לקוטי אמרים פרק מ"ב (חלק 3) · תשפ"ה

00:02 דובר 1 אפשר זה, זה.

00:04 דובר 2 טוב, זה-זה-זה הסיום של פרק מ"ב. אנחנו אוחזים, אה, הגענו עד ה... עד ההגהה שם בסוף. בסוף בדף ס"א. בסוף הפרק יש הגהה ואחר כך זה הסיום של הפרק. אז מה, מה מדובר פה? אדמו"ר הזקן התחיל להסביר בפרק הקודם, פרק מ"א, שתחילת העבודה, ראשית העבודה או היסוד של כל העבודה זה יראה. נו, מדוע יראה? למה דווקא יראה? העבודה בכלל, מה זה עבודה? דיברנו שבוע שעבר פה כמה שאנחנו נבהלו. שעבודה פירוש אדם ישנה את עצמו, ישנה את המהות שלו. אז עיקר העבודה זה אהבת השם. ולשון הזוהר: "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא", אין עבודה כעבודת האהבה. עיקר העבודה של האדם זה לעורר בעצמו רגש של שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא. זה עיקר העבודה. וזה מוסבר גם למה זה מרים את האדם, מזכך וכולי וכולי. למרות שזה עיקר העבודה, ראשית העבודה או העבודה צריכה להיות מיוסדת על יראה. כך הוא אמר. ראשית העבודה בעיקרה ושורשה, העבודה עצמה זה אהבה, אבל היא צריכה להיות מיוסדת על יראה. מדוע? והוא הסביר שם כי כשאדם עובד את השם מתוך אהבה, מה, מה עניינה של אהבה? אהבה פירוש שאני רוצה את זה, אני נמשך לזה, זה טוב לי, לי? אז זה לא טוב.

01:40 דובר 1 אז מה?

01:41 דובר 2 אז אני לא עובד אותו.

01:45 דובר 1 אה.

01:45 דובר 2 ה-ה-המה שעומד מאחורי רגש האהבה הוא שלי זה טוב. אם עבודת השם מתחילה בלי, אז זה כבר לא משנה. אני יכול לאהוב ולהימשך לדברים הכי קדושים, אבל היסוד זה אני, אז אני לא עובד אותו.

02:02 דובר 1 והוא רוצה שאני ארגיש ככה.

02:05 דובר 2 נכון, אבל היס-- אבל זה צריך להיות עבודה. אם זה, אם, אם אני אוהב את הקדוש ברוך הוא, אם העבודה שלי היא בשבילי אז היא לא בשבילו. זה לא לשמה.

02:22 דובר 1 אני לא מבינה אימנו.

02:24 דובר 2 אה?

02:24 דובר 1 אני לא מבינה.

02:24 דובר 2 טוב, דיברנו על זה מאוד מאוד באריכות. זה לא, לא, לא עכשיו ה, לא עכשיו ה, ה-ה-ה-היסוד ש-- לעבוד. לעבוד פירוש לעבוד את, לעבוד בשביל. בשביל מי? בשבילו. יראה, למה אדם ירא? ירא ממנו. אדם לא ירא מעצמו, הוא ירא מהשני. זאת אומרת אהבה היסוד שלה זה אני ויראה היסוד שלה זה הוא. אז לכן היסוד של עבודת השם זה יראה. ואחר כך כשיש אהבת השם, אז אז הוא אמר שהיראה זה לא רק שער, זה לא רק מין פתח כזה, אלא גם כשיש לו כבר בפועל אהבת השם זה צריך להיות חדור ביראה כל הזמן. הסביר את זה באריכות. זה היה התוכן של פרק מ"א.

03:24 דובר 1 יראה אתה מתכוון לפחד לכבוד?

03:26 דובר 2 תכף, תכף, תכף.

03:27 דובר 1 אה.

03:28 דובר 2 זה, זה, אני חוזר בקצרה.

03:31 דובר 1 אוקיי.

03:31 דובר 2 אחר כך הוא הסביר, הוא דיבר על איזה יראה מדובר. באופן כללי יראת השם זה כמו שאדם ירא ממלך. איך אדם ירא ממלך? אז יש בזה הרבה דרגות. יש אחד כזה שהוא עכשיו רק מקבל את-את-את האדם הזה למלך עליו. עד עכשיו הוא לא היה המלך שלו ועכשיו הוא החליט יחד עם עוד הרבה אנשים אחרים להמליך דווקא את האדם הזה על עצמו. כן? אדם כזה הוא לא ירא מהמלך. אדרבה, הוא רוצה שהוא יהיה מלך עליו. כן? אלא מה, הוא מקבל על עצמו לעשות מה שהמלך יגיד. ישמע, המלך יחוקק חוקים. כל מה החוקים, מקבל על עצמי מראש, כל מה שהוא יגיד לי אני עושה. זה עניין של... זה נקרא קבלת עול מלכות בגשמיות ורוחניות אותו דבר מקבל על עצמו את הקדוש, את השם למלך. אחר כך יש יותר מזה. המלך הוא כבר מלך. הוא לא מקבל על עצמו למלך. הוא מלך. הוא כבר מלך שלו והוא עכשיו אם הוא לא יעשה מה שהמלך אומר לו אז אוי ואבוי. כן, אז זה כבר, הוא כבר, זה כבר יראה. זה כבר לא רק, לא רק מקבל על עצמו, הוא כבר ירא מהמלך. עכשיו איפה הוא נמצא? יכול להיות שהמלך נמצא שם, לא יודע איפה, והוא נמצא איפשהו במדינה ואין אף אחד לידו, אז הוא יודע שיש רמזור עצור, אז צריך לעצור. אבל עכשיו המלך לא נמצא פה אז מה? אף אחד לא רואה. כן. לא. אם יש לו יראת המלך. יש הרבה כאלה. אני מכיר כמה כאלה ש... דתיים שומרים תורה, בעיקר מהמזרחיים יותר, שהוא לעולם לא יעלים מס. יהרגו אותו והוא לא יעלים מס אגורה. הוא ייתן קבלה על

