לקוטי אמרים פרק כ"ח · תשפ"ה

00:02 דובר 1 כאילו אני שלא יודע, כן, פשוט יש לך איפה לעשות ואז כאילו צריך לדבר על פרק מסוים.

00:09 דובר 2 טוב, א-אנחנו רוצים להבין פרק כ"ח. פרק כ"ח מדבר על, אה, אם נופלים לו הרהורי תאוות ושאר מחשבות זרות בשעת עבודה ותפילה. איך הוא התחיל את העניין? ובפרק כ"ה אדמו"ר הזקן גמר להסביר מה זה עבודת ה'. מה הוא הסביר שם? מה זה עבודת ה' לאנשים כערכנו? איך יהודי עובד, עובד את ה'? ממ?

00:33 דובר 1 מתפלל, לקיים מצוות.

00:35 דובר 2 נו, ואם, אה, יש לו... פיתוי לעבירה, מה הוא עושה?

00:43 דובר 9 תשובה.

00:44 דובר 2 תשובה זה אחרי שהוא עשה עבירה.

00:45 דובר 1 כפייה.

00:48 דובר 2 יש לו עכשיו עבירה על אדם-- יש עבירה שהוא מאוד, מאוד מתאווה לעשות אותה. איך הוא יכול להתגבר על זה?

00:52 דובר 9 מחשבה על הנפש.

00:58 דובר 1 להתבונן.

00:58 דובר 2 להתבונן במה?

01:00 דובר 1 בגדולת ה'.

01:01 דובר 2 הוא, אין לו-

01:02 דובר 1 זה מנתק אותו.

01:03 דובר 2 הוא, הוא אין לו התבוננות. הוא אדם טיפש, הוא אדם אין לו-- לא למד חסידות, לא היה לו, אה... אי אפשר. מדברים עם אדם פשוט, אדם לא כזה גדול, צדיק, שיודע להתבונן בעניינים ברומו של עולם. הוא לא יודע, לא למד גדולת ה', הוא לא יודע. איך, איך בא לו עכשיו לעבירה? הוא מאוד מתאווה לעשות דבר איסור. איך הוא, איך הוא יכול להחזיק את עצמו? מה ההסבר?

01:27 דובר 1 שהוא חושב שאם זה היה עבודה זרה זה היה מנתק אותו, ואם-

01:31 דובר 2 פשוט.

01:31 דובר 1 עכשיו גם זה מנתק אותו.

01:32 דובר 2 אדם צריך פשוט להיזכר, להיזכר שהוא יהודי. אני יהודי. אם עכשיו היו מעמידים אותי בניסיון של עבודה זרה, הייתי מוכן למסור את הנפש, נכון? כן? נו, אז על דבר כזה אני אעשה עבירה? הרי גם זה מנתק אותי מהקדוש ברוך הוא. אותו דבר כמו-- זה הכל. בשביל, בשביל מחשבה כ-

01:52 דובר 1 לחשב ולחשוב על זה.

01:53 דובר 2 כן, אבל-

01:53 דובר 1 בטבעי זה.

01:54 דובר 2 נכון, אבל בשביל מחשבה כזאת לא צריך ללמוד חסידות.

01:59 דובר 1 כן.

01:59 דובר 2 לא צריך ללמוד גמרא, לא צריך להיות גאון וצדיק. לא צריך שום דבר. תזכור שאתה יהודי, ובתור יהודי יש לך את הכוח למסור את הנפש כל רגע על כל דבר. זה הכל. זה כל מה שהוא אומר בתניא מפרק א' עד פרק כ"ה. מה הנ-הנקודה של עבודת ה'? תזכור שאתה יהודי, זה הכל. תזכור שאתה יהודי, תזכור שיש לך כוח מסירות נפש, וברגע שהכוח הזה-- אתה לא צריך ש-שיהיה לך מסירות נפש בפועל, תזכור שיכול להיות לך מסירות נפש, אתה לא תעשה שום עבירה. זה מה שהוא הסביר. אחר כך אמר, בסדר, אבל כדי שאדם ייזכר, יוכל להיזכר בזה, אז הוא צריך להיות בתנועה של שמחה. אם האדם הוא בעצלות, בכבדות כזה, כל הזמן כזה, בדאון כזה, הוא לא יחשוב, הוא לא יתאמץ והוא לא יצליח להתגבר על היצר. אז לכן לא מספיק שהוא יזכור שהוא יהודי, צריך להיות כל הזמן בשמחה. ואז הוא שואל, "אבל איך אני יכול להיות בשמחה? יש כל מיני דברים שמונעים מאדם להיות שמח, והיות ואני לא יכול להיות שמח בגלל שמפריעים לי כל מיני דברים, אז ממילא אני גם לא אוכל להתגבר על היצר. לא יוכל ל-ל-למחשבה שאני יהודי, שאני יכול למסור את הנפש-- זה לא, זה לא, זה לא יעבוד. זה לא יעלה על דעתי כמחשבה כי, כי אני כל כולי ב-בתנועה של, אה, של עצלות, עצבות, כבדות". כן? אז צריך להיות בשמחה. העצה להיות בשמחה. פשוט. נו, איך אני יכול להיות בשמחה? אז אדמו"ר הזקן התחיל, הוא מקדיש לזה ארבעה פרקים, נכון? כ"ו, כ"ז, כ"ח... זהו. שלושה פרקים. כן? איך אדם יכול להיות תמיד בשמחה? אז הוא פשוט מנתח את זה. אומר,

03:45 דובר 2 מה הסיבות שגורמות להיות-- בוא נחשוב, מה הסיבות שגורמות לאדם להיות בעצבות? ואיך מכל מצב הוא יכול להיות שמח למ-- שמח למרות שיש לו סיבה לעצבות. כן? אז באופן כללי יש שני דברים, שני סוגי סיבות שיכולים לגרום לאדם להיות בעצבות. או שחסר לו משהו ב- משהו בגשמיות או שחסר לו משהו ברוחניות. זה הכל.

04:13 דובר 1 מאוד פשוט.

04:14 דובר 2 אה?

04:14 דובר 1 מאוד פשוט.

04:14 דובר 2 מאוד פשוט. א-אז הוא התחיל-- הכי פשוט. אם ח-חסר לאדם משהו בגשמיות, אז הוא צריך להזכיר לעצמו את אשר יאהב ה' יוכיח. למה הקדוש ברוך הוא מייסר אותי? חסר לי בבנים, בפרנסה. למה? כי הקדוש ברוך הוא אוהב אותי. הקדוש ברוך הוא אוהב אותי אז או שהוא, אה, מעמיד אותי בניסיון בשביל ל-להעלות אותי למקום יותר גבוה, או בגלל שבכלל הוא נותן לי טוב כזה נעלה שלא יכול להתגלות בעולם הזה. הסביר כמה עניינים. אז קודם כל זה שאדם יש-- אז פ-פשוט, זה שיש לך חיסרון באיזשהו עניין גשמי זה לא סיבה להיות עצוב. להפך, זה סיבה להיות שמח. ועם זה הוא סגר את הסיפור של הסיבות לגשמיות. אבל אם לאדם יש לו ממה הוא עצוב, עצוב מעניינים רוחניים, זה כבר יותר מסובך. עניינים רוחניים תמיד יותר מסובך... אז הוא מחלק את זה לשתיים. מה זה עניינים רוחניים? עניינים רוחניים זה עניינים של עבירות. עבירה, נכון? מה זה? מה פירוש אדם עצוב מדברים רוחניים? הוא עצוב מזה שהוא עושה עבירות. הוא לא מצליח להתגבר על עצמו, הוא עושה דברים שאסור לעשות אותם או רוצה לעשות דברים שאסור ועצם זה שהוא רוצה או עושה זה מפריע לו. מצד אחד הוא לא יכול לעצור את עצמו, מצד שני זה שהוא, שהוא נמצא שם זה, זה כואב לו. אני יהודי ואני לא רוצה להיראות כמו ש... לא, לא, לא רוצה להיראות ככה. כן? ועצם המחשבה על זה שהוא עשה עבירה או שהוא רוצה לעשות עבירה, שהוא נמשך לעבירות, המחשבה הזאת גורמת לו עצבות. זה נקרא עצבות מעניינים רוחניים, כן? אז את זה עצמו הוא מחלק לשתיים. יש עצבות מעניינים רוחניים, עצבות מזה

06:02 דובר 2 שהוא עשה עבירה או עצבות מזה שהוא נמשך לענייני עולם הזה, נמשך לעבירות. ובפועל הוא לא עושה. אבל עצם זה שהוא נמצא, נמשך, זה, זה, זה הוא מרגיש שיש-- שהוא לא בסדר. אני יהודי, אין לי על זה. מה פתאום אני נמשך לכאלה דברים ש-שאני יודע בשכל שהם, שהם-- שאדם נורמלי לא צריך להימשך אליהם. אז זה הוא חילק גם כן לשני דברים. אז ב... אז בפרק, אה, אה, כ"ז הוא מס-- אה, סליחה. אז בסוף פרק כ"ו הוא מסביר מה קורה, מה, מה, איך אדם יכול להיות שמח למרות שהוא עשה עבירות. כן? מה יש, מה יש לי להיות-- איך, איך-- מה יש לי להיות שמח בזה שעשיתי עבירות?

06:55 דובר 1 ממ.

06:56 דובר 2 אה?

06:56 דובר 1 ממ.

06:57 דובר 2 מה, מה הייתה התשובה שמה? מה הוא, מה הוא ענה על זה? יש פה אדם שהוא עכשיו אין לו בעיות עם גשמיות, הוא בגשמיות הכל בסדר אצלו, אבל הוא עצוב, מדוכדך מזה שהוא עשה עבירה. מה הוא יכול

07:09 דובר 1 לא, זה היה אחרי זה. שמעבירות אפשר להגיע למקום גדול יותר? לא.

07:19 דובר 2 לא.

07:20 דובר 1 זה היה אחרי זה. מה? זה לא שאתה לא צדיק? לא, זה היה אחרי זה, נכון?

