לקוטי אמרים פרק ל"ה (חלק 2) – הסיום · תשפ"ה

00:01 דובר 1 יום היארצייט של אח של הרבי, קבור בארץ.

00:05 דובר 2 רבי זלמן[?] של.

00:06 דובר 1 סיפור מאוד מעניין.

00:08 דובר 2 מחר בערב לעילוי נשמה.

00:12 דובר 1 ולעילוי נשמת אחותי. כן, יום הפטירה שלה גם כן היום.

00:15 דובר 2 וואו, מה דיברנו על זה השבוע שעבר, אני זוכרת.

00:26 דובר 1 טוב, אנחנו, אה, עצרנו באמצע פרק ל"ה. אמ, נחזור על העניין. הגענו עד, הגענו עד ההגהה שבדף שמונים ושמונה, עוד לא למדנו אותה. אמרנו שנעצור, נשאיר אותה לפעם הבאה, פעם הזאת. מה מדובר פרק ל"ה? פרק ל"ה, אדמו"ר הזקן מתחיל לענות על, על שאלה שעלתה מכללות החלק הראשון. מה מוסבר? אוי אוי אוי. מה מוסבר בחלק הראשון של התניא? כששואלים אדם ברחוב, שואלים יהודי, אה, "אתה עובד השם?" אז כל יהודי שומר מצוות יגיד בטח. כאילו מה הוא עושה? בטח שהוא עובד השם. איך אתה עובד את השם? אני שומר מצוות, לומד תורה, מתפלל שלוש פעמים ביום. אני עובד את השם. שואלים אותו, אז מה ההבדל בין רשע, בינוני וצדיק? אז מה, מה כולם, מה כולם עונים? מה, מה אנשים עונים? צדיק זה אחד ששומר הרבה מצוות. אה, בינוני זה אחד כזה שקצת מפספס פה ושם ורשע זה אחד שהוא, אה, רשע. ככה אנשים עונים. אדמו"ר הזקן מסביר בכל החלק הראשון מה הוא בעצם מסביר, מה נקודת העניין, מה החוט השני שעובר דרך כל ההסבר של, של כל שלושים וארבע פרקים הראשונים. שעבודת השם זה לא כמה מצוות אתה מקיים. זה לא כמות. עבודת השם זה איכות, זה לא כמות. זה לא נוגע כל כך אם קיימת הרבה מצוות או מעט מצוות או... לא זה ה, לא זה הנקודה. עבודת השם זה דבר פנימי. עבודת השם זה עבודה עם הלב. עבודת השם זה נקרא שאתה מתבונן ב-ב-באלוקות, מתבונן בגדולת השם, מתבונן בדברים שמעוררים את אהבת השם ועל ידי זה מעורר את אהבת השם. וככל שאתה יותר מצליח לעורר את אהבת השם אז אתה יותר מזוכך ואז אתה יותר מתקרב לדרגה

02:31 דובר 1 של צדיק או יותר מתרחק. ההבדל בין צדיק רשע ובינוני זה לא כמה מצוות הוא מקיים. חלק טוב.

02:45 דובר 2 מה היום יש יום הולדת היום. לא, היום הולדת.

02:48 דובר 1 לרשב"י.

02:49 דובר 2 כן, תלמיד רשב"י.

03:00 דובר 1 אדמו"ר הזקן מסביר בכל הפרקים הראשונים... בוא אני, אני, אני מנסה לעשות את זה קצר כדי שנוכל ל-ל-להתמקד. כן. אז אדמו"ר הזקן מסביר בכל הפרקים הראשונים של התניא ש-- אה, עבודת השם זה עניין פנימי, זה בלב. עבודת השם זה שאדם מצליח לזכך את עצמו וכל השאלה פה זה עד כמה הוא מצליח לזרוק את הרע מתוך הלב ול-להכניס לתוך הלב אהבת השם ויראת השם. וזה, וזה ההבדל בין, בין צדיק. צדיק זה אחד כזה שזרק לגמרי, אין לו בכלל רע, הוא זרק אותו, הצליח להעיף אותו לגמרי וממילא הוא אוהב את השם בתכלית. בינוני-- רשע הפוך, הפוך. רשע זה אחד כזה שהוא לא הצליח. מה לעשות הוא או שהוא לא ניסה או שהוא ניסה ולא הצליח ו-ו-ויש לו, יש לו, יש לו משיכה ל-ל-לתאוות, משיכה ל-- אפילו לעשות עבירות והוא גם יכול להיכשל מדי פעם. זה רשע. בינוני זה אחד כזה-

04:14 דובר 2 מדי פעם להיכשל.

04:15 דובר 1 מה?

04:16 דובר 2 מדי פעם להיכשל או להיכשל כל פעם?

04:19 דובר 1 רשע זה אחד כזה שהוא המצב הרוחני שלו הוא כזה שיכול להיות אצלו התלבטות. רגע, אני יודע שזה לא כשר. אה, אני מאוד רעב ואין לי משהו אחר לאכול, אה, ואני נמצא ב-ב-ב-במקום כזה שאם אני לא אוכל, הרי עכשיו אני נמצא בבית רפואה ואין משהו אחר. זה, הוא מוצא לעצמו תירוצים איך, איך אפשר לעגל פינות. אז גם יש לו מלחמה. בדרך כלל גם, גם, גם רשע, גם יהודי שהוא רשע, כלומר שהוא מבחינת פוטנציאל יכול להיכשל, בדרך כלל הוא לא נכשל. רוב היהודים, מדברים על יהודי שומר מצוות. לא מדברים על אחד שהוא, אה, לא בשופטני עסקינן, לא מדברים על יהוד-- על, על, על יהודי שומר מצוות. בדרך כלל יהודי.

05:05 דובר 2 יהודי שומר מצוות שנכשל הוא רשע? נקרא באותו זמן?

05:09 דובר 1 ברור. רשע זה אדם-- מדברים, עבודת השם מדברת על יהודי שומר מצוות. לא מדברים על אדם שלא... מדברים על עבודת השם. אחד שלא שומר מצוות זה לא, זה לא הנושא.

05:24 דובר 2 בטח.

05:24 דובר 1 לא, לא על זה מדובר. מדברים עם יהודי שהוא מצד עצמו... מתפלל, לומד תורה וכן הלאה וכן הלאה. זה עושה כל מה שצריך, אבל המצב הרוחני שלו הוא כזה שיכול פה ושם ענייני העולם, תאוות העולם, או תחת איזשהו לחץ או שהוא עכשיו הוא קצת, קצת עצוב, בדיכאון, אז הוא יכול, יכול להיכשל. אחר כך הוא מתחרט, הוא מצטער, הוא, הוא יודע שהוא היה לא בסדר, זה כואב לו, אבל בפעם הבאה זה יכול לקרות עוד פעם. אבל בדרך כלל הוא יהודי שומר מצוות, כשר, הכל בסדר. זה רשע. אז צדיק זה אחד כזה, אין לו, הוא בכלל, צדיק זה אחד כזה בכלל לא נמשך לענייני רע. אז אין לו. הוא זיכך, התבונן באלוקות עד כדי כך שהוא העיף לגמרי, אין לו רע, אין לו משיכה, הוא לא, למה, למה הוא לא יעשה עבירות? הוא לא רוצה לעשות עבירות. הוא לא נמשך לזה. זה לא קורץ לו. למה? למה שיעשה? רשע זה אחד כזה שזה לא רק העולם הזה ועבירות אפילו, אפילו קורצות לו, הוא יכול גם זה יכול לקרות בפועל. מה זה בינוני? בינוני זה רוב האנשים. רובנו ככולנו. בינוני זה אחד שמצד, מצד ה-ה-הלב שלו הוא לא זרק את הרע, הוא יכול להתאוות לתאוות העולם הזה, זה יכול לקרות, זה קורה אצל כל אחד. יכול לקרות מאה פעמים ביום, אפילו יותר. אבל בפועל עבירה הוא לא יעשה. אני יהודי שומר מצוות. אני יודע שזה אסור, אז אתה יודע, אני, הוא יכול לחלום על לעשות עבירות, לפועל הוא לא יעשה. זה בינוני, זה רובנו ככולנו. אז מה? ו-ועל, על, על הנקודה הזאת אדמו"ר הזקן מסביר באריכות כל התניא

07:08 דובר 1 מפרק א' עד פרק ל"ד. מה זה עבודת השם? זה לא כמותי, זה לא כמה מצוות אתה מקיים, אלא איך הלב שלך. ממילא אם הלב שלך יהיה כמו שצריך, אתה תאהב את השם ותהיה לך יראת השם ואתה ת-ת-ת-- אה, איך אומרים? ת-תזרוק את הרע ותתגבר עליו ות-ת-תוציא לפועל את אהבת השם שיש לך, ממילא אתה כבר לא רוצה לעשות עבירות, אתה תעשה רק מצוות. זה הכל החלק הראשון של התניא.

07:37 דובר 2 אז רגע, יראת עבירה זה ת-- זה בינוני כאילו?

