לקוטי אמרים פרק ל"ז (חלק 3) · תשפ"ה

00:00 דובר 1 טוב, אנחנו באמצע הפרק ל"ז לקראת הסוף, בדף תשעים ושש, איפה שהשורה מסתיימת "לברר ניצוצין כו'".

00:11 דובר 2 כן.

00:11 דובר 7 משהו באמצע.

00:13 דובר 2 כן. וואי, היא כבר באה. וואו, כבר הזמן. לא ראיתי אותו.

00:26 דובר 1 ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם.

00:31 דובר 7 ברוך אל קורא את נביאך.

00:33 דובר 2 איך את יודעת?

00:35 דובר 7 אה, התגדלנו כבר. תתאר לי.

00:41 דובר 2 מה, עוד מעט היא בת שנה, לא?

00:42 דובר 7 כן.

00:43 דובר 2 מתי?

00:44 דובר 7 אלה דץ[?]

00:44 דובר 8 עכשיו מלכי.

00:46 דובר 2 אה.

00:46 דובר 7 אה, עוד מעט. וואי, מה, מה זה.

00:50 דובר 2 כמו חיה מושקא.

00:51 דובר 7 חיה מושקא.

00:54 דובר 2 של יוסף יצחק, זה למה היא נקראת.

00:58 דובר 7 אבל היא לא שמונה.

01:00 דובר 2 לא, שבע.

01:04 דובר 1 אנחנו בדף תשע-- דף תשעים ושש באמצע הדף, שורה שמתחילה ב"זה יובן".

01:15 דובר 2 אה, זה אז עכשיו.

01:21 דובר 1 אז מה, מה אמרנו מדובר פה בפרק הזה? אמרנו שפרק ל"ז הוא ה-הפרק האחרון משלושת הפרקים שמבא-- הרי זה כן מסביר את המעלה של המעשה. בהתחלה, כל החלק הראשון של התניא עד, עד סוף פרק ל"ד הוא מדבר על ה-עבודת השם בלב, עבודת השם הפנימית, שכדי שאדם לא ייכשל בעבירות ושיעשה רק מצוות, שיהיה לו מניע לדחוף אותו לקיום מצוות ושלא יעשה עבירות, אז הוא צריך לעורר את האהבה והיראה שיש בו. זה החלק הראשון של התניא. אחר כך הוא התחיל-- עכשיו אנחנו, החלק השני של התניא שאותו התחלנו ללמוד עכשיו עוסק בעניין של המעשה. זאת אומרת הרבי רוצה ל-- לא, הרבי לא רוצה להסביר. הרבי מבאר, מסביר ו... מסביר שגם העבודה הגשמית, קיום המצוות בגשמיות, הפעולות, שזה לכאורה רק פעולה. כן, לעשות קיום מצווה זה רק עם, עם הידיים, שזה רק פעולה גשמית, גם בזה יש עניין של עבודה. ואדרבה, הרבי הסביר שזה עיקר עניין עבודת השם של האדם הוא דווקא ב-בעניין של העשייה. ובתור הקדמה הוא-- יש שלושה פרקים, ל"ה, ל"ו, ל"ז, שמסבירים בכלל מה המעלה של המעשה. לכאורה אדם בלי תורה ומצוות, שואלים אדם מה, מה העיקר, מה יותר חשוב הרוחניות או הגשמיות? אז אף אדם בר שכל, אף אדם נורמלי לא יגיד שהגשמיות זה העיקר. אף אחד לא יגיד כזה דבר. יכול להיות אדם, לא יודע, מאוד מגושם שמאוד נמשך. אדם נורמלי י-יגיד ש-שהרוחני-- מה, מה יותר נעלה. כל אחד יגיד שהרוחניות זה יותר נעלה. אף אחד, אין לו שאלה בזה. אז לפני שבכלל מתחילים לדבר על עבודת המעשה, הרי הרבי מסביר מהי המעלה. צריך להסביר ש-ש-שלמרות שזה דבר גשמי, שזה מעשה, כן, יש בזה

03:28 דובר 1 גם כן מעלה. ומה שהרבי התחיל-- מסביר בשלושת הפרקים הראשונים זה אדרבה. יש, יש פתגם ש... אה, חוזר ב-בפוסקים די הרבה. הוא מוזכר די הרבה בפוסקים, שדעת בעלי בתים הפך דעת ההלכה. אם אתה רוצה לדעת מה ההלכה, איך צריך להיות כתוב בשולחן ערוך, אז תחשוב מה נראה לך, מה נראה לך הכי הגיוני, הפוך זה ההלכה. ה... איך שהקדוש ברוך הוא רואה את העולם זה הפוך מאיך שאנחנו רואים את העולם. אז למרות שלנו נראה שהעיקר זה הרוחניות והגשמיות זה רק משהו טפל, מסביר הרבי בשלושת הפרקים האלה שאדרבה, דווקא הגשמיות של העולם, דווקא עניינים שלנו נראים נמוכים, המעשה דווקא זה עיקר הכוונה ובשביל המעשה, בשביל הגשמיות הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם בשביל העניינים של אהבה ויראה ו-ו-ושכל ולימוד. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בגלל העניין של המעשה, זה מה שהוא רצה. נתאווה להיות לו דירה בתחתונים. הוא רצה את התחתונים, זה... מה, מה, מה יש לרצות בכזה דבר? אז הוא הסביר ש-ש-שהעצמות, עצמותו יכול להתגלות דווקא בתחתונים. כל עוד מדובר על עליונים, על דברים רוחניים, אז עצמותו של הקדוש ברוך הוא לא יכול להתגלות שם. יכול להיות רק גילויים, רק הארה, אבל עצמות השם, הוא בכבודו ובעצמו יכול להתגלות רק דווקא בתחתונים. ואנחנו נחזור עכשיו על ההסבר. הוא הסביר למה. ובהמשך ל-לעניין הזה אז הוא מתחיל להגיד-- לדבר על המעלה של מצוות הצדקה. מדוע דווקא מצוות הצדקה? מה מיוחד במצוות הצדקה משאר כל המצוות? מה מיוחד במצוות הצדקה משאר כל המצוות? כל המצוות עושים אותן במה? עם הדומם, הצומח, עם החי. עם מה עושים את כל המצוות? נו.

06:00 דובר 1 איך מקיימים סוכה? סוכה ממה שעשו? מצומח. תפילין? מחי. אני לא יודע, כן.

06:07 דובר 9 צומח וחי.