07:35 דובר 2 מה, אתה עכשיו באמצע היום פתאום יש לך מחשבות על, אה, ש-של הרהורי תשובה? מאיפה זה הגיע לך? בשביל לעשות תשובה יש זמן. בשביל לעשות תשובה כמו ש-- זה מה שאדמו"ר הזקן מסביר. בשביל לעשות תשובה כמו שצריך, אדם צריך להתבונן בגדולת השם. צריך להתבונן כמה גדול החטא שהוא עשה, מה החטא שהוא עשה, כמה זה פגם בו, כמה זה פגם בעליונים. כשהוא מבין את גודל החומרה של החטא אז הוא יצטער באמת ואז הוא יעשה תשובה באמת. מה אתה רוצה סתם ככה באמצע היום פתאום תוך כדי שאתה עסוק, אני לא יודע, עם משהו. כן, אני מאוד עצוב, מאוד מתחרט מאוד. זה, זה, זה, זה העצבות שלך לא אמיתית. החרטה שלך לא אמיתית. ככה לא עושים תשובה. צריך לעשות תשובה כמו שצריך. צריך לקבוע זמן. תמצא לך, אתה באמת עשית עבירה או חושב שעשית עבירה? תמצא לך זמן קריאת שמע שעל המיטה או איזה זמן מתאים אחר. תשב עם עצמך חמש דקות, עשר דקות, חצי שעה. תתבונן בחטא מה שעשית. תתבונן במה שזה פגם, מה שפגם בך, מה שזה פגם בעליונים, מה שזה פגם בנשמה, מה שזה פגם בתפקיד שלך בעולם. לאיפה זה הוריד את הנשמה שלך? איך? איך הלכת נגד הקדוש ברוך הוא? וזה שאתה מורד בקדוש ברוך הוא, תתבונן בגדולת השם שחטאת לו. בסדר, תמצא לזה זמן ותתבונן. תחשוב שזה יכאב לך באמת באמצע היום. אם באמצע היום באה לך כזאת מחשבה שאתה עצוב מהעבירות שלך, המחשבה הזאת לא מגיעה מצד הנפש האלוקית. באמצע היום כשאדם מגיע לו איזשהו הרהור כזה שהוא פתאום, אוי ואבוי, עשיתי עבירה. הרהור כזה מגיע לאדם באמצע היום רק מהנפש הבהמית. למה?

09:26 דובר 2 מה יש? מה האינטרס של הנפש הבהמית להכניס לאדם הרהורי תשובה באמצע היום?

09:36 דובר 10 להפיל אותו.

09:39 דובר 2 בדיוק. הנפש הבהמית רוצה דבר מאוד פשוט: היא רוצה שאדם לא ישמור מצוות. אם הוא יתחיל לשמור מצוות אז הוא ייתן לה פחות לאכול. ישתדל כל היום ללמוד תורה ולהתפלל. לא, היא לא רוצה. היא רוצה את האדם הזה. היא מעדיפה שאדם יהיה עצוב אז מכניסה לאדם כל מיני מחשבות שהיא יודעת שזה יגרום לו להיות עצוב. אז אם יש לך מחשבות כאלה של מין כאילו תשובה באמצע היום, תדע לך, זה לא תשובה וזה לא שום כלום. זה פשוט הנפש הבהמית רוצה שתהיה עצוב. אז מה אתה צריך להגיד לנפש הבהמית שלך? או מה אתה צריך להגיד לעצמך כשיש לך כאלה מחשבות? עכשיו לא הזמן. עכשיו אני נמצא פה, עכשיו צריך לעשות את מה שאני עושה עכשיו וצריך להיות בשמחה. ואם אני לא אהיה בשמחה אני לא אוכל להתגבר על היצר. את העבירות שעשיתי, כן, כן, כן, נכון, עשיתי עבירות. עכשיו אני מחליט, ברגע זה אני מחליט שבלילה בשעה אחת עשרה בלילה אני מקדיש לזה עשר דקות. כן. בסדר. אז זה איך אדם יכול להיות שמח כשנופלות לו מחשבות, אה, כשהוא נופלת לו עצבות מזה שהוא עשה עבירות. אבל יש אדם כזה שהעצבות מהרוחניות שלו היא לא. הוא אדם בינוני, הוא לא עושה עבירות, לא עבר עבירה, לא יעשה עבירה, לא עושה עבירות. לפחות באופן כללי משתדל לא לעשות עבירות, כמעט לא עושה. לא עושה בכלל. ממה הוא עצוב? אדם כזה שאין לו שום בעיה בגשמיות, בגשמיות, הכל בסדר ברוך השם. ילדים, פרנסה, בית, משכנתא, הכל, הכל מסודר. כן, עבירות הוא לא עושה עבירות. אדם נורמלי קם בבוקר, מתפלל, אומר קריאת שמע, לומד תורה, שומר מצוות, שומר שבת, לא

11:33 דובר 2 עושה עבירות. מה יש לו להיות עצוב? נו, זה כל אחד מאיתנו. אנחנו לפעמים קורה שאנחנו עצובים. נכון? ממה אנחנו עצובים?

11:45 דובר 10 נמשך לדברים גשמיים.

11:47 דובר 2 נמשך לדברים גשמיים. למה אני כזה מגושם? זה מטריד כל אחד מאיתנו, נכון? אומר אדמו"ר הזקן, גם את זה צריך לחלק לשתיים. למה? כי הרהור כזה, למה אני כזה גשמי? למה אני כזה מגושם? יכול לבוא אצל אדם בשני זמנים שונים. יכול לבוא אצל האדם הרהור כזה, מחשבות כאלה, בשעת עסקיו. הוא קרא לזה במשך היום, ויכול לבוא לאדם הרהורים כאלה בזמן התפילה או בזמן לימוד התורה, בזמן שהוא עכשיו עובד את השם. מה ההבדל? יש הבדל גדול. בזמן שאדם נמצא באמצע עסקיו, מי עכשיו שולט באדם? הנפש האלוקית או הנפש הבהמית? הנפש הבהמית. במשך כל היום האדם, מי ששולט בו זה הנפש הבהמית, נכון? ואז אם פתאום באמצע היום עולה לו איזה מין הרהור כזה של, אה, צער על זה שהוא גשמי, מאיפה מגיע ההרהור הזה? מהנפש הבהמית. זה נשמע לו, מרגיש לו כמו הרהור של תשובה. וואי, איזה צדיק אני. כן, עכשיו אני סתם ככה באמצע היום פתאום עוברות לי מחשבות כאלה קדושות. מה האמת? הנפש הבהמית רוצה להפיל אותו, זה הכל. אז מה העצה? אותה עצה כמו בפרק הקודם. עכשיו לא הזמן. היה לך זמן לתשובה, השעמתי אותך עם העניינים האלה. כמה אתה גשמי וכולי וכולי. זה נכון, זה מצב שלך, לא מי יודע מה. עכשיו זה לא הזמן. אומר אדמו"ר הזקן עוד יותר מזה. זה שיש לך כאלה הרהורים. למה יש לך כאלה הרהורים? למה לאדם יש הרהורים שמושכים אותו? למה אדם נמשך לגשמיות? למה?

14:00 דובר 11 כי יש לו נפש בהמית.

14:01 דובר 2 כי יש לו נפש בהמית. צדיק לא נמשך לגשמיות. הוא לא יימשך. ראיתי אתמול, יש כאן זמן לסיפור.

14:14 דובר 11 כן, כן, כן. בפרק אחר.

14:16 דובר 2 ראיתי אתמול סיפור מהצמח צדק. סיפור מוכר אבל אתמול פשוט, אה, עמלתי עליו. היה זמן לזה אז קראתי קצת סיפורים.

14:23 דובר 11 שהיה צריך לעשות שיעור עם סיפור חסידי ולא יודעת. אני רק ראיתי את זה אחרי שביטלנו.

14:27 דובר 12 נכון, גם אני.

14:28 דובר 11 לא ביטלנו אותו, רק דחינו.

14:30 דובר 12 כן, דחינו. בדיוק אז לא ביטלנו. אז עדיף, אה, להמשיך בנושא שלנו וגם הייתם בחוץ.

14:39 דובר 2 הרבי הצמח צדק בהזדמנות, אחת ההזדמנויות, היה צריך ל-ל-לאיזשהו עניין להסתובב שם באירופה והלך יחד איתו אחד הבנים שלו. לרבי הצמח צדק היו שישה בנים, כולם צדיקים גדולים, כולם. כל אחד מהם הקים אדמו"רות, אדמו"רות אמיתית. היו צדיקים כולם, ואחד מהם, אחד מהבנים, ליווה אותו ובכל מקום שהרבי הצמח צדק התקבל קיבלו אותו בכבוד מלכים. הוא היה גאון ידוע בכל העולם. היה ה-ה-ה-הידע של ה-

15:17 דובר 12 אדמו"ר השלישי בחב"ד.

15:19 דובר 2 הצמח-- הרבי הצמח צדק.

15:23 דובר 11 חבל על הזמן.

15:23 דובר 12 את טובה.

15:26 דובר 11 שבוע מרבי לפני שבוע. וואי, וואי, וואי, שבוע.

15:30 דובר 12 מוכן שבוע.

15:33 דובר 11 אני נשארת לישון פה לילה אחד.

15:36 דובר 12 מה?

15:36 דובר 11 אני מרגישה כאילו אנחנו חונים.

15:38 דובר 12 איזה?

15:39 דובר 11 אני מרגישה כמו שנה.

