה הקדוש ברוך הוא גדול במה? בזה שהוא עושה. בכלל לא חושב על הקדוש ברוך הוא, חושב על-- רק על הפעולה של הקדוש ברוך הוא. כל הגדולה שהוא משווה לעצמו, גדולת השם, במה מתבטאת הגדולה? בזה שהוא פועל משהו בעולמות. אז בכלל הוא עוד לא מסתכל על גדולתו של הקדוש ברוך הוא. הוא מסתכל רק על הפעולה שלו.

37:06 דובר 5 אבל זה לא נכון. אז מ-מישהו שעושה משהו, אז מה? מסתכלים על הפעולה ואומרים זה לא שייך לרוית[?] או זה לא שייך לרב או זה...

37:14 דובר 13 כן!

37:15 דובר 5 אז מה? אז למה אתה עושה הפרדה כזאת? זה אחד עם השני. זה לא נכון. זה לא להסתכל על-- אני אומרת, מה אני עושה הפרדה? אני מסתכלת-

37:23 דובר 13 לא, לא, לא. את צ-את צ- את צודקת. את צודקת, אבל זה לא נכון מה שאת אומרת.

37:28 דובר 5 למה?

37:30 דובר 13 את צודקת במה שאת אומרת אבל לא בתוכן, לא בהבנה של הדבר.

37:38 דובר 5 אוקיי.

37:38 דובר 13 כשאומרים, אה, מיכאל שתה קפה. כן? אז מה? זה המהות של מיכאל שהוא שתה קפה?

37:47 דובר 5 אם ציינתי את זה, לא, זה אני לא נותנת את המהות.

37:50 דובר 13 זה אומר משהו על האישיות?

37:52 דובר 5 לא. אבל יש דברים-

37:55 דובר 13 אבל יש דברים שכן י-י- יכולים להעיד על ה-

37:57 דובר 5 יש פעולות שהן רציניות, אתה אומר על, על העולם. אז זה משהו שאני אומרת וואו, אם הקדוש ברוך הוא עשה את העולם הזה, אני לא מסת-- אני, זה נטו מעצים את הקדוש ברוך הוא-

38:08 דובר 13 במה?

38:09 דובר 5 כי הפעולה הזאת זו פעולה שאף אחד לא מסוגל לעשות.

38:11 דובר 13 בדיוק.

38:12 דובר 5 היא מיוחסת רק אליו.

38:13 דובר 13 בדיוק.

38:13 דובר 5 אבל זה מעצים אותו, מעלה אותו.

38:15 דובר 13 בדיוק. ולכן זה פועל אצלי יראה. אבל כשמתבוננים על זה שבשביל הקדוש ברוך הוא כל זה שהוא ירד, ברא את העולם, זה אפילו לא יריקה, זה בשבילו השפלה עצומה.

38:28 דובר 5 לקדוש ברוך הוא?

38:28 דובר 13 כן. הקדוש ברוך הוא אין סוף! לברוא עולם? הוא אפילו לא... איך הוא לא... שהוא אפילו לא התאמץ.

38:36 דובר 5 בצער ודאג, זה ה, זה ה, זה ה... סטטה שלי.

38:39 דובר 13 או. אז המשל תכף, תכף נראה מה זה מדובר, מה זה יראה עילאה. כרגע מדובר על יראה תתאה, ושבמה מתבטאת הגדולה? כשמסתכלים על הפעולה. אם הוא עושה כזו פעולה גדולה אז הוא... כזה, כזה, כזה. כן? אז נכון שזה יראה ונכון שזה מביא את האדם ליראה מאוד גדולה, אבל להיות סוף סוף ממה היראה? היראה נובעת מזה שמתבוננים בפעולות שלו. לא מתבוננים בו. אז זה כמו על דרך משל שאדם מתפעל ממישהו, מ... אנחנו אומרים איזה, איזה אדם, איזה מתמטיקאי גדול שהוא, אה, שמשחק עם הילד שלו, אז הילד מתפעל, "וואי, כמה יפה אבא יודע לבנות איתי בחול". בשביל הילד זה... אבל בשבילו זה אין ואפס. זה לא האישיות שלו, זה לא הוא בכלל. אז לכן זה נקרא יראה תתאה. זה יראת אלוקים. זה יכול להביא את האדם לפחד אמיתי. לא סתם יראה, לפחד אמיתי. אבל ממה הפחד? זה נקרא חיצוני. מאחר שנמשכת מהעולמות שהם לבושים של המלך אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. אז אם זה בסך הכול יראה חיצונית, אז בשביל מה צריך אותה בכלל? לך ישר ל... יראה עילאה. לא. רק שהיא, היראה הזאת, היא השער והפתח לקיום התורה ומצוות. אם אדם לא תהיה לו יראה אז הוא לא... הוא יעבוד את עצמו והוא לא, הוא לא יעבוד את השם. אז קודם... אז זה נקרא... לכן אמרו חז"ל "אם אין יראה אין חכמה". אם אדם אין לו, הוא לא עובד על יראת השם שלו, גם קבלת עול וגם יראת אלוקים, גם קטנות וגם גדלות, אז הוא לא עובד אלוקים. כשהוא עובד אלוקים אז יכול להיות לו חכמה. הוא

