לקוטי אמרים פרק כ' · תשפ"ה

00:01 דובר 1 איזה טוב, נלמד היום פרק כ' בתניא. אה, טוב.

00:13 דובר 2 תתחיל.

00:15 דובר 1 אתן בטח זוכרות על מה אנחנו מדברים. נכון, מדברים על אהבה מסותרת. הרי בפרקים הקודמים, בפרקים ט"ז, י"ז, שני הפרקים, שם הוא מסביר את הכללים בעבודת השם. אדמו"ר הזקן מסביר שקרוב מאוד לכל אחד לעבוד את השם, בגלל שלכל אחד יש מוח והמוח שליט על הלב. הוא יתבונן בגדולת השם, אז תהיה לו אהבת השם, תהיה לו אהבת השם, אז ממילא הוא ירצה לשמור את המצוות ויקיים את המצוות מתוך אהבה ויראה וכן הלאה. אז אחר כך, אחרי שהוא גומר להסביר את הנושא הזה די בקצרה, אז אדמו"ר הזקן מתייחס למצב של מי שלא מצליח.

01:02 דובר 2 שימי, שימי מולך.

01:06 דובר 1 מה יעשה אחד שהוא לא... או שהוא לא מצליח להתבונן, או שהוא לא יודע במה להתבונן, או שהוא לא למד מספיק או שאין לו זמן. אז מה, הוא לא יכול לעבוד את השם? אז אומר אדמו"ר הזקן: כן, גם אחד כזה שדעתו קצרה בידיעת השם והלב שלו הוא... הוא לב אבן, לא לב בשר. ואדמו"ר הזקן לא משתמש במילים כאלה חריפות. גם אחד כזה שהוא לא כל כך מצליח לעורר את הלב על ידי התבוננות, גם הוא יכול לעבוד את השם. ואדרבה, הוא אומר, גם מי ש... גם אחד כזה יכול לעבוד את השם לא סתם במשהו כזה ביוצא... לצאת ידי חובה, אלא יכול לעבוד את השם באהבה גדולה מעומקא דליבא וכו'. איך זה יכול להיות? הוא אומר בגלל שכל אחד מאיתנו, כל יהודי, קיבל בירושה מהאבות נשמה, והנשמה הזאת הטבע שלה שהיא אוהבת את השם. היא מרגישה את הקדוש ברוך הוא, רואה את האלוקות, מרגישה את האלוקות, ולכן היא לא יכולה להתנתק מאלוקות. בגלל שהיא לא יכולה להתנתק, אז אה... אז יש לזה אהבה, יש לה אהבת השם עצומה. מתי מתעוררת האהבה הזאת? אומר, בדרך כלל, אומר אדמו"ר הזקן, ביום־יום אנחנו לא מרגישים את האהבה הזאת. מתי מרגישים אותה? כשעומדים בניסיון... כשמעמידים אותנו בניסיון. האהבה הזאת היא דבר מאוד נטוע, מאוד, מאוד עמוק בנפש. אבל יש אבל. מה זה האבל? האבל הוא שלא מרגישים אותה. היא ישנה, היא קיימת, ולא רק שהיא קיימת, קיימת בתוקף. היא חזקה, היא עצומה, אבל היא לא מתגלה. מתי היא כן מתגלה? מתגלה רק כשמעמידים אדם בניסיון. כשבא איזה גוי ומאיים עליו שאם אתה לא תתנצר או, לא יודע מה, תתאסלם, תמיר

03:09 דובר 1 דתך, נהרוג אותך. אז האהבה הזאת מתעוררת, וברגע שהיא מתעוררת אז יש לה תוקף עצום, כמו שהוא אמר שם, הסביר באריכות. זה הפרקים י"ח, י"ט. ואחרי שלמדנו את זה נשארנו עם שאלה. מה הייתה השאלה? יפה מאוד שיש לכל אחד אהבה כזאת, ובשביל לעבוד את השם באהבה ויראה כאלו עצומות צריך בסך הכול לגלות אותה. בסדר, אבל איך אני מגלה אותה? אם הדבר היחיד שמעורר את האהבה הזאת, זה הדבר היחיד שמדגדג אותה, הדבר היחיד שמגלה אותה, מוציא אותה מההעלם, הדבר היחיד זה איום על עצם הקיום שלה. איום בעבודה זרה. לא כל יום מאיימים עליי בעבודה זרה. זוכרות ששאלנו את זה בסוף השיעור הקודם? אז מה הפירוש שקרוב מאוד לעבוד את השם עם האהבה הזאת? איך? איך אני מגלה אותה? אומר אדמו"ר הזקן, ויתחיל להסביר בפרק שלנו, שלמעשה כל המצוות, כולם, כל המצוות, גם מצוות עשה וגם מצוות לא תעשה, כל התורה כולה זה פרטים במצוות עבודה זרה. מצוות סוכה זה עבודה זרה. הדלקת נרות זה עבודה זרה. לימוד תורה זה עבודה זרה. שמירת שבת. כל המצוות כולם זה פרטים במצווה של עבודה... באיסור של עבודה זרה. עכשיו, ברגע שנבין את זה, אם אני אבין בתור יהודי, ברגע שאני אבין את העיקרון הזה, זה לא יהיה משהו באוויר כזה, מין כותרת כזאת זרקו עליי: זה, זה כל התורה, זה עבודה זרה. אני אבין את זה. אז כל מצווה שאני אבוא לקיים, אם תהיה לי איזושהי מניעה, כן, איזושהי תאווה שרוצה למנוע ממני את הקיום או איזו, כן, איזו הפרעה שמונעת ממני, אם אני מספיק... יהיה לי רק להיזכר במה שלמדתי שגם הדבר הזה זה חלק מהעבודה הזרה. אם זה

05:51 דובר 1 עבודה זרה, עצם הנשמה מתעורר. זה כבר דיברנו קודם. נכון? מה המקור לדבר הזה? שמה? על כל מה שבתורה זה פרטים. אני מדבר בכללות, מה שאנחנו מיד נלמד בפנים. אה, אוקיי, זה סתם כי יש איזושהי שיחה שהרבי ממש מדבר על זה, פירוש, כאילו, על ה... זה כתוב פה, זה יסוד ביהדות. זה אומר שזה נובע מתורה שבכתב. זה ברור, אין ספק בדבר. אז זה הרעיון. זה עיקרון שאנחנו עכשיו הולכים ללמוד אותו חמישה פרקים. הרבי מסביר לעניין חמישה פרקים כדי להבין איך כל אחד ואחת מהמצוות, גם מצוות עשה וגם מצוות לא תעשה, כל המצוות כולם זה פרטים של מצוות עבודה זרה. ואז ממילא, כל פעם שאני מגיע לאיזושהי מצווה, אז קיום שלה או זהירות ממנה, אם זה לא תעשה, אז מיד באותו רגע האהבה המסותרת שלי תידלק. כל מצווה תדליק אותה, ואז אני כל הזמן אעבוד את השם עם אותה אהבה עמוקה ונפלאה וחזקה. מובן ה...? אז בואו נתחיל לראות בפנים איך, איך עושים את זה. אבל זה לא יכבה את ה... את זה? מה? זה לא יכבה אותה, את האהבה הזאת? אי אפשר לכבות אותה. אי אפשר. בלתי אפשרי. היא תמידית, היא נצחית, היא לא משתנית. אז בוא נגיד, כן היו מצבים נגיד ברוסיה של חיל מלחמות, בסוף מתישהו כן הסתדרה, הסתדרה. שמה? ברוסיה, באמריקה שתהיה מלחמה וננסה להילחם. זהו. כי שם זה לא בא על... על... אה, שם דובר על... על... על שאיים עליו בעבודה זרה ממש. פה מדובר שאני צריך להבין שכל מצווה, סתם מצווה, זה אותו דבר ממש כמו איסור עבודה זרה ממש. לא בכאילו, בממש. לא בפרט קטן, הוא, הוא בעצמו. זה כל ההסבר.