07:42 דובר 1 כן. פירוש פרק כ"ח. כ"ח, כ"ז. באריכות. ההבנה הזאת של התניא זה מובן, זה, זה, זה צריך להיות משהו כזה, זה צריך להיות א', ב', כאילו מה אנחנו, על מה מדובר? זה, זה כאילו איזשהו בסיס. על מה אנחנו מדברים בכלל? זה צריך להיות כל אחד שאומרים לו, "על מה מדבר התניא?" התניא מדבר על זה שעבודת השם זה עניין פנימי, עניין לבבי, עניין רוחני. זה לא עניין של, של כמה, כמה מצוות אתה מקיים יותר או פחות. לא, לא זו הנקודה. זה עבודת השם. כאשר גומרים ללמוד את כל העניין הזה בסוף פרק ל"ד, אז מתעוררות אצל האדם שתי שאלות, אמורות להתעורר אצלו שתי שאלות קשות. קודם כול, הרי אדמו"ר הזקן אומר שכל עבודת השם היא יושבת על פסוק אחד בתורה. שם בסוף ספר דברים: "לא בשמיים היא ומי יורידנו לה, אלא כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". עבודת השם, אומרת התורה שבכתב, פסוק מפורש, עבודת השם זה לא משהו, זה לא משהו רחוק, זה שייך לכל אחד. מה אומרת התורה? שעבודת השם היא בפיך ובלבבך לעשותו. אומר בן אדם, רגע, אחרי שהוא למד את הת-- כל עוד הוא לא למד את התניא, בסדר, אז מה זה עבודת השם? אז יש חלק של דיבור, יש חלק של עשייה ויש חלק של בלבבך. הבנתי. אבל אם לומדים בכזו אריכות שכל עבודת השם זה רק עניין של הלב, העניין של כמה מצוות הוא כן יקיים או לא יקיים זה כבר תוצאה. זה לא חלק מהעבודה. אז למה הפסוק אומר כי קרוב אליך בפיך ולעשותו? הפסוק היה צריך להגיד, אה, אה, אה, כי קרוב ללב-- כי, כי, כי, כי, כי קרוב

09:43 דובר 1 ללבך הדבר מאוד. מה עושה שם פסוק ה"בפיך ולעשותו"? הפסוק מדבר על עבודת השם. מה זה עבודת השם? עבודת השם זה עניין בלב. מה קשור בפסוק ה"בפיך ולעשותו", וע-- עשייה?

10:00 דובר 5 שלום.

10:00 דובר 1 הנה זה אחורה.

10:01 דובר 5 שלום. מה זה כיף! שלום.

10:07 דובר 1 ערב טוב.

10:07 דובר 5 ערב טוב.

10:09 דובר 1 נו, בדיוק בזמן. אנחנו עוד שנייה מתחילים.

10:12 דובר 5 הגענו בדיוק.

10:13 דובר 1 עוד שנייה מתחילים.

10:14 דובר 5 וואלה, יש פה

10:32 דובר 1 אנחנו מחזיקים בדף שמונים ושמונה. אנחנו נתחיל ללמוד עוד רגע בדף שמונים ושמונה, איפה שיש כוכבית שמה למטה.

10:41 דובר 5 פה.

10:42 דובר 1 אבל אה, עכשיו אנחנו מסבירים מה אנחנו הולכים ללמוד פה.

10:48 דובר 5 כן.

10:59 דובר 1 אז מה הולך-- אז מה הרבי מסביר פה בפרק שלנו? הוא מסביר בפרק שלנו שתי שאלות. דבר ראשון, אם עבודת השם זה עניין של לב, עניין של רגש, שכל ורגש, אז למה התורה אומרת כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו? התורה הייתה צריכה להגיד "כי קרוב הדבר ללבך מאוד". מה עושה פה ו-ו-ועשייה? פה זה דיבור. עבודת השם זה לא בדיבור, זה בלב. מה עושה שם עניין של מצוות? לעשות? מה, מה הקשר לעשות? עבודת השם זה בלב. אם יהיה לי לב טוב, אני אוהב את השם, ממילא אני אקיים את כל המצוות. זה תוצאה ש-ש-שזה בדרך ממילא. למה הפסוק אומר שעבודת השם שייכת גם לפה וגם לעשייה? זה דבר אחד ש-שאחרי שלמדו את כל התניא זה, זה מטריד את הבן אדם. אם הוא למד, זה אמור להטריד אותו. דבר שני, אז אה... אחד מהדברים שהוסבר מאוד, מאוד באריכות בחלק הראשון שמה זה בינוני. הקדוש ברוך הוא בורא שני סוגים של נשמות. יש נשמות של צדיקים ויש נשמות של בינוניים, כך כתוב בגמרא. אדם שהשם ברא אותו. יש כאלה שהקדוש ברוך הוא ברא אותו עם פוטנציאל להיות צדיק. לא ב-- יש בחירה חופשית, כן? אבל יש כאלה שהקדוש ברוך הוא ברא אותם עם פוטנציאל להיות צדיק, ויש כאלה שהקדוש ברוך הוא ברא אותם עם פוטנציאל רק להיות בינוני. הוא לא יוכל להיות צדיק לעולם, אלא אם כן יש יוצאים מהכלל. הרי הרבי דיבר על זה. שואל הרבי שאלה פשוטה: אם כל העניין של עבודת השם זה לזרוק את הרע מהלב, מה זה בינוני? בינוני זה אחד כזה שלא יכול לזרוק את הרע מהלב. נו, אתה בראת את כל, חוץ

13:01 דובר 1 מל"ו צדיקים שבכל דור, כל מיליוני היהודים שבכל דור אתה בראת אותם בינוניים. ומה אתה אומר להם? העבודה שלכם זה לזרוק את הרע מהלב. אבל אני בראתי אתכם באופן כזה שלא תוכלו לעשות את זה.

13:15 דובר 6 איך? לנסות כאילו מה? איך בראת? אני לא מבינה.

13:18 דובר 1 איך בראת? כל עוד לא למדנו תניא ואני לא יודע מה זה עבודת השם, ואני חושב שכל העניין של עבודת השם זה כמה מצוות קיימתי. קיימתי יותר מצוות, פחות מצוות, קיימתי הרבה מצוות, אני צדיק, וקיימתי פחות מצוות, אז אני בינוני. ואם עשיתי עבירות אני רשע. אם זאת התפיסה שלי אז בסדר, אז אין בעיה. אין לי שאלה. אבל אם אתה מסביר לי שעבודת השם זה עניין של לב, אז מה פירוש שבראת אותי? איך אתה דורש ממני דבר שבראת אותי באופן שאני לא יכול לעשות אותו? יש כלל. יש כלל מהזוהר הקדוש, כתוב בזוהר הקדוש. אני אגיד את המילים בארמית: לא עביד קודשא בריך הוא.

14:04 דובר 6 אמא שלו.

14:06 דובר 1 לא, לא ניסה. לא זוכר את הלשון בארמית. הקדוש ברוך הוא לא בורא, לא, לא נותן. הקדוש ברוך הוא לא נותן לאדם משימה שהוא לא יכול לעמוד בה. הקדוש ברוך הוא ברא אותנו. הוא יודע בדיוק מה הכוחות שהוא נתן, מה הוא מסוגל ומה לא. אז ממילא הוא נותן לכל אחד תפקיד לפי הכוחות שלו. איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא ברא את כל מיליוני מיליוני היהודים שבכל הדורות באופן שאת המשימה העיקרית של חייהם הם לא היו יכולים לקיים אותה? זה לא הגיוני. על שתי השאלות האלה בא הרבי לענות בפרק ל"ה. זאת אומרת, קודם כול א', היות ועיקר עבודת השם זה עניין של לב, למה התורה מדברת על עשייה? ודבר שני, אם עיקר עבודת השם זה הלב, אז מה אתה רוצה ממני שאני לא יכול להפוך את הלב? על זה הוא מתחיל לענות בפרק ל-- בפרק שלנו. מה כבר דיברנו בתחילת הפרק? מה הוא? מה הייתה נקודת ההסבר? הוא הביא. הוא הביא משל מהזוהר הקדוש, שגם כן הרבי מביא הרבה מובאות מהזוהר. משל לינוקא הוא קרא לזה. ולא נחזור עכשיו על כל העניין. מה אומר הזוהר הקדוש? אומר הזוהר הקדוש שאש, אם אין איזושהי פתילה, היא לא יכולה להיאחז. האש, אין אש בלי...

15:40 דובר 6 עשן.

15:41 דובר 1 לא בלי עשן.

15:42 דובר 6 סליחה.

15:43 דובר 1 אין מציאות של אש בלי פתילה אף פעם. סליחה. סליחה. הכוס הזאת, הכוס הזאת לא צריכה שום דבר שיחזיק אותה. ברגע שבראו אותה, שיצרו אותה, יצאה מהמפעל. היא עומדת פה, היא עומדת פה. היא לא צריכה שום דבר שיחזיק אותה. נכון? אש, אם היא לא נאחזת בעצמים, בפתילה, במשהו, אין אש. אוויר.

16:07 דובר 6 נכון.