40:44 דובר 13 מקיים את התורה ומצוות באמת עם, עם רגש. אז מה זה יראה עילאה? אך היראה עילאה, יראת בושת ויראה פנימית, היא נמשכת מפנימיות האלוקות שבתוך העולמות. עליה אמרו אם אין חכמה אין יראה. אז כשחז"ל אמרו אם אין יראה אין חכמה, אם אין חכמה אין יראה, הם דיברו על שני דברים שונים. יש בחינה אחת בחכמה שזה קיום תורה ומצוות, שבלי יראה לא מקיים מצוות, שלו לא יהיה אמיתי. אם אין יראה אין חכמה. אבל יש יראה אחרת, יראה עליונה, יראת בושת, יראה שהוא ירא השם. שהקדמה לזה צריך להיות חכמה. איזו חכמה היא הקדמה לאותה יראה ומדוע צריך חכמה בשביל הקדמה? ליראה תתאה לא צריך שום הקדמה, היא עצמה ההקדמה. ליראה עילאה, אם אין לו איזושהי הכנה הוא לא יוכל להגיע אליה, וההכנה להגיע ליראה עילאה זה חכמה. מהי הכנה ומהי יראה? חכמה היא כוח מה. כמו שכתוב "והחכמה מאין תימצא?" חכמה זה עניין של ביטול. איזהו חכם? חז"ל דייקו שחכם הוא זה שרואה את הנולד. למה אמרו חכם רואה את הנולד? לכאורה היה אפשר לעשות... אם אני עכשיו אעזוב את הכוס, היא תיפול למטה או לא?

42:36 דובר 6 ברור.

42:36 דובר 13 ברור. צריך להיות חכם בשביל זה?

42:39 דובר 6 לא.

42:39 דובר 13 לא. למה? זה ברור. אני מבין את זה. דבר שאדם מבין הוא לא צריך לראות. אפשר לעשות חשבון.

42:51 דובר 6 נכון.

42:51 דובר 13 יש כוח משיכה ויש פה ושם. כן, אם אני אוכל אז אני לא ארעב. כן, אם אני אזיז את הרגליים אז אני אלך. אני אלמד, אז אני אהיה חכם וכן הלאה, כן? זה סיבה ותוצאה. דבר של קצת חשבון. מה, מה אומרים כל... למה כל חכמי הטבע כל כך אומרים אבולוציה? מה, מה, מה יושב, מה יושב בשכל, בהנחת היסוד? אנחנו רואים שכל דבר גורם לדבר שאחר כך, נכון? נו, אז אם זה, אז מה שהיה קודם, מה שהיה קודם, מה שהיה קודם, מה שהיה קודם. בטח, זה, זה... לך אחורה, לך קדימה. איך אנחנו יכולים לחשב, אה, אם יהיה גשם או לא ירד גשם? קח את הנתונים מפה, את הנתונים. זה, זה שאנחנו לא יודעים מספיק, לא מצליחים תמיד כי אין לנו את כל הנתונים. אם היה לנו את כל הנתונים אז, אז היינו יודעים בדיוק לחשב מה, מה היה ומה יהיה. נאסוף עוד, עוד, עוד נתונים, בסוף אנחנו נדע הכול. נכון? זה, זה, זה היסוד. כן? אז מה? בשביל מה צריך להיות חכם לראות את הנולד? אם אדם הוא יש לו הרבה ידיעות והוא חכם והוא יש לו, אז הוא יכול לעשות חשבון, לא צריך לראות. אז, אז הדיוק הוא כזה. אה, מה פירוש חכם רואה את הנולד? הנולד, שרואה כל דבר איך נולד ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך. חכם זה לא אחד שרואה מה עתיד להיות, אלא רואה את הנולד. פירוש שהוא רואה כל דבר בעולם שהוא מסתכל עליו, מה הוא רואה בו? הוא רואה איך הקדוש ברוך הוא מוליד אותו עכשיו מאין ליש.

44:46 דובר 7 פירוש חדש.

44:47 דובר 13 אה?

44:48 דובר 7 פירוש חדש.

