לקוטי אמרים פרק ט"ו · תשפ"ה

00:00 דובר 1 גדולות. מי לא? אה, איילה, כן.

00:04 דובר 2 איילה.

00:05 דובר 1 אין לי מושג. רק אתמול חני אמרה לי. כן, כן, היא גרה בבלוק שלי. בבלוק שלה, קומה מעל משהו.

00:15 דובר 2 שלנו.

00:17 דובר 1 של חני.

00:18 דובר 2 של חני.

00:19 דובר 1 כן.

00:19 דובר 2 לא שלנו.

00:20 דובר 1 אה? ורבקה ילדה? את כל כך משעמם.

00:23 דובר 2 היא אמרה בחשש שלהם. כן.

00:25 דובר 1 ראיתי אותה היום.

00:26 דובר 2 היא ילדה בן, נכון?

00:27 דובר 1 בת, בת, בת. יש לה בן, עכשיו בת.

00:29 דובר 2 ראיתי אותה עם הבן שלה בביון[?].

00:31 דובר 1 איפה?

00:32 דובר 2 רחוק.

00:33 דובר 1 בטח הבן.

00:34 דובר 2 ואיך היא קראה לה?

00:36 דובר 1 לא יודעת.

00:36 דובר 2 שמיכה היה מושקע.

00:38 דובר 1 אולי. לא יודע, לא ראיתי.

00:40 דובר 4 נלמד את פרק ט"ו. פרק ט"ו הוא הפרק האחרון מה-- משלושת הפרקים, פרקים י"ג עד ט"ו. בכלל יש פה כאלה שלא, לא נוכחות קבוע בשיעור, אז נחזור על עניין כללי. ספר התניא הוא באופן כללי ספר של בינוני. זאת אומרת, הוא מדריך כל אחד מאיתנו איך לעבוד. אנחנו אנשים בינוניים, אף אחד מאיתנו לא צדיק ולא רשע. אז התניא.

01:12 דובר 1 של התניא, כן.

01:13 דובר 4 מה?

01:13 דובר 1 אנחנו לא בינוניים של התניא. רוצים להיות.

01:16 דובר 4 בשבוע שעבר למדנו שכל אחד מאיתנו בינוני של התניא. זה התוכן של פרק י"ד.

01:20 דובר 2 מעל.

01:24 דובר 1 מיכי. לא היה לנו חשב.

01:26 דובר 2 חיפשנו.

01:26 דובר 1 הנה, עכשיו הרגע התחלנו.

01:29 דובר 2 נראה שהם הגיעו, השלישייה במקום.

01:35 דובר 4 אמרתי את זה כבר, שמעתי את זה כמה פעמים בשיעורים שלנו, שאומרים לחב"דניק הרבה פעמים, אתה שומע חב"דניק בדור שלנו: הרי באמת שכבר אפשר להיות צדיקים וכל אחד צריך להיות צדיק ואנחנו צדיקים, אז אין בעיה לאף אחד לשמוע שאומרים מישהו, אבל אתה יכול להיות בינוני. לא, לא, לא, לא בינוני, לא. צדיק אין לאף אחד בעיה להיות, אבל בינוני זה כבר, זה נשמע לו בינוני. ש-- ה-ה-אדמו"ר הזקן כתב את התניא בשביל תורה לרוב, בשביל כל האנשים, בשביל כולנו. צדיק זה אחד שהוא באמת במדרגה כזאת שבה אי אדם לא יכול לבוא. זה מתנה שמקבלים מלמעלה. ורשע זה אחד כזה, כמו שאמרנו בפרקים הקודמים, זה אחד כזה שהוא לא יכול להתגבר על עצמו ועושה עבירות. אנחנו לא כאלה שעושים עבירות כל כך מהר. אף אחד מאיתנו כשאומרים לו, לא יודע, בוא תעשה לא יודע איזה איזה חילול שבת או לא יודע איזה עבירה אחרת, לא בא. אף אחד מאיתנו לא יגיד: לא בא לי לקיים מצוות סוכה. היום לא מתחשק לי להדליק נרות שבת. אין אצלנו כאלה דברים. אנחנו לא בדרגה של רשעים. ודאי גם לא צדיקים. זה דרגה של בינוניים. והוא הסביר בפרקים הקודמים, י"ב, י"ג, שבינוניים יש הרבה דרגות וכו'. דרגה עליונה, ובינוני באמת מדרגה מאוד נעלית. אבל מידת הבינוני היא מידת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך, זה תוכן של פרק י"ד. אז באופן כללי רציתי להקדים לפני שנתחיל ללמוד כאן בפנים, שבכלל התניא הוא ספר של בינוניים, ספר של בינוניים. זאת אומרת, הוא מדריך אותנו, את הבינוניים, איך לעבוד את השם. וכדי שזה יהיה מובן ואנחנו נוכל באמת בצורה מסודרת להבין ולהפנים ולזכור ולדעת איך עושים

03:27 דובר 4 את זה. אז אדמו"ר הזקן מדריך, אבל ה-הדרכה של אדמו"ר הזקן היא לא בנויה שלב אחרי שלב. הספר בנוי-- הרי זה בונה-- אדמו"ר הזקן בונה את ההדרכה שלו באופן שונה. בתניא שני חלקים: חלק ראשון זה עד פרק ל"ד וחלק שני מל"ה עד הסוף. אז בחלק הראשון אדמו"ר הזקן מסביר איך כל אחד יכול, אה, על ידי שהוא מעורר את האהבה והיראה שלו, להגיע למצב שהוא לא עושה עבירות וגם הרבה מעבר לזה. אבל נסתפק בזה עכשיו. איך כל אחד יכול להיות בינוני בפועל, לא לעשות עבירות ולעשות מצוות? בחלק השני אדמו"ר הזקן אומר: אתה לא יכול להסתפק בזה שאתה מקיים מצוות. אתה צ-צ-צריך לקיים את המצוות עם רגש, עם אהבה ויראה. הוא מדריך איך אפשר לקיים מצוות עם אהבה ויראה. זה שני החלקים באופן כללי. החלק הראשון שבו מדברים איך מקיימים את המצוות בפועל, שזה עניינו של הבינוני, קיום מצוות בפועל, מחשבה, דיבור ומעשה. אז אדמו"ר הזקן מחלק את זה לכמה חטיבות רעיוניות, אפשר להגיד את זה. בהתחלה, שנים עשר הפרקים הראשונים, הוא מסביר מה זה בכלל בינוני. הוא שואל הרבה שאלות בפרק הראשון, לא נחזור עכשיו על השאלות. הוא מסביר בשני ה-ה-הסבר שהוא מסביר מה זה בינוני, אומר: צדיק זה אחד כזה... כל אדם יש לו את הפנימיות שלו והחיצוניות שלו. פנימיות שלו זה שכל ורגש. מי אני? אני, זה מה אני מבין, מה אני מרגיש, זה אני בעצמי. ויש את הפעולות שהוא עושה, פעולות שהוא עושה במעשה, פעולות שהוא עושה בדיבור, וגם המחשבה היא סוג של פעולה, כמו שדיברנו באריכות. אז יש את הפנימיות והחיצוניות. צדיק זה אחד שלא רק החיצוניות, לא רק במעשה הוא שלם, אין

05:27 דובר 4 לו עבירות והוא עושה מצוות. גם הפנימיות שלו היא שלמה עם השם. זה צדיק. רשע זה אחד כזה שלא רק שב-- יש לו יצר הרע בפנימיות, גם בפועל הוא נכשל בעבירות, גם במעשה ובדיבור שלו גם כן. מה זה בינוני? מה זה חצי חצי? מה פירוש חצי חצי? שהחצי החיצוני שלו, מחשבה, דיבור, מעשה, הוא כמו צדיק. הוא לא נכשל בעבירות. החצי הפנימי שלו כמו רשע, יש לו יצר הרע. זה פחות או יותר ההסבר של, אה, שאדמו"ר הזקן מסביר באריכות בשנים עשר הפרקים הראשונים. אחר כך הוא מאריך בזה עוד, יש בזה עוד פרטים. אחר כך מסביר איך בינוני עובד את השם. אז הפרק הבא, פרק ט"ז, יתחיל, אה, "והנה כלל גדול בעבודת ה'". אז מפרק-מהפרק הבא הוא מתחיל להסביר איך עובדים את השם. יש שמה מפרק ט-ט"ז ועד, אה, והלאה, לא משנה כרגע. באמצע, בין סיום ההסבר מה זה בינוני לבין תחילת עבודת השם, יש שלושה פרקים: י"ג, י"ד, ט"ו. אם כל מה שאתה רוצה זה להסביר מי זה בינוני ואיך הוא עובד את השם, גמרת להסביר מה זה בינוני עד פרק י"ב, תתחיל להסביר איך עובד השם. מה, מה עושים שם השלושה פרקים האלה באמצע? אז על זה הסברנו שאדמו"ר הזקן אומר לאדם: אוקיי, אתה יודע עכשיו מה זה בינוני? אתה יודע איך אתה צריך להיראות? תשמע, לפני שהוא מסביר לך איך עובדים את השם, אתה צריך קודם להפנים שלושה דברים. י"ג, י"ד, ט"ו. שלושה דברים שאדם צריך להפנים. זה לא קשור לעבודת השם. זה דברים שאדם צריך לדעת לפ-- כדי כדי שהוא יוכל לעבוד את השם. מה זה שלושת הדברים? אז קודם כל, קודם כל דבר

