לקוטי אמרים פרק כ"ג · תשפ"ה

00:00 דובר 1 טוב, אנחנו פרק כ"ג. אה, אדמו"ר הזקן מתחיל את הפרק הזה במילים "ועם כל הנ"ל יובן ויבואר היטב", זאת אומרת, עם מה שהסברנו קודם, מובן מה שאנחנו רוצים לומר.

00:22 דובר 2 את רוצה מזגן?

00:23 דובר 6 לא, אבל צריך אוויר, יש, יש לי.

00:27 דובר 2 הנה האוויר.

00:28 דובר 6 יש משהו, אתה רוצה עם רשת או?

00:35 דובר 2 לילה. יש לנו כבר יתושים, יותר מדי יתושים.

00:49 דובר 1 מה זה כל הנ"ל? למה הוא מ-מ-מ אומר כל הנ"ל? מה הוא מתכוון? מה הסברנו קודם? ועם כל הנ"ל, כל מה שהסברנו קודם, יובן מה שכתוב בזוהר. מה זה כל הנ"ל?

01:06 דובר 2 פרק כ"ב.

01:08 דובר 1 כל מה שהסברנו בפרקים כ', כ"א, כ"ב. זה עכשיו. עכשיו אפשר להתחיל להסביר את העניין. א-איפה אנחנו אוחזים? אחרי שהסבירו בפרקים בתחילת העניין, פרקים י"ח, י"ט, הוא הסביר שלכל יהודי יש נפש אלוקית, ונפש אלוקית, יש לו, יש לו אהבה מסותרת. וכשמעמידים את האדם בניסיון בדבר אמונה, אז ה-ה-הנפש האלוקית מייד מגיבה, מייד מתפרצת. ברגע שמעמידים אדם: אם אתה תתנצר, תמיר את דתך, אז הוא מייד, כל הנפש האלוקית שלו מתגייסת, נעמדת על הרגליים האחוריות, מתפרצת, והוא לא יכול לעשות את זה. זה לא דבר מודע ולא דבר שהוא יכול לש-לשלוט בו. ברגע שהנפש האלוקית מתעוררת אז הוא לא יעשה שום עבירה. הוא לא יעשה, הוא לא יעבור, הוא לא יעזור, לא יעבוד עבודה זרה, לא יתנצר, לא ימיר את דתו. הנפש האלוקית תתעורר, הוא ימות ולא יעשה את זה. זה מה שאמר פרק י"ח, י"ט. לכל יהודי יש אהבה מסותרת. מה פירוש אהבה מסותרת? אהבה מסותרת זה שלכל יהודי יש טבע כזה של נשמה אלוקית, ויש לה מין כזה טבע שכאשר מנסים להעביר אותו על דתו הוא, הוא לא יכול. זה מתעורר והוא לא יכול. מה זה עוזר לנו? הרי לא כל יום הם מעמידים אדם ב-ב-בניסיון בדבר אמונה. מה עוזר לנו שיש לנו נפש אלוקית שכשמעמידים אותו, חס ושלום, כמה אנשים זוכים, במירכאות, שיעמידו אותם בניסיון כזה? זה לא קורה לכל אחד. איך? איך גורמים לאהבת השם העצומה הזאת להתעורר, לחיות איתה ב-ב-ב-ביום יום, בשוטף, מה שנקרא. אז הרבי אמר שכדי להבין את זה צריך להסביר איך בעצם כל אחת ואחת מהמצוות היא פרט במצוות אנוכי ה' אלוקיך, לא יהיה לך. אנוכי ה' אלוקיך זה מצווה להאמין

03:23 דובר 1 בה'. לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי זה מצווה שאסור לכפור. אומר אדמו"ר הזקן שכל מצוות עשה הם פרטים במצוות אחדות ה', במצוות אנוכי ה' אלוקיך, וכל מצוות לא תעשה הם למעשה פרטים בלא יהיה לך. פרטים של איסור כפירה. אז אם עכשיו יש מוסי-- אני סתם חי, חי בעולם עכשיו, וזה מול העיניים ומזדמן לי לעשות איזושהי עבירה, עבירה קטנה כזאתי, לא משהו. עבירות שאדם דש בעקביו. אם אני עכשיו באותו רגע אני אחשוב על זה שכשאני אעבור את העבירה הזאת, נגיד משהו קטן, העבירה הזאתי זה בדיוק אותו דבר כמו כפירה בעבודה זרה, אני לא אעשה את זה. הנפש האלוקית לא תיתן לי לעשות את זה. היא תתעורר ואני פשוט לא אוכל לעשות את העבירה הזאתי. אותו דבר זה מצוות עשה. יש מצוות עשה. זה מתעצל, קשה לי. כן? צריך ל-להגיד קריאת שמע על המיטה ואני כבר מאוד עייף. אה... מקצר רעיון. כן? צריך להגיד את התהילים ולא יודע מה. כן, יש איזו מצווה, מצוות עשה שקשה לו לעשות אותה. אם כשהוא מגיע ל-לנקודת השבר הזאת, הוא יזכור, יזכיר לעצמו שבעצם, תדע לך, אתה יודע מה הוא אומר לעצמו, תדע לך, ה-ה-הדבר הקטן הזה זה אחדות השם. זה לא כמו אחדות השם. המצווה הזאת היא, היא אנוכי ה' אלוקיך. אז הוא יתעורר מיד ב-ב-בחיות עצומה והוא כן יעשה את זה. זאת אומרת, ה-ה-- אם נצליח להסביר שכל אחת ואחת מהמצוות היא ממש בפועל אותו דבר כמו אנוכי ולא יהיה לך, אז מה שיאיר את האהבה המסותרת זה לא רק ניסיון באמונה, ב-באמונה, אלא כל מצווה ומצווה תהיה בשבילו ניסיון באמו-אמו-- באמונה, ועל כל מצווה ומצווה זה

05:38 דובר 1 יתעורר. והאהבה המסותרת הזאת יש לה כוח עצום. כשזה יתעורר, הוא, הוא יקיים את כל המצוות, הוא לא יעשה עבירות. כן? זה מה שרוצים להסביר. תראה, במה-- כדי להסביר את זה, אז קודם כל צריך להסביר. כדי להסביר שכל המצוות הם פרטים במצוות, אה, אה, ייחוד השם, אז צריך להסביר קודם כל מה, מה זה י-יח-- מה זה אמונה בייחוד-- אחדות השם, בייחוד השם, ומה זה עניין של כפירה. כן? מה זה יסביר? מה זה, מה זה אחדות השם ומה זה כפירה? אחדות השם פירוש שאין עוד מלבדו, רק הקדוש ברוך הוא נמצא בעולם וכל העולמות בטלים, בטלים אליו לגמרי. ושאני רואה את העולם...

06:29 דובר 7 אנחנו צריכים כל שי-- כל יום נראה לי לשמוע את השיעורים האלה, כל יום ככה לפני שהולכים לבית ספר לשמוע ככה כל, כל יום. ואז זה ייכנס ככה טוב ככה.

06:37 דובר 1 ושאני רואה מציאות של עולם, זה לא אומר שהעולם באמת קיים. האמת היא שהקדוש ברוך הוא מהווה את העולם כל רגע מאין ליש מחדש, וממילא זה, שזה המציאות שאני רואה, זה מציאות שעכשיו הקדוש ברוך הוא מחיה את זה ו-ולכן זה נמצא. זה נמצא כי יש פה איזשהו משהו שמחיה אותו. זה לא הוא בפני עצמו נמצא, העולם. הקדוש ברוך הוא מחיה אותו, אכן זה נמצא. ה-המציאות של העולם בטלה למי ש-- ולא רק זה, אלא דבר ה' שמחיה את העולמות מאין ליש כל רגע, הוא עצמו, הוא לא נפרד והוא כלול במקורו ואין לו שום חשיבות. אז מה המשמעות? מ-מהו האמונה באחדות ה'? לא כמו שהעולם חושבים. העולם חושבים, מה זה אמונה באחדות ה'? מה זה להאמין שה' הוא אחד? שאין שני. ככה העולם מבינים. מה זה להאמין ש-- בא-- אמונה באחדות ה'? אני מאמין שה' הוא רק אחד. מה פירוש? שהוא לא שני. כ-ככה כולם מסבירים. נכון? הרי אדמו"ר הזקן מסביר: לא, זה בכלל לא העניין. מישהו יעלה על דעתו ו-- איך הוא אמר שם בהתחלת, אה, אה, התחלת הפרק הקודם? מ-- כ-כתוב, אה, אה, נו. "כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". מה זה מתחת לארץ? כתוב שמתחת לארץ יש מי תהום. יש את הארץ ומתחת יש מי תהום. מובא בגמרא בכמה מקומות. אז מה אדם יחשוב? לכאורה יש הקדוש ברוך הוא בשמיים והוא יכול לחשוב, אוי, אולי יש עוד אחד שנמצא ב-ב-בתהום מתחת לארץ. מ-מי יחשוב כזה דבר? אין. אף, אף, אף אחד בר דעת לא יחשוב כזה דבר. אלא מה באה האמונה לומר, שצריך להאמין בה' אחד, אחדות ה'? לא שאין

