לקוטי אמרים פרק מ"ב (חלק 2) · תשפ"ה

00:00 דובר 1 תמיד טוב חדש. חדש תמיד דבר טוב.

00:06 דובר 2 אנחנו אוחזים באמצע פרק מ"ב בדף ס'. הוא התחיל בפרק מ"א להגיד שהתחלת היסוד של עבודת השם זה יראה. עד שאדם אין לו יראת השם, כאילו... זה לא רק התנאי המקדים, זה מה שמחיה את כל העבודה. גם את העבודה של ועשה טוב, והוא מסביר שם גם את העבודה של קיום המצוות. הכל צריך להיות חדור ביראה. יראה היא זאת שנותנת את החיות לכל המצוות. מסביר את זה שם באריכות. זה היה פרק מ"א. אחר כך הוא התחיל בפרק שלנו להסביר, טוב, אבל מה שהוא דיבר בפרק מ"א היה רק דברים כלליים, שיצייר שהוא עומד בפני המלך, שהמלך מביט עליו. פרק מ"ב הוא התחיל להסביר יותר בעומק, יותר בפירוט, יותר בעומק. איך בכלל, מאיפה בכלל מגיעה היראה הזאת? כי... סתם. הוא הסביר ש... לא, הוא לא אמר את זה בפירוש. הוא הסביר שהשורש של היראה הזאת, יראה שעליה אנחנו מדברים, יש כל מיני סוגים, דרגות ביראה. יראה שעליה מדברים זה יראה טבעית. מה זה יראה טבעית? יראה טבעית זה חלק מהטבע של יהודי, חלק מהטבע של הנשמה. ליהודי יש מבנה כזה של הנשמה שיש לו בטבע שלו יראה מהשם, והיראה שמדברים עליה, שיש יראה שאחר כך, יראה גדולה, יראה עילאה, אבל יראה שנדרשת היא היראת השם שנדרשת בשביל תחילת העבודה, ראשית העבודה, זה היראה הטבעית שיש ליהודי. זה משהו שטבוע בו בעצם מכוח נשמתו. ואז ממילא עולה השאלה: אם זה דבר שהוא טבע בנשמה, וביום יום שלי אני לא מרגיש את זה, למה אני לא מרגיש את זה? כי הטבע הזה איפשהו מוחבא עמוק מאוד בפנים, וצריך להוציא את הטבע הזה

02:22 דובר 2 של היראה שיש לנשמה, להוציא אותו מהכוח אל הפועל. ומי אומר שאני יכול בכלל להוציא אותו מהכוח אל הפועל? אולי זה כל כך מוחבא אצלי עד שאני לא יכול בכלל? אוקיי, אז יש לי כזה משהו בפנים, אבל אני, זה עמוק מאוד, אני לא יכול, אני לא רואה איך אני יכול להוציא את זה לפועל. אז הוא הסביר שכמו שיש לכל יהודי בטבע הנשמה שלו יראה, יש גם לכל יהודי בנשמה שלו דעת. ממשה רבנו, שנקרא הרועה הנאמן, אז הוא, משה רבנו, שתל, נטל, נטע בתוך נשמה של כל אחד מאיתנו בחינה שנקראת דעת. דעת זה התקשרות. הכוח ל...

03:09 דובר 1 דעת זה

03:10 דובר 2 דעת. דעת זה הכוח להסתכל על משהו, לחשוב על זה ולנעוץ בזה את המבט ולהידבק בזה ולהתקשר אליו. וכדי לעורר את היראה, אותה יראה טבעית, להוציא אותה מהמחבוא שלה שתתגלה אצלי בשכל ובלב, אז צריך את הדעת. והיות ולכל אחד מאיתנו יש דעת, לכל אחד מאיתנו יש ניצוץ מנשמתו של משה רבנו, או על כל פנים הארה מנשמתו של משה רבנו, אז אכן כל אחד יכול לגלות את היראה הזאת אצלו. זה היה התחלה של הפרק. אחר כך הוא אמר בהמשך, גם כאן כבר למדנו שמה פירוש לתקוע את הדעת, מה פירוש... איך תוקעים את הדעת כדי להוציא את היראה, אותה יראה טבעית, ולהוציא אותה מכוח אל הפועל. איך תוקעים בה את הדעת? אז הוא אומר שצריך שזה גם יגיעת נפש וגם יגיעת בשר. יגיעת נפש זה פשוט להתאמץ מאוד, להתייגע, להתבונן בגדולת השם. להתבונן בגדולת השם עד שהאלוקות יהיה נרגש אצלו. מה זה נרגש? מה ההבדל בין אם אני יודע שמשהו קיים או שאני

04:41 דובר 7 מרגיש

04:42 דובר 2 אני מרגיש את זה. זה משהו אחר לגמרי. כן?

04:45 דובר 7 אז זה יותר חזק כשמרגישים.

04:46 דובר 2 נרגש זה כבר... כן. אז דברים גשמיים גם כן. אדם יכול, יש דברים שהוא לא נמצא אצלו וזה לא בראש שלו ביום יום. אם הוא יתבונן בזה אז זה יהיה נרגש אצלו. דברים גשמיים זה קל לאדם להגיע. אם אדם רוצה שעניין מסוים הוא יהיה לו חשוב. עכשיו מדברים על הקמפיין של הבית ספר, שצריך לתרום הרבה כסף לבית הספר. אז זה יכול לעבור ליד האוזן, ואפשר, אם אני אחשוב על זה ואתבונן כמה שזה חשוב וכמה שזה נחוץ וכמה שבלי זה אי אפשר ומה יקרה אם זה לא יהיה, אז אני ארגיש את זה, אני ארגיש את זה וממילא אני אתרום יותר. כן, ככל שאדם יותר... דברים גשמיים...

05:32 דובר 7 שלום.

05:33 דובר 2 שלום.

05:40 דובר 7 צריכה להגיע. אחרי שבת. מה שיש לי פה.

05:45 דובר 2 אז דברים גשמיים זה יחסית קל שיהיה נרגש אצל האדם. כשמדברים שיהיה נרגש אצלו הקדוש ברוך הוא, שהוא ירגיש את הקדוש ברוך הוא, אז זה צריך לתקוע את הדעת בחוזק, בהתמדה, וזה עבודה. זה לא פשוט. אומר, גם זה לא מספיק, כי אם אדם יש לו גוף, גוף חומרי, גוף גס. גם מה לעשות? הוא נולד, נולד עם כזה. הקדוש ברוך הוא נתן לו כזה גוף, או שזה מזה שהוא במשך השנים הרבה הרשה לעצמו לרדוף אחרי תאוות. אז עצם הרדיפה אחרי תאוות, או סתם שאדם אוכל ושותה ומשתמש בענייני העולם הזה, זה מגשם אותו והופך את הגוף שלו לגס יותר וחומרי יותר, ואז גם אם הוא יתקע דעתו ויתבונן ביגיעת נפש זה עדיין לא יצליח להוציא את היראה מהמחבוא שלה. לכן הוא אמר: לא מספיק יגיעת נפש, צריך גם יגיעת בשר. יגיעת בשר זה ביטוי של לבטש את עצמו, שמה שלמדנו בפרקים כ"ט ול"א, שאדם צריך... על מה אדם צריך להתבונן כדי לבטש את עצמו. ואז הכל על ידי שני הדברים האלה. זאת אומרת, תקיעת הדעת באופן של יגיעת הגוף ויגיעת הנפש, על ידי זה הוא יצליח להוציא את היראה הטבעית הזאת, מה שהנפש מרגישה את הקדוש ברוך הוא ולכן היא יראה ממנו. אז הוא יצליח להוציא את זה החוצה, שהוא ירגיש את זה בליבו או לפחות ירגיש את זה במוחו. זה מה שדובר. זה כבר למדנו.

07:27 דובר 7 אז זה להרגיש בכל הגוף.

07:29 דובר 2 הרצוי זה להרגיש בלב. כשאדם מרגיש בלב יראת השם, הוא, כל מקום שהוא הולך, הוא כל הזמן מרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו. נו, אז עבירות הוא לא יעשה. והוא גם, המצוות שלו יהיו בחיות. לפחות רגש במוח, כאילו שזה ישב לו בצורה כזאת, זה יהיה כל כך מוחשי אצלו שלפחות במוח הוא כל הזמן... ככל שאדם מרגיש את זה אז זה... הרבה פעמים כשאנחנו נמצאים באמצע התפילה אז...

08:05 דובר 7 עד הסוף. כן.

08:08 דובר 2 ערב טוב. אצלכם זה בטח לא קורה, אבל אצלי הרבה פעמים באמצע תפילה יש כל מיני מחשבות. מתחיל להתפלל ומגיע לאמצע התפילה ומפסיק. רגע, אבל מה אני חושב בכלל? איפה משהו כתוב ומה שאני בכלל לא... ל-ל-למה?

