לקוטי אמרים פרק י"ד · תשפ"א

00:16 דובר 1 לא לא, עשיתי ככה.

00:17 דובר 2 אה. אה, זה הצוות להיום? בשביל להטיס מטוס לרבי מספיק טייס אחד.

00:58 דובר 1 לא.

00:59 דובר 2 טוב, בסדר, אנחנו פרק י"ד, אה, פרק קצר ונחמד. הפרק הק-קודם לא רציתי להגיד לכם את זה בשיעור הקודם, לא להבהיל אתכם, אבל, אה, א-אני כל השנים החזקתי שפרק י"ג הוא הפרק הכי קשה בתניא. אה, פרק שמאוד קשה להב-- גם הפרק עצמו קשה להבנה וגם מאוד קשה להבין מה הרבי-

01:24 דובר 1 איזה פרק י"ד?

01:24 דובר 2 י"ג, הפרק הקודם.

01:27 דובר 1 אה.

01:27 דובר 2 מה, מה בעצם הרבי רוצה ל-ל-להגיד, שמה מסתתר מאחורי כל ההסברים שם. אבל עברנו אותו בשלום והחלטנו שהכותרת של הפרק זה יהיה "בעיניך כרשע", שאדם לפני שהוא מתחיל עבודת השם צריך קודם כל לדעת שהוא לא צדיק. אה, אדם צריך לדעת את מקומו, זה דבר ראשון, כי ברגע שאדם מתחיל לפתח, אה, ציפיות מעצמו, אז מהר מאוד הוא יגלה ש-- י-יקבל סטירה מפה ומכה משם ויתייאש וייפול וזה לא ילך. אי אפשר. אז מושכל ראשון ל-ל-לפני עבודת השם, הכנה ראשונה יהיה בעיניך כרשע. אז בזה הוא הסביר בעצם את, את השאלה מפרק א'. הוא התחיל לשאול בפרק א'. למה מצד אחד אומרים בעיניך כרשע ומצד שני אומרים, אומרים, משביעים אותו תהי צדיק? כן. אה, אל תהי רשע בפני עצמך. אז ה-הפרק י"ד עוסק בצד השני. הוא שאל שם מה משביעים אותו, זה-- פרק א', משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע. אז אחת השאלות שהוא שאל על זה מה זה כ-- למה הכפל הזה? ברגע שמשביעים אדם שיהיה צדיק אז הוא... מהצד השני אותו שלא יהיה רשע. הוא צדיק. זה כפילות. זה מיותר. בכלל מנה, בכלל, אה, מאתיים-- בכלל מאתיים מנה, תוך הצדיק ישנו-- אם הוא צדיק אז ודאי שהוא לא רשע. אז הפרק הזה עוסק בצד, בצד השני. זאת אומרת, למרות שאתה צריך להחזיק, לדעת שצדיק אתה לא וגם לא יכול להיות. אבל מצד שני צריך להיות לך אמונה, תקווה וביטחון שמה שדורשים ממך זה לא רק שאתה יכול לעשות, אלא שזה קרוב מאוד אליך, בכוחך וקרוב מאוד. זה לדעת, ל-ל-לתת, לתת לאדם, אה, אמונה, תקווה, ביטחון שהוא יכול לעשות את הנדרש ממנו. זה פרק י"ד. בוא נראה בפנים.

03:25 דובר 2 פרק י"ד: "והנה מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך". שכל- כל אדם. אז הדגש כל אדם. אה, צדיק, אמרנו זה להפוך את הלב. אדם אין לו שליטה על הלב שלו, אז זה לא דורשים מכל אדם. אבל בינוני כן דורשים מכל אדם. כל אדם זה מכל אדם, כפשוטו. מ-מ-מאנשים ונשים. זאת אומרת, גם אדם לא יכול להגיד לעצמו אני נולדתי רשע, אני-- זה לא בכוח שלי, אני לא מסוגל. מדת הבינוני, מדת כל אדם ואחריה כל אדם יכול להיות בינוני, כל אדם ימשוך.

04:15 דובר 1 אפשר לצטט?

04:16 דובר 2 מה? מה לצטט?

