לקוטי אמרים פרק י"ד · תשפ"ה

00:01 דובר 1 אנחנו לומדים היום את פרק י"ד. אמרנו בשבוע שעבר, דיברנו על זה קצת ש... ספר התניא זה ספר עבודה, עבודה של בינוניים. אדמו"ר הזקן קורא לנו בינוניים, מסביר לנו איך לעבוד את השם. לכל אדם רגיל, אדם שהוא לא משהו מיוחד, לא צדיק, לא רשע, אדם רגיל, בינוני, איך הוא עובד את השם? אז בתור הקדמה, הקדמה מוכרחת, אז קודם צריך להסביר מה זה בכלל מדרגה של בינוני, איך נראה בינוני, מה צריך להיות, לאן צריך לשאוף. אז את זה הוא הסביר בשניים עשר הפרקים הראשונים. נקודת ההסבר הייתה שההבדל בין בינוני, צדיק ורשע זה, זה מדרגה רוחנית של האדם. זה לא תלוי אם הוא עושה הרבה מצוות או מעט מצוות או כמה עבירות הוא עושה. זה לא קשור לדברים האלה, זה דברים טכניים, אלא ההבדל ביניהם זה מדרגה רוחנית. מה פירוש מדרגה רוחנית? אז אדמו"ר הזקן הסביר באריכות בהרבה פרקים שיש לכל אדם את הפנימיות שלו, את הלב והרגש, השכל, ההוא, המהות הפנימית שלו, ויש את החיצוניות שלו, מחשבה, דיבור ומעשה, שקוראים לזה לבושים של הנפש. אז הוא הסביר שצדיק זה אחד כזה שלא רק שהוא לא נכשל בעבירות בפועל, אלא גם בלב שלו בפנים גם כן אין מקום לרע. הוא כולו, כולו לה', גם בחוץ גם בפנים. רשע זה אחד בדיוק הפוך. לא רק שבלב שלו יש לו תאוות לענייני עולם הזה, גם במעשה, דיבור ומחשבה, בלבושים, הוא גם כן נכשל, גם בחוץ גם בפנים הוא לא טוב. ובינוני זה חצי חצי. מה פירוש חצי חצי? שמבחינת החיצוניות שלו, מחשבה, דיבור ומעשה, הוא כמו צדיק, אבל מבחינת הפנימיות שלו הוא כמו הרשע. יש לו תאוות לרע. אחרי שהוא

02:07 דובר 1 גמר להסביר מה זה בינוני, שעכשיו אנחנו יודעים מה זה, אז הוא אמר: רגע, לפני שנתחיל להראות לכם מה הכללים בעבודת השם, על מה צריך להתבונן, איך מעוררים את אהבת השם וכן הלאה, לפני כן יש לאדמו"ר הזקן, הוא מציג בפנינו שלושה יסודות שמוכרחים. קודם כול תקבל על עצמך, תפנים שלושה עניינים שבלי זה אין מה להתחיל. שלושה יסודות שהם עוד לפני עבודת השם. אז זה הפרקים י"ג, י"ד, ט"ו. אז פרק ראשון, י"ג, אז הוא הסביר שבבינוני יש הרבה מדרגות. מדרגה בינוני, מדרגה יותר נמוכה. הוא הסביר את זה. שלוש... שלוש מדרגות באופן כללי. למה, מה יוצא? מה המשמעות שבבינוני יש הרבה מדרגות? המדרגה העליונה בבינוני היא מדרגה כזאת שהוא כמו צדיק. עד כדי כך הוא נראה כמו צדיק שהוא לא יכול לבחון, הוא לא יכול לדעת בעצמו אם הוא בינוני או צדיק. מדרגה עליונה של בינוני כל כך דומה לצדיק בחיצוניות שאי אפשר להבדיל. אדם לא יכול להבדיל בעצמו. מדוע? נגיד על זה עוד מילה אחת. שבינוני בדרגה הכי גבוהה שלו, אה, יש לו אהבת השם באמת. למה יש לו אהבת השם באמת? כי הוא מתבונן בגדולות השם, מתבונן בגדולות השם, מתפעל. הוא לומד תורה כל היום. הוא כל היום עסוק בדברי קדושה והוא לא נותן לעצמו רגע אחד של חופש. אז ממילא כל הזמן הוא מרגיש אהבת השם. לא רק בחיצוניות, גם בלב הוא מרגיש כל הזמן אהבת השם. אז למה הוא לא? למה קוראים לו בינוני? למה לא קוראים לו צדיק? כי האמת היא שהרע שגר לו בלב נשאר, לא זז משם. הוא נשאר אותו דבר בדיוק. לא נגע ולא פגע. זה שהאדם לא מת...

04:15 דובר 1 זה שאותו בינוני בדרגה גבוהה, זה שהוא לא מתעורר בתאוות כל מיני, זה לא בגלל שאין לו תאוות, אלא בגלל שהוא כל הזמן לומד, כל הזמן מתבונן, כל הזמן חושב, כל היום וכל הלילה. אז לרע, לרע שבו, לתאוות שבו אין צ'אנס לפרוץ החוצה.

04:33 דובר 2 צריכים להיות עסוקים כל הזמן.

04:35 דובר 1 כן. אז זה בינוני בדרגה מאוד מאוד גבוהה. ואז מה, מה המשמעות של זה? מה יוצא מזה? שאדם... אסור לאדם לחשוב על עצמו: "אני כבר צדיק". אדם תמיד צריך להגיד... כמה שהוא מתעלה בעבודת השם, עד כדי כך שהוא באמת מרגיש, לא יודע אם אנחנו נגיע לזה אי פעם, אבל עד שהוא באמת מרגיש אהבה ויראה ורשפי אש, ובאמת כל כולו שקוע באלוקות. אפילו במצב כזה אסור לו להגיד לעצמו שהוא כבר הגיע למדרגת צדיק. למה? אם הוא באמת במדרגת צדיק, בסדר, הכול טוב, אבל אם לא, זה יגרום לו לרגע אחד לשחרר, ואם הוא רגע אחד ישחרר, הרע נמצא שם, הוא יתעורר באותה שנייה, הוא לא זז משם. אז אחרי זה פרק י"ג. אחרי שלומדים את פרק י"ג, אז האדם מיד, זה עושה מין נפילת רוח כזאת. אז מה? אז, אז אני כזה, אף פעם אני לא אהיה צדיק, אף פעם, ותמיד כל הזמן לשמור על עצמי, וכל הזמן, וזה גם מאוד קשה, ואיך אפשר להגיע לכזאת מדרגה? אז בשביל זה יש את היסוד השני בפרק י"ד, הפרק שלנו, שאומר: לא כל כך נורא. למרות כל מה שאמרנו בפרק י"ג, הוא מתחיל בפרק י"ד: "והנה מידת הבינוני היא מידת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך". למרות כל מה שדיברנו קודם, בינוני זה דבר... להיות בינוני זה דבר ששייך לכל אחד.

06:23 דובר 2 כאילו רובם בינוניים?

06:24 דובר 1 לא, כולם.

06:25 דובר 2 כולם? גם הצדיקים?

06:28 דובר 1 לא.

06:29 דובר 2 אז זה לא כולם.

06:30 דובר 1 נכון.

06:32 דובר 2 רובם.

06:33 דובר 1 בינוני זה ששייך ל... אמרנו את זה, דיברנו על זה באריכות. בינוני זה אחד כזה שהוא לא רק שהוא לא עובר עבירות בפועל, שהוא אף פעם לא עושה עבירה, לא במעשה, לא בדיבור, אפילו לא במחשבה. לא רק זה. זה מופרך אצלו לעשות עבירות. הוא, כשעולה לו הרהור של מחשבה בראש, הוא נבהל מעצמו. אני משער שלכל אחד פה קרה הרבה יותר מפעם אחת שהיה לו איזשהו הרהור של מחשבה, של איזה דבר לא טוב שעבר בראש, וכאילו: איך אני יכול לחשוב כזה דבר? זה, זה התנועה של בינוני. זה מעניין שמתחיל את הפרק. עד פה הוא דיבר על מדרגת הבינוני. פרק י"ד הוא מתחיל: "והנה מידת הבינוני". מה ההבדל בין מדרגה לבין מידה?