06:08 דובר 1 בדרך כלל רוב המצוות, רובן ככולן עושים אותן בדברים שבין הצומח והחי. מצוות הצדקה היא אחת המצוות היחידות שמקיימים עם הדומם, ולא רק שמקיימים עם ה... אה, עם הדומם, אלא זו מצווה גדולה שאפשר לקיים אותה כל הזמן. מצוות סוכה זה שמונה ימים בשנה, כן? מצוות פסח, אתה אוכל מצה זה שבעה ימים בשנה. יש מצוות שזה רק יום אחד בשנה או שעה ביום. צדקה זה כל הזמן. מדוע הקדוש ברוך הוא נתן את המצווה הזאת באופן כזה שזה אפשר כל הזמן לעשות צדקה? כי זאת המצווה העיקרית. עד כדי כך שבדברי חז"ל בהרבה מקומות, אז כשחז"ל אומרים סתם את המילה מצווה בלי, בלי שם תואר, הכוונה מצווה-- לצדקה. קיימת מצווה היום. איזה מצווה? לא צריך להגיד. סתם מצווה בלי, בלי שם לוואי, זה צדקה. אז הוא מדבר פה על זה. אז זה הנושא שעכשיו מדברים עליו. דף תשעים ושש, אמצע הדף, צד ימין, אה, באמצע: "ובזה יובן". "בזה יובן מה שהפליגו חז"ל-- אני אלמד את הסוף של הפרק מהר. בזריזות קצת. אני רוצה לעבור לפרק-- להתחיל לפחות את פרק ל"ח. "ובזה יובן מה שהפליגו חז"ל מאוד מאוד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצוות. ובכל התלמוד ירושלמי נקראת בשם מצווה סתם, בלי שם תואר. סתם מצווה זה צדקה. מדוע? כי כך היה הרגל הלשון לקרוא בשם מצווה סתם ל-דווקא לצדקה. מדוע? מפני שהיא, צדקה, עיקר מצוות מעשיות ועולה על כולנה, שכולן, כל שאר המצוות המעשיות, הן רק-- סליחה. לא, לא שאר. כולן, כל המצוות למען נועדו הן רק להעלות נפש החיונית לה'. מדוע את נפש החיונית? שהיא היא המקיימת אותן ומתלבשת בהן, להיכלל באור אין סוף המלובש בהן, כמו שהוא

08:26 דובר 1 הסביר קודם באריכות. זוכרות שלמדנו את זה באריכות? כן? זוכרות שדיברנו על זה ב-בשבוע שעבר? זוכרות או לא זוכרות? נו, לא, לא, לא צריך ל-- להתבייש.

08:42 דובר 10 אז ת-תחזור וכן, תזכור.

08:45 דובר 1 אם לא זוכרות, צריך להגיד. זה-זה-זה... הסביר ש-- הסביר ב-- למדנו את זה בפרק הקודם, בפרק הזה, גם תחילת הפרק הזה, גם ש... כל דבר שהקדוש ברוך הוא ברא, כל דבר שהוא נברא, מה פירוש נברא? נברא והוא כביכול נפרד מהאלוקות. איך יכול להיות משהו-

09:21 דובר 10 היה לי מאוד פינוק. חגרי, דיברנו בכלל על זה.

09:24 דובר 11 אה, כן. ניסיתי לשלוח הודעה שאני לא אבוא ואז הטלפון לא עלה לי. אמרתי, טוב, אז אני אבוא. בדיוק כששלחתי את ההודעה גם ירדתי מהאוטו של אורית.

09:36 דובר 10 אחר כך אמרתי, טוב, עזוב.

09:42 דובר 1 כל דבר שקדוש-- מה פירוש ברא? ברא זה נקרא יש מאין. הקדוש ברוך הוא עשה משהו חדש. מה זה משהו חדש? אין עוד מלבדו. משהו נפרד ממנו. איך יכול להיות נפרד ממנו? שמ-מציאות שלא-- שהאלוקות לא מורגשת בו, לא מורגש בו שמקורו באלוקות. הוא לא מרגיש שהוא בא מאלוקות. זה הפירוש נברא. נכון או לא נכון? לא מגיבות היום. נברא, פירוש הדבר שהקדוש ברוך הוא הסתיר-- צמצום. מה זה צמצום? הוא הסתיר את עצמו כדי שהדבר ייראה שהוא נפרד, שהוא משהו בפני עצמו. אם הקדוש ברוך הוא יתגלה אז הדבר לא יהיה נפרד, אז זה יהיה אלוקות. כן. נברא, פירוש הדבר ש-ש-שהקדוש ברוך הוא מסתתר בו. הוא לא, לא מתגלה בו. זה פירוש נברא. והמקום שבו יש את ההסתר הכי גדול, ההיעלם הכי גדול, שהקדוש ברוך הוא לא מתגלה בכלל, זה העולם הזה, הגשמי. אז ממילא איך יכול העולם הזה הגשמי, שכל עניינו שלא מתגלה בו האלוקות, פתאום שיתגלה בו? אז זה הוא הסביר קודם, שזה רק על ידי קיום מצווה. מדוע דווקא על ידי קיום מצווה? כי מה זה מצווה? מצווה זה רצונו. רצון ה' זה-זה-זה-זה-זה אין על זה שום הסתר, שום הסתר ושום היעלם. זה הרצון שלו. התורה זאת החוכמה שלו, זה הוא בעצמו. אז בתורה ובמצוות אין שום היעלם, שום הסתר. אז לכן כאשר, אה, איזשהו דבר גשמי, אה, מקיימים בו מצווה, אז אור אין סוף שנמצא בתוך המצווה עכשיו מתגלה בדבר הגשמי, וברגע שאור אין סוף מתגלה בדבר הגשמי אז הוא מתעלה. זה מה שהוא הסביר. שהיא עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה, שכולן, כל המצוות, הן רק להעלות נפש החיונית לה'. שהרי נפש החיונית היא היא

12:02 דובר 1 המקיימת אותן ומתלבשת בהן, ב-ב-במצוות. הנפש האלוקית לא יכולה להתלבש ב-ב-בעולם הזה בלי נפש האלוקית, בלי נפש הבהמית. ורק על ידי שהיא מתלבשת ב-ב-- וכאשר היא מתלבשת, הנפש החיונית מתלבשת ב-במצווה, אז היא, הנפש החיונית, גם כן מתכללת ברצון ה' שמתגלה, שמתגלה במצווה, אז גם היא עולה.

12:34 דובר 12 מקבלת כוח.

12:34 דובר 1 מה?

12:36 דובר 12 מקבלת כוח מהקדושה של המצווה שהיא מתכללת.

12:39 דובר 1 כן, מתכללת ב-ב-- היא עכשיו, הנפש הבהמית עכשיו עושה את רצון ה'. אז זה לא רק שהגשמיות, אה, אה, אה, עושה את רצון ה'. גם הנפש הבהמית גם עושה את רצון ה'. אז על ידי שהנפש הבהמית עכשיו מתלבשת במצווה, אז זה גם מעלה לקדושה את הגשמיות של העולם הזה וגם את הנפש החיונית בעצמה, הרי היא זאת שעושה את זה, את המצווה. אז זה מה-- אז זה הייתה הקדמה. זה כבר הסברנו קודם. עכשיו מה מיוחד במצוות צדקה? זה נכון בכל המצוות. כל המצוות על ידי... כל המצוות עושה הנפש החיונית, וכל מצווה, בזמן שהנפש החיונית עושה את המצווה, אז הנפש החיונית מ-מ-מתכללת בקדושה. זה נכון בכל המצוות.

13:24 דובר 12 תודה רבה. תודה לה'.