08:28 דובר 7 יודע איפה אנחנו? כי הראש עסוק.

08:30 דובר 2 בזה עוד לא התחלנו.

08:31 דובר 7 הראש עסוק.

08:32 דובר 2 ה-ה-ה-- בדיוק למה הראש עסוק בדברים האלה? אז אני מסתכל על זה, אני, אני מתפלל לך. ל-ל-למה הראש שלי עסוק בדברים אחרים? מה גורם לזה? כי מה שנרגש אצלי זה העולם הזה.

08:43 דובר 7 נכון לכולם.

08:44 דובר 2 אם היה נרגש אצלי אפילו רק במוח, לא בלב, היה נרגש אצלי אלוקיות, אלוקות, אז בזמן התפילה לא הייתי חושב על דברים אחרים. זה פשוט לא היה נכנס בראש. כן. אז ראשית העבודה ועיקרה ושורשה זה לעורר את היראה הטבעית שיש בנשמה, שתצא מההיעלם שלה מהכוח אל הפועל, שאני ארגיש אותה בלב. הרצוי זה בלב ולפחות במוח, ואז אדם לא יעשה עבירות. איך לעורר אותה? איך להוציא אותה? על ידי שאדם, אה, יגיעת נפש ויגיעת בשר באופן של תקיעת הדעת בגדולת השם, מה שהוא הסביר. בסדר? זה החלק הראשון של הפרק. אחר כך הוא ממשיך ואנחנו נמצאים בדף ס'. אמ, בשורה השלישית רביעית שמה מסתיימת: כך צריך לחפור ביגיעה עצומה. כן. אז כמו שאדם כשהוא... יש איזשהו מטמון, כן, הוא... היום יש כל מיני אמצעים שיודעים איפה לחפור אחרי מטמונים כי יודעים שזה נמצא שם כבר, כן? אז אם אדם יודע שיש שמה משהו, הוא ישקיע את כל המיליונים. הוא יודע ש-ש-שזה שווה לו להשקיע את המיליונים כדי לקבל, לקבל את המיליארדים. כן. אז אם אדם יודע, אחרי כל ההסבר של-של פרק מ"א עד לפה מ"ב, אדם יודע שיש לו יראת שמיים, יש לו כזה דבר בפנים, אז ממילא הוא צריך לחפור אחריו כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר מטמון בתחתיות הארץ. אם הוא רק ידע, ברור לו שזה נמצא שם, אז הוא חופר אחריו ביגיעה עצומה. הוא לא-לא-לא-לא מתייאש ושום דבר לא-לא עוצר אותו מ-מ-מלהתייגע ב-ב-בלהגיע לזה. לגלות אוצר של יראת שמיים הצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מישראל, שהיא אותה, אה, אותו אוצר של יראת שמיים מבחינת ומדרגה של למעלה מהזמן, והיא היראה הטבעית המסותרת

10:55 דובר 2 הנ"ל שעליה מדברים מתחילת פרק מ"א. פה מתחיל נושא חדש. רק כדי שתבוא לידי מעשה בבחינת יראת חטא להיות סור מרע במעשה דיבור ומחשבה, זה כבר משהו אחר לגמרי. עד פה מה דובר? שעל ידי יגיעה ותקיעת הדעת ונפש ובשר, אז אדם יכול להגיע שאלוקות יהיה נרגש אצלו. נכון, זה מה שדובר? שהוא ירגיש את הכביכול, את הקדוש ברוך הוא כביכול. אז אומר הרבי, אף שזה שייך לכל אחד, אבל זה נקרא יראת אלוקים. ממה היראה? אדם שנרגש אצלו הקדוש ברוך הוא, האלוקות נרגש אצלו, אז ממה הוא ירא? הוא ירא מאלוקים. בשביל זה צריך מאמץ מאוד גדול. ולמרות שכל אחד יכול להגיע לזה, כי לכל אחד יש בחינת משה ולכל אחד יש יראה מסותרת, לא כל אחד מצליח להגיע לזה.

12:07 דובר 7 מה, לפחד מאלוהים לא כל אחד?

12:09 דובר 2 שאלוקות יהיה נרגש אצלו. אז הוא הסביר איך להגיע לזה.

12:14 דובר 7 אה. יפה שהגעתם. באמת הבנות הגיעו, כל הכבוד, כל הכבוד.

12:22 דובר 2 או-אה.

12:25 דובר 7 היא כבר גבוהה אצלנו. איך קוראים לה? רחל, רחל. ולאסף, ולאסף. מושקה, מושקה.

12:33 דובר 2 יש פה... יש פה דפים. אנחנו בדף ס', רק עכשיו התחלנו להסתכל בפנים. סוף סוף כשאומרים לאדם שהוא צריך כדי לעורר את היראה הטבעית לכזאת יגיעה... זה קשה או שזה קשה או שהוא פשוט לא יכול. אין לא יכול. זה מאוד, מאוד קשה. לא כל אחד מצליח לעמוד בזה. לכן אומר הרבי שבאותה יראת חטא, לגלות את היראה הטבעית, יש שתי דרגות. יש דרגה אחת שעליה דובר עד פה, שזה להיות ירא מהקדוש ברוך הוא. יש דרגה יותר נמוכה והיא שאדם לא ירא מהקדוש ברוך הוא, אלא ירא מהחטא.

13:28 דובר 7 זה אותו דבר, לא?

13:29 דובר 2 מה ההבדל?

13:31 דובר 7 פחד מהעונש.

13:32 דובר 2 לא, לא מהעונש.

13:33 דובר 7 יראה מאלוהים.

13:35 דובר 2 יראת השם זה לא יראת עונש.

13:37 דובר 7 פחד מאלוהים. יראת, יראת החטא זה משמעות של משהו.

13:41 דובר 2 יראת כבוד, יראת רוממות זה כבר משהו אחר לגמרי. זה נדבר בפרק הבא, פרק מ"ג.

13:45 דובר 7 לא, ההבדל בין זה... זה כאילו יראה לא, לא בגלל חטא. לפעמים אני, אין לי חטאים אז אני בטח לא פוחד לעשות חטא.

13:53 דובר 2 זה מה שדובר קודם. זה עדיין נקרא יראה תחתונה, יראת תתאה, יראת אלוקים. נרגש אצלו האלוקות, היות והקדוש ברוך הוא נמצא פה והוא מסתכל עליי והוא לידי והוא מלך והוא, והוא עזב את כל העולמות וכל המלכות שלו עליי. אז, אז אני ירא. אז זה יראה טבע-- ממה נובעת היראה? היראה נובעת מגדולת השם. היות וגדולת השם לידו זה כל כך מוחשי כי הוא התבונן על זה, אז הוא ירא מאלוק-- מהקדוש ברוך הוא. זה עוד לא קשור ליראת הרוממות. זה, זה פשוט ירא, מ-מרגיש פחד, יראה. יראת חטא. אדם לא ירא מהקדוש ברוך הוא. יש הרבה, הרבה אנשים, הרבה מ-- רוב האנשים גם אני. אני לא מרגיש את הקדוש ברוך הוא. אגלה לכם סוד.

14:42 דובר 7 מה אנחנו נגיד?

14:43 דובר 2 ת-ת-ת-אתה אדם... זה, זה באמת זה דרגה. אמנם זה ראשית העבודה ועיקרה ו-ו-ושורשה, אבל זה, אבל זה, זה דרגה נעלית בראשית העבודה. רוב האנשים לא מרגישים. אם ישים יד על הלב לא יכול להעיד על עצמו שהוא באמת אולי לפעמים, פעם ב... יראת חטא. יש המון אנשים, אבל מצד שני זה כתוב בשולחן ערוך. שמעתם פעם?

15:10 דובר 7 מה?

15:10 דובר 2 אה? כ-- איך אתה עושה? איך אתה יכול לעשות כזה דבר? כתוב בשולחן ערוך שאסור. נכון, זה אה כתוב בשולחן ערוך, טוב, אז צריך לעשות. והם בכלל לא חושבים על הקדוש ברוך הוא.

15:25 דובר 7 בעקיפין זה מגיע ל...

15:26 דובר 2 בעקיפין, ב-ברור, בעקיפין. מה נרגש אצלו? הוא לא מרגיש את האלוקות, הוא מרגיש את החטא.

15:34 דובר 7 את החטא, מה שאסור.