07:59 דובר 1 וכל העניין. סגרת? פרק כ'. נתחיל, זה הפרולוג. חכין לאיתיב. פרק כ'. "והנה מודעת זאת לכל". זה מתחיל מזה שכולם יודעים למה זה קרוב מאוד לכל אחד, כי זה משהו שכולם יודעים אותו. מה כולם יודעים? "כי מצות ואזהרת עבודה זרה, שהם שני דברות הראשונים, אנוכי ולא יהיה לך, הם כללות כל התורה כולה". אז כולם יודעים. זה לא צריך להגיד לאף אחד, נכון? לכן הוא אומר שמענו מפי הגבורה. מממ? ולכן אותם שמענו מפי הגבורה. אותם שמענו מפי הגבורה. יש על זה גם גימטריה יפה, אבל אה, לא כולם שמעו, אז נגיד גם את זה. תורה, זה מפורסם, תורה זה בגימטריה תרי"א. שתיים. מצוות יש לנו תרי"ג. תרי"ג מצוות, אבל תורה זה בגימטריה תרי"א. כמה חסרות? שתיים. שתיים. למה? כי כל התורה כולה, מה ששמענו ממשה רבנו, זה תרי"א מצוות. את השתיים, אנוכי ולא יהיה לך, שמענו מהקדוש ברוך הוא בעצמו. ואדמו"ר הזקן אומר שמצות ואזהרת עבודה זרה, גם אנוכי, לא רק לא יהיה לך בעבודה זרה, גם אנוכי ה' אלוקיך זה מצווה של עבודה זרה. מדוע? בפשטות, הכי בפשטות. אם אדם, אם אני, אם אני מאמין בקדוש ברוך הוא ומאמין באחדות השם, אז אני לא כופר, אז אני לא כופר, נכון? ואם מצד שני, אם אדם הוא כן כופר באחדות השם, אז הוא לא מאמין. זה שני פרטים של אותו דבר. זה שני צדדים של אותו דבר. אותו הדבר. אז אם אנוכי ולא יהיה לך, שזה כללות כל התורה כולה, זה שני צדדים של אותה מצווה, של מצוות עבודה זרה, אז יוצא ש-- והם הכללות

10:09 דובר 1 של כל התורה כולה, אז יוצא שכל התורה כולה זה כללות, זה פרטים בעבודה זרה. זהו. עוד לא הבנו איך זה, אבל זה מה שכתוב. עכשיו צריך לדייק פה עוד יותר, כי אדמו"ר הזקן אומר שאנוכי ולא יהיה לך, לא, זה לא היסוד לכל התורה. היה יכול להגיד ש... אנוכי ולא יהיה לך זה היסוד. ברגע שיהודי מאמין בקדוש ברוך הוא, אז אם אני מאמין, אני אקיים את כל מה שהוא אומר, נכון? זה כמו שיש בניין שהיסוד עומד עליו. יש יסוד, היסוד מוטבע באדמה, לא רואים אותו. על היסוד הזה אפשר לבנות בניין כזה, בניין כזה, בניין כזה, בניין כל מיני. כן, אין קשר-- נכון שכל הבניין עומד על היסוד, אבל אין קשר בין הבניין ליסוד. אין קשר מהותי. על אותו יסוד אפשר לשים כל מיני בניינים. אז היה אפשר להגיד שאנוכי ולא יהיה לך זה היסוד לכל התורה. אם אתה מאמין בקדוש ברוך הוא, תשמור ממילא את כל המצוות. לא. זה לא רק היסוד, זה כללות כל התורה. כמו, כמו, כמו נגיד גרעין של עץ, שמהגרעין אחר כך צומח-- כל הפרטים שיהיו אחר כך בעץ היו הרי כלולים בתוך הגרעין בהיעלם איכשהו, נכון, בהתחלה. אז אנוכי ולא יהיה לך זה לא רק היסוד לכל-- זה הכללות. כל התורה כלולה, נמצאת בתוך. איך? ידוע לכל. יודעים, אבל כש-כש-כשאתה חושב על זה, אז איך בדיוק? תעשה את הכל כי השם מצווה. מממ? תעשה את הכל כי השם מצווה. כן, אבל זה רק יסוד. בגלל ש-- ואם היה מצווה דברים אחרים. ודאי לא דברים אחרים. כן, אבל א-א-אז זה אומר ש... אבל אני אומרת לי- אז זה לא כלול. כלול, זאת

11:55 דובר 1 אומרת שזה בא משם. יסוד זה יסוד, על זה הכל עומד. ועל מה עומד? יכול לעמוד כל מיני דברים. כמו שאת אומרת, דברים אחרים, מצוות אחרות. זה לא רק היסוד. כל המצוות נמצאות ומגיעות, השורש שלהן משם. בוא נגיד ככה, אם נגיד חס ושלום אוכלים ערלה, זה כאילו זה לא רק שלא מקבלים את זה בגלל אה, שכאילו זה לא רק בגלל שהשם אמר לא לאכול ערלה, אלא כי זה עבודה זרה. זה-זה כלול בתוך המצווה של... כן. איך זה כלול? בואי נראה. "ולא יהיה לך כולל", אה, "ולכן שמענו אנוכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה, כמאמר רז"ל, מפני שהם", אנוכי ולא יהיה לך, "הם כללות התורה כולה. ולבאר היטב עניין זה". איך זה? כמובן שזה דבר שהוא דורש ביאור. איך, אה, אני סתם, אנחנו נראה, מסתכלים על כל, כל מצווה שניקח, מה הקשר שלה לעבודה זרה שאמרו לנו וזה ידוע, אבל מה הביאור בזה? "לבאר היטב עניין זה צריך להזכיר תחילה בקצרה עניין ומהות אחדותו של הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא נקרא יחיד ומיוחד". אז הוא משתמש פה על הקדוש ברוך הוא בשלושה תארים: שהוא אחד, אחדותו, כן, אחד, יחיד ומיוחד. כשאומרים על הקדוש ברוך הוא שהוא אחד, אז יכול להיות שיהיה עוד, יש, יש נאך, אז הוא אחד. כן, יש ב-- יש פה שק מלא תפוחים והוצאתי תפוח אחד. יש שם בפנים עוד מלא תפוחים. כן? ושהוא אחד זה עוד לא שולל שאין אחרים. כשאומרים שהוא יחיד, זה כמו בן יחיד לאביו. זה רק... כזה יש רק יחיד ולא רק אחד. בסדר, הוא יחיד לאביו, אבל יש גם אבות אחרים. יש גם, יש את

13:45 דובר 1 אבא שלו יחיד, אבל לא, הוא יחיד כזה שהוא מיוחד. כן? מה פירוש הוא אחד יחיד ומיוחד? אם כל עוד אני אומר שהוא אחד, או אפילו אני אומר שהוא יחיד, זה לא שולל מציאות של עולם. יש את הקדוש ברוך הוא אחד. יותר מזה, הוא יחיד. בסדר, הוא יחיד ויש את העולם. אבל ברגע שאומרים, שאומרים שהוא מיוחד, אין שום מציאות מלבדו. מה פשט אין מציאות מלבדו? מה, אני לא קיים? יש אני ויש את כל העולם. נכון? כן או לא? אני קיים או לא קיים? ברור. העולם קיים או לא קיים? קיים. כתוב "בראשית ברא אלוקים את השמיים", אז הוא ברא, אז-אז העולם כן קיים. אז מה פירוש שהוא מיוחד? מיוחד פירוש שאין עוד מציאות. אז יש מציאות. מה, איך אתה אומר לי שאין? כן? אז צריך ל-- אז-אז הרבי אומר שהוא הולך ל-- בשביל להבין את העניין הזה של איך כל המצוות כלולות בתוך אנוכי ולא יהיה לך, אתה צריך להבין בקצרה, גם לא צריך להבין. צריך להזכיר תחילה בקצרה עניין ומהות אחדותו של הקדוש ברוך הוא. הרבי הוא לא מזכיר, הוא לא מסביר פה, רק מזכיר את זה בקצרה. דברים שלומדים את זה במקומות אחרים, פה הוא רק מזכיר את זה בקצרה. הבקצרה הזה זה שני פרקים. אבל זה לא גם נגיד כי מה? זה כי גם כי עוד רגע, עוד רגע. להזכיר כי זה היה בחלק הראשון. עוד-עוד כמה, עוד כמה מילים. כן, תכף נתייחס. נכון, נכון. קודם כל, כמו שאת אומרת, פה זה כן צריך להגיד כבר כאן. מה, למה פה אומר בקצרה? בארוכה זה-זה כבר הסברנו בשער היחוד והאמונה. שמה זה שניים עשר פרקים.

