לקוטי אמרים פרק ל"ה (חלק 1) – עד ההגה · תשפ"ה

00:00 דובר 1 אנחנו למדנו את פרק ל"ה בסוף השיעור הקודם. לכאורה דיברנו שבעצם פרק ל"ה מתחיל החלק השני, החצי השני של התניא. מה זה החצי השני? אז לא כל כך הסברנו מה, רק דיברנו באופן כללי. ה-ה-ה אדמו"ר הזקן אומר ב-

00:24 דובר 2 את רוצה לקרוא שוב? אני לא

00:29 דובר 1 יש-- לכל ספר יש דף השער. גם לתניא יש דף השער. שם בדף השער אדמו"ר הזקן אומר כמה מילים. הוא אומר שהוא-- הספר מיוסד על הפסוק, "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". אז, אה, שמה שאלנו. מזכיר כי זה קשור לכאן. כל ה, כל ה, כל הספר קשור לפסוק הזה. שמה שאלנו איזה מין סדר זה? בפשטות, מה זה בפיך ובלבבך לעשותו? בפה זה בדיבור, בלב זה מחשבה ולעשותו זה עשייה. אז בפשטות התניא מייסד את כל עבודת השם על-- אומר שעבודת השם של בינוני זו לא עבודה לשנות את המהות הפנימית שלו, זה הוא לא יכול. הוא בינוני, הוא לא צדיק. הקדוש ברוך הוא ברא רשעים. הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בינוניים באופן שלא נוכל להיות צדיקים. אין לנו עבודה. העבודה שלנו זה לא, לא להיות צדיקים. אין לנו מה לצפות לזה וזה. זה פשוט לא עבודה שלנו, אלא מה העבודה שלנו? במחשבה, דיבור ומעשה. אז הוא מייסד את כל הספר על הפסוק בפיך ובלבבך לע-- שקרוב מאוד אליך את התורה בפה, בפה, בלב וב-ובעשייה. כלומר, מחשבה, דיבור ומעשה. לכאורה זה פ-- זה ה-- זוכרות שדיברנו? כן? אז דיברנו על זה כמה פעמים. ושמה שואלים

02:01 דובר 2 וואי, לא ראיתי אותך חצי שנה.

02:04 דובר 4 כן, זה לידה.

02:04 דובר 2 מה שלומך?

02:09 דובר 1 ערב טוב. ושמה שואלים אם זה כל העניין. למה אדמו"ר הזקן מביא את הפסוק כדי להגיד לנו שכל העבודה של הבינוני זה רק מחשבה, דיבור ומעשה? זה לא עבודה בלב, זה לא עבודה ב... אז למה הסדר של הפסוק הוא קודם-- מה הסדר בדרך כלל? או שאומרים מחשבה, דיבור ומעשה, או שאומרים מעשה, דיבור ומחשבה או-

02:38 דובר 2 מעשה ומחשבה, קבלה.

02:41 דובר 1 כשאומרים שלושה, שלושת כוחות הנפש, שלושת הלבושים של הנפש, מה הסדר שלהם? מחשבה הכי עליון, אחר כך דיבור זה יותר תחתון ועשייה. אז צריך לספור את הכוחות האלה-

02:54 דובר 2 אני מתה על הדעקים השחור. השיער שלה כזה גמזם.

03:01 דובר 1 אז כשמזכירים מחשבה, דיבור ומעשה, ככה גם הלשון הרגילה. או שתגיד מחשבה, דיבור, מעשה מלמעלה למטה, או שתגיד מעשה, מחש-- מעשה, דיבור ומחשבה מלמטה למעלה. אבל הסדר בפסוק הוא לא ככה ולא ככה. הסדר בפסוק הוא בפיך, מתחיל מפה, מדיבור. אחר כך הוא קופץ ללב, מחשבה, ואחר כך חוזר עוד פעם ל-- מה, מה? אין פה שום סדר, לא מלמעלה למטה. כן? זוכרת ששאלנו את זה? זוכרת או לא זוכרת?

03:33 דובר 2 אני לא זוכרת.

03:35 דובר 1 אבל עכש-עכשיו זה ברור. אז מה, מה ההסבר? מסבירים בעום-- שבעומק יותר באמת אדמו"ר הזקן אומר פה שני דברים, לא רק דבר אחד. בפשטות הוא אומר שעבודת השם היא באמת במחשבה, דיבור ומעשה. זה עיקר העבודה. מה העומק של הדבר? ש-שעבודת-- עיקר עבודת השם של האדם היא בלב. כלומר לב כפשוטו, לא לב במשמעות של מחשבה, אלא שבאמת יש ב-- לאדם אפשרות לעבוד גם עם הלב שלו. זו הדגשה בפיך ובלבבך, שה—ה—האדם יכול לעבוד את השם לא רק על ידי הכוחות החיצוניים שלו, אלא גם על ידי הכוחות הפנימיים שלו, גם ב—ב—גם ברגש, באהבה ויראה עם הלב. וזה באמת כל התוכן של החלק הראשון של התניא מפרק א' עד ל"ד, מה שלמדנו. איך האדם על ידי התבוננות מעורר בלב שלו אהבה ויראה, ואז כשיש לו אהבת השם ויראת השם אז הוא מ-- אז הוא, יהיה לו קרוב מאוד לקיים את כל המצוות. נכון? אז יוצא שכל החלק הראשון של התניא עד פרק ל"ד אדמו"ר הזקן בעצם מסביר בעיקר את המילה בלבבך. בעומק העניין, כן? מה הוא מסביר? אתה רוצה להיות יהודי שלם? אתה רוצה להיות אחד כזה שאף פעם לא עושה עבירות? אחד כזה שרק דבוק בקדוש ברוך הוא? אחד-- איך תהיה? תפעיל את הלב. תתבונן בדברים שמעוררים אהבת השם ויראת השם. ברגע שאתה תאהב את השם, אתה תרצה לעשות מצוות. ברגע שתירא את השם אתה לא תעשה עבירות, אתה תהיה יהודי שלם. זה קשה לך, זה יש יצר, צריך להיות בשמחה וכן הלאה. כן. אז כל התוכן של כל הפר-- השלושים וארבעה פרקים הראשונים זה איך האדם מעורר את הלב, את הבלבבך שלו, ועל ידי הלב הוא מגיע לשלמות