15:36 דובר 2 כן, אז להרגיש את האלוקות זה באמת דרגה, זה דרגה, אבל להרגיש יראה מהחטא, פשוט רתיעה. איך אני יכול לעשות כזה דבר? זה, זה עבירה, אני לא, אני לא עושה כזה דבר. כן, גם זה שייך ליראה טבעית. זה לא יראה שכלית, זה לא יראה, לא יודע איזה סוג אחר של יראה. יש עוד כמה דרגות שנדבר עליהן בהמשך. זה טבע של יהודי לירא מלעשות חטא, לא רוצה. הקדוש ברוך הוא רוצה, אומר, רוצה שיהיה ככה. אני, אני פוחד לעשות אחרת. אני רוצה להדגיש, עוד מישהו פה הזכיר יראת עונש, זה לא יראת עונש. יראת עונש זה משהו אחר לגמרי. יראת עונש זה כבר, זה כבר בכלל. זה כבר לא דרגה ביראת השם, זה בכלל לא דרגה. כשאדם פוחד מעונש הוא בכלל לא פוחד מהקדוש ברוך הוא. הוא פוחד על עצמו.

16:36 דובר 8 הוא פוחד שהקדוש ברוך הוא יעניש אותו.

16:38 דובר 2 על מי הוא חושב? הוא חושב על עצמו. יראת עונש זה בכלל לא דרגה בעבודת השם.

16:47 דובר 9 הוא חושב אחרי התוצאה ולא לפני המעשה.

16:50 דובר 2 לא הבנתי.

16:51 דובר 9 מי שמפחד מעונש

16:53 דובר 2 מעונש

16:53 דובר 9 חושב אחרי המעשה ולא לפני. כאילו מה יקרה

16:58 דובר 2 גם אם הוא חושב, גם אם אדם חושב לפני, אדם שלא, שלא עושה. יש אנשים כאלה. הוא לא עושה. למה הוא לא עושה עבירות? כי הוא פוחד שאחרי מאה עשרים יתנו לו מאה עשרים שנה בגיהינום. הוא לא רוצה להגיע לשם אז הוא פוחד. כן, יש אנשים כאלה. בכלל לא אכפת לו מהקדוש ברוך הוא. כל מה שאכפת לו בחיים זה שלי יהיה טוב. שיהיה לי טוב בעולם הזה ושיהיה לי טוב בעולם הבא. הקדוש ברוך הוא לא מעניין אותו. אם היה יכול להיות לי טוב בלי הקדוש ברוך הוא, עוד יותר טוב היה. כן, יראת עונש זה בכלל לא קשור לקדוש ברוך הוא. אדם חושב רק על עצמו.

17:46 דובר 8 אבל מי נותן את העונש? לא הקדוש ברוך

17:48 דובר 2 מי נותן את זה?

17:50 דובר 8 אז

17:51 דובר 2 זה לא

17:51 דובר 8 זה לא הקדוש ברוך

17:52 דובר 2 זה לא נקרא עבודת השם. גם מי שיש לו יראת עונש, גם הוא לא יעשה עבירות. זה נכון, אבל בתניא מדובר על עבודת השם. עבודת השם, אמרנו, אנחנו מדגישים את זה מהתחלת הלימוד כל הזמן, שוב ושוב חוזרים על נקודת, על נקודת העניין. עבודת השם זה עבודה פנימית. חב"ד דורש פנימיות. מה פירוש פנימי? שאדם ישנה את המהות שלו, שבמקום לחשוב על עצמו יחשוב על הקדוש ברוך הוא, ושזה לא יהיה משהו חיצוני: אני יודע שצריך לחשוב, לכן אני חושב, אלא שהוא באמת ירגיש כך.

18:30 דובר 8 שזה יהיה מהנשמה

18:32 דובר 2 מהנשמה, כמו שאת אומרת, לש-- עכשיו לשנות את המהות של האדם. זה, איך אומרים

18:41 דובר 8 לא פשוט

18:42 דובר 2 זה לא פשוט, כמו שעז לא יכולה להפוך להיות פתאום חתול.

18:45 דובר 8 זה לא פשוט

18:46 דובר 2 אז-אז-אז ככה הוא נברא, ככה בראו אותו. לשנות את הרגש ואת השכל, את האופי של הרגש והשכל, שבמקום להתאוות לעולם הזה וליראה, לפחוד מעניינים של בריאות ופרנסה, במקום זה אז האהבה והיראה שלו יהיה אהבת השם ויראת השם. זה בטח שזה לא פשוט. ובשביל זה יש חמישים ושלושה פרקים בתניא שמסבירים איך עושים את זה.

19:13 דובר 8 על מה?

19:15 דובר 2 איך האדם הופך את המהות הפנימית שלו

19:19 דובר 8 כן

19:20 דובר 2 לעובד השם.

19:22 דובר 8 אני חושבת שפעם ראשונה הבנתי את זה. הוא אומר חמישים ושלושה פרקים

19:27 דובר 2 למרות שדיברנו על זה בפירוש מההקדמה לפרק, אני זוכר שדיברנו על זה בהקדמה לפרק הראשון

19:33 דובר 8 שלושה פרקים על אותו רעיון. נחמד. האמת שזה לכל אחד יש את זה בלב איפשהו.

19:43 דובר 2 זה המהות של העבודה.

19:44 דובר 8 כל אחד בדרגה אחרת.

19:47 דובר 2 אחרת זה לא עבודה. מה? דיברנו פעם מה זה לשון-- סליחה שאני סוטה מהנושא. מה-מה זה לשון-- למה לעבודה קוראים עבודה? מובא בחסידות, זה מלשון

20:01 דובר 8 מקרין אנרגיה

20:03 דובר 2 לא, זה בפיזיקה, זה נכון.

20:07 דובר 8 גם עבודת השם זה אנרגיה. זה לקום קודם להתפלל

20:10 דובר 2 עבודה באה מהמילה-- בחסידות מוסבר

20:13 דובר 8 שני דברים

20:13 דובר 2 שעבודה באה מלשון עיבוד עורות.

20:17 דובר 8 עיבוד עם עי?

20:18 דובר 2 עיבוד-- כן. עי-- איך מעבדים עורות? לוקחים את העור של הבהמה ושמים אותו ב-- ב-- משרים אותו בסיד כמה ימים, וצריך כל שעתיים שלוש, אה, להוציא אותו מהסיד ולהכניס אותו חזרה, כי הסיד שוקע, שהמים יתערבבו. אז... קודם כול, זו עבודה נורא נורא נורא קשה, כי עור של פרה, אפילו של כבש, בפרט כשהוא טבול במים, שוקל כמו שצריך. עבודה קשה מאוד מאוד, והריח הוא נורא. באמת נורא. מי שפעם היה במפעל כזה של עיבוד עורות. ומה התוצאה? התוצאה שלקחו עור שיש לו תכונה מסוימת והפכו אותו לדבר, למוצר שאף תכונה של העור ה-במוצ-- אחרי העיבוד הוא לא, לא דומה למה שהיה קודם, הפכו אותו למשהו אחר. איזה חומר סינתטי שלא נרקב ויכול להחזיק מאות שנים והוא חזק, וזה לא היה-- זה לא היה לפני כן. שינו את המהות שלו. לכן גם עבודת השם נקראת עבודה. זה מאוד, מאוד, מאוד קשה. לפעמים זה גם ככה לא נעים, והתוצאה היא שאדם משנה את עצמו ממהות אחת למהות אחרת. זה הפירוש עבודה. וכשמדברים שראשית העבודה ועיקרה ושורשה, לא רק ההתחלה שלה, אלא גם אחר כך בהמשך העבודה, ה-ה-הכול צריך להיות חדור ביראה. אז מסביר אדמו"ר הזקן על איזה יראה מדובר. יש כל מיני סוגים של יראה. יש יראה תתאה. בעצמה יש, ראינו, ארבע חמש דרגות. יש יראה עילאה שלא התחלנו לדבר עליה. יש יראה טבעית ויראה שכלית ועוד ועוד. מה נוגע לפועל? כבסיס, השורש שמתחיל את כל עבודת השם של יהודי, להוציא מהכוח אל הפועל את היראה הטבעית שיש בנשמה, שהוא ירגיש אותה בחיים היומיומיים שלו. על זה מדברים פרק מ"א, מ"ב. ואת זה עצמו הוא חילק לשתיים. קודם עד עכשיו הוא