16:09 דובר 1 אש צריכה להיאחז במשהו. כך אומר הזוהר הקדוש. אבל הוא ממשיך ואומר שגם כשהאש נאחזת במשהו, בפתילה של נר, כן, אם אין שם שמן, לא משנה פרפין, שמן, אין שם איזשהו חומר ש-שנמשך דרך הפתילה, אז אההה זה תוך שנייה זה-זה ייגמר וזה לא תהיה אש. אש צריכה, למרות ש... אש צריכה שני דברים כדי להתקיים. קודם כל היא צריכה להיאחז במשהו. דבר שני, כדי שזה יחזיק מעמד צריך שיהיה שמן. כך זה המשל. מה הנמשל? אז הוא מביא ממשה רבינו. בזוהר יש גם פתגמים, מאמרים של משה רבינו שמובאים בזוהר, אז הוא מביא שם ממשה רבינו שכאשר אה אדם אה שומר מצוות, השכינה, אור השכינה שורה על ראשו. מסביר אותו הינוקא בזוהר: מה פירוש אומר משה רבינו שאור השכינה שורה על ראשו? שזה כמו נר. הגוף של האדם זה הפתילה, והאור ששורה על האדם כשהוא שומר מצוות זה-זה האש. אבל כמו שבגשמיות לא מספיק שיהיה פתילה, האש, אם אין לה איזשהו שמן, היא לא יכולה להיאחז בפתילה. זה-זה נגמר מיד. שואל הזוהר: מה זה אותו שמן שזורם בתוך הפתילה ומחזיק את האש, ש-שהשכינה כל הזמן תשרה על ראש האדם בלי הפסקה? אז פה באה ההפתעה. הוא אומר שהשמן זה המצוות. כשאדם מקיים מצוות, המצוות זה השמן שתופס את אור השם שיאיר על ראש האדם. כך אומר הינוקא. כן, אז המשל והנמשל מאוד ברורים, נכון? מובן מאוד. שואל אדמו"ר הזקן: המצוות זה השמן? למה המצוות? הרי ליהודי יש נשמה, נשמה אלוקית. למה הנשמה שלו לא יכולה להיות שמן שתתפוס את האלוקות? מה, הדברים הגשמיים ש-של העולם זה, זה מה שתופס את הא-- את אור השם עליו? אדרבה, היינו

18:37 דובר 1 חושבים הנשמה שלי, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, והיא נמצאת בתוך האדם, וגם אם הוא עושה עבירות היא לא, לא קורה לה שום דבר והיא תמיד טהורה. היא, היא הנשמה, היא משהו כזה שיכול לתפוס את האלוקות ולהמשיך אותו, לתפוס אותו על ה... את אור השם על האדם. הנשמה מתאימה להיות שמן. מצוות? דברים גשמיים? זה או-- ז-זה מה שתופס את אור השם על האדם? מה-מה-מה קורה פה? כן? מובן השאלה?

19:08 דובר 6 כן.

19:11 דובר 1 מממ? מה? אה.

19:19 דובר 6 לא, לא, אני לא שותה קפה, אני לא רוצה. תודה.

19:23 דובר 1 אני מאוד ממליץ על קפה. אני עובד על קפה.

19:35 דובר 6 אמן.

19:40 דובר 1 אז מה הוא הסביר? אז מה? אז מה באמת ההסבר? מדוע? הרי מה אנחנו באים להסביר? שאלנו בהתחלה מה הוא בא להסביר פרק ל"ה. למה התורה אומרת שעבודת השם שייכת גם לעניין של עשייה? לכאורה עבודת השם זה עניין של לב. למה היא שייכת גם לעשייה? אז הוא רוצה, על פי המשל הזה בזוהר, להסביר את המעלה של העשייה, שה-הנשמה, הרוחניות, זה לא מספיק כדי להמשיך את אור השם על האדם, אלא צריך גם את העניין של, של מצוות. טוב, אחרי שהוא אמר "הלל", אתם רואים בזוהר כתוב מפורש שהמשכת הקדושה על האדם לא תלויה בנשמה שלו, אלא תלויה במצוות הגשמיות שהוא מקיים. אבל צריך להבין למה זה. כן? מה ההסבר באמת למה? אני אומר ככה, הסבר מעניין. אז הוא הסבר שכתוב בהרבה מקומות. הקדוש ברוך הוא אינסוף. אינסוף. יש בקבלה, הוא נקרא אין סוף ברוך הוא בהרבה מקומות. הקדוש ברוך הוא אינסופי, אחד היחיד, אחד המיוחד. כל המציאות של כל הנבראים בלי יוצא מהכלל, גם הנבראים הגשמיים הם ב-בוודאי מוגבלים. כן, יש לו משקל, גודל, צורה, צבע, תכונות. איך אני יודע שהטלפון הזה זה לא הטלפון הזה שעומד לידו? חוץ מזה שיש להם צורה אחרת, זה המקום שלו פה וזה המקום שלו פה. כל אחד מוגדר בגדרים שלו, נכון? גם בעניינים רוחניים. אז חסד זה לא גבורה, ונצח זה לא תפארת, ושכל שאחד מבין זה לא השכל שהשני מבין. אז גם עניינים רוחניים הם מוגבלים, וגם העולמות העליונים, ואפילו המלאכים, ואפילו מה שמעלה, מעלה, מעלה, מעלה, הכל מוגבל. אומר אדמו"ר הזקן: איך יכול אור השם הבלתי מוגבל, אינסוף, לשרות ולהתלבש ולהתחבר ולהתאחד עם דבר מוגבל? אפשר להכניס אינסוף בתוך סוף?

22:15 דובר 1 אפשר לחבר סוף עם אינסוף?

22:19 דובר 7 לא.

22:19 דובר 1 אם תכניס את האינסוף לתוך הדבר המוגבל הוא כבר לא יהיה מוגבל, הוא יהיה... לא יראו אותו, הוא לא יהיה קיים יותר. כן? אם תיקח את ה, את הדבר המוגבל ותעלה אותו, תחבר אותו לאינסוף, אז עוד פעם הוא לא יהיה. כן? כדי לחבר את האינסוף הבלתי מוגבל, את אור השם, את השכינה איתנו, עם האדם, אז צריך איזשהו שמן, איזשהו ממוצע. מה צריכה להיות התכונה של הממוצע הזה? מצד אחד הוא צריך להיות קשור לאינסוף, מצד שני הוא צריך להיות קשור אלינו. מה התכונה של מ-ממוצע? כל ממוצע. מה זה ממוצע בין שני דברים? יש בו קצת מזה וקצת מזה, לכן הוא יכול לחבר אותם. נכון? כן?

23:12 דובר 7 משפך. הוא משפך או שזה...

23:13 דובר 1 לא.

23:17 דובר 7 דוגמה.

23:18 דובר 1 משפך לממוצע? לא, משפך זה לא דוגמה לממוצע. אמ...

23:24 דובר 7 יעייי, צא ותחשוב.

23:30 דובר 1 נאמר שיש שני אנשים שהם מתווכחים. אחד מבין-- ראובן מבין את ה-את הדבר באופן כזה, ושמעון מבין את הדבר באופן כזה, והם לא יכולים ל... לא מגיעים, אה, אין, אין קונקשן, אה, לא מגיעים להסכמה, כן? אבל הם לוקחים, הולכים למגשר. מה עושה המגשר? מה עושה המגשר? המגשר שומע קודם כל כל אחד מהם בנפרד. הוא שומע אותו, לא אומר כלום.

23:56 דובר 7 לוקח כסף דבר ראשון.

23:57 דובר 1 הוא לוקח כסף דבר ראשון. תגידי שהכסף זה ממוצע...

24:03 דובר 7 ממוצע שמחברים ביניהם.

24:04 דובר 1 אחר כך הוא שומע, אחר כך הוא שומע את השני, והוא מנסה להבין איך הוא בעצמו בתור מגשר יכול להתחבר עם זה וגם להתחבר עם זה. כן, אני מבין מה אתה אומר. כן, אני מבין גם מה אתה אומר, נכון? ואז היות והוא יכול להבין גם את זה וגם את זה, אז הוא יכול לחבר ביניהם, כי יש לו קצת מזה וקצת מזה. אפשר להביא כל מיני דוגמאות. ממוצע פירוש הדבר שיש בו קצת מזה וקצת מזה, ולכן הוא יכול לחבר אותם. יש כל מיני אופנים של חיבור. יש אופנים של חיבור בלי ממוצע, יש חיבור על ידי שאחד נכנס בתוך השני כמו טבעת. כן? יש חיבור על ידי דבק. כשיש משהו, הדבק למעשה הוא מפריד בין שני דברים. איך דבק מחבר שני דברים? הוא נדבק לזה, נדבק לזה, אבל, אבל הוא מפריד ביניהם. כן? אז דבק נקרא ממוצע מפריד, ויש חיבור בלי... אבל יש דבר שנקרא ממוצע מחבר. כדי שאור אין סוף ברוך הוא יוכל לשרות על נפש האדם צריך ממוצע מחבר. מה יכול להיות ממוצע מחבר בין אין סוף לבין, לבין, לבין האדם, לבין העולמות? זה צריך להיות משהו שיש בו גם מזה וגם מזה. איפה תמצא משהו שיש בו מצד אחד אלוקות, מצד שני חלק מהעולם הזה? אומר הקדוש ברוך הוא, "כן, בשביל זה נתתי לכם את המצוות". מה זה מצוות? המצוות זה רצונו וחוכמתו. נכון? רצונו וחוכמתו זה הוא. כן? ומה הן המצוות? דברים גשמיים. אז בגלל שהמצוות מצד אחד הן רצונו וחוכמתו, מצד שני הן דברים גשמיים, אז כשאדם מקיים מצוות יכול אור השם לשרות על נפשו. זה לא נקודת ההסבר, זה רק הסברתי בכוונה

25:59 דובר 1 בצורה שיותר קל להבין כי לא רציתי לחזור על ההסבר של הפרק הקודם על עומק העניין, אבל זה מספיק בשביל להבין. בסדר? אז עד פה הוא הסביר. מה הייתה השאלה? השאלה הייתה, אה, היות ועבודת השם זה עניין פנימי, אז למה התורה כל כך מדגישה את העניין של לעשותו? של עניין העשייה. מה ההסבר? שרק המצוות, רק עניין העשייה הוא הדבר שיכול לחבר את הקדוש ברוך הוא עם העולם. אז יש שאלה ויש תשובה. בסדר? עכשיו את התשובה הזאת, שהמעלה של המצוות, שהמצוות המעשיות של קיום מצוות בגשמיות, שרק זה יכול לחבר אין סוף עם העולם, לגלות את הקדוש ברוך הוא בעולם. את זה הרבי הולך להסביר מפה עד סוף התניא. זה שבע עשרה פרקים, משהו כזה. שמונה עשר פרקים. בסדר? זה הנקודה שעכשיו הולכים להבין אותה לעומק כי יש פה הרבה עומק שצריך להבין. קודם כול הרבי זורק את, את, את כללות העניין ועכשיו הוא מתחיל להסביר. אז עד, עד פה כל זה למדנו בשיעור הקודם למעשה, ועכשיו אנחנו מגיעים להגהה. יש פה כוכבית ואחר כך אותיות קטנות. אנחנו קוראים בפנים.