05:25 דובר 2 כל פיפס. למה? אתה לבד? וההוא בכלל לא רוצה קבלה. הוא רוצה שלא תיתן לו קבלה. אני לא אגנוב מהמלך. כן. זה כבר, זאת אומרת, הוא פיתח בעצמו יראה כלפי המלכות. זה כבר לא קבלת עול. יש לו רגש פנימי שהוא ירא מהמלך גם כשהוא לא רואה את המלך. עכשיו יש יראה יותר גדולה מזה שהוא בפועל עומד בחדר עם המלך, בחצר של המלך. חדר עם המלך. כן, יש יראה עוד יותר גדולה שכבר שלא רק שהוא נמצא בחדר עם המלך. המלך עכשיו מסתכל עליו מה הוא עושה או שהוא עומד במשפט. אם זה מלך שיכול ככה במחי יד גם לפסוק דיני נפשות אז בכלל. אז זה פחד נורא. יש דרגות. אז הוא הסביר איך מגיעים לכל אחת מהדרגות האלה כלפי הקדוש ברוך הוא. זה היה התכנים של פרק מ"א. הוא הסביר שאחר כך פרק מ"ב הוא המשיך איך אדם, זה, זה צריך, חלק מהדרגות היותר נעלות בזה זה צריך יגיעה גדולה ועבודה קשה והתבוננות, לא כל אחד שייך. הוא הסביר איך מתבוננים ובמה מתבוננים ומה החילוק בין היראה הזאת לבין היראה הזאת. אז באופן כללי יש בכל אחד, יש חלק, זה באופן כללי שתי דרגות: יראת חטא ויראת אלוקים, שכל אחת מהן הוא חילק לכמה וכמה עניינים. זה לא לפי הסדר וזה מעורבב אחד בתוך השני. לא כל כך נוגע כרגע, אבל אה, יראת חטא זה, זה אדם שהוא פוחד לעשות חטא. כאילו הקדוש ברוך הוא לא רוצה, אז זה, זה אסור, זה אסור. אני לא אעשה. כן. יראת אלוקים זה משהו אחר לגמרי. הוא לא פוחד מהחטא, הוא פוחד מהקדוש ברוך הוא. איך אני יכול לעשות כזה

07:46 דובר 2 דבר? השם לא רוצה. איך אני יכול לעשות דבר שהוא לא רוצה? כן, זה כבר יראה פנימית הרבה יותר. יראת חטא, הוא מוחלט אצלו. ברור אצלו שזה עבירה. את זה הוא לא עושה. המלך לא רוצה, לא עושים. זה לא יראה, זה יותר החלטה במוח. כן, גם בזה יש כמה דרגות והוא ייכנס לפרטים. הוא הסביר. זה יראת חטא. הוא ירא מהחטא, הוא לא רוצה חטא, הוא לא יעשה.

08:17 דובר 3 אבל זה לא מבהיל מישהו שהוא ירא חטא שהוא לא יראת אלוקים?

08:20 דובר 2 לא. יראת אלוקים זו דרגה מאוד גבוהה שקשה מאוד להגיע אליה ובשביל להגיע ליראת אלוקים הכוונה שהוא-- יראה זה רגש.

08:35 דובר 3 כן.

08:35 דובר 2 יראה זה רגש. זה דבר... אז להגיע לרגש של פחד מהחטא זה קל מאוד. רוב האנשים, רובנו, אולי כולם, אפילו אם אומרים לו: בוא ת-ת-תדליק את האור בשבת. כן. באותו רגע שיגידו לי כזה דבר אני מרגיש רתיעה. זה יראה? כן. כן. אני חושב על הקדוש ברוך הוא? ממש לא. זה יראת חטא.

09:05 דובר 3 כן.

09:05 דובר 2 כן, יראת אלוקים זה נקרא להרגיש את האלוקות. להיות ירא מהקדוש ברוך הוא. לא מהחטא. הוא אמר את זה. זה לא משנה מה הוא אמר. להיות ירא ממנו.

09:17 דובר 3 תן דוגמה.

09:18 דובר 2 אה?

09:18 דובר 3 תן דוגמה.

09:22 דובר 2 כשאדם נמצא עם המלך בחדר, המלך מדובר על מלך כמו שדיברנו קודם, מלך רם ונישא, מלך אמיתי. מלך שיודע שיש לו את הכוח והסמכות וכו'. ומלך חביב מאיר עליו פנים. בגלל שהמלך מאיר עליו פנים ומחייך, אז הוא יפסיק לפחד? הוא ירא מעצם הגדלות של המלך. הוא לא ירא ממה המלך יגיד לו או לא יגיד לו. הוא ירא מהמלך, ממנו, מהאישיות שלו. כן, משהו אחר לגמרי. עכשיו להגיע לדרגה כזאת שאדם באמת תהיה לו יראת אלוקים, זה... זה כבר צעד אחורה. זה כבר... אחר כך הוא המשיך.