05:44 דובר 1 הקיום של תורה ומצוות. נכון? אבל אם זה הפירוש, אם הפירוש של בפיך ובלבבך לעשותו זה לא רק מחשבה, דיבור או מעשה, זה גם באמת הכוונה שהאדם צריך לעבוד את השם עם הלב שלו. אם זאת הכוונה, זה עומק הכוונה של הפסוק, אז מה עושה שם המילה בפיך וב—ולעשותו? אם אדמו"ר הזקן רוצה לומר שעיקר עבודת השם שלנו, כדי להיות יהודי שלם צריך לעבוד את השם עם הלב באמת ואפשר וצריך, והוא מסביר איך לעבוד עם הלב, אז מה עושים שם המילים בפיך וב—ולעשותו? קרוב אליך הדבר מאוד בלבבך. מה עושה שם פיך ולעשותו? כן? אז על פי פשט זו לא שאלה, כי על פי פשט של הפסוק באמת מדובר במחשבה, דיבור ומעשה, והוא באמת מסביר את זה. אבל בעומק העניין, כשאומרים שאדמו"ר הזקן רוצה להסביר איך באמת אפשר לעבוד את—את השם עם, עם הלב, ורק על ידי עבודה עם הלב אפשר לקיים-- להגיע לשלמות קיום תורה ומצוות, וזה באמת מה שהוא מסביר. אז אם זה מה שהוא מסביר, אז מה, מה עושה שם בפיך ולעשותו? כן? אז על השאלה הזאת בא הרבי עכשיו לענות. ועל השאלה הזאת הרבי עונה באריכות. הוא מתחיל מפה, מפרק ל"ה עד סוף פרק נ"ג. מסביר את העניין מדוע למרות שעיקר עבודת השם, עיקר העניין, מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו זה שנשמור מצוות, וכדי לשמור מצוות צריך ל-להפעיל את הלב. יחד עם זה, השלמות של עבודת השם תלויה דווקא בעניין של עשייה ולא בעניין של לב. כלומר, כדי להגיע לשלמות אז צריך לעבוד עם הלב. אבל מהי השלמות? השלמות היא כשהלב פועל בתוך המעשה. אז כדי להבין את העניין של לעשותו, של קיום המצוות

07:49 דובר 1 המעשיות, לעשותו ובפיך, הוא ידבר גם על הפה וגם על-- בעיקר על העשייה, גם על הפה. אז, אה, הוא מקדים שלושה פרקים, ל"ה, ל"ו, ל"ז, שקודם כל הוא מסביר בכלל מה זה כל כך חשוב המעשה. מה השאלה? מה—למה—מה השאלה בזה? למה צריך להסביר למה מעשה זה חשוב? למה צ—למה צריך להסביר את זה בכלל? זה לא מובן מאליו שזה חשוב לשמור מצוות? הרי אדמו"ר הזקן משקיע פה שלושה פרקים ארוכים, לא פשוטים, לא קלים, נפלאים, אבל יש פה הרבה מה להבין, להסביר למה כל כך חשוב לעשות. למישהו יש שאלה בזה?

08:33 דובר 5 למה לא מספיק הכוונה?

08:35 דובר 1 מממ?

08:36 דובר 5 למה לא מספיק הכוונה של הדבר?

08:39 דובר 1 נו?

08:39 דובר 5 למה השם ב-מ-מתחיל מ-מה-- נתן לנו מצוות מעשיות?

08:43 דובר 1 כן, מה השאלה בזה? נכון, זאת-- זה מה שהוא שואל, אבל מה-

08:46 דובר 5 דברים גשמיים, כאילו, שלא קשורים.

08:49 דובר 1 בדיוק. זה, זה, זה מאוד פשוט, כאילו ב-ב-ההבנה שלנו, בהרגשה שלנו, כל אחד מאיתנו, גם כל אחד אחר שתשאלו. איך אני מתחבר, איך אני נדבק בשכינה? תשאלו אותו. יום הולדת, מה?

09:12 דובר 5 כן.

09:12 דובר 6 לא, זה אחי שלי, זה השכן.

09:16 דובר 5 לא, פעם אחת גם היה להם איזה משהו שהגיע אליהם, שכנים התחילו לצלצל.

09:23 דובר 6 איך אומרת את זה?

09:25 דובר 5 אתה שומעים, שומעים, זה תגובות.

09:27 דובר 6 שומעים טוב.

09:28 דובר 5 לערב אירוע שם, אה

09:30 דובר 6 כאילו

09:30 דובר 5 בדידות. או שהדלת שלהם פתוחה.

09:37 דובר 6 כן

09:37 דובר 5 הדלת שלהם פתוחה

09:38 דובר 6 פה כאילו.

09:40 דובר 1 כל אחד מאיתנו כשהוא רוצה להתקרב לקדוש ברוך הוא, עכשיו אני רוצה להת-- מה, מה, מה, מה, מה האסוציאציה שלי הראשונה? איך אני אתקרב לקדוש ברוך הוא? ברגע שתהיה לי אהבת השם, נכון? אני יהיה לי יראת השם, אני אהיה דבוק, אני ארצה, אני אשתוקק להתקרב אליו. זה נקרא שאני דבוק בו. זה נקרא שאני קרוב בו. נכון? בשביל מה הקדוש ברוך הוא מבקש מצוות מעשיות? ומה זה נותן? למה זה טוב? אם כל התכלית של שמירת תורה ומצוות זה כדי שאני אתקרב, כדי שאני אדבק בשם, מה צריך-- בשביל מה צריך מצוות מעשיות? הקדוש ברוך הוא יצווה עליי שאני אהיה, שאני אתבונן, ושאני אלמד קבלה, ושאני אלמד חסידות, ושאני אתבונן בגדולת השם, ושאני אתפלל וזהו. אם ת-תכלית הכוונה של תורה ומצוות זה להידבק בו. איך נדבקים במשהו? על ידי רגש, על ידי שכל. בשביל מה בכלל צריך לקיים מצוות? כן. שאלה, שאלה מובנת. אז על זה הוא בא אלינו. אז לפני שעונים בכלל מה, אז מסביר קודם שלושה פרקים. מה-- בשביל מה בכלל צריך מה-- בש-בשביל מה בכלל צריך מצוות מעשיות? אז הוא מתחיל ככה, והנה. "לתוספת ביאור תיבת לעשותו", אז רק תוספת ביאור. זה לא עיקר הביאור. עיקר הביאור זה מה שהסברנו קודם, שעל ידי שהאדם, אה, מעורר את הלב שלו הוא יגיע לשלמות בעשייה. אבל יש-- בשביל מה צריך להגיע לשלמות בעשייה? מה המעלה שבזה? למה צריך את זה? אז זה תוספת ביאור. "וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים וירידת, ירידת נשמותיהם לעולם הזה, להתלבש בנפש הבהמית שמהקליפה וסטרא אחרא. למה זה ירדו נשמותיהם לעולם הזה ליגע לריק חס ושלום?" אז בטח שמתם לב ש-- שמתם

11:56 דובר 1 לב שדילגנו על כמה שורות. שמתם לב או לא?

12:00 דובר 5 מנסה לתפוס את המילים.