27:31 דובר 7 אה, עכשיו אנחנו קוראים.

27:35 דובר 1 "כאשר שמעתי ממורי עליו השלום", אומר הרבי הזקן ששמע את זה מהרב שלו, הרב המגיד ממעזריטש. "פירוש וטעם למה שכתוב בעץ חיים". עץ חיים זה הספר המרכזי של כתבי האריז"ל. דיברנו עליו כמה פעמים, אולי עוד נדבר עליו בהמשך.

27:57 דובר 7 לא יצחקו.

28:01 דובר 1 כתוב בעץ חיים כך, "שאור אין סוף ברוך הוא אינו מתייחד אפילו בעולם האצילות, אלא על ידי התלבשותו תחילה בספירת החכמה". אומר הרבי הזקן: זה כתוב בעץ חיים ועל זה הוא שמע פירוש מהרב המגיד, מהרב שלו. מה השאלה? למה צריך פירוש לזה? אור אין סוף לא מתייחד אפילו בעולם האצילות אלא על ידי שהוא מתלבש בהתחלה בספירת החכמה. מה, מה לא מובן פה? שומעות את השאלה?

28:39 דובר 8 לא שמעתי שאפשר להלביש אותו בלבושים, בבגדים של אצילות. זה לא מעורבב?

28:49 דובר 1 אצילות... בדיוק.

28:50 דובר 8 נכון.

28:51 דובר 1 אצילות זה לא עולם. אצילות זה מלשון אצלו, סמוך אצלו. זה... מעולם הבריאה והלאה מתחיל עניין של נבראים. עולם האצילות זה לא, זה לא נבראים, זה אלוקות. זה החכמה של הקדוש ברוך הוא והבינה של הקדוש ברוך הוא והדעת של הקדוש ברוך הוא. וה... איך זה נקרא? החסד והגבורה והנצח שלו. עולם האצילות זה לא נבראים, זה הוא בעצמו. מה הפירוש שעץ חיים כותב? תשמע, תשמע. למרות שעולם... זה, זה סליחה, סליחה בנות, זה, זה לא. זה פשוט מפריע לי. אני, אני לא, אני לא... זה קוטע לי את, את חוט המחשבה.

29:43 דובר 8 אנחנו נבוא בפעם הבאה אנחנו עם ה...

29:45 דובר 1 אה, בסדר.

29:46 דובר 8 למה? בשורות טובות. בשורות טובות.

29:52 דובר 1 אמן, אמן, בשורות טובות.

29:55 דובר 8 נלך לבד. סליחה. הכול טוב.

30:04 דובר 1 לא נעים, לא נעים.

30:08 דובר 8 לא, היא לא קמה בגללך.

30:09 דובר 1 אה?

30:10 דובר 8 אל תדאג, היא לא קמה בגללך.

30:11 דובר 1 לא, לא, לא בגללי?

30:12 דובר 8 לא. הן אמרו שהן עייפות.

30:14 דובר 9 הן עייפות.

30:14 דובר 8 הן עייפות, בגלל זה הן דיברו ביניהן.

30:16 דובר 9 בדיוק, היא אמרה לי...

30:17 דובר 8 לא נעים. טוב.

30:20 דובר 9 שרו קם.

30:24 דובר 8 מה לעשות? אתה לא יכול ללמד.

30:25 דובר 1 אני, אני פשוט לא יכול.

30:27 דובר 8 נו, אז מה הבעיה?

30:30 דובר 1 טוב, אז לענייננו. זה אומר כך. מה, מה זה? הרבי הזקן כותב שהוא שמע מהרב המגיד פירוש למה שכתוב בעץ חיים. אם הרב המגיד לא היה אומר את הפירוש, הרבי הזקן לא היה מבין מה כתוב בעץ חיים. מה כל, מה כל כך לא מובן? מה, מה אומר העץ חיים? שאור אין סוף ברוך הוא שורה בעולם האצילות על ידי שהוא מתלבש בספירת החכמה. מה, מה לא מובן בזה? זה שאור, שאור, שאור אין סוף שורה באצילות? אלא מה? אלא איפה הוא שורה? כל עניינו של עולם האצילות זה לגלות את, את, את, את האלוקות. מה, מה, מה, מה לא מובן במה שעץ חיים אומר? למה הוא צריך פירוש מהרב המגיד? אז נקודת העניין היא למה אומר העץ חיים שאפילו בעולם האצילות אור אין סוף שורה בו על ידי שהוא מתלבש תחילה בספירת החכמה? למה צריך את ספירת החכמה? כל עניינו של כל עולם האצילות זה לגלות את הקדוש ברוך הוא. החכמה מגלה את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, כביכול. כן. הבינה מגלה את בינתו, החסד מגלה את חסדו וכן הלאה. מדוע אם אין ספירת החכמה, לא. אז, אז, אז אפילו בעולם האצילות הקדוש ברוך הוא לא יוכל להתגלות. מה ההבדל בין החכמה לשאר הספירות? ולמה שאר הספירות צריכות את עניין החכמה? מובן השאלה? כן. אז מסביר הרב המגיד כך: "היינו משום שאין סוף ברוך הוא הוא אחד האמת". מה פירוש אחד האמת? שהוא לבדו הוא ואין זולתו. כל אמת אחרת... מה זה אמת? למה אנחנו... מתי אנחנו אומרים על משהו שהוא אמיתי?

32:33 דובר 10 שזה קורה?

32:36 דובר 1 כשזה קורה זה ודאי אמיתי.

32:37 דובר 10 אם יש לו מתנגד.

32:39 דובר 1 אם לדבר יש איזשהו מתנגד, אז אחר כך זה יכול להתבטל, נכון? אם דבר מתבטל, אז-אז הוא לא אמיתי. גם בזמן שהוא קיים הוא לא אמיתי.

32:59 דובר 10 עצם האפשרות שיכול להתב-- עצם זה שזה יכול להתבטל, אז הוא לא אמיתי?

33:05 דובר 1 אמת זה דבר שהוא קיים לעד. הוא התחלה מההתחלה עד הסוף. אם יש לי איזשהו רעיון והבנתי והבנתי נכון, אבל אחר כך אני אבין באופן אחר ופתאום מתברר שהרעיון הזה הוא לא נכון. זאת אומרת שמלכתחילה זה לא היה נכון. גם כשלמדתי הבנתי שזה לא נכון, כן? יש פה איזשהו כוס, כן? כוס, עומדת על השולחן, מחרסינה כזאת, כן? היא דבר אמיתי? הרי-הרי עוד רגע אני... היא תישרף, ת-תתקלקל. היא לא-- יהיה בה חור, היא לא תהיה... נכון? עצם זה שיכול להיות בה חור, אז יכול... זאת אומרת, גם עכשיו יש בה את היכולת להיות לא אמיתית, לא להיות קיימת. כל הנבראים שבעולם. הקדוש... למה הם נבראו? נברא, הקדוש ברוך הוא מהווה אותו מאין ליש כל רגע. כל י-- אז כל עוד הוא קיים הוא קיים. הקדוש ברוך הוא מהווה אותו. אבל אם הקדוש ברוך הוא לרגע אחד יפסיק להוות אותו, אז-אז הוא כבר לא יהיה. יחזור להיות אין ואפס כבתחילה, מקודם כשנברא. זאת אומרת שגם כשהוא נברא, מה המציאות שלו? המציאות שלו זה לא שלו. המציאות שלו זה מישהו שמהווה אותו. דיברנו הרבה פעמים את המשל מאבן שעפה. אבן שעפה זה ציפור? היא נשארה אבן. זה שעכשיו היא עפה, מישהו זרק אותה, אז עכשיו היא עפה. היא לא מ-- לא השתנתה. ה-ה-הזה שהיא עפה זה לא המציאות שלה, זה לא האמת שלה. היא עפה כי מישהו עכשיו עושה ש-ש-שהיא תעוף. היא-היא נשארה אבן. כן? אז הדבר היחיד שאין בו שום שינויים ולא יכול להיות בו שום שינויים זה רק עצמות אין סוף ברוך הוא בעצמו. מובן? ברור? כן. הדבר היחיד שהוא אמת אמיתית מוחלטת בלי שינויים זה רק הקדוש ברוך הוא בעצמו, בכבודו ובעצמו.

35:06 דובר 1 וכל דבר שזה לא הקדוש ברוך הוא, אפילו המידות של האצילות. מה התוכן של אותו דבר? התוכן זה דבר שיש לו איזשהו גדר.

35:19 דובר 10 שמה?

35:19 דובר 1 יש לו איזשהו גדר.

35:21 דובר 10 אה.

35:21 דובר 1 הגדר של ספירת החכמה זה לגלות את חכמתו. הגדר של ספירת הבינה זה לגלות את בינתו. אז עצם זה שהגדר של הבינה זה לגלות את הבינה של הקדוש ברוך הוא, אז היא כבר לא לגלות את החסד שלו. אז היא מוגבלת.

35:38 דובר 10 מוגבלת.