07:25 דובר 2 מדרגה זה כל הזמן ומידה זה כל אדם אחר.

07:29 דובר 1 נכון, באופן כללי כן. מדרגה, כשאדם עולה במדרגה קודם הוא בגובה הזה, עלה במדרגה הוא בגובה אחר. זהו, הוא עלה רמה. מידת הבינוני, הוא כל הזמן עובד להיות בינוני. הוא כל הזמן מתאמץ, כל הזמן מתייגע בזה. זה לא דבר קבוע אצלו בנפש ממש. אבל מידה, אז מדרגת הבינוני באמת להיות-- ל-להתעלות לכזו מדרגה זה באמת קשה, אבל להיות, לעבוד את השם במידת הבינוני זה מידת כל אדם, זה שייך לכל אחד. "אחריה כל אדם ימשוך", שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה. מדוע? כי הבינוני אינו מואס ברע. למאוס ברע זהו דבר שמסור ללב. אז ולא כל העיתים שוות. אז בזמן של התפילה, שהוא באמת מתבונן בגדולת השם, חושב על הקדוש ברוך הוא, אז באמת הרע מאוס אצלו. מדוע? זוכרות שדיברנו על הקשר בין אהבה לבין-- בין אהבת הקדושה לבין השנאה לרע?

08:48 דובר 3 יכול להיות גם יותר, יותר, יותר שאת מאוסת.

08:50 דובר 1 מממ?

08:51 דובר 3 ככל שאני יותר, יותר שונאים ומואסים את מה שמפריע לנו, מה שמונע.

08:54 דובר 1 כן. שנאה או מיאוס זה היפך של תענוג ואהבה. כשאדם יש לו דבר שהוא נהנה ממנו, הוא אוהב לעשות אותו, לא בגלל שהוא מבין שצריך לעשות אותו. הוא אוהב, זה, זה התענוג שלו. כן. אז כשיש משהו שמפריע לזה, הוא זה מרגיז אותו. הוא לא רוצה את זה. וככל שיש לו יותר תענוג בדבר אז כך הוא יותר שונא, יותר מואס את מה שמפריע. אז אצל צדיק אמרנו זה אחד שבלב הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, בפנים. הוא באמת אוהב את הקדוש. התענוג שלו זה אלוקות, באמת. ובגלל שהתענוג שלו זה אלוקות, לכן הוא שונא את הרע. אצלנו-- גם אצלי יכול להיות שנאה לרע, לעבירות. למה אני שונא את העבירות? בגלל שאני אוהב את הקדוש ברוך הוא? אצלי זה משהו אחר. אני מבין שעבירות זה דבר לא טוב, נכון? זה שאני נמנע מעבירות או עושה מצוות זה לא בגלל שאני אוהב את הקדוש ברוך הוא, בגלל שאני מבין שזה נכון. אבל ההבנה הזאת חודרת אצלי בהרגשה? לא. צדיק זה אחד כזה שמצד הרגש שלו הוא כל כך אוהב את הקדוש ברוך הוא שכל ענייני עולם הזה, מראים לו לא יודע ת-ת-תאוות תענוגים, עניינים של אוכל עם דברים טעימים שיש על השולחן. זה הוא, זה מגעיל אותו. הוא מרגיש שזה מרחיק אותו מהקדוש ברוך הוא. אז הוא לא יכול להסתכל על זה. כל תאוות עולם הזה. בינוני באופן כללי לא בדרגה הזאתי. בינוני זה אחד כזה שלמה הוא שונא את הרע? לא בגלל שהוא אוהב את השם, בגלל שהוא מבין בשכל שצריך לאהוב את זה ואת זה לשנוא. בשעת התפילה, עכשיו בזמן התפילה ושעת הכושר, ועכשיו מאיר האור האלוקי,

10:58 דובר 1 ועכשיו הוא מתעורר באהבת השם. אז עכשיו, בשעת התפילה באמת יש לו אהבת השם. עכשיו הוא באמת שונא את הרע. אבל אחרי שנגמרת התפילה, ממ, חוזר להיות כמו קודם. אז זה מה שהוא אומר שאצל בינוני הוא לא מואס ברע באמת, כי למאוס ברע זה דבר שמסור ללב ולא כל העיתים שוות אצל הבינוני. זמן התפילה כן, ואחר כך לא. אלא מהי מידת הבינוני שזה כן שייך אצל כל אחד? "סור מרע ועשה טוב דהיינו בפועל ממש". מה זה בפועל ממש? במעשה דיבור ומחשבה, שבהם במעשה דיבור ומחשבה בהם יש בחירה ויכולת ורשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשוב גם משהו נגד תאוות ליבו והופכה ממש. יכול להיות שאדם יוכל לעשות משהו, יש לו את הכוח לזה, אבל אין לו את הרשות. יכול להיות שיהיה לו את הרשות, מותר לך, אבל הוא לא מסוגל, אין לו את היכולת וכן הלאה. אז לגבי מה ההבדל בין מהות האדם לבין פעולות שהוא עושה? על פעולה אפשר לצוות על האדם: תעשה! זה תעשה וזה אל תעשה. אפשר לצוות. על דיבור אפשר לצוות על האדם: זה תעשה וזה זה תדבר. זה אסור לדבר, זה מותר וצריך לדבר. אפשר. על מחשבה אפשר לצוות.

12:36 דובר 4 אתה לעצמך, כן. אתה לעצמך.

12:38 דובר 1 יש הרבה מצוות שהקדוש ברוך הוא מצווה על מחשבה, על דברים שצריך לחשוב, דברים שאסור לחשוב עליהם. כן. אבל על הבנה אפשר לצוות? אפשר לצוות על אדם: תבין?

12:49 דובר 4 תשתדל.

12:50 דובר 1 אה?

12:51 דובר 4 תשתדל.

12:52 דובר 1 אפשר, אפשר להסביר לו עד שהוא יבין. אי אפשר לצוות עליו להבין. כן? אפשר-- הוא יכול להתבונן כמה הדבר טוב.

13:03 דובר 4 אפשר לנסות.

13:21 דובר 1 אי אפשר לצוות על אדם, כמו שאי אפשר לצוות על אדם להבין, אי אפשר לצוות עליו לאהוב או לשנוא. אפשר לצוות עליו: תחשוב כמה הדבר טוב עד שתתעורר באהבה. אז על המחשבה אפשר לצוות אבל על הרגש ישירות... למה? למה על מחשבה דיבור מעשה אפשר לצוות ועל שכל ורגש אי אפשר? מה ההבדל? כי שכל ורגש זה האדם עצמו. אפשר לצוות-- לק-לקחת עז ולהפוך אותה לצפרדע?

14:00 דובר 4 לא.

14:00 דובר 1 אי אפשר. למה? זה עז. אי אפשר. זה זה. זה מה יש. כן? השכל והרגש זה האדם עצמו. זה המהות שלו עצמו. את המהות שלו עצמו הוא לא יכול לשנות אותה או זה קשה מאוד על כל פנים.

14:13 דובר 4 אבל עז, גם אם תנסה להתנהג כמו צפרדע, צפרדע גם אם תנסה להתנהג כמו עז, זה לא ישפיע עליה.

14:20 דובר 1 נכון, נכון. המשל לא מוצלח. זה משל שלי, בסדר. הוא לא חייב, הוא לא חייב להיות, הוא לא חייב להיות מתאים בכל הפרטים. זה להמחיש רק.

14:29 דובר 4 כן. לא, המחיש מעולה.