10:16 דובר 3 זה דרגה-

10:17 דובר 2 כן, זו דרגה, דרגה נעלית. בהחלט. זה דובר בפרק מ"א. אחר כך פרק מ"ב הוא המשיך, ובסדר, יש שם עוד דברים. בפרק מ"ב הוא המשיך. פרק שאנחנו לומדים שלמרות שזו דרגה מאוד נעלית, זה כן שייך לכל אחד. כל אחד ואחד, אם הוא יהודי, הוא יכול להגיע לזה שתהיה לו גם יראת אלוקים. איך? זאת אומרת, כי בסופו של דבר היראה הזאת שמדובר עליה זה לא יראה שצריך להוליד, אלא זה יראה שהיא חלק מהמבנה הנפשי של הנפש האלוקית. הנפש האלוקית יש לה, היא יראת, היא יראה. כמו שיש לה אהבת השם, יש לה יראת השם וזה חלק ממנה. אז זה קשה לגלות את זה. קשה מאוד לגלות את זה. אבל כל אחד יש לו את זה. צריך רק לגלות. לגלות לא פשוט. זה להתבונן. הוא הסביר איך להתבונן, מה להתבונן, וכל יום וזמן ארוך ולהשקיע בזה מאמץ ולהשתדל. ויש אנשים שהנשמות שלהם נמוכות וזה יותר קשה להם. יש כאלה שהשכל שלהם לא כל כך חד, לא כל כך חזק, אז גם קשה לו לחשוב. יש אחד כזה שקשה לו להתרכז. יש כאלה שיש להם לב אבן. יש אה לא מעט, לא מעט מניעות ועיכובים, אבל סוף כל סוף כל אחד יכול ושייך בזה. כן. זה התחלת פרק מ"ב, שיש שתי דרגות: יראת חטא, יראת אלוקים. וגם יראת אלוקים כל אחד יכול. למה? כי, כי יש לו את זה ב-ב-בטבע. אחר כך הוא אמר ש-- למרות שכל אחד יכול להגיע גם לאותה דרגה נעלית, זה לא מעכב. מה שהקדוש ברוך הוא שואל מאיתנו, אמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו ששאלו אותו לפני שהוא נפטר: מה אתה מדריך אותנו? ומה אתה

12:24 דובר 2 יכול לתת לנו ככה? טיפ לחיים מה שנקרא ברגע האחרון. אז הוא אמר: הלוואי תהיה יראת אלוקים עליכם כיראת בשר ודם.

12:36 דובר 4 רציתי להגיד את זה. נכון, כתבת את זה באחד הפרקים הקודמים.

12:41 דובר 2 כן, כן. אז שם זו הייתה שאלה ופה יש את התשובה. רק יראת בשר ודם, זה הכל. אומר, כן. מדוע יראת בשר ודם זה מה שנקרא יראת חטא? יראה תחתונה, לא נעים לי. הלא נעים לי זה כל אחד יכול להגיע. בשביל לשמור מצוות לא צריך יותר מזה. היראה הבסיסית רצוי וצריך וכו' ויכול, אבל היראה שדורשים מכל אחד, יראת חטא, היראה. ואז הוא התחיל להביא כמה עצות ופה אנחנו עצרנו באמצע כמה עצות. איך אפשר באמת להגיע לאותה יראת חטא? כי גם יראת חטא לא מדברים שזה יישאר אצלו בראש. שהוא ירגיש בלב יראה אמיתית. אדם עומד. איך, איך, איך, איך, איך המשל? איך אמרת לי? כמו עומד לפני המלך? אני עומד לפני המלך. מלך בשר ודם. אני רואה אותו. הנה הוא מלך. אני מפחד. הקדוש ברוך הוא, אני לא רואה אותו. צריך לדמיין שאני כמו... כאילו זה לא. זה לא זה. אומר, כן, אתה כן רואה אותו. מה? מה פירוש אתה כן? זוכר את זה? זה. גם מלך. כשהאדם עומד עכשיו בפני המלך ופוחד ממנו, למה הוא פוחד? פוחד מהגוף שלו, מהבשר שלו, מהשרירים שלו? פוחד מהאישיות שלו, מהנשמה שלו. האישיות שלו הוא רואה? לא רואה. הקדוש ברוך הוא אותו דבר. אתה רואה את הגוף. חז"ל אמרו שהעולם זה הגוף של הקדוש ברוך הוא, ואת אותו אתה לא רואה. אתה רואה את הגוף, את הגוף אתה רואה. מה ההבדל אם אתה רואה את-- אתה רואה את הגוף, סימן שיש בפנים את הנשמה. אתה רואה שהעולם זז וחי. אז ברור שיש בו נשמה. אתה רק צריך להתאמן ולהתרגל שזה שאתה רואה את העולם חי, את הרוח נושבת ואת

14:57 דובר 2 השמש זורחת ושוקעת, זה לא קורה מעצמו. יש פה איזו נשמה בפנים, וכשאתה תתרגל להסתכל על העולם כמו גוף שהמלך נמצא בתוכו, אתה תרגיש באופן מוחשי שאתה מול המלך. אחר כך הוא הוסיף עוד יותר מזה בהגהה. טוב, עד פה, עד פה ראינו. בואו נגמור, אה, נמשיך את הפרק. אנחנו בדף ס"א, ״ואף שהוא על ידי התלבשות״, זה מאחורי הכוכבית באמצע הדף.