15:42 דובר 2 הרבי הצמח צדק התפרסם בעולם בזכות הגאונות שלו בנגלה, לא בחסידות. הוא כתב חיבורים ונתן תשובות. יש שו"ת של הרבי הצמח צדק. יש ביאורים שלו ארוכים, עמוקים מאוד. התפרסם... כיבדו אותו, נתנו לו לדבר בכל מקום, אה, שאלו אותו, התייעצו איתו, אה, באו לקבל את פניו, נתנו לו כבוד מאוד מאוד גדול. מסופר שם באריכות איזה כבוד גדול נתנו לו בכל עיר. הבן שלו שליווה אותו כתב מכתב תוך כדי ה... זה לקח כמה שבועות, כתב מכתב לאמא, לרבנית, ש"בכל מקום שאנחנו מגיעים אבא מקבל כבוד מאוד גדול ואני מאוד נהנה מזה". כתב. כאילו, מכירים בערך של אבא. זה לא... זה לא רק בתוך החב"דניקים, זה כל העולם. כשנגמר הטי-- ה-הס-הסיור הזה, אז, אה, חזרו הביתה. באחד הימים הרבי הצמח צדק רואה-- נתקל במכתב. מכתב שהבן שלח. הוא מאוד כעס. לקח את הבן וכעס עליו והתרעם עליו, כעס עליו מ-מ-מעומק ליבו, כעס מאוד מאוד. אז, אה, הרבנית שאלה את ה-- את ה-- כאילו, מה, מה אתה רוצה ממנו? אז הוא אומר לו, הצמח צדק אומר לרבנית, אומר, "שפכו את דמי כמים והוא כותב שהוא נהנה מזה?"

17:18 דובר 13 וואי, וואי.

17:23 דובר 2 בן אדם... הצמח צדק היה בן אדם. תארו לעצמכם בן אדם שמתייגע כל חייו, מתייגע עד מסירות נפש על לימוד תורה, מגיע, מסתובב בעולם, מכירים בו, שואלים אותו, מכב-מכבדים אותו באמת. זה לא, זה לא כבוד מדומה. מכבדים אותו בגל-- בגלל-

17:45 דובר 13 על התורה שלו.

17:45 דובר 2 על התורה שלו, על המאמץ שהוא השקיע, על, על האישיות שלו, על הצדקות שלו. הכבוד היה כבוד אמיתי, זה לא היה כבוד מעושה. "שופכים את דמי כמים".

17:59 דובר 13 מה היא אמרה לו? מה היא...?

18:02 דובר 2 ה-ה-ה-נקודה היא...

18:11 דובר 13 היי, שלום.

18:12 דובר 2 שלום.

18:12 דובר 13 או או. הנה היא הונדה. בוא'נה, הגעתם חבורה. איזה יופי.

18:17 דובר 2 ברוך השם.

18:17 דובר 13 קיבלו הזמנה אישית, שמעתי.

18:20 דובר 2 בזכות הנדיבות.

18:22 דובר 13 יופי. מה נשמע?

18:23 דובר 2 בסדר.

18:24 דובר 13 אמרתי להם שהיה, איזה יופי.

18:26 דובר 2 אני לא...

18:28 דובר 13 כי אני לא ידעתי אם בעלך פה. טוב, טוב.

18:33 דובר 2 שואלים עליך, אומרים לך ש...

18:34 דובר 13 שואלים.

18:35 דובר 2 מזה שהיא באה לשיעור תמיד עושה ולא תשכחי.

18:38 דובר 13 כן.

18:38 דובר 2 לשמחות אבל.

18:39 דובר 13 תודה רבה.

18:39 דובר 2 עכשיו יודעים שמתחילים שנה שביעית?

18:42 דובר 13 וואו, וואו, וואו.

18:43 דובר 2 שביעית, מיכאל.

18:45 דובר 13 מיכאל אומר עשרים ואחת.

18:47 דובר 2 אמרתי בערך.

18:48 דובר 13 כן, טוב.

18:55 דובר 2 בואי שבי פה, יש פה מקום.

18:59 דובר 13 לא, בסדר. לא משנה.

19:00 דובר 2 בואי, בואי לשבת.

19:04 דובר 13 לא, למה? יש לך מקום. בואו.

19:07 דובר 2 את לא רוצה לשבת לי פה?

19:08 דובר 13 לא, אבל איפה אני יושבת? יש, יש פה. חני מארגנת. בואו אתם.

19:24 דובר 2 איפה אפשר לשבת?

19:25 דובר 13 אפשר. אפשר לשבת. איפה היא, אלה?

19:30 דובר 2 לא יודעת, רשאי כולם.

19:35 דובר 13 שמרה שלא תהיה מירה?

19:36 דובר 2 כן.

19:36 דובר 13 היא ירדה איתנו. אני אמרתי לה, לא, זה לא מעניין.

19:47 דובר 2 טוב, אז ה-הנקודה של הסיפור... אז הנקודה של הסיפור היא שאצל, אצל צדיק, צדיק לא, לא רק שהוא נהנה מגשמיות, הוא לא יכול ליהנות מגשמיות. נותנים לו את הכבוד שבעו-- כל הכבוד שבעולם, נותנים לו, נותנים לו כי מכבדים אותו. לא, לא כבוד מעושה. הוא לא יכול ליהנות מזה. נותנים לו כסף ביד, הוא מרגיש גחלים, הוא, הוא, הוא לא יכול לגעת בזה. כל תאוות העולם, מה שאצלנו אנחנו נמשכים אליהם, זה מה שלמדנו בפרק י', העניין של צדיק. אז מה הוא אומר בפרק כ"ז? ש... כשאדם יש לו במשך היום הרהורים שמושכים אותו לגשמיות ותאוות והוא מצטער מזה, מצטער מ-מצטער מעצם העובדה שיש לו משיכה, עצם העובדה שהוא מגושם זה מה שמצער אותו. אומר אדמו"ר הזקן: "סליחה, מה אתה חושב שאתה אחד כזה שלא נמשך לגשמיות? אתה חושב שאתה אחד כזה כמו... כמו הרבי הצמח צדק שהגשמיות דוחה אותך? שאתה מואס בזה? זה סתם בא מגאווה". אדם שנופל לו במשך היום, אה, אה, אדם שמצטער על זה שהוא נמשך לגשמיות הוא סתם גאוותן. הוא חושב את עצמו לצדיק. אם הוא היה יודע את מקומו, היה יודע ש-- היה מבין, קולט שהוא בינוני, שהוא לא צדיק, אז מה זאת אומרת שהוא, שהוא... למה הוא נמשך לגשמיות? ככה הקדוש ברוך הוא ברא אותו. מה יש לך להצטער על זה שאתה נמשך לגשמיות? אתה מצטער על איך שהקדוש ברוך הוא ברא אותך? ועל זה שואלים, ו-- נכנסנו לזה בגלל השאלה הקודמת. ראיתי שלא קולטים אז, אז הארכתי. ועל זה שואלים למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו ככה? אם הקדוש ברוך הוא יכול לברוא צדיקים, הוא ברא צדיקים. למה הוא לא

22:18 דובר 2 ברא גם אותנו צדיקים? אדרבה, צדיקים יש בודדים בעולם. רוב בני האדם הקדוש ברוך הוא ברא אותם בינוניים. מה זה בינוני? בינוני זה אחד כזה שהוא אדם מגושם ותאוות העולם קורצות לו, הוא נמשך אחריהן. למה הקדוש ברוך הוא ברא אותך ככה? אה? זה אתה לא חושב? למה הוא עשה את זה? מה הוא עונה שם? מה זה, לפני שבוע שם למדנו את זה.

22:45 דובר 14 לפני שבועיים.

22:48 דובר 2 אף לפני שבועיים.

22:52 דובר 14 כן.

22:52 דובר 2 כן. לקדוש ברוך הוא יש שני סוגים של נחת רוח, כמו שלאדם שבמאכלים הוא מביא את המשל-- הרבי גם כן מביא את המשל, את המשל. כמו שלאדם יש שני סוגים של מאכלים. יש, יש מאכלים מתוקים ויש מאכלים חרו-- חריפים וחמוצים. מה יותר טעים?

23:11 דובר 14 כל אחד כל השאר.

23:13 דובר 2 כל אחד. אבל מתוק יש גבול כמה אפשר לאכול. חמוץ, חריף, את יודעת, עד שהבטן מתפוצצת. ויותר מזה, מאכל ח-חריף זה משיב את הנפש. כשאדם מתעלף ורוצים להשיב את הנפש אז לא ישים לו ריח מתוק באף, ישים לו ריח חריף, זה, זה יקפיץ אותו. אתה חושב שהעבודה של הצ-- אתה מקנא בצדיקים שהם כאלה צדיקים שאין להם, שהם לא נמשכים לגשמיות? העבודה שלך שווה יותר מהם. הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם בשביל הצדיקים, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשבילך! והוא ברא את העולם בשבילך בשביל שאתה תתגבר על המשיכה הזאת לגשמיות. אז מה אתה מצטער? למה? למה אני נמשך? זה מה שמצער אותך? זה שאתה נמשך, זאת העבודה שלך ובזה אתה גורם נחת רוח לקדוש ברוך הוא, ובזה אתה גורם נחת רוח לקדוש ברוך הוא יותר מאשר הצדיקים. אז ברור שאדם שיש, ש-ש-שאין לאדם שום סיבה בעולם להיות עצוב מזה שהוא נמשך אחרי גשמיות. אדרבה, הוא צריך לשמוח שהוא יכול לקיים את הציווי של הקדוש ברוך הוא, לקיים את רצונו. זה הכל היה שבוע שעבר.

24:31 דובר 15 שבועיים.

24:32 דובר 2 שבועיים. אז אמרנו שיש כשאדם בשביל שהוא יוכל לעבוד את השם, שזה מפרק א' עד כ"ה, הוא צריך להיות בשמחה. איך הוא יכול להיות בשמחה? יש כל מיני דברים שגורמים לו להיות עצוב. אז אם הוא עצוב, חסר לו כל מיני דברים בגשמיות, צריך לחשוב על זה, להתבונן שקרבת אלוקים לי טוב, ואת אשר יאהב ה' יוכיח. אם יש לו עניינים של עבירות שהוא עשה, שזה מה שמממ מטריד אותו, תקבע לזה זמן קריאת שמע, תקבע לזה זמן, שאז עכשיו באמצע היום זה לא זמן. ואם יש לו, מה שמפריע לו זה כל מיני הרהורים שהוא נמשך לגשמיות, כל מיני תאוות והרהורים שיש לו, אז אתה לא צריך להיות עצוב, אתה צריך לשמוח. בשביל זה ברא אותך הקדוש ברוך הוא. נשאר לנו עוד פינה אחת לסגור, שזה הפרק של ה...