07:21 דובר 4 ראשון אומר פרק, אה, י"ג, אה, "יהא בעיניך כרשע". כל התוכן של י"ג אומר: תשמע, בינוני יכול מדרגות מדרגה-- אתה חושב שזה צדיק? לא, זה עוד בינוני. אתה חושב שזה צדיק? לא, זה עוד בינוני. אתה חושב שזה צדיק? זה עדיין רק בינוני. מה המשמעות? כמה שלא תתקדם בעבודת השם, אל תחשוב שאתה כבר צדיק. זה דבר ראשון. אחר כך הוא ממשיך בפרק י"ד. וואו, עכשיו הסברנו שבינוני זה דרגה כל כך נעלה, איזה בינוני, איך אני יכול להגיע לזה? "והנה מידת הבינוני היא מידת כל אדם, ואחריה כל אדם ימשוך", זה שייך לכל אחד. איך זה שייך לכל אחד? אז הוא הסביר בפרק הקודם, פרק י"ד. מה הדבר השלישי? אחרי ש"יהא בעיניך כרשע" ויודעים שזה כן שייך לי. מה עוד חסר כדי-- מהו היסוד השלישי? הצלע השלישית שמחזיקה את הבניין? אז זה הפרק שלנו. בוא נראה בפנים. "ובזה יובן מה שכתוב: ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו." זה פסוק בספר מלאכי. מלאכי מדבר על הנבואה על העתיד לבוא. פרק נפלא, דרך אגב, מי שלא מכיר אז שווה שמה להסתכל בפנים, זה ממש מילים נפלאות כאלה. כל הפרק מדבר על הגאולה העתידה, ושם בין השאר הוא אומר שלעתיד לבוא, כשיבוא המלך המשיח והקדוש ברוך הוא יתגלה, "ושבתם וראיתם", ת-תכירו את ההבדל בין צדיק לרשע, בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו. שואלת הגמרא: היינו צדיק, היינו עובד אלוקים, היינו רשע, היינו לא עבדו. מה זה הכפל לשון הזה? אם הוא עובד אלוקים אז הוא צדיק. אם הוא לא עובד אלוקים אז הוא, אז הוא רשע. מה זה הכפל לשון של הגמרא? אומרת הגמרא:

09:30 דובר 4 לא, לא לא לא, לא. ההבדל בין עובד אלוקים ללא עבדו, אומרת הגמרא, זה אחד שלומד תורה, חוזר על פרקו מאה פעמים. זה נקרא שהוא לא עובד אלוקים. כל דבר שהוא לומד, כל משנה, לומד משנה, הוא חוזר עליה מאה פעמים עד שהיא לא רק חקוקה במוחו, אלא עד שהיא לא יכולה לעולם להישכח ממנו. זה, זה לא נקרא עובד אלוקים. זה

10:00 דובר 5 כי זה רגילות שלו.

10:02 דובר 4 זה מה שאומרת הגמרא. מה זה עובד אלוקים? עובד אלוקים זה אחד שחוזר מאה ואחד פעמים. כך אומרת הגמרא. מה יוצא מזה? אומרת הגמרא במפורש שם בהמשך שגם מישהו עובד אלוקים וגם מי שהוא לא עובד אלוקים, תרוויהו, שניהם צדיקים גמורים נינהו. גם מי שעובד אלוקים וגם מי שהוא לא עובד אלוקים הוא צדיק גמור. כך אומרת הגמרא. מה מוסבר בזה? בזה מסבירה הגמרא: אל תחשוב שאחד שלא עובד אלוקים זה רשע, זה לא אותו דבר. גם אחד שלא עובד אלוקים הוא גם כן צדיק גמור. אז ודאי שהוא לא רשע. אז אומרת הגמרא: כן, אז עובד אלוקים ולא עבדו זה לא אותו דבר כמו, כמו צדיק ורשע. מה הגמרא מסבירה? הגמרא מסבירה את ההבדל בין אחד שהוא לא עובד אלוקים לבין רשע. זה הגמרא מסבירה. מה ההבדל בין צדיק לעובד אלוקים?

11:14 דובר 5 אף פעם לא חזרתי.

11:14 דובר 4 זה הגמרא לא מסבירה. הגמרא אומרת זה לא אותו דבר. מה לא אותו דבר? מישהו לא עובד אלוקים זה לא רשע, זה משהו אחר לגמרי. מה ההבדל בין צדיק לאחד שהוא עובד אלוקים? זה הגמרא משאירה פתוח, ת-תבין לבד. אז הרבי אומר, "ובזה יובן מה שכתוב ושבתם וראיתם." במה שהסברנו פה בתניא, בזה מובן מה שהגמרא לא הסבירה. מה הסברנו בתניא ב-בכל-- מפרק א' עד הפרק הקודם? הסברנו מה זה בינוני, נכון? כן. בזה שיש מדרגה כזאת שנקראת בינוני, שבינוני זה אדם שהוא לא צדיק ולא רשע, בזה יובן ההבדל בין צדיק, בין צדיק לאחד שהוא עובד אלוקים. מה ההסבר? שההפרש בין עובד אלוקים לצדיק, כן, שזה מה שהגמרא לא הסבירה, הוא... אצל חלק מכם הדף הזה קצת מטושטש, גם אצלי.

12:21 דובר 5 יש עובד, כן.

12:23 דובר 4 כן, לא, לא, אני מכיר את הלשון. מה ההבדל? עובד הוא לשון הווה. עובד, עכשיו הוא עובד, שהוא באמצע עבודה. שמה העבודה של העובד אלוקים? היא המלחמה עם היצר הרע. להתגבר עליו ולגרשו מהעיר קטנה. מה זה עיר קטנה? הגוף. שלא יתלבש באיברי הגוף, שהוא-- העבודה הזאת היא באמת עבודה ועמל גדול להילחם בו תמיד, והיינו בינוני. אז עכשיו, כשאנחנו מבינים מה זה בינוני, אומר הרבי הזקן, אז עכשיו אנחנו גם יכולים לתת בעצמנו תשובה לשאלה שהגמרא לא עונה עליה. מה ההבדל בין צדיק לעובד אלוקים? עובד אלוקים הוא לא צדיק, הוא בינוני. למה הוא נקרא בינוני? ל-ל-למה הוא נקרא, אה, עובד אלוקים? כי מה זה בינוני? בינוני זה אחד כזה שעובד ונלחם נגד היצר הרע, הוא באמצע עבודה. עכשיו הוא עובד, אז הוא נקרא עובד אלוקים, אז הוא לא צדיק. אז איך נקרא לצדיק? אז מה, צדיק לא עובד אלוקים? אם בינוני זה אחד שנקרא עובד אלוקים, אז מה אתה מבין שצדיק הוא אחד כזה? הוא לא עובד אלוקים, נכון? אה, מה ההסבר?

13:43 דובר 6 לא יכול להיות.

13:44 דובר 4 אה?

13:45 דובר 6 לא יכול להיות.

13:46 דובר 4 בואי נראה. אומר הרבי הזקן, אבל הצדיק הוא באמת לא נקרא עובד אלוקים, נקרא עבד השם. הוא לא עובד, הוא לא באמצע עבודה, הוא עבד, הוא כבר גמר את העבודה.

14:01 דובר 6 כל המהות שלו זה שהוא עובד, אה, עבד את השם.

14:03 דובר 4 הוא-

14:05 דובר 6 עבד וגמר.

14:06 דובר 4 הוא לא עובד לשנות את עצמו באמצע עבודה, הוא כבר עבד.

14:10 דובר 6 הוא כבר בתוך זה.