13:29 דובר 1 אז זה נכון בכל המצוות. הרבי בא פה להסביר, להדגיש מה מיוחד במצוות הצדקה. כלומר שבמצוות הצדקה ה-הנפש החיונית מתעלה לקדושה יותר מאשר בכל שאר המצוות. שמעתם את המשפט האחרון?

13:50 דובר 12 לא.

13:54 דובר 1 זה היה דרך אגב, 3 שעות. זו הנקודה העיקרית. נחזור עוד פעם. אז בשביל מה באים כל הדיבורים האלה? אמרנו שסוף סיום הפרק מדבר על מה הצדקה, מה הקשר של צדקה לכל מה שהוסבר קודם. קודם הוסבר שעל ידי קיום מצווה מעשית אז הגשמיות של העולם והנפש הבהמית עולה לקדושה. זה הוסבר קודם. מה הוא רוצה להגיד עכשיו? שעל ידי מצוות צדקה הנפש הבהמית והעולם מתעלים לקדושה יותר מאשר בכל שאר המצוות. מדוע? כי אין לך מצווה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצוות הצדקה. מדוע במצוות הצדקה הנפש החיונית מתלבשת יותר מאשר בכל המצוות? נו, שמע ישראל.

14:55 דובר 12 ניתן מהתנוך כך הנפש הבהמית בשביל לתת עם משהו רווח.

15:00 דובר 1 מהו הדבר שאדם הכי חשוב לו? אומרים...

15:07 דובר 12 כסף.

15:08 דובר 1 כסף.

15:08 דובר 12 חיים, נפש. מה אומרים?

15:14 דובר 1 לאף אחד לא צריך להסביר למה כסף זה דבר חשוב. אין אף, אף, אף בן אדם בעולם שצריך להסביר לו למה כסף זה דבר חשוב. יש מי-- מכירות מישהו כזה? אה? מכירות מישהו שצריך להסביר לו למה, למה כסף זה דבר חשוב?

15:35 דובר 12 אני חושבת.

15:36 דובר 1 נו, אי-אי-אי אפשר ככה.

15:38 דובר 12 זהו, זה דווקא הנקודה.

15:44 דובר 1 יש דבר כזה בן אדם שצריך להסביר לו למה כסף זה דבר חשוב?

15:48 דובר 12 לא.

15:48 דובר 1 אין דבר כזה, נכון? למה? זה ברור.

15:53 דובר 12 זה חשוב.

15:53 דובר 1 למה זה ברור? כי לנפש החיונית, לנפש הבהמית, ברור לה שכסף זה דבר חשוב. היא לא צריכה שום הסברים, זה החיים שלה. כסף מביא לה תענוג, מביא לה אוכל, מביא לה אושר, מביא לה, אה, זה, איזה בית יפה, מביא לה או-אוטו יפה, מביא לה ו-ו-וילונות, שמלות, בגדים. לא יודע. כסף מביא לנפש החיונית תענוג. כל התענוג שהיא יכולה להשיג בעולם תלוי במה? בכסף. ולכן כל פעם שמדובר על להשיג כסף, הנפש האלוקית נ-נדלקת.

16:30 דובר 13 הבהמית.

16:31 דובר 1 מה?

16:32 דובר 13 הבהמית.

16:32 דובר 1 הנפש הבהמית, סליחה. כן. היא רואה אופציה להשיג כסף. טק! היא נדלקת. לא צריך ל... לא צריך לזרז אותה על זה. כן? ולפעמים גם אם זה לא יהיה בדיוק בדרך הכי כשרה או הכי חלקה שבעולם, מה זה כסף? זה... אדם הרבה פעמים מראה לעצמו כל מיני היתרים שאפשר לוותר ולעגל פינות כי-כי-כי-כי צריך להרוויח כסף. כשהנפש הבהמית שלנו-- מה זה נפש הבהמית? נפש הבהמית זה אני. כל אחד זה הנפש-- אומרים נפש הבהמית, התרגום של זה בעברית זה אני. כל אחד מאיתנו. כשאני רואה כסף אז אני, איך אומרים, זורק את עצמי בפנים. זה כל אחד כרגע ישר עם עצמו, זה נוגע לו. הנפש הבהמית כשהיא רואה כסף היא מתאמצת. זה חשוב לה, היא כל כולה בפנים. היא מתאמצת, הוא, הוא י-יחשוב ועם הרגש ועם הידיים ועם הרגליים ועם המעשה והוא לא יתעצל והוא יעשה מה שצריך. כן? עכשיו, מה אומרים לו פתאום? אומרים לו, נפש האלוקית, מה אומרת לו? תשמע, קח, הכסף הזה שאתה השגת-

17:53 דובר 13 תעביר לאחר. תעביר הלאה.

17:56 דובר 1 תעביר הלאה. הנפש הבהמית לא אוהבת את זה. אם יש משהו שהנפש הבהמית שונאת, זה לתת צדקה. מדוע? זה הדבר שהוא הכי חשוב לה בעולם. ממילא, אומר הרבי הזקן, כאשר אדם נותן צדקה, לא הרבה, נותן פרוטה, נותן מטבע, נותן כלשהו, נותן משהו לצדקה, הנפש הבהמית כולה נמצאת שם בפנים. אין אף מצווה אחרת שבקיום שלה כל כך הרבה כוחות של הנפש הבהמית עולים לקדושה בבת אחת.

18:42 דובר 13 וואו.

18:42 דובר 1 ולכן באמת באגרת הקודש, אחר כך בעזרת השם, כש-- לכשירווח, כשנגיע לשם. אז מתוך שלושים ושתיים האגרות באגרת הקודש יש שמונה עשרה אגרות שעוסקות, הרבי הזקן מזרז על נתינת צדקה, ובכל אגרת משהו, סיבה אחרת. כל, כל מכתב, כל אחד משמונה עשרה המכתבים שם שעוסקים בצדקה, כל אחד זה משהו אחר, עניין אחר, סיבה, סיבה טובה אחרת לתת צדקה. אבל כללות העניין, הרבי מסביר פה שמה? שכל התכלית של שמירת המצוות בכלל זה להעלות את הנפש החיונית, לתקן. מה פירוש לתקן אותה? לגלות בה אלוקות, ל-להעלות, להרים אותה לקדושה, ואין אף מצווה שעושה את זה כל כך טוב כמו הצדקה. טוב, עכשיו אפשר לקרוא בפנים. "שבכל המצוות אין מתלבש בהן רק כוח אחד מנפש החיונית, וגם זה בשעת מעשה המצווה לבד. אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו, הרי כל כוח נפשו החיונית מלובש בעשיית מלאכתו או עסק אחר שנשתכר בו מעות אלו, וכשנותנן לצדקה הרי כל נפשו החיונית עולה לה'". לא איזה חלק, כל הנפש. "וגם מי שאינו נהנה מיגיעו", יש אדם כזה שהוא, אה, חי על ביטוח לאומי.

20:08 דובר 13 הגדרה, לא מצליח לחיות.