15:48 דובר 1 הסברנו את זה בארוכה. פה מזכירים את זה בקצרה, רק שני פרקים. מהו עניין מהותו? ואז אמרנו, אוקיי, אז הקדוש ברוך הוא אחד יחיד ומיוחד. מה? מה העניין בזה? אה, כמו שאנחנו אומרים בתפילה של המוסף של החגים: כל מאמינים שהוא לבדו הוא. מה פירוש הוא לבדו הוא? לכאורה היה צריך להיות כתוב, היינו צריכים להגיד הוא לבדו נמצא. נכון? איך הלשון? רק הקדוש ברוך הוא קיים. איך אני אגיד את זה? הוא לבדו נמצא. מה פירוש הוא לבדו הוא?

16:32 דובר 3 שזה לא משהו.

16:34 דובר 1 הוא לבדו הוא. פירוש הדבר שגם אחרי שנברא העולם הוא לבדו הוא כמו שהיה לפני שנברא העולם.

16:47 דובר 3 שזה לא.

16:48 דובר 1 לא רק שאין בו שינוי, אין באחדות שלו שינוי. אני אסביר יותר טוב. לא הכל. יכול להיות דבר כזה שהשמש מאירה. בסדר, יש שמש והיא מאירה. האור שיוצא מהשמש פועל בשמש איזשהו שינוי? לא. שום שינוי. היא נשארת באותו משקל, אותו דבר. משקל האוויר, שום דבר לא קרה שם, נשארת אותו דבר, לא פעל שום שינוי, אבל האור עצמו הוא כן שינוי. קודם לא היה אור, עכשיו יש אור. קודם העולם היה חשוך, עכשיו העולם מואר. נכון. אז יש השפעה כזאת שבמשפיע היא לא עושה שום שינוי, אבל במקבל יש שינוי. כן, אז היה אפשר להגיד לכאורה מה פירוש הקדוש ברוך הוא הוא נצחי ואין בו שום שינויים. בו אין שום שינויים, אבל הוא ברא את העולם. העולם זה כבר משהו נוסף. זה כבר לא הוא. הוא באמת אין בו שום שינוי. אומרים לא, אי אפשר להגיד ככה. זאת אומרת, לא שאי אפשר. זה לא מה שאנחנו אומרים, מה שאנחנו אומרים שגם אחרי שנברא העולם הוא נשאר אחד יחיד ומיוחד כמו לפני. כמו שלפני שהוא ברא את העולם, לפני שהוא האיר את הארה, לפני שהוא אמר ויאמר, ובראשית, לפני, הוא היה הוא, רק הוא, לא היה משהו אחר. גם אחרי שנברא העולם עדיין זה רק הוא. לא רק שאין שום שינוי בו, אין שום שינוי בכלל. שום דבר לא השתנה אחרי שנברא העולם כאילו שלא נברא העולם. ותכף נראה שזה לא רק כאילו, אלא בפועל באמת לא נברא, למרות שבפועל כן נברא. שום שינוי. איך זה יכול להיות? אבל זה מה שאומרים. לכן אומרים את הלשון כל מאמינים, מאמינים. למה מאמינים שהוא לבדו הוא? אני לא

18:54 דובר 1 מרגיש. אני מרגיש. העולם כן נברא.

18:56 דובר 3 מעניין, בחום יש לו שינוי.

18:57 דובר 1 אה?

18:58 דובר 3 לחום הזה שהוא עשה.

19:00 דובר 1 ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

19:03 דובר 3 אמן. מה כתוב במחזור מההליכים?

19:15 דובר 1 כל מאמינים שהוא לבדו הוא, כמו שהיה קודם שנברא העולם, ממש כשהיה לפני שנברא העולם. מה היה? היה הוא לבדו. לפני שנברא העולם מה היה? היה רק הוא, לא היה משהו אחר. וכמו שאנחנו אומרים, כמו שאומרים: אתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא העולם. איפה אנחנו אומרים את זה?

19:36 דובר 3 בתפילה.

19:37 דובר 1 בתפילה. נכון, אתה הוא עד שלא נברא, אתה הוא משנברא. לכאורה היה צריך להיות כתוב, היינו צריכים להגיד אתה הוא עד שלא נברא העולם ומשנברא העולם. נכון? למה חוזרים עוד פעם אתה הוא?

19:54 דובר 3 כי זה אותו אחד.

19:55 דובר 1 כי אותו אתה הוא, כמו שאתה היית הוא לבד לפני שנברא, גם אחרי שנברא עדיין אתה הוא. מה זה אתה? מה זה עדיין אותו דבר? אבל יש עולם עכשיו. איך עדיין אתה הוא? לא, ככה. נשאר אותו דבר. אין שום שינוי. מאמינים ואומרים, אבל, אבל מה ההסבר בזה? כן. מסבירים בזה עוד יותר. בכלל, אתה הוא זה שני הופכים. מה זה אתה? אתה זה נוכח. אתה אפשר להצביע עליו. כן, הוא זה גוף שלישי נסתר. הוא, לא רואים אותו, הוא לא נמצא פה. כן. אז אתה הולך על העולם, גילוי. רואים, יש עולם, התגלה. הוא זה הקדוש ברוך הוא. הוא לבדו הוא. מה היה לפני? מה אנחנו אומרים? אתה הוא עד שלא נברא. לפני שנברא העולם גם כן היה אתה, היה עולם, אבל הוא היה כלול בתוך הוא. לא הייתה לו מציאות. ומשנברא העולם עדיין אתה הוא. עדיין אין לו שום מציאות. לא השתנה שום דבר. זה על פי הקבלה. פירוש, מה פירוש הוא? הוא ממש. זה לא-- בכמה מקומות במאמר התניא הרבי רוצה להדגיש שהוא לא אומר את זה בתור משל, הוא מתכוון למה שהוא אומר. ממש. בלי שום שינוי. כדכתיב אני ה' לא שניתי, לא שניתי מלשון שינוי, שלא היה אצלי, אומר הקדוש ברוך הוא, אני ה' לא, לא היה אצלי שום שינוי מלפני שנברא העולם לאחרי שנברא העולם. לא רק שלא היה בי שום שינוי, גם באחדות שלי לא היה שום שינוי. כביכול לא נברא כלום. אם אנחנו אומרים שנברא משהו אז הוא כבר-- אוקיי, הוא אין בו שינוי, אבל באחדות שלו יש שינוי. הוא כבר לא אחד. הוא כבר יש עוד מישהו מלבדו. אם לא, גם