25:21 דובר 15 אם זה באמצע התפילה.

25:23 דובר 2 מה קורה-- כן. מה קורה אם אדם יש לו את אותה משיכה לגשמיות, הוא עצוב מזה שהוא נמשך לגשמיות, אבל מתי? לא סתם באמצע היום. באמצע התפילה. מה ההבדל אם הוא נמשך, אם הוא עצוב מה, מה, מה, מה, מה, איך זה נקרא? הגישום שלו? איך אני, איך, איך קוראים למילה הזאתי? מה ההבדל אם הוא עצוב, אם זה, אם הוא עצוב מזה סתם ככה באמצע היום או באמצע התפילה? מה ההבדל? באמצע התפ-- אם זה באמצע היום אומרים לו שהוא צריך לשמוח. אם זה באמצע התפילה הוא יכול לשמוח? הוא לא יכול להתפלל, הוא מנסה להתרכז בתפילה ויש לו מחשבות שמפריעות, מפריעות לו להתפלל. הוא מנסה ללמוד, הוא לא מצליח להתרכז והוא לא מצליח להבין שום דבר. איך הוא יכול לשמוח? זה מפריע לו עכשיו בעבודת השם. אז אותן מחשבות עצמן, אותם הרהורים עצמם שבמשך היום העצה היא להתבונן שבשביל זה הוא נברא, בשעת התפילה העצה הזאת לא מועילה. איך עכשיו הוא יהיה בשמחה? את הפינה הזו צריך לסגור. זה פרק כ"ח. כן, אז לפני שלומדים פרק כ"ח, למרות שכבר התחלנו לקרוא קצת בפנים, מה אדם, אדם נורמלי. כן, אדם שאין לו את אדמו"ר הזקן, הוא לא למד חסידות, הוא לא למד נגלה, לא למד, הוא לא למד שום דבר. סתם. יש בפני אדם מצב, כל אחד מאיתנו. יש לי עכשיו, אני עכשיו מתחיל להתפלל. נצייר לעצמנו את המציאות, בסדר. התחלתי להתפלל וב-ב-בברכה החמישית פתאום לא יודע, נפל לי איזה, איזה הרהור כזה של עצבו-עצבות מזה שאני מגושם ואני מתבלבל בתפילה.

27:15 דובר 15 מה זה הברכה החמישית?

27:16 דובר 2 אצלי זה קרה בברכה החמישית. בסדר? פשוט ארבע ברכות הראשונות בכלל לא שמעתי מה שאני אומר. לא, אבל בסדר. ה-ה-המובן, כן? מה, מה אני, מה אני אמור לחשוב לעצמי עכשיו? למה זה? למה הקדוש ברוך הוא עשה לי ככה? זה לא יכול להיות בשביל שעכשיו אני אשמח כי, כי זה מפריע. אי אפשר לשמוח בזה, כן? אז למה כן עכשיו יש לי מחשבות כאלה? מה הסיבה לזה? כנראה רוצים לרמוז לי משהו. נכון? הגיוני. זה מה שאנחנו לכאורה היינו חושבים. כן. מה יכול? מה יכול הקדוש ברוך הוא לרמוז לי בזה שעכשיו באמצע התפילה הוא מפיל לי מין כאלה מחשבות? אז אחת מן השתיים: או שהקדוש ברוך הוא רוצה שאני אתקן אותן, את המחשבות האלו, את המידה הזאת וכן הלאה, או שהקדוש ברוך הוא רוצה להראות לי שאני לא מה שחשבתי לעצמי. זה האדם, אדם פשוט, כאילו בשכל הפשוט שלנו יחשוב או ככה או ככה, נכון?

28:38 דובר 16 כן.

28:38 דובר 2 בא הרבי וז-- כן, ובפרק כ"ח אומר: "לא זה ולא זה". בסדר? בואו נקרא את זה לפני. "ואפילו אם נופלים לו הרהורי תאוות ושאר מחשבות זרות בשעת העבודה בתורה או בתפילה בכוונה", בזמן שהוא מנסה להתכוון ועכשיו נופלים לו כאלה הרהורים, "אל ישית לב אליהן, אלא יסיח דעתו מהן כרגע. וגם..." אז האדם יגיד, טוב, אם אני צריך להסיח דעתי מהן אז... "וגם אל יהי שוטה לעסוק בהעלאת המידות של המחשבה זרה כנודע. כי לא נאמרו דברים ההם אלא לצדיקים שאין נופלים להם מחשבות זרות שלהם כי אם משל אחרים". זה יש בשם הבעל שם טוב. גם הרב המגיד מביא את זה ועוד כמה ספרים מתלמידים של הרב המגיד מביאים את זה, שכשנופלת לאדם מחשבה זרה באמצע התפילה, למה הקדוש ברוך הוא עשה לו את זה? בשביל שיתקן. מה יתקן? בזמן התפילה מי מתפלל, הנפש האלוקית או הנפש הבהמית?

30:05 דובר 16 האלוקית.

30:07 דובר 2 פשטות, הנפש האלוקית. ו... מה קורה עם הגוף באותו זמן שאדם מתפלל?

30:17 דובר 16 מתפלל.

30:19 דובר 2 חי או מת?

30:21 דובר 16 חי.

30:22 דובר 2 ממשיך לחיות.

30:24 דובר 16 חי.

30:25 דובר 2 הנפש האלוקית יש לה קשר עם הגוף?

30:29 דובר 16 לא.

30:30 דובר 2 מה לה ולגוף? נפש אלוקית לא יודעת איך נראה מטבע, לא יודעת איך נראה העולם הזה. מה הקשר? מה היא מחפשת בתוך הגוף, הנפש האלוקית? יש נפש בהמית. הקדוש ברוך הוא לקח את הנפש האלוקית, שתל אותה בתוך הנפש הבהמית. הנפש הבהמית מחיה את הגוף. אז האדם שמתפלל זה הנפש האלוקית. אבל איך הוא מזיז את הפה, את השפתיים? הנפש האלוקית לא יודעת מה זה גוף ולא יודעת מה זה שפתיים. הנפש האלוקית מלובשת בנפש הבהמית והנפש הבהמית מזיזה את השפתיים כשהוא מתפלל. לא רק את כוח המעשה. אדם עומד על-- עומד עם שתי רגליים. מי מעמיד את הרגליים? הנפש הבהמית. מי חושב את המחשבות? גם הנפש הבהמית.

31:25 דובר 16 מממ.

31:26 דובר 2 המ? הנפש האלוקית מלובשת בתוך הנפש הבהמית. מי בפועל פועל בתוך הגוף? הנפש הבהמית. הנפש הבהמית, מוצא חן בעיניה שהאדם מתפלל? לא בדיוק. זה לא הקטע שלה. היא עכשיו, אה, קשרו אותה עכשיו. אין לה ברירה. אז היא מנסה להכניס משהו משלה בתוך התפילה. אומר הבעל שם טוב הקדוש: כל מחשבה שאדם חושב, זה מגיע מאיזושהי מידה. אם אדם מתאווה לאיזשהו דבר, זה נובע ממידת החסד. אם אדם, אה, הפוך, זה נובע ממידת הגבורה וכן הלאה. אז כל מחשבה שאדם חושב, זה נובע מאיזושהי מידה. אם עכשיו באמצע התפילה הכניסו לו פתאום איזושהי מחשבה, מה זה אומר? שיש לו בעיה במידה הזאתי, ולכן הקדוש ברוך הוא הכניס לו איזושהי מחשבה מהמידה הזאתי כדי שנאמר עכשיו התעוררה אצלו תאווה, לא יודע לאיזה מאכל או לאיזה דבר אחר. הוא עכשיו, היות וזו מידת התאווה, והתאווה נובעת מחסד, אז הוא עכשיו בתפילה יגביר את מידת החסד בקדושה, כלומר יגביר את אהבת השם. ואז, כשהוא יגביר את אהבת השם אצלו בזמן התפילה, בגלל מה? בגלל שעלתה המחשבה שהיא ממידת החסד ההופכית, זה יתקן את מידת החסד של הנפש הבהמית. בסדר? זה אומר הבעל שם טוב. חוזר על זה הרב המגיד, מסביר על זה, מסביר עם הציור. מה כל הבעיה? כל הבעיה שזה לא שייך אלינו. למה לא שייך אלינו?

33:36 דובר 3 את המים.

33:46 דובר 2 שמעתם פעם על הברון מינכהאוזן?

33:49 דובר 3 לא.

33:49 דובר 2 אה?

33:50 דובר 3 רק הברון.

33:53 דובר 2 לא שמעתם? נו, עוד יותר טוב. זה סיפור של גויים. אחד הסיפורים עליו שהוא היה... פעם שקע באיזו ביצה עם הסוס שלו. יש הרבה סיפורים, טחנות רוח, מלא מלא סיפורים. פעם שקע באיזו ביצה עם הסוס שלו, והוא צעק לעזרה ואף אחד לא יכול היה לעזור. אז הוא החליט: אם אין אני לי מי לי, תפס את עצמו בשערות ומשך את עצמו יחד עם הסוס מהביצה. למה צוחקים?

34:26 דובר 3 לא מגיע לי.