20:09 דובר 1 כן, לא יודע. אשתו עובדת, בעלה עובד, הוא, הוא חי בלי לעבוד. כן? הוא-הוא מס-- הוא הסתדר בחיים. כן? אז גם אחד כזה, "מכל מקום, הואיל ובמעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו החיונית", אז הוא נותן חיי נפשו להשם. גם אדם כזה שהוא לא מתאמץ בשביל להשיג את הכסף, גם אדם כזה לתת לו-- לתת צדקה קשה לו בדיוק כמו לאחד שכן עובד. זה לא יותר קל. ולכן אמרו חז"ל על צדקה ש-- גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה. למה דווקא צדקה? כל המצוות שאדם-- כל מצווה שאדם עושה מקדשת את העולם ומקרבת את הגאולה. למה דווקא צדקה? צדקה מקרבת את הגאולה. לפי שבצדקה אחת מעלה הרבה מנפש החיונית, מה שלא היה יכול לעלות ממנה כל כך כוחות ובחינות בכמה מצוות מעשיות א-אחרות. אני כבר הזכרתי פה את זה כמה וכמה פעמים ואני אזכיר כנראה עוד כמה וכמה פעמים שבזמנו, כשדוד עליו השלום קראץ[?], מדי פעם היה יוצא שאני נוסע איתו במכונית. אז הוא-- הייתה לו קופת צדקה במכונית והוא קודם היה שם מטבע ואחר כך גם-- האוטו לא היה מתניע בלי מטבע. ובמשך שנים ניסיתי לחקות אותו ולא הצלחתי. אני אומר, "תן רק עשר אגורות". בוא נאמר שהפעמים ששכחתי היה בערך פי מאה מהפעמים שזכרתי. לקח שנים. לקח שנים, שנים, שנים. באמת המון שנים עד שהצלחתי לפעול על עצמי, "כן, אני נותן". גם עכשיו, נכון, זה רק מזיז את האוטו חמש מטר. לא, עכשיו אני. זו עבודה קשה, מאוד קשה, אבל מה זה אומר? אחד זה-- אחד, אחד מהדברים שהרבי הזקן מדבר-- מדבר באגרת הקודש זה לא לתת צדקה פעם בחודש עשר אלף שקל. שלושים פעם ביום תיתן. אל

22:32 דובר 1 תיתן-- שלא יגיע בסוף-- סך הכול כל ה-- תיתן שלושים פעם ביום עשר אגורות, בסוף החודש זה יצטבר אולי לחמישים או מאה שקל. אל תיתן בסוף החודש שבע מאות שקל. תיתן מאה שקל. תיתן את זה שלושים פעם ביום. ומה שאמרו חז"ל שתלמוד תורה כנגד כ-- אני לא אומר שלא-- לא לתת הרבה. צריך לתת הרבה.

23:02 דובר 13 או לחלק את זה.

23:04 דובר 1 אפשר גם לתת הרבה וגם לתת מטבעות כל היום. זה לא קשור אחד לשני. מה שאתה נותן ב-בסוף החודש, עשרת אלפים שקל, זה לא קשור. תיתן עוד חמישים שקל באגורות במשך החיים. זה לא-- שני דברים שלא קשורים אחד לשני. שניהם צריך לתת.

23:21 דובר 13 שניהם צדקה, אבל אפשר גם וגם, את אומרת.

23:25 דובר 1 מה שאמרו חז"ל שתלמוד תורה כנגד כולם, היינו על פי זה, מה-- מתחילת, מתחילת פרק ל"ה. ל"ה, ל"ז, ל"ז. כל שלושת הפרקים. מה מוסבר כל הזמן? העיקר זה מעשה. מה חשבנו בהתחלה? העיקר זה הרוחניות, הלימוד, ההבנה, אהבה ויראה. לא, לא, לא, לא, חביבי. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל התחתונים, בשביל המעשה. וכמה שזה יותר מעשה ופחות לחשוב, פחות וזה יותר, יותר מקדש, יותר מקרב את הגאולה עוד יותר, עוד יותר. נו, אז בשביל מה צריך ללמוד תורה? וחז"ל אמרו תלמוד תורה כנגד כולם. איך זה מסתדר עם כל מה שלמדנו? בכלל, באדם הרי יש שכל, רגש ומעשה. באופן כללי, נכון? כן. אז תורה זה שכל, אהבה ויראה זה רגש ומצוות זה מעשה. כן. אז מה עד עכשיו דיברנו שמה העיקר, בשביל מה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? בשביל המעשה. מזכיר הרבי הזקן שחז"ל אמרו תלמוד תורה, השכל, כנגד כולם. איך זה? איך זה עובד ביחד?

24:40 דובר 14 צדקה שקולה כנגד כל המצוות.

24:40 דובר 1 מה? מה זה?

24:42 דובר 14 צדקה שקולה כנגד כל המצוות.

24:48 דובר 1 צדקה שקולה. לא, צדקה לא כתוב שקולה. אה? מה רשום על צדקה?

24:58 דובר 14 לא.

24:58 דובר 1 שקולה כנגד כל המצוות. אבל, אבל לא כתוב על תלמוד תורה כנגד כולם. לא כתוב צדקה כנגד כולם. שקולה, לא כנגד. זה עוד עניין.

25:08 דובר 14 מעשה גדול. תלמוד גדול.

25:09 דובר 1 כן, יש גם על תפילין גם כן על השינוי בלשון. יש כמה מקומות שהרבי מדבר על השינוי של לשונות, זה כנגד או שקול או, או בעד. לא לעכשיו. פה, פה, פה, פה. הרבי מסביר את העניין כפשוטו. אחרי שדיברנו כל כך הרבה שהעיקר זה המעשה, אז איך חז"ל אמרו תלמוד תורה כנגד כולם? אז מפה צריך קצת להסביר את העניין של תלמוד תורה. מה שאמרו חז"ל שתלמוד תורה כנגד כולם, היינו מפני שתלמוד תורה הוא, היא. אז נסביר כמה עניינים, כמה עניינים בתלמוד ולימוד תורה שבגלל העניינים הפרטיים האלה אז תלמוד תורה הוא כנגד כולם. למרות שבאופן כללי העולם נברא בשביל המעשה והמעשה הוא העיקר. אבל יש כמה עניינים פרטיים ש-שבהם דווקא הם נפעלים דווקא על ידי לימוד תורה. אז קודם כול תלמוד תורה היא בדיבור או מחשבה. הרי לבושי הנפש יש מחשבה, דיבור ומעשה. מעשה, את המצוות מקיימים במעשה. מעשה הוא הלבוש הכי תחתון. לימוד תורה איך מדברים, איך מקיימים? במחשבה ודיבור, בשני הלבושים הנעלים יותר. קודם כול תלמוד תורה היא בדיבור ומחשבה, שהם לבושים הפנימיים של נפש החיונית. מה המשמעות? כשנפש, כשאדם מקיים מצווה במעשה, הוא עכשיו מעלה לקדושה את הכוח של הנפש החיונית שהתלבש בה בעשיית המצווה. איזה כוח? כוח המעשה. מה עם כוח המחשבה והדיבור של נפש החיונית? אותם לא צריך להעלות לקדושה? קיום מצווה הוא באמת העיקר, ובאמת מעלה לקדושה את כוח המעשה של הנפש החיונית.