22:07 דובר 1 אחרי שנברא העולם אין שום דבר מלבדו. לא קיים. איך זה עובד? אה? קושיה. הוא אומר יותר מזה. כי עולם הזה, לא רק עולם הזה, גם כל העולמות העליונים אינם פועלים שום שינוי באחדותו יתברך בהבראם מאין ליש. היה אפשר להגיד טוב, העולם הזה הוא באמת שום כלום, לא. בסדר, גם אחרי שהוא נברא הוא גם כן לא קיים. אבל העולמות העליונים זה יש להם מציאות, יש להם, זה משהו חשוב. כן, אומר לא, גם העולמות העליונים הם אין ואפס בדיוק כמו העולם הזה. כביכול לא נבראו בכלל, שכמו שהיה הוא לבדו יחיד, ולא רק יחיד, כמו שהסברנו, גם מיוחד קודם הבראם. כן, הוא לבדו הוא. עוד פעם אותה לשון, כן, יחיד ומיוחד אחר שבראם. זה מאוד מעניין הלשון פה של אדמו"ר הזקן. יש פה דיוקי לשונות נפלאים. שימו לב שכמו שהוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם, ב-ה' היה צריך להגיד לפי זה. כן, הוא לבדו הוא יחיד ומ-מ-מיוחד אחר. איך היה צריך להיות כתוב? או שבשני המקומות יגיד הבראם, או שבשני המקומות יגיד שבראם. מבינים מה אני שואל? תסתכלו רגע בלשון הכתוב בפנים. רואים, רואים, רואים את השינוי ב-ב-באות? אצל אדמו"ר הזקן שינוי באות זה לא שינוי באות, ושינוי זה-זה-זה לימוד בתוכן. יש פה עניין שלם בתוך הה' שי"ן הזאת. כשאומרים שהעולמות הבראם, אז זה כביכול אנחנו אומרים בתהילים הללו את ה' כי הוא ציווה ו-ו-ונבראו. מה זה נבראו? מה, אף אחד לא ברא אותם? נבראו. יש בתורה כתוב בראשית ברא אלוקים. מה זה ברא? הקדוש ברוך הוא עשה פעולה, הוא עשה משהו וברא עולמות. נכון? כתוב ברא, ברא זה פעולה, זה פועל. אז כשאומרים נבראו או היא

24:42 דובר 1 בראם. מה הפירוש? הפירוש המילולי: נ-נ-נבראו מעצמם. אף אחד לא ברא אותם. מבינים את ה... אה? מה מונח פה? כתוב, מוסבר. יש. למדנו את זה פה פעם באריכות, אבל בטוח שכחתם. זה לא נורא, זה כבר עבר שנה מאז.

25:12 דובר 4 שנה?

25:15 דובר 1 שנה שעברה למדנו פה מהמאמר של הרבי, ״גדול יהיה כבוד הבית״. שם, במאמר הזה, זה מוסבר. שם הרבי מסביר את זה. זה, האמת, מ-מ-מה שמובא ממאמר תת ריש סמיך, אבל העניין. אבל על כל פנים הרבי מסביר שם: יש איך שהעולמות נבראים מצד שם הוי"ה, י-ק-ו-ק, ויש איך שהם נבראים מצד שם אלוקים. לא ניכנס עכשיו לכל אריכות הביאור, אבל ה-- התמצית או הנקודה, אפילו, אפילו לא התמצית או הנקודה, הכותרת מה-מה מוסבר שם בתוכן, ש-- אה, מצד שם הוי"ה הדברים נבראים בדרך ממילא. מצד שם אלוקים הנבראים נבראים באופן של התלבשות, באופן של פעולה, של עשייה. כמו דוגמה, כאשר אדם אה ח-ח-חושב על משהו, מתעורר ממילא, מתעורר בליבו רגש של אהבה לאותו דבר, או שנאה או כעס או רוגז או... כן, כי הוא חושב. אז זה, זאת אומרת, המוח משפיע על הלב בדרך ממילא. אדם לא צריך לעשות איזושהי פעולה. אני עכשיו רוצה לכעוס, אז מה אני אעשה? הוא רק חושב על הדבר והלב מגיב ממילא. כן, זה נקרא בדרך ממילא. גם באופן שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם. זה נקרא התהוות משם הוי"ה, שזה דברים נבראים, כביכול הקדוש ברוך הוא רוצה, אבל ברגע שהוא רוצה הוא לא מתעסק לברוא אותם, נבראים מעצמם. כמובן שבאופן כזה נבראים עולמות מאוד מאוד עליונים שבטלים לקדוש ברוך הוא, ויש סוג אופן של בריאה באופן של התלבשות דרך שם אלוקים. ויאמר, דיבור, שפה נבראים עולמות כאלה עם מציאות, עם ישות, שמרגישים את עצמם משהו הרבה יותר רחוק. כן, אז יש שני אופנים בבריאה. אומר אדמו"ר הזקן שכמו שהקדוש ברוך הוא היה לבדו לפני שהוא ברא את העולמות הנעלים ש-- בטלים

27:27 דובר 1 לקדוש ברוך הוא, ככה הוא לבדו הוא אחרי שברא גם את העולמות הרחוקים שמרגישים את עצמם. זה מי שהבין הבין. אפשר גם בלי זה להסתדר. זה עניין נפלא. אבל לא יודע. לא, לא רוצה עכשיו להרחיב בזה. דכולא קמיה כלא חשיב וכאין ואפס ממש. למה? מה הסיבה? מדוע כל העולם גם אחרי שהוא נברא, איפה הלכה חני? אה? וואי וואי וואי. מדוע? זה הנקודה. מדוע כל העולמות, גם אחרי שהם נבראו, לא פועלים שום שינוי, ואפילו באחדות של השם אין שינוי? כי הם שום דבר לא. הם אין ואפס. הם כל כך אין ואפס לעומת הקדוש ברוך הוא, עד שזה... אין פה שום דבר.

28:35 דובר 5 התחלתי איתם, לא יכול להפסיק. חבל שהתחלתי. אני הסתבכתי.

28:47 דובר 1 לפני שנמשיך אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת, כי- זו נקודה כאן. הנקודה הזאת זו נקודה שחשוב להבין אותה בשביל כל ההמשך שיבוא אחר כך. זה, זה לא כתוב בפנים, אבל זו נקודה שצריך להבין אותה. כשאומרים ש-- מה פירוש שהעולמות אין ואפס לעומת הקדוש ברוך הוא? מה המשמעות? בגדול, הוא ענק, הוא גדול, הוא אינסופי, ופה יש משהו כזה שהוא שום דבר לא. כן. יש, יש בן אדם, הוא עכשיו נמצא בבית ואוכל, לומד, מטפל בילדים, כן? ויש איזשהו זבוב אפילו לא-- בפינה של החדר השני. הוא לא קיים, לא מפריע. כן. זה לא מציאות בכלל. כן. אז הוא אומר, מה ההסבר? היות וכל העולמות הם ממש אין ואפס, אז לכן גם אחרי שהם נבראו זה לא שינוי באחדות של הקדוש ברוך הוא. כן? אז זה קצת יותר מסתדר עם השכל, עם ה... כן? מובן? אף אחת לא שואלת שאלה? איך אפשר להסביר בצורה כזאת? טוב, מה רוצים להגיד? רוצים להגיד שגם אחרי שהוא נברא לא, לא היה בו שום שינוי. מה פירוש לא היה שום שינוי? הוא נברא. הוא נברא משהו קטן, נברא זבוב, נברא אפס, נברא כלום. בסדר, אבל נברא. איך אתה אומר שאין שום שינוי? תגיד, זה שינוי קטן, אפסי שינוי, לא יודע מה, אבל הוא כן נברא. איך אתה אומר לא נברא? איך אתה אומר הוא לבדו, הוא ממש. זה לא ממש, זה לא הוא. יש-- נברא עוד משהו שהוא כלום לא. זה אפס, זה שום דבר לא. כמו שנראה בכל המשך הפרק עד הסוף, אבל כן נברא משהו. כן? איזה מין תשובה זאת? השאלה היא שאלה חזקה, אבל איזה מין תשובה? לכאורה זו תשובה