22:41 דובר 2 דיבר להוציא את היראה אל הפועל באופן שהוא ירגיש את הקדוש ברוך הוא. בשביל זה צריך עבודה קשה. צריך יגיעת נפש ויגיעת בשר. זה אריכות שלמה. הוא אומר אבל כדי שאדם לא יעשה עבירות, גם אם הוא לא ירגיש את הקדוש ברוך הוא, אבל כן יהיה נרגש אצלו שהדבר הזה שעכשיו עומד לפניו זה עבירה, הוא לא יעשה את זה. אז גם זה נקרא עבודה, וגם יראה כזאת, יראת חטא, גם היא נובעת מאותה יראה טבעית. בסדר? עכשיו יש סדר בראש? אז איך עכשיו מג-- עושים את הדבר הזה? זאת אומרת, עכשיו אנחנו כבר לא מדברים על יראת אלוקים, אלא איך מוציאים את יראת השם באופן שהיא לא תתגלה בלב, שאז זה נרגיש אצלו האלוקות, אלא זה, זה, זה יהיה נרגש אצלו רק במוח, שזה יהיה יראת חטא. איך עושים את זה? זה מה שהוא מדבר עכשיו. רק שכדי שתבוא, מי תבוא? אותה יראה טבעית המסותרת, ש-ש-- אוצר של יראת שמיים שצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם. כדי שתבוא לידי מעשה. מה הפירוש לידי מעשה? בבחינת יראת חטא, להיות סור מרע במעשה דיבור ומחשבה. צריך לגלותה ממצפוני בינת הלב שלמעלה מהזמן, להביאה לבחינת מחשבה ממש שבמוח, להעמיק בה מחשבתו משך זמן מה ממש. זה כן פשוט. אותה יראת שמיים שמוצפנת בבינת הלב, היא למעלה מהזמן. מה פירוש למעלה מהזמן? היא הייתה בנשמה לפני שהאדם נולד. היא תהיה בנשמה אחרי שהאדם נולד. היא נמצאת אם הוא מרגיש אותה ואם הוא לא מרגיש אותה, היא אף פעם לא נחלשת ולא מתחזקת. היא נמצאת שם כל הזמן. הזמן לא שולט עליה, אלא מה? אנחנו חיים בעולם של זמן. האדם בחיים

25:05 דובר 2 היומיומיים שלו, מיום שהוא נולד ועד מאה ועשרים, חי בעולם שמוגדר בזמן ומקום, ודברים ששייכים לעניינים רוחניים של למעלה מזמן ומקום לא נרגשים בתוך העולם הזה. זה פשוט נכון. אז מה צריך לעשות כדי שזה כן יהיה נרגש? לקחת את אותו עניין שהוא מצד עצמו למעלה מזמן ומקום, ולהכניס אותו לתוך גדר של זמן, זמן ומקום. איך עושים את זה? פשוט. מה זה יראה? אתה יודע, נכון, כבר דיברנו. אם אתה כל יום תקדיש קצת זמן לחשוב על זה. לא כמו שמדובר קודם, שעתיים ביום. כל יום כמה דקות תחשוב על זה. כמה דקות זה זמן. הכנסת את היראה הטבעית שהיא למעלה מהזמן לתוך גדר הזמן, בתוך המוח, בתוך השכל שלך. הכנסת אותה לתוך גדר. זה כבר נמצא שם. עד שתצא פעולתה מהכוח אל הפועל ממש. דהיינו להיות סור מרע ועשה טוב במחשבה, דיבור ומעשה מפני ה' הצופה ומביט ומאזין ומקשיב ומבין אל כל מעשהו. מזכיר משהו המילים האלה? הם המילים של התפילה בראש השנה ויום כיפור. כי ראש השנה ויום כיפור באמת עניינם קבלת המלכות. ופה מדובר שהיראה תתאה הזאת זה קבלת עול מלכות שמיים. אז אם האדם יתבונן כל יום, כמו שאמר בהתחלה, בהתחלה של הפרק הראשון, שהקדוש ברוך הוא המלך, הקדוש ברוך הוא מלך, והוא מביט עליו ומסתכל וצופה והוא מאזין ומקשיב וחושב וחשוב לו והוא מסתכל עליי כל הזמן. כל יום הוא יחשוב על זה כמה דקות, אז זה יוצא מהכוח אל הפועל. זה אצלו נמצא בראש וממילא לא יעשה עבירות.

27:08 דובר 10 אז צריך כל יום לחשוב על זה.

27:09 דובר 2 כן.

27:11 דובר 10 עוד משהו לעשות.

27:12 דובר 2 עוד משהו. חכי, יש עוד הרבה.

27:16 דובר 10 אבל זה מגי-- לכל אחד זה קיים כאילו. זה לא שאני אגיד עכשיו אני אחשוב על זה. זה קיים לבד.

27:23 דובר 2 כן, אבל מה שקיים לבד, מה שקיים לבד לא משפיע,

27:27 דובר 10 לא משפיע?

27:27 דובר 2 משפיע פחות.

27:28 דובר 10 זה חלק בגוף.

27:30 דובר 2 יש דברים שאנחנו מקבלים מסדר חינוך. למה זה קיים לבד? לא, לא נולדנו עם זה. מי שלא קיבל חינוך יהודי אין לו את זה. מה זה פירוש לבד? קיבלנו את זה מאיפשהו, אלא מה, שכשהיינו קטנים אז היינו בגן או בית ספר. דיברו איתנו הרבה וזה איפשהו נחרט ולכן זה, זה נשאר.

27:50 דובר 10 לכן זה נמצא.

27:51 דובר 2 לכן זה נמצא. אבל מה שזה... את יודעת מה זה איסור ריבית?

27:57 דובר 10 איסור ריבית?

27:58 דובר 2 כן. ריבית. איסור ריבית. שאדם שהוא נותן הלוואה לשני.

28:06 דובר 10 אז הוא מחזיר לו פי שתיים.

28:07 דובר 2 אז אסור, אסור לו לקחת, לקבל חזרה יותר ממה ש...

28:14 דובר 10 כן,

28:15 דובר 2 למה? מה-מה-מה התוכן של האיסור? שהרבי מסביר. התוכן של האיסור-

28:21 דובר 10 אפשר להגדיר את עצמך לתת יותר, לא?

28:23 דובר 2 אה?

28:23 דובר 10 אפשר להגדיר את עצמך לתת יותר.

28:25 דובר 2 אסור.

28:25 דובר 10 אני אומרת שאסור, זה ריבית, לא בנק. לא, אבל הבנקים- אה, הבנקים נהנים יפה מאוד.

28:30 דובר 2 מה? גם אסור.

28:33 דובר 10 לבנקים מותר?

28:34 דובר 2 אסור. גם לא.

28:35 דובר 10 גם לא.

28:36 דובר 2 רק-רק אם...

28:37 דובר 10 מכניס כסף.

28:38 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא.

28:40 דובר 10 לא, לא ייכנס לבנק.

28:40 דובר 2 לא רציתי להתייחס. אני מדבר על-על הפן הרוחני, לא על עניין הלכתי, על הפן הרוחני שבזה.

28:46 דובר 10 כן.

28:46 דובר 2 הרבי מסביר מה היסוד, למה הקדוש ברוך הוא אסר את זה? מה-מה-מה-מה רע? אני... הוא-הוא הבן אדם נהנה. השני, כן, ראובן נתן לשמעון. שמעון נהנה מהכסף והוא שמח. הוא יכול-- איך שהוא רוצה לתת יותר. למה זה אסור? מה הבעיה? כן, הוא זה. עזרת לי מאוד. אני רוצה לתת לך יותר. מה הבעיה בזה? הרבי אומר שה-ה-הנקודת האיסור פה זה שהמלווה, כן, ראובן נתן לשמעון, ראובן רוצה ליהנות עכשיו מכסף שהיה שלו פעם. ברגע שהוא נתן את הכסף, נתת אותו, זהו, זה כבר לא שלך. עכשיו, אחרי שבוע אתה, אחרי חודש אתה רוצה ליהנות עכשיו מדבר שהיה שלך פעם? זה הקדוש ברוך הוא לא מסכים. צריך להיות עבודה עכשיו.

29:40 דובר 10 לתת את זה בחזרה.

29:41 דובר 2 צריך להיות עבודה עכשיו. הרבי אומר, לוקח את זה ברוח-- ברוחניות. אדם שמגיע לגיל פנסיה או מתבגר קצת, זהו, אני כבר עשיתי המון מבצעים, למדתי הרבה תורה, עכשיו שהילדים... עכשיו תור הילדים. אז הרבי אומר איזה מין דבר זה? אתה רוצה עכשיו ליהנות ממה שעשית פעם? הרבי אומר שזה איסור ריבית.

30:05 דובר 10 בוודאי.

30:07 דובר 2 לה-- אתה רוצה ליהנות ממה שהילדים שלך עושים? זה איסור ריבית. איך אתה רוצה ליהנות עכשיו מ-מ-מחינוך שנתת להם פעם? מחינוך שנתת להם פעם?

30:16 דובר 10 הרב, הנכדים שלנו זה הריבית. לא? זה ריבית.

