לקוטי אמרים פרק י"ז · תשפ"ה

00:03 דובר 1 טוב, אנחנו נלמד את פרק י"ז. זה ה-- כמו שרואים מיד בהתחלה, פרק י"ז הוא סיכום תכלית של כל מה שהיה בתניא מההתחלה עד עכשיו. הוא מתחיל עם זה מיד. פרק י"ז: "ובזה יובן מה שכתוב כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". איפה זה כתוב? זה כתוב בפסוק, אבל זה כתוב בתניא בדף השער. ב-ב-בדף השער אומר אדמו"ר הזקן שכל הספר הוא מיוסד, הוא בא להסביר את הפסוק כי קרוב אליך הדבר לעשותו. הוא אומר עכשיו, אחרי שלמדנו אה שישה עשר פרקים, אז עכשיו אפשר להבין את ה-- להבין את הפסוק. מה הייתה שם השאלה ב-- מה כל כך צריך-- שישה עשר, שישה עשר פרקים בשביל להבין פסוק אחד?

01:05 דובר 2 איזה קרוב אלינו.

01:06 דובר 1 כן. מה-מה-מה השאלה? מה היה? מה צריך כל כך הסבר כל כך גדול? אה, אז כשהיינו שם בהתחלה אז ר-- ראינו שבפסוק הזה יש שני פירושים. יש פירוש אחד שפיך ובלבבך לעשותו זה הולך על מחשבה, דיבור ומעשה. בלבבך זה הולך על מחשבה, ופיך ולעשותו זה-- זאת אומרת ש-- אז לפי זה השאלה היא אם, זאת אומרת, אם פיך ובלבבך-- אם פיך ובלבבך לעשותו זה הולך על מחשבה, דיבור ומעשה, אז מה, אז מה קרוב מאוד לכל אדם? קרוב מאוד לכל אחד לקיים את המצוות במעשה, בפעולה. אם זאת הייתה הבעיה, לקיים את כל המצוות, בשביל זה באמת לא היה צריך כל כך הרבה פרקים. אדם רוצה לקיים את המצוות, תקיים אותן וזהו. מה אתה צריך כל כך הרבה הסברים? העניין הוא שיש פירוש יותר עמוק, פירוש פנימי, ו-ו-וזה מה שהיה צריך הסבר. לפי הפירוש העמוק יותר, בלבבך זה לא הולך על מחשבה, אלא הולך על הלב, על רגש הלב, שקרוב מאוד לכל אדם לקיים את המצווה-- את התורה והמצוות עם הלב, עם רגש של אהבה ויראה. ועל זה, על זה שואל אדמו"ר הזקן איך התורה אומרת שקרוב מאוד לכל אחד לעורר בלב שלו אהבה ויראה? אדם יכול לשלוט על הפעולות שלו. אדם יכול לשלוט, אם הוא רוצה לעשות אז הוא עושה, או לא רוצה לעשות אז הוא לא עושה. הוא רוצה לדבר אז הוא אומר, או לא רוצה לדבר אז הוא לא מדבר. על מחשבות, הוא לא רוצה, אז הוא מתחיל לחשוב על דבר אחר. אדם יכול לשלוט על הפעולות שלו, אבל אדם לא שולט על-על הלב. אם הוא אוהב אז הוא אוהב. אם הוא לא אוהב אז הוא

02:57 דובר 1 לא אוהב. מה-מה-מה אפשר לעשות? איך התורה אומרת, לפי הפירוש הזה, שקרוב מאוד לכל אחד לקיים את התורה באהבה? מה-מה-- זה-זה צריך הסבר. איך קרוב מאוד לקיים את המצוות בפועל? הבנתי. אבל איך אפשר לקיים אותן באהבה, בלבבך? זאת השאלה. זאת עיקר השאלה. ובשביל זה אדמו"ר הזקן הסביר שישה עשר פרקים. זה היה ההסבר. מה הוא הסביר? ההסבר נגמר בפרק הקודם, שיש באהבה הרבה דרגות. אהבה בוערת, אהבה כרשפי אש, אהבה שאדם מרגיש ממש אהבה, זה באמת לא קרוב לכל אחד. זה באמת-

03:50 דובר 2 זה מהמם.

03:55 דובר 1 ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

03:59 דובר 2 ברוך אתה ה'. מה שלומך?

04:04 דובר 3 ברוך השם.

04:07 דובר 1 אולי נתחיל מהכיוון ההפוך. אולי נתחיל מהכיוון ההפוך. מה הרבי אמר בפרק הקודם, פרק האחרון אחרי כל-- כל ההכנות, מה הוא דיבר בפרק האחרון? שכל אדם קל לו מאוד לעורר אהבה שהוא קרא לה אהבה בתעלומות לב. מה זה אהבה בתעלומות לב? הוא הסביר את זה בפרקים, ככה באריכות בכמה פרקים. מה זה אהבה בתעלומות לב? שהוא לא באמת אוהב. אין לו רגש של משיכה והוא, הוא לא שרוף על הקדוש ברוך הוא. לא, זה לא. מה כן? הוא מבין. הוא חשב, התבונן בגדולת השם. הוא מבין שראוי ל-ליהודי לשמור מצוות. זה לא כל כך מסתדר לו עם החיים, זה לא כל כך נוח לו.