34:27 דובר 2 כי מי ששקוע בתוך הבוץ לא יכול להוציא את עצמו. הוא נמצא... מי שנמצא בחוץ, יש לו נקודת משען, הוא יכול להוציא את מי שבבוץ. מי שעצמו נמצא בתוך הבוץ, איך הוא יכול להוציא את עצמו? צדיקים. צדיק הוא לא נמצא בתוך העולם הזה. הוא לא, הוא לא פה. תאוות העולם הזה לא, לא נוגעות לו בכלל, כי אין לו את העולם הזה. אז כשנופלת לו מחשבה הוא יכול לקחת את המחשבה ולמשוך אותה לקדושה. אבל אתה הרי נמצא בפנים. איך אתה חושב שאתה יכול למצוא... להוציא את עצמך החוצה? זה לא שייך. מצד שני, מיד יבוא מישהו וישאל: אם הוא כזה צדיק ואין לו שום דבר עם העולם הזה, מאיפה יש לו מחשבות זרות באמצע תפילה? אממ? שומעות את השאלה? אדם שהוא צדיק, מה אומרים? מי יכול להעלות את המחשבות הזרות? רק צדיק. למה? כי הוא לא נמצא בתוך הביצה. אז סליחה, אם הוא לא נמצא בתוך הביצה, מאיפה יש לו מחשבות זרות?

35:49 דובר 3 לצדיק יש מחשבות זרות באמצע תפילה?

35:51 דובר 2 ככה אומר הבעל שם טוב.

35:58 דובר 3 לא.

35:58 דובר 2 אז את ההסבר אנחנו למדנו בפרק ב' בתניא, רק שלא כל כך ייחסנו לזה חשיבות. מיד בתחילת התניא. אדמו"ר הזקן אומר שהנשמות של כל עם ישראל זה נשמה אחת. נשמות של כל־כל היהודים, הבנים והבנות, ולא רק בדור הזה, לכל הדורות כולם, זה רק נשמה אחת שמאירה את כל גוף באופן אחר. למה היא מאירה בכל גוף באופן אחר? אם זו אותה נשמה, למה יש לכל אחד אופי אחר? למה אצל כל אחד זה נראה אחרת? רגש אחר? בגלל שהנשמה בדרך שלה ממקור חוצבה מלמעלה עד שיורדת למטה בגוף, היא עוברת סדר דרך ארבעת העולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, עוברת סדר שלם, שהסדר הזה דומה לתהליך של עיבור של, אה, של טיפה בתוך בטן האם, שמטיפה אחת זה נהיה ולד שלם עם איברים ועם גוף ועם אינספור תאים חיים שכל אחד... כן? אז הנשמות שלנו, כל אחד זה כמו תא אחד בגוף או אפילו פחות מזה. אבל כולנו תאים של אותה נשמה. ובכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל, הוא אומר שם בפרק ב', שהם בחינת ראש ומוח של נשמות ההמון ועמי הארץ. מי זה נשמות ההמון ועמי הארץ? זה אנחנו. מי זה הצדיקים והחכמים? זה הצדיקים והחכמים. והיות והצדיקים והחכמים הם הראש שלנו, אז כשלי יש בעיות, כשאני שקוע בגשמיות, הצדיק מרגיש את זה. זה הפירוש שלא עולות לו מחשבות זרות משלו, אלא משל אחרים. הוא עצמו נמצא בחוץ. זה שיש לו מחשבות זרות זה לא שלו, זה מחשבות שלנו. או בלשון הגמרא, חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם. זה רוחניות. אז היות ואתה לא צדיק, עוד פעם. אנחנו עכשיו נמצאים באמצע תפילה. יש לנו איזושהי מחשבה

38:11 דובר 2 ואנחנו עצובים מזה. מה אומר... מה היה הבן אדם אומר? למדתי בכתבי הבעל שם טוב שמה העצה? להעלות את המחשבה הזרה. סליחה, אתה לא צדיק, לא שייך אליך. זה אי אפשר. פסלנו. הלאה. מה עושים עכשיו? אבל מי שנופל, אה... אבל מי שנופל לו משלו מבחינת הרע שבלבו, חלל השמאלי, איך יעלהו למעלה והוא עצמו מקושר למטה? אף על פי כן, אל יפול לבו בקרבו להיות מזה עצב נבזה בשעת העבודה שצריך להיות בשמחה רבה. מה פירוש עצב נבזה? יכול להיות אדם יגיד הפוך. אוקיי. אז אם הקדוש ברוך הוא הכניס בי את המחשבה הזאת לא בשביל שאני אתקן אותה, כי אני לא אחד כזה שיכול לתקן מחשבות, אז למה הקדוש ברוך הוא הכניס לי את זה עכשיו? בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה להגיד לי: תשמע, תוריד פרופיל. אל תהיה כזה בשמחה עכשיו. לא, לא, לא, לא. הקדוש ברוך הוא לא אומר ליהודי אל תהיה בשמחה. אם אתה לא תהיה בשמחה לא תוכל להתפלל, לא תוכל לעשות שום דבר. אז להעלות את המחשבה זה לא עצה. אה, להיות... לעשות תשובה, עכשיו אתה מתפלל, זה זמן להיות בשמחה. זה לא הזמן לעשות תשובה. מה כן? אלא אדרבה, יתחזק יותר ויוסיף אומץ בכל כחו בכוונת התפלה בחדוה ושמחה יתירה. תשמע, נפלה לך מחשבה זרה, עכשיו אתה צריך להיות מאושר. נו. בזמן התפילה. אז אם נופלת לו מחשבה זרה שלא בשעת התפילה, למה הוא צריך להיות מאושר? אז זה ראינו, כי עכשיו יש לו הזדמנות לקיים את רצון השם, לקדש את השם, אה, לעשות נחת רוח לבוראו. בסדר? נו, בזמן התפילה מה נגיד? למה עכשיו הוא צריך להיות מאושר? בגלל שאנחנו לא נחשוב

40:25 דובר 2 עוד זרות? בשומו אל לבו, כי נפילת המחשבה הזרה היא מהקליפה שבחלל השמאלי, והקליפה בחלל השמאלי עושה מלחמה בבינוני עם נפש האלוקית שבו. איפה זה כתוב? מי שיודע לא לגלות. זוכרת באיזה פרק זה?

40:50 דובר 4 שלוש שתיים, שלושה עשר.

40:52 דובר 2 אה, קצת יותר כבר, כן?

40:55 דובר 4 ארבע, כמה אבל אני לא...

41:00 דובר 2 פרק ט' בתניא זה מלחמת הנפשות.

41:02 דובר 4 אה לא, אז קראתי לה שתי שורות אחר כך.

41:05 דובר 2 אה, אז... בפרק ט' מוסבר שיש לאדם שתי נפשות. אז אמרנו הנפש האלוקית במוח ונפש הבהמית בלב. הנפש האלוקית נמצאת במוח והנפש הבהמית נמצאת בלב, הוא כותב שמה. אז לכאורה אם יש, איך אומרים? מדינה-- היהודים נמצאים בארץ ישראל והמצרים נמצאים במצרים. אז למה שתהיה מלחמה? הם לא נמצאים פה, הם לא נמצאים שם. למה שתהיה מלחמה? מתי מתחילה מלחמה? מלחמה מתחילה או כשהמצרים רוצים לעבור את הגבול לפה או שהיהודים רוצים לעבור את הגבול לשם. כל עוד כל אחד נשמר-- נשאר במקום שלו, אין מלחמה. אז אם הנפש האלוקית הייתה מסתפקת במקום שלה במוח והנפש הבהמית הייתה מסתפקת במקום שלה בלב, לא הייתה מלחמה. אז איך, איך זה היה נראה אם זה הייתה, אם זאת הייתה המציאות? האדם מצד הלב היה נמשך לכל מיני דברים ומצד המוח היה מתעסק ב... שמעתם פעם על אריסטו? אריסטו היה צדיק גדול של הגויים. אה?

42:26 דובר 4 אה, של הכלי.

42:28 דובר 2 כן, הרמב"ם מצטט, הרמב"ם מצטט אותו המון. פעם תפסו את אריסטו, ה-היה פילוסוף גדול מאוד, פעם תפסו אותו במקום, אה, מהפחות צנועים שבעולם ושאלו אותו: רבנו, כאילו מה... אז הוא אומר: בבית המדרש אני אריסטו, פה... מה זה קשור?

42:48 דובר 4 כל האדם.

42:49 דובר 2 מה זה קשור אחד לשני? מה ששכל זה שכל, רגש זה רגש, לא קשור אחד לשני. אצל יהודי זה לא ככה. הנפש האלוקית רוצה לשלוט בכל הגוף. גם הנפש הבהמית רוצה לשלוט בכל הגוף. אז הנפש האלוקית מנסה להשתלט על הלב והלב מנסה להשתלט על המוח ולכן יש מלחמה. ומה זה מלחמה? נודע דרך הנלחמים וכן הנאבקים יחד: כשאחד מתגבר אזי השני מתג-- מתאמץ להתגבר גם כן בכל מאמצי כוחו. אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה עם איראן כבר לא יודע כמה שנים. חמישים שנה במלחמה עם איראן, אבל היה שנים עשר ימים שזרקו פצצות. יש את-- יש מלחמה ויש עת קרב. השעה שעכשיו מתקרבים אחד לשני, נלחמים בפועל. כן? הזמן של התפילה זה הזמן שבה הנפש האלוקית והנפש הבהמית ני-נלחמות, זורקות, יורות אחת בשנייה. שאר כל היום מלחמה, מלחמה כל הזמן. מלחמה לא נגמרת. אבל הזמן שבו הם בפועל מתאמצות כל אחד, הנפש האלוקית מנסה להשתלט על הלב, שהוא-- האדם יאהב את השם, והנפש הבהמית נלחמת כנגדה להכניס הרהורים במוח, זה הזמן של התפילה. מה קורה בק-ב-בזמן קרב? כשנפש האלוקית מתאמצת ומתגברת להתפלל, אזי גם הקליפה מתגברת כנגדה לבלבלה ולהפילה במחשבה זרה שלה. ככה זה עובד במלחמה. כשצד, כל עוד צד אחד לא מתחיל להילחם... כבר יש צד אחד מתחיל בפועל להילחם והצד השני מתגבר גם כן. זה לא כטעות העולם. טעות העולם, וזה טעות. טועים להוכיח מנפילת המחשבה הזרה מכלל שאין תפילתם כלום. למה אדם בזמן שיש לו מחשבות זרות בתפילה מתייאש, נהיה עצוב, לא טוב לו עם זה, מאשים את עצמו. למה? כי מה אדם אומר לעצמו? אם הייתי מתפלל כמו שצריך זה לא היה קורה לי. נכון?