08:39 דובר 1 עוד אלוקים, אלא שאין עוד. אין עוד שום דבר. שכל מציאות העולם זה הוא. זה הפירוש אחדות ה'. איי, אז למה אני רואה את העולם למציאות? כי ה-הדבר הזה מסתירים אותו ממני. הסיבה שהעולם נראה לי כאילו מציאות עצמאית, זה לא בגלל שהוא באמת מציאות עצמאית. זה בגלל שהקדוש ברוך הוא מסתיר ממני את האמת. כן? ממילא מה ההבדל בין קדושה לבין קליפות וסטרא אחרא? קדושה זה דבר כזה שהוא בטל לקדוש ברוך הוא. הוא מרגיש את הקדוש ברוך הוא, הוא, הוא, הוא מבין ומרגיש את המציאות האמיתית, וקליפות וסטרא אחרא זה כאלה שלא מרגישים את המציאות האמיתית, שהם דבר בפני עצמו. כן? זה כל ההבדל. ממ? אומר אדמו"ר הזקן: "ועם כל הנ"ל יובן ויבואר בתוספת ביאור" מה שאמרו בזוהר, "דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, ובתיקונים פירשו דרמ"ח פיקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא". על פי ההסבר הזה שכל העולם-- האמת היא שהעולם בטל לאלוקות, וזה ש-- ואלו שלא בטלים לאלוקות, למה? זה לא בגלל שהם לא בטלים, באמת לא בטלים. בגלל שהם מפ-- לא מרגישים. מה פירוש כפירה? שהוא, שהוא לא מרגיש, שהוא לא-- ש-שמוסתר ממנו האלוקות. כל ההבדל בין קדושה לקליפה זה גילוי והעלם. קדושה, האלוקות בגילוי, וקליפה, האלוקות בהעלם. זה כל ההבדל. אם ככה, בעצם זה ההבדל בין תורה ומצוות לכל העולם. מה זה תורה ומצוות? תורה זה מה שהקדוש ברוך הוא מבין וחושב ורוצה. מצוות-- סליחה, תורה זה מה שהקדוש ברוך הוא כביכול מבין ורוצה. מצוות זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. תורה ומצוות זה הוא, זה הוא בגילוי. הנה, זה מה שהוא מבין. הנה, זה מה שהוא רוצה.

11:00 דובר 8 אבל יש הרבה רמות. אה, אנחנו קוראים את התורה את הפשט, אז צריך לדעת ללמוד.

11:06 דובר 1 באופן כללי, מה עניינה של התורה? חוכמתו של הקדוש ברוך הוא. ככה הוא מבין. מה זה המצוות? ככה הוא רוצה. כשמסתכלים על כל דבר אחר בעולם, כל, כל דבר. רוח, שמש, שולחן, בית, בן אדם, בעל חיים. אתה רואה עליו משהו שהקדוש ברוך הוא רוצה או מבין? אתה לא רואה שום דבר. העלם והסתר. כן? נמצא שתורה ומצוות זה גילוי רצונו של הקדוש ברוך הוא, וכל שאר העולם זה העלם והסתר וקליפות וטומאה. פשוט. נכון? אז העניין של אנכי ולא יהיה לך זה לא נוגע רק לעניין של המצווה של אנכי ולא יהיה לך, אלא זה התוכן של כל התורה ושל כל המצוות. מה התוכן של אנכי? ביטול לאלוקות. מה מורגש? מה רואים? רק רצון ה'. אין עוד מלבדו. מה זה כל התורה והמצוות? מה-- ה' מבין, מה ה' רוצה. זה, זה עוד פעם אותו דבר. כן. מה פירוש כפירה? שהוא לא מרגיש את האלוקות, שמוסתר אצלו האלוקות. כן, שהוא רחוק מאלוקות, הוא מרגיש את עצמו נפרד. מ-מה זה כל המצוות לא תעשה? שהוא מפריד את עצמו מאלוקות. כן? אז אומר, זה מה שאדמו"ר הזקן, עם כל ה... אחרי שהבנו מה העניין של אחדות ה', ועם כל זה יובן ויבואר בתוספת ביאור מה שאמרו בזוהר שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. התורה והקדוש ברוך הוא זה דבר אחד. מדוע? כי התורה מגלה את-את חוכמתו. זה מגלה, והיא-- התורה היא חוכמתו. זה לא מגלה את חוכמתו, היא חוכמתו. אז זה דבר אחד איתו, אוקיי? כמו שבאדם אני והחוכמה שלי זה דבר אחד. אם התורה זה החוכמה שלו, זה-זה הוא בעצמו. ובתיקונים פירשו דרמ"ח פיקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא. אז יש, אה,

13:16 דובר 1 ספר הזוהר ויש תיקוני זוהר. מכירים? מכירות?

13:22 דובר 9 מה ההבדל?

13:23 דובר 1 אמ, אין הבדל. לא הבדל גדול על כל פנים. אה, שניהם, אה, אה, התגלו והודפסו באותו זמן, באותו בית דפוס על ידי אותו מדפיס באותה שנה. זוהר ותיקוני זוהר. שניהם נכתבו על ידי רשב"י. אה, הם הודפסו מלכתחילה בתור שני ספרים נפר-- שונים. זאת אומרת רשב"י כתב שני ספרים, ספר שנקרא זוהר וספר שנקרא תיקוני זוהר.

13:56 דובר 9 יש שלמות לתיקון הזה?

14:00 דובר 1 ספר הזוהר הולך, אה, בעיקר על פרשיות התורה לפי הסדר, ותיקוני זוהר הולך על הפסוק הראשון בספר בראשית. שבעים, שבעים דרשות על הפסוק הראשון בספר בראשית.

14:16 דובר 9 ספר שלם כאילו על פסוק כזה?

14:18 דובר 10 איזה יפה.

14:22 דובר 9 וואו.

14:22 דובר 1 אולי נלמד פה פעם את האחד, שתיים הראשונים. מאוד מעניין.

14:25 דובר 9 מאוד.

14:25 דובר 1 כן, אפשר להבין. רשב"י מסביר, זה פירוש ראשון. עוד כל פירוש משהו אחר לגמרי. שבעים פירושים על פי קבלה על הפסוק הראשון בספר בראשית. אז, אה, אז בזוהר כתוב שהתורה היא אחד עם הקדוש ברוך הוא. בתיקוני זוהר כתוב שהמצוות הם אחד עם הקדוש ברוך הוא. ואדמו"ר הזקן מ-מתבטא לגבי הזוהר, אומר, "אמרו בזוהר", ולגבי תיקוני זוהר אומר, "פירשו בתיקונים". מה ההבדל בין אמרו לבין פירשו? אמרו זה, זה מה שאמרו. פירשו זה פירשו את מה שאמרו.

15:05 דובר 9 מי זה אמרו?

15:06 דובר 1 אמרו רשב"י. מי זה אמרו בזוהר? אמרו בזוהר זה רשב"י. מה זה פירשו? זה גם רשב"י. רשב"י פירש בתיקוני זוהר את מה שהוא אמר בזוהר עצמו. זאת אומרת, בזוהר עצמו רשב"י אומר שהתורה מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא. בתיקוני זוהר הוא מפרש את דבריו שלא רק התורה, אלא גם המצוות הן אחד עם הקדוש ברוך הוא. למה זה פירוש? וזה לא בדיוק אותו דבר. אז הוא מסביר כאן, אדמו"ר הזקן מתחיל להסביר את ההבדל שבין תורה למצוות. אבל לפני כן, תכף ניכנס לזה. בשורה הראשונה של הפרק: "ועם כל הנ"ל יובן ויבואר היטב בתוספת ביאור" שהתורה והמצוות הם אחד עם הקדוש ברוך הוא. למה זה בתוספת ביאור? הרי פה כבר הסברנו את זה קודם. אם אומרים שמשהו מוסבר בפרק כתוספת, זאת אומרת שאדמו"ר הזקן אומר כבר: "כבר הסברתי לכם את זה קודם".

16:05 דובר 9 לא, הוא יסביר. הוא יסביר יותר.