30:22 דובר 2 הנקודה היא ש-ש-שדבר שאדם עשה פעם, זה משפיע על פעם. עבודה צריכה להיות כל הזמן. אדם לעמל יולד. פסוק. כל... אין, אין ממילא, אין חינם בעולם. אז נכון שמה שאדם... גם נדבר על זה ונראה את זה גם, שיש דברים שאדם קיבל ונחרטו אצלו בילדות מצד חינוך או מצד עניינים אחרים, אז זה באמת מאוד משפיע ועוזר לכל אורך הדרך. אבל עבודה צריכה להיות כל יום ויום. ומה שאומרים "ראשית העבודה ועיקרה ושורשה", שזה ל-ל-להוציא, לעורר את היראה הפנימית הזאת, יראה טבעית שתצא החוצה. אז זו לא הכוונה: ראשית העבודה, שכשאני בן חמש עשרה התחלתי לעבוד את השם, אז אני צריך... ואחר כך זה כבר זה. לא, לא זו הכוונה. כל יום וכל רגע. כל פעם גם שמקיימים מצוות עשה ומתעסקים בתפילה בעניין של אהבת השם. ההתחלה של התפילה, אהבת השם, זה שחייבו חז"ל כובד ראש. עניין של לעורר את היראה הטבעית. זה צריך להיות כל הזמן. "כמאמר חז"ל, הסתכל בשלושה דברים וכו', עין רואה ואוזן שומעת וכו'". ואמרו חז"ל... מה ש... מה שהרבי דיבר ב... בתחילת הפרק הקודם. על זה שואלים שאלה: איך אתה דורש ממני לחשוב על הקדוש ברוך הוא כאילו הוא מלך? איך אדם יעורר את היראה הטבעית? שהוא יתבונן שהקדוש ברוך הוא מלך. נכון, זו הייתה הנקודה. הוא מדבר הרבה פרטים, אבל זו הנקודה. איך אתה דורש ממני לירא מהקדוש ברוך הוא כמו מלך בשר ודם? מלך בשר ודם אני רואה בעיניים. הקדוש ברוך הוא, אני מאמין שהוא קיים. איך אני יכול להב-- להביא? איך אפשר לדרוש מ-מיהודי, מאדם, שתהיה לו יראה מהקדוש ברוך הוא כמו ממלך בשר ודם? מלך בשר ודם, מלך, אה, מלך אמיתי שאתה

32:39 דובר 2 עומד לפניו, והוא-- ואתה יודע שהוא עושה ככה ו-ו-וזה ו-ו-ו...

32:44 דובר 11 משתחווים לו.

32:45 דובר 2 או משתחווים לו או שהוא מוריד לך את הראש בחרב. אתה פוחד.

32:50 דובר 11 כן.

32:51 דובר 2 הקדוש ברוך הוא... אני מאמין שאני צריך לפחוד. אני יודע שצריך לפחוד. זה להרגיש כמו מלך בשר ודם, כאילו. מה זו הדרישה הזאת? כן?

33:02 דובר 11 איזו השוואה זאת?

33:03 דובר 2 איזה מין השוואה זאת? אז פה הרבי בשורות הבהירות בא להסביר שכן, זה מה שדורשים. שהיראה מהקדוש ברוך הוא צריכה להיות מוחשית אצלנו כמו ממלך בשר ודם ממש כפשוטו. והוא שואל: וגם כי אין לו דמות הגוף לקדוש ברוך הוא, איך אפשר לירא ממנו בצורה כזו מוחשית? הרי אין לו דמות הגוף. סליחה. סליחה.

33:41 דובר 11 כן.

33:43 דובר 2 יש-- מה שדיברתי אסביר עוד מעט. פה יש עוד כמה הקדמות לפני כן. זאת אומרת, מה ש-- חז"ל אמרו שהקדוש ברוך הוא יש לו עין, עין רואה ואוזן שומעת וכולי. כן? איך יש לו עין ואוזן? הקדוש ברוך הוא יש לו עין, יש לו אוזן. מה? הרי חז"ל אמרו שאין לו גוף--

34:03 דובר 11 אין לו דמות.

34:03 דובר 2 אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. מה זה גוף? כשאומרים שהקדוש ברוך הוא אין גוף, מה, מה מתכוונים? שאין לו-- שהוא לא עשוי מ-מבשר ועצמות?

34:15 דובר 11 ואין לו גבול.

34:17 דובר 12 אפשר לזהות אותו עם כלום? לא מציאות.

34:24 דובר 11 אף אחד לא יודע איך אלוהים נראה. מי יודע?

34:27 דובר 2 אומרים-- מה, מה באים לשלול שאין לו גוף? מה זה? מישהו יעלה על דעתו שהקדוש ברוך הוא כן יש לו גוף? מה...

34:33 דובר 11 לא.

34:34 דובר 2 מה באים לשלול פה? כל הנבראים שאנחנו מכירים יש להם גוף ונשמה. גם הנבראים הגשמיים, וגם הדומם, צומח, חי, מדבר, וגם הנבראים הרוחניים, ואפילו הספירות של עולם האצילות ואפילו למעלה יותר, לכל דבר יש גוף ונשמה.

35:00 דובר 12 מה, גם לדומם?

35:02 דובר 2 מממ?

35:04 דובר 12 לדומם יש נשמה, לא?

35:05 דובר 2 גם לדומם יש נשמה.

35:09 דובר 12 כן, מה?

35:09 דובר 2 זה נלמד בשער היחוד והאמונה.

35:11 דובר 12 יכול להיות שהנשמות מתגלגלות בהם?

35:13 דובר 2 אה? לא, לא, לא. עניין אחר. זה שער היחוד והאמונה, עוד כמה פרקים נגיע לשם. לא נוגע עכשיו. לכל דבר יש לו גוף ויש לו נשמה שמחיה את הגוף. הקדוש ברוך הוא, זה לא שיש לו גוף, אין לו גוף. כן? למה אין לו גוף? אין לו גוף כי אין לו נשמה.

35:42 דובר 11 אז מה הוא בעצם? לא יודעים.

35:45 דובר 2 אז, אז לא-- אז זה אמרו חז"ל, לא רק שאין לו גוף, גם אין לו דמות של גוף. ואת זה היה אפשר להגיד, אוקיי, בסדר, אין לו גוף, אבל משהו כמו, בערך, בדרך משל. לא. גם אין משל. אז אם הקדוש ברוך הוא הוא כזה ש-- לא רק שאין לו גוף ואין לו דמות גוף, איך אתה אומר-- איך אנחנו אומרים, יש לו עין ויש לו אוזן ויש לו אף והוא מסתכל עליך והוא רואה מה אתה עושה והוא כן יודע והוא לא יודע. על מה מדובר פה?

36:19 דובר 11 רואה ואינו נראה.

36:21 דובר 2 איך הוא רואה אם אין לו עין?

36:23 דובר 11 כן, אני יודעת.

36:27 דובר 2 הרי יש לו עין רוחנית, אז יש לו גוף. אם הוא רואה אז יש לו עין, אז יש לו עין, אז יש לו גוף. לא, אין לו גוף. אז איך הוא רואה? כן, זה, זה משהו ש... אה, "הגם כי אין לו דמות הגוף, הרי אדרבה, הכל גלוי וידוע לפניו ביתר שאת לאין קץ מראיית העין ושמיעת האוזן". זו לא שאלה, אומר אדמו"ר הזקן. גם למרות שהקב"ה אין לו עין או משהו כמו עין, בכל זאת הוא רואה ויודע. איך? "והוא על דרך משל כמו אדם היודע ומרגיש בעצמו כל מה שנעשה ונפעל באחד מכל רמ"ח איבריו, כמו קור או חום, ואפילו חום שבציפורני רגליו, על דרך משל אם נכווה באור", אז הוא מרגיש מיד. כן, לא צריך שיספרו לו או שיגידו לו להסתכל שם כדי לדעת ש-שחם לו או שקר לו. כן? הוא יודע בעצמו בלי, בלי עין, בלי אוזן. הוא, הוא, הוא שם, הוא מחו-- אז, אז הוא יודע. "וכן מהותם ועצמותם". לא רק שאדם יודע מה קורה עם כל אחד מהאיברים שלו, אדם גם מרגיש את האיברים שלו גם בלי שקורה להם שום דבר. נכון? א-אדם מרגיש את היד שלו, מ-מרגיש שיש לו יד. כן? כן או לא?

38:07 דובר 11 כן, ברור.

38:07 דובר 2 מרגיש.

38:08 דובר 11 מרגיש את כל הגוף.

38:09 דובר 2 אז אם אדם יכול לדעת כל מה שקורה באיברים וגם מרגיש אותם לא מצד ראייה ושמיעה או אחד החושים, אלא בגלל שזה הוא, אז לכן הוא מרגיש. כן? אז על דרך משל גם אצל הקב"ה, הקב"ה לא צריך-- זה שחז"ל אמרו שעין רואה זה רק משל. האמת היא שהוא יודע מה קורה עם כל אחד מהנבראים הרבה יותר מאשר כמו ש-- על דרך משל, אם אדם-- מה אדם יודע יותר ברור לו, משהו שהוא רואה או משהו שמתרחש איתו עצמו?

38:41 דובר 11 מה שהוא מרגיש.