14:31 דובר 1 אמרתי, זה מאוד קשה, אבל אצל האדם זה כן אפשרי. עצם זה שזה עז זה גם כן עז, אבל בסדר. והכוונה תהיה ברורה. אז זה אומר שבנוגע למעשה, דיבור ומחשבה, אז הבינוני יכול. מה זה בינוני? כל אדם, כל אחד מאיתנו יכול לצוות על עצמו בכל רגע לעשות ולדבר ולחשוב מה שאני יודע שצריך, מה שאני מבין שצריך, ולא מה שהלב שלי רוצה. הלב שלי רוצה עכשיו, יש פה איזו שיחה נאה שמדברים, ומאוד כיף לי להשתתף בזה, וקשה לי לעצור את עצמי, אבל אם אני רוצה אני יכול. יש פה דברים טעימים על השולחן, אני מאוד רוצה לאכול. אני מאוד נמשך, אבל אם אני רוצה אני יכול לעצור. כן. למה? כי זה פעולה. על מעשה, דיבור ומחשבה אפשר לצוות. מי יכול לצוות על... גם אדם יכול לצוות על עצמו, וזה נקרא בינוני. בינוני זה אחד כזה שעל ה... יש לו, הוא שולט בפעולות שלו. על הלב הוא לא שולט, על ההבנה הוא לא שולט, על הפעולות שלו הוא שולט, ופעולות זה כולל גם מחשבה. שבהם, עוד פעם שורה שש, בהם, בדברים אלה, בחירה ויכולת ורשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשוב גם מה שהוא נגד תאוות ליבו והופכה ממש. כי גם בשעה שהלב חומד ומתאווה איזו תאווה גשמית בהיתר או אפילו תאווה באיסור חס ושלום, אז האדם יכול בכל רגע נתון להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי. איך הוא יעשה? זה מאוד קשה. לפעמים הלב מושך אותנו מאוד מאוד חזק. אז הוא אומר, מה הפטנט? איך אדם שהוא בינוני והוא רוצה להתנהג במידת הבינוני, איך הוא יכול כל הזמן להחזיק את עצמו? באומרו לליבו: אינני רוצה להיות רשע אפילו

16:48 דובר 1 שעה אחת. למה? כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד חס ושלום מה' אחד בשום אופן, כדכתיב: עוונותיכם מבדילים וגו'. יש פסוק, אני מכיר את התורה. כתוב בתורה כי עוונותיכם מבדילים בין השם וביניכם. אני לא רוצה להיות מובדל. אני יודע שכל עוון שאני עושה, אפילו הכי קטן, מבדיל אותי מהשם. אני לא רוצה. רק אני רוצה לדבק בו נפשי, רוחי ונשמתי. איך? על ידי שאני אלביש אותם בשלושה לבושיו יתברך. מה זה הלבושים? שלושת הלבושים של השם. למדנו בפרק ד' שהם מעשה, דיבור, מחשבה בה' ותורתו ומצוותיו. אז למדנו שם, פרק ד', שלקדוש ברוך הוא יש שלושה לבושים, שזה מצוות שתלויות במעשה, שצריך לעשות משהו; מצוות שתלויות בדיבור, כמו, אה, כמו לדבר בדברי תורה, תפילה; ויש מצוות שתלויות במחשבה, דברים שצריך לחשוב עליהם, להתבונן, תלויים ב"ואהבת את ה' אלוקיך". עוד מצוות, מצוות מה שנקרא חובת הלבבות. אז המצוות האלה הם הלבושים של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מתלבש במצוות האלה, שהם הלבושים שלו, ואם אני מתלבש באותם לבושים, אז יוצא שאני והקדוש ברוך הוא לובשים את אותו בגד ביחד, נכנסים ביחד באותו בגד. אז אנחנו מאוחדים ומחוברים. למה הוא לוקח פה נפשי, רוחי ונשמתי?

18:36 דובר 5 דברים שתלויים בבן אדם.

18:39 דובר 1 כן, אבל זה הולך על שלוש דרגות. נפש זה הדרגה הנמוכה ביותר, זה הכוח של הנשמה שמתלבש בכוח המעשה. רוח זה הכוח היותר נעלה שמתלבש בדיבור, ונשמה זה מה שמתלבש במחשבה. אז אם אני מלביש את כל חלקי הנפש שלי, הנפש, הרוח והנשמה, במצוות של מחשבה, דיבור ומעשה, אז כל כולי נמצא ביחד, מאוחד עם הקדוש ברוך הוא באותו לבוש. ואיך אני יכול להגיע לזה? קשה כל הזמן להחזיק את עצמי כל הזמן, להגיד לעצמי שעכשיו אני צריך, ועכשיו מאוד קשה. נכון, אומר אדמו"ר הזקן, יש פטנט: מאהבה מסותרת שבליבי לה'. אם אני אעורר אותה. אם אני אעורר את האהבה המסותרת שיש בי, האהבה הזאת היא מספיק חזקה בשביל שאני כל רגע אוכל לשלוט בעצמי. מי אומר שבכלל יש לי אהבה מסותרת? אני לא מרגיש אותה. מה אומר אדמו"ר הזקן? יש לי פטנט נפלא. אתה רוצה להיות במידת הבינוני, אז כל הזמן תחזיק את עצמך. איך תחזיק את עצמך? וזה מאוד קשה. יש לך אהבה מסותרת, תעיר אותה. נו, ו... מי אומר שבכלל יש לי? אני לא מרגיש אותה. אז הוא אומר שהאהבה הזאת מסותרת, שהיא נמצאת אצלי כמו בלב כללות ישראל. היות והתורה אומרת שכל ישראל נקראים אוהבי שמך, אז אני גם כן חלק מעם ישראל. אז גם אני אוהב את שמו. אה, אני לא מרגיש כי זה מסותר, לא מרגישים. מה ההוכחה שיש את זה לכל אחד? לכל אחד ממש יש אהבה מסותרת. מה ההוכחה? אז הוא אומר, אדמו"ר הזקן, הנה יש לי הוכחה, הוכחה בשבילך. אפילו קל שבקלים. מה זה קל שבקלים?

20:57 דובר 6 כמה קלים מורחמים.

20:59 דובר 1 בדיוק. אפילו אלו שהם קלים, אלה שהם לא שומרים מצוות. הם אומרים זה... אז יש אדם כזה, ואנחנו רואים, ורואים את זה בכל הדורות, בכל הדורות, כולל בדור שלנו, לא פעם ולא פעמיים. רואים שכשיהודי עומד בניסיון בדבר אמונה, כשאומרים לו: או שאתה ממיר את דתך או שאנחנו הורגים אותך, אז הרבה פעמים אנשים יהודים בוחרים למות על קידוש השם ולא להמיר את דתם. ומדובר הרבה פעמים על אנשים כאלה שהם באמת קל שבקלים, זה שהם בכלל לא שומרים מצוות. זה משהו שקשה לתפוס אותו. אם בן אדם הוא כל החיים שלו לא שומר מצוות, עכשיו מה אומרים לך? תעבוד עבודה זרה, תתנצר, לא יודע מה. אחר כך, רק ככה נשחרר אותך, נשאיר אותך בחיים. בסדר, מה אכפת לו? הוא ממילא לא שומר מצוות. מה זה אכפת לו? לא. הוא מוסר את נפשו. מאיפה זה בא?

22:25 דובר 6 מהאהבה המסותרת.

22:26 דובר 1 זה הוכחה שלכל אחד יש אהבה מסותרת, אפילו אחד שהוא בעצמו לא יודע מזה.

22:31 דובר 6 נכון, הוא יהודי.