04:18 דובר 1 כאילו אם אמרו שאין, אין, אין לנו שליטה על הלב-

04:21 דובר 2 נכון.

04:22 דובר 1 אבל דורשים ממנו להיות כמו בן אדם שכן יש לו שליטה על הלב, לא?

04:25 דובר 2 לבינוני אין שליטה על הלב.

04:27 דובר 1 אה, אוקיי.

04:28 דובר 2 רק בשעת, רק בשעת התפילה. שעת התפילה אחרי הכנה וכולי, וגם כשהוא שולט בלב זה לא ממש אמיתי, כי אבל ההוכחה שזה לא ממש אמיתי כי אחרי התפילה זה עובר, זה מתבטל.

04:42 דובר 1 אבל למה בסוף הכנסת זה וכן אני? מה עם זה?

04:45 דובר 2 זה אמ, זה אמיתי ואמיתי בכוח. זה אמיתי מצד זה, מצד הדרגה שלו זה אמיתי. הוא יכול תמיד לעורר את זה מחדש, אבל הוא לא נמצא שם כל הזמן. אין לו אהבת השם בוערת בליבו בלי הפסקה. כל רגע שהוא ירצה הוא יכול לעצור, לחשוב, להתבונן ולעורר את זה. אבל בפועל הוא לא נמצא שם כל הזמן. ואפילו בינוני בדרגה הכי, הכי, הכי, הכי גבוהה שכן נמצא שמה כל הזמן, כמו רבא שחשב על עצמו שהוא בינוני. האמת שהוא היה צדיק, כן, אבל הוא חשב עצמו שהוא... זאת אומרת, אפילו בינוני כזה שהוא בדרגה שהוא כן כאילו מתפלל כל היום, אז עדיין זה לא בגלל שהלב שלו השתנה. הוא פשוט כל היום מתפלל. לא השתנתה המהות שלו, הוא לא נהפך להיות משהו אחר. הוא כל הזמן עובד על עצמו בלי הפסקה, אז כל הזמן בגלוי, אבל המהות שלו לא השתנתה, הוא נשאר כמו קודם. בסדר? אז אה... אז בינוני יכול כל אחד להיות. יש הרבה דרגות, אז אני לא יכול להיות בדרגה הנעלית של הבינוני. אף אחד לא מצפה משלי, ממני שאני אהיה כמו רבא, אפילו לא פחות מזה. אבל לשלוט בדיבור, מעשה, מחשבה ודיבור, זה כל אחד יכול. שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה. למה? כי הבינוני אינו מואס ברע. למאוס ברע זהו דבר המסור ללב ואצל הבינוני לא כל העיתים שוות. יש זמן של תפילה שהוא... זמן שהוא מתבונן וזמן שהוא, שהוא נמצא בעולם וזה לא, וזה לא, זה לא קבוע אצלו. אצל צדיק, אחד המשלים שמביאים בזה שזה אדם איסטניס. מה איסטניס? זה תוקתק קטן כזה כמו סריג. אז שהוא נכנס איסטניס, זאת

06:47 דובר 2 אומרת נכנס לחדר יפ-- לא, לא בית שלו, נכנס לבית אחר. איזה חדר בית יפה מסודר, מטופח, הכל סבוך, הכל-- כל דבר נמצא במקום. הוא משמח, נעים לו, כיף לו. הוא נכנס, טוב לו, זה עושה לו טוב על הלב. תכניס אותו בן אדם לאותו חדר אחרי שהייתה שם התוועדות. זה לא נעים לו שם. לא נעים לו. הוא לא-

07:15 דובר 1 לא נפרד.