12:06 דובר 1 אז אדמו"ר הזקן רוצה להסביר מה זה תיבת לעשותו וגם קשור לזה. למה בכלל הקדוש ברוך הוא ברא את הבינוניים ולמה הוא הוריד את הנשמות שלנו? למה? למה זה להתלבש בנפש הבהמית של הקליפה וסטרא אחרא? אז פה הוא ממשיך להסביר כמה שאלות-- כמה שורות להסביר את השאלה ואז בסוף הוא מסכם את השאלה. אם כן, היות ומה שכתוב בשורות שתכף נלמד אותם. היות ויש כזאת שאלה למה ירדו נשמות אלה לעולם הזה? למה בכלל הקדוש ברוך הוא עשה שיהיה דבר כזה בינוניים? בשביל מה צריך את זה? מה השאלה? מסביר ככה. מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מחלל השמאלי שבלב. בינוניים לא יכולים לשלוח את הנפש הבהמית שלהם, לא יכולים לשלוח אותה, להוציא אותה מעצמם לגמרי. לא רק שהם לא יכולים לשלוח אותה, הם לא יכולים אפילו לדחות אותה ממקומה. מחלל השמאלי שבלב. מה ההוכחה שבינוניים לא יכולים ל-ל-לפעול שלא יעלו ממנה, מהנפש הבהמית שלהם הרהורים אל המוח? כשאדם סתם ככה במשך היום חושב, הוא חי. אדם לא יכול לעצור את המחשבה שלו, כן? על מה הוא חושב רוב היום? כל מיני עניינים, עניינים של העולם הזה. למה הוא לא חושב על הקדוש ברוך הוא? כ-כ-כי יש לו נפש הבהמית והנפש הבהמית שלו זה מה שמעסיק אותה, ומה שהוא מעסיק אותו זה מה שהוא מהרהר. ההרהורים עולים מהלב למוח, זה ההרהורים שלו כל הזמן. הרהורים של הנפש הבהמית, ואדם לא יכול-- בינוני. לא מדברים על צדיק. אדם בינוני, זאת אומרת רוב האנשים בעולם לא יכולים למנוע את המחשבות שלהם מלהתעסק בענייני העולם הזה, בעניינים גשמיים. למה הוא לא יכול? אם אדם יחליט החלטה תקיפה ביותר, מהיום

14:28 דובר 1 והלאה אני צדיק. מהיום אני רק חושב דברים של קדושה. הוא יכול לעמוד בזה?

14:34 דובר 5 לא.

14:34 דובר 1 הוא יכול לעמוד בזה שלוש דקות אולי. הלוואי שלוש דקות. למה? כי יש לו-- כי החי-החיות שלו, התענוג שלו, ה-ה-המציאות שלו זה נפש הבהמית, ונפש הבהמית יש לה מחשבות משלה. אז כל עוד הוא מצליח להתרכז ולתפוס את עצמו, אז הוא יכול, איך אומרים, ל-ל-להכניס אותה ל-ל-לכלוב. אבל ברגע שהוא שנייה אחת משחרר, היא נמצאת שם והיא לא עוזבת, ותוקפה. אז אם-- אז הוא מסביר ככה: כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתוקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה, כמו שהוא נולד עם נפש בהמית שמחיה את הגוף בכל התוקף, ככה הוא חי עד יומו האחרון. היא לא נחלשת. רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ"ל. הוא יכול לפעול שהלבושים של נפש הבהמית לא, לא, לא יתלבשו. הוא יכול ל-ל-להחזיק את עצמו חזק, לא לחשוב, לא לדבר, לא לעשות עניינים של, של היפך הקדושה. אבל לקחת את הנפש הבהמית, לשלוח אותה או אפילו רק להזיז אותה הוא לא יכול. למה הוא לא יכול? כי הקדוש ברוך הוא ברא אותנו באופן כזה. כתוב "בראת צדיקים, בראת רשעים". למדנו את זה, נכון? פרק י"ג שם. מה פירוש בראת רשעים? הקדוש ברוך הוא ברא אותנו רשעים? הוא עשה-- עשה אותנו כאלה שעושים עבירות? אז זה מסביר שם, פרק י"ג, למדנו את זה, שהקדוש ברוך הוא ברא מציאות כזאת של רוב הנשמות שהן רשעים, הכוונה שהוא לא יכול להיות צדיק. הוא יכול להיות בינוני, שהוא לא יעשה עבירות. צדיק הוא לא יכול להיות. לשלוט על הנפש הבהמית, לדחות אותה הוא לא יכול. הוא יכול להיות לא רשע, אבל צדיק הוא לא יכול להיות. אז היות והוא לא יכול להיות, אז אם כן

16:48 דובר 1 למה זה ירדו נשמותיהם לעולם הזה ליגע לריק, חס ושלום, להילחם כל ימיהם עם היצר? מה זה פה, נכון? מי נלחם עם היצר? יש לנו שתי נפשות, נכון? נפש אלוקית ונפש בהמית. מי נלחם עליה? היצר והנפש הבהמית. מי נלחם איתה? הנפש האלוקית. כן? איך היא נלחמת איתה? יש שני אופנים של מלחמה בכלל. יכול להיות שני אופנים. יש אופן אחד של מלחמה בשלט רחוק. ההוא נמצא פה ויורה טיל על מי שנמצא בחוץ לארץ. לא קרה ו-- ככה לא כובשים. אפשר לגרום לשני ככה הרבה נזק, אבל לכבוש ככה אי אפשר. גם מטוסים שמגיעים עד לשם, גם כן אי אפשר לכבוש. עד שלא נכנסים עם הרגליים פנימה, עד שלא מתלבשים בפנים, לכבוש אי אפשר. זה בגשמיות ככה. למה זה בגשמיות? גם ברוחניות זה ככה. אם הנפש-- אם היה בגוף שלנו שתי נפשות, נפש אחת אלוקית ונפש אחת בהמית, ואיך היה אופן המלחמה שלהם? זאת נותנת מכה מפה, זאת נותנת בוקס מפה. מה היה-- אם, אם המלחמה הייתה באופן כזה, הנפש האלוקית לעולם לא הייתה יכולה לכבוש את הנפש הבהמית. אם הפעולה של הנפש האלוקית על נפש הבהמית הייתה מבחוץ, שהיא רק ככה כופה אותה ונותנת לה מכות ומדכאת אותה, מכניסה אותה לכלוב, שמה לה גדרים, היא לעולם לא הייתה יכולה להפוך אותה לטוב. איך היא יכולה להפוך אותה לטוב מבחוץ? היא בחוץ, היא לא בפנים. כן? לכן מה הקדוש ברוך הוא עשה כדי שה-- ה-- יהודי יוכל להפוך את הנפש הבהמית שלו לטוב? מה הוא עשה? הוא לא עשה את ה-- הוא לא, לא הכניס את הנפש האלוקית לגוף באופן שיש פה שתיים אחת ליד השנייה. הוא הכניס אותן