22:34 דובר 1 אז כל אחד יכול להגיד לעצמו-- אז כל אחד יכול להגיד לעצמו כל רגע שאם קל שבקלים יכול למסור את נפשו, וקל שבקלים יש אהבה מסותרת, אז ודאי לא נופל אנוכי ממנו, בוודאי. אז, אז, אז גם לי יש את זה. ואם יש לי אהבה מסותרת אז אני יכול להחזיק ולא, לא לעשות עבירות. אגב, זה בעצמו צריך ביאור. סתם נגיד את זה במילה אחת, למרות שזה לא כל כך חשוב, אז הרבי מזכיר את זה. אממ, איך זה עובד הפטנט הזה? אדמו"ר הזקן אמר שיש פה פטנט, פטנט לשמירת מצוות. תעיר, תעורר את האהבה המסותרת שלך. טק. לא תעשה יותר עבירות בחיים. זה מין כזה נשמע כמו הוקוס פוקוס. וקודם כל איך אני מעורר אותה? ודבר שני, מה פתאום שזה-- למה שזה יעבוד? אז אחר כך יש לאדמו"ר הזקן אריכות גדולה מפרק י"ח עד פרק כ"ה. שמונה פרקים שמסביר איך מעירים את האהבה הזאתי ולמה זה עובד. אבל נקודת ההסבר אחרי כל האריכות, נקודה-- נקודת ההסבר היא באמת קצרה ופשוטה, והוא אומר פה בשתי מילים. האהבה המסותרת הזאת זה אהבה של עצם הנשמה. היא כל כך חזקה שהיא יכולה לפעול על האדם גם כשהוא לא מרגיש אותה. מספיק שהוא יזכור שיש-- יזכיר לעצמו שיש לו, זה מספיק. במילים אחרות, במילים פשוטות, אם אדם עכשיו בא, בא ל-- בא לידי עבירה, זה, זה, זה שהוא, הוא נמצא ב- הולך באמצע היום, לא יודע מה, ומזדמנת לידו, יש לו תאווה לעשות איזושהי עבירה. אם באותו רגע הוא רק יזכיר לעצמו שיש לו נשמה, זה הכל. הוא יזכיר לעצמו שיש לו אהבת השם. זה מספיק בשביל להחזיק אותו שהוא לא יעשה את העבירה.

24:53 דובר 1 בגלל שהאהבה הזאת היא כל כך חזקה שאפילו כשלא מרגישים אותה זה גם פועל עליי. זה הנקודת הסבר של...

25:00 דובר 7 אם ככה אז למה אנחנו באמת עושים אותו?

25:03 דובר 1 זאת בדיוק השאלה.

25:06 דובר 7 אבל זה לא באמת פשוט.

25:07 דובר 1 זאת בדיוק השאלה שהרבי שואל כאן בשורה שמונה עשרה. אז אם לכל אחד יש אהבה מסותרת וזה כל כך קל להעיר אותה, אז למה הקל שבקלים עושה עבירות? הוא גם כן יש לו אהבה מסותרת. על זה הוא אומר-- עונה: אלא למה הוא כן עושה עבירות? נכנס בו רוח שטות ונדמה לו שבעבירה זו עודנו ביהדותו. מה פירוש המילים "כי עוונותיכם מבדילים"? מה פירוש אדם נהיה מובדל מהקדוש ברוך הוא? נשאלת השאלה מהכיוון ההפוך. מה פירוש המילה יהודי? שיש לו נשמה, נכון? כן. והנשמה זה כמו שלמדנו קודם, אה, מחוברת למעלה לקדוש ברוך הוא, לשכינה. נכון? זה איזה חבל כזה, חוט שמחבר מהשכינה עד לתוך הגוף שלי. מה פירוש הבדלה? נחתך.

26:18 דובר 7 קציצה.

26:19 דובר 1 אם זה נחתך החוט אז כבר אין לו פה את הנשמה הזאתי, אז, אז אפשר עוד לקרוא לו יהודי?

26:29 דובר 7 יש לו נשמה.

26:31 דובר 1 אדם שעושה עבירה בשעת העבירה הוא מפסיק להיות יהודי. זה מה שאומר פה אדמו"ר הזקן. נדמה לו שאם הוא עושה עבירה עודנו ביהדותו. האמת היא שכאשר יהודי עושה עבירה באותו רגע הוא מפסיק להיות יהודי.

26:49 דובר 7 אז, אז מה הוא?

26:51 דובר 8 אז יש בעיה עם צופה אלוקים.

26:52 דובר 1 גוי.

26:53 דובר 7 אז יש בו עוד נשמה עדיין. אם יגאל

26:56 דובר 1 באותו רגע לא.

26:57 דובר 7 אבל יש לו נשמה.

26:58 דובר 1 באותו רגע לא.

26:59 דובר 7 אין לו נשמה?

27:00 דובר 1 יוצאת. לא יודע.

27:02 דובר 8 אבל אם יש לו באותו רגע גם יכולת לחזור בתשובה, אז זה לא רושם

27:05 דובר 7 הוא לא יכול להיות אתמי שיבבד.

27:07 דובר 1 כך מסביר אדמו"ר הזקן באיגרת התשובה באריכות.

27:11 דובר 7 אבל-

27:11 דובר 1 אלא מה? יש אלא מה. יש המשך. אלא מה? אם זה עבירה כזאתי שהיא לא כרת, עבירה שהיא לא חותכת את הנשמה לגמרי, אז אחרי שהוא פורש מהעבירה אז הוא מתחבר מחדש, כי זה רק איזשהו נים פרטי נקרע שם, אבל באותו זמן שהוא עושה את העבירה הוא...

27:34 דובר 7 מתנתק.

27:35 דובר 1 מתנתק. הוא כבר לא ביהדותו.

27:38 דובר 8 בסדר, אז זה או נו או לא נו.

27:40 דובר 7 אז מי זה שעשה את העבירה? גוי עשה את העבירה.

27:43 דובר 8 גוי עשה את העבירה כי הוא לא עבירה.

27:44 דובר 7 יהודי זה לא רודף שמה, אם זה לא גוף גם גוף זה גוף יהודי. כאילו

27:49 דובר 8 אני בעצם עושה עבירה. אני עושה עבירה ובאותו רגע אין לי נשמה. אז כשאני עולה בעצם לשמיים

27:56 דובר 1 אז מה?

27:56 דובר 8 אז כשאני זהו, סיימתי פה את התפקיד שלי, אני עולה לשמיים.

27:59 דובר 7 לא הייתי פה

28:00 דובר 8 אני לא, אני לא צריכה לכפר כי ב-באותו רגע לא הייתה לי נשמה.

28:03 דובר 1 אז אומרים, אז אומרים ש-ש-ש-- רגע אחר כך. קודם כל מה שאומרים ש-- צריך להסתכל שם יותר עוד פעם, אבל באופן כללי מה שה-- הנשמה מסתלקת, היא מסתלקת מהגוף, היא מקיף מלמעלה, לא נמצאת בפנים. נפרד מאלוקות, נפרד ונפרד. אחר כך זה מתחבר עוד פעם בגלל שהוא זה רק זמני, וכולי. יש עונש כזה, עונש כזה, זה כבר עניינים של תיקונים, שייך לאגרת התשובה, לא שייך לפה. מה ש-- הוא מדגיש פה שהוא רוצה להסביר איך קל שבקלים נכשל למרות שיש לו אהבה מסותרת. אז קודם כל הוא מספר לעצמו בובע מייסעס, הוא מספר לעצמו שקרים. מה השקרים? הוא מספר לעצמו שגם כשהוא עושה עבירה הוא נשאר יהודי. אומר הרבי לכן זה לא נכון. אם אתה תבין שבזמן שאתה עושה עבירה אתה עכשיו נפרד מיהדותך, אתה לא תעשה את העבירה. ואפילו אם תדע שזה רק לרגע, אתה גם כן לא תעשה. למה? מכירים בן אדם שמוכן ש-ש-ש-- יחתכו לו את האצבע רק לרגע, אחר כך יחברו לו אותה בחזרה. רק את האצבע הקטנה. אדם מוכן לכזה דבר?

29:24 דובר 8 ודאי שלא.

29:25 דובר 1 ודאי שלא. אלא מה? את האצבע אנחנו מרגישים, את הנשמה אנחנו קצת פחות מרגישים, אבל זה אותו דבר. אז אם אדם יודע-

29:35 דובר 8 אז זה רוחני, בגלל שמי

29:36 דובר 1 כן.