44:49 דובר 13 אחרת היה צריך להגיד זהו חכם המבין את הנולד. חכם רואה את הנולד. למה זה שייך רק להגיד ראייה? כי זה דבר שאי אפשר להבין אותו. אפשר... איך אפשר להבין איך אין נהיה יש? אנחנו יכולים להבין איך, אה, איך חתיכת מתכת נהיית כלי. כן? משנים לה את הצורה. אבל איך כלום נהיה... נהיה משהו? אחרי שהוא נהיה משהו אני יכול להבין שאפשר מהמשהו הזה משהו אחר. אבל לפני ש... אין כלום. תנסו, תנסו... תנסו לתאר בדמיון. אין כלום. לא פירוש... לא רק שאין, אין אדמה ואין שמיים ואין... אין כלום. כשאנחנו מנסים לתאר, לדמיין לעצמנו אין כלום, אנחנו מדמיינים לעצמנו

45:45 דובר 7 כלום.

45:45 דובר 13 חלל ריק, נכון?

45:47 דובר 7 כן.

45:48 דובר 13 אבל לא חדר. חדר יש לו קירות.

45:50 דובר 7 כלום.

45:50 דובר 13 ריק. אין כלום. אבל, אבל, אבל גם, גם, גם חלל גם לא היה. הקדוש ברוך הוא ברא את החלל. אין כלום. גם חלל אין. אין, אין משהו שממנו אפשר לעשות משהו. אין איפה לעשות... אנחנו לא יכולים. כן? אדם לא יכול... זה מחוץ ל, מחוץ לקופסה שלנו. חכם זה אחד כזה שכל דבר בעולם הוא מסתכל כל הזמן איך הוא נהיה מאין ליש.

46:31 דובר 7 איך זה נראה שמסתכלים על זה? מה, מה צריך לראות? זאת אומרת, זה משהו...

46:37 דובר 13 זה קורה במציאות?

46:38 דובר 7 זה משהו שהוא... זה משהו... זה גם בתוכנו? כאילו זה משהו שאנחנו יכולים לראות?

46:46 דובר 13 זה משהו שאדם צריך להתבונן עליו כל הזמן. וזה דבר שהוא שבשכל, שכל, בשכל יש שני כוחות, באופן כללי. יש כוח של הבנה וכוח של חכמה. בהבנה, הבנה עניינה לתפוס. לתפוס משהו, כדי שהכוס הזאת תתרומם באוויר אני צריך לתפוס אותה משני צדדים. אי אפשר לתפוס צד אחד, זה לא, זה לא יתרומם. כן? ההגדרה של לתפוס זה להקיף את הדבר. שכל, הבנה, בינה, שהוא מבין את הדבר, הוא מקיף את הדבר, הדבר מוכל בתוכו, לכן הוא תופס אותו. זה התכונה של בינה.

47:31 דובר 7 ולמה זה נקרא לראות?

47:33 דובר 13 זה לא נקרא לראות, זה נקרא להבין. זה נקרא לשמוע. חכמה זה בדיוק הפוך מבינה. בינה עניינה יש, תופס משהו. חכמה עניינה אין, אין כלום. אני לא מציאות. אין עול-- לא קיים. רק האין המוחלט, ביטול מוחלט במציאות, רק הוא יכול להיות כלי לאין סוף. מה שכתוב בפרק ל"ה בתניא בהגהה שם, שאין אור אין סוף ברוך הוא שורה אלא בספירת החכמה. מה ש-ש-אלוקות יכולה בכלל להתגלות, לשרות בעולמות, בגלל שיש ספירת החכמה. ספירת חכמה איננה יש, איננה ביטוי, איננה שום דבר, היא שום דבר, שם יכול ל-לשכון אור אין סוף... אז הנה מוצא ש-- ממ

48:30 דובר 8 הבנתי. כבר הבנתי איך, איך זה קשור לעשות הבינוני. כבר הבנתי.

48:40 דובר 13 חכם הוא רואה את הנולד. הוא לא-- בבינה באמת אי אפשר. בהבנה אי אפשר. לא שייך... כמו שכתוב-

48:55 דובר 8 סליחה. איך זה מתבטא שהוא רואה את ה-, את ה-, כאילו מה מפקד או משהו כזה? איך? איך?

49:07 דובר 13 מה ההבדל בין אם מישהו... מה, איזה אירוע היה היום? נו, היום היה, נו, מנדי חזר, היה בביקור אצל עמוס. כן? אז הוא התקשר בטלפון וסיפר בהתלהבות וזה. אני שומע אותו מתלהב. אני לא התלהבתי. אני מכיר את עמוס. אני לא התלהבתי, אני לא התלהבתי. אני יכול לדמיין לעצמי מה היה שם, אבל אני לא ראיתי את זה. לא הייתי שם.

49:36 דובר 8 כן.

49:38 דובר 13 למה? למה אני מתלהב-

49:39 דובר 8 התבאס שלא התלהבת.

49:41 דובר 13 הוא התבאס? בטח שהוא התבאס. הוא היה, הוא היה, הוא היה. הוא התקשר ב-ב-ב-

49:45 דובר 9 לשמח אותו.

49:46 דובר 8 מסכן.