35:38 דובר 1 אם היא מוגבלת, אז זה כבר לא עצמות. זה כבר לא אמת לאמיתו. בסדר?

35:45 דובר 10 של גדר זה כאילו-

35:47 דובר 1 עצם זה שיש לה גדר אז זה כבר אומר שהיא מוגבלת, ואם היא מוגבלת אז יש לה התחלה ויש לה סוף, ואז היא לא אמת לאמיתו. עד כאן ברור? כן? עדיין לא ברור מה זה-

36:02 דובר 10 איך יכול להיות בדרגות של הקדוש ברוך הוא שזה לא אמת לאמיתו?

36:05 דובר 1 או. עדיין לא ברור, אה, מה ההבדל שאומר הרב המגיד שזו היא מדרגת החכמה וכו', שדרגת החכמה היא כן אמת לאמיתו וכל שאר הספירות, אפילו הספירות של האצילות, הם אמת והם הקדוש ברוך הוא והם נאצלות, אבל הם לא אמת לאמיתו. זה מה שמסביר הרב המגיד. ולכן אם לא תהיה ספירת החכמה, לא לא יוכל אור אין סוף לשכון אפילו באצילות.

36:40 דובר 10 חכמה ממנה נובע כל ה-

36:42 דובר 1 לא ממנה נובע. קודם כול להבין מה את את את ה- את הצורך בספירת החכמה. היות וכל הספירות, אי אפשר להגיד על זה הגבלה, זה אלוקות, כן, אבל יש להם איזשהו גדר כלשהו. ממילא אין סוף לא יכול לשכון שם. אלא מה יהיה ספירת חכמה? למה יהיה ספירת החכמה? כי ספירת החכמה כל עניינה זה ש- זה ש- שהוא לבדו הוא ואין זולתו. עכשיו פה שואל הבן, סליחה, ספירת החכמה היא גם כן ספירה. מה, היא לא גדר?

37:19 דובר 10 לא מוגבלת.

37:20 דובר 1 היא לא מוגבלת. היא אחת מהספירות של האצילות, הראשונה, הכי נעלית. בסדר, אבל גם היא משהו, לא? מה ההבדל העקרוני בינה לבין כל שאר הספירות? כן.

37:32 דובר 10 שהיא המקור שלה, לא?

37:34 דובר 1 לא, היא לא המקור לשום דבר.

37:35 דובר 10 שאר הכלים, אבל-

37:37 דובר 1 היא מביאה לגילוי של קודם כול כמו שהוא עשה אותה, הוא עשה את כל הכלים.

37:40 דובר 10 ביטול.

37:42 דובר 1 את כבר עונה, כן.

37:43 דובר 10 אה, אוקיי.

37:44 דובר 1 כן, כן, כן, כן, זה הנקודה. כדי להבין את ההבדל, לפני שנמשיך אני רוצה לעצור רגע. הרבה פעמים במשך הלימוד שלנו, כל מאז שאנחנו מתחילים ללמוד לפני שש שנים. אה? את צוחקת.

38:05 דובר 10 גם המון.

38:06 דובר 1 שש שנים, שבע שנים. הרבה פעמים הזכרנו את זה וגם עוד הרבה פעמים נזכיר את זה. וגם הרבי הרבה פעמים מביא את הפתגם הזה בתוך גוף המאמר או אפילו בשיחות. לא בא- לא בהערות למטה, בתוך גוף המאמר, כמו שכתוב בפרק ל"ה בהגהה. ההגהה הזאת, מה שאדמו"ר הזקן אומר פה ב-ב-ב- בחצי שורה, זה יסוד ש- זה יסוד היסודות של היסוד היסודות. זה אחד היסודות ה-ה- הבסיסיים ביותר ב-בהבנת חסידות בכלל. לכן אני מתעקש, למרות הקושי, לזה, ל-זה, כן לפרק מה-מה-מה כתוב פה, למרות שזה אפשר להבין את הפרק גם בלי זה. בסדר? אז מה ההבדל בין ספירת החכמה לשאר הספירות? אז מסבירים את זה שזה על דרך כמו ההבדל בין... הרי חכמה נקראת ראייה. חכם נקרא, אה, חכמים, חכמים נקראים עיני העדה, שהם רואים. איזהו חכם? הרואה את הנולד. חכמה קשורה לעניין של ראייה.

39:15 דובר 10 חכם עיניו בראשו.

39:16 דובר 1 חכם עיניו בראשו. חכמה קשורה בכל מקום ובחז"ל, פסוקים אפילו, ל-לעניין של ראייה. בינה, ועל דרך זה שאר הספירות, קשורות לעניין של שמיעה.

39:31 דובר 10 בינה לשמיעה?

39:32 דובר 1 בינה קשורה לשמיעה. מדוע? כשאדם אה, איך אדם... מתחילים מגשמיות וגשמיות, מההבדל בין ראייה ושמיעה. אחר כך נראה איך זה בכוחות השכל. כשאדם שומע משהו, יש איזושהי מציא-- איזשהו דבר, דבר גשמי, בית או עץ, לא משנה, זה משהו אחר, דבר גשמי. איך האדם יכול לדעת מאותה מציאות? או שהוא שומע אודותיו או שהוא רואה אותו. נכון? שני כוחות בנפש שעל ידם האדם מתוודע לדבר שחוץ ממנו. נכון? מה ההבדל? למה הקדוש ברוך הוא עשה גם ככה וגם ככה? מה ההבדל בין שני הכוחות? בין אם אדם יודע משהו באופן של שהוא שומע עליו או שהוא רואה אותו? כשאדם שומע על הדבר מספרים לו, אה, יש בית כזה וכזה, הוא משולש ושלושה משולשים וכניסה וחצר ומדרכה ועץ לידו. ותיכנס-- איך שאתה נכנס בצד שמאל תראה מ-- אה, אה, אה, אה, אה, אה, איזו פינה קטנה, בצד ימין יש מזוזה ואתה נכנס, יש מרצפות כאלה כאלה. זה מספרים לו, מספרים לו, מספרים לו. הוא יראה את הדבר. יהיה לו איזשהו ציור ב-ב-בראש. זה כמו שהוא רואה אותו? אין ש-- כשהוא יראה את זה הוא זה? לא, לא כך הצטייר בדמיוני. זה הבדל אחד. ההבדל השני הוא עד כמה זה נחרט בנפשו. כשמספרים לאדם אפילו שהוא מאוד מרוכז בסיפור, הוא אחר כך יכול לשכוח את הפרטים, אבל כשהוא ראה את הדבר זה נחרט לו בנפש. הוא ראה אותו. כן. מדוע זה קשור לעניין של ראייה ושמיעה ברוחניות? שמיעה זה עניין של הבנה, השגה. איך הוא יודע את הדבר? איך הוא הבין את הרעיון? אז הסבירו לו והסבירו לו, והסבירו לו מפה והוא הבין עוד פרט ועוד פרט ועוד פרט עד שהוא הבין

41:41 דובר 1 את הדבר בכללותו. עכשיו, אם ישאלו אותו הוא יודע גם כן להסביר את הדבר. כן? אבל אם יבוא מישהו ויסביר לו, גם אם הוא יותר חכם ממנו, יסביר לו הפוך, אז הוא יבין הפוך, נכון? אבל אם הוא יראה את הדבר בעין שכלו, הוא, הוא זה יתאמת אצלו באופן שכאילו הוא ראה את, את העניין השכלי, אז גם אם יוכיחו לו הפוך הוא לא ישתכנע. זה לא, אוקיי, אז הוכחת לי הפוך. נו, מה אני אעשה? זה, זה דחפת אותי לפינה. אני בסך הכול... אתה טועה. מכירים מצב כזה? אצל כל אחד מאיתנו. זה משכנעים אותך, משכנעים אותך, משכנעים אותך. אוקיי, נו, הבנתי שאתה צודק. יש לך כוח. אתה הולך החוצה ו-ואני אמשיך בדרך שלי. למה אני אמשיך בדרך שלי? כי לי ברור שאתה טועה. היי, אתה יותר חכם ממני והוכחת לי שאני טועה. בסדר, אבל אני יודע שזה לא נכון. כן, זה נקרא ראייה שכלית. כשהדבר מתאמת אצל האדם בכזה, כזה תוקף שהוא ראה אותו, ראה אותו, אז, אז ההבנה כבר לא, לא נוגעת בו. כן. זה ההבדל בין ראייה ל-ל-לשמיעה ברוח-- ב-בכוחות הנפש, ברוחניות. אחד ההבדלים. למה זה כך? עד פה הסברנו מה ההבדל. למה יש הבדל? מהי נקודת ההבדל שאם אדם משתמש בכוח השמיעה זה לא מתאמת אצלו כל כך, ואם הוא משתמש בכוח הראייה זה כן מתאמת אצלו. מה ההבדל? למה? למה יש הבדל? זה הסבר מאוד מעניין. כשאדם מבין משהו, לא כשהוא רואה, כשהוא מבין משהו, מאיפה? מי האיש או מי ה, מי ה, מי הפועל? מי המבין? אני. יש לי שכל. אני השתמשתי בשכל וכוחות השכל שלי הקיפו את הדבר עד שהבנתי אותו.

43:41 דובר 1 מי הוא המבין? אני הוא המבין. אני הבין, הבנתי את הדבר, אבל אני זה שהבנתי. כן? גם בשמי-- גם בשמיעה אותו דבר. כן. איך הוא יודע את הדבר? אני זה ששמעתי והבנתי. בראייה זה משהו אחר לגמרי. בראייה זה כביכול הדבר שרואים אותו, האור ממנו מתפשט ומגיע אליי ונקלט אצלי.