18:59 דובר 1 באופן שכ-- הלשון פה, קראנו את זה, לא הלכתי בזה, כן אומר את זה: "ירידת נשמותיהם לעולם הזה להתלבש בנפש הבהמית". הנפש האלוקית יורדת לגוף לא באופן שהיא נמצאת יחד עם הנפש הבהמית, אלא באופן שהיא מתלבשת בנפש הבהמית. מה זה מתלבשת? היא מתלבשת, מתאחדת איתה. היא נהיית אחד איתה. היות והיא בתוכי, כביכול היא מתאחדת, אנחנו אומרים, כשאדם, אה, אה, הרבה פעמים אצל כל אחד מאיתנו, כשאדם, אה, חושב כל מיני דברים, מתלבט רגע, זה בא מהיצר הטוב ומהיצר הרע, המחשבה הזאת, כן? מאיפה-- למה זה ככה? כי אני אחד, אני לא שניים. כן? הנפש האל-אלוקית מתלבשת, מתאחדת עם הנפש הבהמית עד שהם נהיים דבר אחד. בגלל שהם נהיים דבר אחד, לכן הנפש האלוקית יכולה להפוך את הנפש הבהמית נראה לטוב. ברור? כן? נו, תרתי דסתרי. כל הסיבה שהקדוש ברוך הוא הכניס את הנפש האלוקית לתוך הנפש הבהמית באופן של התלבשות, בשביל מה? ש-- כדי שהוא יוכל להפוך אותה. נכון? ומה אתה אומר לנו עכשיו? לא. הוא לא יוכל להפוך אותה אף פעם. הקדוש ברוך הוא ברא, למרות שהוא הלביש אותה לכאורה בשביל להפוך אותה. מה אומרים? שלא יוכלו לשלחה ל-ל-לשחקה ואפילו ל-לא לדחותה כל ימיהם. אז, אז בשביל מה הלבשת אותה? סתם נראה לך נ-נ-נ-- אתה נהנה לראות אותן, אה, אה, מתגוששות אחת עם השנייה? אתה רוצה סתם לעשות לנו, אה, קשה? לעשות לנו צער? כאילו מה, מה, מה העניין? תחליט. אם אתה רוצה רק שהיא תדכא אותה, ת-ת-באופן כזה. אם אתה רוצה שהיא תהפוך אותה, אז תלביש אותה בהתלבשות באופן ש-ש-שהיא כן תוכל להפוך אותה. אתה מכניס אותה באופן של התלבשות ולא נותן לה רשות להפוך אותה.

20:58 דובר 1 מה קורה פה? כן? אז זה אומר אדמו"ר הזקן ש-- מ-- ש-- יש פה שאלה גדולה. למה הקדוש ברוך הוא הלביש את הנפש האלוקית בתוך הנפש הבהמית שלכאורה, איך הלשון שלו, אה, למה ירדו נשמות אלה לעולם הזה ליגע לריק? אם כל המטרה של ההתלבשות זה כדי שתהפוך אותה והקדוש ברוך הוא מראש, מראש עשה שלא יוכל להפוך אותה, אז כל חיי האדם הם להבל ולריק. הקדוש ברוך הוא מראש עשה שהוא-- ל-ל-לאדם נתן לו תפקיד שהוא מראש יודע ו-ו-וגרם שהוא לא יוכל לעשות אותו. אז, אז, אז מה העניין? כן? מובן השאלה? אם כן, למה זה ירדו נשמות אלה לעולם הזה ליגע לריק, חס ושלום, להילחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו? אם ממילא ידוע מראש שהם לא יוכלו לו, אז ל-ל-למה ההתלבשות הזאת? אומר אדמו"ר הזקן שבאמת שאני הולך להסביר עכשיו, "ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה". חכו, חכו, חכו. אתם תגיעו עד סוף פרק ל"ז, אתם תבינו את זה בפעמיים. אתם זוכרים מה, זוכרים מה למדנו על, על כפליים לתושיה? שיש, אה, זה לא, הרי לא מוסבר פה, אבל קצת במקומות אחרים. שיש, אה, קשר... איך עושים קשר סבתא? קשר ועליו עוד קשר, נכון? כן? קשר אחד לבד מיד מתפרק, כן? אז מה מחזיק אותו? הקשר השני מ-מחזיק אותו, נכון? נו, אז אני אעשה רק את הקשר השני. הקשר השני לבד גם לא יחזיק, נכון? אבל כשיש קשר אחד ועוד קשר אחד זה לא מתפרק. זה קצת קשור פה, אולי יותר קשור במקום אחר. אז מה הנחמה? כדי להס-- להתחיל נחמה צריך להבין באמת מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. איך הוא תובע מאיתנו דבר

23:13 דובר 1 שהוא גורם שלא נוכל לעשות אותו? מוכרח להיות ש-- יש פה איזושהי מטרה בזה. לא סתם הקדוש ברוך הוא הלביש את הנשמה האלוקית בתוך הנפש הבהמית. "ולשמח לבם בה' השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם. והוא בהקדים לשון הינוקא בזוהר פרשת בלק". בדרך כלל ברוב המקומות שאדמו"ר הזקן מביא מהציטוטים, לא רק מהזוהר, גם מהגמרא, הוא לא אומר את השם של החכם או איפה זה כתוב. כתוב ככה, כתוב בזוהר, אבל לא את השם. מה אכפת לי אם את ה-- את ה-- אם העניין מה שהוא אמר, הינוקא, נכון, מה אכפת לי אם אמר את זה הינוקא או הסבא או, או רשב"י בעצמו? זה היו מ-מדברים על העניין. מה, מה, מה, מה נוגע מי אמר אותו. כן? אז הרבי מסביר, פה זה מאוד נוגע. זה-- לכן הרבי מביא את זה, כי פה זה כן נוגע. הינוקא הזה היה אחד מחכמי הקבלה בתקופת רשב"י. היה יהודי קדוש. למה אתה קורא לו ינוקא, תינוק? תינוק, הוא זה תינוק? זה היה אחד מ-מ-מגדולי הדור. בזמן שהוא אמר את זה הוא עדיין היה ילד. את הפתגם הזה הוא אמר כשעוד היה ילד, היה ילד קטן. מה זה נוגע לנו? הרבי רוצה להסביר לנו איך העניין הזה נוגע לא רק לצדיקים, שצדיקים כן יכולים להפוך את הנפש שלהם מרע לטוב. האי-- המעלה הזאת של קיום מצוות שייכת גם אצל תינוקות, גם אצלנו, גם אצל אנשים פשוטים. אומר הינוקא שם בזוהר על פסוק "החכם עיניו בראשו". אמר את זה שלמה המלך. כולם יודעים. שואל הזוהר: "החכם עיניו בראשו? וכי באן אתר עינוי דבר נש?" אלא איפה נמצאות עיניו של האדם? ממשיך שמה, בגוף,

25:15 דובר 1 ב-ביד, ברגל. שלמה המלך החכם באדם אומר דבר מאוד, מאוד חכם. מה החוכמה שלו? אה, תדע לך, איפה נמצאות העיניים של החכם? בראש. אומרים אם זה לא היה שלמה המלך לא היו יודעים שהחכם, מישהו לא חכם, העיניים שלו לא בראש.

25:39 דובר 7 מטאפורה זה, לא?

25:41 דובר 1 מה?

25:41 דובר 7 זה לא מטאפורה?