07:16 דובר 2 אה? הוא לא, זה לא, הוא לא מתחבר לזה והוא מואס בזה. הוא לא צריך לחשוב על זה שזה מלוכלך. לא, הוא, הוא לא יכול עם... כן. זה צדיק, זה בן אדם שכל כך התגלתה אצלו האלוקות בנפשו, שהטבע שלו לאהוב זה הקדוש ברוך הוא. אז כשהוא נתקל בדברים שזה לא הקדוש ברוך הוא, זה, זה, הוא, זה לא נעים לו. הוא מואס בזה, פשוט מואס בזה. הוא... מ-מ-מראים לו תענוגים של העולם הזה, אפילו לא תענוגים של העולם הזה. סתם עניינים, עניינים גשמיים כ-כ-כפשוטם ממש. עניינים גשמיים הכי פשוטים ש-שצריכים לקיום הגוף. הוא לא יכול, זה לא נעים לו. לא, לא טוב לו להתעסק עם זה. זה צדיק ואת זה לא דורשים. אצל הבינוני זה סור מרע ועשה טוב, דהיינו בפועל ממש. לא מדברים בעצ-- איתו על הלב. מדברים על מעשה, דיבור ומחשבה שהם לבושים. הבחירה והיכולת והרשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשוב גם מה שהוא נגד תאוות לבו והפכה ממש. הוא עכשיו, יש לו חשק עצום לספר משהו שהוא שמע על ההוא, אבל הוא יודע שזה אסור אז הוא יכול לעצור את עצמו. זה במעשה, בדי-- בבע-- אין לו, אין שליטה בלב. לא, לא להתאוות. הוא מתאווה, אבל הוא יכול לעצור את עצמו. זה בינוני. איך הוא יכול לעצור את עצמו? כי גם בשעה שהלב חומד ומתאווה איזו תאווה גשמית, בהיתר או באיסור חס ושלום, יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי. אז פה אנחנו לא מדברים אפילו על בינוני כזה שהתפלל. אם הוא בבוקר התפלל כמו שצריך, בזמן התפילה בערה אהבת ה' בלבו. אז אמרנו שאחר כך כל היום צריך להיות איזשהו רושם, נכון? איזה רושם

09:32 דובר 2 של אהבת ה'. אם מדברים פה על יהודי כזה שיש לו תאווה ממש לדברים לא טובים, זאת אומרת שאין לו את הרושם הזה. זאת אומרת מדברים על אדם שאפילו במדרגה אולי יחסית נעלית-

09:46 דובר 4 לאיסורים או לדברים.

09:47 דובר 5 אני חייבת לומר שמה שהרב אמר, אה, כשאתם כאילו מתכוננים לתפילה לפני כן, אז כאילו יש את העניין של מוח שליט על הלב. אז תמיד אני תופסת את זה כאילו לפעמים אתה עכשיו אני צריכה את פלטו שאחר כך באמת יהיה את הקטע של המוח שליט על הלב. זה ככה תפס אותי.

10:03 דובר 2 וזה, וזה עובד.

10:04 דובר 5 אה, בעזרת ה'.

10:08 דובר 2 זה עובד.

10:08 דובר 5 כאילו לא, לפחות בזמן התפילה פתאום כאילו צריכה לתפוס את עצמי.

10:11 דובר 2 זה עובד, זה עובד, זה עובד. אין חוכמות, אין חוכמות. חסידות זה לא... זה לא תיאוריה.

10:21 דובר 5 זהו, זה מה ש, מה שכאילו חבל כשיושבת ללמד ביסודי. לא, כשאתה מלמד ביסודי ובתיכון ואז אתה רואה כאילו חווה, כאילו זה לא... הקטע של תפילה צריך ל-- חב"דית, כאילו ילדה חב"דית, אני צריכה כאילו להגיד לה, "תתפללי", "התפללתי בבית", ואני יודעת שלא באמת התפללה בבית. זה כאילו פה זה ביסודי. אין להם חשק להתפלל, כאילו לא יודעת. לא מדברת על כאלה שלא חב"דיות, על חב"דניקיות שלנו כאילו.