05:03 דובר 2 זה

05:03 דובר 1 אה? לא, זה לא בלית ברירה. בלית ברירה זה כמו קנס. א-א-אני חייב לעשות-- לא. הלב שלו מסכים. הוא, הוא רוצה, אבל זה לא באיזו התלהבות, ב-ב-- כן, ב-בחיות גדולה. הוא מבין שזה מה שצריך. הוא גם מבין יותר מזה. הוא מבין שהוא צריך לאהוב את השם ובפועל הוא לא אוהב, כן, אבל הוא רוצה לאהוב את השם. זה נקרא אהבה בתעלומות לב, שהאהבה הזאת העיקר שלה זה מוח, בהבנה. הוא מבין, הוא מגיע למסקנה, אבל הלב שלו מסכים על זה. אז יש פה איזשהו רגש של אהבה, של הסכמה, של רצון, אבל זה לא רגש בוער, זה לא רגש בפועל. לזה הוא קרא אהבה בתעלומות לב. אומר אדמו"ר הזקן, על פי זה שיש כזה דבר שנקרא אהבה בתעלומות לב, שהיא לא אהבה ממש, אלא אהבה שמה? אהבה שמביאה לידי עשיית המצוות, בזה יובן הפסוק. בזה. מה זה בזה? בזה, מה שהסברנו שיש-- אדם יכול לעורר בליבו אהבה, אהבה אמיתית בוערת הוא לא יכול, אבל אהבה בתעלומות לב הוא כן יכול וזה קרוב מאוד וזה כל האדם. ו-ו-ואחרי כל האדם נמשך וזה נקל מאוד לכל אחד, והאהבה הזאת מביאה אותו לקיום מצוות, זה כל אחד יכול. ובזה יובן מה שכתוב כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. דלכאורה בלבבך זה נגד החוש שלנו. לכאורה לאהוב את השם באמת, אדם לא מרגיש שזה קרוב אליו, זה נגד החוש. הוא מוסיף בסוגריים: והתורה היא נצחית. זאת אומרת, תבוא-- היה יכול לבוא מישהו ולהגיד שמשה רבינו אמר את זה לדור שלו, לא לדור שלנו. לא, התורה היא נצחית. אם זה כתוב בתורה זה גם בשבילנו. אין קרוב מאוד הדבר להפוך-- להפך

07:05 דובר 1 ליבו מתאוות עולם הזה לאהבת השם באמת. אומר, זה לא רק היה יכול להגיד מישהו ל-- היה יכול לבוא מישהו ולהגיד, טוב, נכון, בהרגשה שלי זה מאוד קשה, אבל אם התורה אומרת שזה קרוב, אז זה קרוב. כן? אומר לא, לא. גם התורה אומרת שזה לא כל כך קרוב. איפה התורה אומרת את זה? כמו שכתוב בגמרא. הגמרא אומרת במפורש: "אטו יראה מילתא זוטרתא היא? האם יראה זה דבר קטן?" אז הגמרא בעצמה אומרת שיראה זה דבר שקשה. אז איך התורה אומרת במקום אחר קרוב מאוד? זה לא רק בהרגשה שלי, התורה אומרת שזה קשה. אומר עוד יותר מזה, כל שכן אהבה. למה? למה כל שכן? למה יותר קשה לעורר אהבה מאשר יראה?

07:52 דובר 2 טכנית.

07:53 דובר 1 טכנית זה יותר קשה, נכון, אבל למה?

07:55 דובר 2 רגשי, אבל זה יותר קל.

07:57 דובר 1 מממ?

07:58 דובר 2 אבל זה יותר קל. אני מבינה אולי אחרת. לא, תכף נשאל את אורי רגע. לא? תכף נשאל את אורי.

08:11 דובר 1 זה נכון שיראה מתחילה יותר מהמוח. זה מגיע גם לפחד בלב. אבל עוד פעם, הרבה יותר קל לאדם לפחוד מאשר לאהוב. כשיש משהו שמפחיד הוא לא צריך, הוא מיד, הוא מיד פוחד. בשביל לאהוב זה תהליך, זה לוקח זמן. למה? סיבה מאוד פשוטה: כשאדם פוחד, ירא, היראה נגרמת מדבר חיצוני. זה לא הוא. הוא פוחד מההוא, מהדבר. כשאדם אוהב, זה הוא צריך לאהוב. במילים יותר מובנות, כשאני רוצה, רוצה או צריך או בפועל אוהב מישהו, משהו בי השתנה. קודם לא אהבתי, עכשיו אני כן אוהב. אצלי השתנה משהו. כשאני ירא, פוחד, אצלי לא השתנה שום דבר. יש משהו מבחוץ שמפחיד אותי. כשאני צריך לשנות את עצמי זה הרבה יותר קשה מאשר מול משהו שגורם לזה. כן. מובן ההבדל? אז, אז אומר אדמו"ר הזקן, לא רק שלאהוב את השם זה לא נראה לי קרוב. הגמרא אומרת שאפילו יראה זה קשה. אם הגמרא אומרת אפילו על יראה שזה קשה, אז אהבה קל וחומר שזה קשה.

09:31 דובר 2 יראה זה קשה בכלל.

09:33 דובר 1 מממ?

09:33 דובר 2 יראה זה קשה? זה לא קשה. כאילו אני פוחד מדבר מסוכן. על כל פנים כאן זה יראה.

09:40 דובר 1 הוא מדבר על יראת השם.

09:42 דובר 2 יראת השם. כבוד. השם. אבל מה קשה בזה? לא.

09:46 דובר 1 לא, לא מדברים על זה, זה ברור. כי קרוב אליך הדבר לשמור את המצוות מתוך אהבה ויראה. זה דבר שאדם רואה בעיניים או אפילו מבין אותו.

09:58 דובר 2 יראה מהעונש. זאת אומרת, אם חושבים על כל דבר, איזה עונש אתה מקבל ביום התחייבות.

10:03 דובר 1 אז זה לא יראה מהשם, זה יראה מהעונש, זה יראת עונש. וחסידות לא מתייחסים לזה בתור יראה בכלל, זה לא מדרגה ביראה. הוא בכלל לא פוחד מהקדוש ברוך הוא, הוא פוחד על עצמו.

10:18 דובר 2 אני לא חושבת.