16:07 דובר 1 תוספת ביאור. תוספת. כי הסברתי לכם עד עכשיו משהו. אני רוצה להסביר לכם את זה עכשיו עוד עם תוספת. זה לא בדיוק היה בפרקים האחרונים, אבל בפרק ה' בתניא שם כתוב שעל ידי לימוד התורה אז האדם מתאחד עם הקדוש ברוך הוא הרבה יותר מאשר על ידי מצוות. עד שעל ידי לימוד התורה מוחו וליבו נעשים אחד עם הקדוש ברוך הוא באופן שאין ייחוד כמוהו ולא כערכו נמצא בגשמיות כלל להיות לאחדים מיוחדים ממש מכל צד ופינה. זה הלשון שם. אז אדמו"ר הזקן אומר פה על פי הביאור, על פי הנ"ל, מה שהסברנו כאן בעניין אחדות השם, אז יובן מה שלגבי התורה והמצוות כשאדם מתייחד עם הקדוש ברוך הוא בתוספת ביאור יותר ממה שהסברתי שם. נכון שבפרק ה' בתניא כבר הסברנו שעל ידי לימוד התורה אדם מתאחד עם הקדוש ברוך הוא בתכלית השלמות, אבל מה שהוסבר פה זה לאין ערוך יותר בתכלית השלמות. אז בואו נראה איך אנחנו על ידי כל מצווה מתאחדים עם הקדוש ברוך הוא. זה פה היה. עד פה היה העניין הכללי. עכשיו מתחילים ללמוד את הפרק עצמו. מסביר ככה. לפי... למה המצוות נקראות, אה, אברי המלך? ולמה על ידי המצוות מתאחדים עם הקדוש ברוך הוא? לפי: המצוות הן פנימיות רצון העליון וחפצו האמיתי. כאשר אדם רוצה משהו, אז יש את רצונו וחפצו האמיתי ויש דברים שהם רק חיצוניות רצונו. כן, אני עכשיו רוצה להיות ער, אז לכן אני שותה קפה. אז אני שותה קפה, זה חיצוניות הרצון. הפנימיות של הרצון זה להיות ער. כן, זה התכלית. אז כשהקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות, מה פנימיות, פנימיות הרצון? בשביל מה הוא ברא את העולמות? בשביל

18:10 דובר 1 שיהודים יקיימו מצוות. אז קיום המצוות זה פנימיות הרצון. מה זה חיצוניות הרצון של הקדוש ברוך הוא?

18:17 דובר 9 בריאת העולם.

18:18 דובר 1 בריאת העולם. כל העולם כולו ממה הוא חי? מה מקיים? מה מחיה את העולם? חיצוניות הרצון של הקדוש ברוך הוא. מה מחיה את המצוות? פנימיות הרצון של הקדוש ברוך הוא. המצוות הן פנימיות רצון העליון וחפצו האמיתי שהוא מלובש בכל עולמות. זאת אומרת, בכל העולמות מלובש רצונו, אבל בכל העולמות זה חיצוניות רצונו ובמצוות זה פנימיות רצונו. אה, להחיותם. כי כל חיותם ושפעם של העולמות תלוי במעשי המצוות של התחתונים. כנודע, נמצא שמעשי המצוות וקיומן הוא לבוש פנימי לפנימיות רצון העליון. זאת אומרת, כשאדם מקיים מצווה, אז עכשיו במצווה שאדם מקיים מתלבש הרצון של הקדוש ברוך הוא. נכון? בסתם קיום העולם פנימיות הרצון לא מתלבש. סתם בקיום העולמות מתלבש רק חיצוניות הרצון. איפה פנימיות הרצון של הקדוש ברוך הוא נמצא מתלבש, מתגלה? רק בקיום המצוות. שממעשה זה, ממעשה המצווה נמשך אור וחיות הרצון העליון, פנימיות הרצון להתלבש בעולמות. ולכן נקראים, נקראות המצוות—

19:47 דובר 9 שלום רב. ברוכה הבאה. שבוע שעבר יום שישי.

19:52 דובר 1 ברוך אתה מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

19:55 דובר 9 שבוע שעבר, שישי.

19:56 דובר 11 טוב.

19:57 דובר 9 אה, שבוע שעבר.

19:58 דובר 11 כן.

19:59 דובר 9 אה, עכשיו אני חוזרת ללימודים. איפה היית?

20:03 דובר 11 בירושלים.

20:05 דובר 9 ברוך.

20:05 דובר 11 בירושלים. לא, במכללת ירושלים.

20:08 דובר 9 אה.

20:10 דובר 1 לכן נקראות המצוות אברי דמלכא, דרך משל. המצוות נקראות אברי המלך. זה דיוק נפלא. כמו שאברי גוף האדם הם לבוש לנפשו ובטלים אליה לגמרי מכל וכל. איפה רואים שהאיברים בטלים לגוף? כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפשוט ידו, רגלו, נשמעות לרצונו תכף ומיד, בלי שום ציווי ואמירה להם ובלי שום שהייה כלל, אלא כרגע ממש כשעלה ברצונו. בטוח? נכון מה כתוב פה?

20:55 דובר 11 תלוי באיזה מצב האיברים נמצאים.

20:59 דובר 1 אה, בוא ננסה לחשוב על איברים שזה לא ככה.

21:04 דובר 11 המוח.

21:05 דובר 9 הלב.

21:06 דובר 11 האוזן.

21:06 דובר 9 לזוז, להזיז את האוזן. איפה

21:09 דובר 11 כן, כן.

21:12 דובר 9 רוצה עוד פעם?

21:13 דובר 1 אני יכול להזיז את האוזניים.

21:15 דובר 9 כן.

21:18 דובר 1 בלב אי אפשר לשלוט. אדם רוצה לעצור את הלב שלו, שיעבוד יותר מהר. אין שום שליטה. הלב לא בטל לרצון הנפש. כן? הריאות, רוצה להפסיק לנשום, רוצה להתאבד, להפסיק לנשום. הוא לא יכול. הריאות לא בטלות לרצון הנפש. הקיבה, כל מערכת העיכול, כל האיברים הפנימיים לא בטלים לרצון הנפש. האיברים הפנימיים חיים מהנפש, אבל הם לא בטלים אליה. מי בטל אל הנפש? רק האיברים החיצוניים. פלא פלאים. ובאמת רואים שכשחז"ל מונים את האיברים, יש במשנה רשימה של האיברים. אין שם לב, כבד לא נמצא. רק האיברים שאפשר להזיז אותם בלבד. מדוע?

22:17 דובר 11 אוזניים.

22:18 דובר 1 אה? אני חושב שכן.

22:22 דובר 9 אולי כשיבוא המשיח כולנו נוכל.

22:25 דובר 1 לא, זה... לא בזיז... לא, זה שאדם לא יכול להזיז אותם בדרך כלל בגלל שאין סיבה מיוחדת לעשות את זה, אז זה שריר שלא מתאמנים עליו, אבל כשמתאמנים אז אפשר.

22:37 דובר 11 כן, זה...

22:38 דובר 1 כשהייתי, אספר לך סיפור עד כמה זה אפשרי.

22:41 דובר 11 אוקיי.

22:41 דובר 1 בילדותי היה לנו אחד בקיבוץ, ליאון קראו לו. הוא היה צרפתי, ידע להזיז את האוזניים. הוא שיחק איתה, פעם אחת הוא שיחק איתנו, ואה, כאילו היה משחק עם הילדים. קיצור, פעם אחת הוא התגרה בי שהוא יכול להזיז את האוזניים, ואני החלטתי שזה לא עובד ככה. אם הוא יכול, גם אני יכול, והתאמנתי עד שהיום גם אני יכול.

23:10 דובר 9 יאמי. השאלה של

23:11 דובר 11 אתה יכול

23:11 דובר 9 עכשיו במקום.

23:12 דובר 1 אה?

23:13 דובר 9 עכשיו.

23:13 דובר 1 יכול, כן. אני לא רוצה, אבל אני יכול.

23:18 דובר 9 לא, כי מזמן לא...

23:19 דובר 1 תא חזי דאמינא לך. זה לא לעניין עכשיו.

23:23 דובר 11 איזה פחד.

23:24 דובר 9 לא.

23:25 דובר 1 זה בפירוש עניין של אימון, כן, מניסיון אישי. לא יודע אם בגיל מבוגר, אבל בגיל צעיר זה פשוט עניין של אימון.

23:34 דובר 11 מי שזה חשוב לו.

23:36 דובר 1 אבל יש איברים... מה, מה, מדוע זה כך? כי הגדר של איבר, גדר של האיברים זה בדיוק האיבר-- הגדר שלהם, שהם בטלים לרצון הנפש. מה זה איבר? בשביל מה התפקיד של איבר? כל התפקיד של האיברים הוא לאפשר לנפש ל-לפעול בעולם. כל המציאות של היד זה בשביל מה אדם צריך יד? כ-כדי שהוא יוכל-

24:04 דובר 9 לצדקה.