25:44 דובר 1 או. הפשט זה מטאפורה. מה הפשט של מטאפורה? מה, מה הפשט של הפסוק? שהחכם לפני שהוא עושה משהו הוא חושב מראש מה יצא מזה. כן, זה הפשט, נכון? אבל הזוהר לא רוצה להבין ככה. הזוהר רוצה להבין את המילים. למה כשרוצים לומר ש-- א-א-אדם שהוא מסתכל קדימה, למה מ-משתמשים בלשון "החכם עיניו בראשו"? מה, מה הפירוש של המילים הפשוטות? לא, לא המשל והנמשל. מה הפירוש של המילים עצמן? הוא מסביר ככה: "אלא קרא הכי הוא ודאי". מוכרחים לומר, ודאי מוכרחים לומר שכך פירוש הפסוק. "דתנן, שנינו, לא יהך בר נש בגילוי דרישא ארבע אמות". זה פתגם של משה רבנו שם בזוהר. לא ילך אדם בגילוי ראש ארבע אמות, אומר משה רבנו. למה? מאי טעמא? מה הסיבה? "דשכינתא שריא על רישיה". אומר משה רבנו: היות והשכינה שורה על ראש האדם, אז לכן אדם אסור לו, לא ראוי שהוא ילך אפילו ארבע אמות. כמה זה ארבע אמות? כמה זה אמה?

27:09 דובר 7 מטר, ארבע.

27:12 דובר 1 אמה זה חצי מטר. יש בזה שיטות שונות. אה, אנחנו פוסקים, היום העולם נוהגים לפסוק לפי הרב, הגאון הרב חיים נאה שפסק שאמה זה ארבעים ושמונה סנטימטר, זה בערך חצי, כמעט חצי מטר, כן? אז ארבע אמות זה שני מטר. האורך של השולחן הזה, כן? אז אומר אה, אז אומר משה רבנו שהאדם, היות והשכינה נמצאת על ראשו של החכם, לכן אסור לו ללכת ארבע אמות, אה, בגילוי ראש. "וכל חכם" — על פי זה מסביר, על פי זה מסביר הינוקא — מה הפירוש "החכם עיניו בראשו"? היות והשכינה נמצאת מעל ראשו של החכם, הוא לומד תורה אז השכינה נמצאת על ראשו, לכן הוא צריך כל הזמן, "עינוי ומילוי ברישיה אינון". הוא צריך כל הזמן להסתכל. יהודי שלומד תורה, השכינה שורה עליו כל הזמן. כל זמן שהוא לומד תורה השכינה שורה עליו, אז צריך להיות כל הזמן עיניו בראשו, בשכינה ששורה על ראשו. אתה לא יכול ללמוד תורה-- בן ישראל לומד תורה, אוטומטית השכינה שורה עליך. אתה רוצה ללמוד תורה ולהתעלם מהשכינה? מה פירוש "החכם עיניו בראשו"? מסביר הינוקא שהחכם, היהודי שלומד תורה, צריך כל הזמן להתבונן בזה שהתורה היא תורה של הקדוש ברוך הוא, שהשכינה שורה עליו עכשיו. זה הפשט "החכם עיניו בראשו". ככה הוא מסביר. "בההוא דשריא וקיימא על רישיה, וכד עינוי תמן". כאשר אותו חכם יתבו-- האדם יתבונן שעכשיו הקדוש ברוך הוא שורה על ראשו, השכינה שורה על ראשו. "לינדע", הוא ידע או יבין, "דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא". היות-- אומר, אז אומר הינוקא דבר נפלא. היות והשכינה... משה רבנו ושלמה המלך המשילו את השכינה לאור ששורה על ראש האדם. כן? מה אומר הינוקא?

29:38 דובר 1 אם השכינה נמשלה לאור, אור הכוונה זה כמו אור הנר, כן? אור ששורה על-- איך אור שורה על-על-על-על-על הנר? יש פתילה ומדליקים אותה, שורה עליה אור. נכון? ואם אין שמן? נר בלי שמן יכול לדלוק?

29:59 דובר 8 כמעט.

30:01 דובר 1 שנייה אחת.

30:02 דובר 8 נכון.

30:02 דובר 1 וגם האור שלו יהיה כזה קופצני, לא כזה רך ויפה ו-ו-ואיכותי. כן? אם השכינה נמשלה לאור ששורה על ראש האדם צריך שמן. צריך פתילה וצריך שמן. מי זה הפתילה? פתילה זה האדם, גוף האדם. אז גוף האדם זה הפתילה. מי זה השמן? איך יכול להיות אור בלי שמן? זה שואל הינוקא. זה העומק בשאלה ב-ב-בפתגם שלמה, החכם עיניו בראשו. מה פירוש החכם עיניו בראשו? הוא צריך להתבונן שהיות וכשהוא לומד תורה או כשהוא שומר מצוות, הקדוש ברוך הוא שורה עליו, שורה על ראשו, והקדוש ברוך הוא, השכינה, נמשל לאור. אז אם יש אור צריך שמן, כי בלי השמן האור לא יישאר. זה כבר הבנה לגמרי אחרת בפסוק החכם עיניו בראשו. לא, מי שמסתכל מתכנן את צעדיו קדימה. כן?

31:07 דובר 8 וואי, איזה חידוש.

31:08 דובר 1 אה?

31:09 דובר 8 אהבתי.

31:10 דובר 1 זה חידוש של הינוקא, זה כתוב בזוהר. לפרש את-- פ-פשוט במקום לפרש את ה-- את הכו-- לא, משל ונמשל, מטאפורה כמו שהיא אמרה. לא, זה המילים בעצמן. תסתכלו מה כתוב, מה כתוב. לא ה-- לא הפירוש. אל תיתן לי פירושים. מה כתוב? החכם עיניו בראשו. אם הקדוש ברוך הוא נמצא על הראש שלך והקדוש ברוך הוא נמשל לאור, איפה השמן? איך יכול להיות אור בלי שמן? ואז הוא עונה. ואם, אה, אמ, אה, איך, איך הוא ממשיך פה? וחד עינוי יתמן, ולנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך, צריך שמן, צריך שמן. למה? בגין דגופא דבר נש, הגוף של האדם, איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא. אז יש פתילה ויש אור. ומה אומר שלמה מלך-- שלמה מלכא צווח ואמר, מה מכריז שלמה המלך? החכם עיניו בראשו, ושמן על ראשך אל יחסר. אוקיי, יש לך פתילה, יש אצלך אור, שמן על ראשך אל יחסר. אי אפשר השראת השכינה בלי שמן. נו נו, יפה מאוד. ומה זה השמן? מה זה השמן?

32:36 דובר 9 משיח.

32:37 דובר 1 אה?

32:38 דובר 9 משיח.

32:38 דובר 1 למה?

32:41 דובר 9 מה?

32:41 דובר 1 למה?

32:43 דובר 9 למה? למה?

32:45 דובר 1 מה הקשר של מצוות לשמן?