14:11 דובר 4 הוא כבר, כן, הוא כבר נהיה עבד. הוא זה אצלו, אצל צדיק זה שם התואר, זה לא פעולה שהוא עושה, זה שם התואר. כמו שאומרים על שם מישהו שהוא חכם או מלך, חכם זה לא אחד שעכשיו לומד להיות חכם. הוא חכם, מלך, הוא כבר מלך. אז ככה עבד, הוא כבר גמר את העבודה. וגמר לגמרי עבודת המלחמה עם הרע, עד כי ויגרשהו וילך לו ולבו חלל בקרבו. על פי זה מסבירים, לא הרבי דווקא, אבל חסידים מסבירים עוד דיוק יפה כאן. הנביא מלאכי אומר "ושבתם וראיתם בין", אה, "עובד אלוקים לאשר לא עבדו", והרבי הזקן אומר שצדיק-

15:02 דובר 6 זה לא יוטיוב.

15:03 דובר 4 אה?

15:05 דובר 6 זה התחדשות. תעשו את זה אחרי זה, זה לא מפריע.

15:09 דובר 4 הרבי הזקן אומר ש-- לי זה לא מפריע שאופים. ש-

15:17 דובר 6 קרה מדי. את יכולה?

15:20 דובר 4 בינוני זה עובד אלוקים וצדיק זה עבד השם. נכון? ככה אמרנו. לא נשמע לכם משהו צורם? אם זה נקרא עובד אלוקים אז היה צריך להיות עבד אלוקים. אם זה נקרא עבד השם זה היה צריך להיות עובד השם. למה זה נקרא עובד אלוקים? זה נקרא עבד השם-

15:46 דובר 6 כי זה שונה, כאילו אלוקים נותן לו את הדין.

15:49 דובר 4 דין והצמצום והעלם והסתר. לכן מה? זה נכון.

15:55 דובר 6 שמהלבדים יותר הבינוני.

15:56 דובר 4 ממ?

15:57 דובר 6 הלבדים עם הבינוני יותר.

16:03 דובר 4 לבינוני, בינוני זה אדם כזה שיש לו העלם והסתר. היצר הרע מכסה עליו, מכסה על השכל שלו, מכסה על הרגש שלו, מכסה על הנפש שלו כי לא נותן לו להתגלות. אז הוא עובד להסיר את שם אלוקים, להסיר את הצמצום, לגלות את הפנימיות שלו. צדיק אין לו, הוא לא עובד, הוא לא, הוא לא. הוא לא נלחם בהעלם והסתר. אין לו עניין עם אלוקים. העניין שלו זה להתבטל, להיות עבד של השם. מה זה עבד? עבד זה אחד שמתבטל לאדון. עניינו להתבטל לאדון, להתבטל להשם.

16:43 דובר 7 מה?

16:51 דובר 4 אוקיי, אז על סמך מה שהרבי הזקן, הארובזי והאניות, עכשיו אנחנו כבר יודעים מה זה בינוני. זה עוזר. עוזר לנו להסביר את ההבדל בין צדיק לרשע.

17:06 דובר 7 צדיק לבינוני.

17:07 דובר 4 בין צדיק לבינוני. כן.

17:10 דובר 7 עובד אלוקים ואשר לא עבדו, שניהם אלוקים.

17:14 דובר 4 יוצא ששניהם בינוניים. אז זה בדיוק זה. כבר אמרת, כבר קפצת לשלב של התשובה על השאלה. אדמו"ר הזקן הרי לא בא, כמו שאמרנו, הוא לא בא לספר לנו חידושים בתורה. יש איזה קושיה בגמרא שאף אחד לא ידע לתרץ אותה, ובא אדמו"ר הזקן, פתח את הספר תניא, ועכשיו הוא כזה חכם שהוא ידע לתרץ קושיה בגמרא שאף דור לא ידע. זה לא העניין. לא זה העניין. ברור. אדמו"ר הזקן בא ללמד אותנו איך לעבוד את השם. מה נוגע לנו? התירוץ של הגמרא ששאלו, מה זה נוגע פה לעבודת השם? כל מה שזה נוגע זה ההמשך. ובבינוני יש גם כן שתי מדרגות. מה זה גם כן? למי עוד יש שתי מדרגות?

18:11 דובר 7 צדיק.

18:11 דובר 4 נכון, צדיק. צדיק ורע לו וטוב לו, נכון.

18:15 דובר 7 וגם רשע.

18:16 דובר 4 וגם רשע וטוב לו ורע לו. גמור, שאינו גמור. אומר אדמו"ר הזקן, כמו שלצדיק למדנו שתי, שתי מדרגות בפרק י'. ולרשע יש שתי מדרגות בפרק י"א, אז גם לבינוני יש שתי מדרגות. כלומר, כשהגמרא מדברת שם, ״ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו״, אבל צדיק ורשע אומרת באופן כללי מדרגה אחת בכל אחד מהם, והגמרא מפרטת את שתי המדרגות שיש בבינוני: עובד אלוקים ואשר לא עבדו. אז למה הבינוני נקרא עובד אלוקים? יש לו יצר הרע והוא נלחם בו, אז הוא נקרא עובד, הוא באמצע עבודה. מה הפשט? איך צריך להבין שיש אדם שהוא בינוני? מה, שאיך אמרו קודם, בינוני של התניא, והוא לא עובד השם, אשר לא עבדו.

19:12 דובר 7 שונה, זה העניין של שונה את פרקו, אז כן, הוא כן עובד אבל לא.

19:16 דובר 4 בינוני של התניא, אמרנו שזה יהודי כזה. אמרנו שזה יהודי כזה שהוא אף פעם לא עושה עבירה, הוא רק עושה מצוות. לעולם לא עבר ולא יעבור עבירה. עד כדי כך שאפילו עניין של ביטול תורה, שדבר שאדם לומד, שנייה אחת הוא מבטל, הוא מרים את הראש, הוא ביטל תורה.

19:39 דובר 7 מדבר על מזג האוויר. איך המורה שלנו.

19:42 דובר 4 מדבר על מזג האוויר.

19:44 דובר 7 מדבר על מזג האוויר.

19:44 דובר 4 לא מדבר על מזג האוויר, שהוא רגע אחד מפליג במחשבותיו. הוא יושב מול הספר ולומד תורה, ורגע אחד הוא מאבד ריכוז. יש לו דברים שמטרידים אותו, מעניינים אותו, חשובים לו, קשה לו, המחשבות שלו זורמות הצידה. רגע אחד המחשבה שלו זרמה הצידה, הוא, זה רשע. הוא כבר לא בינוני. לא מדבר על אחד שמדבר במחשבה. רגע, זה מדרגה מאוד גבוהה. איך אפשר להגיד שבינוני? שיש דבר כזה בינוני שהוא לא עובד השם? מה פירוש עובד השם? אז איך? אז איך? אז מה? כן, השאלה ברורה.

20:25 דובר 7 כן.

20:26 דובר 4 מסביר אדמו"ר הזקן שגם בבינוני יש גם כן שתי מדרגות: עובד אלוקים ואשר לא עבדו. ואף על פי כן, למרות שהוא לא עובד אלוקים, אף על פי כן אינו רשע. מה פירוש אינו רשע? שהוא לעולם לא נכשל. לא במעשה, לא בדיבור, לא במחשבה. לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם. אז הוא לא רשע והוא גם כן לא עובד השם. כי לא עבר מימיו שום עבירה, אפילו לא קלה, אפילו לא על דברי סופרים. כמו שרואים שם בפרק א' באריכות גדולה.

21:03 דובר 7 יש אבל.

21:05 דובר 4 והוא לא רק נזהר בעבירות, הוא גם קיים כל המצוות שאפשר לו לקיימן. בסדר, הוא לא מלך והוא לא כהן, אז הוא לא יכול לקיים את המצוות שתלויות בהם. אבל כל המצוות שהוא יכול לקיים הוא לא מפספס שום דבר לעולם, לא בעבר ולא בעתיד ולא בהווה. ואפילו תלמוד תורה שכנגד כולם, לא פסיק פומיה מגירסא. על מי נאמר לא פסיק פומיה מגירסא?

21:29 דובר 7 אבא יהודה.

21:30 דובר 4 על רבה.

21:31 דובר 7 שנכנס לתנאים.

21:33 דובר 4 כן, שמלאך המוות לא יכול לקחת אותו מהעולם, כי פיו לא הפסיק לדבר דברי תורה. זה אומר בינוני, וזה יכול להיות בינוני שהוא לא עובד השם. איך?

21:46 דובר 7 איך שזה עם רבה, שבתחילת, בהתחלה הוא לא היה באמת בינוני.

21:52 דובר 4 בוודאי שהוא היה צדיק. בספרים דיברנו על זה. מה הייתה בדיוק? איפה הוא נפל? איפה הייתה הטעות שלו? הלוואי עלינו נפילה כזאת. כן. היום מישהו שאל למה משה רבנו נענש כשהוא הכה בסלע. הוא אמר, מה? הוא דיבר. אמרו לו לא לדבר. הוא דיבר. זה לא זה. נו בטח, כמו כל פעם ראשונה מכה זה כאילו מה?