10:27 דובר 1 כן. זה כשנגיע בעזרת השם לפרקים מ"א, מ"ב בתניא, שם יש שני פרקים על ראשית העבודה ועיקרה ושרשה. כולם מכירות את הציטוט הזה, אז שם במשך שני פרקים ארוכים אדמו"ר הזקן מביא חמש דרגות או חמש עניינים ביראת ה', ולא מדובר על יראת העונש. נו, אז, אז אם זה לא רק לנו קשה, אלא אפילו הגמרא אומרת שקשה, ואם יראה זה קשה, אהבה כל שכן וקשה, אומר עוד יותר מזה אדמו"ר הזקן, וגם אמרו רז"ל עוד יותר מאשר בגמרא: בצדיקים דווקא ליבם ברשותם. זה כבר המדרש. אם צדיקים ליבם ברשותם, אז מישהו לא צדיק. זה גם הגמרא אומרת, את לפני כן, זה התחלה שמה. רשעים הם ברשות ליבם והצדיקים ליבם ברשותם. אז צדיק, מה זה ליבו ברשותו? כשהוא רוצה לאהוב את השם אז הוא אוהב, כשהוא לא רוצה זה תלוי בו. מי יכול? אצל מי ליבו ברשותו? אצל צדיק. מישהו לא צדיק, ליבו לא ברשותו. אם ליבו לא ברשותו, זה לא רק קשה, הוא לא יכול, זה לא ברשותו. אז הרבי מביא פה שלוש מדרגות. קודם כל בעיניי זה קשה. לא רק בעיניי זה קשה, הגמרא אומרת שזה קשה אפילו על יראה, על אהבה כל שכן. והמדרש אומר שזה פשוט בלתי אפשרי. ואחרי כל זה אומרת התורה קרוב אליך הדבר מאוד. איך זה, איך זה, איך זה מסתדר ביחד? אלא לעשותו. רוצה לומר האהבה מביאה לידי עשיית המצוות בלבד. בדרך כלל כשאנחנו אומרים מחשבה, דיבור ומעשה, איך סופרים את זה? קודם כל מחשבה, אחר כך דיבור, אחר כך מעשה. נכון? לפי הסדר או הפוך. מעשה, דיבור ומחשבה. למה בפסוק כתוב... זה לא שאלנו את השאלה אף

12:44 דובר 1 פעם, עכשיו זה המקום לשאול אותה. למה בפסוק כתוב, "בפיך ובלבבך לעשותו"? מה הסדר פה? קודם דיבור, אחר כך מחשבה ואחר כך מעשה. מה הסדר פה?

12:58 דובר 4 תאיר.

12:59 דובר 1 מממ? חשבתם פעם על השאלה הזאת? עלתה לכם פעם? איזה מין סדר מוזר זה? "בפיך ובלבבך", מה? לא מלמעלה למטה, לא מ...

13:18 דובר 4 בפיך ומעשים ודיבור.

13:18 דובר 1 אומר הרבי, לעשותו זה בכלל לא עניין שאדם צריך לעשות. לעשותו זה תיאור של המילה בלבבך. איזה בלבבך? קרוב מאוד בלבבך כזה שהוא מביא לידי עשיית המצוות. הוא לא מדבר פה על מחשבה, דיבור ומעשה. קרוב מאוד לכל אדם לשמור את המצוות בפה ובלב. באיזה לב מדובר? לב כזה שמביא אותו לידי עבודת המצוות. לא לב בוער, לא לב פועם, לא לב שהוא כולו נשפך על גדותיו באהבת השם. מה זאת אומרת לב כזה שמצד אחד זה כן לב, זה כן רגש, זה כן אהבה ויראה, ומצד שני זה לא בוער, זה רק מביא לידי אהבה, אה, קיום מצוות. זה אהבה מסותרת שעליה מדברים, שדיברנו עליה בפרק הקודם. האהבה מביאה לידי עשיית המצוות בלבד, שהיא רעותא דליבא שבתעלומות לב. על זה דיברנו... גם כי אהבה הזאת היא אינה בהתגלות לבו כרשפי אש, הוא לא, הלב שלו לא בוער. אבל זה מספיק בשביל להביא את האדם לידי קיום המצוות. זה קרוב מאוד לכל אחד. ודבר זה קרוב מאוד, ולא רק קרוב מאוד, אלא גם קל. יכול להיות דבר שהוא מאוד קרוב, אבל זה קשה. הרבי, זה כן, זה לא רק קרוב, זה גם קל. למי? לכל אדם אשר יש לו מוח בקודקודו. אנחנו נראה פה, הרבי לא מדגיש את זה, אבל הוא רומז פה שיש אחד כזה שאין לו מוח בקודקודו. אז אה, זה בעיה רצינית.

15:18 דובר 4 בעיה רצינית.

15:19 דובר 1 זה בעיה רצינית. וזה, זה, זה אחד שאין לו מוח בקודקודו. נתחיל לטפל בפרק י"ח, אבל בינתיים אנחנו מדברים על אחד שיש לו מוח בקודקודו. על יהודים בינוניים נורמליים. בינתיים נמשיך להשלות את עצמנו שיש לנו מוח בקודקוד.

15:41 דובר 4 אתם תאומים.

15:49 דובר 1 על כל פנים, אדם כזה, מה פירוש יש לו מוח בקודקודו? בפשטות, אדם שמסוגל לחשוב, אם הוא מסוגל לחשוב, מסוגל להתבונן בגדולת השם, תלמד, תבין את העניינים, תתקע את דעתך, תחשוב בזה. יתעורר בך אהבה. נכון, לא כזאת, אבל הלב שלך, אתה תרצה. מה זה אהבה בתעלומות לב? מה פירוש הלב מסכים? כל אחד מאיתנו, בפשטות, כל אחד, מישהו שיושב פה ליד השולחן וגם אלו שיושבים... פעם שמעתי מרבי יואל כהן שמה זה בינוני? בינוני זה דתי. כל אדם דתי הוא בינוני. שמעתי, יכול להיות כאילו לצורך הקטע הזה של הכלאת האמוד, מסביר את זה מאוד באריכות. אומר, מה זה אדם דתי? אדם דתי זה אחד כזה שהוא רוצה לשמור מצוות.

16:37 דובר 5 בלב.

16:38 דובר 1 לא.

16:39 דובר 5 אני דתי בלב.