32:50 דובר 9 זו התשובה אבל.

32:51 דובר 1 אה?

32:52 דובר 9 זו התשובה.

32:53 דובר 1 כן.

32:53 דובר 9 מצוות הם השמן.

32:56 דובר 1 דהא אל יחסר. נכון. דהא נהורא דברישיה אצטריך למשחא. ואינון, מי זה השמן? אינון עובדין טבין. מעשים טובים ומצוות. השמן הם המעשים טובים. ועל דרך החכם עיניו בראשו, עד כאן לשון הינוקא. אז פה אנחנו למדנו לאט לאט, בכוונה למדנו לאט לאט לאט את לשון הינוקא, כי מפה עד סוף התניא זה ביאור לשון הינוקא.

33:26 דובר 9 עד סוף נ"ג?

33:27 דובר 1 עד סוף נ"ג. מפה עכשיו מתחילים להסביר מה הפירוש שהמצוות הם שמן. יהיה בזה שני שלבים. השלב הראשון של ההסבר של ההסבר הוא עד פרק נ', ואחר כך שלושת הפרקים האחרונים זה עוד, עוד דרגה. הנה, ביאור משל זה שהמשיל אור השכינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן. וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא על ידי מעשים טובים דווקא. מה השאלה? הרי יש פה משל ויש פה נמשל. במשל מאוד ברור, בלי שמן האור לא נתפס בפתילה. לא, לא נתפס. לאורך זמן לא דולק יפה. כן. אז במשל זה מאוד ברור. כן. בנמשל, בנמשל זה לא מסתדר. למה בנמשל זה לא מסתדר? מה הבעיה? אז ככה. מה אמרנו? מה הוא אמר? מה אמר שלמה המלך? מה אמר הינוקא? מהו השמן? השמן זה המעשים הטובים. כן. למה מעשים טובים? אם כבר צריך משהו שיהיה שמן שיחבר את אור השכינה עם גוף האדם, מה הכי מתאים להיות הממוצע? השמן שמחבר אותם?

34:52 דובר 9 חוכמה, תורה.

34:54 דובר 1 לא, הנפש האלוקית.

34:55 דובר 9 אה.

34:56 דובר 1 נפש אלוקית עם החוכמה שלה, עם אהבה ויראה שלה. נכון? יש לאדם נפש אלוקית. כן. הנפש האלוקית שלו כשהיא תתגלה, הנפש האלוקית שלו, הוא יוציא אותה אל הפועל כמו שדיברנו בחלק הראשון של התניא. תהיה לו אהבת השם, תהיה לו יראת השם והוא יבער באהבת השם. כן. אז הנפש, אז האלוקות מתגלה בו, נמשכת בו בנפש האלוקית שלו. נכון? הנפש האלוקית איפה היא נמצאת? בתוך הגוף. כן. נו, אז יש לנו את החיבור. אז הנפש האלוקית היא לכאורה הכלי הכי מתאים, הדבר הכי מתאים להיות שמן שימשיך את אור השם על הגוף. נכון? מה אומר? לא, לא. נפש אלוקית שלך זה לא טוב, לא מתאים. אפילו נפש אלוקית של צדיק שאוהב את השם, עובד את השם באהבה ויראה בתענוגים, כמו שהוא יגיד מיד, זה לא יכול להשרות את אור השכינה על הגוף. דווקא מעשים טובים, וזה ההסבר. טוב, עכשיו הוא מתחיל להסביר. הוא אומר מדוע. אז קודם כול הוא שואל את השאלה: למה לא די לו בנשמתו להיות שמן? למה לא די רק את נשמתו? נשמתו היא חלק אלוקה ממעל. למה ל-ל-למה לא די לו להיות היא כשמן לפתילה? מה הבעיה? לכאורה אדרבה. הנה פה. זה מובן ומבואר לכל משכיל. מה ההסבר? כי הנה נשמת האדם, נשמה אלוקית, אפילו היא נש-- הוא צדיק גמור. אחד כזה שעובד את השם ביראה ואהבה, בתענוגים. אחר כך נ-נ-נסביר בהמשך מה זה אהבה בתענוגים. זה דרגה הכי נעלית באהבה. אף על פי כן אינה בטלה במציאות לגמרי, ליבטל ולהיכלל באור השם ממש, להיות לאחדים ומיוחדים בייחוד גמור. רק הוא דבר בפני עצמו, ירא השם ואוהבו. צדיק גמור. אפילו צדיק גמור שעובד

37:14 דובר 1 את השם באהבה ובתענוגים וביראה וביטול גמור. האם אפשר להגיד עליו שהוא מתאחד עם אלוקות? לא. הוא מתענג על אלוקות, הוא ירא מאלוקות והוא אוהב אלוקות והוא מתענג על אלוקות. אז הוא ירא והוא אוהב והוא מתענג. יש לו מציאות. נכון, ה-- כל המציאות שלו זה מציאות של ביטול. את זה אפשר לחשוב, איזו מציאות, כן? משה רבנו, איזו מציאות כבר הייתה לו, כן? או רשב"י. אבל יש פה משהו אחר, משהו נוסף שהוא לא... הוא, הוא לא מתאחד, הוא לא מתייחד. זה לא-- הוא לא-- אי אפשר להגיד עליו שהוא הקדוש ברוך הוא. זה לא. כן? מה שאין כן, המצוות ומעשים טובים הן רצונו יתברך. נו? ואז מה עם המצוות והמעשים טובים הם רצונו יתברך? כמו שהקדוש ברוך הוא רצה שיהיו מצוות, הקדוש ברוך הוא גם רצה שיהיו ארבעה עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, נכון? זה הוא לא רצה? אה? למה הקדוש ברוך הוא ברא את, את כל העולמות? כי הוא רצה, נכון?

38:31 דובר 10 הוא רצה אותם בדרך, כאילו לא באופן ישיר. זה כמו שאני רוצה...

38:36 דובר 1 כן, זה בדיוק מה שיסביר, את ההבדל. הקדוש ברוך הוא, כל הנבראים שבעולם הקדוש ברוך הוא רצה בהם. אז הוא שואל: אז מה עם המצוות? הן רצונו? כל הדברים שבעולם הם רצונו. אז אני מסביר את ההבדל בין הרצון של הקדוש ברוך הוא במצוות לרצון של הקדוש ברוך הוא בשאר הנבראים. ככה. אה, רצונו יתברך הוא מקור החיים לכל העולמות ולכל הברואים, לא רק למצוות. שרצונו של הקדוש ברוך הוא יורד אליהם, לכל העולמות והברואים. איך? על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון ברוך הוא וירידת המדרגות. יש שלושה סוגים כלליים של צמצומים שהקדוש ברוך הוא יורד להחיות את העולמות. קודם כול צמצום. מה זה צמצום? פחות. קודם הוא היה הרבה ועכשיו לקחו, לקחו רק קצת. כן? וחוץ מזה זה גם הסתר פנים. הקצת הזה שכבר יורד אליהם להחיות את העולמות הוא מוסתר. הם לא מרגישים בו, כן? ולא רק שהם לא מרגישים בו, הסתר פנים, זה גם בירידת המדרגות. זה על ידי כביכול דבר אחר. למשל, פעם אחרת נסביר. עד שיוכלו להתהוות ולהיבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כלל. אז נכון שהקדוש ברוך הוא רוצה בכל הדברים שבעולם, אבל באיזה אופן הרצון מחיה אותם? על ידי צמצומים והסתר פנים וירידת המדרגות. מה שאין כן המצוות הן פנימיות רצונו יתברך ואין שם הסתר פנים כלל. למה בפנימיות הרצון אומרים שאין הסתר פנים כלל? כשאני מקיים מצווה אני מרגיש את הקדוש ברוך הוא. מרגיש או לא מרגיש?