27:10 דובר 14 זה לא אוטומט, זה? כאילו אתה עושה מעשה.

27:13 דובר 1 אז הרבי הסביר בפרטיות שהכוח של נפש חיונית מתלבש, הוא זה שעולה. אז קודם כול על ידי לימוד תורה מעלה לקדושה את המחשבה ודיבור של הנפש החיונית. דבר ראשון. יותר מזה, גם מהותן ועצמותן של בחינת חב"ד מקליפת נוגה שבנפש החיונית נכללות גם הן בקדושה ממש כשעוסק בתורה בעיון ושכל. הרי לימוד תורה, יש לימוד תורה בדיבור, שהוא מדבר ומקיים את המצווה. אם הוא אדם שלא מסוגל להבין והוא רק אומר מילים של, של תורה, תהילים או משניות, הוא מקיים מצוות תלמוד תורה. ואם הוא אומר את זה במחשבה או מסתכל בעיניים ואומר את האותיות במחשבה, הוא מקיים את המצווה גם במחשבה. אבל זה רק לבוש הנפש. אבל כשאדם מבין. למד עניין בתורה והבין. למד הלכה. כן. עכשיו קודם הוא לא ידע את ההלכה, עכשיו הוא כן יודע את ההלכה. עניין שכלי הכי פשוט. מיהו אותו אדם שעכשיו הבין את ההלכה? הנפש האלוקית או הנפש הבהמית? נפש הבהמית. השתנה במשהו. קודם היא הייתה נפש בהמית ש-- מה זה אדם מבין? מחר אם ישאלו אותו הוא יודע את זה. מה פירוש יודע את זה? העניין האלוקי הזה נהיה חלק מהמציאות שלו. אז כשאדם לומד עניין בתורה, לא רק במחשבה ודיבור, אלא גם בהבנה, בעיון, הוא מבין את הדבר. אז נכלל בקדושה לא רק הלבושים של הנפש הבהמית, אלא גם המהות שלה, היא עצמה. ולא סתם היא עצמה, אלא חב"ד, ש-ש-החוכמה, בינה ודעת שבה. נו. אז בוודאי ששווה ללמוד תורה ואי אפשר בלי זה. על ידי מעשה זה לא יעלה לקדושה, רק על ידי לימוד תורה, כשעוסק בתורה בעיון ושכל. שואל הרבי: ואף שמהותן ועצמותן של המידות חג"ת וכו' לא יכלו

29:45 דובר 1 להם הבינונים להפכם לקדושה, היינו משום שהרע חזק יותר במידות מבחב"ד, מפני יניקתן שם מהקדושה יותר, כידוע ליודעי ח"ן. כבר ראינו ב... הרבה מקומות שה... שמי שנולד בינוני לא יכול להיות צדיק. הקדוש ברוך הוא ברא אותו. איך אומר-- איך, אה, אה, בתחילת התניא, בראת רשעים, אה, בראת צדיקים. אה, נו.

30:21 דובר 3 בראת, בראת רשעים.

30:21 דובר 1 בראת צדיקים, בראת רשעים. מה פירוש בראת רשעים? הוא הסביר בפרק י"ג מה פירוש בראת. הקדוש ברוך הוא בורא מישהו שהוא מראש יודע שהוא יהיה רשע? ודאי שלא זו הכוונה. בראת הרשעים, בראת כאלו שהם יכולים להיות רשעים. הכוונה לבינונים. בראת מישהו במעשה הוא יכול להיות. אז אם הקדוש-- ולמה הקדוש ברוך הוא ברא את רוב הנשמות, רוב היהודים, רוב האנשים בעולם, גם גברים וגם נשים בכל הדורות, באופן כזה שהם לא יכולים להיות צדיקים? למה? כי זה עיקר העבודה. הקדוש ברוך הוא רוצה דירה בתחתונים. הקדוש ברוך הוא לא רוצה, לא רוצה דירה בעליונים. אם הוא היה רוצה דירה בעליונים, הוא לא היה בורא את האנשים, לא בינוניים וגם לא צדיקים. יש לו מלאכים למעלה. הקדוש ברוך הוא רוצה את הדירה פה למטה. לכן רוב האנשים הם באמת בינוניים שהם לא יכולים להיות צדיקים. ומה פירוש שהוא לא יכול להיות צדיק, צדיק? מה פירוש אדם לא יכול להיות צדיק? שיש לו יצר הרע והוא לא יכול לגרש אותו. אדם רגיל, אדם נורמלי, אם הוא לא מקבל מתנה מסוימת מלמעלה. אם אדם לא מקבל מתנה כזאת, מי מקבל מתנה כזאת? יכול לקרות. הרבי אז אמר, אז כן אמר שזה יכול ואולי וכולי האי. יכול להיות כזה דבר. באופן רגיל אדם נולד בינוני ו-וככה הוא חי כל חייו. ומה פירוש שהוא בינוני כל חייו? שהוא לא יכול לסלק את הרע או לא יכול להפוך את הרע לטוב. זה מה שלמדנו כל הזמן. נכון?

32:16 דובר 1 כן או לא? ופה לכאורה הרבי אומר שעל ידי לימוד תורה האדם הופך את הנפש הבהמית לקדושה. כל הזמן בתניא עד עכשיו מה למדנו? שאדם, בלתי אפשרי לבינוני להפוך את עצמו לצדיק. אי אפשר לגרש את הרע, ככה נבראת, זה תפקידך בעולם. פה הוא אומר על ידי לימוד תורה אתה כן יכול להפוך את החב"ד שלך לקדושה. מה ההבדל בין מה שמדובר פה למה שמדובר פה? אומר אדמו"ר הזקן, פשוט. את המוחין של הנפש הבהמית אפשר להפוך לקדושה. את המידות של הנפש הבהמית אי אפשר להפוך לקדושה. אדם יכול את השכל שלו ללמוד תורה ולהגיע בקלות יחסית למצב שזה התענוג שלו, מזה הוא נהנה וזה מה שהוא מבין וזה החיים שלו. אבל להוציא מהלב, מהרגש, את המשיכה לתענוגות של העולם הזה, זה, זה משהו אחר. למה? למה זה ככה? אז הרבי הסביר על פי קבלה, הוא אמר פה מילה אחת על פי קבלה, שבמידות היניקה לקליפות יותר חזקה מאשר במוחין. אפשר להסביר את זה ב-ב-בפשטות. אה, הבדל בין שכל הכללי-- אחד ההבדלים הכלליים בין שכל לרגש זה ששכל הוא אובייקטיבי ורגש הוא סובייקטיבי. נכון? רגש זה מה אני רוצה, מה טוב לי, מה לא טוב לי, כן? שכל זה מה נכון, מה לא נכון. אז היות ושכל מטבעו הוא-- הציור שלו באופן כללי זה עניין אובייקטיבי, שם הקליפות פחות, אה, יש להם פחות תפיסה שמה. אז לכן ברגש היניקה של הקליפות יותר חזקה. אז אומר אדמו"ר הזקן, אז על ידי זה. על ידי... אז מה המעלה של לימוד תורה? המעלה של לימוד תורה קודם כל שזה מעלה לקדושה גם את המחשבה ודיבור של הנפש הבהמית, ויותר מזה זה מעלה לקדושה