49:48 דובר 13 לא, אני, אני מבין את זה. ה-ה-כשאדם שומע... זה לא נקלט אצלו בפנימיות. זה אחר כך אפשר להגיד לו: כן שמעת, לא שמעת. שמעת לא נכון. לשכנע אותו. התבלבלתי? ראיתי. מה אתה מספר לי סיפורים? אחרי חמישים שנה אני בעיניים שלי ראיתי.

50:10 דובר 8 ואז כשראית.

50:11 דובר 13 כי כשאדם רואה זה נקלט לו בעצם הנפש גם כשהוא לא מבין.

50:15 דובר 8 אין דומה ראייה לשמיעה.

50:19 דובר 9 הר סיני.

50:20 דובר 13 דוגמה. יש הרבה מקומות שזה מוסבר. כשאדם רואה משהו אז זה לא נקלט אצלו בשכל. הוא לא, הוא לא. הוא ראה את הציור אז הוא לא יכול. הוא לא יכול להסביר. אז זה אומר שהוא לא יודע? אדרבה, הוא יודע את זה כל כך עמוק שהוא, שהוא לא יכול לבטא את זה במילים.

50:43 דובר 8 מי ש... מי ש...

50:44 דובר 13 ראייה זה, זה לא, זה בגלל שעניין, עניין ראייה שהוא יוצא מעצמו עוד. ה-ה-הכוח, הראייה, וכמו שכל כוח רוחני יש לו ביטוי בגשמיות הגוף, אז ה-ה-הביטוי של, של כוח החכמה זה ראייה, שהדבר נקלט אצלו לא באופן של פרט אחרי פרט אחרי פרט, והוא בונה את הכל ותופס ועושה איזשהו בניין, אלא כל הדבר בבת אחת נקלט אצלו בפנים.

51:14 דובר 8 אז הוא קולט את האלו.

51:15 דובר 13 קולט את עצם הדבר. כשאדם שומע שמישהו מאחורי הקיר מדבר, כן, זה הוא לא קולט את עצם הדבר. הוא יודע על הדבר.

51:29 דובר 8 כן, החוויה היא לא אותה חוויה.

51:31 דובר 13 שמיעה הוא יודע על זה.

51:33 דובר 8 חוש אחר.

51:34 דובר 13 הוא מבין שהיה דבר.

51:36 דובר 8 כן.

51:36 דובר 13 כשהוא רואה הדבר עצמו נקלט אצלו.

51:40 דובר 8 הראייה מפעילה את כל החושים.

51:42 דובר 13 אז, אז זה, זה הבדל. על דרך זהו ההבדל בין ש-, בין הבנה לבין חכמה. הבנה הוא יודע על האלוקות. הוא מ-מבין את האלוקות. הוא מקיף את מה שאפשר לתפוס. את עצם האלוקות זה רק בכוח החכמה. הוא נתפס רק בכוח ה-חכמה.

52:02 דובר 8 מי זוכה לזה?

52:03 דובר 13 כל אחד. בשביל זה יש חכמה שבנפש.

52:06 דובר 9 טוב, אבל מי זוכים לזה? או שזה רק זה-

52:09 דובר 13 כש-- לא! על זה מדובר עלינו. זה תניא.

52:13 דובר 8 כל בן אדם. כל בן אדם.

52:14 דובר 9 כן, בסדר, אבל אדם.

52:15 דובר 13 כשאדם מתבונן, כשאדם מתבונן בזה ש-ש-ש-שעכשיו הדף הזה מתהווה עכשיו מאין ליש. זה מוסבר באריכות גם-גם בתניא של היום, דרך אגב. סתם... מאמר מוסגר. יש רק שני מקומות בתניא, חוץ מהימים האחרונים של הלימוד. יש רק שני מקומות בתניא שהלימוד של שנה מעוברת ושנה פשוטה מתאחדים. אותו לימוד. אחד המקומות האלה זה היום. שני המקומות מדברים על אותו דבר.

52:48 דובר 9 וזה כתוב בהיום יום?

52:50 דובר 13 זה לא כתוב בהיום יום. שני המקומות מדברים על אותו דבר. על מה מדברים? שהבעל שם-- שתורת הבעל שם טוב, שכל העולם מתהווה מאין ליש כל רגע ורגע מחדש.

53:04 דובר 9 טוב, זה היה כתוב בהיום יום על השני.

53:07 דובר 13 זה כתוב בהיום יום בגלל שזה התניא של היום.

53:10 דובר 9 וגם בשביל

53:12 דובר 13 אותו רבי הריי"צ שחילק את היום יום, את-את-את התניא, באותה שנה הוא חילק את היום יום.

53:18 דובר 9 מעוברת. אז איזה

53:21 דובר 13 ולכן הוא כתב את זה באותו יום.

53:23 דובר 9 זה לא פלא.