40:24 דובר 10 כן.

40:24 דובר 1 את מרגישה. מדברים על אנשים כ... כן, כן.

40:29 דובר 10 אני מרגישה. לא מרגישים. מה לא מרגישים?

40:32 דובר 1 יש כאלה שמרגישים. אני לא אומר כלום, אבל...

40:35 דובר 10 התרוממות הרוח. יש כאלה שמברכים אוטומט. אני מרגישה. יש כאלה שמברכים מתוך אוטומט, אבל אפילו לא מרגישים שהם מברכים.

40:41 דובר 1 נכון.

40:43 דובר 10 לא נגיד מי, אבל יש כאלה.

40:46 דובר 1 גם, גם, גם—

40:48 דובר 10 זה נותן את ההתרוממות הרוחנית.

40:49 דובר 1 נכון, נכון, נכון, נכון, נכון. גם אלו שכן עושים התרוממות רוחנית, כן מרגישים, אבל הוא מרגיש את הקדוש ברוך הוא? איך אפשר עם השכל שלי ועם הרגש שלי להרגיש את הקדוש ברוך הוא? אי אפשר. אני קצת מתעלה קצת, קצת, מתקרב לאיפה? לאין סוף, כאילו. לית מחשבה תפיסא ביה. המחשבה שלי, מחשבה של עולמות עליונים לא יכולה לתפוס בו. אלא מה העניין? אחד, אחד ההבד... דיברנו כמה פעמים על פנימיות הרצון וחיצוניות הרצון. מה שמושקה הזכירה. נכון, מושקה?

41:28 דובר 10 כן.

41:30 דובר 1 דיברנו כמה פעמים על ההבדל בין פנימיות הרצון לחיצוניות הרצון, שהחיצוניות זה מה שאדם רוצה בשביל משהו, והפנימיות זה מה שהוא באמת רוצה. כלומר, כשאדם רוצה ללכת לעבוד בטח שהוא רוצה ללכת לעבוד, הוא לא רוצה את העבודה, הוא רוצה בשביל לקבל את הכסף, כן? אז זה שהוא רוצה ללכת לעבוד זה החיצוניות והמטרה בשביל מה הוא רוצה זה הפנימיות. זה מוסבר ברוב המקומות. אבל יש הבדל עמוק יותר בין פנימיות הרצון לחיצוניות הרצון. מה העניין של חיצוניות הרצון? הוא רוצה... כשאדם רוצה בחיצוניותו הוא רוצה במשהו. הפנימיות של הרצון, הוא לא רוצה בדבר, רוצה בעצמו. שמתם לב לזה פעם? כשאדם רוצה... דוגמה שלקחנו, הולך לעבוד, כן? מה הוא רוצה? הוא רוצה את העבודה, אז הוא רוצה, אני רוצה בזה. נכון? למה אני רוצה בזה? כדי לקבל כסף. כן? אז גם הכסף בסופו של דבר אני רוצה בכסף, בדבר. ולמה אני רוצה את הכסף? כדי שיהיה לי מה לקנות אוכל. נכון? אז אני רוצה בעצם בפנימיות את האוכל, אבל גם את האוכל. למה אני רוצה את האוכל? כדי שאני אחיה. כן? אז הפנימיות של הרצון זה לא שאני רוצה במשהו אחר. הפנימיות של הרצון זה מה שאני רוצה בי, בעצמי. זה נקרא פנימיות הרצון. אז כמו שאצל האדם בעומק העניין, ההבדל בין פנימיות הרצון, בין החיצוניות לפנימיות, החיצוניות זה מה שאני רוצה במשהו אחר. פנימיות זה מה שהוא רוצה בעצמו. על דרך זה כביכול גם אצל הקדוש ברוך הוא. מה שהוא רוצה בכל העולמות, הוא רוצה במשהו אחר, בעולמות, בהם הוא רוצה. פנימיות הרצון זה מה ש... זה מבטא אותו, את המהות שלו, זה הוא בעצמו. כן? אז

43:36 דובר 1 אם אומרים שהמצוות הן פנימיות הרצון, מה המשמעות? שהמצוות זה הוא בעצמו. שם הוא נמצא. זה לא משהו שהוא רוצה במשהו אחר, זה, זה מה שהוא רוצה בעצמו. מובן הנקודה? במשל זה מובן?

43:54 דובר 10 כן.

43:54 דובר 1 כן?

43:54 דובר 10 במשל כן.

43:55 דובר 1 אז אנחנו לא מבינים מה פירוש שהמצוות זה, זה הוא בעצמו. אנחנו... זה דבר שאני לא יודע, אי אפשר להבין אותו. אבל זה שחז"ל אמרו שהמצוות הן פנימיות רצונו, המשמעות היא שהמצוות זה הוא בעצמו. לכן הוא מדגיש: מה שאין כן מצוות הן פנימיות רצונו, ובגלל שהן פנימיות הרצון אין שם הסתר פנים כלל. ושאני לא מרגיש כי אני לא יכול להרגיש את פנימיות הרצון. אבל פה פנימיות הרצון מתגלה. ולכן אין החיות שבהם, שבמצוות, דבר נפרד בפני עצמו כלל. זה לא כמו צדיק שהוא מתענג על השם. המצוות זה, זה השם בעצמו. זה הרצון שלו, זה הוא. הם לא דבר נפרד אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו יתברך והיו לאחד ממש, ביחוד גמור. אז על פי זה הוא הולך להסביר מדוע השראת השכינה תלויה דווקא במעשה ולא בנפש האלוקית. הנה. עניין השראת השכינה. מה זה השראת שכינה? השראת שכינה הוא גילוי אלוקותו יתברך. הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום. יש מקום שהקדוש ברוך הוא לא נמצא? יש מקום שהקדוש ברוך הוא לא נמצא?

45:19 דובר 11 אין דבר כזה.