29:36 דובר 8 יודע לקוד זה

29:37 דובר 1 בדיוק. אם אדם-- אז מספיק, אז-- אז אני לא רוצה להיות כמו אותו קל שבקלים. אני כן אזכיר לעצמי ברגע שאני אד-- אני אזכיר לעצמי ש-ש-שזה מה שקורה, ממילא לא אעשה את העבירה. עכשיו יש עוד משהו, עוד משהו שצריך להבין. בסופו של דבר איך, איך הקל שבקלים, הסברנו, איך הוא יכול להגיע לידי עבירה? כי הוא שוכח את הפרט הזה ש-- שזה מפריד אותו מיהדות. עכשיו מי שוכח את הפרט הזה? השכל שלו שוכח. הרוח שטות שיש לו, הוא שם לו, איך אומרים, אה, מסכה על העיניים-- על עיני השכל והוא לא רואה את זה, אבל יש לו אהבה מסותרת. על אהבה מסותרת רוח שטות לא יכולה לכסות. רוח שטות יכולה לכסות על שכל, על מה שאדם מבין. אבל על עצם הנשמה, על אהבה מסותרת שנמצאת בפנים רוח שטות לא יכולה לכסות. זה בדיוק הנקודה. למה הוא מוסר את נפשו? כי שמה, כי שמה רוח שטות לא יכולה לכסות. מה הוא מספר לו? מה, מה אומר, מה אומר כשמעמידים אדם לקיר, אומרים לו, "או שאתה ממיר את דתך" וכולי. מה-- ל-ל-למה פה פתאום מתעוררת אהבה מסותרת? כי פה הוא לא יכול לרמות את עצמו ולהגיד, "זה עכשיו שאני אעשה, אני כן אישאר יהודי". הוא לא יכול להגיד, אומרים לו, "אתה לא תהיה יהודי". אז ברגע שהוא לא יכול לרמות את עצמו, אז האהבה המסותרת היא, היא נמצאת שם. ה-ה-ה-

31:11 דובר 8 למה? אם הוא לא יהודי גם אין לו אהבה מסותרת.

31:13 דובר 1 הרוח שטות יכולה לכסות רק על השכל. לא על, לא על, על עצם הנשמה, לא על אהבה מסותרת. ולקל שבקלים יש אהבה מסותרת. למה היא לא מתעוררת? אוקיי, אז הוא שכח, כי יש לו רוח שטות, יש לו מכסה על העיניים, הוא לא יכול לראות. למה אהבה מסותרת שלו לא מתעוררת? אז זה מסביר שהוא שוכח אהבתו המסותרת בלבו, כי אמרנו שאת האהבה המסותרת באופן רגיל היא מסותרת, לא מרגישים אותה, וכדי שהיא תפעל עליו הוא צריך להעיר אותה. הוא צריך להזכיר לעצמו שהיא קיימת. אז אני אבל לא רוצה להיות שוטה כמוהו, לכפור את האמת. אני לא רוצה להיות כמו הקל שבקלים, אז אני כן אעיר את האהבה המסותרת ואני אזכיר לעצמי שבאהבה-- שבא-- על ידי כל עבירה נפרד מיהדותי, וממילא בכל רגע ורגע אני יכול להימנע מעבירה. זה, זה מידת הבינוני. ממשיך, אומר: מה שאין כן בדבר המסור ללב, דהיינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושיהיה שנוא בתכלית שנאה, או אפילו שלא בתכלית שנאה, הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו אלא על ידי גודל ותוקף האהבה לה' בבחינת אהבה בתענוגים. זה מה שהסביר בפרקים הקודמים, שגודל השנאה לסטרא אחרא הוא כגודל האהבה. ככל שהוא יותר אוהב כך-- אז צדיק גמור, שאצלו האהבה היא בתכלית השלמות, אז הוא שונא את הרע בתכלית. וצדיק שאינו גמור, שהאהבה אצלו היא לא בשלמות, אז גם השנאה אצלו היא לא בשלמות. אבל המשותף לצדיק, כל סוגי הצדיקים בכל הדרגות, שהם שונאים את הרע באמת. בתכלית, לא בתכלית, אבל הם שונאים את הרע באמת. בינוני הוא לא שונא את הרע באמת. הוא שונא את הרע בגלל שהוא מבין, לא בגלל שהוא מרגיש. זה

33:13 דובר 1 לא נקרא באמת? מה?

33:16 דובר 9 למה זה לא באמת?

33:18 דובר 1 כי זה לא הוא. זה לא הוא. הרגש שלו, האני, מי זה אני? אני זה זה מה אני מרגיש, מה שאני מרגיש, אני מרגיש שהרע הוא דבר טוב. מה זה הרע? אמרנו הרע זה כל תאוות העולם הזה. לא דברים אסורים, דברים מותרים. אני מרגיש שזה דבר טוב ואני מרגיש דבר טוב, אני נמשך לזה. אני לא יכול לשנוא את זה. הרבה פעמים ש-- המון, תמיד כשלומדים תניא, לא הרבה פעמים, תמיד כשלומדים תניא, אז ברגע שמגיעים לפרקים האלה, לנושאים האלה או לפני כן כבר, אז מיד-- פרק ו', שמתחילים לדבר על זה, אז מיד אנשים שואלים: רגע רגע, סליחה, מה, מה אמרת? מה? כל תענוגי העולם הזה זה רע? כאילו זה קליפות, זה סטרא אחרא? כאילו מה? כל מה שאני עושה, אני מדבר, מה שאני לומד, דברי חוכמה, כל הכל זה רע, סטרא אחרא, קליפות, טומאה? מה-- כאילו מה קרה? הלב שלי נמשך לזה, אני בכלל לא מבין מה רע בזה. לא מבין, כאילו לא מרגיש מה רע בזה. אני יכול להבין שזה בא מהקליפות. להרגיש את זה, אני לא מרגיש. צדיק מרגיש את זה והוא מרגיש שזה רע, שזה טוב, הוא מרגיש שזה רע. אני לא מרגיש שזה טוב, לא מרגיש שזה רע. ועל זה אמרו רז"ל "עולמך תראה בחייך". על מה? על צדיק שמתענג על ה' פה בעולם הזה אומרים עליו "עולמך תראה בחייך". מה זה עולמך?

34:49 דובר 9 עולם.

35:03 דובר 1 מה עושים הצדיקים בגן עדן?

35:06 דובר 9 מזיו השכינה.

35:07 דובר 1 אה?

35:08 דובר 9 מתענגים מזיו השכינה.

35:09 דובר 1 מתענגים, מתענגים לא יודע מה, מתענגים מזיו השכינה. מה עושים צדיקים בגן עדן? יושבים ונהנים מזיו השכינה, מתענגים על האלוקות. טוב להם, שמח להם, הם מאושרים, נעים להם. כן. אם אדם זוכה להתענג על זיו השכינה, להתענג, שיהיה לו טוב עם הקדוש ברוך הוא, נעים לו פה בעולם הזה, אז הוא מקבל בעולם הזה מעין עולם הבא כבר. הוא מקבל את השכר פה. צדיק זה אחד כזה שיש לו גן עדן פה. לפחות מעין גן עדן. כל העניין של גן עדן זה התענוג של האדם יהיה באלוקות. צדיק זה אחד כזה שפה יש לו תענוג באלוקות. ואין כל אדם זוכה לזה, כי זהו כעין קיבול שכר, וכדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם". יש כמה מקומות שכהונה נקרא-- אהבה בתענוגים נקראת כהונה. כמו שנתבאר במקום אחר. ולכן אמר איוב "בראת צדיקים" וכולי. איפה שמענו כבר את הפתגם הזה?

36:30 דובר 10 פרק א'.

36:30 דובר 1 פרק א'. מה הייתה שם השאלה?

36:33 דובר 10 אם הקב"ה כאילו, צדיק ורשע לא קאמר, אז איך יכול להיות בראת-- כאילו בראת הרשעים.

36:39 דובר 1 אם הקדוש ברוך הוא אומר על האדם עוד לפני שהוא נולד, זה יהיה צדיק וזה יהיה רשע, איפה הבחירה החופשית? זוכרות כזאת שאלה?