15:30 דובר 4 לא, לא סוגרת.

15:45 דובר 2 ואף שהוא על ידי התלבשות בלבושים רבים. אז כשאני רואה את המלך, אז אני רואה את המלך בעצמו. פה אני לא רואה את הקדוש ברוך הוא עצמו, אני רואה רק את הלבושים שלו, אותו אני לא רואה. אז מה? מה? איך? אז עוד פעם כאילו חוזר על השאלה: איך אתה אומר שזה אותו דבר? אומר: הרי אין הבדל ביראת מלך כלל, ויראת מלך בשר ודם, בין שהוא ערום ובין שהוא לבוש לבוש אחד ובין שהוא לבוש לבושים רבים. אותו מלך. אם אתה יודע שזה המלך, אז אתה ירא. אלא העיקר הוא ה-- ההרגל, להרגיל דעתו ומחשבתו תמיד להיות קבוע בלבו ומוחו תמיד אשר כל מה שרואה בעיניו, השמים והארץ ומלואה, הכל הם לבושים החיצוניים של המלך הקדוש ברוך הוא. פשוט להתאמן ולחשוב על זה. ועל ידי זה יזכור תמיד על פנימיותם וחיותם. ובשביל זה לא צריך שום התבוננות, לא צריך בשביל זה ללמוד תורה ולא חסידות ולאאא ש-שום כלום. פשוט לזכור שאדם צריך לחשוב על זה ש-ש-- זה-זה-זה... זה משהו שקל מאוד להבין אותו, ואדם פשוט צריך ל-ל-להשקיע כמה ימים, כל יום דקה, שתיים, חמש דקות, לא יודע, ופשוט ל-לעצום את העיניים ולחשוב על זה עד שזה ייקלט אצלו. לא, לא בשמים. ואחרי שזה נקלט אצלו, רק להיזכר בזה. זה-זה כבר נמצא אצלו, רק להיזכר. ה-הרגש כבר יבוא מעצמו כי זה כבר, ק-ק-- זה כבר נקלט אצלו. וזה נכלל גם כן בלשון אמונה. למה אמו-- אמונה נקראת אמונה? ש-- אמונה לשון רגילות, שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו. יש פה עומק נפלא ש-ש-שלא קולטים אותו כל כך. זה יותר מזה, ויותר מזה, ויותר מזה. יש אחד שיש לו

18:05 דובר 2 חוש בכתיבה. הוא כותב, זה חי מול העיניים. יש אחד שהוא כותב, זה לא זה, נכון? כן. אותו אחד שהוא כן יודע לחיות, או אחד שיש לו חוש בציור או אני לא יודע, ב-ב-בנגינה. יש אחד, זה לומד נגינה, אוי, אוי, אוי, אוי, יודע את התווים, יודע לקרוא, אבל זה... לא שזה צורם, אבל זה ט-טכניקה, זה הכל.

18:31 דובר 5 או חזן, חזן.

18:33 דובר 2 או חזן. יש אחד, הוא עושה, הוא יודע את הנוסח, כאילו אתה לא יכול לשמוע. זה לא נשמע טוב. אין, זה לא חי. למה? מה ההבדל? הוא יודע את כל הכללים, הוא למד והוא יודע, הוא יודע מצוין, יותר טוב מאותו ההוא השני. א-למה זה, למה זה נשמע פחות טוב? הוא התאמן יותר ממנו.

18:56 דובר 5 מה הוא? למה הוא? הוא התאמן?

19:00 דובר 2 זאת אומרת, זה שיודע-- יכול להיות שזה ש-- אחד הוא מבחינת הידע וה-- גם האימון שלו, הוא התאמן יותר והוא יותר. ולמרות זאת הוא נשמע פחות טוב. הוא יודע את הטכניקה יותר טוב, הוא התאמן יותר ובכל זאת הוא נשמע פחות.

19:14 דובר 5 לא בנשמה שלו.

19:15 דובר 2 זה לא בנשמה שלו. אומן יכול לפתח את מה שיש לו. מי שאין לו, לא יעזור. שיחה של הרבי, שיחה נפלאה של הרבי הקודם. כל יהודי הוא אומן באמונת השם. כל יהודי יש לו יראה טבעית בנפש שלו. יש לו. אתה יכול לפתח את זה.

19:47 דובר 5 כן.

19:49 דובר 2 גוי, לא יעזור לו ההתבוננות. הוא יכול להבין. לא יהיה לו אף פעם רגש כזה של-של-של יראה. יהודי-

19:55 דובר 5 אז הוא אומר שלנו יש.

19:57 דובר 2 לנו יש.

19:57 דובר 5 לכולנו יש.