16:40 דובר 1 לא, לא. אני מדבר על אחד שהוא שומר מצוות בפועל. למה הוא שם? מישהו מכריח אותו? הוא מבין שזה דבר חשוב, ש-שזה העיקר, ש-- תראה, יש לו קבלת עול, אז לא כל דבר הוא עושה מתוך מי יודע מה, איזה, איזה חיות אדירה ונפלאה ואני לא יודע. הוא לא רץ ועושה מבצעים ברחוב, אבל, אבל הוא, הוא יש לו רגש, הוא רוצה לשמור מצוות. הוא מגיע לבית כנסת ל-ל-למניין, למרות שקשה לו וזה דוחק אותו, הוא צריך לישון קצת פחות וזה מפריע לו עם העבודה, הוא עושה. הוא לא עושה כי מכריחים אותו, הוא עושה כי הוא רוצה לעשות. זה נקרא אהבה בתעלומות לב. אהבה כזאת כל אחד ואחד יכול לעורר בעצמו אם יש לו מוח בקדקודו, הוא יתבונן כמה זה חשוב לשמור מצוות בגדולת השם. הוא ירצה לשמור מצוות. זאת לא תהיה אהבה מי יודע מה, זה נקרא אהבה שהלב מסכים. זה-זה בלב, זה רגש. הוא רוצה, הוא באמת רוצה. כן. זה נקל, נקל, קרוב מאוד, זה נקל לכל אדם שיש לו מוח בקדקודו. למה? כי מוחו ברשותו. הלב של האדם, כמו שאמרנו קודם, לא ברשותו, אבל המוח אדם יכול לחשוב על מה שהוא רוצה. תחשוב על מה שצריך לחשוב וממילא יהיה לך אהבת השם. לא אהבה בוערת, זה לא, אבל אהבה בתעלומות לב כן. ויכול להתבונן בו ככל אשר יחפוץ, וכשיתבונן בו בגדולת אין סוף ברוך הוא, ממילא יוליד במוחו על כל פנים האהבה לה' לדבקה בו על ידי מצוותיו ותורתו. יבוא בן אדם ויגיד טוב, זה, זה נקרא עבודת השם, כאילו בשביל זה למדנו כל כך הרבה, כל כך קשה, כל כך עמוק בשביל להגיע למסקנה ש-שאם אני

18:37 דובר 1 אתבונן בגדולת השם אני אוכל להיות דתי. כאילו זה ה... זה ה-- זה השיא, זה ה-- לשם חתרת להגיע? כאילו מה, מה? זה כן, זה לא דבר פשוט. זה, זה כל האדם. בשביל זה נברא העולם. ה-העולם לא נברא בשביל-- תכלית האדם היא לא להגיע ל-ל-- איך אומרים בלשון של החסידים, לתפוס מלאכים בזנב. האדם לא נברא, אין לאדם תפקיד להגיע שתהיה לו אהבת השם. הקדוש ברוך הוא לא שם אותנו פה בשביל זה. הקדוש ברוך הוא שם אותנו פה בעולם המעשה כדי שנעשה. הוא נתן לנו תורה, מצוות מעשיות בעולם מעשי כדי ש-- כי זה מה שהוא רוצה שנעשה. זה תכלית הבריאה. היום לעשותם כתיב, היום הוא עולם המעשה דווקא, למחר כו', למחר לקבל שכרם. עניין של אהבה ויראה, אהבה ויראה זה כבר קבלת שכר.

19:40 דובר 5 אז זה בסדר, יש אהבה ויראה קל, כאילו יש להם, יש מטרה, לא מתכוון שיהיה להם הרבה.

19:48 דובר 1 כן, אבל מבחינת תכלית בריאת האדם, אהבה ויראה היא אמצעי כדי להגיע לתכלית. אז אם אתה יכול להגיע לתכלית, למטרה עם אהבה ויראה שהם לא כאלה גדולות, זה לא צריך להפריע לך.

20:11 דובר 5 אני לא מבין.

20:11 דובר 1 מי?

20:11 דובר 5 נשמע משהו הוא אצל הלב.

20:13 דובר 1 מה זה?

20:14 דובר 5 הוא לא היה אצל העניין, לא יכול להיות. אנחנו רק אה...

20:19 דובר 1 בוודאי שלא. מפרק-- מפרק ל"ה עד סוף התניא זה הכל מדובר על איך לעורר את הרגש, אבל בשביל זה צריך קודם כל להבין בשביל מה צריך לעורר את הרגש. אני אסביר ש-שב-שבאהבה ויראה יש גם עניין בפני עצמו, אבל זה לא עיקר התכלית. גם שם איפה שהוא מסביר את המעלה הגדולה של אהבה ויראה ובלי זה לא פרחא לעילא, ובאריכות עם הרבה הרבה פרטים והסברים, זה עדיין נקרא גדפין, כנפיים. הוא אומר, הוא מביא שם את המשל מהגמרא שידוע שדיני שחיטה. אז אם ניטלו אגפיה כשרה, אם אדם מוצא איזושהי תרנגולת שהכנפיים נתלשו לה, הכנפיים, הוא עדיין יכול לשחוט אותה והיא תהיה כשרה. למה? כי הכנפיים זה לא עיקר העוף. לא קרה שום דבר. אם הוא ימצא עוף בלי אני לא יודע, בלי איזה צומת הגידים, אז זה כבר יהיה טרף. אבל בלי כנפיים... והמוח הוא שליט בטבעו ותולדתו על חלל השמאלי שבלב. ולא רק על הלב, אלא המוח שליט גם על פיו וגם על הפה שלו. מה להגיד, מה לדבר, מה לא לדבר, וגם על כל האיברים שהם כל כלי המעשה. אז ממילא, היות ואדם יש לו מוח בקודקודו, אז הוא יכול להגיע לאהבה ויראה כזאת שתביא אותו לידי קיום המצוות ולקיים את המצוות בפועל במחשבה, דיבור ומעשה. אם לא, אלא אם כן מי שהוא רשע באמת. מה זה רשע באמת? יש אחד שהוא רשע סתם ויש אחד שהוא רשע באמת. על מי אמרנו שהוא כרשע? וזה, זה ציווי בפרקי אבות. הוא בא מיד בפרק א' בתניא. אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע. אתה צריך לחשוב את עצמך כאילו אתה רשע. מה