24:07 דובר 1 מבחינת הנפש האלוקית, כדי... מבחינת הנפש האלוקית, כדי שהוא יוכל לאכול. כל ה-ה-המציאות של האיברים, אין להם משהו בפני עצמם. כל המציאות שלהם זה בשביל שהנפש תוכל ל-להת-להת-להתייחד איתם. זאת אומרת, הגדר של איבר, ברגע שיש איבר יש לנפש איפה, איפה להימשך, איפה להתגלות בתוך העולם הזה הגשמי. נכון? אז אומר אדמו"ר הזקן שהמצוות כלפי רצון השם זה בדיוק כמו האיברים לגבי הגוף. ה-ה-המצוות כ-כ-כמו שהגדר של איבר, כל, כל המציאות שלו זה להתבטל לרצון הנפש, ולכן אין דבר כזה שהנפש צריכה לצוות. הנפש לא צריכה לצוות על היד לזוז. היא רוצה, הוא זז, כי כל עניינו זה להתבטל לנפש. כן? גם מצוות לגבי הרצון העליון זה בדיוק אותו דבר. מה זה מצווה? אם הקדוש ברוך הוא לא... אדם לא-לא מקיים מצווה אם הקדוש, מה שהקדוש ברוך הוא לא ביקש. למה, למה היא עכשיו מדליקה נרות? הקדוש ברוך הוא ציווה. אם הקדוש ברוך הוא לא היה מצווה, זה לא היה, זה לא היה קיים, כל המציאות. כל המציאות של מצווה מתחילה ומסתיימת בעניין הזה שעניינה הוא להיות גוף של רצון השם. ולכן כמו שגוף בטל ממילא לנפש, כך בדיוק באותו אופן אז גם המצוות בטלות לרצון העליון. מתאחדות איתו בשמחה כמו שהגוף מתאחד עם הנפש. למרות שמצווה זה דבר גשמי והרצון העליון זה-זה-זה רצון עליון. נכון, הגוף דבר גשמי והנשמה היא דבר רוחני, זה מתחבר, כי כל עניינו זה להתבטל. מובן?

26:02 דובר 9 כן.

26:03 דובר 1 אז מה הוא אומר את הנמשל? כך דרך משל החיות של מעשי המצוות וקיומן הוא בטל לגמרי לגבי רצון העליון המלובש בו ונעשה לו ממש כגוף לנשמה. מה זה החיות של מעשי המצוות?

26:26 דובר 9 האור האלוקי שנמשך.

26:28 דובר 1 מממ?

26:28 דובר 9 האור האלוקי שנמשך.

26:32 דובר 1 כשאדם מקיים מצווה, אומר אדמו"ר הזקן, יש פה איזושהי חיות. המצווה זה דבר גשמי, אבל יש איזושהי חיות שעכשיו מזינה את הדבר הזה. איזו חיות פועלת שיהיה מצווה?

26:48 דובר 9 נפש האלוקית?

26:51 דובר 1 נפש האלוקית אין לה קשר עם העולם הזה. היא לא יודעת איך העולם הזה נראה.

26:56 דובר 9 נפש הבהמית.

26:57 דובר 1 נפש הבהמית. פשוט. אחרי שחושבים על זה רגע זה פשוט.

27:06 דובר 9 מה זאת אומרת?

27:08 דובר 1 מי שמקיים את המצווה בפועל זה הנפש הבהמית. הנפש האלוקית לא יודעת איך מזיזים את האיברים של הגוף. היא לא, לא בקטע. היא חלק אלוק ממעל ממש. גם אחרי שהיא ירדה היא לא-לא-לא-

27:24 דובר 9 היא רוחנית.

27:25 דובר 1 היא רו-רוחנית. גם הנפש הבהמית גם כן רוחנית, אבל הנפש האלוקית אין, אין לה שום... היא לא יודעת מה זה העולם הזה.

27:31 דובר 9 מה הכוונה נפש חיונית?

27:33 דובר 1 נפש החיונית, הנפש הבהמית, הנפש הטבעית. יש לה כל מיני שמות, נפש הצמחית, כל מיני. אפשר לקרוא לה בכל מיני שמות, אבל-אבל ה-ה-הנפש שמחיה את הגוף היא זו שמתבטלת לרצון העליון כגוף לנשמה. על נפש הבהמית דיברנו, אם אתם זוכרים, פרקים ו' ז' ח', שהיא מהקליפות, היא מקליפת נוגה ומהסטרא אחרא. אבל כשאדם מקיים מצווה, הנפש הבהמית שלו עכשיו מחיה את המצווה. היות והיא עכשיו, הנפש הבהמית שלו, היא נהיית כמו גוף לרצון העליון. אומר אדמו"ר הזקן, כן, ממשיך: לא רק הנפש הבהמית. לכן הלבוש החיצון של נפש האלוקית שבאדם המקיים ועושה המצווה. מה זה לבוש? יש לנו שלושה לבושים לנפש האלוקית: מחשבה, דיבור ומעשה. שני הלבושים הפנימיים זה מחשבה ודיבור. הלבוש החיצון השלישי, לבוש המעשה. לבוש המעשה של מי? של נפש האלוקית. בסופו של דבר, כשהנפש הבהמית מקיימת מצווה, היא לא מקיימת את המצווה בגלל שבא לה. היא מקיימת את המצווה בגלל שיש פה נפש אלוקית שעכשיו הצליחה, הצליחה להתגבר עליה ומכתיבה מה, מה לעשות. אז נפש אלוקית בעצמה לא יכולה לפעול. אבל מי מפעיל את הנפש הבהמית? הנפש האלוקית. איזה כוח של הנפש האלוקית מפעיל עכשיו את הנפש הבהמית? כוח המעשה. הוא עושה משהו בידיים, נכון? זה משהו מאוד רוחני שלא יכול להתלבש. אבל כוח המעשה של נפש האלוקית מתלבש בנפש הבהמית. עכשיו ככה. אם הנפש החיונית היא נהיית כגוף לנשמה, מה תגיד על הכוח של נפש האלוקית שמתלבש, והוא לא נהיה כגוף לנשמה? ודאי שגם הוא. כן. הוא מתלבש בחיות של מעשה המצווה, נעשה גם כן כגוף לנשמה. אז לא רק הנפש החיונית, גם כוח המעשה של הנפש האלוקית. הוא בטל אליו לגמרי כמו הנפש החיונית. הוא

29:50 דובר 1 גם הוא לא רק משתתף במצווה, הוא גורם את המצווה. הוא אומר: ועל כן, כלומר מאותה סיבה, לא רק הנפש האלוקית והנפש הבהמית, אלא גם איברי גוף האדם המקיימים המצווה. נו, הם אלו שמקיימים את המצווה בפועל, בהם בוודאי מתלבש הרצון העליון, שכוח ובחינת המעשה של נפש האלוקית מלובש בהם בשעת מעשה בקיום המצווה על ידי נפש הבהמית. אז הם, האיברים של האדם, נעשו גם כן מה? מרכבה ממש לרצון העליון. אז לגבי האיברים הוא כבר לא אומר שהם נעשו כגוף לנשמה. מדוע? מה ההבדל בין החיות של הנפש האלוקית ושל הנפש הבהמית לבין האיברים? מדוע זה נעשה כגוף לנשמה וזה רק מרכבה? מה ההבדל בין גוף ונשמה? מה ההבדל בין גוף לבין מרכבה? הגוף בטל לנשמה, המרכבה בטלה לרוכב, נכון? מה ההבדל? זה אותו דבר. זה אותו ביטול.

31:10 דובר 12 שאני.

31:11 דובר 1 המרכבה מתבטלת לרוכב באותו אופן שהגוף מתבטל לנשמה.

31:16 דובר 12 לא.

31:16 דובר 1 לא. מה לא? איפה החילוק?

31:21 דובר 12 יש לה ישות עצמית או לא?

31:24 דובר 1 למרכבה אין שום ישות עצמית. הוא דומם והוא לא אכפת לו מה עושים איתו.

31:31 דובר 12 והגוף?

31:34 דובר 1 יש הבדל גדול. בגוף זה בדרך ממילא. המרכבה צריך לצוות עליה. האוטו, אם לא תזיז לו את ההגה, הוא לא ידע לאיפה אתה רוצה לנסוע. כן. אתה צריך להגיד לו תיסע לשם. הוא לא יתנגד, הוא לא יעשה משהו אחר. הוא בטל לחלוטין. איך הוא בטל? כמו מרכבה. הוא לא מתאחד איתך. הוא בטל אליך עד כדי כך שאין לו רצון משלו, אבל הוא לא מתאחד איתך. הגוף מתבטל לנשמה באופן של ממילא, לא צריך לצוות עליו, הוא מרגיש מה הנשמה רוצה וזה מה שהוא עושה. לא רק שלא עולה על דעתו לעשות משהו אחר. נו. לא, הוא לא רק שהוא, הוא לא עצמאי, הוא, הוא, הוא מרגיש את הנשמה, הוא מתאחד עם הנשמה, הוא אחד עם הנשמה. הוא מרגיש מה היא רוצה וזה מה שהוא עושה. הוא לא שם, כן. אז הוא אומר ככה, "החיות הרוחנית של הנפש הבהמית, הנפש האלוקית היא, הוא כמו גוף לרצון העליון. הקדוש ברוך הוא רוצה שתהיה מצווה והנפש האלוקית רוצה שתהיה מצווה והנפש החיונית גם רוצה שתהיה מצווה עכשיו, ברגע זה". אז זה מתחבר. אבל הגוף, זה צריך לצוות עליו. אדם לא עושה מצוות בדרך כלל ממילא. הוא אומר לעצמו עכשיו אני צריך לעשות. כן? אז הרצון שלו לעשות הוא ממש גוף ונשמה, אבל העשייה, לגוף צריך לצוות. כן? בסדר? אז הגוף אמנם הוא גם כן, איברים של הגוף בזמן שעת קיום מצווה הם גם כן בטלים, אבל לא כמו גוף לנשמה, רק כמו מרכבה לרוכב. זה גם לא רע. "כגון היד המחלקת צדקה לעניים או עושה מצווה אחרת ורגליים ההולכות לדבר מצווה. ולא רק זה", אלא פה הדגש, "וכן הפה והלשון שמדברים