45:12 דובר 2 אם הייתי לפני התפילה לומד חסידות, הולך למקווה, נותן צדקה, מתרכז בתפילה, לא היה לי עכשיו-- למה יש לי מחשבות זרות כאלה? כי כנראה ש... שלא התפללתי כמו שצריך. זה מה שכולם אומרים. אומר הרבי, זה טעות העולם. טעות. שומעות? זה טעות. זה לא נכון. יכול להיות שאדם יתכונן לתפילה, יתכונן טוב על אמת, שהתורה מעידה עליו ש-שהתכונן טוב והתאמץ והתייגע באמת, ולמרות זאת כן יהיו לו מחשבות זרות. למה? פשוט מאוד. המחשבות זרות זה לא שלו, זה לא בא ממנו, זה לא תלוי בו. תחשבו שבן אדם עומד עכשיו להתפלל ובא עומד מולו גוי, מישהו אחר. הגוי בא בגללו? זה לא קשור אליו. למה הגוי עומד פה לבלבל אותו? כי הגוי רוצה לבלבל אותו. בא לו עכשיו לעצבן את היהודי. הנפש הבהמית היא לא הנפש האלוקית, זה מישהו אחר. יש בתוכנו, קוראים לזה היום פיצול אישיות. שתי נפשות. זה כתוב כבר בפרק א' בתניא, זה היסוד של כל עבודת השם. צריך לקלוט את זה שיש לנו שתי נפשות, ונפש פירוש הדבר שיש לה תענוג ורצון ומחשבה ודיבור ומעשה ושכל ורגש של הנפש האלוקית, ואת כל הדרגות ואת כל העניינים יש כנגדם גם בנפש הבהמית. הנפש האלוקית מתענגת מקרבת השם. הנפש הבהמית מתענגת ממיטב טובות עולם הזה. הנפש האלוקית רוצה להתבטל. הנפש הבהמית רוצה להרגיש מציאות. הנפש הבהמית רוצה להבין תורה, הנפש האלוקית. הנפש הבהמית רוצה להבין מתמטיקה וכימיה ופיזיקה ודברים כאלה. הנפש האלוקית רוצה להרגיש אהבת השם ויראת השם. הנפש הבהמית רוצה להרגיש חם, נעים וטוב לי. זה-זה-זה לא בן אדם אחד, זה שני אנשים. לכן כשהנפש האלוקית מתאמצת, עכשיו אני רוצה להרגיש אלוקות, הנפש הבהמית מיד נעמדת על

47:38 דובר 2 הרגליים האחוריות שלה. מה פתאום? מכניסה לו מחשבות זרות. אז מה אתה מתפלא שיש לך מחשבות זרות עכשיו? בגלל שהתפללת ברצינות לכן יש לך מחשבות זרות. אדם שלא מתפלל ברצינות אין לו מחשבות זרות. בדיוק הפוך, אומר הרבי הזקן. זה שיש לך מחשבות זרות זה סיבה לשמוח. זה סימן שאתה רציני, סימן שאתה מתכוון באמת, סימן שהתכוננת כמו שצריך. הפוך בדיוק מה שכל העולם חושבים. פלא פלאים. בסדר? שמה העולם חושבים, העולם, שאילו התפלל כראוי ונכון לא היו נופלות לו מחשבות זרות. האמת היה כדבריהם אם הייתה נפש אחת לבדה, היא המתפללת והיא המחשבת ומהרהרת מחשבות זרות. אז ברור, אם יש רק נפש אחת והנפש. אם הייתה לי באמת רק נפש אחת זה נפש ו-

48:34 דובר 5 זה היה יותר קל.

48:35 דובר 2 נניח שיש נפש אחת. אלא מה? יש לה יצר טוב, יצר רע. יש שני כוחות. יש כוח אחד מושך אותה לפה, כוח נמשך אליה. יש נפש שהיא רק אחת. אז כשאני חושב, מי זה חושב? אני חושב דברים לא טובים. כשאני מהרהר, רוצה. אני רוצה, אני מהרהר דברים, זה אני. אבל אם יש פה שתי נפשות, זה בכלל לא אני. אבל באמת לאמיתו הן שתי נפשות הנלחמות זו עם זו במוחו של אדם בשעת התפילה. כל אחת חפצה ורצונה למשול בו ולהיות המוח ממולא ממנה לבדה. זוכרות מה הסברנו על חפץ ורצון?

49:19 דובר 5 אממ.

49:22 דובר 2 איך אנחנו עם הזמן? נגמר כבר?

49:27 דובר 5 לא.

49:28 דובר 2 אהמ. יש באדם... של כל אחד מאתנו, באדם, אצלנו. יש לנו כוחות פנימיים וכוחות מקיפים. לכוחות הפנימיים אנחנו קוראים נפש, רוח ונשמה, זה בלשון הקבלה, ובלשון שיותר מוכרת לנו קוראים לזה שכל ורגש. זה נקרא כוח פנימי, כוח שנמצא אצלי בפנים ואני שולט בו. על מה אני חושב, מה אני מבין. יכול להתייגע, יכול להתייגע על דבר אחר, יכול לא להתייגע. הרגש זה דבר, זה דברים פנימיים שלי. מה זה כוחות מקיפים? כוחות מקיפים זה עצם הנפש. קוראים לזה חיה ויחידה או רצון ותענוג. זה כוחות מקיפים. זה לא דבר שנשלט בו. אדם לא שולט במה הוא רוצה. איך, איך אומרים תמיד? אה, ככה אני. למה אתה רוצה ככה? כזה אני. רצון זה דבר שהוא מקיף על האדם, לא בשליטתו כל כך. גם ברצון יש שתי, שתי דרגות. יש שני סוגים של רצון. יש רצון כזה שהיום אני מאוד מאוד רוצה ללמוד איזושהי חוכמה וזה ממלא את כל כולי ואני מתאמץ בשביל זה ומתייגע בזה וכל הזמן זה רק יושב לי בראש. ה... יש איזה משהו שעכשיו מעסיק אותי, אז אני עכשיו לא יודע, עכשיו לא יודע. רישום לגנים, כן? מתקרבים לרישום לגנים וזה עכשיו מעסיק אותי במשך השבועות האלה יום ולילה. אה?

51:20 דובר 5 לא, גם איתי לא זה. אה, במחשב מה ש...

51:24 דובר 2 כל אדם יש לו תקופות כאלה שעכשיו בשבוע הזה, בימים האלה, בחודש הזה, עכשיו יש משהו שמאוד מאוד רוצה אותו. עכשיו זה חתונה. שעוד חודשיים יש חתונה. חודשיים, לא עכשיו. כל החודשיים האלה הוא ו-ו-ושם הוא נמצא. כן. זה נקרא רצון. הרצון הזה הוא יודע. זה דוגמה מ-מ-כולם מכירים. יש רצון, אז בגלל שצריכה להיות חתונה זה מה שעכשיו הוא רוצה. אז, אז זה שמלה ובגדים וכסף והתארגנות ואורחים. אה, י-י-יש המון המון פנימי, המון פרטים קטנים. מה מניע את הכל? הכל זה בא בגלל הרצון. בגלל שאני רוצה להגיע למטרה, זה מזיז את כל הכוחות הפנימיים. כן. אז הרצון זה משהו מקיף שהוא שולט בכל הכוחות הפנימיים. הרצון הזה זה עצם הנפש? לא. מה ההוכחה שלא? יש בו שינויים. מה פירוש יש בו שינויים? עכשיו אני רוצה את זה, תיגמר החתונה אני ארצה משהו אחר.

52:27 דובר 5 לא קבוע.

52:28 דובר 2 אה?

52:29 דובר 5 זה לא קבוע.

52:30 דובר 2 זה לא קבוע. אבל יש רצון, יש ל-- זה סוג אחד של רצון. יש סוג אחר של רצון שהוא רצון שלא משתנה, שהוא נובע מעצם המציאות של האדם. למשל-

52:43 דובר 5 להיות בריאים.

52:44 דובר 2 להיות בריאים.

52:47 דובר 5 שיהיה לי כסף.

52:48 דובר 2 מממ?

52:48 דובר 5 שיהיה לי כסף.

52:49 דובר 2 לא כל אדם רוצה כסף. צדיק לא רוצה כסף. אבל אין אדם שלא רוצה שיהיה לו בית. אי אפשר. גם הומלס רוצה בית, אז הוא צריך שיהיה לו את הספסל שמתחתיו הוא ישן בלילה. זה צורך נפשי של האדם. זה, זה מה שנובע מעצם מהות האדם. כל אדם שנמצא ב-ב-ב-בבית סוהר, יושב ב-ב-בכלא, נותנים לו ו-- מ-מ-מבודדים אותו מבני אדם. הוא... הוא לא יכול ל-- אדם הוא מדיני, הוא לא יכול לחיות בלי חברה. יש דברים שזה נקרא-- שזה, זה גם רצון, אבל זה רצון הרבה יותר עמוק. זה רצון שלא משתנה. שתי הדרגות האלה ברצון נקראות חפץ ורצון. חפץ הוא פנימיות הרצון ורצון הוא החיצוניות של הרצון. רצון חיצוני זה אמנם נובע מעצם הנפש, אבל הוא יכול להשתנות, יכול להיות בו שינויים. חפץ זה עצם הרצון של עצם הנפש ממש, פנימיות הרצון. אומר הרבי שבזמן הקרב של שתי הנפשות עובד פה לא רק הרצון של הנשמה, גם החפץ של הנשמה. בזמן שאדם מתפלל, גם הנפש האלוקית וגם הנפש הבהמית נכנסות ל-ל-לתפילה עם, עם, עם כל העוצמה עד הסוף. בעברית קוראים לזה מסירות נפש. הכל או לא כלום. כשאדם הולך להילחם בקרב, פשטות, כן, או שאני אנצח או שאני אמות. זה, זה הפשט של מלחמה. או אני מנצח או אני או הוא. אז יש בין נפש האלוקית ונפש הבהמית, כל הזמן יש מצב של מלחמה. הזמן של התפילה זה הזמן שגם הנפש הבהמית וגם הנפש האלוקית אומרים או אני או הוא. אין, אין אמצע. לא רק הרצון, גם החפץ, ולכן כל הרהורי תורה ויראת שמיים הם באות מנפש האלוקית, וכל מילי דעלמא הם באות מנפש הבהמית, רק שהאלוקית מלובשת בה.