34:43 דובר 1 גם את המהות של הנפש הבהמית. ופה הוא מעיר, מהות של מה? מהות של השכל, לא של הרגש, שם אי אפשר. בסדר? היינו משום שהרע חזק יותר במידות מבמוחין מפני יניקתם מהקדושה יותר, כידוע ליודעי חן. אז כל זה זה עניין אחד. מעלה ראשונה ב-- חז"ל אמרו שלמרות שהמעשה הוא העיקר, תלמוד תורה כנגד כולם. מדוע? כי בתלמוד תורה יש כמה מעלות. מה המעלה הראשונה? שעל ידי לימוד תורה זה מעלה לקדושה את הנפש הבהמית, מה שהמעשה לא יכול להעלות. זאת ועוד אחרת, עוד מעלה בלימוד תורה, והיא עולה על כולן במעלת עסק תלמוד תורה על כל המצוות. על פי מה שנתבאר לעיל בשם התיקונים. הסביר קודם בשם התיקונים שרמ"ח פיקודין, רמ"ח מצוות, הן רמ"ח איברים דמלכא, וכמו באדם התחתון דרך משל. ז-זה לא צריך להסביר, נכון? כמו באדם התחתון, אין ערוך ודמיון כלל בין החיות שברמ"ח איבריו לגבי החיות שבמוחין. בגשמיות אצל האדם, איפה יש יותר חיות, ביד או בשכל? נו, אין ערך, לא צריך, אה, להסביר כזה דבר, כן? אז מה אמר? מה אמר? שאדמה ל-- למה אדם נקרא אדם? אדמה לעליון. אצלנו אנחנו מעין השתקפות או לא יודע איך, זה לא השתקפות. זה משל על הספירות של למעלה. כמו שאצלנו יש גוף ונשמה, אין, יש לנו איברים ו-ו-ו-ו-ומוחין ופנימיות, אז גם למעלה. מה זה למעלה האיברים, הגוף? למעלה האיברים זה המצוות. רמ"ח פיקודין, ע"ה, רמ"ח איברים דמלכא. המצוות הם ה-האיברים. ומה זה המוחין למעלה? זה התורה. נו, אז כמו שבגשמיות הא-- אין ערך בין ה-- הארת הנשמה שבמוח להארת הנשמה שבאיברים, אז ככה למעלה אין ערך בין הארת האלוקות שבתורה להארת האלוקות שבמצוות. אז נכון שעל ידי

37:10 דובר 1 המצוות מקדשים את המטה, אבל איפה מתגלה האור האלוקי? דווקא בתורה יותר מאשר במצוות, בלי ערך יותר. זה פועל יותר, אבל פה הוא מתגלה יותר. כשהשכל מתחלק על ג' בחינות חב"ד, ככה ממש דרך משל, להבדיל ברבבות הבדלות לאין קץ, בהארת אור אין סוף ברוך הוא המתלבש במצוות מעשיות לגבי הארת אור אין סוף שבבחינת חב"ד שבחוכמת התורה, איש איש כפי שכלו והשגתו. ואף שאינו משיג אלא בגשמיות ועניינות. כשאני לומד תורה אז אני באמת מבין, מרגיש את האור האלוקי. אני... אני מבין. המחליף פרה בחמור. אני מבין מה זה פרה, מבין מה זה חמור ומבין מה זה מחליף. אני מרגיש את האור האלוקי שזה. אומר למרות זאת, הרי התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה וכו' אל מקום נמוך, כמו שנתבאר לעיל, ובתוך ההלכות בגשמיות נמצא האור האלוקי. נו, אז עכשיו חד קושי-- חוזר את הקושיה מהכיו-- מה-- השאלה מהכיוון ההפוך. אז אם תלמוד תורה זה דבר כזה נעלה שגם הוא מעלה את הל-- את ה-- את הלבושים הפנימיים של נפש הבהמית וגם מעלה לקדושה את הנ-- את המהות של נפש הבהמית וגם, אה, מתגלה האור האלוקי בלי ערך יותר מאשר במצוות, איך אתה אומר לי שהמעשה הוא העיקר?

38:39 דובר 4 ולמה זה טוב? אני לא יודעת.

38:41 דובר 1 אז הוא אומר, אף על פי כן אמרו רז"ל, לא המדרש עיקר, למרות תלמוד תורה קודם לכול. למה? בגלל המעלות שהזכרנו. אבל אף על פי כן אמרו רז"ל, לא המדרש עיקר אלא המעשה. "והיום לעשותם כתיב". אז אנחנו נמצאים פה בשביל לעשות. ומבטלים תלמוד תורה לקיום מצוות מעשיות שאי אפשר לעשות על ידי אחרים. אם יש מצווה ש-- או ש-אני אעשה אותה, שאף אחד לא יעשה אותה, אז תסגור את הספר ותקיים את המצווה. מדוע? משום כי זה כל האדם ותכלית בריאתו וירידתו לעולם הזה, להיות לו יתברך דירה בתחתונים דווקא. להפך חשוכא לנהורא. וימלא כבוד ה' את כל הארץ הגשמי דווקא. וראו כל בשר, כל בשר יחדיו כי... זה הכל נעשה על ידי קיום מצוות. מה שאין כן, אבל כשאפשר לעשותה, אפשר לעשות את המצווה על ידי אחרים, אז לא מבטלים תלמוד תורה. כי לכאורה אם המעשה הוא העיקר וכל העניין של האדם זה רק להפוך את הגשמיות לקדושה, נו, אז מה אם אני יכול עכשיו ללמוד תורה? אבל אני יכול לקיים מצווה, אז זה העיקר.

39:55 דובר 4 גם מצוות אבל... גם תורה זה מצווה.

39:58 דובר 1 מה?

39:58 דובר 4 תורה זה מצווה, לא?

40:01 דובר 1 לא מדברים פה על לימוד תורה כמצווה. תלמוד תורה כלימוד תורה.

40:08 דובר 4 אם אתה קורא ספר אז אתה לא ילמד.