33:39 דובר 1 דברי תורה והמוח שמהרהר בדברי תורה". אז כאשר מדב-- יש במצוות לימוד תורה שני דברים. יש הבנת התורה, יש מצוות דיבור, ללמוד בדיבור, דיבור בדברי תורה. אדם יכול לומר דברי תורה, אומר תניא, אומר תהילים, לא מבין מילה אחת. לא. אבל הוא אומר, הוא מקיים את המצווה של להגיד, כן, להגיד, הוא הוגה את המילים. יש מצווה של הבנה. אדם לומד תורה בהרהור, הוא לא מוציא בפיו בדיבור, מקיים את המצווה? כן. זה שני דברים שונים. פה הוא מקיים את המצווה של הבנת התורה ופה הוא מקיים את המצווה של הדיבור בדברי תורה. כן? אז כאשר ה... הפה מדבר דברי תורה, אז הפה, למרות שזה דברי תורה ודברי תורה זה עניין של הבנה. אבל הפה שמדבר את דברי תורה, הוא, הוא לא מבין שום דבר, הוא פה. הפה לא מבין שום דבר. אז למה שיהיה בטל? היות ומתגלה בו הרצון העליון, אז הוא מרכבה. הוא לא מתאחד עם הקדוש ברוך הוא כמו גוף לנשמה, אבל הוא מרכבה לרצון העליון גם כן. אותו דבר המוח. יש המוח, מה שהמוח, אה, אה, מבין ומה שהמוח מהרהר. מהרהר זה חושב. חושב זה אותיות. אותיות כבר דיברנו כמה פעמים שזה פעולה. נכון? אז מה שהמוח מבין זה מתאחד, זה כמו גוף לנשמה. מה שהמוח מהרהר במחשבה זה רק כמו מרכבה לרוכב. החומר של המוח זה מתבטל, הוא איבר. איבר. אז כל האיברים של הגוף, אפילו המוח, אה, מתבטלים בשעת מצווה, מתבטלים לרצון אלוקים כמו מרכבה לרוכב. "וזהו שאמרו רז"ל האבות הן הן המרכבה, שכל איבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מענייני עולם הזה, ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם". אצלנו בדרך

36:04 דובר 1 כלל רוב האנשים יש זמן שהם מקיימים מצווה ויש זמן שהם לא מקיימים מצוות. אדם לא מקיים מצוות בלי, לא מקיים מצווה בלי הפסקה. נכון? אז בזמן שאני מקיים מצווה, אז הרצון והנפש החיונית וזה בטלים וה-- וגם האיברים שלי גם כן בטלים. אה, וכשאני לא מקיים מצווה אז הם לא בטלים. אצל האבות, למה חז"ל אמרו האבות הן הן המרכבה, שכל איבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מענייני עולם הזה ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם. אצלנו גם כשאני מקיים מצווה אז עכשיו אוקיי, אז עכשיו היד שמקיימת מצווה, עכשיו המוח חושב את דברי תורה, עכשיו הרגל הולכת לדבר מצווה. אצל האבות כל האיברים כולם בלי הפס-- בלי הפסקה, כל הזמן בלי הפסקה היו מרכבה לרצון העליון. זה דרגה... על כל פנים, עד פה אז הרי-- אז הרי אמר שכד-- ש-- על פי מה שהסברנו בעניין אחדות השם אז יובן איך על ידי תורה ומצוות אדם מתאחד עם הקדוש ברוך הוא בתכלית, שאז אם הוא מתאחד עם הקדוש ברוך הוא בתכלית, וכל ההבדל בין קדושה לסטרא אחרא, בין אנכי ללא יהיה לך, זה עניין של מתאחד בגלוי או לא בגלוי. אז הנה כשאני מקיים מצוות אני מתאחד עם הקדוש ברוך הוא בגלוי. אז עם כל מצווה אני מקיים אנכי, אנכי ה' אלוקיך, כי על ידי כל מצווה אני מתאחד עם הקדוש ברוך הוא. אבל הוא אמר שמה ש-- על ידי מצוות מתאחדים זה רק פירוש לגבי מה שמתאחדים על ידי תורה. נכון? זאת אומרת הוא הולך מלמטה למעלה. אז אם על ידי מצוות האדם לא רק... על ידי קיום כל מצווה, הרצון העליון מתגלה אצל האדם בשלימות ונשמתו

38:23 דובר 1 והנפש הבהמית שלו והאיברים שלו מתאחדים עם האלוקות. נו אז מה זה, מה יותר מזה? אז עכשיו הוא הולך להסביר מה זה בתורה. "המחשבה וההרהור בדברי תורה שבמוח וכוח הדיבור בדברי תורה שבפה, שהם לבושים הפנימיים של נפש האלוקית". מה דיברנו קודם? כל המצוות כולם. מה-- איזה כוח של הנפש האלוקית מתלבש שם? כוח המעשה של הנפש האלוקית. נכון? כשמדברים על דברי תורה, איזה כוחות של הנפש האלוקית, איזה לבושים של הנפש האלוקית מ-מתלבשים בדברי תורה? מחשבה ודיבור. שני הלבושים הפנימיים של נפש האלוקית. "וכל שכן נפש האלוקית עצמה מלובשת בהם". אם ה-- לבושים של הנפש האלוקית מתלבשים, מתייחדים, כל שכן הנפש האלוקית עצמה. "והם כולם", זאת אומרת הנפש האלוקית והלבושים הפנימיים, "בשעת לימוד תורה מיוחדים ממש בייחוד גמור ברצון העליון ולא מרכבה לבד". מה, מרכבה לבד? כשאדם מדבר בדברי תורה, מה הסברנו בסוף הקטע הקודם? אז יש לו את המוח שמהרהר בדברי תורה והפה שמדבר בדברי תורה. ומה המוח והפה? הם...

40:17 דובר 1 הם מרכבה, נכון? הם לא כגוף ונשמה, כאיברים. כן. אבל מה לגבי מה שקורה בתוך המוח והפה? ההבנה והדיבור הם לא רק מרכבה והם לא כמו גוף לנשמה, אלא הם מיוחדים ממש בייחוד גמור. מה ההבדל בין ייחוד כגוף לנשמה, ביטול של גוף ונשמה, לבין ייחוד גמור? זאת אומרת, אדמו"ר הזקן אומר שהלבושים הפנימיים של נפש האלוקית מיוחדים בשעת לימוד תורה עם רצון עליון הרבה יותר מאשר כל שאר המצוות, כל שאר המצוות. מה הייחוד של הנפש עם הרצון העליון כמו גוף ונשמה? בלימוד תורה הנפש האלוקית מתייחדת עם הקדוש ברוך הוא לא רק כמו גוף ונשמה, אלא בייחוד גמור. מה זה ייחוד גמור? מממ? אין פה גוף ונשמה. יש פה רק נשמה, רק הקדוש ברוך הוא. מדוע? כשאדם מבין עכשיו דברי תורה. מה זה דברי תורה? זו חוכמת, זו חוכמת השם. יש בבית משפט היום, יש כש... פלוני אלמוני. דיברתי לא מזמן עם איזה עורך דין, שיש חוק שככה וככה אז עושים ככה. אמרתי לו, אבל בתורה, על פי תורה, החוק הוא אחרת. בבית משפט, בבית משפט על פי תורה היו פוסקים אחרת. זה חוק. כך מבין שכל אנושי וכך מבין הקדוש ברוך הוא. אם עכשיו האדם מבין את מה שהקדוש ברוך הוא מבין, זה לא שניים. הוא מבין. זה אחד. אין פה שניים. יש פה רק אחד. הרצון העליון מתגלה אצלו, אצל האדם, בגילוי גמור. מה הכוונה בגילוי גמור? הוא עצמו, האדם, הנפש האלוקית. ולא רק הנפש האלוקית, אפילו הלבושים של הנפש האלוקית, המחשבה והדיבור, הם נהיים אחד ממש עם רצון עליון. זה לא, הם לא... הרצון לא מתלבש בהם, לא מתגלה בהם. הם מתאחדים איתו. והם