36:50 דובר 10 לא, שהוא לא אומר. אז איך יכול להיות כתוב בראת צדיקים?

36:55 דובר 1 באיוב, בספר איוב כתוב "בראת צדיקים בראת רשעים". אז הרי אדמו"ר הזקן מדבר שם על צדיק ורשע בפרק א', שהוא איך יכול להיות-

37:05 דובר 10 רשע לא קאמר, לא שהוא לוקח טיפה, טיפה הוא מניע עליה.

37:10 דובר 1 זה בגמרא. בגמרא כתוב "וצדיק ורשע"-

37:14 דובר 10 בפרק א'.

37:18 דובר 1 אמר איוב: בראת צדיקים, בראת רשעים וכו'. אז זה הוא שואל: צדיק ורשע לא קאמר. אבל השאלה היא על הפסוק. הפסוק אומר בראת צדיקים, בראת-- זאת אומרת, הפסוק אומר במפורש שהקדוש ברוך הוא בורא צדיקים. הקדוש ברוך הוא בורא צדיקים. זאת אומרת עוד לפני שהוא נולד כבר יודעים מראש שזה יהיה צדיק. בראת רשעים, עוד לפני שהוא נולד כבר יודעים מראש שזה יהיה רשע. אז מה בחירה חופשית? עבודת ה', בינוני, הכל נקבע מראש. זאת הייתה השאלה. כן? מה התשובה? ענינו עליה עכשיו. מה התשובה? ענינו עליה פה בשורות האחרונות. איך מה שלמדנו פה מסביר את התשובה לשאלה מפרק א'? השאלה ברורה. נחזור על השאלה. הקדוש ברוך הוא אומר בראת צדיקים, בראת רשעים. זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא ברא מראש אנשים שהוא יודע מראש שזה יהיה צדיק או רשע. אז מה אתה דורש ממני עבודת ה'? מה עבודת ה'? הכל נקבע מראש. איך מה שלמדנו פה מסביר את השאלה? הוא אומר ולכן אמר איוב. מה זה לכן? מה התשובה? נו.

38:44 דובר 10 שיש כאלה שבמהות שלהם יכולים להיות צדיקים. יש כאלה ש-

38:48 דובר 1 אי אפשר.

38:49 דובר 10 שבמהות לא ישנו, הם יהיו רק בינוני.

38:52 דובר 1 בדיוק.

38:55 דובר 10 יש אנשים שנגעלים מהעבודה וגם אין להם בעיות בעבודה. על הבינוני?

39:00 דובר 1 בואו נסתכל, בואו נסתכל שתי ש-- רק שתי שורות למעלה, בסדר? מה פירוש המילים ואין כל אדם זוכה לזה? מה פירוש-- זאת אומרת, יש אנשים שכן זוכים להיות צדיקים ויש כאלה שלא זוכים להיות צדיקים. מה המשמעות? למה אדם אחד שהוא עובד את ה' ומתייגע ומזכיר לעצמו שיש אהבה מסותרת ומתבונן באלוקות, הוא זוכה להיות צדיק והחבר שלו עושה בדיוק את הדבר ולא זוכה להיות צדיק. למה?

39:30 דובר 10 כי הוא יש לו נשמה צדיק מפה.

39:32 דובר 1 יש מה שנקרא פוטנציאל. הקדוש ברוך הוא כשהוא בורא, בורא צדיקים לא הכוונה הוא בורא בן אדם שיהיה צדיק. הוא בורא לו נשמה כזאת שיכול להיות צדיק אם הוא יעבוד על עצמו. בסדר? זה הפירוש בראת צדיקים.

39:54 דובר 10 יכול להיות שיש מישהו פה שיש לו פוטנציאל, הוא לא יודע?

40:02 דובר 1 יש סיפור ידוע. אני אספר את הסיפור למרות שבטח, אה, חצי או שלושת רבעי פה מכירות את הסיפור. אני אספר אותו בקצרה. הרבי מספר אותו בחמש שורות. אני לא יכול לספר כל כך בקי-- בקיצור כמו הרבי.

40:12 דובר 10 חמש שורות של הרבי, לא מבינה.

40:13 דובר 1 במאמר הראשון של הרבי, המאמר הראשון, באתי לגני תשנ-- תשי-- תשי"א. כן, נכון. אה, הרבי מספר שם סיפור של אהבת ישראל מכל אחד מהאדמו"רים, מהרבי מהר"ש. הרבי מספר סיפור שפעם נסעו מחוץ לעיר, מקום רחוק, מחוץ לארץ אפילו זה היה, לצרפת, ולקחו, אה, חדר במלון, והרבי מהר"ש לקח את החדר הכי יקר בקומה הכי יקרה וו-ונכנס. אחרי כמה שעות הרבי מהר"ש נכנס שם לחדר הימורים, איפה שכל הרולטות והזה, והסתכל קצת. ניגש לאיזשהו שולחן, ישבו שמה כמה מהמרים, שיכורים קלות וזה, והסתכל קצת כמה זמן על המשחק, איך משחקים, ואז הוא ניגש לאחד ש-ש-שתה יין ואומר לו, "היה יהודי". הוא חיכה כמה שניות, אומר לו, "יין נסך מטמטם את המוח והלב. היה יהודי", ויצא החוצה. אחר כך הוא התרגש מאוד. סיפור ארוך. הוא כל כך התרגש שהרבי מהר"ש איבד את ה... יצא מהכלים שלו. ועברו כמה שעות, אני כבר לא זוכר כמה זמן, ואותו יהודי הגיע לרבי וחיפש מי-מי-מי זה שדיבר איתו. הוא נכנס לרבי מהר"ש ו-והיה שם לילה שלם. הוא היה שם הרבה שעות ויצא משם בעל תשובה. ויש משפחה של, אה, חסידי חב"ד בצרפת ש-ש-שיודעים להצביע שהם ממנו. ובהזדמנות מסוימת הרבי מהר"ש, הרבי מהר"ש אמר שכבר כמה דורות לא ירדה לעולם נשמה כזאת גבוהה. אז יכול להיות יהודי עם נשמה של צדיק והיא תתגלגל בעמקי הקליפות.

42:12 דובר 10 בסדר, גם אסא היה נשמה מאוד גבוהה.

42:15 דובר 1 מה?

42:16 דובר 10 גם אסא היה נשמה מאוד גבוהה.

42:18 דובר 1 בסדר, לא אמרתי שלא.

42:21 דובר 10 השורש זה לא כל כך

42:23 דובר 1 מספרים את הסיפור כדי להדגיש. כן, יש דבר כזה אחד שהקדוש ברוך הוא ברא אותו צדיק, ברא לו נשמה של צדיק. הוא לא עבד על עצמו. או מצד סיבות חיצוניות, לא יודע מצד מה.

42:36 דובר 10 חברה

42:37 דובר 1 על כל פנים, אדמו"ר הזקן שמה שואל שתי שאלות. בואו נזכיר לעצמנו. בראת צדיקים, בראת רשעים. והא צדיק ורשע לא קאמר. זאת אומרת פה הוא הסביר מה פירוש בראת צדיקים, מה פירוש בראת רשעים? זה הוא לא הסביר פה. הוא הסביר מה זה בראת צדיקים, מה זה בראת רשעים?

43:01 דובר 10 מישהו

43:02 דובר 1 זה צריך לחכות בסבלנות עד פרק כ"ז. לאט לאט נגיע גם לשם. צריך להסביר עוד כמה דברים לפני ואז נראה גם מה זה בראת, בראת רשעים גם כן. בסוף הוא עונה על כל השאלות.

43:16 דובר 10 אני לא רוצה

43:16 דובר 1 בסדר.

43:18 דובר 10 אז באת לשם

43:20 דובר 1 אז כבר יש מראה מקום, כבר מה הבעיה? עכשיו רק צריך להסתכל שם. טוב, לכן אמר איוב, כי הרבי מביא לזה ראיה להסבר הזה שבראת צדיקים הכוונה נשמות כאלה שיכולות להיות צדיקים. כידוע בתיקונים, יש בתיקוני זוהר כתוב, יש תיקונים, תיקונים. מכירים את הספר תיקונים?