30:54 דובר 1 שהיא, שהיא לא שווה שום דבר. כן? ופה באה הנקודה, מה שאת הזכרת קודם, זה עיקר העניין. לכתחילה אדמו"ר הזקן כתב את ה... חלק הזה של התניא ורצה להדפיס אותו אחרי שער היחוד והאמונה. אדמו"ר הזקן פה בביאור הזה מסתמך על מה שהוא כתב שם. שם, בשער היחוד והאמונה, כבר מוסבר מה פירוש שאין עוד, ש-שאין עוד מציאות לכל העולמות. אחרי כל מה שמוסבר שם עדיין יש שאלה, ואז פה הוא מסביר יותר בעומק. בסדר? כל הביאור פה יושב על מה שהוא הסביר בשער היחוד והאמונה. זה עוד, עוד עומק על מה שכתוב שם. מה כתוב שם? שם כתוב, מוסבר באריכות שיטת הבעל שם טוב. הרבי פורס את זה על שישה פרקים שם, ש... נביא משל. נביא שני משלים. לא מה שמובא בתניא, פשוט יותר לקרב אל האוזן, למרות שכבר שמענו את זה הרבה פעמים. אה, דיברנו הרבה פעמים על אדם שעומד מול מראה, כן? ורואה את הדמות שלו במראה. הדמות במראה היא מציאות או לא מציאות?

32:31 דובר 6 לא מציאות.

32:32 דובר 1 ממ?

32:32 דובר 6 לא מציאות.

32:36 דובר 1 אז ככה. יבוא מישהו ויגיד

32:41 דובר 6 היא לא מציאות של עצמה.

32:42 דובר 1 יבוא מישהו-- האם שייך שיבוא מישהו, יעשה חקירה, שיתחיל להתבונן, לחשוב. הוא יעשה מחקר: ממה עשויה הדמות הזאת במראה? יש פה איזה-- אני מצד אחד, אני רואה, הנה היא קיימת; מצד שני, כשאני עוזב, אז היא מפסיקה להתקיים. אז מה הוא יגיע למסקנה? הוא יגיע למסקנה שיש פה איזושהי דמות שהיא קיימת על תנאי ש-שמישהו עומד אה... זה שטות. זה שטות. הדמות קיימת בתנאי שזה? הדמות זה הוא, זה השתקפות שלו. כל המציאות של אותה דמות זה שמישהו עומד לפניה. נכון שבפועל יש פה משהו אחר, אבל כל המציאות של המשהו אחר היא רק התגלות שלו. אם הוא לא נמצא, אז אין משהו אחר. זה לא שיש פה עוד משהו על תנאי שזה. אה, אין פה עוד משהו. ה"עוד משהו" הזה הוא רק התפשטות וגילוי של זה שעומד לפני המראה. אין פה עוד מישהו. כן? אז נכון שלפועל הנה יש פה דמות, אבל המציאות של הדמות היא לא מציאות עצמאית. היא מציאות שכל המציאות שלה תלויה, כל הגדר שלה, זה רק הגילוי שלו. אתה לא יכול להגיד שיש פה עוד משהו, זה הוא! כן? ועוד משל שמביאים, קצת יותר קשה להבין, אבל מאוד נוגע לעניין: מאבן שזורקים אותה. כשזורקים אבן, אז קודם אבן הייתה עומדת על הרצפה ועכשיו היא עפה באוויר. כן? האבן, כשהיא עפה באוויר, היא השתנתה? השתנה משהו באבן?

34:34 דובר 6 לא.

34:34 דובר 1 שום דבר. היא נשארה. היא לא נהפכה לאבן מעופפת. היא נשארה, נשארה אבן עם אותן תכונות. מה עכשיו השתנה פה? זה שהיא, זה שהיא עפה, זה שהיא הולכת, זה שהיא זזה. זה השתנה, כן? עכשיו, אז בואו נתעלם מהאבן ונתייחס רק להליכה שלה, כן? כביכול אין פה, אין פה, יש פה רק הליכה. למה היא הולכת? יש פה איזשהו כוח ש-ש-מזיז אותה, כן? אז מה המציאות? האם אפשר להגיד שיש פה אה תנועה של האבן? אין פה שום דבר. יש פה כוח שמזיז את האבן. נכון שבפועל א-א-יש פה תנועה, אבל התנועה של האבן היא לא דבר עצמאי. היא לא דבר שבא ונגלה לאבן, לא דבר שנוצר. יש-- היא ביטוי של הכוח שמזיז אותה. אז בעצם יוצא שחוץ מהכוח שמזיז אותה אין פה שום דבר. כן?

35:40 דובר 6 זה כוח שמזיז אותה.

35:42 דובר 1 אז זה-

35:43 דובר 6 לא מתוך האבן.

35:45 דובר 1 כן, לא מדבר עליה, אני מדבר על התנועה של האבן. התנועה שלה, ה-זה שהיא זזה, התנועה שלה היא-היא-היא... ל-למעשה אין פה תנועה. יש פה את הכוח, שהכוח-- ה-- ברגע שהכוח לא יהיה אז זה... כמו שאדם יזוז מה-

36:01 דובר 6 זה לא חלק מהאבן.

36:02 דובר 1 זה לא חלק מהאבן ו-וזה גם לא דבר נפרד מהכוח. רצינו להגיד לא שזה לא חלק מהאבן, שזה לא דבר נפרד מהכוח שמזיז אותה. ה-התנועה שלה זה-זה-זה הכוח שמזיז אותה. אין פה, אין פה עוד. חוץ מהכוח שמזיז אותה אין פה עוד משהו. התנועה זה ביטוי של הכוח. כמו שאדם שעומד מול המראה, זה ביטוי של מי שעומד מול המראה. אז על דרך זה, את הנקודה הזאת אדמו"ר הזקן מסביר שם ב-ב-בכמה פרקים ארוכים בשער היחוד והאמונה, שכל מציאות העולם היא רק ביטוי של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מאיר אור והאור הזה נהיה. אז-אז מה פירוש? אומרים תמיד, אוהבים לחזור, שהקדוש ברוך הוא בורא את כל העולם מאין לרגע מחדש כל רגע וכל רגע. הקדוש ברוך הוא, הוא לא מתעסק, כן? הקדוש ברוך הוא מאיר אור. אור כזה ש-ש-שתכונה שלו זה לברוא, על מנת לברוא נבראים, וכל המציאות של הנבראים בגלל זה שיש פה את האור, והאור הזה, הוא פועל את המציאות שלהם. אז אפשר להגיד שיש פה מציאות של נבראים? אין פה שום מציאות. כל המציאות של נבראים זה מציאות של האור, של ה-, של האלוקות. זה מה שהוא מסביר שם בשער היחוד והאמונה. כן. מה יוצא? מה חסר בהסבר שמה? בהסבר הזה? מה ההס-- ההסבר הוא שהעולמות הם בעצם... מה הוסבר? הוסבר שהעולמות הם לא מ-לא מציאות. נכון? כן. למה הם? למה הם לא מציאות? כי הם רק ביטוי, השתקפות שלו וכן הלאה. אז הם לא מציאות. נו, בסדר, הם לא מציאות, אבל חשיבות יש להם. אה?

37:45 דובר 6 כן.