43:00 דובר 1 לא מרכבה לבד, כי רצון העליון הוא הוא הדבר הלכה עצמה שמהרהר ומדבר בה, שהרי כל ההלכות הן פרטי המשכות פנימיות רצון עליון. מה זה הלכות? זה מה שהוא רוצה. שכך עלה ברצונו יתברך שדבר זה מותר או כשר או פטור או זכאי או להיפך. מה זה, מה זה ההיפך ממותר, כשר, פטור, זכאי? אסור, חייב. כן. פסול. טמא. כך עלה ברצונו. ולא רק הפסק הלכה הוא רצון עליון, אלא כל צירופי אותיות תנ"ך הן המשכת רצונו וחוכמתו המיוחדות באין סוף ברוך הוא. זה כבר חידוש. כל עוד מדברים, אני עכשיו מבין מה הקדוש ברוך הוא רוצה. אוקיי, אז אני מבין. אז אני מאוחד ואני אחד איתו. לא, לא רק ההבנה. האותיות שאתה אומר. איזה אותיות זה? מי אמר את האותיות האלה? האותיות האלה זה, זה, זה הקדוש ברוך הוא אומר. אתה אומר את האותיות שלו, אז אתה והוא אותו אחד. אין פה שניים. שהוא היודע והוא המדע וכו'. וזהו שנאמר דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, ולא אברין דמלכא לחוד כמו שאר כל המצוות. מה תוספת ביאור פה על מה שהתבאר בפרק ה'? מה התבאר פה שלא התבאר בפרק ה'? שמה דובר-- וגם, גם שם יש פרק, אה, אה, פרק ד' על-- שעל ידי שלושת הלבושים אדם מתאחד עם הקדוש ברוך הוא, אבל כשהוא לומד תורה אז הוא מתאחד עם רצונו וחוכמתו והוא מתאחד ממש. אז כש-- גם שם דובר שעל ידי תורה מתאחדים עם הקדוש ברוך הוא ממש. מה-מה-מה-מה תוספת ביאור פה שאין שם? כל מה שמוסבר שם... אז זהו? נגמר הזמן?

45:22 דובר 13 לא, לא. אני שבוע שעבר שכחתי.

45:25 דובר 1 אה.

45:25 דובר 13 כאילו אני-- היינו ממש מרוכזת ושכחתי לכתוב. אז אמרתי הפעם כאילו... אני לא האמנתי לעצמי ששכחתי. בגלל זה אני אמרתי, אני שמה לשכת.

45:41 דובר 1 שמה, מה הוסבר שמה? שמה הוסבר למה אדם מתאחד עם הקדוש ברוך הוא על ידי לימוד תורה? כי הוא מבין, כן? מי מבין? השכל מבין. מה עם הדיבור? הדיבור לא מבין, אז הוא לא מתאחד. האיברים לא מבינים אז הם לא מתאחדים. שמה דובר על האחדות מצד התכונה של השכל. השכל הוא איבר כזה שיש לו תכונה שיכולה להבין, והיות ופה מדובר על הבנה, אז לכן השכל יכול, יש לו קשר לאלוקות שאין לשאר האיברים. זה מה שמדובר שם. כן? אז--

46:21 דובר 13 בנושא מוזכר, אה, היה איזה מישהו שאמר שכאילו עם ישראל כאילו לא מבינים את העניין של התורה. כאילו לא-- א-- בגלל זה כאילו יוצאים נגד כאילו לומדי התורה, כי לא, כי לא מבינים. אנחנו לא הסברנו כמו שצריך את החשיבות.

46:35 דובר 1 השאלה אם הוא יכול להסביר כמו שצריך.

46:39 דובר 13 טוב, אני לא יודעת אם הוא יתייחס. תדע מי זה כבר.

46:42 דובר 1 שם מוסבר כל הקשר של האדם. נכון, זה ייחוד שאין כמוהו, מיוחדים מכל צד ופינה ולא כערכו, צריך ל-- הכל נכון. אבל מה מתאחד עם הקדוש ברוך הוא? השכל. מה עם שאר האיברים? מה? לא קשורים. כל דבר שלא קשור, אין לו תכונה של הבנה, הוא לא יכול להתחבר עם הקדוש ברוך הוא. מה מוסבר פה? פה מוסבר הקשר של הקדוש ברוך הוא עם התורה לא מצד התכונה של השכל, אלא מצד הרצון העליון. מצד העניין של תורה, היות והתורה היא רצון עליון, אז כל דבר שבטל לרצון העליון, איך הוא בטל? זהו רצון העליון. הוא-- אז זה לא משנה בכלל אם זה עניין של הבנה או עניין של דיבור, או אפילו עניין של איברים, עניין של גשמי. אם הוא בטל אז מתגלה בו הרצון העליון בלי קשר אם הוא כן מבין או לא מבין. אז הייחוד שמוסבר פה, אז קודם כל הוא ייחוד הרבה יותר נעלה, והיות והוא הרבה יותר נעלה, אז הייחוד הוא עם דרגה יותר נעלית, לא רק עם דרגה ששייכת להבנה, אלא עם עצם הרצון, ולכן הוא גם חודר לא רק בשכל, אלא מטה, מטה, מטה עד הגשמיות של האדם. עכשיו מובן למה זה תוספת ביאור. זה לא סתם תוספת, תוספת שתפסת מרובה על העיקר. זה ממש ביאור אחר. ומאחר-- נ-נ-נמשיך בקטע הבא. ומאחר שרצון העליון מיוחד באין סוף ברוך הוא בתכלית הייחוד, בגילוי לגמרי ולא בהסתר פנים כלל וכלל, לא בנפש האלוקית ודאי שלא, וגם לא, גם בלבושיה לא בהסתר פנים, הפנימיים שמחשבתה ודיבורה באותה שעה שהאדם עוסק בדברי תורה, אז לכן גם הנפש ולבושיה האלו מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא באותה השעה בתכלית

48:49 דובר 1 הייחוד. כמו מה? כמו מה שהסברנו בפרקים הקודמים, ובזה יובן. כך התחיל הפרק. נכון? כן? כמו ייחוד דיבורו או מחשבתו של הקדוש ברוך הוא במהותו ובעצמותו כנ"ל בפרקים הקודמים. מה הוא הסביר קודם? איך הקדוש ברוך הוא בורא את כל העולמות אלא על ידי דיבור? אההה, אם זה על ידי דיבור, תגיד שהדיבור זה דבר נפרד. לא, הדיבור של הקדוש ברוך הוא לא נפרד. טוב, אבל דיבור זה דבר חשוב. לא, הדיבור של הקדוש ברוך הוא זה לא דבר חשוב, רק מילה לגבי עצם הנפש. כן? אה, טוב, תגיד אז, אז הוא, אבל הוא בכל זאת יצא החוצה, לא? גם לא יצא החוצה. הוא כלול במקורו ו-- כלול במקורו ושורשו. אין לו שום מציאות משל עצמו. הוא הסביר, שלושה פרקים הוא הסביר את זה באריכות. כן? אז כאשר אדם מדבר דברי תורה, היות ודברי התורה הם, הם עצמות הרצון העליון, וזה מתגלה אצלו, אצלו אצל האדם בגילוי גמור. הוא מבין, הוא מבין. כן? אז. אז נמצא ש... אני לא יודע, אי אפשר להגיד את זה במילים. זה פשוט מפחיד להגיד את זה.

50:01 דובר 3 שמה?

50:02 דובר 1 שעצמות ומהות הרצון העליון נמצא בנפש האדם בגילוי גמור בזמן שהוא אומר דברי תורה.

50:15 דובר 3 זה גם מפחיד להגיד את זה.

50:19 דובר 1 אותי זה מפחיד.

50:20 דובר 3 נראה. כי אתה אומר דברי תורה.

50:25 דובר 1 כל פעם שאדם אומר דברי תורה. תחשבי על, על המשל. כשאומרים-

50:32 דובר 3 אז אתה יכול לברך.

50:33 דובר 1 תחשבי על המשל. כש-כשאדם אומר ש... אההה, הוא נמצא, מספר לחבר שלו, "אתה יודע כמה המלך שלנו גדול? וואה וואה", מפאר, כן? הוא יכול להפליג במעלת הרבי בלי סוף. אבל כשהוא נכנס להיות בחדר אחד עם הרבי, אפילו שיש עוד מאה אנשים בחדר הזה, אבל הוא נמצא שני מטר מהרבי, אז הוא כבר לא כזה ככה. לאחר, כשהוא ניגש לרבי והרבי נותן לו דולר ביד, הוא פשוט מתעלף. ככל שהוא יותר קרוב, אם הוא מכיר במעלת הרבי, מעלת המלך, ככל שהוא יותר קרוב, ככל שה-ה-הרבי, המלך, יותר גלוי אצלו, הוא יותר פוחד.

51:20 דובר 3 יש לנו בבית תמונה שמיכאל מקבל דולר מהרבי, ורואים על העיניים שלו את ה-, את ה...

51:26 דובר 1 את האימה.

51:27 דובר 3 את האימה הזאתי, כן, ממש.

51:32 דובר 1 היה, היה פעם אחת, סיפרתי כמה פעמים. היה פעם אחת שדווקא זה היה סתם יום חול. זה היה בסביבות אייר-- נסעתי לי"ב-י"ג תמוז. נסעתי באחת השנים. תשמ"ח.

51:45 דובר 3 אחת השנים.

51:49 דובר 1 תשמ"ח. ואז התפללו ב-בתוך חדר של הרבי.

51:53 דובר 3 בבית.