22:15 דובר 7 מלבלב.

22:17 דובר 4 בשביל זה. אז אומר, ואמרתי, זה אחד ששאל, התווכחו פה, בסוף אמרתי עליו. אמרתי לו, הלוואי עלינו טעויות של משה רבנו. אז מה? למה הוא לא נקרא עובד אלוקים למרות שהוא לא נכשל בעבירות? אלא שאינו עושה שום מלחמה עם היצר לנצחו. מנצח את היצר הרע בלי מלחמה.

22:49 דובר 7 זה הרגישות. כאילו ככה הרגישות שלו, הוא לא עושה מעבר ל...

22:53 דובר 4 כן, אדמו"ר הזקן מפרט. כן, הוא לא נלחם עם היצר הרע לנצחו על ידי אור השם המאיר על נפש האלקית שבו, מוח שליט על הלב כנ"ל. יש פה שני פרטים. זוכרות? אתם זוכרות? פרק י"ב שדיברנו על הבינוני. אמרנו איך אדם יכול לנצח את היצר הרע. אז אמרנו שם שני, שני דברים שעוזרים לאדם לנצח את היצר הרע. דבר אחד, אור השם, שהקדוש ברוך הוא עוזרו, אור השם שמאיר עליו. והדבר השני זה שהקדוש ברוך הוא נתן בו את הטבע של מוח שליט על הלב, ושם הוא הסביר מתי משתמשים בזה. מתי משתמשים בזה? שמעת?

23:29 דובר 7 זה השם. יוצא בשני, בשניהם זה השם שנתן לו אור.

23:35 דובר 4 הקדוש ברוך הוא נתן לו איזשהו פור, איזשהו יתרון, וזה יתרון כפול, וצריך לדעת מתי משתמשים בזה. מתי משתמשים בזה? הוא דיבר שמה שיש שתי מדרגות בבינוני, זה לא נוגע לעכשיו. על כל פנים, רק הזכרתי את השתי לשונות שיש פה. אור ה' המאיר על נפש האלוקית שבמוח זה דבר אחד; מוח שליט על הלב, זה הדבר השני. הפרטים ששם הוא מדבר עליהם, שם זה מפורט יותר באריכות. אבל רק מזכיר את זה שכבר דיברנו על זה, אז הוא לא צריך את המלחמה הזאת בשביל להתגבר על היצר הרע. למה? מפני שאין יצרו עומד לנגדו כלל לבטלו מתורתו ועבודתו. לא מדובר על אדם שאין לו יצר הרע, יש לו יצר הרע.

24:18 דובר 7 לא מצליח...

24:19 דובר 4 זה לא שהוא לא מצליח וזה לא שהוא לא יושב. יש לו יצר הרע פעיל וחזק, והוא אוהב את ענייני העולם הזה, והוא יש לו נפש בהמית, והוא יכול להיות אדם גס רוח וכן הלאה. נפש בהמית במלוא תוקפה. ואף על פי כן, הנפש הבהמית שלו לא נלחמת בצד של הקדושה. איך יכול להיות כזה דבר? אינו צריך ללחום עמו כלל. כגון, איך-- איזה מין ציור של יצר הרע, של נפש בהמית, יש שהוא מצד אחד כזה בהמי וגס רוח ומצד שני הוא לא נלחם בקדושה? מה, מה, איזה, איזה מין אלמז, איזה מין דבר זה? כגון שהוא מתמיד בלימודו בטבעו מתולדתו על ידי תגבורת המרה שחורה. בן אדם אוהב ללמוד, זה תענוג, כיף לו.

25:14 דובר 7 עסוק יותר.

25:15 דובר 4 לא בגלל שהוא עסוק. יש אנשים שאוהבים ללמוד. תשים אותו בחברה, הוא לא מוצא את עצמו. תיתן לו את הספר, לא ספר תורה, כל דבר. אה? תולעת ספרים כזה. הוא לא מחפש. הוא אוהב להיות עם עצמו, להיות עם הספר, להשתקע בו בעיון. אז יש גם גויים כאלה. ריבוי גדול של גויים כאלה. לא צריך להיות יהודי בשביל זה. אה? בדור שלנו יכול להיות, אבל בלי החבר'ה האלה אז היום לא היה לנו את כל הטכנולוגיה שיש. זה בדיוק החבר'ה האלה. או אחד שהוא, שהתורה שהוא-- אתם לא עקבו אז ברוך השם לא. יש, יש מדע שנקרא אסטרונומיה. יש היום באסטרונומיה גילויים ממש כל, כל כמה ימים יש גילויים נפלאים שהם באמת לא ידעו אותם אף פעם. אנשים יושבים, משקיעים את כל החיים שלהם, ומ-מ-ממשלות משקיעות מיליארדי מיליארדים במדע שברור לכל אחד, לכולם זה ברור, אף פעם לא יצא מזה שום דבר לאף אחד.

26:23 דובר 7 באמת למה הם יושבים וחוקרים?

26:25 דובר 4 הם פשוט-

26:25 דובר 7 מעניין אותו.

26:27 דובר 4 האדם הוא יצור שכלי, ובן אדם שהוא שכלי, שכל מעניין אותו. מרה שחורה כזה, איזה אופי כזה שהוא פנימי כזה והוא אוהב לחשוב, אוהב להתעמק. אז ממילא לאדם שיש לו כזאת נפש בהמית והוא יהודי שגדל בבית חרדי וקיבל חינוך טוב, והם ראו את זה ממש משחר ילדותו, רואים, הוא לא רק גמרא ותורה וחסידות. אז מה הוא, הוא לא, הוא לא-- ל-למה שלא ישמור מצוות? אדרבה, בתוך הלימוד כל הנפש הבהמית, כל היצר הרע שלה, כולו עוסק פה בתוך הלימוד תורה. לא, לא מפריע לו. כל הלימוד תורה שלו זה יצר הרע אחד גדול. מעניין אותו, תענוג בשבילו, נהנה מזה, זה עושה לו נשמה. עוד אנשים רואים כמה שהוא יודע ללמוד יפה, מעריכים אותו על ה-- על החוכמה שלו. מה הוא צריך להפסיק לשמור מצוות? כל הכבוד והתאוות שבעולם יש לו בתוך התורה, לא צריך שום דבר בחוץ. לא מפריע. וכן, אין לו מלחמה מתאוות נשים. יש אנשים כאלה שיש להם תאוות נשים ומלחמה שהיא-- הרבה אנשים פשוט לא יודעים כמה שזה ממושך ולא מצליחים לעמוד בזה. הוא אין לו. לא מתעסק בזה, מצונן בטבעו, לא מעניין אותו. לא מתרגש מזה, וכן משאר תענוגי עולם הזה. יש אנשים שמביאים להם, לא יודע, רואים איזה אוכל טעים או איזה ריחות או איזה, לא יודע, בית יפה, משהו מפואר, נמשכים. לא, לא נוגע לו. תן לו את הספר, תן לו ללמוד, תן לו-

28:15 דובר 7 רבן לא נמכרים.

28:17 דובר 4 כי זה הכל בא מצד היצר הרע, מצד התענוג האישי שלו, מה שהוא מרגיש. פה הוא מוציא את עצמו, פה הוא מרגיש את עצמו, פה הוא חי, פה המציאות שלו גדלה. פה-- מה אמרנו בהתחלה? מהתחלה בפרק ו'. מה ההבדל בין קדושה לסטרא אחרא? סטרא אחרא זה דבר שהוא לא אלוקות, הוא מרגיש את עצמו. זה זה. קדושה בטלה לאלוקות. סטרא אחרא לא בטלה. מה אתם רואים שלא בטל? הוא מרגיש את עצמו.

28:48 דובר 7 בעצם זה שכאילו הוא לומד בין אינם וזה לא בגלל

28:51 דובר 4 אם, אם-

28:52 דובר 7 שהוא עובד את ה', זה

28:53 דובר 4 אם הוא, זה לימוד תורה לשמה, אז הוא, שהוא לומד בשביל הקדוש ברוך הוא. פה הוא לומד בשביל עצמו.

28:59 דובר 7 זה בדיוק.

29:00 דובר 4 מה זה, זה מה שכתוב. זה מה שכתוב בכל מקום. זה לא כתוב רק פה. אני חושב שכולם מכירים את הסיפור הידוע על הבעל שם טוב שנכנס לאיזה בית מדרש פעם ואמר שהוא לא יכול להיכנס כי יש כל כך הרבה תפילות, הוא מלא תפילות, הוא לא יכול להיכנס. מלא דביקות, הוא לא יכול להיכנס פנימה. אז אחר כך, דברי תורה אתה לא יכול להיכנס. אומר: כן, הן לא עולות למעלה.