53:26 דובר 13 זה אותו בן אדם כתב את אותו דבר באותו יום. זה לא פלא. ה-ה-- מדוע זה-- מדוע שם מתאחדים ה-- בפשטות השנים של שנה מעוברת ושנה... כי זה יסוד כל החסידות. יסוד כל ההתבוננות זה גדולת השם. מה היא ג-- גדולת השם? יש מאין. ה-היסוד לכל-לכל עניין האמונה, לעניין אהבה זה הש... אז בשער הייחוד-- בתניא של היום זה מוסבר-מוסבר באריכות גדולה מאוד בשער היחוד והאמונה. למדנו פעם, בעזרת השם נלמד את זה עוד פעם, ופה הרבי רק מזכיר את זה בכמה שורות, את-את הנקודה הזאת. כש-- פירוש שרואה כל דבר איך נולד ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו. כמו שכתוב, "וברוח פיו כל צבאם", שכל צבא השמיים נבראו ברוח פיו, בדיבור של הקדוש ברוך הוא. ואי לזאת, לכן הרי השמיים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר הפי-- בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי, וכלא ממש חשיבי. דיברנו על זה הרבה פעמים. שהיות וכל מציאות העולם, כל פרט ופרט בעולם נברא כל רגע מאין ליש מחדש, אז מה המצב ה... אמיתי של העולם? מה-מהי המציאות של העולם? שואלים ככה: לעולם יש מציאות או אין מציאות? העולם קיים או לא קיים?

54:59 דובר 9 קיים.

54:59 דובר 13 אה?

55:01 דובר 9 יש מציאות. אבל זה קיימות שמתחדשת.

55:04 דובר 13 מה פירוש מתחדשת? למה מתחדשת? כשאדם עומד מול מראה אז במראה יש מישהו או אין מישהו?

55:11 דובר 9 נו, יש.

55:12 דובר 13 אה? מה המציאות של אותו המישהו במראה? אין לו מציאות עצמאית. הוא נמצא מכוח זה שיש מישהו שעומד ממול. הוא לא קיים בזכות עצמו. יש שם מציאות אמיתית. יש שם משהו שקיים מכוח זה שיש מישהו ש-ש-שבורא אותו.

55:32 דובר 9 נכון.

55:32 דובר 13 כן? הוא-הוא לא, הוא לא איש, הוא לא, הוא לא מישהו. נכון, הוא קיים. בטח שהוא קיים. יש שם, רואים אותו, כן? אבל כל המציאות שלו קיימת רק מכוח זה שיש מישהו שעכשיו פועל אותו, שהוא יהיה. כן? זורקים אבן מלמטה למעלה. למה היא עפה באוויר? יש פה כוח שמרים אותה. ייגמר הכוח, היא כבר לא תהיה באוויר. כל זה שהיא עכשיו נמצאת בתנועה כלפי מעלה, כי יש פה... אז זה שהיא עפה עכשיו, מה, היא נהפכה להיות ציפור? נכון שהיא עפה למעלה, זה היא עפה למעלה. הכוח שיש בה, הוא זה שפועל שתהיה עפה בלי-- זאת אומרת, כל המציאות של-של ההתקדמות שלה כלפי מעלה, זה-- יש פה מציאות, אבל א-א-אי, אה, אי אפשר לייחס את זה לאבן. מייחסים את זה, זה הכוח, הוא זה שפועל פה. ואגב דרך זה, היות והעולם, מה המציאות האמיתית שלו? אם-אם-אם לא תהווה אותו, זזת מהמראה. אין, הוא לא קיים. אז גם בזמן שהוא כן קיים, מה כל המציאות של המציאות שלו? כל המציאות של העולם היא מיוחסת לקדוש ברוך הוא. היא לא-- זה-זה-זה לא, זה לא מציאות עצמאית. היא לא... זה לא הוא. כן? בסדר, הוא קיים, נכון, אבל זה לא הוא בכלל. כן? עכשיו הוא אומר יותר מזה. א-אז ממילא ה-ה-ה-העולם כולו בטל לדבר ה'. דב-- אם דבר ה' הוא זה שמהווה את העולם כל רגע מחדש, אז העולם בטל לגמרי ל-לגבי דבר ה', והוא אין ואפס. עכשיו הוא אומר עוד יותר מזה. בטל אין ואפס כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה. זאת אומרת ככה. במשל... מה בורא את העולם? האור האלוקי, דיבור ה', האור האלוקי. כן? בסדר? במשל,

57:38 דובר 13 מתי האור של השמש מאיר? בתוך השמש הוא מאיר? בתוך השמש יש אור? הוא, כשהוא יוצא מהשמש אז הוא מאיר. אף פעם לא הייתי שם. האור הוא מציאות שהוא, כשיש מקום של-- הוא, השמש מאירה והאור שלה מאוד חזק. זה מגיע ומאיר בחלל העולם. כן? מחוץ לשמש רואים אותו, יש מציאות של אור, אך כשהוא נמצא בתוך מקורו בגוף כדור השמש לפני שהוא עזב את השמש, יש שם אור? שם יש שמש. בגוף השכל יש מחשבה? בכוח השכל יש מחשבות?