19:59 דובר 2 ב-ב-בנושא הזה כן, כן. לכן נקראים ישראל מאמינים בני מאמינים. זה דבר שמקבלים בירושה. והיות וכל יהודי מקבל את זה, את היראה הזאת בירושה, יש לך את זה. לא תתאמן, לא תתאמן. זה כמו אחד שהוא יש לו חוש בציור והוא לא התאמן אף פעם. צריך להתאמן. יש, וזה דורש מאמץ. אמונה ואימון. אה, זה נכלל גם כן בלשון אמונה, שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם עצמו כמו אומן המאמן ידיו וכו'. וגם עוד משהו. אז דיברנו על מה צריך להתבונן ואיך צריך להתבונן ולמה זה באמת בטוח שזה יעבוד, וגם וגם עוד משהו. מה זה עוד משהו? להיות לזיכרון תמיד. עד פה דיבר על להתאמן ולהתבונן. יש דבר שצריך רק לזכור אותו, אפילו לא, אפילו לא להתבונן, רק לזכור, להיות לזיכרון תמיד. לשון חז"ל, קבלת עול מלכות שמים. אדם שעכשיו מקבל שהוא קניין סומט הסביב המלך, המלך. עכשיו אני מקבל אותו למלך. אז אני לא מרגיש ולא מתבונן ואין לי את הזמן ואין לי את השכל ואין לי את הכוח ואני מוטרד, ותעזוב אותי. אני לא יכול. קשה לי, אבל לקבל על עצמך את הקדוש ברוך הוא למלך אתה כן יכול. רק תקבל. תזכור שהוא מלך ואתה צריך לקבל אותו. תוריד את הראש. וזה צריך רק לזכור, אפילו לא להתבונן. פשוט לזכור שהוא מלך. אז גם אתה לא מרגיש ולא התבוננת. הוא מלך. כי הקדוש, כי הקדוש ברוך הוא מניח... זה, זהו. הוא חוזר למה שהוא התחיל בהתחלה, תחילת פרק מ"א. כי הקדוש ברוך הוא מניח את העליונים והתחתונים, מייחד מלכותו עלינו וכו', והאריך שמה בכל הפרטים.

22:33 דובר 6 כמו שכתוב במ"א.

22:36 דובר 2 וכו'. איפה?

22:37 דובר 6 סתם כתוב במקום אחר.

22:42 דובר 2 מקום אחר, הכוונה לתחילת פרק מ"א, כן.

22:45 דובר 6 זה מה שכתוב במ"א.

22:47 דובר 2 לא. א-א-א כמו שכתוב במ"א. אז באמת הכוונה פה כמו שכתוב ב-ב-במקום, במקום אחר. אבל פה באמת הכוונה לתחילת פרק מ"א, בהחלט. בפרק הקודם הוא מייחד מלכותו עלינו וכו', ואנחנו מקבלים וכו', וזהו עניין ההשתחוויות שבתפילת י"ח אחר קבלת עול מלכות שמים בדיבור בקריאת שמע, קריאת שמע. אמרת שמע ישראל, שמת את היד על העיניים, מחקת את העולם, קיבלת עול מלכות שמים. זה ברוחניות. עכשיו השתחוויות, שגם הגוף ישתחווה. להוריד את זה לפועל, לחזור ולקבל בפועל ממש במעשי וכו', כמו שמדובר במקום אחר. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. נו, נתחיל פרק הבא?

23:38 דובר 6 קראנו כבר?

23:40 דובר 2 מה?

23:40 דובר 6 את ההגהה קראנו?

23:41 דובר 2 אממ, לא זוכר. יש פה הגהה.

23:44 דובר 6 אה כן. מקבלים.

23:49 דובר 2 כן, אני חושב שההערה-- הסברתי את זה בלי לקרוא בפנים. טוב, נתחיל פרק מ"ג. אז מה אומר אחר כך? מה הוא דיבר? עד פה הוא דיבר שיש יראה תתאה, יש יראה תתאה. הוא דיבר ש-שראשית העבודה בקבלת עול מלכות שמים זה יראה, וביראה הזאת יש באופן כללי שתי דרגות: יראת חטא ויראת אלוקים. שתיהן שייכות לכל אחד. יראת חטא יותר קל לגלות. יראת אלוקים זה דרגה יותר נעלית, אבל מה שדורשים מכל אחד זה רק יראת חטא. בסוף פרק הוא דיבר באריכות איך אפשר ל-ל-בקלות להגיע לידי יראת חטא. זה לא בשמים. מה זה תניא? התניא הוא-הוא-ו ספר של בינוניים. אנ-אנשים הרבה פעמים... צריך כל פעם... לא זוכר מי אמר את זה, אחד מהחסידים. זה שבתורה יש אותיות קטנות ואותיות גדולות. ראיתם פעם? ראיתם את זה?

24:52 דובר 7 יש קטנה איזה-

24:53 דובר 2 בספר תורה, תורה שבכתב למשל, ה-א' של "ויקרא ה' אל משה".

24:59 דובר 7 כן.

24:59 דובר 2 הפסוק הראשון בויקרא. אז ה-א' של ויקרא היא קטנה, חצי גודל מכל שאר האותיות. ככה קיבל משה רבנו. אה, ב-בראשית ברא אלוקים, הב', האות הראשונה בתורה, היא גדולה.

25:12 דובר 7 כן.