10:48 דובר 2 אני משתמש יותר, מ-מ-מרשה לעצמי לדבר יותר בחופשיות כי זה הסובב מצומצם. אמ, אני בלשון שלי אני רגיל להשתמש במושגים לקוחים מ-מ-- לא מעולם התורה. מה לעשות? בעולם המדע ההבדל בין-- כשאמרתי תיאוריה לא התכוונתי לתיאוריה של תורה. תיאוריה מדעית. בעולם התורה-- המדע מבדילים בין תורה לתיאוריה. לא מדברים שם על תורה מסיני. יש תורה מדעית ויש תיאוריה מדעית. זה שתי הגדרות שונות במדע. תיאוריה, ברור שדבר ש... אני רואה את האור דולק במנורה ואני מתחיל לנסות לחשוב איך זה עובד. אז אני מנסה להסביר אולי ככה, אולי חשמל, אולי לא יודע, איזה חיידקים ש-ש-שמה מאירים או לא יודע, ממציא לעצמי איזשהו הסבר. הסבר מוצלח, נגיד כן? עכשיו יבוא מישהו אחר, יראה את אותה תופעה ויחשוב גם כן ויסביר את זה באופן אחר. כן? אז לי יש תיאוריה ולו יש תיאוריה. איזה משתי התיאוריות נכונות? אולי אף אחת מהן לא נכונה, אולי שתיהן נכונות. איך? איך נדע? כן? אז מתכננים, מ-מ-מנסים לתכנן ניסוי שיאשר או יפריך אחת מהתיאוריות. אם הניסוי אישר תיאוריה אחת והפריך את השנייה, נו, אם הפוך, נו, אם הניסוי הפריך את שתי התיאוריות, אז צריך כבר למצוא הסבר שלישי. כן, אה, תורה מדעית זה תופעת טבע שהעלו לה תיאוריה. את התיאוריה בחנו לא בניסוי אחד, לא מסתפקים— ניסוי אחד לא נחשב במדע ל-ל-להוכחה, אלא בחנו בס-סדרה שלמה של, של ניסויים ובחנו את זה מכל ו-- והחליטו שההסבר הזה הוא באמת, מה לעשות, זה כנראה ההסבר הנכון. זה נקרא תורה מדעית. זה כבר יצא מגדר תיאוריה וזה נכנס לגדר של תורה. במדע יש הרבה דברים שעמ-- עדיין עד היום בגדר של תיאוריה. יש דברים שעוד אפילו זה לא

13:04 דובר 2 וכולי. אמרתי שחסידות מבחינה זו היא לא תיאוריה. חסידות- חסידות זה תורה שבחנו אותה וניסו אותה מכל הכיוונים במשך מאתיים חמישים, שלוש מאות שנה. זה עובד. זה עובד, זה לא תיאוריה. אנחנו לא יודעים תמיד להסביר למה זה עובד, מי שעושה- דווקא חסידות חב"ד.

13:41 דובר 6 למה חסידות?

13:41 דובר 2 זה לא המקום להסביר עכשיו. יש איזה הסבר, אה, לא פשוט, אלא לא ארוך ולא קשה, אבל לא פה המקום.

13:47 דובר 6 ולא פשוט.

13:49 דובר 2 החסידות חב"ד זה לא תיאוריה, זה תורה, זה אמת, זה עובד. כל מי שמנסה, מוצ-- אין דבר כזה יהודי לפני התפילה מתבונן וזה לא פעל עליו. לא יכול להיות. למה זה לא יכול להיות? כי זו עובדה. אי-- זה הסבר. מנסים, זה מצליח. זה, זה לא משהו שיכול לא להצליח. זה כמו שאתה, לא יודע, מקרב, אה, אה, מדליק איזה גפרור, אה, מקרב אותו לנר. אין דבר כזה שפעם זה י-- פעם לא יידלק. תמיד יקרה אותו... זה נר. כזה זה כ-- זה הטבע של העולם. ככה זה עובד.

14:25 דובר 6 יש לי שאלה אחרת. בדיוק היום, אה, למדנו מכתב של... הוא, הוא עוסק באמת בביטחון ב-- בה', אבל הרבי אומר שההטוב-- זה שלא רואים את הטוב הגלוי זה בגלל שלא עוסקים בעבודה ולא עוסקים בלימוד תורה. השאלה שלי איך זה באמת, כאילו, איך באמת רואים את ה, את ה, את ה-- סוג של תוצאה שזה שלא עוסקים או שזה שעוסקים רואים את הטוב הגלוי, כאילו בביטחון, בכל מיני דברים. זה לא קשור אבל-

14:56 דובר 2 לא הבנתי את השאלה.