58:39 דובר 10 כן.

58:39 דובר 13 לא.

58:40 דובר 10 למה בשכל אין מחשבות?

58:41 דובר 13 לא. מה זה השכל? זה מין כזה... אני שואל שאלה. כן. יבוא מישהו ויגיד מה זה שכל. שכל זה מין קופסה כזאת, היא לא מוח. כן? שכל זה מין קופסה כזאת רוחנית שיש בתוכה מיליונים, מיליונים של מחשבות, וכל רגע איזו מחשבה יוצאת החוצה. זה המציאות של שכל? קופסה של מחשבות? השכל הוא כוח לחשוב.

59:10 דובר 10 אהמ.

59:10 דובר 13 הוא כוח ש-כשהמחשבה יוצאת ו-ו-ונהיית מחשבה. עכשיו יש-- כשהיא הייתה בפנים, היא לא הייתה, לא, היא לא הייתה קיימת.

59:17 דובר 10 כן.

59:18 דובר 13 היא הייתה ב-בטלה וכלולה במקורה ובטלה ל-ל-למקורה. היא לא הייתה שם. אז ברור שהמחשבה כמו שהיא במקורה, אפשר להגיד שהיא יותר נעלית ו-ו-ויותר מאוחדת במקורה. והכול בסדר. אתה מסתכל בתוך, א-א-היא לא נמצאת שם. כשהיא יוצאת החוצה רואים אותה. כן? מובן א-- יותר מובן?

59:42 דובר 10 כן, כן.

59:42 דובר 13 האור בתוך השמש הוא לא אור. אז אור בטח שהוא נמצא שם. אם הוא מאיר בחוץ, בטח שהוא מאיר בפנים. אבל איזה-- איך-איך הוא נראה שם? הוא לא נראה אור, רואים רק שמש, אין משהו אחר. כן. עכשיו, אם אומרים ההארה שיוצאת מה', הדיבור, דבר ה' שמהווה את העולמות. אומרים זה כמו אור שיוצא מהשמש, כשהוא... אז ברור איך הקדוש ברוך הוא בורא את העולמות. הוא כביכול מאיר, השמש מאירה. הוא אומר את זה שהוא גילוי אלוקות, זה דיבור וזה בורא את העולמות. איפה הוא בורא? זה-זה-זה זה. פה... יוצא משהו מצחיק, כן. הקדוש ברוך הוא נמצא פה ופה הוא בורא את העולם. שייך? שייך לומר שיש מקום שהקדוש ברוך הוא לא נמצא?

1:00:28 דובר 10 לא.

1:00:30 דובר 13 בשמש אתה יכול להגיד שהאור יוצא החוצה ומאיר. בקדוש ברוך הוא אין דבר כזה שהדיבור יוצא ממנו. יוצא לאן? אין חוץ ממנו שום דבר. שומעים מה אני אומר? שומעים את-את-את-את העניין? זאת אומרת כשהקדוש ברוך הוא בורא את העולמות, זה כמו שה-הדיבור בורא, מוציא מילים לפני שהמחשבה בכלל עוד בתוך כוח השכל בפנים.

1:00:59 דובר 10 שזה קורה להרבה אנשים.

1:01:01 דובר 13 לפני, לא כשזה במחשבה, כשזה כלול בכוח השכל. אין מציאות. מדברים... עושים את זה בשלבים, כן? כדי לסבר את האוזן. אז זה כמו דיבור. אבל מה המציאות של הדיבור? המציאות של הדיבור האלוקי. אצל האדם דיבור הוא יוצא מהאדם. אצל הקדוש ברוך הוא הדיבור מעולם לא עזב אותו. הוא נמצא כל הזמן במקורו ושורשו. אין לו לאן לצאת והוא לא יכול לצאת ולא בשביל מה לצאת. אז אם הוא נמצא במקורו ושורשו, הוא עצמו, הדיבור עצמו בטל לאלוקות, לדיבור עצמו אין שום מציאות. אז העולם בטל. למה? לדיבור. העולם הוא אין ואפס לעומת הדיבור, והדיבור עצמו הוא שום דבר. רגע, רק התחלנו.

1:02:00 דובר 11 איך אתה מבין את כל זה ממה שכתוב?

1:02:04 דובר 13 קודם כול, זה פעם בערך המאתיים ושלוש מאז שאני לומד את הפרק הזה.

1:02:08 דובר 11 באמת?

1:02:09 דובר 13 כן.

1:02:09 דובר 10 כן, את יודעת כמה... אפילו שאפילו אצל חני-

1:02:12 דובר 11 לא ייאמן.

1:02:13 דובר 10 אצל חני פה כבר זה מחזור כמה?

1:02:16 דובר 11 אנחנו מסיימים עכשיו למעט שמש ויץ.