25:12 דובר 2 ב' רבתי. ויש בתורה סט שלם של מא' עד ת' קטנות וסט אחד של גדולות. לא רק בתורה, גם במגילות יש איזה אותיות. אז אחת מהאותיות הגדולות שבתורה שכותבים אותה בגדול זה הד' של "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

25:34 דובר 7 כן, גדולה.

25:35 דובר 2 העין והד' גדולות שם. אבל יש הסבר על זה. חז"ל אמרו, העין וד' זה כמו העדים וכולי. יש כמה הסברים, כמה דברים בקבלה, בחסידות מסבירים על זה הרבה. אבל אחד החסידים, אולי אפילו אדמו"ר הזקן בעצמו, אמר: למה הד' של אחד היא כזאת גדולה? אה, את אחדות ה' צריך להכניס עם פטיש בראש. תדפוק, תדפוק, תדפוק עד שזה ייכנס.

26:11 דובר 7 בסוף זה ייכנס.

26:18 דובר 2 אז הוא דיבר שם. נמשיך בפרק מ"ג. "והנה על יראה תתאה זו שהיא לקיום מצוותיו יתברך בבחינת סור מרע ועשה טוב". "ראשית העבודה ועיקרה ושורשה היא יראה". מה זה יראה? יראה ש-ש-שהיא השורש והתכלית והבס-- השורש והבסיס של כל עבודת ה'. על היראה הזאת שעליה דובר בשני הפרקים הקודמים, עליה אמרו: אם אין יראה, אין חוכמה. מה זה חוכמה? מה זאת החוכמה האמיתית היחידה?

27:01 דובר 7 תורה?

27:03 דובר 2 תורה. חוכמה זה תורה. אם אין יראה, אין חוכמה. מה פירוש, יהודי לא יכול ללמוד תורה אם הוא לא-- אם אין לו יראת ה'?

27:12 דובר 7 תורה לשמה?

27:13 דובר 2 מה?

27:14 דובר 7 תורה לשמה?

27:15 דובר 2 הוא יכול ללמוד תורה, אבל הוא לא ירגיש שזאת תורה. מספרים על אחד שהתווכח עם חסיד. זה הסיפור. יש הרבה בדיחות שהחסידים מספרים על מתנגדים. מספרים על אחד, חסיד שהתווכח עם מתנגד, והחסיד רצה ל-ל-לנער אותו ככה קצת. אז הוא אומר לו, אה, משהו על ה... על הקדוש. שאלתי אותו מתי הוא חשב על הקדוש? כשהוא לומד את התורה, לומד זה... אז המתנגד אומר לו בדיוק כל הפרטים. מתנגד, מתנגד אומר לו, אה, "אני נשבע לך, כבר עשרים שנה לא חשבתי עליו". אז הוא... יש הרבה בדיחות על ה-- ל-לנושא הזה. אז היה אחד, היה רב גדול. זה לא שיעור של בדיחות, אבל היה אחד, היה רב גדול ליטאי, ליטאי מתנגד לחסידות, רב גדול מאוד, ש... שכב על ערש דווי, והילדים סביב, מכובד ככה, כל הילדים סביב מיטתו, רגעים אחרונים. אפשר לעזור? אבא וזה, אתה רוצה משהו? מתחת למזרון ומוציאים משם איזה צלב קרס ולוקח לנשיקה. איזה יופי. אולי גם זה משהו. אדם יכול ללמוד תורה בלי להרגיש את קדושת התורה. ולא רק שזה משהו רחוק, זה משהו מאוד מאוד קרוב. אדם לומד חסידות, מסתכלים על הקדוש ברוך הוא. אדם לומד שולחן ערוך, לומד גמרא. לא מדובר על הקדוש ברוך הוא, כל מיני משפטים: תעשה ככה, תעשה ככה, תעשה ככה. לא, לא מדובר לא על גדולת ה' ולא על שום דבר. יבש. אדם יכול, יכול ללמוד תורה שאדם לומד, אמרו לו שזה מאוד חשוב וזה גם מאוד מעניין ויש בזה הרבה שכל. עמקות גדולה וכולם יושבים לומדים וזה מתלהב. אני יכול ללמוד תורה לעומק ולדעת תורה בלי שום שייכות לנותן התורה.

29:55 דובר 8 איך זה הגיוני?

29:56 דובר 2 מממ?

29:56 דובר 8 איך זה הגיוני? כאילו למה זה מצחיק?

30:02 דובר 9 מה על כל ה... שכל של

30:05 דובר 2 כשרואים שני אנשים, כשרואים שני אנשים שמתווכחים ביניהם בדברי תורה ואתה רואה אותו מתעצבן. כתוב ככה וכתוב ככה וצריך לעשות ואסור לעשות. זה כן נכון, לא נכון. אף אחד משניהם לא חושב לרגע אחד. אם הוא היה חושב מה הקדוש ברוך הוא רוצה, אז לא היה ויכוח ולא היה נראה ככה.

30:36 דובר 9 בסדר, אז שבעים פנים לתורה אז כל אחד מבין

30:38 דובר 2 אין הכי נמי. ודאי שיש שבעים פנים לתורה, אבל זה שאדם יכול לכעוס על חברו בגלל שהוא מבין אחרת ממנו, זה בגלל שהוא לא מרגיש שהוא לומד תורת ה'.