37:46 דובר 1 הוא ברא. אם הוא, עצם זה שהוא עשה פעולה לברוא אותם, אז זה אומר שהוא רצה שהם ייבראו. נו, אם הקדוש ברוך הוא בעצמו רצה שהם ייבראו, אז חשיבות יש להם. תגיד אוקיי, אז אין להם מציאות, אבל חשיבות יש להם. אז איך אתה אומר שהוא לבדו הוא ואין שום דבר באחדותו? קודם לא היה, עכשיו הוא כן רוצה-- יש פה איזה-- מעניק לזה איזושהי חשיבות. כן? על זה בא הרבי כאן בפרק כ' ואומר שלא רק מה שהסברנו שם בשער היחוד והאמונה, שהעולמות אין להם שום מציאות, גם שום חשיבות אין להם. למה אין להם שום חשיבות? כי הם אין ואפס ממש. בסדר? או. עכשיו, כדי להבין עד כמה הם אין ואפס, מפה מתחילים להסביר. עד פה זה היה רק אה באופן כללי. עכשיו הולכים להסביר עד כמה העולמות הם אין ואפס. אחרי שכבר אין להם מציאות. את ה"אין להם מציאות" זה כבר, זה כבר, זה כבר סגרנו מזמן. עכשיו גם הם-הם-הם שום דבר לא גם כן. על זה יש שני פרקים. "כי התהוות כל העולמות עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם"-- יש פה כמה דברים: מה שהוא מהווה אותם. הקדוש ברוך הוא מהווה אותם. כן? קודם כול הם לא היו קיימים, עכשיו הם כן קיימים, אז הוא מהווה אותם. אחר כך הוא לא רק מהווה אותם, הוא גם מחיה אותם. יש פה תנועה, יש פה חיות. והוא לא רק מהווה אותם, מחיה אותם, גם מקיים אותם. הם ממשיכים להיות קיימים. אז יש פה שלוש פעולות. אז גם ההתהוות, גם החיות וגם הקיום, "המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כמו בתחילה אינו אלא דבר ה' ורוח"

39:35 דובר 1 "פיו יתברך המלובש בהם", כמו שהסברנו קודם. ומה זה אותו דבר ה'? אז פה הרבי מסביר עד כמה דבר ה' הזה הוא אין ואפס. זאת אומרת כל העולמות מ-מ-מתהווים וחיים וקיימים מדבר ה'. מה זה דבר ה'? דבר ה' זה כמו, על דרך משל, דיברה תורה כלשון בני אדם. למה קראו ל-ל-ל-- למה התורה קוראת לבריאת העולם דיבור? בעשרה מאמרות נברא העולם. למה? למה התורה קראה לזה דיבור? כי על דרך משל דיבור של האדם. הדיבור שלי לא בורא שום דבר. כן, הדיבור של הקדוש ברוך הוא בורא עולמות. אז ברור שהדיבור של הקדוש ברוך הוא זה לא דיבור, זה רק משל. למה החיות שמהווה את-

40:24 דובר 6 ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור.

40:27 דובר 1 נכון.

40:28 דובר 6 כן, אמר.

40:29 דובר 1 אבל זה ש... לא. התורה משתמשת במשל. הקדוש ברוך הוא אין לו פה, אין לו מיתרי קול, אין לו צורה של בן אדם. אז למה קוראים לזה... "ויאמר"? למה אתה אומר... למה התורה קוראת לזה לשון של דיבור? הרי אין שם דיבור. הקדוש ברוך הוא לא מדבר. למה התורה קוראת לזה דיבור? משל. אז הוא רוצה להגיד אפילו... אז צריך להבין מה המשל פה. מה הקשר בין המשל לנמשל, בין הדיבור שלי, למה... למה לכוח האלוקי שבורא את העולמות קוראים לו דיבור? למה זה קורא לו דיבור? קרא לו אור. קרא לו שפע. למה דיבור? מה הקשר לדיבור? אז הוא מסביר פה את המשל. למשל, כמו בנפש האדם, כשמדבר דבר אחד, הכוונה מילה אחת, דיבור זה לבדו כלא ממש אפילו לגבי כללות נפשו המדברת.

41:39 דובר 6 מה זה אומר?

41:41 דובר 1 האדם נקרא מן המדבר. כן. איך נקרא אדם?

41:49 דובר 6 מן המדבר.

41:50 דובר 1 מן המדבר. למה נקרא מן המדבר? יש לו נפש שיודעת לדבר. הנפש המדברת של האדם. כוח הדיבור של האדם הוא בחינת לבוש האמצעי שלה. הרי למדנו כבר בפרקים הקודמים שיש שלושה לבושים: מחשבה, דיבור, מעשה, וכוח הדיבור הוא הלבוש האמצעי. אז קודם כול, הדיבור שמהווה את כל העולמות, זה בסך הכול... נעזוב את הקדוש ברוך הוא, אצלנו הדיבור זה רק לבוש. נלמד את כל המשל, בסוף בסוף בסוף נדבר על הנמשל. בסדר? לא, לא להתבלבל. קודם כול אנחנו רוצים להגיד עד כמה הדיבור זה דבר שהוא אין ואפס. אז קודם כול הדיבור זה רק משל, זה רק לבוש, זה לא עצם הנפש. כן. עכשיו, מבין שלושת הלבושים הוא הלבוש האמצעי. הוא לא הלבוש הפנימי, זה לא מחשבה, זה בסך הכול לבוש האמצעי. וכוח הדיבור, הלבוש האמצעי הזה, הוא יכול לדבר דיבורים לאין קץ ותכלית. ופה הדיבור של האדם מוגבל. אדם לא יכול לדבר אינסוף, הוא מתעייף, גם אחרי מאה עשרים שנה נגמר התקציב. אבל כוח הדיבור הוא כוח אינסופי. זאת אומרת, זה שיש לאדם הגבלה בדיבור בגלל שהוא לבוש בגוף. מצד הגוף יש הגבלה. הגוף מתעייף, השרירים, הגוף לא יכול לדבר יותר, אבל הכוח הרוחני של הנפש לדבר, אין לו גבול, הוא אינסופי.

43:40 דובר 6 אומרים על זה שיש מכסה כמה אפשר לדבר.

43:43 דובר 1 אה? מה? מה זה?

43:46 דובר 6 המורות בכיתה.

43:47 דובר 1 כן.

43:48 דובר 6 כמה אתם מדברות? כאילו אתן מבזבזות את ה...

43:51 דובר 1 זה נכון. זה נכון. כתוב בספרי קבלה. זה לא צחוק.

43:55 דובר 6 יש מכסה.

43:56 דובר 1 כן, יש מכסה, בוודאי, אבל זה חל על הגוף, לא על ה...

44:02 דובר 6 זה הרוח.

44:03 דובר 1 בוודאי.

44:04 דובר 6 עכשיו אתם יכולות לבחור.

44:06 דובר 1 כתוב בספרים שכל אדם יורד, וכל נשמה יורדת לעולם עם סך של אותיות. זה, זה התקציב. זה נגמר, לא יכול ל...

44:15 דובר 6 אז זה לא אומר שאתם...

44:16 דובר 1 מסתלק מהעולם.

44:18 דובר 6 אם כותבים אז זה בסדר.

44:20 דובר 1 אה?

44:20 דובר 6 אפשר לכתוב.

44:21 דובר 1 כוח הדיבור...

44:22 דובר 6 יש שק גדול יותר, לא? לא, לא, לא מדברים על חסר לנו בכסף.

44:28 דובר 1 אבל התקציב הזה הוא תקציב, אה, ולבחירת...

44:35 דובר 6 כן, זה כל הדיבורים. אולי זה רק נגיד אם מדבר סרק או דיבר דיבור...

44:38 דובר 1 לא! זה כל הנקודה. שיש הבחירה בידי האדם נתונה. האם לנצל את השק שלו...

44:46 דובר 6 אם הוא דיבר זיוף אז כאילו, אם הוא דיבר זיוף אז...

44:47 דובר 1 לא, לא, לא, לא, לא. זה, יש תקציב מוקצב וזהו. השאלה, הבחירה בידי האדם אם לנצל את זה לענייני תורה או לעניינים, אה, אחרים. זה בחירה שלו. התקציב הוא תקציב, אבל כל זה מדובר מצד הגוף, לא מצד הנשמה. מצד זה... אפילו מצד ה... לא הנשמה, מצד הלבוש של הנשמה, לבוש הנפש שמדברת, הכוח שלו הוא אינסופי לדבר. ההגבלה היא הגבלה מצד הגוף על ה... עכשיו, סתם מקשקשים. אה, מה הערך של דיבור אחד, מילה אחת לעומת כוח הדיבור של הנפש? זה לא סתם מוגבל, זה מילה אחת וזה אינסוף. כן?