45:20 דובר 1 אין דבר כזה. אז מה כל ההבד-- אז מה זה השראת שכינה? קודם כול, מה זה השראת השכינה? פה הוא נמצא בגלוי. השראת השכינה פירוש הקדוש ברוך הוא מתגלה. לא פירוש ש-שקודם הוא לא היה ועכשיו הוא כן הגיע. עכשיו אדם למד תורה, פתאום הקדוש ברוך הוא הגיע לפה. איפה הוא היה קודם? קודם הוא לא היה פה. עכשיו הוא התגלה. השראת השכינה פירוש גילוי שכינה. השראת השכינה הוא גילוי אלוקותו ואור אין סוף ברוך הוא. באיזה דבר? באיזה דבר הקדוש ברוך הוא יכול להתגלות? היינו לומר שאותו דבר נכלל באור השם ובטל לו במציאות לגמרי, שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד. ברגע שהדבר הוא נהיה מצווה, עכשיו המצווה זה הוא הקדוש ברוך הוא בעצמו בגילוי. אז עכשיו זה, יש פה השראת שכינה. זה פירוש השראת שכינה, שהקדוש ברוך הוא התגלה. כן. אז מתי הקדוש ברוך הוא יכול לשרות? יכול להתגלות? רק כש-- כשיש פה, אה, אה, גילוי פנימיות רצונו. אם זה לא פנימיות רצונו, אז איך הוא יתגלה? זה משהו אחר, זה לא הוא. איפה יש לנו פנימיות רצונו? רק במצוות. הא, צדיק יכול לעבוד את השם באהבה ויראה. נכון, אבל זה לא פנימיות הרצון, זה חיצוניות הרצון. פה השם לא יכול להתגלות. את-אתן ת-תופסות מה מ-מה מונח פה? הרבי זה כן מסביר ב-ב-בצורה מאוד חדה שאין שום הבדל בין צדיק גמור ליהודי הכי פשוט שמקיים מצווה. צדיק גמור הכי גדול, צדיק, צ-צדיק, צדיק כל הדורות עם כל אהבה ויראה שלהם, הוא לא יקיים את המצווה, הקדוש ברוך הוא לא מתגלה. אין השראת שכינה. הוא יכול להיות עכשיו, איך אומרים, כמו הבעל שם טוב, בהתפשטות הגשמיות, להיות

47:26 דובר 1 נביא. להיות אני לא יודע מה. הקדוש ברוך הוא לא מתגלה פה. איפה הקדוש ברוך הוא מתגלה בעצמו? רק במצוות. כי מצווה זו גם אצלי. נו, אז, אה, קצת נחמה לבינוניים. זה התחלת הבירור. אבל כל מה שלא בטל לו במציאות לגמרי, אין אור השם שורה ומתגלה בו, ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה, הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל באמת. אומר, אומר לא, לא רק שאת נ-מרגישה קצת אלוקות, אפילו צדיק גמור שמרגיש אלוקות והוא מרגיש כמו שהוא מרגיש, לית מחשבה תפיסא ביה כלל. לא רוצה להגיד רק שמחשבה לא יכולה לתפוס בו. זה שמחשבה לא יכולה לתפוס בקדוש ברוך הוא, זה-זה לא צריך להגיד, שהקדוש ברוך הוא, הוא לא שכל. מחשבה אפשר לתפוס רק שכל. דבר שהוא לא שכל, אי אפשר לתפוס במחשבה. זה מובן? כן או לא? מה השכל יכול להבין? שכל יכול להבין דבר שכל. הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא שכל? הקדוש ברוך הוא לא שכל. הוא ברא את השכל. אז איך שכל יכול לתפוס במשהו לא שכל? אז ודאי שאומרים לית מחשבה תפיסא ביה כלל, לא רוצים להגיד תשמע, ה-ה-- אפילו המחשבה לא יכולה לתפוס בקדוש ברוך הוא. זה-זה מובן מאליו, כן? זה לא, זה לא צריך להגיד. מה רוצים להגיד? לית מחשבה תפיסא ב-- לא שהשכל לא יכול לתפוס בו, שאי אפשר, שאי אפשר ל-לגעת באלוקות. אדם קרוץ מ-מ-מבשר ודם, אפילו עם נפש ב-- אפילו עם נפש אל-אלוקית, לא יכול לגעת בעצם האלוקית-- האלוקות. אבל כשהוא מקיים מצווה, עצם האלוקות נמצא פה, מתגלה, בגילוי. כי באמת אמיתת השם אלוקים אמת הוא יחודו ואחדותו, שהוא לבדו הוא ואפס בלעדיו ממש. ואם כן זה האוהב, אותו צדיק

49:29 דובר 1 גמור שאוהב. הוא יש, הוא לא אפס. לית מחשבה דיליה, המחשבה שלו לא יכולה לתפוס ב-- לגעת כלל בקדוש ברוך הוא, ואין אור השם שורה ומתגלה בו, אפילו בצדיק גמור, אלא על ידי קיום המצוות. מדוע? כי המצוות הן רצונו וחוכמתו ממש, בלי שום הסתר פנים. תגידו, זה לא נפלא? מה השעה עכשיו? איך אנחנו עם הז-- איך אנחנו עם הזמן?

50:07 דובר 3 לעצור.

50:07 דובר 1 אה?

50:09 דובר 3 אם רוצים לעצור.

50:11 דובר 1 כן, זה כבר...

50:12 דובר 3 כן, זה פרק...

50:17 דובר 1 זה הפרק הכי נמוך.

50:19 דובר 3 כן, אבל עשית אותו גבוה.

50:22 דובר 1 לא, פה הקדוש ברוך-- פה-פה מורידים את האלוקות למטה.

50:25 דובר 3 למטה, הנה.

50:28 דובר 1 טוב, ב-באמת רציתי מצד הזמן לדלג על ההגהה, אבל אולי באמת עדיף לעצור פה ואז שבוע הבא נלמד גם את ההגהה, כי לא יודע, הרבה-הרבה מאוד הזכרתי לכם כמו שכתוב בהגהה בפרק ל"ה בתניא, אז-אז הגענו. אז אחת הנקודות, אחת מאבני היסוד בכלל בחסידות. טוב, מה היה לנו פה? אז הסברנו, התחלנו, עשינו סיכום על החלק הראשון של התניא שעניינו כדי להיות יהודי שלם בקיום-- להיות יהודי שלם צריך לעורר את אהבה ויראת השם, בעיקר אהבת השם, כדי שנוכל לשמור מצוות בשלמות. אבל בשביל מה צריך לשמור מ-מצוות בשלמות? אז הוא התחיל להסביר כאן. הוא ימשיך, עוד יהיה עוד אריכות ההסבר, אבל הוא התחיל להסביר כאן את הנק-- נקודת העניין שהשראת השכינה, להוריד אלוקות למטה בעולם, זה רק על ידי קיום מצוות דווקא ולא על ידי כל עבודת השם שהיא-- שהיא באה ברוב פרק הקוד-- בחלק הראשון. בעניין הזה גופא יש שלושה פרקים, ל"ה, ו', ז', שזה שלושה עניינים שונים, ורק אחר כך מתחיל ה-העניינים של אהבה ויראה ועבודת השם הפנימית.