30:53 דובר 8 מי שואל איך זה הגיוני שאנחנו לומדים הלכה וחוקר ובלי להבין שזו תורה של הקדוש ברוך הוא

30:58 דובר 2 הוא מבין בשכל, הוא לא מרגיש. ולמה הוא לא מרגיש? כי לא אמרו לו שהוא צריך להרגיש. כי גם הרב שלו לא מרגיש ולא יודע שצריך להרגיש. זה לא התחיל מהדור שלנו. זה התחיל עוד בתקופת הבעל שם טוב, כשהעולם היה שקוע באפ-אפלה. היום זה נהיה יותר, לא נהיה יותר טוב, נהיה...

31:22 דובר 9 אני הולך לקרוא את ספר הזכרונות.

31:25 דובר 2 ספר הזכרונות. לא קראת ספר הזכרונות?

31:27 דובר 9 לא היה

31:27 דובר 8 מה זה ספר הזכרונות?

31:29 דובר 9 סוף השיעור.

31:32 דובר 8 מה זה ספר הזכרונות?

31:34 דובר 2 אנחנו נעצור את השיעור עכשיו.

31:38 דובר 8 זה מעניין.

31:40 דובר 2 ספר הזכרונות זה, זה, זה אל"ף בי"ת. זה עוד לפני יראת ה'. זה השורש להכל. מי שלא קרא ספר הזכרונות לא יכול לדעת מה זה חסידות. לא יכול. אני לא מדבר כבר על, אה, ספר התולדות או דברים אחרים. ספר הזכרונות. צריך לקרוא אותו מהתחלה לסוף, אחר כך מהתחלה ואחר כך קטעים באמצע ואחר כך לא יודע. הספר צריך להיות.

32:15 דובר 9 יאללה זה, זה ספר שזה קוראים בו בעיות ורעיות, כן, זה, זה מעניין.

32:22 דובר 2 אני מכיר ריבוי גדול של אנשים, ריבוי גדול מאוד של חסידים, שפשוט יודעים את כל הספר מההתחלה לסוף.

32:30 דובר 9 שיודעים?

32:30 דובר 2 שיודעים את הכל. המון. אצלנו בבית זה היה חוק בל יעבור, שהילדים היו עד שהם, עד שהם-- עד הצבא, מוצאי שבת קוראים פרק, שניים, שלושה מספר הזכרונות ליד השולחן. הם קראו אותו לבד כל אחד ארבע, חמש, שמונה, עשר פעמים. זה, זה, זה... צריך לראות את זה בפנים.

32:58 דובר 9 אני אנסה לקרוא.

32:59 דובר 2 צריך לראות את זה בפנים. פשוט מתחילים, אי אפשר להפסיק. טוב, אז דיברנו ב-בשני הפרקים הקודמים על, על יראה תתאה, שהיא השורש והיא הבסיס והכל. הוא אומר על יראה תתאה הזו שכל היראה הזאת היא מה העניין שלה? להביא את האדם שיהיה סור מרע ועושה טוב. שהיא הבסיס, השער, היסוד, הראשית, התחלה, השורש. עליה אמרו אם אין יראה, אין חוכמה. בלי יראה כזאת אדם לא יכול להרגיש את קדושת התורה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דיברנו על זה, יראת חטא ויראת אלוקים. דהיינו הוא למה? למה יש פה שתי בחינות? מה עומד מאחורי זה? הוא אומר ככה: "כשנמשכת בחינת יראה זו מהתבוננות בגדולת ה'". אולי נקדים את זה קצת, קצת ארוך. נקדים קצת. הוא קורא לזה בהמשך יראה פנימית, יראה חיצונית, שיראת חטא, יראה... נגיד אחרת. בכלל, כשאדם מרגיש יראה מ-מ-מאדם אחר, כן? יש שני סוגים של יראה. לא שתי עוצמות ביראה. שני סוגים של יראה. מה פירוש שני סוגים? ממה הוא ירא? יש אחד כזה שהוא ירא מהפעולה של השני. ההוא מלך, יש לו כוח, אה, לעשות לי דברים לא טובים. כן? ממה אני ירא? אני ירא מה, מה, מהפעולות שהוא יכול לעשות. מי זה המלך בעצמו? לא מכיר אותו. איזה רגשות יש לו? הוא מתגלה אליי כמלך. הוא אומר לי מה צריך לעשות. אני יודע מה, מה, מה, מה הוא רוצה, מה הוא חושב, מה הוא מבין? אף פעם לא דיברתי איתו. הוא מלך. אני לא יכול להתקרב, לא יכול להתקרב אליו. כל הקשר שלי עם מלך זה חיצוני. ל-ל-לאדם בממלכה, נתין של המלך, אין שום קשר עם האישיות של המלך. כל הקשר שלו

35:58 דובר 2 עם המלך זה עם ההוראות של המלך, עם הדיבור של המלך, עם המצוות של המלך, עם ה... הנהגה של המלך. איך מלך עם הילדים שלו, איך עם אשתו, איך, מה הוא אוהב לעשות? אדם לא יודע, לא יודע, אין לו קשר. כן? יש סוג אחר של יראה. יש אדם, יש רב גדול, רבי. גם יש דוגמה. כשאדם ירא מהרבי, הוא פוחד מהרבי יעשה לו? לא בגלל שאין מה לפחוד. זה לא הנושא. אז למה אתה קורא לזה יראה? מה, מה, מה יראה פה? אתה מרגיש יראה? מה יראה פה?