29:28 דובר 7 כן.

29:30 דובר 4 אנשים ישבו וכל, והיו גאונים עצומים וחכמים. יש הרבה סיפורים כאלה בחסידות. על הפרושים כמה וכמה סיפורים. זה כל התורה שלו. יש סיפור על אחד. אני מוכרח לספר את הסיפור. סיפור לא כל כך ידוע, אבל הוא כתוב גם כן בשבחי הבעל שם טוב. זה ספר, ספר שהרבי, שהרבי הקודם נתן לרבי שלנו מתנה לחתונה, וביקש מהרבי להיות בקי בו לפני החתונה. ספר שכדאי לקנות ולקרוא. סיפורי, סיפורי בעל שם טוב שלא כתובים בספרים אחרים. יש שם הרבה סיפורים על שדים ורוחות.

30:07 דובר 7 בעל שם טוב זה נקרא?

30:07 דובר 4 שבחי הבעל שם טוב. זה ספר שכתב אחד מהמשמשים של הבעל שם טוב. יש שם הרבה סיפורים ש-ש-ש-שהמקור שלהם זה אדמו"ר הזקן מספר אותם מתחילת הספר. ה-ה רוב הסיפורים ששם לא מספרים אותם לילדים, כי זה סיפורים הרבה מאוד על שדים ורוחות. כל הסיפורים די מפחידים שם. כל מיני. בקיצור, צריך לראות את הספר בפנים, אבל השם שלו גם ככה. על כל פנים, אז הוא מספר שם, בין השאר, אני חושב שזה שם המקור. הוא מספר סיפור שהיה ב-ב-בימי הבעל שם טוב, היה יהודי שהיה צדיק גדול. כל העיר כיבדה אותו. היה צדיק גדול, והייתה לו הנהגה שכל ערב שבת הוא אחרי המקווה של, של ערב שבת. אה?

30:56 דובר 7 הפרוש.

30:57 דובר 4 אחרי המקווה של ערב שבת.

30:58 דובר 7 על הפרוש? זה סיפור על הפרוש?

31:00 דובר 4 אחד הסיפורים על הפרוש. יש כמה כאלה. אז הוא היה יושב בחוץ על האבן בחוץ ליד המקווה. כשהוא היה טובל, יוצא בחוץ, זה כדי שכל מי שיוצא מהמקווה יסתכל עליו, וזה סגולה לראות ככה, כשיוצאים מהמקווה, לראות צדיק.

31:17 דובר 7 בגלל זה הפך להיות.

31:18 דובר 4 זה, זה היה המנהג כל ערב שבת אחרי המקווה. כל השבוע הוא יושב ולומד ככה נון סטופ, עשרים וארבע שעות. ערב שבת ככה עושה, הולך למקווה, מתקדש לכבוד שבת, יוצא, יושב שם איזה חצי שעה על האבן והולך לקבל שבת. זה נוהג שנים. יום אחד הבעל שם טוב אמר שראה את זה. אמר שייקחו לו את האבן. כשלקחו לו את האבן הוא הגיע וראה שהאבן איננה. נפטר, אחרי יום יומיים הוא נפטר מהעולם. הוא קיבל את החיים? לא. כל החיות של לימוד התורה שלו הייתה בשביל שיתנו לו כבוד.

31:54 דובר 7 כן, מאוד. כל זה בשבילי. איך הוא הרגיש? הוא צדיק.

32:01 דובר 4 טוב, נו, יש פה המון סיפורים כאלה. לא, לא, לא זה המקום. אז, אז היצר הרע לא מפריע לו ללמוד תורה. הוא נהנה ללמוד תורה. היצר הרע לא מושך אותו לעשות עבירות. יש לו יצר רע קר. הוא לא, לא נמשך לכל העניינים של העולם הזה. אה, "ולכן אין צריך להתבונן כל כך בגדולת ה' להוליד מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו, להישמר שלא לעבור על מצוות לא תעשה. והוא לא צריך לעורר כל כך את אהבת ה' בליבו לדבקה בו בקיום מצוות ותלמוד תורה כנגד כולן." כדי-- אהבה ויראה הם השורש לכל המצוות. האהבה היא שורש לכל מצוות עשה. היראה היא שורש לכל מצוות לא תעשה. אז ברור שגם אחד כזה שהוא עם, עם נפש באמת כזאת, אם הוא לא יתבונן בגדולת ה' או לא יתבונן כמה זה חשוב לשמור מצוות, לא יתעורר אצלו בכלל אהבה ויראה, אז ברור שגם הוא יעשה עבירות. אז קצת התבוננות הוא צריך, אבל הוא לא צריך להילחם. מספיק לו להתבונן קצת. הוא לא צריך להתבונן הרבה לעורר אהבת ה' בליבו, מספיק לו להתבונן במוחו. "ודי לו באהבה מסותרת אשר בלב כללות ישראל שנקראו אוהבי שמו." יש פה כמה דיוקים, אבל לפני שנמשיך הלאה אני רוצה לעצור להדגיש משהו. למדנו כבר במשך הלימוד כמה פעמים, ובטח כל אחד שרק למד חסידות פעם פעמיים, אחד הדברים שמדברים עליו בכל מקום, שעבודת ה' היא להתבונן, שההתבוננות תעיר את הרגש, תעורר את הרגש, נכון? הוא יתבונן בגדולת ה' ואז הוא יבין את זה וזה יגלוש, יטפטף לתוך הלב ואז יתעורר בו אהבה ויראה. זה פשוט, שאתה מתבונן על משהו שזה דבר טוב, אז הוא רוצה

34:11 דובר 4 את זה. מתבונן על משהו שזה מפחיד, אז הוא מפחד מזה. בגדולת ה'. זאת אומרת, זה נקרא שההתבוננות מולידה את המידות. נכון? למה, למה חוכמה ובינה נקראות אב ואם בפרק, אה... איפה זה, איפה זה? שם בפרק ג'. למה הן נקראות אב ואם? כי הן מולידות את המידות. למה צריך להוליד אותן? אם הוא לא יתבונן לא יהיו מידות. אז מה יהיה שלו-- מאיפה יהיה לבן אדם? הוא יתחיל עכשיו, פתאום הוא אוהב את הקדושה. מאיפה הוא יאהב את הקדו-- את-- מה? הוא לא רואה אותו. למה שיתחיל לאהוב אותו פתאום? אם הוא מתבונן וחושב זה יכול. התבוננות יכולה להוריד-- להאיר את-- להוליד מידה בלב, רגש. אם הוא לא מתבונן אז, אז זה... נכון? זה משהו מוסבר בכל מקום. כן? מוסבר או לא מוסבר? אני צריך לשמוע כן.

35:05 דובר 8 כן.

35:08 דובר 4 למה אני צריך לשמוע כן? כי זה לא נכון? הרי ידוע שלכל יהודי יש אהבה מסותרת. יש לו נשמה, והנשמה שלו, הטבע שלה זה אהבת ה'. כמו שידבר אחר כך מפרק י"ח, שמונה פרקים עד פרק כ"ה. יש לו אהבת ה'. מה, למה צריך להוליד אותה? היא נמצאת שם.

35:39 דובר 8 אבל היא מסתתרת. צריך לגלות אותה.

35:41 דובר 4 צריך להעיר אותה. אבל למה להוליד אותה?

35:44 דובר 8 זה להתחתך ללב, אני אומרת.

35:46 דובר 4 מה קורה פה?

35:55 דובר 8 קשה.

35:56 דובר 4 אה? קשה, קשה.

35:58 דובר 8 קשה.

35:59 דובר 4 קשה להיות לך יהודי. יש לנפש האלוקית שני סוגים של אהבה.

36:07 דובר 8 אז איזה אהבה?

36:09 דובר 4 יש אהבה שכלית ויש אהבה טבעית. זה שני סוגים של אהבה, הם נובעים משני מקורות שונים. הם נראים אחרת, הם מגיבים אחרת. הפעולה שלהם על האדם היא אחרת. זה שני דברים, שניהם נקראים אהבה. שניהם בסופו של דבר מתגלים על ידי התבוננות, זה שני דברים שונים לחלוטין. וכשמדברים על אהבה שהיא מסותרת, רגע, על איזה אהבה מסותרת? אם מדברים על אהבה שכלית שהיא מסותרת, זאת אומרת מה זה שכלית? אהבה שנולדת בלב כתוצאה מהתבוננות שכלית.