40:11 דובר 1 אני רוצה לעשות את הדבר הכי מועיל. איך אומרים, אני רוצה שהשירות שלי יהיה משמעותי. אני רוצה לעשות את הדבר הכי חשוב, מה שהכי צריך, מה שהכי נצרך. אני בטל לאלוקות, אני רוצה לעשות את מה שהכי חשוב, מה שבאמת, מה שבאמת גורם לקדוש ברוך הוא נחת, ומה שבשביל זה הנשמה שלי ירדה לעולם. אני רוצה לעשות-- אני יהודי, אני יהודי טוב. כן, רוצה לעשות מה שצריך. חייל, חייל, כן? אז מה הסבירו לי? הסבירו לי שנכון, תלמוד תורה זו מעלה מאוד גדולה, אבל בשביל מה ירדה הנשמה שלי? לקיים מצוות. אז עכשיו אדם יעשה לעצמו חשבון כזה. עכשיו יש לי פה, אה, כי-- עומד לפניי. אני יכול לקיים מצווה ואני יכול ללמוד תורה. זה מצווה, זה מצווה, כן. זה מצווה שמה העניין, שהמעלה שלה מקדשת את העולם וכולי, בשביל זה ירדה נשמתי. לא יודע, אבל לקיים, כן. קדושת הדברים התחתונים. זה, זה מגלה אלוקות. זה מעלה לקדושה את ה-, את הנפש החיונית שלי, את הפנימיות שלה. מה אני אעשה? לי הלימוד תורה נראה יותר מוצלח. נראה לי יותר חשוב.

41:20 דובר 4 כן, נכון.

41:20 דובר 1 ל-למה-- אם, אם תלמוד תורה, אם מצווה זה דבר הכי חשוב, אז מה זה משנה אם יש תלמוד תורה או אין תלמוד תורה? זה הדבר הכי חשוב. אם לימוד תורה המעלה שלו כל כך גדולה, אז למה לבטל רק ש-ר-רק ש-כ-כשמצווה שאי אפשר לעשות? אז גם כשאפשר לעשות על ידי אחרים אני אעשה לימוד תורה. ממה אני אפשע? מאיזה כיוון תסתכל, כן? אז זה אומר ככה. "אף..." מה שאין כן, כשאפשר לעשות על ידי אחרים, למה אז כן מבטלים את המצווה ולא מבטלים תלמוד תורה? "אף שכל התורה אינה אלא פירוש המצוות המעשיות, היא בטלה בפני המצוות. היינו משום שהיא, התורה, בחינת חב"ד של אין סוף ברוך הוא, ובעסקו בה, בתורה, ממשיך עליו אור אין סוף ברוך הוא ביתר שאת והארה גדולה לאין קץ מההארה וההמשכה שעל ידי פקודין דאברין דמלכא." אז היות ו-ו-ועל ידי לימוד תורה משיגים את ה-המשכה של גילוי האלוקות, והקדוש ברוך הוא רוצה לא רק שהעולם יהיה דירה, הוא רוצה להתגלות בעולם, ולהתגלות בעולם זה רק על ידי לימוד תורה. אז לכן כש-כשאתה עושה את המצווה על ידי אחרים, אז תעשה תלמוד תורה. וזהו שאמר רב ש-- רב ששת: "חדאי נפשאי, לך קראי, לך תנאי." במה שמחה הנפש? בלימוד תורה. רב ששת אמר, "תשמחי נפשי." מה תשמחי נפשי? בזה שאני עכשיו מקיים מצוות? לא. ב-ב-בה היא שמחת הנפש, שמחת הנפש, "לך קראי, לך תנאי." בלימוד תורה. כמו שזה ב-- כמו שזה נאמר במקומות אחרים בברכות. והנה המשכה והארה זו שאדם ממשיך ומאיר מהארת אור אין סוף ברוך הוא על נפשו ועל נפשות כל ישראל, היא השכינה, כנסת ישראל, מקור כל נשמות ישראל, כמו שיתבאר לקמן, על ידי עסק התורה,

43:30 דובר 1 היא נקראת בלשון קריאה, קורא בתורה. אז עד פה אדמו"ר הזקן הסביר שעל ידי לימוד תורה נמשכת ההארה האלוקית. איך נמשכת ההארה האלוקית? אז חז"ל אמרו לזה, חז"ל קראו, קראו לזה שהוא קורא בתורה. מה פירוש קורא בתורה? היה צריך להיות עכשיו אדם לומד בתורה, אומר תורה, מדבר תורה. למה קורא בתורה? מה זה הלשון הזאת, קורא? פירוש שעל ידי עסק התורה קורא לקדוש ברוך הוא לבוא אליו. כביכול, כאדם הקורא לחברו שיבוא אליו או כבן קטן הקורא לאביו לבוא אליו, להיות עמו בצוותא חדא ולא להיפרד ממנו ולהישאר יחידי חס ושלום. אה, חז"ל אמרו, גם כן מובא בתורת החסידות, שכל התורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא. שמעתם פעם? כן. מה פירוש שהתורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא? זה מה שהרבי מסביר כאן, שכשאדם קורא למישהו בשם שלו, אז מה הוא קורא לשם שלו? הוא קורא לאדם. כן, זה השם. זו איזושהי תווית כזאת שמוצמדת לאדם. וכשאומרים את השם אז האדם פונה אליך. למה התורה נקראת שמותיו-- כל התורה. למה כל התורה נקראת שמותיו של הקדוש ברוך הוא? כי כל התורה כולה זה נמשל כמו השם של הקדוש ברוך הוא. שהוא עכשיו אומר את ה-- אומר פסוק בתורה, לומד עניין בתורה. זה כמו אדם שעכשיו קרא בשם של הקדוש ברוך הוא, וכל האדם העליון נשמע אליו עכשיו. וזהו שאמרו חז"ל, "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת." מה הכוונה בזה? יש, אפשר לקרוא לקדוש ברוך הוא לא באמת? "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת." מה זה באמת?

46:12 דובר 5 אין אמת אלא תורה.

46:13 דובר 1 אה?

46:13 דובר 5 אין אמת אלא תורה.

46:16 דובר 1 אין אמת אלא תורה. אז איך אפשר לקרוא לקדוש ברוך הוא אחרת? לא על ידי תורה? איך הסבר-- אפשר לקרוא לו על ידי תורה? הסברנו עכשיו. תורה היא שמותיו. זה כמו שקוראים בשם של הקדוש ברוך הוא, אז הוא פונה אליך. אז מה הפירוש אחד שקורא לקדוש ברוך הוא שלא בשמותיו, שלא על ידי תורה, איך כן?

46:36 דובר 5 לטפוח לו על הגב.

46:38 דובר 1 אה? טפח לו על הגב. נו.

46:43 דובר 5 בתפילה.

46:44 דובר 1 בתפילה. אבא, אבא. אז מה אנחנו חושבים? אדם רגיל, עוד פעם, במחשבת-- צריך להפוך, לעשות סוויץ' כזה אצלנו בראש. אנחנו חושבים איך אני, איך אני אדבק בקדוש ברוך הוא? הקדוש ברוך הוא. אני אתפלל אליו, אצעק לו אבא, אבא, ואני אהיה באהבה ויראה ודבק בו. ואז אני אקרא לו ואז אני אתפלל אליו. הוא יפנה אליי, נכון? אומר הרבי, אז כן, זה לא נקרא לקרוא לקדוש ברוך הוא באמת. זהו גם כן קורא לקדוש ברוך הוא, זה לא באמת. לקרוא לקדוש ברוך הוא באמת זה רק על ידי לקרוא לו בשמו, על ידי תורה. ומדוע? מה ההבדל? כשאדם קורא לקדוש ברוך הוא על ידי האהבה והיראה שלו...

47:37 דובר 5 מוגבל.