1:02:19 דובר 10 אז כל שיעור את חושבת שהוא בא ככה? הוא לומד. ואפילו שהוא הכין את השיעור לפעם קודמת שלא הייתי, לא יודעת מתי זה היה, אז הוא לומד עוד פעם ועוד פעם.

1:02:30 דובר 11 כי כל פעם הוא מגלה משהו אחר.

1:02:32 דובר 13 אבל זה כתוב.

1:02:33 דובר 10 כל הזמן.

1:02:33 דובר 13 רגע, רגע, רגע, רגע, סליחה. זה הכול זה... תשאירו משהו לכתוב על המצבה בסוף. זה כתוב, זה כתוב בפנים או לא כתוב? כל מה שאמרתי כתוב בפנים או לא כתוב?

1:02:44 דובר 11 כתוב.

1:02:45 דובר 10 כתוב.

1:02:45 דובר 13 כתוב.

1:02:46 דובר 11 כן, כתוב.

1:02:47 דובר 13 הכול כתוב בפנים.

1:02:48 דובר 11 נכון.

1:02:48 דובר 13 לא אמרתי שום דבר שלא כתוב. הכול כתוב.

1:02:50 דובר 11 זה אומר שכשאני קוראת את התניא אני...

1:02:53 דובר 10 מה?

1:02:54 דובר 13 זה אומר שתניא כדאי מאוד לקרוא עם פירושים ולא לקרוא לבד.

1:02:57 דובר 11 אני קוראת של הד-- ב-ב-בבעל חודש בשוליים את הזה, את הפירושים אני קוראת.

1:03:03 דובר 13 זה נפלא.

1:03:04 דובר 11 אבל זה לא מגיע ל- לרמת ההבנה של-

1:03:07 דובר 10 ההבנה

1:03:08 דובר 11 מה שאני קוראת פה עכשיו איתך. את חושבת שאני זוכרת את זה? זה... אני צריכה להתחיל לרשום דברים.

1:03:18 דובר 10 חני תוציא סיכומים.

1:03:20 דובר 11 לא, לא מסכמים את הכל, אבל כן. כן. אבל בעצם יש את ההקלטות, יש את ההקלטות. היא יעלה קבוע, קליינטית קבועה של ההקלטות.

1:03:31 דובר 13 "ואילו השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, אשר מאין ליש, ואין ואפס ממש כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה". אז רגע, "ואל יוציא אדם עצמו מהכלל". אל תשכח שאתה מדבר שהכל אין ואפס, אין ואפס. כן, אבל האין זה אני האין ואפס. אל תשכח שאתה... כן. "שגם גופו", ולא רק הגוף, "גם נפשו וגם רוחו וגם נשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודיבורו יתברך מיוחד במחשבתו" של הקדוש ברוך הוא כביכול וכו'. כמו שכתוב שם פרק כ"א, "והמחשבה מיוחדת בתוך הדיבור".

1:04:16 דובר 10 מסבירים על יראה לאלוקים.

1:04:19 דובר 13 מה?

1:04:19 דובר 10 קודם מסבירים על יראה.

1:04:21 דובר 13 זה בתור הקדמה ל... זה הקדמה ליראה עילאה, כן.

1:04:24 דובר 10 ומה צריך לחשוב?

1:04:25 דובר 13 מה?

1:04:26 דובר 10 ומה צריך לחשוב על הקדוש ברוך הוא?

1:04:29 דובר 13 זה הפירוש לחשוב על הקדוש ברוך הוא בעצמו, לא על הפעולה שלו אלא עליו עצמו. לא מה הוא עושה. עכשיו כשמתבוננים, זה מתחיל... מתבוננים בזה, אז אומרים: רגע, מה זה לברוא את העולם? כאילו כל העולם כולו זה רק דיבור, זה רק אין ואפס. והדיבור עצמו, יש שם בפרק כ"א, זה באריכות, שם הוא מדבר חמש דרגות. הדיבור עצמו הוא אין ואפס לעומת המחשבה, כי דיבור זה גשמי ומחשבה זה רוחנית, ורוחני לעומת גשמי זה אין וזה אין ערוך. והמחשבה היא אין ואפס לעומת המידות, כי המחשבה היא בסך הכל פעולה. והמידות זה האדם עצמו והנפש עצמה. והמידות הן אין ואפס לעומת השכל. השכל מוליד את המידות, והשכל הוא אין ואפס לעומת... וזה אין ואפס. והנה, והנה, והנה, והנה. אז-אז כל מה שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם זה רק הדיבור, והעולם בטל לדיבור ואני בטל לעולם. כשאדם מתבונן בזה אז הוא כבר, אז-אז יש ערך בין יראה כזאת לבין וואו, הקדוש ברוך הוא כמה שהוא גדול שהוא בורא את כל העולמות. זה לא רק יראה יותר גדולה, זה סוג אחר של יראה. למה סוג אחר? כן, דיברנו על זה גם כן, כבר הזכרנו. יש... ביראה יש שני... יראה גשמית מבן אדם. יש יראה שאדם ירא מבעל תפקיד, מבעל כוח, ממלך, ויש יראה שאדם ירא מצדיק, מאדם גדול, מרבי. מה ההבדל? מלך הוא לא, הוא לא מכיר את האישיות של המלך. הוא ירא מה-מה-מהפעולות, מההנהגה, מהחיצוניות של המלך. רב הוא ירא מה-מה-מהאישיות שלו. עכשיו זה לא, פה ירא מהפעולה שלו ופה ירא ממנו עצמו. אבל זה לא רק שפה הוא ירא מהחיצוניות, פה הוא ירא מהפנימיות, זה סוג