22:36 דובר 1 הסברנו על זה? הרבי בעל התניא הסביר בעצמו מה פירוש כרשע: בינוני. אל תחשוב שאתה רשע. תחשוב שאתה כמו רשע. מה זה אחד שהוא כמו רשע? הוא לא צדיק, יש לו יצר הרע. הוא לא רשע, הוא לא עושה עבירות, אבל הוא כמו רשע, יש לו יצר הרע. אז יש אחד שהוא רק כרשע, זה בינוני. יש אחד שהוא לא כרשע, הוא עם כל הלב רשע באמת. מי שהוא רשע באמת, אז שם זה כבר אחרת. מה פירוש אחרת? ששם המוח לא שליט על הלב. כל מה שאמרנו שיש מוח בקודקודו אז באופן-- אז באופן טבעי המוח שליט על הלב. על מי מדובר? על בינוני. אבל מי שהוא רשע באמת, הוא יכול לנסות לשלוט. לא מדברים על הלב. הוא לא יכול לשלוט על הדיבור שלו, שלא יצאו דברים שאסור לדבר אותם. הוא לא יכול. כשהוא מגיע לידי עבירה, גם אם תהיה לו מלחמה הוא לא יצליח, הוא לא יכול להצליח לנצח. זה הפירוש רשע באמת, שהוא הידרדר, הוא ירד לכזו מדרגה שלא רק ליבו לא ברשותו, אלא גם המוח כבר לא שליט על הלב ולא על הפה ולא על שאר האיברים. כמאמר חז"ל שהרשעים הם ברשות ליבם ואין ליבם ברשותן. על כל פנים זה מסביר עוד עניין ככה בדרך אגב. כתוב שם, אמרנו קודם שהצדיקים הם ברשות אה-- הצדיקים ליבם ברשותם ואינם ברשות ליבם. אז אה, והרשעים הם כאלה שהם ברשות ליבם ואין ליבם ברשותם. מה זה בינוני? בינוני יכול להיות צדיק? צדיק ליבו ברשותו, הוא לא, ליבו ברשותו.

24:54 דובר 6 למרות-

24:55 דובר 1 בינוני, אז אפשר להגיד שהוא ברשות ליבו. הוא יכול לשלוט על הלב. איפה זה נכנס פה?

25:08 דובר 6 כל עוד המוח שליט.

25:13 דובר 1 הוא באמצע. כן, המוח כן שליט על הלב, אבל באיזה מידה? השליטה ללב רק לעורר את האהבה המסותרת, רק לעורר, לעורר אהבה בתהומות ליבו. לא להפוך את הלב ממש. וזה אצל הרשעים שהם ברשות ליבם. למה? למה זה קרה להם? זה עונש על גודל ועוצם עוונם. זה לא דבר טבעי, זה דבר סגולי. זה לא שבגלל שהוא עשה עוונות לכן נוצר איזשהו, אני לא יודע, השתנה אצלו משהו באופי שלו, במבנה הנפשי שלו. לא. מצד המבנה הנפשי, גם אצל רשע המוח שליט על הלב, אבל הקדוש ברוך הוא שם שם איזשהו מחסום שזה לא יכול לעבור, עונש. ומה שהתורה אמרה, קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו, לא דיברה התורה במתים, אלו שבחייהם קרויים מתים. אז באמת הפסוק הזה לא מדבר על מי שהוא רשע באמת. אממ?

26:24 דובר 6 כי רשע-

26:25 דובר 1 כי רשע חשוב. כן, רשע חשוב כמת ואין ליבו ברשותו והמוח אצלו לא שליט על הלב. אז אצלו זה לא קרוב. כי באמת אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד את ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחילה. זה עצמו בעיה. איך הוא יעשה תשובה אם המוח שלו לא שליט על הלב? כדי להכריע מה קודם, מה הביצה או התרנגולת. כן. אם המוח לא שליט על הלב אז הוא לא יכול לעשות תשובה. אם הוא לא יכול לעשות תשובה, הוא לא יכול להתחיל לעבוד את ה'. מאיפה הוא יתחיל?

27:18 דובר 6 ה' יכול לעזור.

27:19 דובר 1 ה' יעזור.

27:23 דובר 6 כן, כן.

27:24 דובר 1 צריך להבין, לפעמים יותר מדי תקועים בתוך המילים, ככה בפנים.

27:31 דובר 6 בתוך הטקסט.

27:32 דובר 1 בתוך הטקסט. כן, ב-- בחיים זה לא עובד ככה. גם אדם שהוא-- מה זה רשע? רשע זה פשוט שהוא לא שומר מצוות. לא דתי, לא שומר מצוות, לא בעל-- מצד חינוך ומצד שהוא בעצמו עזב את הדרך, לא שומר מצוות. לא יכול לקרות שיהיה לו התעוררות תשובה? לא יכול להיות שפתאום הוא יתבונן ויחשוב ותהיה לו איזו התעוררות ואז לחזור בתשובה? ודאי שיכול להיות.

28:03 דובר 6 קורה. בדיוק, זה גם קורה.

28:06 דובר 1 בוודאי שזה קורה. מה שכתוב, מה שאדמו"ר הזקן אומר שהמוח לא ברשותו ואין ליבם ברשותם וכולי, זה מדובר בסדר הרגיל. בתור הוראת שעה, בתור רגע, ודאי שאדם יכול בכל רגע להשתנות. בסופו של דבר לכל אחד יש בחירה חופשית והטבע שלו נשאר של מוח שליט על הלב. ויש גם את העניין של דחק ונכנס. באופן כללי, הסדר הרגיל, אם רוצה להתחיל לעבוד את ה' עכשיו, כל יום, כל בוקר לפני התפילה, לקחת ללמוד ספר חסידות ול-ל-להתבונן עשר דקות וללמוד ולחשוב חסידות, זה לא ילך לו, הוא לא יצליח, זה לא יכול, זה לא יעבוד. אבל אם הוא יחשוב באופן חד־פעמי, לא בצורה מסודרת ב-ב-באמת במהלך כל החיים שלו, באופן חד־פעמי הוא יחליט שהוא יקלוט את המצב שהוא נמצא בו וירצה לחזור בתשובה ויצטער על המצב שלו, יעורר על עצמו רחמים, יבין את-את-את הבור, את הבוץ שבתוכו הוא נמצא וזה יכאב לו. הכאב הזה שיתעורר אצלו, ישבור את הקליפה הזאת, ישבור אותה והוא וזה ישתנה, ואז הוא יוכל להתחיל לעבוד את ה'. מממ? אז מה הסדר בעבודת ה'? דבר ראשון, קודם כול צריך לחזור ולחזור בתשובה. אז למה אדמו"ר הזקן שם את איגרת התשובה בסוף? איך הולך הסדר בתניא? בהתחלה יש עבודות. איך צריך לעבוד את ה'? אחר כך הולך, אה, יסוד עבודת ה' זה האמונה, שער היחוד והאמונה. לפני כן יש הקדמה ארוכה שזה היסוד לכל עבודת ה'. ואחר כך בסוף, בסוף, בסוף איך אתה מתחיל עם תשובה? אה, צריך להיות קצת אה. אה? למה זה ככה באמת?

30:04 דובר 6 אז זה לא בסדר עניינים שנדע. ואז...