51:54 דובר 1 בבית. וראיתי שמה כמה שניים... היה כמה פעמים חלוקת דולרים באותו... זה אחרי תפילות, אחרי תפילות היה כמה פעמים. אז אחת הפעמים, כשהרבי בתוך הבית שלו, מיד אחרי התפילה התחיל לחלק דולרים לצדקה. אז נעמדתי בתור, וכשהגעתי ל-לרבי אז נהיה לי שחור בעיניים, ואחרי כמה צעדים התעלפתי.

52:19 דובר 3 איפה? איפה זה?

52:21 דובר 1 בתוך הבית של הרבי. כשממש ככה איבדתי והתחלתי לא, לא ממש נפלתי. כזה נהיה לי פשוט בגשמיות שחור בעיניים וזה...

52:32 דובר 3 כן, כן.

52:32 דובר 1 מהפחד. הרבי לא עשה לי שום דבר אף פעם.

52:38 דובר 3 וואו.

52:38 דובר 1 אבל, אבל כשאתה מכיר ב-ב-רוממות של המלך, ככל שאתה יותר קרוב אליו אתה ב-ב-גשמיות פשוט נפחד בלי סיבה. זה נקרא יראת הרוממות. עכשיו, כשמדברים שאדם בזמן דברי תורה הוא קרוב למלך או לא קרוב למלך, הוא אחד עם המלך. איזה מלך? עצמות ועצמות ומהותו. כשאדם מתבונן בזה הוא פ-, הוא פשוט מת מפחד. פ-פ-פשוטו כמשמעו. הרבי מיד ידבר על זה. בוא נקרא עוד פעם את הקטע הזה. מאחר ורצון העליון מיוחד באין סוף ברוך הוא בתכלית הייחוד, והוא בגילוי לגמרי, לא בהסתר פנים כלל וכלל, בנפש האלקית ולבושיה הפנימיים, שהם מחשבתה או דיבורה, באותה שעה שאדם עוסק בדברי תורה. הרי גם הנפש והלבושים האלו מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא באותה שעה בתכלית הייחוד, כייחוד דיבורו ומחשבתו של הקדוש ברוך הוא עצמו. כלומר, כמו שאל-, ה-ה-הדיבור של השם שבורא את כל העולמות מיוחד במהותו ועצמותו וכלול שם איפשהו, לא יודע, למעלה, אז אותו דבר עכשיו אני, הנפש האלקית שלי ונפש הבהמית שלי והמחשבה והדיבור של הנפש האלוק-- אה אה אה, אפילו, כלולים ב-ב-במהותו ועצמותו, ועצמותו ומהותו מתגלה בהם בגילוי גמור. מתאחדים איתו ממש. כי אין שום דבר נפרד כי אם בהסתר פנים. מה דיברנו בפרקים הקודמים? כל ההבדל בין קדושה לסטרא אחרא, פה זה בגילוי. אז אם עכשיו זה אצלי בגילוי, אז עכשיו אצלי יש אנוכי ה' אלוקיך. על כל, על כל פעם שאני מדבר דברי תורה. אין שום הבדל בין אנוכי ה' אלוקיך לבין לאיזה אדם לומד תורה, זה לומד תורה. אותו דבר. ולא עוד, אלא שייחודם של אפילו של הלבושים הוא ביתר שאת ויתר עוז. יותר ממה? יותר מייחוד אור אין סוף ברוך הוא בעולמות עליונים. מה זה עולמות עליונים?

54:55 דובר 3 אצילות.

54:56 דובר 1 עד האצילות. כשאדם לומד תורה מתגלה אור אין סוף בנפשו יותר מאשר בעולם האצילות. למה? מאחר שרצון העליון הוא בגילוי ממש בנפש ולבושיה העוסקים בתורה. עולם האצילות, אור אין סוף לא מתגלה ממש. הארה מאין סוף. שהרי הוא, הוא התורה עצמה, וכל העולמות העליונים הם רק מקבלים את חיותם מאור וחיות שנמשך מהתורה, שהתורה היא רצונו וחכמתו יתברך. וכמו שכתוב, כדכתיב, כולם בחכמה עשית. הקדוש ברוך הוא עשה את כל העולמות על ידי חכמה. החכמה זה התורה, וכל העולמות מקבלים את חיותם מהתורה רק באופן של עשייה. אם כן, החכמה שהיא התורה למעלה מכולם, והיא, היא רצונו יתברך הנקרא סובב כל עלמין, שהיא בחינת מה שאינו יכול להתלבש בתוך עלמין, רק מחיה ומאיר למעלה את העולמות העליונים מבחינת מקיף. ואותו אור אלוקי, אותה תורה, אותו רצון עליון שלא יכול להתלבש בעולם האצילות, היא, היא מתלבשת בנפש ולבושיה מבחינת גילוי ממש כשעוסקים בדברי תורה. יבוא אדם וישאל: איפה זה? אומר אדמו"ר הזקן, אף על גב דאיהו לא חזי כו'. ומוסיף בסוגריים: ומשום הכי יכול לסבול משום דלא חזי, מה שאין כן בעליונים. מכירות את הסיפור בוודאי על, אה, בפרשת, אה, בלעם, על ה- על האתון. יש שם סיפור נפלא על האתון. בין השאר כתוב שהמלאך מתגלה אליה והיא רואה, מדברת איתו ו... ובלעם לא רואה.

56:58 דובר 4 זה לא זה. באחרים זה לא טוב. זה...

57:02 דובר 1 ובלעם לא רואה. אז רש"י שמה מעיר על זה. איך יכול להיות בלעם הנביא הגדול? כתוב שבלעם היה נביא כמו משה רבנו. הוא לא רואה מלאך? החמור כן רואה? איך זה? מה קורה פה? אז רש"י מסביר, אדרבה, בגלל שהיא חמור אין בעיה שהיא תראה. בני אדם יש להם דעת. אם היו רואים את המלאכים הייתה מתערפלת דעתם. חמור אין לו דעת, הוא יכול לראות, לא מפריע.

57:31 דובר 4 וואי, האמת ש... רק לחשוב כל המלאכים שהיו פה בימינו.

57:36 דובר 1 כן. אלף מימינך ועשרת אלפים משמאלך. כן, מפחיד. לא רואה. הקדוש ברוך הוא. אה?

57:47 דובר 4 חשבתי שיש שניים.

57:48 דובר 1 מה שניים?

57:49 דובר 4 אחד פה, אחד פה, יעני שניים. אם המלאכים לא...

57:51 דובר 1 כתוב יפול אלף מצדך ורבבה מימינך. איך אומרים בקריאת שמע שעל המיטה? יש מלא. אוויר של גן עדן ושל, של גיהינום מתפשט מסביב לכל אדם. גם כתוב בתניא.

58:09 דובר 4 וואי, וואי.

58:10 דובר 1 כל מעשיו הטובים נרשמים באוויר שמתפשט מגן עדן. כל הדיבורים והמחשבות נרשמים באוויר שמתפשט מגיהינום. יש פה הרבה דברים רוחניים, ככה ש... אדרבה, אם האדם היה יכול, היה, היה קולט את ה, את המשמעות של אור אין סוף, הוא לא היה יכול לסבול אותו. מעולם האצילות מסתירים את האור אין סוף. למה? לא... כי עולם האצילות הכל בגילוי. אם אור אין סוף היה מתגלה שם לא היה עולם. הוא לא היה יכול לסבול, היה מתבטל. האדם בגלל שהוא לא מרגיש, לכן אור אין סוף יכול להתגלות בגילוי. זה לא מפריע. כמו שלחמור לא היה, לא הפריע לראות את המלאך. אדם יכול להבין דברי תורה. אני מבין. כן, מבין הכל. מצוין. אתה עכשיו מבין את רצון העליון. אתה מתאחד עם רצון העליון. יפה מאוד. לא מרגיש. אומר אדמו"ר הזקן, אותו דבר שאתה, אתה, אתה, אתה, אתה קולט מה זה פירוש להבין דברי תורה? אתה מתאחד עם רצון, עם, עם עצמות ומהות. זה גלוי בלי שום הסתר פנים. אתה לא מרגיש? זה מעלה שאתה לא מרגיש. אחרת לא היית יכול, זה לא יכול להיות אצלך. היית מתבטל במציאותך. אם עולם האצילות היה מתבטל, קל וחומר שאתה היית מתבטל. ובזה יובן למה גדלה מאוד מעלת עסק בתורה יותר מכל המצוות ואפילו מתפילה. הרי תפילה יחוד עולמות עליונים. אז איך תורה דוחה את העניין של תפילה? כתוב שמי שתורתו אומנותו אז היה מתפלל רק פעם בשלושים יום או אפילו זה לא. כי הוא לומד תורה, הוא מתאחד עם האלוקות. מה, עכשיו הוא רוצה להפריע לו עם תפילה? כן. אבל רגע, אבל הרי כתוב בשולחן ערוך שאדם אסור לו ללמוד כל הזמן, חייב להתפלל שלוש פעמים ביום. אז איך