55:06 דובר 2 והוא כמשל בזמן התפילה, וכמשל אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו עובד גילולים רשע ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו, שזאת עצתו בוודאי שלא להשיב לו מטוב ועד רע ולעשות עצמו כחרש לא ישמע, ולקיים מה שכתוב: "אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה". יש שני מצבים. אנחנו יכולים לצייר לעצמנו שתי, שתי סיטואציות. יהודי עומד ומתפלל ובא גוי ומתחיל לקשקש איתו באמצע התפילה. יכול להיות בזה שתי סיטואציות. יכול להיות מה הגוי רוצה? איזה, זה...

55:52 דובר 5 לבלבל אותו.

55:53 דובר 2 לא. יכול להיות גוי כזה שהוא לא רוצה לבלבל אותו, באמת הוא רוצה לשאול אותו איזו שאלה.

55:57 דובר 5 מה הוא צריך לשאול?

55:58 דובר 2 הוא לא יודע שעכשיו יהודי מתפלל, לא מתפלל. זה, זה, זה רוצה לשאול אותו משהו. כן. איך ניפטר ממנו? שמע, תענה לו מה שהוא צריך שיעזוב אותך בשקט, נכון? כן. אבל-

56:10 דובר 5 אמצע תפילה?

56:11 דובר 2 מקום שמותר לדבר. תרמוז לו. ת-ת-תעשה לו רגע, אני עכשיו בתפילה. אם אתה רואה שהגוי שואל אותך בגלל שהוא צריך אותך, א-א-אמה תתעלם ממנו? הוא סתם יתעצבן. אתה סתם תעליב אותו. בשביל מה? כן? אין, אין עניין. אם אתה רואה שהגוי בא בשביל לבלבל אותך, מה יש לך לענות לו? הוא רוצה שאתה תענה לו. תענה לו כך, הוא יגיד ככה. תענה לו כך. מה שלא תענה לו, תכעס עליו או ת-ת-תפייס אותו, זה לא משנה מה שתענה לו. בכל מקרה, כל מה שצ-- כי כן או לא תענה לו זה רק יגרום לו ל-ל-ל-להישאר עוד יותר. כן. על דרך זה בשעת התפילה. לא כל הרהור שיש לאדם בשעת התפילה זה אומר שעכשיו הוא צריך לא, להתעלם מזה, לזרוק את זה לכל, לכל הרוחות, כי עכשיו הנפש הבהמית רוצה לעצבן אותו. ולמה דווקא? יכול להיות מצב שאדם באמת לפני התפילה לא התכונן כמו שצריך. הוא באמת לא התכונן כמו שצריך. למה הוא לא התכונן לתפילה כמו שצריך? כי הוא טרוד. ולמה הוא טרוד? הוא טרוד כי יש לו בעיות. יש לו עניינים אמיתיים ש-ש... מ-מצערים לו ו-ו-והוא קשה, לא יכול להיפטר מזה. כן. אז אם אדם נכנס לתפילה מתוך כזה מצב, זה שבשעת התפילה יש לו הרהורים זה לא בגלל שעכשיו הנפש הבהמית רוצה לבלבל אותו, זה בגלל שהנפש הבהמית עכשיו היא זאת ששולטת באדם. כן. במצב כזה אז אדם כן צריך, אה, להתייחס אליה ולהגיד לה רגע, סליחה, עכשיו זה לא הזמן. חכי רגע עוד חמש דקות, נלך רגע להתפלל בשקט, לנסות להתרכז בתפילה, כן? אבל אם הוא כן התכונן לתפילה והוא כן נכנס לתפילה כמו שצריך ועכשיו באות

58:06 דובר 2 לו הרהורים, זה כבר משהו אחר לגמרי. אין לך מה להגיד לו רגע. הרגע לא מעניין אותו. תגיד לו רגע, יגיד לך עוד רגע. יש משל מהבעל שם טוב שפעם כשהבעל שם טוב עוד היה ריש דוכנא היה עובר, עובר מלמד. זה סיפור ידוע. אז הוא לקח את הילדים ל... להתפלל ביער ו... סליחה, הוא לקח, הביא, לקח את-- אסף את הילדים ל-ל-להביא אותם למלמד. אבל, אה, מתוך ההתלהבות והשירה והזמרה בדרך, איכשהו במקום להגיע למלמד הגיעו לא יודע, הגיעו ליער והתחילו לשיר, לטייל. בקיצור המלמד חיכה ולא הגיעו. ו... בסופו של דבר כשנפגשו אז המלמד התחיל לצעוק עליו ולבייש אותו ברבים, את הבעל שם טוב. הבעל שם טוב הקשיב, הקשיב, הקשיב, הקשיב, הקשיב, בסוף אומר לו, אה, "כשאדם זורק בוץ על רעהו, ידיו של מי מלוכלכות?" כשיש לאדם הרהורים באמצע התפילה, מה אתה מתעסק עם זה עכשיו? עצם ההתעסקות שלך עם ה, עם העצבות הזאת, זה עצמו יפיל אותך. זה מה שהוא אומר. "כך אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה הזרה, כי המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן". יכול להיות שאתה, שאתה תנצח. מה יעזור לך ניצחון כזה? "רק יעשה", אז מה כן העצה? "יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו ויסירם מדעתו ויוסיף אומץ בכוח, אה, בכוח כוונתו". אז עד פה זה העצה של פרק, אה, כ"ז, שאם אדם נופלים לו, אה, עצבות מ... הרהורים כאלה בשעת התפילה, אז ה-העצה היא ש-ש-שיזכיר לעצמו שאדרבה, זה שנופל לו ההרהורים האלה זה בגלל שהוא מתאמץ להתפלל כמו שצריך ולהתעלם מהם. אבל אם יקשה לו להסירה מדעתו? לא מצליח. הוא מתאמץ להסיר את זה. עוצר רגע

1:00:42 דובר 2 באמצע התפילה, מנסה להפסיק וההרהורים האלה לא מפסיקים לו מפני שטור-טורדים דעתו מאוד בחוזקה. אזי ישפיל נפשו לה' ויתחנן לו במחשבתו לרחם עליו ברחמיו המרובים כרחם אב על בנים הנמשכים ממוחו. הרי אמרנו שנשמת כל ישראל תשרה-- נשמת כל ישראל נמשכה ממחשבתו וחוכמתו יתברך, ואיהו חכים ולא בחכמה ידיעא, אז הוא אבא שלנו. אז אם אתה לא מצליח לדחות את המחשבות, תעצור באמצע התפילה ובמחשבה תתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לך. וככה ירחם ה' על נפשו, על נפש שלי, הנמשכת מאתו יתברך להצילה ממים הזדונים ולמענו יעשה כי חלק ה' ממש עמו, ואנחנו חלק שלו, אז הקדוש ברוך הוא יעשה למענו. מה פירוש יעשה למענו? שזה שני פירושים. או בגלל שאנא אני הבן שלו, לכן הקדוש ברוך הוא יעשה למעני, למענו יעשה למען האדם שמבקש או הפוך. היות והקדוש ברוך הוא אבא שלנו, אז הקדוש ברוך הוא בשביל הנחת שלו, בשביל עצמו-

1:02:02 דובר 6 בשביל ה'.

1:02:03 דובר 2 בשביל עצמו הוא יוציא לנו את ה-- את המחשבות. אז שלושת הפרקים האחרונים מכ"ו עד כ"ח, שלושה פרקים שאדמו"ר הזקן נתן ארבע עצות איך להיות תמיד בשמחה בכל מצב. אדמו"ר הזקן חילק ש-- המצ-- הדברים שיכולים לגרום לאדם לעצבות זה באופן כללי שני דברים, או גשמיות או רוחניות. הדברים הרוחניים שיכולים לגרום לעצ-לעצבות, גם את זה הוא חילק לשני דברים, או מעבירות או מהרהורי תאוות, ואת ההרהורי תאוות הוא עוד פעם חילק לשתי-- לשני דברים, או בשעת העסק או בשעת התפילה. אבל בזה גמרנו. אלו ארבעת הדברים שיכולים לגרום לאדם לעצבות ואם הוא ילמד את הפרקים האלה, לפחות יזכור את כללות התוכן מה כתוב בהם וכל פעם שהוא נופל בעצבות הוא יחשוב רגע, מה נעצוב עכשיו? מגשמיות? מרוחניות? מעבירות? בשעת העסק? בשעת התפילה? זהו, אין יותר. זה רק ארבעה דברים ולכל אחד יש עצה פשוטה, אז הוא פשוט אף פעם לא יהיה עצוב.

1:03:14 דובר 6 וואו. אז הבה.

1:03:17 דובר 2 כולה ארבעה דברים.

1:03:19 דובר 6 צריך לזכור את הפתרון.

1:03:20 דובר 2 אה? לחזור?

1:03:23 דובר 6 כן.