14:58 דובר 6 אוקיי. אני גם לא. כאילו...

15:05 דובר 2 תמחישו.

15:07 דובר 6 אולי אפשר כאילו, הרבי כותב למישהו שהוא אומר שהוא לא, לא...

15:14 דובר 2 לא עובד על עצמו.

15:15 דובר 6 לא. לראות את הביטחון, כאילו, הטוב מול העיניים, לא? שנייה. אין גילוי. הוא חושב שהוא מרוחק מהקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא אומר לו שזה דמיונות.

15:25 דובר 2 כן.

15:25 דובר 6 אבל כשהרבי אומר לו שזה ש-- זה שהוא בעצבות זה אומר שהוא, הוא, הוא לא מאמין בהשם. הוא צריך לחזק את האמונה. נכון. ואז גם הרבי מסביר לו שהוא צריך לחשוב על, אה, שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם וכולי וכולי. לכאורה את המצב הזה. ו, אמ, ואז הרבי אומר לו ש-ש-שכאילו כי הקדוש ברוך הוא טבע הטוב להיטיב, אז זה שלא רואים את זה, זה בגלל שהוא לא עוסק בלימוד תורה ולא עוסק ב...

15:52 דובר 2 אוקיי.

15:53 דובר 6 בתפילה. בעבודת התפילה. אז השאלה שלי זה איך זה באמת, כאילו, סוג של מה ההשפעה של ה, של התפילה על ה, על זה שרואים שהקדוש ברוך הוא, הוא הטוב והוא זה שמביא את הטוב הגלוי. כי הקדוש ברוך הוא- כאילו אמרתי כובע מנעים, איך אני מזה אקלוט שהקדוש ברוך הוא הוא הטוב? נראה לא קשור אבל אין.

16:13 דובר 2 זה קשור מאוד.

16:15 דובר 6 לא.

16:17 דובר 2 זה קשור לעניין של אמונה, תקווה וביטחון. בהחלט. למרות שזה לא שיעור בשער הביטחון והאמונה.

16:22 דובר 6 כן, אבל תקשיבו, אני לא יודעת איך נכנסתי לזה.

16:25 דובר 2 ה, ה, על כל דבר אפשר להסתכל בצד הטוב שלו ובצד הרע שלו. יש דברים שיותר קשה ופשוט אני לא מבין איך אפשר להגיד על זה שזה דבר טוב? אז דבר שאפשר להסתכל עליו משני צדדים. אז אני מבין, אני מחזק את הביטחון ואני מתחיל להסתכל, מרגיל את עצמי להסתכל בצד החיובי. נו, בסדר, אבל יש דברים... אני לא, גם כשאני מתאמץ אני לא רואה פה שום דבר טוב. כן? אז זאת השאלה. אז כאשר יהודי זה נקרא מידת האמונה והביטחון, יש בזה שתי דרגות. אמונה פירוש הדבר אני מאמין. התורה אמרה שזה דבר טוב. אני לא מבין, אני לא רואה, אבל אני מאמין בזה. אז זה כבר מרגיע. אבל עדיין אמונה זה כוח מקיף. אמונה זה לא כוח שפועל. אני לא חי עם זה. אני לא מרגיש שמח. זה שאני מאמין שיבוא משיח. אני מאמין, אבל זה לא מפריע לי, אה, אה להצטער שהפסדתי כסף. כן? זה לא יגרום לי לתת למישהו הלוואה של אלף דולר עד, עד שיבוא משיח. אני מאמין, אני באמת מאמין. אבל, אבל-

17:50 דובר 6 אמונה לא באה אלף דולר.

17:51 דובר 2 אני מאמין, אבל... בסדר, כן? ביטחון אני בטוח. כאילו זה ברור שזה, זה ברור לי, כן? אם זה ברור לי כשמש המשיח יבוא היום, מחר, מה יש לתת לו אלף דולר? הרי עד מחר, כן? ביטחון זה, זה ביטחון. אני בטוח שזה, זה, זה, זה, זה אמונה ברמה שחודרת בשכל וברגש. אני באמת מרגיש ככה.

18:21 דובר 6 הנה בא לי.