30:11 דובר 1 ואז יש כמה מקומות שהרבי מתייחס לזה בכל מיני הקשרים. הרבי, הרבי אומר ש-- לחלק הראשון והשני של התניא, אדמו"ר הזקן קרא אה ליקוטי אמרים או שער היחוד והאמונה. החלק השלישי הוא קרא לו איגרת התשובה. היה צריך לקרוא לו שער התשובה, דרך התשובה. מה זה איגרת? למה איגרת?

30:40 דובר 6 בהתחלה.

30:42 דובר 1 עם מי מדברים במכתב? אחד שנמצא פה לא צריך לשלוח לו מכתב. איגרת שולחים למי ש... למי שהלך רחוק. רוב האנשים, רוב היהודים שאיתם, אם הוא כבר בא, יושב ולומד תניא, צריך לדבר איתו גם על תשובה. אז בסוף לדבר איתו גם על זה. רוב האנשים אנשים נורמליים, אנשים בינוניים, אנשים שיש להם קבלת עול, שרוצים לעבוד את ה' ורק רוצים לדעת איך, איך לעשות את זה נכון. אז קודם להסביר את זה. על אמונה גם כן לא כל כך צריך לדבר עם יהודי. כל יהודי, יהודים מאמינים בני מאמינים, יש להם אמונה טבעית, יש להם אהבה מסותרת. זה דבר חשוב, דבר גדול וזה נעלם, זה שיטת הבעל שם טוב. נכון, בסדר, נסביר גם את זה אחר כך. קודם כול מדברים על הפרקטיקה. רוב האנשים פשוט צריך להסביר להם איך הם-- את הבסיס יש ליהודים בדרך כלל ממילא. על תשובה בטח שלא צריך לדבר עם רוב היהודים ואפילו על יסודות האמונה לא. יהודים מאמינים, נאמנים, מסורים. מדברים איתם איך לעבוד את ה'. יש דברים, נסביר אחר כך. טוב. כשהם ה-- אה, באמת אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחילה, לשבר קליפות שהם מסך מבדיל ומחיצה של ברזל המפסקת בינם לבין אביהם שבשמים על ידי שבירת ליבו ומרירת נפשו על חטאיו, כמו שכתוב בזוהר על פסוק זבחי אלוקים רוח נשברה, לב נשבר וגומר, שעל ידי לב נשבר נשברה רוח הטומאה דסטרא אחרא. יש שם פרשת פינחס דף ר"מ, פרשת ויקרא. שם אדמו"ר הזקן מסביר את זה באיגרת התשובה מפרק ד' ה' ו', שמה שלושה פרקים באריכות גדולה. הנקודת העניין שהרבי מסביר שם ש-- כל יהודי יש לו נשמה, והנשמה של

32:44 דובר 1 כל אחד היא קשורה לשורשה ומקורה גם כמו שהיא נמצאת בתוך הגוף פה אצלנו היא עדיין קשורה למקורה ושורשה. הוא מאריך בזה שמה מאוד. וכשיהודי עושה עבירה אז הוא מוריד את הנשמה שלו לתוך הקליפות. והיות-- והנשמה שלו קשורה לשם ה', לה"א של שם ה' למעלה בספירות העליונות עד עולם האצילות עד השכינה. אז כשהוא עושה-

33:19 דובר 7 זה יכול גם לעשות הפסקת אש. סושקה, זה מתייבש מהמזגן, חבל. תגיד, אז אני יכולה לטעון את ה...

33:30 דובר 1 אני אפעיל את הקפה שתהיה בלי סוכר.

33:33 דובר 7 אה. למה זה טיפה יותר שמאחורי גולי.

33:42 דובר 1 אז כשאדם נכנס עם הנשמה שלו לתוך הקליפות, הנשמה שלו יחד-- הקדוש ברוך הוא, השכינה, הולכת יחד איתו לשם. מה השכינה עושה בתוך הקליפות? נותנת להם חיות. כל החיות שיש לקליפות, לסטרא אחרא, בעולם, זה מהעבירות שאנחנו עושים. אז כשאדם מבין את זה והוא מצטער על זה שהוא במעשיו גורם את סוד גלות השכינה, ושובר את נפשו, שובר את ליבו. מה פירוש שובר את ליבו? מי זה ליבו? ליבו זה, זה הגסות רוח שבו שהביאה אותו לשם. נכון? הוא שובר את הגסות רוח שבו, הוא שובר את הסטרא אחרא, ואז השכינה חוזרת, חוזרת למקומה, למקומה. אותם-- אותה קליפה, אותה גסות רוח שהוא בעצמו פעל שתהיה, אותה קליפה שהוא עשה אותה, הוא בעצמו שובר אותה. זה עניין של תשובה. זה מוסבר באריכות גדולה. ואחרי שהוא עשה תשובה והשכינה יוצאת מהגלות ואז היא יכולה להאיר אצלו בגלוי, אז יכול להיות אצלו אהבה ויראה אם הוא יעבוד על עצמו. לפני כן זה מכוסה ולא יכול. הוא ממשיך בקטע הבא: "והיא ה-- התשובה שמדובר עליה פה, שהוא אדם שובר את ליבו, היא תשובה תתאה, זה תשובה תחתונה, להעלות ה' תתאה, להקימה מנפילתה שנפלה לחיצונים, שהם סוד גלות השכינה, כמאמר רז"ל: גלו לאדום, שכינה עמהם". כשעם ישראל גלו לאדום, שכינה עמהם. אז בפשטות בגמרא כתוב גלו לאדום, שעם ישראל גלו לאדום. אבל הרבי פה מרמז על הפנימיות של הפסוק, שיש אדם שעושה מעשה אדום. מעשה אדום, עושה עבירות, אז הוא מכניס את הנשמה שלו בגלות אדום. דהיינו, כשאדם עושה מעשה אדום, מוריד וממשיך לשם בחינת וניצוץ אלוקות, ומחיה את נר"ן שלו המלובשים בו בנפשו הבהמית מהקליפה שבליבו, שבחלל השמאלי, המולכת בו באותה שעה.