1:00:19 דובר 1 זה מסתדר? אומר, הא דמי שאין תורתו אומנותו הוא כן צריך, הוא חייב להפסיק. היינו מאחר שהוא מפסיק, הוא מבטל בלאו הכי. הרי ללמוד תורה בלי הפסקה אתה לא יכול, נכון? אז בזמן שאתה לא לומד תורה, לפחות תייחד ייחודים עליונים. תתפלל. אבל זה לא בא מצד החיוב, זה בא מצד השלילה. זה שחייבים להתפלל לא בגלל המעלה של התפילה, אלא בגלל החיסרון שיש בך שאתה לא יכול ללמוד תורה בלי הפסקה. אבל מצד העניין ודאי שלימוד תורה הוא הרבה יותר נעלה מאשר התפילה. ומזה יוכל המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בעסקו בתורה. יש-- בעבודת השם יש יראה קטנה ויראה גדולה. לפעמים קוראים לזה יראה תתאה ויראה עילאה. יראה תתאה, יראה קטנה זה יראת חטא. יראה עליונה זה יראת בושת. דיברנו על זה הרבה פעמים. נכון? זה בזמנים אחרים. נרחיב. לא, זה לא הזמן פה להרחיב את הנושא הזה. אבל יראת חטא זה שאדם ירא מהחטא, לא יראת עונש. לא מדובר על יראת עונש. הוא, הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא. הוא לא רוצה לעשות-- לא רוצה למרוד ב-- לא רוצה למרוד בו. זה יראת חטא. יש בזה גם כמה דרגות. חמש דרגות כלליות לפחות. אבל ביראה עילאה ויראת הרוממות, יראת בושת, שהוא, שהוא מכיר בגדולתו. כשיתבונן איך שנפשו ולבושיה שבמוחו ובפיו מיוחדים ממש בתכלית הייחוד. הוא לא רק קרוב למלך, הוא מאוחד עם המלך ברצון השם יתברך ממש שמתגלה בהם. מה מתגלה בהם? מה שכל העולמות העליונים ותחתונים כלא חשיבי קמיה וכאין ואפס ממש. עד כדי כך שאינו מתלבש בתוכם, מה שסובב כל עלמין, וזה מבחינת מה? כי זה מתגלה אצלו מבחינת פנימי ומתלבש אצלו. כן, רק הארה

1:02:26 דובר 1 מתלבשת בתוכו. מה שיכולים לסבול שלא יתבטלו במציאות לגמרי. וזה אצלו עכשיו בגילוי. אז יש לו יראת הרוממות, יראה גדולה. וזהו שנאמר "ויצונו ה' את כל החוקים האלה ליראה את ה' וגו'". מה לא מובן בפסוק? כלומר, זהו, עכשיו על פי זה מובן הפסוק "ויצונו ה' את כל החוקים האלה ליראה". זאת אומרת, בלי ההסבר פה לא היינו מבינים את הפסוק. מה כתוב בפסוק? בשביל מה הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו את החוקים? תקיימו את החוקים כדי שתהיה לכם יראת השם. זה הסדר? מה קודם למה?

1:03:14 דובר 5 יראה, נכון?

1:03:15 דובר 1 לכאורה בפשטות אדם שהוא לא ירא שמיים הוא לא יקיים את המצוות. מה, אם אני אקיים את המצוות לכן תהיה לי יראת שמיים? מה, מה, מה קורה פה? כן? אבל זהו מסביר שעל יראה גדולה זו אמרו אם אין חוכמה, אין יראה. חז"ל אמרו בפרקי אבות אם אין חוכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חוכמה. אם לא תהיה לך יראה, לא תהיה לך אף פעם חוכמה. אם לא תהיה לך חוכמה, לא תהיה לך אף פעם יראה. נו, ממה נתחיל? אממ? אז ממה מתחילים?

1:03:59 דובר 5 אם בן אדם יש לו דעת אז הוא יפחד.

1:04:03 דובר 1 היראה שכתוב פה זה לא היראה שכתוב פה. אם אין יראה, אין חכמה. אם אין לך יראה תתאה, יראת חטא, לא תקיים את החוקים. אם לא תהיה לך, אה, אם אין חכמה, אם לא יהיה לך חכמה, אם לא תקיים את המצוות ואת החוקים ותלמד תורה, לא תגיע ליראה עילאה. היראה תתאה, יראת חטא, היא מביאה את האדם לעשות את החוקים. אבל כדי להגיע ליראה עילאה זה רק על ידי חכמה, רק על ידי תורה, רק על ידי שהוא מתבונן מה המשמעות של לימוד תורה. והתורה נקראת אצלה, התורה לגבי היראה הזאת נקראת רק תרעא לדרתא, ל-ל-לדרתא. זה רק ה-ה-השער לדירה, השער לחצר. לגבי היראה הזאתי התורה נקראת רק, רק הפתח, רק ההתחלה. כמו שכתוב במקום אחר, אלא דלאו כל מוחא סביל דא, יראה כזאת. יש אדם כזה שגם כשהוא יתבונן בעניין הזה הוא לא מפחד. יש פה מישהו, יהודי בעפולה. יש סרטון איך שהוא, אה, ניגש לרבי בל"ג בעומר ומושיט לרבי את היד והרבי לוחץ לו את היד, וכל פעם שהוא בא להתפלל ב-ב-ב-בא אצלנו בבית כנסת מספר איך שכולם פחדו ואני ניגשתי ולחצתי לרבי את היד ו... לא מרגיש את היראה. מה לעשות? הוא רואה את זה כמעלה גדולה. כן, הוא לא מבין שהוא פשוט לא, לא-

1:05:48 דובר 5 דירוג זה.

1:05:49 דובר 1 כן. יש אדם כזה שגם אחרי כל הלימוד ויושב ומתבונן על זה אבל הוא לא, לא, לא, לא, לא נכנס. היראה לא נכנסת. מה לעשות? כן, הוא לא אדם זך, הוא לא אדם. אז אומר אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא, יראה כזאת, אך גם מאן דלא סביל מוחו כלל יראה זו, לא מינה". זה אפילו לא מקצת ממנה, בכלל לא. הוא רק מבין מה צריך להיות אבל ב-- לא שייך אליו בכלל יראה כזו. למה? "מפני פחיתות ערך נפשו ושורשה ומקורה ממדרגות תחתונות דעשר ספירות דעשיה". זו לא אשמתו. זה שאדם לא מרגיש יראה כזאת כשהוא מתבונן, כנראה הנשמה שלו במקום כזה שלא יכולה להרגיש את זה. "אבל אין יראה זו מעכבת בו למעשה, כמו שיתבאר לקמן". לפועל, תכלס, היראה הזאת לא מעכבת אותו. במה היא לא מעכבת? לא מעכבת למעשה. מה זה למעשה? על איזה מעשה מדובר שהיראה לא מעכבת?

1:06:59 דובר 5 מצוות.

1:07:00 דובר 1 מממ?

1:07:00 דובר 5 מצוות.

1:07:02 דובר 1 אז קודם כל הפשו-פירוש, הפשט שהיא לא מעכבת את מעשה המצוות. מספיק שאדם יתבונן ב-בעניין הזה כדי שהנפש, האהבה המסותרת שלו תתעורר ותגרום לו לקיים מצוות גם אם הוא לא הרגיש את היראה. קודם כל זה לא מעכב בגלל שאתה לא מרגיש את היראה בפועל. אל"ף, זה לא אשמתך, בי"ת, זה לא מפריע. תדע שזה העניין, זה מספיק בשביל-- לענייננו זה מספיק. זה דבר אחד. זה פירוש אחד. יש פירוש יותר עמוק. מה דיברנו פה? המעשה של, של, של ה-- של הייחוד. זה שאתה לא מרגיש את הייחוד זה לא מעכב למעשה בפועל שלא יהיה ייחוד. ייחוד קיים. זה לא מעכב, לא מפריע. אז אתה יכול להיות רגוע. אז הרי קודם כל הסביר את העניין. אז זה גם לא נוגע לכל ה-ה-ה-- לכל התוכן של הפרק. מה הרבי רצה ל-להראות בפרק הזה? שכל מצווה ומצווה היא ביטוי של, אה, "אנכי ה' אלקיך". זה מה שרצינו להראות, נכון? מה הרעיון? זה מה שראינו, שהנפש החיונית והנפש האלוקית וה-- ובפרט על ידי ל-לימוד תורה. כל מצווה ומצווה שיהודי מקיים הוא עכשיו מקיים "אנכי ה' אלקיך", "אנכי ה' אלקיך" זה פירו-- פירוש הדבר התגלות רצון העליון. הקדוש ברוך הוא מתגלה. זה ההפך מסטרא אחרא, נכון? הוא מתגלה. כל מצווה ומצווה מגלה בנפש את רצון העליון. כן מרגיש, לא מרגיש, זה לא מפריע. כן? עכשיו, בפרק הבא הרבי יסביר את ה-- אמרנו כל דבר צריך להסביר גם את הצד השני. צריך להסביר עכשיו איך כל מצוות לא תעשה היא פרט בעניין של לא יהיה לך אלוקים אחרים. זה יהיה הפרק הבא, ואחר כך בסוף הרבי מסכם את הכול לעניין אחד.