18:22 דובר 2 ההבדל, ההבדל-- הרבי הריי"צ מגדיר את זה מאוד יפה. ההבדל בין אדם מאמין לאדם בוטח. אדם בוטח הוא רגוע, הוא רגוע. הקדוש נמצא, הקדוש ברוך הוא נמצא פה. הקדוש ברוך הוא טוב. טבע הטוב להיטיב. אז הכל טוב. הכל טוב, הכל, הכל מצוין, הכל בסדר. יש כמה וכמה סיפורים על ר' בעל הייסורים ועוד כמה וכמה זקנים של בעלי ייסורים גדולים. הוא, הוא, הוא באמת לא ראה את הרע. הוא לא הרגיש רע, הוא לא הרגיש את הייסורים, הוא באמת לא הרגיש את הייסורים. הכל טוב, הוא לא יודע מה רוצים ממנו. אז להיות צדיק זה לא דורשים מאיתנו. מחשבה, דיבור ומעשה, זה בכוחו של כל אדם. מידת הבינוני זה לא להיות, להיות בינוני, מידת הבינוני. להיות בינוני זה להיות בינוני ממש. אבל מידת הבינוני זה להתנהג כמו בינוני. זה להתנהג כמו בינוני במעשה דיבור ומחשבה, זה בכוחו של כל אדם. כי גם יהודי כזה שהוא יש לו שעה שהלב חומד ומתאווה איזו תאווה גשמית בהיתר או אפילו באיסור חס ושלום. אז אמרנו, זה שראינו אחר כך אצל בינוני בדרגה כזאת שהוא היום קצת נפל, כי אם היה לו רושם מהתפילה הוא לא היה מתאווה לתאוות איסור. אבל אפילו אחד כזה יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי כשהוא עושה את החשבון הבא: "לאמר ללבו: אינני רוצה להיות רשע אפילו שעה אחת, כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד חס ושלום מה' אחד בשום אופן. כדכתיב עוונותיכם מבדילים וגומר." כתוב שהעוון מבדיל אותי מהקדוש ברוך הוא. לא רוצה. אני רוצה להתחבר לקדוש ברוך הוא. נו, מה זה יעזור אם אדם יגיד לעצמו אני-- כתוב, יש פסוק שאם אני אעשה עבירה אז

20:27 דובר 2 זה יבדיל אותי מהקדוש ברוך הוא. למה שזה...? למה שמחשבה כזאתי תפריע לי לעשות את העבירה? מבינים את השאלה? עכשיו יש לי, בא לי לעשות איזושהי עבירה. העבירה שאנחנו אוהבים לדבר עליה זה לשון הרע. אני נורא רוצה לדבר לשון הרע. זה קשה לי נורא לעצור. לא, זה... אדם מדבר, מדבר מהרהורי לבו, קשה לו לעצור. תדמיינו, אוקיי, צריך להגיד לעצמו, "תשמע, אם אני אדבר לשון הרע זה יפריד אותי מהקדוש ברוך הוא". נו, למה שמחשבה כזאת תפריע לי לעשות את העבירה? אז הסבירו שכל יהודי בטבע שלו יש לו נשמה. הנשמה זה חלק מהמבנה נפשי. ראינו את זה קודם בפרקים הקודמים.

21:13 דובר 7 יש הארות שנקראות חרטה, לא? כאילו...

21:16 דובר 2 כן.

21:17 דובר 7 זה בכלל כאילו

21:18 דובר 2 אה?

21:18 דובר 7 כאילו זה נראה כאילו שיש כאילו הארות כאילו פשוטות, שכלומר זה מגיע כאילו מיד.