44:09 דובר 11 שמיעה זה חיתוך.

44:10 דובר 1 שמיעה זה אני רו-- קולט את הדבר. ראייה, הדבר נקלט אצלי. שמיעה תמיד תהיה מוגבלת כי זה תלוי בכוחות שלי.

44:23 דובר 11 כמה אתה יכול להקשיב, כמה אתה יכול-

44:25 דובר 1 כמה בכלל יש לי, כמה גודל הנשמה שלי, כמה אני מסוגל, כמה... כן, תלוי בי. להבין.

44:31 דובר 11 כן.

44:31 דובר 1 ראייה זה תלוי בדבר. זה לא תלוי בי. זה הוא זה שמתגלה. עד, עד, עד כאן הנקודה מובנת? כן? אומר אדמו"ר הזקן, גם באלוקות זה כך. שאר הספירות, בינה והלאה, זה ה... עניינם לגלות אלוקות. אז נכון שכל העניין שלהם זה לגלות את האלוקות, לא לגלות משהו אחר, אבל יש להם איזשהו עניין משלהם. הוא, אני מגלה. אני מגלה את השמיעה. אני מגלה את ה, את הזה. אני עכשיו אראה לכם מה זה אלוקות. יש פה את האני, יש פה את המציאות שלו. כן? ספירת החכמה, איך הוא אומר? מדרגת החכמה היא שהוא לבדו, הוא אחד האמת. עניינה של ספירת החכמה זה לא לגלות את האלוקות החוצה, אלא לקלוט את עצם האלוקות. מצד-

45:39 דובר 11 וזה רק הגהה.

45:40 דובר 1 אה?

45:40 דובר 11 וזה רק הגהה.

45:41 דובר 1 רגע, לא גמרנו.

45:43 דובר 11 אוי, כן. ההגהה הזאת היא לב ה... כן.

45:50 דובר 1 אבל המובן ה... קודם כול זה, זה עצם הקיצור פה הוא נפלא, אבל, אבל ת-- כל מה שאמרנו כתוב פה. אתן רואות שאתן-- זה כתוב בפנים. כאילו כל ההסבר הארוך כתוב פה.

46:04 דובר 11 זה וכולי.

46:06 דובר 1 גם, גם, גם בלי ה"וכולי". זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה. זאת-

46:10 דובר 11 צריך לכתוב "וכולי"?

46:11 דובר 1 כשאתה מבין את העניין, אתה רואה, כן, זה מה שכתוב פה. לא... אז הנקודה מובנת, נכון? עוד חסר משהו.

46:25 דובר 11 מה?

46:29 דובר 1 מה, מה כותב העץ חיים? שאור אין סוף ברוך הוא שורה בכל עולם האצילות על ידי שהוא שורה בספירת החכמה. מה הקשר? אז הבנתי למה בספירת החכמה הוא יכול לשרות ובשאר הספירות הוא לא יכול לש-לשרות. מה עוזר לי שאור אין סוף שורה בספירת החכמה כדי שי-שי-שי-שישרה בכל עולם האצילות?

46:56 דובר 11 כי חכמה כנראה משפיעה על שאר הדברים.

47:01 דובר 1 אם שאר הדברים הם עניין של איזשהו גדר של מציאות, שיש להם עניין וכולי וכולי. שמיעה לא יכולה ל-ל-לקלוט את הדבר באופן של ראייה. סיימנו, גמרנו. פה זה מתחיל, פה זה נגמר. עדיין צריך ביאור איך הקשר, איך אור אין סוף שורה בכל עולם האצילות. איך? מצד מה? איזה חיבור יכול להיות לחכמה עם שאר הספירות? עכשיו השאלה היא הפוכה. בהתחלה התחלנו, יצאנו מה, מה, מהשאלה מה השאלה שאור, שאור אין סוף שורה בעולם האצילות. כל עניין האצילות זה לגלות את אור אין סוף. עכשיו השאלה היא בדיוק הפוכה. אם אור אין סוף יכול להת, להתגלות רק בחכמה, איך הוא בכלל יכול לשרות בשאר הספירות? התהפכה השאלה.

47:54 דובר 11 סיבכת אותנו. מהלך כזה גדול שהוא...

48:00 דובר 1 הוא לא קשור לש-- החוכמה היא בלי ערך נעלית, לא בתור מקור ולא שורש ולא בתור נעלית. זה עניין אחר לגמרי. הפרייק-- החוכמה היא כלפי מעלה וכל השאר הם כלפי מטה, מטה החוצה. איך, איך, איך הן מתחברות ביניהן?

48:22 דובר 11 זה לא משהו צמצום, הפסק, אה, הפעה משהו זה

48:28 דובר 1 אנחנו רוצים שיתחבר, אנחנו לא רוצים שיהיה הפסק.

48:31 דובר 11 נו, צריך.

48:32 דובר 1 כתוב בזוהר הקדוש שאבא עילאה מקנן באצילות. יש שם ה', יש ארבע אותיות: י', ה', ו', ה'. י' זה חכמה, ה' בינה, ו' זה השש מידות וה' זה מלכות. אז י', ה', ו', ה' זה חכמה, בינה, מידות, מלכות. כל עשר הספירות.

49:00 דובר 11 ו'

49:00 דובר 1 החכמה נקראת י'. י' זה החכמה.

49:06 דובר 11 הבנתי.

49:08 דובר 1 וחכמה ובינה קוראים להם בספירות ב-ב-בקבלה אבא ואמא, כי הם מולידות את המידות וכן הלאה. מה אומר הזוהר הקדוש? אבא עילאה מקנן באצילות. אמא בינה מקננת בכורסיא, בעולם הבריאה. ו' של שם ה', המידות הן שוכנות בעולם היצירה וה' אחרונה, מלכות, היא שוכנת בעולם העשייה. כלומר ארבע דרגות של עולם האצילות הן שוכנות בעולם האצילות, בריאה, יצירה, עשייה, וממילא הדרגה העליונה של, של, של ה-

49:55 דובר 11 החכמה

49:56 דובר 1 הי', החכמה, מה מקומה? היא עניינו הכללי. לא, היא עניינו הכללי של כל עולם האצילות. י', אבא מקנן באצילות. מדוע? איך הוא מקנן בכל עולם האצילות? יש מלך. המשל שמביאים על זה משל מאוד, מאוד, אה, מאוד פשוט, מאוד יפה, מאוד, מאוד קליט גם. מלך, יש לו הרבה שרים. יש לו שר אחד אחראי על גביית מיסים, שר אחד אחראי על תיקון הדרכים, שר שלישי אחראי על, על המלחמות, שר שלישי אחראי אני לא יודע על מה. יש הרבה שרים, כל אחד יש לו-- הוא מחלק תפקידים, הוא לא יכול, הוא לא יכול לנהל לבד את המדינה. כמובן שמדי פעם כשיש בין השרים יש ניגוד אינטרסים. שר הפנים רוצה להוציא כסף ושר האוצר רוצה לשמור את הכסף וכן הלאה. לא תמיד הם מסכימים אחד עם השני. יכול להיות ביניהם ויכוחים די מרים וגם לזרוק דברים אחד על השני. באמת דברים המורים שהם כל אחד עסוק בתפקיד שלו.

50:59 דובר 11 הממשלה שלנו.

51:00 דובר 1 מממ?

51:01 דובר 11 הממשלה שלנו. תראה הממשלה שלנו

51:04 דובר 1 והלוואי והיו שרים והלוואי והיה מלך. אבל כן, את יודעת, על דרך משל. מה קורה? יום אחד המלך עושה אסיפה והוא אוסף את כל השרים. חבר'ה, דין וחשבון, בבקשה. כולם עומדים פה. מדובר על מלך אמיתי שכולם, אה, גם מכבדים אותו, גם אוהבים אותו וגם פוחדים ממנו. לא מלך, לא ראש ממשלה. מה קורה שם? אותם שני שרים ששתי דקות לפני כן רבו אחד עם השני, המלך פה

51:41 דובר 11 מתאחדים

51:42 דובר 1 מצד מה הם מתאחדים? ברגע שהם נמצאים יחד עם המלך באותו מקום, מה נרגש בכל אחד מהשרים? הוא פתאום מרגיש: "כן, נכון, התפקיד שלי זה לעשות את ה-- לגבות את המיסים, אבל אני גובה את המיסים בשביל המלך". כשהוא נמצא בחוץ יש לו תפקיד, הוא עושה את העבודה. כשהוא נמצא ליד המלך נר-- הוא מרגיש