43:42 דובר 10 בימים

43:43 דובר 1 כן. ב-ב-בספר הזוהר יש, יש כמה חלקים. אחד מהחלקים של הזוהר נקרא תיקוני זוהר. הזכרנו אותו כמה פעמים, ספר שמוזכר הרבה בחסידות, גם הוא חיבור של רשב"י, ושם יש שבעים תיקונים. הספר מחולק לשבעים פרקים, כל, כל פרק נקרא תיקון וכל תיקון זה פירוש אחר למילה בראשית, לפסוק הראשון שבתורה. כל תיקוני זוהר זה שבעים פירושים על פי הקבלה לפסוק הראשון שבתורה. ואומר הרשב-- אומר רשב"י, אמנם... אני יכול להגיד לכם על כל התורה כולה עוד שבעים פירושים על כל פסוק. על פסוק אחד אני מראה לכם לדוגמה.

44:22 דובר 10 מה לדוגמה?

44:23 דובר 1 אני לא זוכר. קראתי פעם את השניים שלושה הראשונים.

44:26 דובר 10 שבעים?

44:27 דובר 1 קראתי את זה. זה הכל, הכל פירושים בקבלה.

44:30 דובר 10 לא, אבל מעניין מה זה.

44:33 דובר 1 גימטריות ואותיות. אני לא מבין בדברים האלה. אפשר להסתכל, אפשר ללמוד את זה, אפשר ללמוד. זה לא, לא, לא נורא נורא קשה.

44:40 דובר 10 אפשר ללמוד את זה בכיתה.

44:43 דובר 1 טוב.

44:44 דובר 10 גיל ארבעים ומעלה.

44:45 דובר 1 לכן כדי-- בתיקונים, מה כתוב? מה הוא מזכיר פה את התיקונים? שבתיקונים כתוב שיש בנשמות ישראל כמה מדרגות ובחינות: חסידים, גיבורים. זאת אומרת, יש כאלה, כתוב שם, יש כאלה שהקדוש ברוך הוא בורא אותם חסידים, שאם הוא יעבוד על עצמו יצליח להיות חסיד. יש כאלה שהקדוש ברוך הוא ברא אותם גיבורים. אם הם יעבדו על עצמם, יצליחו להיות אה, ל-להתגבר על יצרם. אה, יש מארי תורה, כאלה שהנשמה שלהם מסוגלת יותר ללימוד תורה. נביאים, כאלה שיש להם כוח ראייה, כוח הסתכלות רוחני אה בפוטנציאל יותר חזק, ובין השאר גם צדיקים, חוזים, צדיקים, יש שם עוד כמה וכמה וכמה. אז אדמו"ר הזקן מביא ראיה מהזוהר שאכן זה ככה. בראת צדיקים, פירוש הדבר שיש כל מיני סוגי נשמות, אבל כדי להוציא את זה לפועל זה תלוי בעבודת האדם. ובזה יובן... איך אנחנו עם הזמן?

45:38 דובר 10 תשע עשרה.

45:39 דובר 1 בזה יובן כפל לשון השבועה: תהי צדיק ואל תהי רשע. זה לכאורה, זאת עוד שאלה שהוא שאל שם בפרק א'. לכאורה תמוה: מאחר שמשביעים תהי צדיק, למה צריך להשביע עוד שלא יהא רשע? הכריח-- מה שלמדנו עכשיו, ההבדל בין צדיק לבין רשע זה יותר מאשר שמיים וארץ. אם משביעים את האדם שיהא צדיק, מה אתה צריך להשביע אותו שלא יהא רשע? כבר השבעת אותו שיהא צדיק. כן.

46:07 דובר 10 אם הוא לא יגיע למדרגת צדיק, שלפחות לא יהיה רשע.

46:10 דובר 1 אם הוא לא יכול להגיע למדרגת צדיק, אז למה אתה משביע אותו בכלל?

46:13 דובר 10 אם הוא לא הצליח.

46:14 דובר 1 אז מה משביע? משביעים אותו. אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק. משביעים את כולם, אבל לא כל אחד יכול להגיע לזה בפועל. ממילא הוא לא יכול להגיע לזה בפועל. אז, אז לא... טוב, בכל זאת צריך להבין למה כן משביעים אותו. רגע. ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך להתענג על השם, שהתענוג שלו יהיה באלוקות. הוא יכול להסביר לעצמו שאלוקות זה טוב, אבל שהתענוג הפנימי שלו באמת יהיה באלוקות ולא בענייני העולם הזה, זה לא כל כך קרוב לכל אחד, זה קשה. אין ל-- אין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך. יש לו בחירה אם כן לעשות עבירות, לא לעשות עבירות. יש לו בחירה לעשות מצוות, אבל לעשות בחירה על הלב אין לו, אין לו, הוא לא שולט בזה. זה לא, זה לא, לא, לא נתון ב-בידיו. ושיהיה הרע מאוס ממש באמת, זה לא כל כך. אין ל-- כל כך בחירה בזה, ולכן משביעים שאל תהא רשע על כל פנים. שבזה משפט הבחירה והרשות נתונה לכל אדם למשול ברוח תאוותו שבלבו ולכבוש יצרו שלא יהא רשע, אפילו שעה אחת כל ימיו, בין בבחינת סור מרע ובבחינת ועשה טוב. אין טוב אלא תורה, דהיינו שאדם, כל אחד יכול ל-לכפות את עצמו, להחזיק את עצמו בקבלת עול לתלמוד תורה כנגד כולן. אז אם ככה עולה השאלה מהצד השני. אם ממילא ראיתי בני עלייה והם מועטים, ראה הקדוש ברוך הוא צדיקים שהם מועטים ושתלן בכל דור ודור, אז למה משביעים את כולם? זה לא מתאים לכולם. תשביע את מי שאתה, או לא תשביע אף אחד, או תשביע רק את מי... למה אתה משביע את מי שאתה יודע מראש שהוא

48:02 דובר 1 לא יכול? כי משהו כן יכול. משהו מעבודת הצדיקים-

48:10 דובר 10 כל אחד עושה משהו

48:11 דובר 1 משהו מעבודת הצדיקים כן שייך גם אצלנו. מה? "אך אף על פי כן", למרות שאין לו בזה בחירה כל כך, "צריך לקבוע לו עתים גם כן לשית עצות בנפשו, להיות מואס ברע". אז להיות מואס ברע באמת כמו הצדיק, שלמה הוא שונא את הרע בגלל שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, זה לא תלוי בו. אבל שנאה לרע שלא באה בגלל אהבת השם, אלא שנאה לרע בגלל הבנה, בגלל התבוננות, זה כן שייך לכל אחד. ל-ל-להתבונן גם אני יכול. אז נכון ששנאה לרע כמו של צדיק לא תהיה לי, אבל שנאה לרע כן תהיה לי. משהו כן יהיה. "ומה העצה? כגון בעצת חכמינו ז"ל: אשה חמת מלאה צואה וכו', וכהאי גוונא וכן כל מיני מטעמים ומעדנים, כל תענוגי עולם הזה נעשים כחמת מלאה וכו'. וכן כל תענוגי עולם הזה החכם רואה הנולד מהם, שסופן לרקוב ולהיות רש-- רימה ואשפה". איך אדם יכול לגרום לעצמו לשנוא את התענוגים של העולם הזה? מדבר אדמו"ר הזקן, עצה פשוטה: אל תסתכל על העוגה כמו שהיא עם קצפת. תסתכל עליה כמו אחרי שאכלו אותה ויצא מהצד השני. ככה צריך להסתכל על עוגה. אם אתה תסתכל על עוגה, ככה תחשוב עליה, הסיכוי שאתה תימשך אליה נמוך.

49:53 דובר 10 מזל שזה אחרי שאכלתי.

49:54 דובר 1 אה?