47:38 דובר 1 הוא מוגבל. אבל כשקוראים לאדם השני, לזולת, בשם, אתה קורא לעצמותו. אתה לא, לא מחפש את החסד שלו, את הגבורה שלו, שהוא ייתן לך משהו, הארה ממנו, שיסתכל עליך, שייתן לך כסף. אתה פונה אליו. ולכן זה נקרא "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". רק מי שקורא לקדוש ברוך הוא על ידי תורה, רק הוא, רק אליו הקדוש ברוך הוא פונה באמת.

48:11 דובר 5 זה לא חשוב.

48:12 דובר 1 אה?

48:13 דובר 5 זה לא חשוב אם הוא תורה או לא תורה.

48:15 דובר 1 נו. זה-- א-א-הכוונה היא כמובן שהוא קור-- שהוא, הוא לומד תורה בשביל לקרוא לקדוש ברוך הוא. זה נקרא תורה לשמה, שהוא לומד תורה בשביל להתקשר באלוקות. לא שהוא לומד תורה בשביל להבין או בשביל להיות רב או בשביל, אני לא יודע מה, שיכבדו אותו.

48:37 דובר 5 זה מה שאנחנו עושים עכשיו.

48:38 דובר 1 כן. זהו, שאמרו, שאמרו "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת", אין אמת אלא תורה. היינו קורא לקדוש ברוך הוא על ידי התורה דווקא. לאפוקי, להוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך "אבא, אבא". וכמו שקובל עליו הנביא. על מי קובל הנביא? על אותו יהודי שמתפלל וצועק מעומקי הנפש "אבא, אבא", קובל עליו הנביא ואומר "אין קורא בשמך".

49:11 דובר 5 כאילו כן, זה מזיז. לא יודעת. מעלת היהודי הפשוט שקורא "אבא, אבא", הקול הזה שופר וקול כאילו...

49:20 דובר 1 אבל זה לא באמת. יש בזה את המעלה של גילוי, אבל אין בזה את המעלה של העצם. אנחנו עוד נדבר עליו, בעז"ה, רק התחלנו. "ומזה יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה כמו שנתבאר לעיל". כמו שנתבאר-- כן, כמו שנתבאר לעיל פרק כ"ג. יש, אה...

49:48 דובר 5 בקיצור, כאילו.

49:49 דובר 1 מה?

49:49 דובר 5 אמרת המשך פרק ל"ז בקיצור כאילו.

49:54 דובר 1 כן, זה יצא, זה יצא לא כל כך בקיצור, אבל בסדר. רגע, לפני שאנחנו, אנחנו כבר נתחיל את הפרק הבא אבל אני כאן רוצה. חכי רגע את ה-, את הדפים האלה.

50:05 דובר 5 רק לראות מההתחלה.

50:07 דובר 1 מה?

50:07 דובר 5 יש לי שאלה אבל.

50:08 דובר 1 יש פה הקדמה.

50:10 דובר 5 הרבה פעמים ש-, אה, הרבי מבאר את העניין של מעשה גדול או תלמוד גדול, הרבי אומר כאילו בסופו של דבר מעשה גדול כי זה הרצון של הקדוש ברוך הוא, שזה יותר נעלה מהחוכמה. וכאן הרבי, אדמו"ר הזקן, אומר שהחוכמה יותר נעלית מכאילו מהמצוות.

50:29 דובר 1 לא.

50:32 דובר 5 הסיבה שהוא מביא שהמצוות זה לא הסיבה ה-הרגילה בעולם.

50:37 דובר 1 המעשה הוא העיקר. למה בכל זאת חז"ל אמרו שצריך גם לימוד תורה? בגלל המעלות שיש בתורה, אבל לא בשביל זה נברא העולם.

50:51 דובר 5 מעניין בספר הראשון כמה שיעורים לקחנו ככה.

50:55 דובר 1 בספר הראשון אנחנו מאוד הקפדנו ל-לסיים כל פרק בשיעור.

51:00 דובר 5 איך עשינו את זה? מעניין. אני מתחילה לתהות. בספר הראשון. אני צריכה לבדוק.

51:08 דובר 1 יש הקלטות מהספר הראשון. בוא נקרא את ה-- כתבתי הקדמה ו-ו-עכשיו כמה, כמה מילים סתם זרקתי בלי, בלי... פשוט לעשות סדר בראש. פרקים ל"ה עד ל"ז עסקו בביאור מעלת המעשה. שלושת הפרקים הבאים, ל"ח עד מ', יבארו את גודל המעלה של הכוונה, שזה שלושת הפרקים הבאים. פרק ל"ח, שאותו רציתי להתחיל לפחות היום, אה, ילמד את המציאות של הכוונה. פרק ל"ט את המהות של הכוונה ופרק מ' את הפעולה של הכוונה. מה הכוונה מציאות? הכוונה, מה התכוונו חז"ל, אה, כשאמרו שהכוונה היא הנשמה? כתוב, כתוב ש-

51:53 דובר 5 תפילה בלא נשמה. תפילה בלא כוונה היא גוף בלא נשמה.

51:57 דובר 1 כן, תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה. זאת אומרת שהכוונה היא הנשמה והמעשה הוא הגוף. אבל אנחנו יודעים שבאדם שיש גוף ונשמה, אז קודם כל אי אפשר להפריד בין הגוף והנשמה. אפשר להפריד בין גוף ונשמה? לא אדם. או שזה מלאך או שזה או שזה פגר. אי אפשר להפריד בין גוף ונשמה. זה-זה-זה הגוף חי. מה הכוונה אנחנו אממ מצוות? לכאורה אנחנו מכירים הרבה גם בעצמנו, שאפשר לקיים מצווה גם-גם בלי כוונה. כן. ויכול להיות גם האדם יכול להיות לו כוונה גם בלי מצווה. מה-מה למה? למה ה-ה-ה למה חז"ל קישרו את הכוונה עם המצוות באופן שזה כמו נשמה וגוף, שזה משהו ש-שהולך ביחד? אז צריך להבין מהו בכלל המהות של עניין הכוונה. קריאת כוונה על מה מתכוונים? על זה מסביר פרק ל"ח. אחר כך פרק ל"ט מסביר את המהות של הכוונה. אז זה מהתוכנה החדשה זה.

53:09 דובר 6 מה?

53:12 דובר 1 זה טקסטים נוספים אחרי השיעור.

53:14 דובר 6 אה?

53:18 דובר 1 טוב, זה-זה-זה עריכת פעם ב... על כל פנים, א-אחרי שהוא דיבר שלושה פרקים על-על המעלה של המעשה, עכשיו הרבי יס-- יד-- זה כן דבר שלושה פרקים מדוע צריך המעשה להיות עם כוונה? ואחר כך בפרקים אחר כך, מ-מ"א והלאה, הוא יתחיל להסביר איך מעוררים את הכוונה ואיך עובדים את השם עם אהבה ויראה וכו'. זה כבר בפרקים הבאים.

53:40 דובר 6 שבוע בעזרת השם אברהם ודוד זכור לחיים.