1:06:25 דובר 13 אחר של יראה. היראה החיצונית היא יראה של, של פחד. היראה הפנימית זה יראת בושת. מה, מה, מה, מה התכונה, התוכן, העניין של, של בושה? אדם מתבייש, מה הוא מרגיש? להצטמק, ש-ש-ש-שלא יראו אותי.

1:06:47 דובר 10 נבוך.

1:06:48 דובר 13 כן. מה פירוש נבוך? רוצה ל-ל-ל...

1:06:53 דובר 10 להיעלם.

1:06:53 דובר 13 להיעלם. בדיוק! שהמציאות שלי תתבטל, שאני לא אהיה.

1:07:00 דובר 10 כן.

1:07:00 דובר 13 כשאדם מתבונן בגדולת ה' כמו שהוא מהווה ומחיה את העולמות, זה גורם לו פחד ויראה, ויראה חיצונית. כשהאדם מתבונן באלוקות עצמו, בגדולת ה' עצמו, כשהעולמות, כן, כמו שהוא מסביר פה, אז היראה שלו מעצם האלוקות, וכשהיראה מעצם האלוקות אז זה לא גורם לו פחד. פחד עניינו אני קיים, אולי יקרה לי משהו או לא יקרה לי משהו, אבל פחד. ופחד האדם מרגיש את עצמו. בבושה האדם לא מרגיש את עצמו, מרגיש את עצמו לא.

1:07:38 דובר 10 כן.

1:07:40 דובר 13 זה ההבדל בין פחד לבין בי-ביטול. כן. זה ההבדל בין יראה חיצונית ליראה עילאה, יראה תתאה ויראה עילאה. ועל זה הוא אומר... טוב, תכף נגיע. נסתכל, אני אומר את זה לפני. עזוב, עזוב, עזוב, אני...

1:08:03 דובר 10 בסדר, הבנות רוצות. לא מאוחר.

1:08:08 דובר 13 עוד שתי שורות נגיע לנקודה. אמ, "ואל יוציא אדם עצמו מן הכלל שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודיבורו יתברך מיוחד במחשבתו וכו' כנ"ל". פרק כ"א, שם הוא מסביר את כל המדרגות באריכות. "כנ"ל באריכות בדרך משל מנפש האדם שדיבור אחד מדיבורו ומחשבתו כלא ממש וכו'". לא, לא נאריך בזה עכשיו. "וזהו שאמר הכתוב הן יראת ה' היא חכמה, אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו אלא בקיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה החיצונית. וזהו שנאמר אם אין יראה אין חכמה". למה אי אפשר להשיג את היראה הזאת בלי תורה ומצוות?

1:09:07 דובר 10 איזה יראה?

1:09:08 דובר 13 יראה עילאה, יראת בושת. יכול להיות לאדם הגשמי, אפילו לנשמה של האדם, איזשהו קשר עם אין סוף של למעלה מעולמות? מה הקשר? מה זה משנה במה הוא יתבונן? הרי זה בלי ערך של בלי ערך. אז תחשוב מה הקשר? תורה ומצוות זה רצון ה' וחכמת ה'. בתוכם נמצא האלוקות. אחרי שהאדם מקיים תורה ומצוות, תורה ומצוות, הם עצמם מורידות אליו את האלוקות. ואז כשהוא מתבונן הוא יכול באמת לתפוס את זה בחכמה שבנפשו. אם אין חכמה, אין יראה. אז אם אין לו יראה תתאה, לא יכול לקיים תורה ומצוות כמו שצריך. ואם הוא לא מקיים תורה ומצוות כמו שצריך, הוא לא יכול להגיע ליראה עילאה. לכן אם אין יראה אין חכמה. אם אין חכמה אין יראה. טוב, הגענו עד אמצע הפרק. יש פה עוד חצי.

1:10:24 דובר 10 ואני אבטח בך. אני אבטח בך. היא בסוף לא הגיעה. היא זה שראשה של הנחשון על הקת ככה.

1:10:33 דובר 12 אז פנתה אליי מישהי, אומרת לי שהיא דיברה איתך.