52:05 דובר 11 עושה למלך

52:05 דובר 1 הוא מרגיש: "כן, אני עושה בשביל..." ואז ממילא הוא, הוא, הוא קולט. הוא מר-- הוא לא רק מבין, הוא גם מרגיש שיחד לידי נמצא השר שלפני רגע רבתי איתו ואני יודע שהמלך רוצה גם את-- גם אותו המלך רוצה. כשהם נמצאים בחוץ, כל אחד מרגיש את עצמו. כשהוא נמצא יחד עם המלך הוא מרגיש את המלך. ככל הדברים האלה, כך זה עולם האצילות. כן. כל עוד יש את הספירות בלי ספירת החוכמה, המלך לא נמצא. אז כל אחד יכול להיות למציאות משל עצמו ואז ממילא לא יהיה אור אין סוף בתוכם. אבל היות והמלך, ספירת החוכמה מביאה את המלך, את עצמות אין סוף לתוך עולם האצילות. אז בעולם האצילות, בכל אחד מ-- בכל הספירות כולן נרגש בהן שכל עניינן זה לא רק לגלות אלא לגלות את המלך. ולכן הן בטלות ולכן הן לא רבות אחת עם השנייה. ולכן עולם האצילות בכללו זה, זה עניין של, של אלוקות ולא נבראים. אז מה הרבי פה הסביר בהגהה? הרבי הביא הוכחה, ראיה מעץ חיים. מה שהרב המגיד הסביר בעץ חיים. שעצמות אור אין סוף, איפה הוא יכול לשרות? רק בחוכמה. זה בעצם היה התוכן של ההגהה. נכון? איפה שורה? מהו הכלי שבו שורה עצמות אין סוף? רק בחוכמה. מה אמרנו רגע אחד לפני ההגהה? שמה אתה רוצה- שהמצוות הן חוכמתו של-- רצונו וחוכמתו. אז אם המצוות הן רצונו והחוכ-- הן המייצג, הן החוכמה של הקדוש ברוך הוא. חוכמתו של הקדוש ברוך הוא גזרה שכאשר אדם, א-א-א, יש פה איזשהו בעל חיים טמא, אסור לאכול אותו, ויש בעל חיים טהור, מותר לאכול אותו. ודווקא אם הוא שחט אותו באופן כזה וכזה, ואם הוא שחט אותו עם סכין

54:08 דובר 1 פגומה אז כבר אסור לאכול אותו עוד פעם. כך גזרה חוכמתו. כן? היות והמצוות הן חוכמתו והחוכמה האלוקית היא הדבר היחיד שבו יכול לשרות אין סוף ברוך הוא. לכן אם אדם רוצה להתקשר לקדוש ברוך הוא, שאור ה', איך כתוב במאמר של ינוקא שבתחילת הפרק, שאור הש-השכינה תשרה על ראשו, לא יעזור לך כל הדבקות שלך, לא תעזור לך הנשמה שלך, לא יעזור לך אהבה ויראה שלך, לא יעזור לך שתהיה צדיק גמור אוהב ה' אהבה בתענוגים. לא יעזור שום דבר. הדבר היחיד שהוא כלי לאור ה' אין סוף ברוך הוא שישרה עליך זה אך ורק קיום מצוות גשמיות. עכשיו מובן מדוע הקדוש ברוך הוא ברא אותנו. מתחיל להיות קצת מובן שאנחנו לא יכולים להיות-- לגרש את היצר הרע. נכון שעבודת ה' זה לג-לגרש את היצר, אבל זה שאתה לא מצליח לגרש את היצר זה לא פוגם במאומה בהשראת השכינה. ואדרבה, אותם צדיקים שחשבו שרק הם יכולים לתפוס את הקדוש ברוך הוא בזנב, אין להם שום מעלה על העבודה שלך. אז זה... את כל זה היינו אמורים ללמוד בפרק הקודם. בשבוע שעבר. בשיעור הקודם. בשיעור הקודם. מדוע אני אומר? כי מפה הרבי עובר לבאר עניין נוסף ש-ש-ש... דיברנו על זה הרבה פעמים, שאדמו"ר הזקן עונה את כל-- האמת שזה לא רק התניא, זה מאוד דומיננטי בכלל במאמרים של אדמו"ר הזקן, גם בליקוטי תורה, ואפילו במקומות אחרים. שאדמו"ר הזקן, כשתוך כדי שהוא מבאר עולה איזושהי שאלה, משהו, לפני שביארתי לא הייתה, הכל היה ברור. אבל היות וביארתי, הו, עכשיו יש פה משהו שבעקבות הביאור נהיה לא ברור. טוב, אז בוא נעצור ונסביר גם את זה. כן? אז אחרי שהרבי

56:32 דובר 1 הסביר שלמרות שעבודת השם היא עבודה בלב, כמו שהסביר באריכות בכל הפרק הראשון, אבל למה התורה אומרת לעשותו? כי יש מעלה גם בעניין המצוות המעשיות. אז זה כבר הסברנו. עכשיו עולה לנו פה שאלה.

56:47 דובר 12 למה לא תורה?

56:48 דובר 1 מממ? למה לא תורה? ואת זה הרבי יסביר בהמשך הפרק. זה בדיוק הנקודה שבא להסביר.

56:53 דובר 12 זה חוכמה. אמרת חוכמה.

56:56 דובר 1 לא בדיוק למה לא תורה. השאלה היא דומה. כתוב ב-בפסוק, "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". אז מה הוסבר? המעלה של המצוות של-של בעשייה. לעשותו. כן? אז למה הפסוק אומר בפיך? "קרוב אליך הדבר מאוד בלבבך" הבנו, "לעשותו" הבנו. מה קשור בפיך? יש מצווה שהיא בפה. מהי המצווה שבפה?

57:27 דובר 12 תורה. לימוד תורה.

57:28 דובר 1 לימוד תורה?

57:29 דובר 12 תפילה, לא?

57:30 דובר 1 אה?

57:30 דובר 12 תפילה לא היא-

57:32 דובר 1 לא, תפילה זה עבודה שבלב.

57:39 דובר 12 אה.

57:39 דובר 1 אם אדם קורא בתורה, מעלים אותו לקרוא בתורה, מברך לקרוא בתורה. אבל הוא-- התורה כתובה באותיות עבריות, מה לעשות? והבן אדם, אה, לא יודע לקרוא. לא למד לקרוא. יותר מזה, הוא, הוא לא יודע עברית. לא יודע מילה אחת בעברית. לא יודע. אמריקאי לא-לא למד עברית. מותר לו לעלות לתורה. הוא מברך באנגלית או אומר ברוך אתה. הוא לא מבין אף מילה מהברכה והאותיות מדברות אליו בדיוק כמו שרוסית מדברת אליו. הוא לא מבין. לא יודע מה קורה. הוא יצא ידי חובה או לא?

58:22 דובר 12 כן.

58:22 דובר 1 למה?

58:24 דובר 12 לא יודעת.

58:25 דובר 1 כי הוא אמר את המילים. אה, לא הוא אמר, הבעל קורא אמר. בסדר, זה נחשב שהוא אמר. הוא בירך, זה נחשב עליו. התורה היא בלימוד. אדם למד תורה-- כותב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך, הלכות תלמוד תורה: כשאדם לומד תורה ולא מוציא בפה, לא יצא ידי חובה. ההבנה של התורה זה הבנה, אבל המצווה של הלימוד, צריך להוציאם בפה. צריך להוציא בפה. ופה דיברנו רק על מצוות מעשיות. מסביר אדמו"ר הזקן: והנה, כשאדם עוש-- אז השאלה ברורה, כן? כשאדם עוסק בתורה אזי נשמתו. איך אנחנו עם הזמן? ממש עכשיו.

59:11 דובר 12 רבע לאיזה? כמעט עשרים.

59:14 דובר 1 אפשר לגמור את זה מאוד מהר. זה-זה כבר-- את השאלות שאלנו, זה כבר... אולי רק נקרא את זה בזריזות, פשוט נגמור את הפרק. כשאדם עוסק בתורה אזי נשמתו, שהיא נפשו האלוקית, עם שני לבושיה הפנימיים לבדם, שהם כוח הדיבור והמחשבה, נכללות באור ה' אין סוף ברוך הוא ומיוחדות בו ביחוד גמור, והיא השראת השכינה על נפשו האלוקית. כמאמר רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עימו. אז הרבי מסביר. לא, לא, לא אני-- מסביר את זה מלמעלה בלי להיכנס לכל הפרטים. גם פה על-- אפשר להתעכב על-על-על כל מילה, ממש על כל מילה. זאת אומרת כשאדם עוסק בת-- לומד בתורה, אור ה' אכן שורה על נפשו, אבל לא על גופו. אור ה' שורה על נפשו האלוקית. כמו שאמרו רז"ל, שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עימו. מדוע אור ה' שורה רק על נפשו האלוקית? כי מי עשה את המצווה של לימוד תורה? הפה והנפש האלוקית. הגוף לא השתתף בקיום המצווה. אבל כשרוצים שאור השכינה ישרה על הגוף של האדם, לא מספיק לימוד תורה. אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו ונפשו הבהמית, שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש... כואב הלב אבל טוב. צריך לקיים מצוות מעשיות הנעשים על ידי הגוף ממש. אם הוא לא מקיים, אם הגוף לא מקי-- לא משתתף בקיום המצווה, אז המצווה, ואור ה' לא... איך אומרים, השמן לא-לא חודר ב-ב-בפתילה. שאז כשהוא מקיים את המצוות בגש-- עם הגוף, אז כוח הגוף ממש שבעשייה זו נכלל באור ה' ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור, והוא לבוש השלישי של נפש האלוקית. ואז גם כוח הנפש החיונית שבגופו מ-ממש, שמקליפת נוגה, גם הוא נתהפך מרע לטוב, ונכלל ממש בקדושה כנפש האלוקית ממש.

1:01:36 דובר 1 מאחר שהוא הוא הפועל ועושה מעשה המצווה שבלעדו לא הייתה נפש האלוקית פועלת בגוף כלל, כי היא רוחנית והגוף גשמי וחומרי. הוא אומר כך. כשאדם מקיים מצווה בגשמיות... מי מקיים את המצווה? כבר ב-ב-

1:02:03 דובר 3 הנפש הבהמית שלו?