38:42 דובר 2 מה שהוא מרגיש. זה-זה-- אז ככה, הקב"ה, אומרים שהוא רואה כל מעשיך, לא הכוונה שהוא מסתכל ורואה אם הוא כן עשה או לא עשה. הוא-הוא-הוא מרגיש, הוא יודע את זה יותר מאשר ראיית עין. וכל מה שנפעל בהם האדם יודע ומרגיש במוחו, וכן ידיעת הקב"ה, על דרך משל, כל הנפעל לכל הנבראים עליונים ותחתונים להיות. זאת אומרת, מאחר וכולם מושפעים ממנו יתברך, אז הוא יודע מה קורה עם כולם. כמו שהוא ממלא הכל, וזהו שנאמר, שאנחנו אומרים בתפילה גם, כל יצור לא נכחד ממך, כי-כי-כי אתה מחיה את כולם כל רגע ורגע. וכמו שכתב הרמב"ם והסכימו לזה חכמי הקבלה, כמו שאומר בפרדס, כמו שכתב הרמ"ק בפרדס, שבידיעת עצמו יודע כביכול כל הנבראים הנמצאים מאמיתת המצאו וכולי. מסייג אדמו"ר הזקן: רק שמשל זה אינו אלא לשכך את האוזן. אבל באמת אין המשל דומה לנמשל כלל. יש הבדל גדול. נפש האדם, אפילו הנפש השכלית והאלוקית, היא מתפעלת ממאורעי הגוף וצערו מחמת התלבשותה ממש בנפש החיונית המלובשת בגוף ממש. זאת אומרת, זה שהנפש החיונית מרגישה. אדם מרגיש מה קורה באחד האיברים שלו. מי מרגיש? הנפש החיונית מרגישה. זה מובן, נכון? כן? נו, אולי הנפש האלוקית לא מרגישה? לא. הנפש האלוקית היא מלובשת בתוך הנפש החיונית, אז גם היא מרגישה. בסדר? הקדוש ברוך הוא מלובש בעולם?

40:33 דובר 13 כן.

40:34 דובר 2 איך?

40:35 דובר 13 בכל העולם.

40:36 דובר 2 אה?

40:37 דובר 13 גם כן, דורך הכל.

40:45 דובר 2 נפש האדם, אפילו השכלית והאלוקית, מתפעלת ממאורעי הגוף וצערו. כשקורה משהו לגוף, הנפש, אפילו האלוקית, מרגישה את זה. זה כואב לה. מחמת התלבשותה ממש בנפש החיונית המלובשת בגוף ממש. אבל הקדוש ברוך הוא אינו מתפעל חס ושלום ממאורעי העולם ושינוייו, ואפילו לא מהעולם עצמו, שכולם אינם פועלים בו שום שינוי חס ושלום. למה הנפש, כשקורה משהו לגוף, זה כואב לה? כי היא מאוחדת עם הגוף. אז כשכואב לו, כואב גם לה. בסדר?

41:34 דובר 13 ברור.

41:35 דובר 2 אז אם קודם לא כאב לה ועכשיו כואב לה, אז משהו השתנה בה. נכון? קודם לא ועכשיו כן. היה שינוי. כן. הנפש השכלית מתלבשת במוח. אז קודם הוא לא הבין ועכשיו הוא כן מבין. אז יש שינוי בנפש. משהו השתנה שם, משהו השתנה בהבנה. כן? אז הנפש היא מלובשת בגוף, היא משתנה ממה שקורה בגוף. הקדוש ברוך הוא, כשהוא מלובש בעולם, משהו משתנה בעולם, משהו משתנה אצלו?

42:11 דובר 13 לא.

42:16 דובר 2 אז אם שום דבר לא משתנה אצלו ואין שום הבדל בין לפני שאדם עשה עבירה ואחרי שאדם עשה עבירה, ואם הוא עשה מצווה ואם הוא עשה עבירה אין שום הבדל, אז איך הוא מרגיש שיש פה איזו בעיה? מה בדיוק נרגש אצלו? אתן שומעות את השאלה? כן? זו בעיה. יש פה סתירה. צד אחד אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומהווה את העולם ונמצא ו-ו-וממילא מרגיש את הכל יותר. לא צריך עיניים ואוזניים, הוא מרגיש את זה בעצמו. צד שני, איך אפשר להגיד שהוא מרגיש? אם הוא מרגיש, אז הוא משתנה. אז הוא כבר לא הקדוש ברוך הוא. אם הוא משתנה, הוא כבר אני לא יודע מה זה, אבל זה כבר לא.

43:06 דובר 13 אז הקדוש ברוך הוא לא משתנה.

43:08 דובר 2 אז איך הוא מרגיש?

43:08 דובר 13 אנחנו משתנים.

43:09 דובר 2 אז איך הוא מרגיש? יש פה סתירה. כן. אז בואו נקרא את השורה הבאה. והנה כדי להשכיל זה היטב בשכלנו, איך להסתדר עם הסתירה הזאת, כבר האריכו חכמי האמת בספריהם. אך כל ישראל מאמינים בני מאמינים בלי שום חקירת שכל אנושי ואומרים, אומרים: אתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא העולם וכו', כנ"ל פרק כ'. אז כל יהודי אומר כל בוקר, איך הוא מתחיל את התפילה? אתה הוא משנברא העולם, אתה אני. אה, יש בזה סתירה? זו סתירה. הקדוש, הכל בסדר. כן. האמת היא שאדמו"ר הזקן כן מאריך בעצמו, מאוד מאריך בנושא הזה בשער היחוד והאמונה. אותו מה שדיברנו קודם, איפה, איפה שדובר, איפה שמדובר שם על הנפש של הדומם. אז שם מדובר גם על העניין הזה מאוד באריכות, אבל פה זה לא מענייננו. פה מדברים איך להוציא את היראה הטבעית מהכוח אל הפועל. אז על ידי יגיעה מוציאים אותה, שזה יהיה נרגש בליבו ואז הוא יהיה ירא אלוקים, ועל ידי שהוא כל יום מתבונן בזה קצת זמן במחשבתו, מכניסים את זה לגדר הזמן ואז זה יהיה נרגש במוחו ואז זה יהיה ירא חטא. ומה ההתבוננות? ההתבוננות היא שהקדוש ברוך הוא מלך והוא רואה ושומע כל מה שאני עושה, ואף על פי שאין לו עין ואוזן, הוא יודע מה שאני עושה גם בלי עין ואוזן יותר טוב. לא צריך עין ואוזן. עין זה לא מסתדר עם זה שהוא אחדות פשוטה. זה, זה, זה תשאיר למקובלים. בסדר, זה, זה לא נוגע להתבוננות היומיומית שצריך בשביל לעורר את היראה.

45:05 דובר 3 יש את זה בסדר התפילה.

45:07 דובר 2 מה?

45:07 דובר 3 השלב הזה של ההתבוננות של היראה, כאילו יש את זה בסדר התפילה? באחד מהדברים כתוב את זה או שזה לפני התפילה?

45:14 דובר 2 לפני, כתוב שזה קודם ראש-- כובד ראש. אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.

45:21 דובר 3 להתרכז, זה זה כאילו.

45:23 דובר 2 כן, זה העיקר העניין של כובד ראש, זה בתיקון חצות. מי שלא יכול, זה לא ריכוז שלם, אבל, אבל לעורר את היראה צריך. גם בזה יש כמה דרגות, כמה שלבים. אחר כך יש שם את ה-- כל הסדר של הקרבנות שאנחנו אומרים לפני זה, הכל מכוון לפי העניינים האלה. והנה כל אדם מישראל, יהיה מי שיהיה, כשיתבונן בזה שעה גדולה בכל יום, טוב, מה שדיברנו קודם. איך שהקדוש ברוך הוא מלא ממש את העליונים ואת התחתונים ואת השמיים ואת הארץ ממש, מלוא כל הארץ כבודו ממש, וצופה ומביט ובוחן כליותיו ולבו וכל מעשיו ודיבוריו וכל צעדיו יספור. יתבונן בזה שעה גדולה בכל יום, אזי תיקבע בליבו היראה לכל היום כולו, וכשיחזור ויתבונן בזה אפילו התבוננות קלה בכל עת ובכל שעה, יסור מרע ועשה טוב במחשבה, דיבור ומעשה, שלא למרות חס ושלום עיני כבודו. אז צריך בתחילת היום לפני התפילה להתבונן בזה שעה גדולה עד שלפחות זה יורד בהבנה טובה במוח. שעה גדולה יכול להיות גם דקה או שתיים.

46:42 דובר 3 זמן.

46:42 דובר 2 איזשהו זמן, זמן חשוב. כן, זמן ניכר. לא, לא, לא, לא, לא להעביר במחשבה.

46:49 דובר 3 שעה.