36:02 דובר 1 הוא מושל בעיר קטנה שלו ונר"ן כבושים בגולה אצלה. החיות של יהודי היא מן הנפש האלוקית. יהודי לא יכול לחיות מהקליפות. ככה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. לכל נברא בעולם יש שורש חיות, מאיפה הוא מקבל את החיות שלו. זה מקבל מקליפות הטמאות ומקליפת נוגה, זה מפה, זה משם. יהודי מקבל את החיות שלו מהקדושה. הוא לא יכול לקבל אותה ממקום אחר. איך נפש אלוקית יכולה לתת חיים לגוף גשמי? הגוף הגשמי הוא הרי מקבל מקליפת נוגה, הרי בפרק ו' קודם. איך זה מתקשר ביחד? הקדוש ברוך הוא עשה מין, אה, אתם יודעים מה זה פתילה? איך עושים פת-- למה לפתילה קוראים פתילה? כי מפתלים אותה. נכון? מה זה לפתל? זה ככה, נכון, שלוקחים שני חוטים ביחד ופותלים אותם ביחד. הקדוש ברוך הוא לקח פתיל של נפש בהמית ופתיל של נפש אלוקית ופיתל אותם ביחד ודחף את זה ביחד לתוך הגוף. הנפש האלוקית נותנת את החיות לנפש הבהמית והנפש הבהמית מפעילה את הגוף. כשהנפש האלוקית רוצה לקיים מצווה, אין לנפש האלוקית-- לצורך הזה זה כמו שאומרים דרייבר באלקטרוניקה, כן? מתאם. כדי שזה יוכל להפעיל את ההוא צריך מישהו באמצע שמכיר גם את זה וגם את זה. הנפש האלוקית-- הבהמית, מצד אחד היא רוחנית, הנפש האלוקית יכולה להתחבר איתה, אבל מצד שני היא מבינה טוב בענייני העולם הזה ויכולה גם להפעיל את הגוף. אז כשהנפש האלוקית רוצה לתת צדקה, היא יכולה לעשות את זה רק באמצעות הנפש הבהמית, אין-- היא לא יכולה בעצמה להפעיל את הגוף. מצד שני, הנפש הבהמית היא אומנם-- היא לא רק צינור. זה לא סתם איזה צינור כזה היא, היא צינור מאוד, אה...

38:29 דובר 1 יש לה, יש לה את האישיות שלה, את הטבע שלה, את הרצונות שלה, את החשק שלה, אהבה ויראה שלה, והנפש האלוקית צריכה לעבוד, לעבוד דרך-- ולפעמים הנפש הבהמית מתגברת, מתגברת, ואז היא עושה מה שהיא רוצה. אבל כשהיא עושה מה שהיא רוצה, הנפש האלוקית נמצאת שם גם כן בפנים. סוף סוף הנפש הבהמית מקבלת את החיות שלה מהנפש האלוקית. היא נמצאת שם בפנים. אז לכן כשאדם עושה מעשה רע, הוא ממשיך לשם, לאדום, את הניצוץ אלוקות שמחיה את הנפש, רוח, נשמה שלו, כי הם מחוברים ביחד. המלובשים בו בנפש הבהמית מהקליפה שבליבו בחלל השמאלי המולכת בו בעודו רשע. כל עוד הוא רשע, אמרנו בפרק, אה, בפרק ט', נכון? ט'. פרק י"א. פרק י"א. נו, מה זה רשע? שהנפש הבהמית מולכת בו. ניצחה את הנפש האלוקית ומושלת בעיר קטנה שלו, ונר"ן, נפש, רוח, נשמה, כבושים בגולה אצלה. מה זה אדם שנמצא בגלות? אדם נמצא בגלות, הוא לא חופשי, הוא לא נמצא בבית. יש, יש מישהו אחר קובע את החוק. ומה קורה כשנשבר? אה? אה, אצל כולם חסר או רק אצלי? אה? איך הצלחתי להדפיס ככה? לא בדקתי מה הדפסתי.

40:18 דובר 8 ומה זה כאן?

40:21 דובר 1 לא הדפסתי בטעות דף לא נכון. אה, אני יודע מה עשיתי. חתכתי את הצד הלא נכון של הדף. טוב, אז תביאי את זה, תעני. אני אקרא את השורות האחרונות שם. וכשנשבר ליבו בקרבו, נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא, ואז יתפרדו כל פועלי און. ואז היא, מי זה היא? הנפש האלוקית שלו. קמה מנפילתה וגם ניצבה. מה זה קמה וגם ניצבה? קמה, קמה מנפילתה. מה זה גם ניצבה?

41:27 דובר 8 היא גם מראה נוכחות.

41:28 דובר 1 אה? זה כבר מראה נוכחות. כן. יש שם באגרת התשובה, כתוב שיש, אה, אדמו"ר הזקן כותב שם באריכות שיש שתי דרגות בתשובה. יש דרגה שנקראת תשובה תתאה ודרגה שנקראת תשובה עילאה. מוסבר שם שאי אפשר להגיע לתשובה עילאה בלי לעשות קודם תשובה תתאה. מה זה אומר?

41:50 דובר 8 בתניא הזו האחרונה.

41:51 דובר 1 מה?

41:52 דובר 8 בתניא בזמן האחרון, לא?

41:54 דובר 1 לא שומע.

41:56 דובר 8 זה היה בתניא בשבועיים האחרונים.

41:58 דובר 1 כן, ממש בשבוע שעבר או השבוע אפילו. כן, ימים אחרונים. נכון. ככה, מה זה המילים הקדושות האלה? תשובה תחתונה ועליונה. יש תשובה שהיא להחזיר את המצב לקדמותו. מה, קודם ההשפעה של החיות האלוקית הגיעה למקום הנכון והנפש האלוקית היא זו ששלטה באדם. ועכשיו הנפ-- השכינה נמצאת בגלות והנפש האלוקית נמצאת בגלות אצל הקליפה וסטרא אחרא וליבו לא ברשותו וכן הלאה. אז קודם כל צריך לשבור את הטומאה והסטרא אחרא. רק כששו-שוברים אותו היא קמה מנפילתה וחוזרת לקדמותה. אחרי שהמצב חוזר, חוזר לקדמותו. מה פירוש חוזר לקדמותו? עכשיו אצלו מוח שליט על הלב. עכשיו כשהוא יתבונן בגדולת השם, כן תתעורר אצלו אהבת השם. עכשיו, כשיכולה להיות אצלו, להתעורר אצלו אהבת השם, אז הנפש האלוקית לא רק קמה אלא גם ניצבה. זאת אומרת ש-ש-שהוא יכול, שהיא יכולה להתעורר אצלו אהבת השם. אה, איך הוא כותב שם בלשון שלו? ״והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה״. טרם שנפחה. זאת אומרת, יש להחזיר את הנפש האלוקית למה שהיה לפ-לפני שהוא עשה חטא, ויש להחזיר את הנפש האלוקית שתהיה, תהיה דבוקה בקדוש ברוך הוא כמו לפני שהיא, לפני שהיא נכנסה לגוף.