36:55 דובר 8 זה לא.

36:55 דובר 4 אז מה הפירוש-- מה לא? יש אהבה כזאת שהיא שכלית, שאדם מתבונן ואז מתעורר אצלו רגש. יש כזה דבר.

37:03 דובר 8 זה לא מסותרת, זה, זה...

37:04 דובר 4 הו, אבל לפעמים אומרים שיש אהבה מסותרת במוחו. מה פירוש מסותרת במוחו? זאת אומרת שהיא עדיין לא נולדה בלב, היא עדיין מסתתרת בתוך הלב. עיבור, יניקה, לא משנה איך קוראים לזה, כל השמות, היא עדיין מסותרת בתוך המוח. זאת אומרת זה בעצם לא, לא אהבה בכלל. והוא הבין והגיע למסקנה שהוא צריך לאהוב. אהבה מסותרת במוח, היא נמצאת במוח. כן. אז בלב אין בכלל אהבה, לא, היא לא קיימת שם. היא קיימת רק בשכל בלבד. זה שלוש דרגות, יותר משלוש דרגות. כשמדברים על אהבה מסותרת בלב זה משהו אחר לגמרי. הוא נולד איתה והיא נמצאת שם, והיא חזקה, והיא קיימת, והיא תקיפה, והיא נצחית, והיא רק לא, לא מתגלה בלב. משהו לא נותן לה להתגלות, משהו אחר. כן? אז הוא אומר פה, מה הוא אומר כאן? בואו נחזור לשורה, אה, ארבע. אותו אחד שהוא בינוני והוא לא עובד אלוקים, כן? אין צריך להתבונן כל כך בגדולת ה', להוליד מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו, להישמר שלא לעבור-- לעבור על עבירות ולקיים מצוות. כן? מה כן מספיק לו? מסות-- מספיק לו אהבה מסותרת אשר בלב. בינוני כזה שהיצר הרע לא מפריע לו בעבודת ה', הוא לא צריך את האהבה השכלית, מספיק לו האהבה שבלב, האהבה הטבעית. בסדר? אחר כך בהמשך גם נראה למה. אבל היה חשוב לי להדגיש את זה כדי, כי זה עניין מהותי בכל הבנת המשך העניין. אה, ולכן היות והוא מסתפק באהבה המסותרת שיש לו, הוא לא מתאמץ, הוא לא מתייגע להוליד אהבה מהשכל, שזאת אהבה שאין לו והוא צריך להתאמץ בשביל להוליד אותה, אלא הוא מסתפק באהבה שכבר יש לו. איפה? בלב. מסתפק בה. נראה אחר כך מתי

39:23 דובר 4 זה מתעורר ואיך כל אחד, זה יותר מאוחר. הוא מסתפק רק בזה. לכן אינו נקרא עובד כלל. למה? כי אהבה הזו המסותרת אינה פעולתו ועבודתו כלל. הוא קיבל את זה במתנה. מה-מה אתה עובד? אתה לא עובד, לא עשית שום דבר, נולדת עם זה. אלא היא ירושתנו מאבותינו לכלל ישראל, כמו שדיבר לקמן מפרק י"ח ואילך. זה גם נראה שאנחנו צריכים אותה, וגם לבינוני יש מה לעשות איתה והרבה מה לעשות איתה. אבל אם כל עבודת השם שלו מסתמכת על אהבה מסותרת, הוא לא נקרא עובד אלוקים. הוא בינוני, הוא לא עושה עבירות, הוא לא עבר, לא יעבור שום עבירה, לא-לא מבטל אפילו תלמוד תורה, לא אפילו במחשבה הוא לא יפספס אף פעם שום דבר אפילו לשנייה אחת, אפילו לרגע אחד. אבל הוא לא עובד אלוקים, הוא לא נלחם ביצר הרע שלו. למה? הוא משתמש באהבה מסותרת. וכן אף מי שאינו-- זה עוד שלב יותר מזה. יש אחד כזה שהוא לא מתמיד בלימודו ובתפילות, בעצם מצד הטבע שלו, היצר הרע שלו בועט. כן? רק מה, הוא הרגיל עצמו ללמוד בהתמדה גדולה ונעשה ההרגל לו טבע שני. אז עכשיו די לו באהבה מסותרת זו. כל עוד הוא היה צריך להילחם עם היצר, הוא היה צריך להוליד בלב על ידי התבוננות. כן, אז הוא היה, אז הוא היה עובד אלוקים. עכשיו זה לא שהוא עכשיו רשע, הוא עדיין בינוני, אבל הוא כבר לא עובד אלוקים כי הוא לא נלחם. הוא התרגל. האמת שזה מאוד קשה. כל אחד שעושה דיאטה יודע שלהתחיל זה מאוד קל. הבעיה זה להתמיד. נכון? דבר שאדם עושה נגד הטבע שלו אז אם הוא מצליח, הוא תופס את עצמו

41:27 דובר 4 עוד יום, עוד יום, עוד יום עד שבסוף זה נהיה לו קל. אבל זה יכול להיות הרבה זמן עד שהסוף הזה מגיע. אדם כזה שכל עוד הוא צריך ל-להילחם ביצר ול-- גם היום, גם היום, גם עכשיו, גם עכשיו, אז הוא עובד. אבל ברגע שזה נהפך להיות לו טבע, ברוך השם הצלחתי. זהו, מפה אני כבר לא אפול. נכון, אתה מפה לא תיפול, אבל עובד אלוקים אתה כבר לא. אלא אם כן רוצה ללמוד יותר מרגילותו. בואו נביא על זה כן שתי דוגמאות. איך אנחנו עם הזמן?

42:09 דובר 9 יש זמן.

42:11 דובר 4 ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

42:16 דובר 9 תשע ועשרים.

42:22 דובר 4 ובזה יובן מה שכתוב בגמרא, דעובד אלוקים היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד, ולא עבדו היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים לבד. שזה שתי הדוגמאות שמביאים שמה על, על השאלה, על הפסוק במלאכי, בגמרא בחגיגה. היינו למה הגמרא תפסה דווקא דוגמה כזאתי? משום שבאמת זאת הייתה הרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים. מבינה את הגמרא? כשהגמרא אמרה אז שלשנות כל פרק מאה פעמים זה מה שכולם היו עושים. כדאיתא התם, קצת הלאה בגמרא, משל משוק של חמרים שנשכרים לעשר פרסי בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי. איזה מין חשבון זה? עשר פרסאות זה זוז ושתי פרסאות-- ופרסה אחת יותר מחיר כפול. היה צריך להיות זוז ועשירית. מפני שהוא יותר מרגילותם. אתה לא משלם לי על המרחק. אתה משלם לי על המאמץ. איך אומרים, היום בא אליי מישהו לבדוק תפילין. שואל אותי כמה זה עולה? שמונים שקל. טוב, זה מאוד דחוף לי וזה אני מוכרח. אתה יכול לבדוק את זה עכשיו? כן, תלך, תחזור. כמה זמן ייקח לך? איזה עשרים דקות. על עשרים דקות אתה לוקח שמונים שקל?! אתה לא משלם לי על הזמן. אתה משלם לי על המאמץ.

43:56 דובר 9 על התוצאה.

43:58 דובר 4 כן.

43:59 דובר 9 האומנות שבה זה נעשה.

44:00 דובר 4 כן, ה-ה-התשלום ככה בטבע בני אדם, בכל מקום זה ככה. אתה לא משלם על, על התוצאה, אתה משלם על ה, על ה...

44:10 דובר 9 משכירים כאן גם.

44:12 דובר 4 כן, על המומחיות, על המאמץ, על ה-- זה... כל מק-- בכל דבר, על האומנות. איזה ציור ששווה לא יודע מי יודע מה, לא יודע, מוכרים אותו. זה משהו מיוחד, משהו מיוחד, משלמים ויותר מרגילותם. אז למה אדמו"ר הזקן מביא שתי דוגמאות? למה הוא בכלל מביא דוגמאות? אז אולי מובן קודם? מה היה חסר בהסבר אם הוא לא היה מביא את הדוגמאות?

44:43 דובר 9 הרבה, אם זה לא עבודה.

44:46 דובר 4 אם זה לא עבודה, כן עבודה יותר מרגילותם. אז אני חושב שהיה מאוד ברור. הרבי שואל עוד יותר מזה.

44:55 דובר 9 הרגילות כאילו של ה...

44:58 דובר 4 האבא של הרבי שואל עוד יותר מזה. הוא שואל לא של-- למה הר-- למה אדמו"ר הזקן מביא שתי דוגמאות. זאת אומרת למה הגמרא מביאה דווקא את שתי הדוגמאות האלה? איזה מספרים הגמרא תפסה? מאה, מספרים עגולים יפים כאלה, עשר. אה?