1:02:07 דובר 1 כתוב שלנפש האלוקית יש שלושה דוב-- אה, לבושים: מחשבה, דיבור ומעשה. נכון? מהו ה-- מהו לבוש המעשה של-של נפש האלוקית? קיום מצוות. הנפש האלוקית, מחשבה שלה חושבת על הקדוש ברוך הוא. הדיבור שלה מדבר בדברי תורה, והכוח, המעשה שלה מקיים מצוות. בסדר? הנפש האלוקית עכשיו רוצה מאוד לתת צדקה. איך היא תעשה את זה? איך היא תקיים את זה? היא תתלבש בלבוש המעשה שלה והמעשה של נפש האלוקית עכשיו ייתן צדקה. מה הגוף יגיד על זה? מה הגוף יגיד כשה-כשהנפש האלוקית עכשיו אומרת לו, "תקיים לי צדקה"? הגוף יגיד לה ביי, ביי. מה את רוצה ממני? תעזבי אותי בשקט. את לא קשורה אליי. נפש האלוקית, אין לה דיבור עם הגוף, היא אלוקית. היא לא יודעת מה זה גוף. הגוף לא יודע ממנה שום דבר. אין לה שום קישור וחיבור עם הגוף. אבל בגלל שכמו שכתוב קודם בפרק, דילגנו על זה, שהנפש האלוקית מלובשת בנפש הבהמית. הנפש הבהמית, היא מחיה את הגוף. כל עניינה זה להחיות את הגוף. מצד שני, הנפש הבהמית היא גם כן נפש רוחנית. אז מצד זה שהיא רוחנית, הנפש האלוקית יכולה להתלבש בה. מצד זה שהיא מחיה את הגוף, היא יכולה להזיז את הגוף. אז כשה-- כוח המעשה של הנפש האלוקית מתלבש בנפש הבהמית, הנפש הבהמית מזיזה את הגוף.

1:03:46 דובר 3 כן.

1:03:46 דובר 1 נותן צדקה על ידי הנפש הבהמית.

1:03:49 דובר 3 כן, אז כן יש קשר בין זה.

1:03:51 דובר 1 יש קשר על ידי הנפש הבהמית שהיא הממוצע שמחבר. כן, בדיוק. מה זה נותן? הנפש הבהמית מצד עצמה, עכשיו אדם קיים מצווה. הנפש האלוקית השתנתה, השתנה בה משהו?

1:04:12 דובר 3 התעלתה.

1:04:13 דובר 4 תמיד הייתה מחוברת לקדוש

1:04:16 דובר 1 הנפש הבהמית. מה היא רוצה? מה היא רוצה? מה מעניין אותה תורה ומצוות?

1:04:22 דובר 3 לשלוט עלינו

1:04:23 דובר 1 היא רוצה לשלוט, כן, אבל לא, לא, לא. מה מעניין אותה? מעניין אותה ליהנות, שיהיה לה נעים, להתלבש יפה, לאכול טוב. זה מה שמעניין אותה. כן, כאשר הנפש האלוקית עכשיו, לבוש המעשה של הנפש האלוקית התלבש בנפש הבהמית ועכשיו היא קיימה מצווה. מי קיימה את המצווה? הנפש הבהמית קיימה. היא נתנה צדקה. כן, היא נהנתה מזה. הנפש הבהמית שנתנה, נותנת מצווה. היא נהנית מזה. יש פה איזשהו מוח עכשיו מתלבש והכריח אותה לתת צדקה. היא נתנה. זה יכול להיות באופן שהיא עכשיו אומרת אוקיי, עזוב אותי בשקט, יאללה תן צדקה ונמשיך הלאה. יכול להיות באופן שמכריחים אותה ממש. יכול להיות בכמה וכמה דרגות. היא התבטלה ברגע זה ונקודתית התבטלה לנפש האלוקית. אז אותו כוח של הנפש הבהמית שהוא בפועל עכשיו קיים את המצווה. אוקיי, הוא בפועל קיים את המצווה. הוא ממש נכלל בקדושה. אבל כל הנפש הבהמית, הדבר הזה לא פעל עליה שום דבר. כן, אותו דבר לגבי האיברים בגוף, אותו איבר בגוף, היד שעכשיו נתנה את הצדקה. הוא, הוא, הוא, הוא קדושה. אבל כל שאר הגוף נשאר כמו שהיה קודם. זה מה שהוא אומר פה. וכל הגוף, אף שמהותו ועצמותו של נפש הבהמית שבליבו, שהן מידותיה הרעות, לא נכללו בקדושה, רק אותו כוח שקיים את המצווה, רק הוא נכלל בקדושה. מכל מקום, מאחר דאתכפיין לקדושה ובעל כורחן עונין אמן ומסכימין ומתרצין. יש שלוש דרגות. יש נפש, נפש הבהמית כזאת שרק, רק מכריחים אותה. יש כאלה שמתרצה ויש כאלה שאפילו מסכימה. על ידי התגברות נפשו האלוקית שבמוח ששליט על הלב. והן בשעה זו בבחינת גלות ושינה. זה גם כן שתי דרגות. לכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על

1:06:29 דובר 1 גוף האדם בשעה זו. דהיינו שכוח נפש החיונית המלובש בעשיית המצווה נכלל ממש באור ה' ומיוחד בו בייחוד גמור. ועל ידי זה ממשיך הארת השכינה על כללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי בבחינת מקיף מלמעלה מראשו ועד רגליו. ובזה הוא מסביר את מה שאומר הינוקא, זהו שאומר שכינתא שריא על רישיה דייקא. כאשר אדם מקיים מצווה השכינה שורה על ראשו. מה הקשר על ראשו? היה צריך להגיד שהיות והמצווה היא בטלה לאלוקות וכשאדם מקיים מצווה אז השכינה, לא יודע, מתאחדת בו, מתלבשת בו. למה השכינה שורה על ראשו? בגלל שהשכינה, השכינה מתלבשת ומתאחדת עם אותו כוח של נפש הבהמית שעשתה את המצווה. אבל שאר כל הגוף הוא לא השתנה. הנפש הבהמית שלו, השכל שלו נשאר כמו קודם והרגש נשאר כמו קודם. איפה מתגלה אור השכינה? על ראשו, מקיף מלמעלה. מה זה מקיף? יש, יש פה עכשיו בחדר הזה אור. נכון, יש פה אור. המנורה דולקת, יש פה אור. כן, האור הזה עכשיו נמצא בחדר באופן פנימי ומקיף.

1:07:54 דובר 3 כן.

1:07:55 דובר 1 הממ? הוא ממלא כל, כל פינה בחדר הוא ממלא. זה פנימי ומקיף, ממש ממלא את כל החדר. לו יצויר שיהיה אור שלא עושה צל. ממלא את כל הפינות.

1:08:10 דובר 3 פנימי.

1:08:10 דובר 1 אה?

1:08:11 דובר 3 מקיף.

1:08:11 דובר 1 אז זה נראה ממש פנימי. נכון? זה מה...

1:08:14 דובר 3 פנימי לעומת... כאילו, פנימי לעומת החדר.

1:08:17 דובר 1 לעומת החדר, כן. אני אומר לא. זה נקרא מקיף, זה לא נקרא פנימי. פנימי הוא מתאחד איתו. פנימי זה גם יכבו את המנורה, הוא ימשיך להיות... החדר ימשיך להיות מואר. הוא לא נהפך להיות חלק מהחדר, הוא לא מתאחד איתו. הוא נמצא פה, רואים אותו אבל הוא לא קשור לעניין. על ידי קיום מצווה אור ה' מאיר על האדם. האם אור ה' על ידי קיום מצווה הופך את המהות של האדם? לא, על זה ישבנו בתישר קודם. הוא נשאר על ראשו. וכן מה שאמרו רז"ל, ״כל בי עשרה שכינתא שריא״. כל מקום שיש עשרה יהודים שורה השכינה. יש עשרה יהודים מחכים ל-ל-ל-לאוטובוס שיגיע לתחנת אוטובוס, הם לא שומרים מצוות. שכינה שורה על ראשם. כן, על ראשם. והנה כל בחינת המשכת אור השכינה, שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא, אינו נקרא שינוי חס ושלום בו יתברך, ולא ריבוי, כדאיתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל, אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא, כמה שכינתא אית לכו? והשיב לו משל מאור השמש שנכנס בחלונות רבים וכולי, והמשכיל יבין. אה, סליחה, מה אתה אומר לי? יש אור אין סוף שמתגלה באצילות, בחוכמה. יש איך שהוא מתגלה בספירות. יש איך שהוא מתגלה בפנימיות. יש איך שמתאחדים איתו, איך שלא מתאחדים איתו, איך שהוא על ראש, איך שהוא... סליחה. אור אין סוף הוא אחד יחיד ומיוחד. איך, איך יש בו כל מיני סוגים ועניינים? אז אומר לו תשמע, זה כמו אור השמש שמאיר בחלונות רבים. יש חלון גדול, חלון קטן, חלון עם זכוכית, חלון עם צבעוני. האור זה אותו אור.

1:09:57 דובר 3 בדיוק.

1:09:57 דובר 1 כן? הוא מאיר באופנים אחרים. זה פרק ל"ה. פרק ל"ה הרבי נתן את נקודת הפתיחה של כל מה שאנחנו נלמוד בהרבה הרבה הרבה פרקים קדימה. נקודת העניין היא שלמרות שעבודת ה', עיקר עבודת ה' הוא עניין של לב, עבודת ה' היא דבר פנימי לעורר את האהבה ויראה, יש מעלה נפלאה גם בקיום המצוות המעשיות בלי קשר ל... גם כשהן נעשות בלי אהבה ויראה. מדוע? כי רק על ידי קיום מצוות בגשמיות שורה אור השכינה בגשמיות העולם.

1:10:38 דובר 3 יש כאן עוד.

1:10:39 דובר 1 אחר כך עוד צריך להסביר בשביל מה זה טוב.

1:10:42 דובר 3 ברור.