46:51 דובר 2 ועד שאדם חושב עד שזה נהיה, עד שזה ברור. ואחר כך במשך היום יספיק לו רק להיזכר בזה. וכמאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו כנ"ל. מה אמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו? "הלוואי שתהא עליכם מורא שמיים כמורא בשר ודם". זוכרות את כל הדיון בזה? אני אזכיר בקצרה. רבן יוחנן בן זכאי-- רבן יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו, "הלוואי", לפני הסתלקותו, "הלוואי ותהיה עליכם מורא ש-מורא שמיים כ-כמורא בשר ודם". אז שאלו אותו תלמידיו: זה הכל? כאילו, יראת שמיים זה כשאדם ירא מהקדוש ברוך הוא יראת חטא. מה זה יראת בשר ודם? כשאדם נמנע מלעשות משהו בגלל שמישהו יראה אותו.

47:46 דובר 3 שמה יגידו.

47:47 דובר 2 הוא חושש מאדם, הוא חושש מ-מ-מה יאמרו, מה יגידו? לא, זה רק עניין של לא נעים. זה לא עניין של יראה, עניין של לא נעים, נכון?

47:56 דובר 3 כן.

47:56 דובר 2 כן. אז מה אומר רבן יוחנן בן זכאי? תהיה לכם יראת שמיים, לפחות באופן שיהיה לכם לא נעים לעשות עבירות. אז התלמידים שואלים אותו: רבנו, עד כאן? כאילו אחרי כל מה שאתה מלמד מאה עשרים שנה, זה מה שיש לך להגיד לנו? ש-ש-שתהיה לנו יראת שמיים, שיהיה לנו לא נעים מהקדוש ברוך הוא. אז הוא אומר להם, אה, כן, תדעו כשאדם, אה, אה, לא קולט את הלשון, אה, כשה-- כשה-- כשאדם, אה, רו-- יודע שמישהו מסתכל עליו הוא, הוא, הוא נמנע מלעשות עבירות. עצם זה שהוא יודע שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו הוא לא יעשה עבירה. אז אם לפני התפילה הוא יתבונן עד שיהיה מוחשי אצלו שהקדוש ברוך הוא באמת מתבונן עליו, אחר כך במשך היום יספיק לו להיזכר: וואו, ה' מסתכל עליי, לא נעים. לא יעשה. גם אם הוא לא ירגיש את יראת חטא אפילו, אבל עבירה הוא לא יעשה. וזהו שאמר הכתוב "כי אם ליראה את ה' אלוקיך". מה? אין-- מ-מ-- נתחיל מהשאלה על הפרק. אה, "מה ה' אלוקיך שואל ממך כי אם ליראה"? מה הקדוש ברוך הוא שואל מ-ממך? רק, רק יראת ה'. רק יראה, זה זהו. רק, כאילו, זה הכל. יראה זה דבר גדול. מה פירוש "כי אם ליראה" כאילו זה דבר קטנצ'יק? אז הוא אומר, אחרי כל ההסבר אז מובן מה יראת ה' שהפסוק, שהתורה דורשת מהאדם ביום יום ללכת בכל דרכיו. יראה תתאה. יראה כזאת שמביאה את האדם לקיום מצוותיו יתברך בסור מרע ועשה טוב. זה הכל. יש דרגות נעלות ביראה. יש יראת חטא, יראת אלוקים. יש עוד דרגות עוד יותר נעלות. אה, עוד-- מה התורה דורשת? מהי ראשית עבודת ה'? ראשית העבודה

50:07 דובר 2 ועיקרה ושורשה? יראה כזאת שתמנע מהאדם לעשות עבירות. זה הכל. ויראה בשביל שיהיה-- בשביל יראה כזאת מספיק-- בשביל זה לא צריך התבוננות ולא צריך דעת, בטח שלא צריך ידיעה ו-ו-וזה. ואפילו לא התבוננות. מספיק אדם רק שיזכיר לעצמו שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו. זה הכל. ובשביל להיזכר שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו זה לא קשה, וזה אפשר כל רגע. והיא יראה תתאה הנ"ל. ולגבי משה, היינו לגבי בחינת הדעת שבכל נפש מישראל אלוקית, מילתא זוטרתא היא כנ"ל. כן, אז לכל אחד ואחד מאיתנו יש בנשמתו ניצוץ מנשמת מ-משה, ולכן כל אחד ואחד מאיתנו יכול להגיע אפילו ליראת אלוקים. אז היות ומה שדורשים מאיתנו זה בסך הכל יראת חטא, או אפילו פחות מזה, אז לגבי כל אחד ואחד מאיתנו להגיע ליראה כזאת זה מ-- זה דבר קטן. איך אנחנו עם הזמן?

51:24 דובר 4 בסדר, עוד עשר דקות.

51:26 דובר 2 עוד עשר דקות? חשבתי לגמור את הפרק. טוב, נתקדם קצת. שהדעת הוא מקשר מצפוני בינת הלב לבחינת גילוי במחשבה ממש, כנודע. ועוד זאת תזכור. מה זה עוד זאת? עניין חדש. עוד.

51:45 דובר 4 עוד משהו.

51:45 דובר 2 אה? עוד משהו. כן. מלך בשר ודם. פה, פה ב-ש-ש-- מה ש-שדיברתי עליו קודם. שאדם סוף סוף יכול להגיד לעצמו, אומר לעצמו, אחרי כל ההסברים היפים ומה שדורשים ממני זה בסך הכל זה וזה וזה. סוף סוף הקדוש ברוך הוא אני לא רואה אותו, מלך בשר ודם אני כן רואה אותו. כן, אז פה הוא בא לענות על זה. עוד זאת זכור: כמו שבמלך בשר ודם עיקר היראה היא מפנימיותו, מחיותו, לא מגופו. הרי כשישן אין שום יראה ממנו. כשיש מלך, אדם עומד מול מלך. כן. מה הוא מפחד מהגוף של המלך?

52:50 דובר 5 לא.

52:51 דובר 2 מפחד מהאישיות של המלך, שהמלך יעשה לו משהו.

52:53 דובר 5 הנשמה.

52:54 דובר 2 כן. נכון.

52:56 דובר 5 ברור.

52:57 דובר 2 את הנשמה הוא רואה?

52:58 דובר 5 לא.

53:00 דובר 2 רואה את הגוף. איך אתה יודע? אולי הנשמה לא פה? מה את-- נכון? אתה עומד מול המלך, אתה את הנשמה שלו אתה הרי לא רואה, נכון. אתה רואה רק את הגוף שלו. אז למה אתה מפחד? אולי הנשמה שלו בכלל לא פה?

53:14 דובר 5 מרגיש את הנשמה שלו.

53:15 דובר 2 אולי אתה מרגיש את הנשמה או לא מרגיש שום דבר?

53:18 דובר 5 כן, מרגיש.

53:19 דובר 2 את-- אדם יכול להרגיש את הנשמה של מישהו שעומד מולו.

53:22 דובר 5 אדם עומד מולך, אתה לא מרגיש את הנשמה שלו.

53:25 דובר 2 את הנשמה שלו.

53:26 דובר 5 את הפנימיות שלו.

53:28 דובר 2 מרגיש.

53:29 דובר 5 אני כן.

53:30 דובר 2 לא. אני יודע שאם הוא מדבר... אני-- זה לא, זה עושים חשבון. זה לא ככה. זה לא נכון איך את אומרת, לא.

53:38 דובר 5 אולי אני לא...

53:39 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, אני אסביר את זה יותר. זה לא נכון. מה שאת מדברת, מדברת, אנחנו עושים חשבון. כל אחד מאיתנו עושה חשבון. אה, אני רואה שהוא מדבר. אני רואה שהוא מזיז את הידיים ואת הרגליים והוא זז. כן. אני יודע בעצמי שגם אני מדבר וגם אני זז. נכון? למה אני מדבר? אני, יש לי נשמה, יש לי אישיות, והאישיות שלי מזיזה את הגוף. נכון. נו, אם הוא זז אז כנראה שגם כן יש לו איזו אישיות בפנים. זה מה שאנחנו מרגישים. אנחנו באופן אוטומטי עושים מין חשבון כזה. אם אני, אז בטח גם הוא אותו דבר. אני לא מרגיש את המהות של השני. אני מרגיש מה הוא מר-- אני יכול להרגיש מה הוא מרגיש, מה הוא חושב. את הנשמה ש... אני רו-- יש לי קשר עם האדם השני, עם הגוף. זה הכל. ועל זה אומרים, על זה בדיוק אומרים: מה אתה מפחד ממנו? אתה רואה את הגוף שלו, אולי בכלל אין לו נשמה בפנים. לא, אנחנו לא אומרים ככה, נכון?

54:42 דובר 5 לכל בן אדם יש נשמה.

54:44 דובר 2 אנחנו לא אומרים ככה. למה אנחנו לא אומרים ככה? כי ברור לנו שאם יש לו גוף שזז יש לו נשמה.