1:03:23 דובר 2 אם אדם יש לו עצבות מעניינים גשמיים, שגשמי זהו כל מה שאמרנו, בנים, בריאות, פרנסה, כל ענייני האדם, אז הוא צריך להזכיר לעצמו: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח". זה שהקדוש ברוך הוא מוכיח זה בגלל שהוא אוהב אותי, כמו שמוסבר שם באריכות הפרטים בזה. אם אדם יש לו, אה, עצבות מזה שהוא עשה עבירות, הוא צריך להזכיר לעצמו שהזמן ל-לעצבות על-- הזמן לתשובה זה בקריאת שמע של הלילה, והלא עכשיו באמצע היום. אם זה בא לך באמצע היום, זה בא מהנפש הבהמית, לא מהנפש האלקית. עזוב, דחה את זה לאחר כך. אם זה, אה, הרה-- עצבות מזה שהוא מגושם וזה בא אצלו, העצבות הזאת מגיעה לו סתם ככה באמצע היום, צריך להזכיר לעצמו: הוא לא צדיק, הוא בינוני. אדרבה, זאת עבודת ה' שלו. צריך להיות בשמחה מזה, לא בעצבות. כן? ואם באה אותה מחשבה בשעת התפילה, אז צריך להזכיר לעצמו: רגע, זה שיש לי כזאת מחשבה זה בגלל שאני מתאמץ בתפילה. זה לא סימן רע, זה סימן טוב. כן? ואם זה לא מצליח לי, כן? אז בסך הכול יש ארבע סיבות. אה, ותחשבו על זה, צריך להתבונן בזה. אין יותר, כמה שלא תנסה לחשוב, אני ניסיתי. צריך להתבונן בזה. אין באמת שום סיבה נוספת לאדם ל-להיות בעצבות. אין. לא קיים. אלו ארבע סיבות. אז כל פעם שאדם נופל לו איזשהו... וברגע שאדם, איך אומר בתחילת פרק כ"ו, בתחילת פרק כ"ו, כשיש לאדם איזושהי עצבות, נמיכות רוח, הוא לא יכול עכשיו לנצח את היצר. הוא לא יכול. תבוא לידו עבירה, הוא לא יעמוד בזה, הוא ייפול. איך הוא יהיה בשמחה? בבקשה. יש לך אחת, שתיים, שלוש, ארבע סיבות לעצבות.

1:05:18 דובר 2 תחליט. תחשוב רגע מה גורם לך עכשיו לעצבות. תיזכר מה אתה צריך לעשות ותהיה בשמחה. אז לכאורה, אה?

1:05:32 דובר 7 נשמע פשוט.

1:05:34 דובר 2 ה-ה-ה...

1:05:34 דובר 7 לכאורה.

1:05:35 דובר 2 הרי ספ-- עוד פעם, ה-ה-ה-הספר תניא הוא ספר של בינוניים, לא ספר של צדיקים. ספר התניא בא ללמד אותנו דברים פשוטים, בא לדבר אלינו בגובה העיניים מה שנקרא. ספר התניא מלמד איך כל יהודי יכול להגיע בקלות כ-כ-, הוא מיוסד על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד". התורה אומרת, התורה, תורה שבכתב, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו כותב בתורה "קרוב אליך". מי זה אליך? למי, למי משה רבינו נתן את התורה? "קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך". ומה קרוב לפ-- מה קרוב אליך? לא, אני לא... אז מה זה קרוב אליך? פסוק, פסוק אחד לפני כן. "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום", כל התורה כולה. אומרת, אומרת, אומר הקדוש ברוך הוא. אומר משה רבינו שכל חמישה חומשי תורה, כל תרי"ג מצוות, "קרוב אליך הדבר". למה הוא אומר? איך זה קרוב מאוד? מסביר הרבי, אדמו"ר הזקן בתניא, פשוט מאוד. רק תזכיר לעצמך שאתה יהודי, שיש לך כוח מסירות נפש ותהיה בשמחה. זהו. נו, אז מה חסר?

1:06:57 דובר 7 פרק כ"ט.

1:06:58 דובר 2 אני רואה שיש אחר כך עוד פרק, אבל גמרנו להסביר את כל התניא, לא? מה, תניא זה איך לעבוד את ה', נכון? מה זה תניא? תניא זה ספר שמסביר איך לעבוד את ה'. איך עובדים את ה'? על ידי שאני מזכיר לעצמי שאני יהודי ואני אהיה בשמחה. גמרנו להסביר? גמרנו. נגמר התניא? לא. זאת אומרת שלא גמרנו להסביר. מה עוד לא הסברנו? בתחילת פרק כ"ו בתניא הוא אמר שלעצלות וכבדות יש שתי סיבות, לא סיבה אחת. מה שמפיל את האדם שהוא לא יכול להילחם ביצר זה עצלות וכבדות. כן? אבל יש שני דברים שיכולים לגרום לאדם לעצלות, לעצלות וכבדות. אחד, הוא עצוב. אז אם זה, את זה סגרנו, את הפינה הזאת סגרנו. מה היה הדבר השני?

1:08:04 דובר 7 כבדות.

1:08:04 דובר 2 לא. עצלות וכבדות...

1:08:06 דובר 7 אה, זה אחד.

1:08:07 דובר 2 עצלות זה... שני דברים, אבל עצלות וכבדות נגרמות משני דברים. אחד זה עצבות. מה השני? עצבות וטמטום הלב. קראנו את זה. אז בפרקים הבאים, אה, כ"ט עד ל"א. כ"ט, ל', ל"א והלאה. עצות לטמטום הלב. מה עושים עם אדם שיש לו טמטום הלב? מה זה טמטום הלב?

1:08:37 דובר 7 מה זה?

1:08:38 דובר 2 אה?

1:08:39 דובר 7 כן, מה זה?

1:08:41 דובר 2 מה זה מטומטם?

1:08:44 דובר 7 הוא רוצה-

1:08:44 דובר 2 לא, לא מדבר על, אה, ב-בסלנג.

1:08:47 דובר 7 מאוד מאוד.

1:08:47 דובר 2 אה?

1:08:48 דובר 7 כשהוא רוצה משהו מאוד מאוד.

1:08:51 דובר 8 תנו לי ל... לקבל.

1:08:55 דובר 2 יש לשון במשנה, אה, בצק, בצק מטומטם.

1:09:01 דובר 7 וואו.

1:09:01 דובר 2 מה זה בצק מטומטם?

1:09:02 דובר 7 מטומטם או מטומטמן?

1:09:04 דובר 2 ממ?

1:09:04 דובר 7 עם מ' או עם נ' בסוף?

1:09:05 דובר 2 עם מ'. מטומטם, כן. אטום, אטום, סתום.

1:09:10 דובר 7 אטום.

1:09:11 דובר 2 לש אותו והוא כולו כזה גוש אחד.

1:09:14 דובר 7 לא תפח.

1:09:15 דובר 2 לא תפח, כן, תפח. הוא גוש אחד. אין בו, אין בו פרטים. אי אפשר, אה, אי אפשר להיכנס בפנים, הוא, הוא אטום. מטומטם פירוש הדבר אטום. מה זה טומטום?

1:09:30 דובר 7 טוב, אז נגיד לתלמידים-

1:09:31 דובר 2 ב-ב-בלשון המשנה, בלשון המשנה מה זה טומטום? יש ב-ב-בזה נקרא, יש, אה, אדם רגיל, טומטום ואנדרוגינוס. אנדרוגינוס זה אחד שיש לו איברי מין גם של זכר וגם של נקבה. טומטום זה אחד שאין לו איברי מין לא של זכר ולא של נקבה. כנראה שיש כזה דבר או שהיה פעם, לא יודע. מכוסה. מטומטם זה מכוסה, לא נכנס. מה פירוש טמטום הלב? הלב מטומטם.

1:10:04 דובר 7 כן, לפעמים אומרים לטומטם סתום. כאילו אתה לא בעניין.

1:10:08 דובר 2 סתום. זה סתום. מטומטם זה סתום.

1:10:10 דובר 7 כן.

1:10:10 דובר 2 אור ה' לא חודר.

1:10:13 דובר 8 מדברים על השכל, לא על הלב.

1:10:14 דובר 7 מה?

1:10:16 דובר 8 שטויות.

1:10:16 דובר 2 טמטום הלב. אה, אה, אתם מדברים ב-ב...

1:10:18 דובר 7 יש אנשים-

1:10:19 דובר 2 אמרתי, אמרתי לא, לא, לא בסלנג של העולם. מדבר בלשון... אנחנו מ-מ-מדברים בתורה, לא מדברים ב-ב-בזה.

1:10:25 דובר 7 זה הטומאה, לא הטומאה.

1:10:27 דובר 8 לא משנה, אבל הטמטום.

1:10:28 דובר 2 יש גם דבר שנקרא טמטום המוח. זה לא בתניא ויש לזה סיבה. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו.

1:10:32 דובר 7 בהקשר למוח.

1:10:34 דובר 2 יש-

1:10:35 דובר 7 אה, יש טמטום המוח.

1:10:36 דובר 2 ...הנפש האלקית, איפה היא נמצאת? אמרנו, במוח.

1:10:41 דובר 7 אמרנו, אמרנו.

1:10:43 דובר 2 עבודת ה' זה שהנפש האלקית לא רק תשלוט, אלא תחדור בתוך הלב ותהפוך את הלב כמו שראינו בכמה מקומות. אבל אם הלב סתום, כמה שהוא מתבונן, הבן אדם יושב ללמוד חסידות, מתייגע, מתפלל, מתאמץ, הולך למקווה, נותן צדקה. אה, איך אומרים, מתלבש בצניעות, לא יודע מה. מוסר את נפשו. לא נכנס בלב שום כלום. מה לעשות? יש שם איזשהו מכסה.

1:11:21 דובר 7 סיפור.

1:11:22 דובר 2 שלא נותנת לאור ה-השכל לחדור בתוך רגש הלב. זה מחלה. כמו שיש מחלות גשמיות, יש מחלות רוחניות. זה מחלה רוחנית שנקראת טמטום הלב, ולמחלה הזאת צריך לרפא אותה, וכדי לרפא אותה לומדים את פרקים כ"ט, ל', ל"א בתניא.

1:11:49 דובר 7 וואו, יפה. שמה אני מחכה לשבוע הבא.