43:33 דובר 8 רוח. יש שם מילה מאוד מאוד מוכרחת.

43:36 דובר 1 זאת אומרת מה, איך היא הייתה דבוקה בקדוש ברוך הוא כמו שקוד-קודם שנפ-- קודם שנפח בגוף. מה, מה הרגישה הנפש האלוקית לפני שהקדוש ברוך הוא הכניס אותה בתוך הגוף? הייתה לה אהבה ויראה. היא הרגישה את הקדוש ברוך הוא.

43:53 דובר 8 חלק מה...

43:55 דובר 1 ו-ולמה היא אהבה אותו? כי היא הרגישה אותו. אחרי שאדם עושה תשובה תתאה ושובר את ה-, את המסך המבדיל, הוא יכול להתעלות עד כדי כך שלפחות בזמן התפילה לא יהיה רק קמה אלא גם ניצבה, שהוא ירגיש דבקות ושתהיה לו אהבת השם אמיתית.

44:16 דובר 8 כן.

44:17 דובר 1 אז זה הכל עד כאן לכאורה בפשטות. אם היינו לומדים עד כאן את התניא, אם פה היה מסתיים התניא, היה חסר לנו משהו? לא היה חסר לנו כלום. נכון?

44:34 דובר 8 לא היינו יודעים איך מגיע לאהבה, יש...

44:38 דובר 1 אם, אם אדמו"ר הזקן פה היה מסיים, היה חסר לנו משהו? לא היה חסר לנו. למה? כי הרבי שאל שאלה: מה פירוש, איך עובדים את-- איך זה יכול להיות שקרוב מאוד לעבוד את השם באהבה? הוא הסביר, מדובר על אהבה כזאת שגם אתה יכול לעורר אותה. אה, הגעת לכזה מצב שאתה לא יכול לעורר אהבה? יש לזה סיבה, היית רשע. תעשה תשובה ותוכל לעבוד, תוכל לעשות את מה שאמרנו קודם. שני הכללים הגדולים לעבודת השם, תהיה לך אהבה ויראה בשעת התפילה, זה יבער ואחר כך הרושם מזה, אה, יפעל עליך שתוכל כל היום לשמור שלא תעשה עבירות, תעשה מצוות. יש לך מוח בקודקוד. מה חסר? חסר פה משהו? לכאורה לא חסר פה כלום. אבל אדמו"ר הזקן לא מסיים פה את התניא. ואדרבה, רק מהפרק הבא מתחילה העבודה האמיתית של התניא. מדוע?

45:43 דובר 8 מגיע לתשובה.

45:45 דובר 1 לא, לא, לא, מגיע לתשובה זה עוד רחוק מאוד. בגלל שכמו שאמרתי קודם, כשאנחנו חושבים שיש לנו מוח בקודקודינו אנחנו קצת מרמים את עצמנו. למה? כי בעצם כל אחד מאיתנו יודע, כל אחד ניסה, ניסה לפחות פעם, פעמיים, כמה פעמים להתבונן בגדולת השם. ולהגיד שזה עשה, הזיז לי משהו בלב, נו. ויותר מזה, כל אחד יודע שמתחיל ללמוד חסידות, אז להבין מה כתוב, אני לא מדבר על להתבונן על זה אחר כך, רק להבין מה כתוב. אה, כמה היום יש כאלה שיכולים להגיד כן, אני למדתי ואני מבין, לא הרבה, מבין מספיק. אני מספיק למדתי כדי שאני אוכל לפני התפילה עשר דקות לסגור את הספר ולחשוב חסידות בלי, בלי להסתכל בתוך האותיות. לקחת איזשהו עניין, והרמה של ההבנה שלנו כל כך נמוכה שאפילו אין לנו במה להתבונן. עכשיו זה לא בגלל שאנחנו לא רוצים. הרי כל אחד מאיתנו משקיע המון המון המון שעות בללמוד, אבל הדברים לא מתחברים וזה הולך וכל הזמן חיים בתוך מין כזה שאלות כאלה ו-- הכל, הכל מבולבל, הכל פשוט שמים פעם פה ופעם ככה ופעם הסבר הפוך. עכשיו לך, לך תחשוב, לך תתבונן. על מה, איך, מי, מה, מאיפה להתחיל? אז אומר אדמו"ר הזקן, נכון, זה נקרא בגלל שדעתך קצרה. כל ההסבר עד לפה היה טוב למי שדעתו, שיש לו מוח בקודקוד, אבל יש כאלו שדעתם קצרה. עכשיו זה לא התחיל בדור שלנו. כבר בדור של אדמו"ר הזקן כנראה היו כאלה שדעתם קצרה וכנראה שכבר אז זה היה הרוב, כי רוב התניא מפרק י"ח עד הסוף מדבר דווקא על אלו שדעתם קצרה. אז אדם היה יכול לחשוב שטוב, כאילו הלך עליי מה שנקרא, אבל אדמו"ר הזקן

48:09 דובר 1 לא. גם אתה שאתה לא מצליח ללמוד, מצליח להבין, לא יודע על מה להתבונן בכלל ולא מצליח כלום. גם אתה יכול לעבוד את השם, ואדרבה אומר שם בהמשך, כשמגיעים לזה בפרק כ"ז, שעבודת השם שלך יש בה מעלה הרבה יותר גדולה ממה שדיברנו בפרקים האחרונים.

48:37 דובר 9 ראשי הישיבות יבינו מזה.

48:39 דובר 1 אה?

48:39 דובר 9 נראה לי לא מבינים מזה ראשי הישיבות. עוקפים את השפיץ.

48:44 דובר 1 אז זה, אז זה ב-בשבוע הבא נתחיל את החלק השני של התניא.

48:49 דובר 9 לא עוקפים את זה, אתה אומר עוקפים את השפיץ.