36:52 דובר 10 נשמה.

36:53 דובר 2 הוא, הוא ירא מהנשמה שבו. הוא מכיר בזה שהרב, הרבי יש לו שכל בשמיים, יש לו מידות מזוככות, הוא צדיק, הוא, הוא, הוא נשמה אחרת. אני, אני, אני לא יכול, לא יכול לעמוד לידו. מה זה אומר? מה ההבדל?

37:23 דובר 10 זה רגש לא מוחלט.

37:25 דובר 2 מה ההבדל? כשאדם ירא ממלך, ממה הוא ירא? הוא ירא ממה יהיה, מהפעולה. כן? כשאדם ירא מצדיק הוא לא ירא ממה כן יהיה, ממה לא יהיה. הוא רוצה שהוא לא יתקיים, ש-ש-שהוא לא יהיה. הוא רוצה לבטל את המציאות שלו. אני לא, לא רוצה להיות פה. שתבלע אותי האדמה. מספר שני סיפורים. סיפור אחד שלי, ובדידי הוה עובדא: כשהייתי אצל הרבי באחת הפעמים, זה היה בתש-- בתשמ"ח בחודש תמוז, נסעתי לרבי ואז היה, הרבי היה ב-בשנה של הרבנית, אז הרבי התפלל בתוך הבית שלו ונתנו להיכנס. מי שבתוך הסלון של הבית של הרבי, חמישים, שישים איש ב-ב-בכוח רדי וזה. אז רציתי, הייתי שם רק שבוע, שבועיים. רציתי להיכנס, אז כל פעם שהיה תפילה, אני יודע, כולם מגיעים עשר דקות לפני, אני כבר עשרים דקות לפני. עומד בתור ראשון. כמה שדחפו אותי אחורה אני נכנס בפנים. שבועיים התפללתי עם הרבי ככה.

38:43 דובר 10 וואו.

38:46 דובר 2 אתה יודע, דבוק. היה כמה פעמים ב-בתוך השבועיים האלה שהרבי חילק דולרים אחרי התפילה בתוך החדר. אז, אז, אז היה סדר: בסלון התפללו ו-- והרבי עמד במעבר שבין הסלון למטבח או במטבח עצמו, ויצאו דרך המטבח, עשו ככה, עשו. ואחת הפעמים ניגשתי ל-ל-לרבי לקבל דולר, אז הרגשתי שחור בעיניים והתעלפתי.

39:21 דובר 10 כן?

39:21 דובר 2 בגשמיות.

39:24 דובר 10 וואו.

39:24 דובר 2 שהרבי מחייך.

39:26 דובר 10 יואו.

39:27 דובר 2 הרבי לא... להתקרב לרבי. פשוט כשאדם עומד בפני העוצמה של הרבי הגדולה הזאת, הוא פשוט רוצה ש-ש-שאני לא אהיה קיים, שהמציאות שלי תתבטל, שאני לא אהיה. זה נקרא יראת בושת, זה נקרא יראה עילאה. הוא לא ירא ממה יהיה. כן יגיד לי, לא יגיד לי, זה, זה לא הנושא. אני רוצה לא, לא להיות קיים בכלל, שהמציאות שלי תתבטל.

39:59 דובר 10 זה גם קרה איתך?

40:00 דובר 2 כן.

40:03 דובר 10 זה לא קורה לכל אחד.

40:05 דובר 2 זה הסיפור השני. יש פה רב חשוב בעפולה, רב מנהל קהילה וגם חבר טוב שלי הרבה שנים, שהוא אוהב לספר שהוא היה, הוא היה אצל הרבי ב-- כשהייתה התהוות הנתינה ל-770, כי בדיוק הוא... זה גם כן היה בתשמ"ח. אז זה היה? לא זוכר. הוא היה שם בזה והרבי יצא החוצה והרבי אמר שיחה ווהגוטניק שמה היה שמה מעמד גדול, מופרט. אחר כך, אחרי המעמד, אז הוא אומר, "מה, כולם ככה פחדו. אני באתי לרבי, נתתי לרבי יד, הרבי לחץ לי יד כמו חברים, כמו גברים".

40:46 דובר 10 באמת?

40:46 דובר 2 יש על זה וידאו. מדוע? מדוע הוא לא התבונן אף פעם באישיות של הרבי? הוא יודע שהרבי זה רב גדול. כן? אז גם אני רב. הוא רב גדול, אני רב גדול. הוא לא התבונן אף פעם ב-ב-ב-במידות של הרבי, בפנימיות של הרבי. אז ככה, אז זה עובד ככה. אם אדם מתבונן בחיצוניות של השני, מה הוא יכול לעשות לו, אז היא יראה חיצונית, יראה תתאה. אם האדם מתבונן באישיות של השני, בפנימיות שלו, אז זה יראה פנימית. הסוג של היראה שיש לאדם תלוי במה הוא מתבונן, בחיצוניות או בפנימיות. בסדר? טוב, אנחנו עם הזמן גמרנו. נתחיל כבר ככה שבוע הבא נתחיל מ-מהתחלה פרק חדש.

41:55 דובר 10 שבוע הבא זה גם בסוכה?

42:00 דובר 2 אה, אם יהיה בסוכה