45:39 דובר 6 ואם אתה מלמד שיעורי תורה זה יכול להיות נורמלי.

45:43 דובר 1 בוא, בוא, בוא, בוא, בוא נחזור פנימה.

45:46 דובר 6 פשוט, אה...

45:48 דובר 1 מרגש, מרגש...

45:50 דובר 6 כן.

45:51 דובר 1 מרגש.

45:51 דובר 6 מרתק את הנשים.

46:00 דובר 1 מה יותר קרוב לאינסוף? אחד או מיליון?

46:04 דובר 6 שניהם רחוקים.

46:07 דובר 1 אין הבדל. המרחק של אחד ממיליון הוא אותו דבר כמו של אינסוף ממיליון. אין שום הבדל. זה אינסוף בלתי מוגבל. מה הערך של מילה אחת שהיא מוגבלת לעומת הכוח האינסופי של הנפש לדבר?

46:27 דובר 6 מה זה אומר שיש לה כוח אינסופי? זה לא מובן.

46:29 דובר 1 זה לא משהו, לא משהו שאפשר ל... בוא, בוא.

46:34 דובר 6 טוב, יפה, אז עזוב את זה.

46:35 דובר 1 עד כאן מובן?

46:39 דובר 6 כן.

46:39 דובר 1 יופי. שלב הבא.

46:40 דובר 6 יורד ממה?

46:42 דובר 1 שלב הבא. אומר הרבי: כל שכן. מה זה כל שכן? כל שכן זה קל וחומר. אם מילה אחת, דיבור אחד הוא אין ואפס לעומת כוח הדיבור, כי זה מוגבל וזה אינסופי, אז כל שכן, קל וחומר, שדיבור אחד הוא אין ואפס לגבי לבוש הפנימי, מבחינת לבוש הפנימי של הנפש, שהוא המחשבה שממנה נמשכו הדיבורים והיא חיותם. למה זה קל וחומר?

47:15 דובר 6 כי גם המחשבה היא...

47:16 דובר 1 כוח המחשבה הוא אינסופי כמו כוח הדיבור.

47:19 דובר 6 אבל הוא יותר מכוח הדיבור.

47:21 דובר 1 במה כוח המחשבה הוא יותר מכוח הדיבור?

47:23 דובר 6 הוא יותר אינסופי.

47:25 דובר 1 הוא לא יותר אינסופי.

47:27 דובר 6 הוא פנימי, הוא לא רוצה...

47:29 דובר 1 זה הבדל באיכות, זה לא הבדל בכמות. כוח הדיבור, כוח הדיבור הוא, הוא, הוא כוח גשמי. אז סך הכל הדיבור וכוח הדיבור זה, זה, זה אותו, אותו, אותו סוג. מחשבה זה משהו אחר. מחשבה זה לא דיבור. מחש-- מחשבה זה החיים ש... כשאדם מדבר, מה הוא מדבר? הוא מדבר, מדבר מה שהוא חושב, נכון? זאת אומרת הדיבור זה הגוף, ובתוך הגוף של המילים של הגשמיות, ה-האוויר שיוצא מהפה, בתוך זה מלובש התוכן, המחשבה. נכון? אז המחשבה זה הנשמה של הדיבור. כן? זאת אומרת, ערך המחשבה, כוח המחשבה לגבי כוח הדיבור זה כמו נשמה לגבי גוף. זה רוחני וזה גשמי. נכון? אז אם מילה אחת היא אין ואפס לעומת כוח הדיבור כי הוא אינסופי, אז כל שכן, קל וחומר שמילה אחת היא אין ואפס לעומת כוח המחשבה. כי כוח המחשבה הוא לא רק אינסופי, הוא גם זה זה רוחני. זה לא גשמי. אז קל וחומר שזה אינסופי. כן, כאילו יותר אינסופי. לא יודע איך להגיד. ואין צריך לומר בשורה ארבע עשרה. ואין צריך לומר שמילה אחת היא אין ואפס לגבי מהות ועצמות הנפש, שהן עשר בחינותיה הנ"ל, חב"ד וכו', שמהן נמשכו אותיות מחשבה זו המלובשת בדיבור זה כשמדבר. אנחנו כבר למדנו בפרק ד' בתניא שלבושי הנפש הם רק לבוש לנש- לנשמה עצמה, לנפש עצמה. בסופו של דבר גם לבוש המחשבה זה בסך הכל אמרנו זה רק פעולה, זה בכלל לא האדם עצמו. הוא יכול לחשוב דברים ש-ש-שהוא- שהוא לא מבין אותם ולא מאמין בהם. כן. אז אם הדיבור הוא אין ואפס לגבי המחשבה, אז מה זה מילה אחת לגבי עצם הנפש, הכוחות של הנפש?

49:44 דובר 7 מתמטיקה, אפס.

49:47 דובר 1 אז עכשיו סתם מעניין לגבי ה-ה-הערך של דיבור לגבי מחשבה. הוא אומר קל וחומר. אבל לגבי עצם הנפש הוא לא אומר קל וחומר. הוא לא אומר כל שכן. הוא אומר ואין צריך לומר. מה ההבדל?

50:06 דובר 7 שזה אפילו לא משתלב. קל וחומר.

50:10 דובר 1 זה לא באותו level בכלל. זה לא. אין מה, אין מה לדבר. קל וחומר אומרים כמו שזה בקטן ככה זה. בטח שזה ככה בגדול. אבל כשמדברים על מהות אחרת זה לא קל וחומר, זה אין צריך לומר. כן. כי המחשבה היא גם כן בחינת אותיות כמו הדיבור. המחשבה זה גם כן עניין, אבל זה יותר רוחני, רק שהיא רוחניות ודקות רוחניות. אותיות דקות יותר. אבל. אבל עשר בחינות. עברנו דף. אבל עשר בחינות חב"ד וכו' הן שורש ומקור המחשבה ואין בהן בחינת אותיות עדיין. חכמה, בינה ודעת ומידות שבנפש אין בהן אותיות. קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. מה פירוש ש... שאין במחשבה אותיות? אז הוא מסביר. למשל, מה פירוש מבין ואין בזה מחשבות? כשנופלת, נופלת איזו אהבה וחמדה בליבו של אדם. הוא ראה משהו והוא מתחשק לו שזה יהיה שלו, שיהיה שלו, שיהיה קרוב אליו. הוא עוד לא חשב על זה. הוא רק עכשיו ראה את זה. שמע את זה. כן. קודם, לפני שעולה מהלב אל המוח לחשב ולהרהר בה, אין בה בחינת אותיות עדיין. הוא עכשיו רק ראה את הדבר. התעורר בליבו חשק לדבר והוא עוד לא חשב על זה. אין, אין שם אותיות, רק רצון. יש לו רק חפץ פשוט, לא מורכב באותיות, בלי מילים, וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו. אז בלב, לפני שהתחיל לחשוב על הדבר בלב אין אותיות. ואומר וכל שכן קודם שנפלה התאווה והחמדה בליבו על אותו דבר, רק הייתה בכוח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה. יש-- כשאדם רואה משהו ונמשך אליו, דוגמה שהוא ראה כן, למה הוא נמשך? כי הוא יודע שהדבר הזה טוב, נכון?

52:32 דובר 8 בזכות כוח המחשבה.

52:34 דובר 1 לא! לא מדברים על מחשבה. בלי מחשבה. יש פה איזה אוכל טעים, אבל משהו כזה ככה עם ריח ש-ש-שמושך מאוד. כן? בסדר? כשיש את ה-- או מעמידים את זה מול העיניים, מתחיל להריח, אז מתעורר בלב תאווה לדבר. נכון?