45:17 דובר 9 למה לא אחד?

45:18 דובר 4 אז הוא מסביר ש-- מה זה עבודה של בינוני? לשנות את עשר כוחות נפשו, נכון? אז כל עוד אתה עובד עם עשר כוחות הנפש שלך, זה הרגילות. אבל שבשביל לשנות את הרגילות אז אתה צריך משהו שהוא למעלה מעשר כוחות הנפש. איזה כוח אלוקי עליון יותר. אתה צריך לצאת מעצמך. איזו תנועה כזאת של מסירות נפש, איזו תנועה של מחוץ ל-- מחוץ ל-ל-לסיסטם, מחוץ לקופסה. משהו, משהו-- אתה צריך ל-ל-לנער את עצמך. כל עוד אתה הולך ככה על הקבוע, על הרגילות, משמה אי אפשר להתעלות. בשביל להתעלות צריך מסירות נפש. צריך להתאמץ, צריך להתייגע. אז זה על העשר. למה א-אומר מאה? זה אותו דבר. כוחות הנפש הרי עשר כפולים עשר זה מאה ואחד יותר. "ולכן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו שקולה כנגד כולן", כל המאה-- אותה אחת היא כנגד כל המאה ויותר מזה עולה על גביהן, ולא סתם עולה על גביהן, אלא ביתר שאת ויתר עוז שהוא נקרא עובד אלוקים.

46:37 דובר 9 ההוא לא עובד, הוא לא-

46:39 דובר 4 ההוא לא עובד אלוקים, הוא בינוני, הוא בינוני של תניא, בינוני של התניא בדרגה של רבה. הוא לא עובד אלוקים, הוא לא מתייגע. הקדוש ברוך הוא רוצה שנתייגע. אולי יצא מפה, מכל הפרק הזה. תכף נמשיך, אבל פה רואים את הנקודה חזק מאוד. אם אפשר להיות, לשמור את כל המצוות, מחשבה, דיבור ומעשה בלי להתייגע, מה אכפת לקדוש ברוך הוא? מה הוא רוצה מאיתנו? אני-- הקדוש ברוך הוא אומר לי אתה צדיק אתה לא יכול להיות. רשע אני לא רוצה שתהיה. אני רוצה שתהיה בינוני. מה זה בינוני? לא נכשל בעבירות. אוקיי. היה לי יצר רע, התייגעתי, עבדתי על עצמי, התבוננתי ועכשיו אני זהו, התעליתי למדרגה הזו ואני כבר לא, לא עושה עבירות. מה? מה כואב לך שזה עכשיו לקדוש ברוך הוא כביכול? כן? מה רע?

47:48 דובר 9 אמר האדם לע-- לאמר לי לא.

47:50 דובר 4 הקדוש ברוך הוא לא מסתפק בתוצאה. הקדוש ברוך הוא רוצה את העבודה. וזה היסוד השלישי. לא מספיק שאדם צריך-- אדם צריך לדעת שלושה דברים. היה בעיניך כרשע. כמה שתתאמץ וכמה ש-ש-שת-- תצליח בעבודתך, תזכור תמיד שצדיק אתה לא יכול להיות. איי, זה מייאש אותך? אתה יכול להיות בינוני. כל אחד יכול. אין שום בעיה בזה. אתה לא מאמין לי? תקרא פרק י"ד, תלמד אותו עוד פעם. נו, ואחרי שאני כבר סוף סוף אצליח לעבוד על עצמי, אז פה גמרתי? לא, לא, לא, לא, לא, זה לא נגמר. טוב, אבל מה זה לעבוד? העניין של המאמץ והיגיעה זה נקרא עבודת השם. עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים שהתכלית של עבודת הבינוניים היא לא להצליח, התכלית היא העבודה עצמה. עכשיו אפשר להתחיל ללמוד איך עובדים את השם. זה יהיה הפרק הבא. אבל רגע, בואו נגמור את הפרק הזה. אה, שהוא יהיה נקרא עובד אלוקים מפני-- למה? למה רק הוא נקרא עובד אלוקים? מה יש פה? כדי לשנות טבע הרגילות צריך לעורר את האהבה להשם על ידי שמתבונן בגדולת השם, איפה? במוחו. אם הוא יעורר את האהבה לגדולת השם, אהבה שנמצאת בלב, הרגילות שלו לא תשתנה. כדי לשנות את הרגילות של האדם, להשפיע על הנפש הבהמית, לשנות אותה-- מה זה שייך לרגילות? הרגילות שלו היא ל-ל-ל-להתלהב על העולם הזה והוא צריך ש-- למלא ממש בלב, לפחות שהרגילות שלו תהיה ללמוד תורה ולשמור מצוות וכן הלאה. כדי לשנות את הרגילות צריך לש-- צריך לעורר דווקא את האהבה השכלית. אם הוא ישתמש באהבה הטבעית למרות שהיא הרבה יותר חזקה מהאהבה השכלית, היא לא תשנה את הנפש הבהמית. תכף נראה מדוע. על ידי שמתבונן בגדולת השם במוחו, לשלוט על

50:19 דובר 4 הטבע שבחלל השמאלי המלא דם הנפש הבהמית שמהקליפה, שממנה הוא הטבע, וזוהי עבודה תמה לבינוני. עבודה מושלמת, עבודה שלמה של הבינוני. יש עבודה נוספת, בינוני שזה קשה לו, הוא לא יכול. למה הוא לא יכול? מי לא יכול? תתבונן בגדולת השם ותתייגע, תתאמץ. מה זה לא יכול? יש כל מיני סיבות. יכול להיות אדם כזה שהוא, איך אומרים, אהבל. מה לעשות? לא מבין.

50:57 דובר 10 לא יכול.

50:58 דובר 4 אה?

50:59 דובר 10 לא יכול.

50:59 דובר 4 לא יכול, לא מבין. הקדוש ברוך הוא נתן לו שכל כזה שהוא מצומצם והוא לא מצליח להתבונן. לא יכול. מה לעשות, זה הטבע, כך הוא נברא. יש אחד כזה שהוא דווקא כן, מבחינת ה-הנתונים ה-- איך אומרים, המנטליים שלו, הוא כן יכול. אז מה לעשות? הקדוש ברוך הוא שם אותו במקום כזה שהוא צריך לפרנס משפחה ויש לו ילדים ו-ו-ואין לו זמן לנשום. מה לעשות? יש לו עול, הוא מחויב, יש כל מיני מחויבויות. אין לו זמן. הוא לא יכול ל-ל-ל-- בבוקר בתפילה להשקיע שעתיים בהתבוננות. הוא לא יכול. הוא נורא רוצה, הוא לא יכול. יש כל מיני סיבות אחרות. אה? אז אומר הרבי בפרק שגם אדם כזה שהוא לא יכול לעבוד את השם בעבודה תמה, עבודה שלמה, הוא לא יכול מכל מיני סיבות שלא יהיו לעורר את אהבת השם שבמוחו. זה הוא לא יכול. יש עוד, בסדר, אל תתייאש. למה? או, שורה תשע, לעורר את האהבה המסותרת בליבו. אה, בסדר, אם אתה לא יכול אז זה הסימן שזה התפקיד שלך. יש כאלה התפקיד שלהם שתהיה להם עבודה תמה ויש כאלה שהתפקיד שלהם שהעבודה שלהם תהיה לא תמה. אז אתה אתה כזה. "למשול על ידה על הטבע שבחלל השמאלי, שהוא נקרא גם כן עבודה." למה זה נקרא גם כן עבודה? להילחם עם הטבע והיצר עד כדי שמעורר את האהבה המסותרת שבליבו, הרי היא לא מתעוררת לבד. צריך להתאמץ בשביל לעורר אותה קצת. מה שאין כן, כשאין לו מלחמה כלל, אין אהבה זו המסותרת מצד עצמה נקראת עבודתו כלל. אם הוא לא מתאמץ לעורר אותה זו לא עבודה, אבל אם הוא מתאמץ לעורר אותה אז אז גם זה עבודה. נשארנו חייבים