49:55 דובר 10 מזל שזה אחרי שאכלתי, לא לשבור את ה-

50:00 דובר 1 אומר הרבי הזקן, נכון, עבודה שלנו זה עבודת הבינונים, אבל גם אתה יכול להביא את עצמך לשנוא את תענוגי עולם הזה. איך? על ידי שתחשוב מה יהיה בסופם. "וההפך, להתענג ולשמוח בהשם על ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא כפי יכולתו. ועל הלשמוח הוא אומר אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמיתו". זאת אומרת, לשנוא את הרע אדם יכול באמת, אולי קצת, אבל באמת. אבל לאהוב את השם אי אפשר באמת.

50:43 דובר 10 לפני רגע קראו לנו לאהוב את שמו, כאילו...

50:46 דובר 1 מצד הנשמה ומצד מה? איזו דרגה? באמת הכוונה כמו צדיק, שזה באמת התענוג שלו, התענוג האמיתי שלו בפנים. למה-

50:58 דובר 10 כאילו בעצם כשאני שונא את כל הזדון האמיתי, כשאני שונאת על השנאה

51:04 דובר 1 כן.

51:04 דובר 10 כי אני בשבילי כאילו

51:07 דובר 1 כי, כי אנחנו כאלה. לא יודע עלייך, באופן כללי, בינוני.

51:12 דובר 10 מאכזב כזה

51:15 דובר 1 ה-ה-המבחן, המבחן-- נכון. עד פרק כ"ז זה ימשיך להיות מאכזב. פרק כ"ז נראה שזה דווקא, דווקא מעלה גדולה בזה. זה תכלית בריאת העולם, אבל עוד לא הגענו לשם. אחרי כ"ז הכל מתהפך.

51:29 דובר 10 שזה גם במיוחד שאין לנו...

51:33 דובר 1 שזה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. אה, מה ההבדל באמת? מה ההבדל? למה לשנוא את הרע אנחנו יכולים באמת או קצת באמת, ולאהוב את השם אנחנו לא יכולים בכלל באמת? מה, מה הסיבה? שמעו את השאלה? אה? הרבי הזקן אמר פה ב-ב-בלשון משמע שלשנוא את הרע אתה יכול. לא כמו צדיק, אבל אתה יכול לשנוא. תתבונן, אתה יכול להגיע לזה. לאהוב את השם אתה יכול רק ל-ל-לדמיין שאתה אוהב. למה? מאוד פשוט. את הרע אנחנו רואים, את הקדוש ברוך הוא אנחנו לא רואים. אתה לא יכול לאהוב באמת דבר שאתה לא רואה אותו, לא מרגיש אותו, לא מוחשי אצלך.

52:25 דובר 10 אז בכלל לא לנסות לאהוב?

52:26 דובר 1 מממ?

52:26 דובר 10 אז בכלל לא לנסות לאהוב?

52:28 דובר 1 הוא אומר כן צריך.

52:29 דובר 10 אבל זה דמיונות שווא.

52:30 דובר 1 אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמיתו כי אם בדמיונות, אף על פי כן הוא יעשה את שלו. ולמה? דמיונות שווא. למה? למה זה טוב? קודם כל צריך לקיים את השבועה. משביעים אותו, זאת אומרת שדורשים ממנו לעשות את זה אפילו שזה דמיונות ואני יודע מראש זה דמיונות, הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אדמיין ככה. קודם כל. השם יעשה הטוב בעיניו, יצליח, לא יצליח, זה עניין שלו. אני את שלי צריך לעשות. מה?

53:04 דובר 10 לפחות אה...

53:04 דובר 1 הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אדמיין שאני צדיק. הוא רוצה שאני אה אה אה... מה? וקודם כל הקדוש ברוך הוא רוצה את זה, דבר ראשון. דבר שני, ועוד שההרגל על כל דבר הוא שלטון ונעשה טבע שני, וכשירגיל למאוס את הרע, הוא יחשוב על זה לא רק פעם אחת, אלא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, למרות שזה לא כל כך נעים לחשוב על הדברים האלה, אה, יהיה נמאס קצת באמת. וכן יכול עם ההרגל, כן יכול קצת, אה, המיאוס כן יכול להיכנס אליו קצת באמת. וכשירגיל לשמח נפשו בהשם על ידי התבוננות בגדולת השם, אף על פי שזה רק דמיונות שווא, הרי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, וכולי האי ואולי יערה עליו רוח ממרום ויזכה לבחינת רוח משורש איזה צדיק שתתעבר בו לעבוד את השם בשמחה אמיתית. מה?

54:10 דובר 10 זה קרה פעם? שזה לא היה מראש והיה איזה מישהו ש...

54:14 דובר 1 קודם כל יש כמה סיפורים. ושנית, ושנית אומר הרבי דבר-- הרבי לא אומר שאתה תהיה צדיק. כשמתעברת באדם בסוד הגלגול נשמה של צדיק, זה לא אומר שהוא הופך להיות צדיק. הוא נשאר להיות בינוני כמו שהיה קודם, במקרה הטוב. אבל הוא יכול קצת להתענג בהשם באמת, למרות שהוא לא צדיק. היות והתעברה בו נשמה של צדיק, אם הוא מאוד משתדל ומאוד מתאמץ בזה, הקדוש ברוך הוא יכול לתת לבן אדם, וזה קורה, יכול לתת לאדם מתנה. איזו מתנה? להכניס בו איזה רוח מאיזשהו צדיק. הוא לא ידע מזה, הוא לא ירגיש בזה, אבל יהיה לו תענוג אמיתי בהשם. לא תענוג כמו של צדיק גמור וגם לא כמו של צדיק שלא גמור, אבל תענוג אמיתי.

55:07 דובר 10 זה לא אומר שהוא יכול להתחיל לעבוד על עצמו ולהיות צדיק באמת?

55:10 דובר 1 מממ?

55:11 דובר 10 זה לא אומר שהוא יכול להתחיל לעבוד בעצמו ואז-

55:14 דובר 1 בכוחות עצמו הוא לא יכול, כי הנשמה שלו היא מסוג של בינוני.

55:19 דובר 10 אחרי שהתעברה בו.

55:21 דובר 1 אחרי...

55:21 דובר 10 הוא לא יכול לעשות את זה?

55:23 דובר 1 כנראה שלא. לא יודע. כדכתיב שמחו צדיקים בהשם, ואז באמת יתקיים בו באמת השבועה שמשביעים: תהי צדיק. אז היסוד הראשון של ה-- לפני ה-- הקדמה לעבודת השם זה היה בעיניך כרשע. כל פרק י"ג, היה בעיניך כרשע. לא משנה כמה שאתה תתקדם בעבודת השם, אל תחזיק מעצמך לצדיק. והיסוד השני זה אל תחשוב שזה בלתי אפשרי. זה אפשרי. נכון, למדרגת צדיק אתה לא תגיע, אבל אה...

55:58 דובר 10 תשתדל.

55:59 דובר 1 אבל מידת הבינוני, תגיע למצב שלא תעשה עבירות ו-ו-ותקיים מצוות, ולא רק בפועל, אלא גם בלב, ועד כדי כך שלמאוס את הרע קצת ואפילו לאהוב את השם קצת באמת כן שייך אצל כל אחד ואחד. מה עוד חסר לנו? אמרנו שיש עוד פרק אחד לפני שמתחילים לעבוד ה' חוץ מ...

56:25 דובר 10 אה, דרגות כוונות?

56:26 דובר 1 דרגות זה היה פרק י"ג. אמרנו שפרק י"ג יש שלוש שכבות של-של רמות.

56:34 דובר 10 עובד אלוקים, שלא עבד, אלוהים אחר מלבדך.

56:38 דובר 1 אל תחשוב שזאת עבודה קלה. פרק י"ד. אחרי שהוא אמר שזה שייך, שייך לכל אחד. הוא שייך. וואי, אני רץ. לא, לא, לא, לא. קח נשימה עמוקה, זה לא יהיה קל.

56:53 דובר 10 איזה ששון לכל מאחלי שלום.