53:00 דובר 8 בלי, בלי, בלי לנשום באמצע. בלי, בלי לנשום באמצע. לגימות קטנות בלי לנשום באמצע.

53:10 דובר 1 כשמעמידים בפני, בפני אדם עוגה מתעורר אצלו חשק. למה מתעורר אצלו חשק לדבר? כי הוא יודע שהדבר הזה טוב. איפה הוא יודע שזה טוב? הוא יודע במוח, בשכל. כן? אבל כל עוד הוא לא ראה את זה הלב לא יתעורר. נכון? למה הלב יתעורר? הלב יתעורר בגלל שהוא יודע שזה טוב. אז מה קודם? קודם כל הוא יודע שדבר כזה זה טוב, זה טעים וכן הלאה. כן? אחר כך זה מתעורר אצלו בגלל שהוא יודע, לכן מתעורר אצלו חשק כשהוא רואה את זה, ואחר כך הוא מתחיל לחשוב איך להשיג את זה או מה לעשות עם זה. נכון? אז מה היוצא מן הסדר? מתי מתעוררת ה-- מתעור-- נולדות המחשבות, הדיבורים? מתי הוא מתחיל לחשוב על הדבר?

54:00 דובר 8 כשהוא רואה.

54:01 דובר 1 כשהוא רואה ומתרגש ומתפעל אבל בהתפעלות לפני שהוא התחיל לחשוב עוד אין אותיות. אז אם ככה, מה? מה נגיד על עצם הידיעה שלו שהוא יודע שהדבר טוב עוד לפני שהוא בכלל עמד לו הדבר מול העיניים, שם ודאי שאין אותיות. נכון? נו, אז מה הערך של מילה אחת עכשיו לגבי עצם הידיעה שלו ששם בכלל אין אותיות? שדיברנו לגבי אפסות הדיבור לגבי מחשבה. נכון, זה לא רק כמות, זה גם איכות, אבל זה אותיות. אבל מילה אחת לגבי עצם העניין כמו שהוא בחכמה, בינה, דעת שלו שם בכלל אין אותיות. זה באמת אין ואפס. כן. פי כמה וכמה ממה שדיברנו קודם. רק שהייתה-- בשורה שבע: רק שהייתה בכוח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולהידבק בו, כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזה מאכל ערב. רק מתי נולדו האותיות? אחר שכבר נפלה החמדה והתאווה בליבו. מדוע בכוח חכמתו ושכלו וידיעתו? כי הוא ידע שזה דבר טוב, ואחר כך חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאוותו מכוח אל הפועל, להשיג המאכל או למידת החכמה בפועל. הרי כאן נולדה בחינת אותיות במוחו, שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים ומהרהרים בהם כל ענייני עולם. אבל לפני, לפני כן לא היה שום דבר. כן. אופס, נגמר. מה הנמשל? מה הנמשל?

55:50 דובר 8 עכשיו.

55:50 דובר 1 כי אמרת משל, לא אמרת נמשל.

55:52 דובר 8 עכשיו.

55:54 דובר 1 לא, אין שבוע הבא, זהו. את הנמשל תבין לבד. מה הנמשל?

56:00 דובר 8 תגיד לך את הנמשל.

56:02 דובר 1 מה רצינו להגיד על הפרק?

56:04 דובר 8 כל העבירות הם עבודה זרה.

56:05 דובר 1 מה אמר-- כן, בפרק הזה. מה אנחנו צריכים להתחיל להסביר בפרק? שכל העולמות הם לא רק שאין להם מציאות. אנחנו רוצה להסביר אחדות השם. מה פירוש אחדות השם? שבריאת העולמות לא פעלה שום שינוי. לא רק שלא פעלה שום שינוי בעצמותו, היא גם לא פעלה שום שינוי באחדות שלו, שגם אחרי שנברא העולם לא נברא כלום. מה ההסבר? אז קודם כול, כל העולמות הם לא מציאות, כמו שמוסבר בשער היחוד והאמונה. אה, הם לא מציאות, אבל יש להם חשיבות? כן? סליחה. יש להם חשיבות?

56:45 דובר 8 ביחס למה?

56:46 דובר 1 כל העולמות נבראו בדיבור. מה דיבור? כתוב ״כי ביה ה׳ צור עולמים״, שכל העולמות נבראו במילה אחת, ב-י-ה. ב-י נבראו כל העולמות הסתומים, הנעלמים, הנסתרים, עולמות עליונים, וב-ה נברא העולם הזה. בשתי אותיות הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות. אז במילה אחת הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות. מה זה מילה אחת לעומת כוח הדיבור? זה אין ואפס. זאת אומרת, המחשבה זה בכלל אין ואפס. זאת אומרת, עצם הכוח הזה בכלל שום כלום לא. אז אם כל המציאות של כל העולמות-- מציאות. מה, אין לעולמות מציאות, כן? רק חשיבות יש להם. מהי החשיבות שלהם? שאין להם שום חשיבות. אז מה יוצא? שהעולמות לא רק שאין להם שום מציאות, גם אין להם שום חשיבות, אין להם שום ערך, ואם אין להם שום ערך אז אין שום שינוי באחדות של הקדוש ברוך הוא. כמו שלפני שנברא העולם היה הוא לבדו, הוא, אז גם אחרי שנברא העולם עדיין אין שום דבר.

58:02 דובר 8 אז מה זה, אמ, ערך? יש תכלית לבריאה של כל העולמות.

58:07 דובר 1 זה לא לעכשיו. זה נכון, זה לא, לא לעכשיו. פה, פה מדברים-

58:11 דובר 8 תכלית.

58:11 דובר 1 פה, פה מדברים, מה-- פה מדברים על, על, אה, אה, להבין איך כל התורה כולה היא פרטים בעניין של עבודת ה'. צריך קודם כול להבין מה זה אחדות השם ומה זה אחדות השם. שלא-- מה שאת אומרת זה נכון, אבל זה לא קשור לתוכן פה. שבפרק ל"ו ול"ז בתניא, ושם זה לא קשור לעניין שמוסבר כאן. שמה? מה פירוש אחדות השם? שהשם הוא אחד, לא רק אחד, הוא יחיד. לא רק יחיד, גם מיוחד. לא רק לפני שנברא העולם, גם אחרי שנברא העולם. אין שום שינוי. הוא לבד. מה פירוש הוא? אני רואה את העולם. סליחה. קודם כול, כל מה שאתה רואה זה לא דבר עצמאי. זה הכול, זה הכול רק השתקפות שלו כביכול. תגיד, טוב, אבל יש לזה חשיבות. הנה הוא ראה, הוא רצה, הוא ברא את העולם. לא, לא, לא, לא. כל החשיבות שאתה מדבר עליה זה, זה, זה, זה כלום לא. זה כמו דיבור, כמו מילה אחת. ההסבר הזה לא מספיק. חסר. זה עדיין לא אחדות שלמה. מה הבעיה עם ההסבר הזה?

59:23 דובר 8 משהו חיצוני.

59:24 דובר 1 ביחס למה אין לעולמות חשיבות? ביחס אליו אין לו חשיבות.

59:29 דובר 8 ביחס למה?

59:30 דובר 1 ביחס ל-- מה קודם היה כל ההסבר?

59:32 דובר 8 ביחס לקדוש ברוך הוא.

59:32 דובר 1 ביחס לקדוש ברוך הוא אין להם שום חשיבות. אבל אני? מה זאת אומרת? כן. אז צריך עוד פרק אחד כדי להסביר שלעולמות לא רק שאין להם חשיבות ביחס לקדוש ברוך הוא, אלא גם הם בעצמם אין להם שום חשיבות. אז זה פרק, פרק כ"א. פרק כ"א.