54:50 דובר 5 נשמה.

54:50 דובר 2 נכון?

54:51 דובר 5 כן.

54:52 דובר 2 אומר אדמו"ר הזקן: הקדוש ברוך הוא בדיוק אותו דבר. נכון, את הקדוש ברוך הוא אתה לא רואה. אתה רואה את העולם. העולם זז, העולם חי. מי מחיה אותו בדיוק?

55:03 דובר 5 אלוהים.

55:06 דובר 2 אם אתה תתרגל להסתכל על העולם שהוא הגוף שהקדוש ברוך הוא מחיה אותו, אין בזה שום הבדל מאשר מלך שאתה חושש ממנו, שבגלל שהנשמה אתה לא רואה אותה. זה בדיוק אותו דבר. רק אתה לא התרגלת לחשוב על העולם כגוף של הקדוש ברוך הוא. אבל אם תחשוב על זה ותתבונן בזה ותרגיל את עצמך לחשוב בזה, אתה פשוט רק תסתכל על העולם. אתה תפחד כמו שאתה עומד לפני מלך.

55:41 דובר 5 גורם לי להתפעל, לא לפחד.

55:44 דובר 2 אה?

55:44 דובר 5 זה גורם לי להתפעל, לא לפחד.

55:46 דובר 2 יש גם עניין של התפעלות. כן, יש גם את זה. יש.

55:48 דובר 5 פחד מזה.

55:49 דובר 2 אה?

55:50 דובר 5 את העולם. אומרת: וואו, אני כאילו אין לי יראה מהדבר הזה. נכון, אני נהנית מהעולם.

55:54 דובר 2 כשאדם, אדם עומד בפני מלך זה מעורר אצלו פחד. אם אני מסתכל שהקדוש ברוך הוא... הסתכלתי קודם, התבוננתי שהקדוש ברוך הוא מלך. כן. מה זה מלך, או מלך רוחני כזה? מה זה נוגע אליי? לא. הוא מלך של העולם והוא פה נמצא. אם נסתכל רק על זה, זה, זה, זה... אה, אה, יש אופן שונה של התבוננות כדי שאדם יביא את עצמו לידי אהבת השם ויראת השם, לידי, אמ, מידות שונות. ההתבוננות שאת אומרת היא באמת נכונה בשביל אדם להביא אותנו לאהבת השם. איזו גדולת השם, איך הוא מחיה את הכול, לא על זה מדובר. מדובר שהוא המלך שנמצא פה. בסדר? ״עוד זאת יזכור כי כמו שבמלך בשר ודם עיקר היראה היא מפנימיותו וחיותו, ולא מגופו, שהרי כשישן אין שום יראה ממנו, והנה פנימיותו וחיותו של המלך אין נראה לעיני בשר, רק בעיני השכל, על ידי ראיית עיני בשר בגופו ולבושיו, שיודע שחיותו מלובש בתוכם״, עושה חשבון שבטח יש לו נשמה בפנים. ״ואם כן ככה ממש יש לו לירא את ה׳ על ידי ראיית עיני בשר בשמים וארץ וכל צבאם אשר אור אין סוף ברוך הוא מלובש בהם להחיותם״. יש פה הגהה נפלאה. אנחנו, למרות הזמן הקצר, אנחנו נקרא גם את ההגהה הזאתי. היא מאוד מוסיפה בהבנת העניין. אה, הרבה פעמים... לא נגיד הרבה פעמים. יש, גם כשאדם עומד בפני מלך, איפה נמצא המלך? האם המלך עכשיו יושב על כיסא מלכותו עם הבגדי מלכות? או שהוא עכשיו נמצא בחצר עם כל השרים ובגדים רגילים? אם אדם עומד עכשיו לבד מול המלך ומאחוריו שני שומרים כאלה, אז הוא בטח שהוא יפחד, מה? אבל אם הוא נמצא בחצר שגם המלך נמצא

57:58 דובר 2 שמה, פה זה כבר פחות, נכון? כן?

58:01 דובר 6 כן, כי הוא צריך להיות חלק מהעם.

58:04 דובר 2 אז יגיד אדם: ״אוקיי, ארגנתי את עצמי לחשוב שהקדוש ברוך הוא מלך וארגנתי את עצמי לדעת ולהבין ולחשוב ולהרגיש שהוא מחיה את כל העולם, וזה העולם, זה הגוף שלו, והוא באמת מלך שנמצא פה״. יפה, אבל הוא בחצר. כן? בסדר? אז על זה בהגהה. ״וגם נראה בראיית העין שהם, השמים והארץ, בטלים לאורו יתברך, בהשתחוואתם כל יום כלפי מערב בשקיעתם, כמאמר הזוהר בפסוק ׳וצבא השמים לך משתחוים׳, ששכינה במערב״. דיברנו על זה פעם פעם, מזמן מזמן, לפני המון זמן, ש... ברוחניות יש, יש, אה, שישה, שישה צדדים. צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה, מטה. גדר המקום. נכון? כן או לא? אמיתי או לא?

58:58 דובר 6 כן, כן. לא יודעת.

58:59 דובר 2 ממה מורכב... מה זה נפח? קדימה, אחורה, ימין, שמאל, למעלה, למטה.

59:05 דובר 6 אהמ.

59:05 דובר 2 בעברית זה נקרא צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה, מטה. למה יש בעולם דווקא שישה צדדים? למה לא שבעה או חמישים או עשרים ושמונה? לא יודע איזה מספר. למה דווקא שישה? כל דבר גשמי נובע מעניין רוחני שבו. כן? למה יש שישה צדדים? כי ברוחניות יש שישה צדדים. חסד, גבורה, תפארת וכולי, ויסוד ומלכות. כן? זה מוסבר בקבלה שמסבירים שחסד, אה, חסד זה עניין של, של, אה, אה, של צפון וגבורה זה דרום וכולי, כל הצדדים. המלכות, ספירת המלכות היא שייכת, היא השורש של צד מערב. כן? מה זה השכינה? השכינה זה האלוקות כמו שהיא יורדת ושוכנת ומתלבשת ומחיה את העולם שלנו. המלך שעליו אנחנו מדברים. כן? בגלל שהשכינה, המלכות דאצילות, היא השורש של צד מערב, לכן בגשמיות רואים שכל הכוכבים כל הזמן משתחווים לכיוון מערב.

1:00:21 דובר 6 זה חידוש, נו, אני לא יודעת.

1:00:23 דובר 2 אה?

1:00:23 דובר 6 זה חידוש.

1:00:24 דובר 2 זה כתוב פה בהגהה בתניא.

1:00:26 דובר 6 וואו. מי, מי

1:00:28 דובר 2 ״ונמצא הילוכם כל היום כלפי מערב הוא דרך השתחוואה וביטול. והנה גם מי שלא ראה את המלך מעולם״, נמצא בחצר של המלך ויש שם מלך נמצא ולבוש בגדים כמו כל שאר השרים, והוא לא, לא, לא, לא, אי אפשר, אי אפשר לפי המראה שלו לדעת מי זה המלך. אז הוא לא מפחד כי הוא לא יודע מי זה המלך. יש פה עולם שלם והוא לא יודע מי זה המלך. ״הוא לא ראה את המלך מעולם והוא לא מכיר אותו כלל. אבל אף על פי כן, כשנכנס לחצר המלך ורואה שרים רבים ונכבדים משתחווים לאיש אחד, תיפול עליו אימה ופחד״. אם אדם יתבונן בזה שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם וכל העולם, ובעצם עצם זה שהעולם קיים זה כבר מראה שהמלך נמצא. זה לא מפיל עליו אימה ופחד. למה זה לא מפיל עליו אימה ופחד? כי, כי זה המלך, הוא מלך כללי כזה. אני, נכון שהוא פה אבל אני לא יודע מי הוא. כן? אז תחשוב שתסתכל, תראה שבגשמיות יש כאלה, כל השרים הנכבדים כן יודעים מיהו. כן? נו, כמו שאתה רואה בגשמיות שרים, הרבה אנשים משתחווים לאדם אחד, אתה תפחד גם כן? אז פה אותו דבר. טוב, אנחנו, אה, נסיים פעם הבאה או לא? לא יודע. נראה. נו, נחליט פעם הבאה אם לסיים פרק כזה או להתחיל יותר פרק הבא. אבל פשוט מצד הזמן זה כבר, אה, מתחיל להיות ארוך מדי.

1:02:02 דובר 6 איפה אנחנו עכשיו?

1:02:04 דובר 2 זה הסיום של הפרק.

1:02:06 דובר 6 סיום של ה...

1:02:06 דובר 2 יש פה, יש פה עוד... גמרנו את היראה. יש פה עוד, אה, עוד, עוד שני עניינים שהרבי מוסיף בסוף הפרק בעניין הזה של יראה לפני שעוברים לעניין הבא.