52:52 דובר 4 נקודה אחת: למה באמת, למה זה באמת כך? למה כדי לשנות את הרגילות של היצר הרע של הנפש הבהמית, למה צריך דווקא אהבה שכלית? אהבה טבעית של נפש האלוקית זה, זה הטבע של נפש האלוקית. נפש אלוקית היא נצחית, היא חלק אלוקא ממעל ממש. היא נמצאת בתוך כל אחד. האהבה שלה בוערת לאלוקות. אם זה מתגלה או בזמן שזה מתגלה, איך הוא כותב שם בפרקים י"ח-י"ט, כל הקליפות נמסות כדונג. אדם שכל החיים שלו לא שמר מצוות פתאום מעמידים אותו בניסיון בדבר אמונה, פתאום הוא זורק את כל הזה. לא, אני יהודי, מוכן למות. מה אתה מוכן למות על קידוש השם? שנייה לפני כן לא שמרת מצוות, פתאום אתה מוכן. מה, מה קרה? כשהאהבה הזאת מתעוררת שום דבר לא יכול לעצור אותה. אז לכאורה בשכל הפשוט שלנו, מה היינו אומרים? למה כל כך להתייגע ולהתאמץ, להתבונן, לעורר את האהבה השכלית? בוא נשקיע קצת יותר באהבה המסותרת. גם יותר קל לעורר אותה כי כבר נמצאת. אתה לא צריך להוליד משהו חדש, אתה צריך לעורר משהו שכבר נמצא. אתה לא צריך לבנות משהו, זה נמצא רק להוציא. תסביר לנו איך מוציאים אותו, הוא יסביר אחר כך. נוציא אותו מהבקבוק ולא תהיה לנו שום בעיה. ובסופו של דבר אותה אהבה מסותרת שבלב היא הרבה יותר חזקה מהאהבה שאני יכול להוליד. כמה אני יכול-- מה אני כבר יכול להוליד עם המוח שלי והלב שלי? מה, מה, איזה אהבה אני כבר יכול לגל-- לגלות שם, כן? כשהאהבה הזאת של הנפש האלוקית מתג-- מתגלה היא, היא בטח תגמור את היצר הרע בשנייה אחת, תעשה ממנו קציצות.

54:50 דובר 11 אני מקווה שזה לא ככה.

54:52 דובר 4 למה זה לא ככה? זה בדיוק מה שאני שואל. למה זה לא ככה? אדמו"ר הזקן אומר לא. כדי לשנות טבע רגילותו צריך דווקא את האהבה שבמוחו. הוא אמר את זה בפירוש. למה? מאוד פשוט. הנפש האלוקית והנפש הבהמית. דיברנו על זה בפרקים שדיברו שמה על שתי נפשות. אין להם תקשורת. הם לא, הם לא חברות. הנפש האלוקית כשמדברים איתה על ענייני עולם הזה היא לא מבינה על מה מדובר בכלל. זה לא בקטע שלה. היא מדברת אהבה, מדברת אלוקות, הבנה, השכלה, גדולת השם. מדבר איתה, היא לא מבינה מה רוצים ממנה. הנפש הבהמית כשבאים להסביר לה, "תשמעי, תרימי את העיניים", היא בהמה. העיניים שלה למטה, זה מה שהיא רואה. היא רוצה שיהיה לה אוכל וטוב ונעים וחם ו-וזהו ונוח. זה מה שהיא רוצה. זה מה שהיא מרגישה. אין להם, אין להם... אחת מדברת עברית, אחת מדברת אני לא יודע איזה פורטוגזית. לא מבינות אחת את השנייה. כן. כשהאהבה של הנפש האלוקית מתעוררת, הנפש הבהמית, מה קורה לה באותו זמן? מסתכלת, וואו! וואי איזה יופי!

56:16 דובר 11 מדהים.

56:18 דובר 4 לא אכפת לה. היא רואה משהו יפה מאוד, גדול מאוד. לא, היא לא מרגישה שייך לזה. רואים בפועל. אדם מגיע לאיזשהו סמינר. כן קורה הרבה. פתאום רק שומע שיש אלוקות. יש שם פעם ראשונה, זורק את הכל, שם כיפה, ציצית, נהיה, נהיה דוס בשנייה. אחרי חודש חודשיים שנה שנתיים והכל מתחיל לנשור. מה קרה? כשהנפש ה-ה-ה-האלוקית פתאום התגלתה, יצאה מהבקבוק, הנפש הבהמית פינתה את המקום, נבהלה, הסתכלה אחורה. אבל ברגע שהיא, היא חזרה חזרה למקום שלה. ה-ה-האהבה של הנפש האלוקית היא כל כך נעלית מהנפש הבהמית. הנפש הבהמית לא מרגישה לה שום קשר, היא לא משפיעה עליה, היא מפחדת ממנה, היא בורחת ממנה, מפנה לה את המקום. עכשיו הלב שלך. אני לא יכולה עם זה. עכשיו הלב שלך, עכשיו את התפילה. את רצון מלמעלה. עכשיו את מתלהבת. תבערי לך כמה שאת רוצה. אני זזה הצידה, שותקת, מורידה את הראש. נגמר. חוזרת חזרה למקום. היא לא השתנתה. כדי לשנות את הנפש הבהמית, לשנות את הר... מה זה לשנות את הרגילות? קודם הוא היה רגיל ככה. הנפש הבהמית זה אני. צריך לשנות את המהות של הנפש. משהו... היא לא תתחיל לאהוב את השם פתאום כמובן, כן, אבל כדי שמשהו שם ישתנה צריך לדבר איתה בשפה שהיא מבינה. איך מדברים איתה בשפה שהיא מבינה?

58:00 דובר 11 שכל.

58:01 דובר 4 השכל. השכל. כשאדם מבין, מי זה מבין? זה אני מבין. השכל של נפש הבהמית. דיברנו שם בפרקים של ה', ו', ז', ח'. כשאני מבין, נפש הבהמית, היא מבינה. נכון, היא לא מבינה הרבה, אבל מה שהיא מבינה זה נוגע לה. וכשמתעוררת אהבה בלב, אהבה של אהבה שכלית, אז נכון היא לא כזאת חזקה, אבל זו אהבה כזאת שהנפש הבהמית מרגישה גם כן חלק מזה. יש לה שייכות לזה ובגלל שיש לה שייכות לזה, זה יכול לשנות אותה. ובגלל שרק אהבה כזאת יכולה לשנות אותה, והדרישה היא עבודה שתשנה אותה. מה זה עובד? עובד זה מלשון עורות מעובדים. שמעתם פעם את המושג? כן. המילה עבודה בכלל באה מלשון עורות מעובדים, מעובדים, עור שעיבדו אותו. למה לקחו דווקא עיבוד? למה עיבוד? כל דבר אנחנו מעבדים. עיבוד בעי"ן. למה? למה את העיבוד לוקחים דווקא, הלשון דווקא על עורות? עור של פרה או של כבש כדי להשתמש בו.

59:19 דובר 11 עור עם עי"ן.

59:19 דובר 4 עור עם עי"ן. סליחה. כן, כדי לעבד אותו הוא הוא הוא כזה עבה. עור של פרה. ממש זה שני סנטימטר עובי ומלא דם, זה שערות, ומי שלא ראה זה יפה מאוד וזה מעניין לראות את זה אבל זה לא. בקיצור שמים את זה בסיד וזה כבד כמו, כמו שוקל טונות וצריך, והסיד הוא, הוא שוקע. צריך למשוך ולערבב. זו עבודת פרך שנמשכת במינימום של ההלכה שתים עשרה ימים נדמה לי, אם אני זוכר טוב, עד שהסיד אוכל את השערות ואוכל את הצד הזה ואז מוציאים. כשמוציאים את העור מהסיד הוא השתנה. סתם ככה עור אתה משאיר אותו אחרי כמה שעות, יום, יומיים הוא נרקב.

1:00:13 דובר 11 מסריח.

1:00:15 דובר 4 תדעו מצרות. מוציאים אותו מהסיד, אתה יכול להשאיר אותו לנצח. הוא לא נרקב לעולם. הוא השתנה במהותו, הוא השתנה. זה נקרא לעבד עורות. עבודה מאוד מאוד מאוד קשה ומאוד מאוד מאוד לא נעימה ומלווה בריח מאוד מאוד לא טוב, אבל העור משתנה. הוא שינה את התכונה שלו. הנפש הבהמית היא כמו עור, היא מצד עצמה יש לה ריח והיא רוצה כל הדברים בדיוק אותו דבר. ולשנות אותה זו יגיעה עצומה. אבל התוצאה של היגיעה זה שהיא משתנה, וכדי שהיא תשתנה אז צריך להיות אהבה כזאת שהיא שיכולה להזיז אותה, זה רק אהבה שכלית. טוב, אחרי שאנחנו יודעים שעיקר העניין של מה זה בינוני ועיקר העניין שלנו זה עבודת השם, להתייגע כדי להוליד את האהבה השכלית. אז עכשיו אדמו"ר הזקן יביא שני פרקים. איך? איך מגלים אותה?

1:01:27 דובר 3 אה, בוא נראה מה יש לך. נראה גם בשבוע הבא.