21:25 דובר 2 אבל מיד, מיד, מיד, מיד ניגע בנושא הזה בקצה. זה נדון באריכות בפרקים כ"ג, כ"ד, אבל אנחנו מיד ניגע בו, בשורות הבאות. ליהודי יש נשמה. הנשמה האלוקית, היא רוצה להידבק בקדוש ברוך הוא. הרצון של הנשמה הוא אינסופי והרצון הזה נמצא אצלה, אצל כל אחד מאיתנו. כל אחד מאיתנו יש לו רצון תקיף עם תוקף אינסופי להתחבר לקדוש ברוך הוא. איפה אנחנו רואים שזה מתגלה? אנחנו רואים שלפעמים היו יהודים כאלה בכל הדורות, שבכל חייהם אני לא יודע אם הם בקושי שמרו מצוות אם בכלל, אבל כאשר איימו עליהם שאם אתה תמיר את דתך, לא תמיר את דתך, נהרוג אותך. הם מתו על קידוש השם. מה קרה? כל החיים שלו הוא בכלל בקושי שומר מצוות או בכלל לא שומר מצוות. פתאום הוא מוכן למות בשביל... מה קרה פה? עצם הנפש שלו התעורר. משהו פה גרם לעורר את עצם הנפש שלו. עצם הנפש התעורר, הוא חזק מאוד. הוא מוכן לוותר על החיים שלו בשניות. לא פעם, לא פעמיים. בכל הדורות היו כאלה. את התוקף הזה, הרצון הזה, גם לי יש אותו. לכל אחד יש אותו. היות ויש לי את הרצון הזה בפועל הוא קיים, הוא מוסתר, הוא עמוק, הוא לא גלוי, אבל הוא קיים. אז לכן מספיק שאני אגיד לעצמי במחשבה, אני אתבונן, אני אחשוב שאם אני אעשה את העבירה אני איפרד מהקדוש ברוך הוא. המחשבה הזאת מספיקה לדגדג את אותו רצון תקיף וחזק שנמצא בתוך הנשמה, וזה יהיה אז מספיק בשביל ש-- לעזור לי להימנע מלעשות את העבירה בפועל. לא צריך יותר מזה. אז זה א'. בסדר? חשבון פשוט. רק אני רוצה לדבקה בו נפשי רוחי ונשמתי בהתלבשן בשלשה לבושיו

23:41 דובר 2 יתברך, שהם מחשבה דיבור ומעשה בה' ובתורתו ומצוותיו מאהבה מסותרת שבליבי לה', כמו בלב כללות ישראל שנקראו אוהבי שמך. ואפילו קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדושת השם. אז אם קל שבקלים יכול למסור את נפשו על קדושת השם, מה אני פחות טוב מקל שבקלים? הוא בכלל איזה... ואני שומר מצוות, חסיד, למדתי חסידות, יש לי הורים שומרי מצוות, יש לי סביבה תומכת. ההוא יושב על הברזלים כל היום. ההוא ימסור את נפשו ואני אעשה עבירות? כן. אז אדם צריך לעשות חשבון אפילו לשני דברים. א', אני לא רוצה להיפרד מהשם. ב', אם הקל שבקלים יכול למסור את נפשו, אני לא יכול?

24:31 דובר 8 בכלל יש לו עוד יותר ניסיון מהאדם שכאילו הוא יותר

24:35 דובר 2 מבחינה מסוימת נכון.

24:39 דובר 8 מה יש גדול ה...

24:42 דובר 2 אדם שהוא שומר מצוות ומבחינה מסוימת הניסיון שלו יותר גדול מאחד שהוא לא שומר מצוות. דורשים ממנו יותר.

24:51 דובר 8 למה?

24:52 דובר 9 מה עשיתו גם

24:55 דובר 8 כל הגדול

24:58 דובר 2 מה השאלה למה?

25:00 דובר 8 זה כאילו כדי לעבוד עם הנפש האלוקית שלו.

25:03 דובר 2 כל אחד-

25:04 דובר 8 למה זה כל אחד יש לו נפש אלוקית

25:08 דובר 2 כן.

25:12 דובר 9 וואי, וואי.

25:14 דובר 2 זה הפרק הבא אבל. הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו לא את ההצלחות. אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה הצלחות אז הוא היה בורא רק מלאכים. לכל היותר היה בורא צדיקים. הוא ברא את רוב האנשים לא צדיקים אלא רשעים או כמו רשעים, והוא ברא לנו יצר הרע חזק, וכאשר אנחנו בסך הכול צריכים להתעלות ולהזדכך, אז אוטומטית הוא מחזק לנו את היצר הרע במקביל שיהיה קונטרה. הוא לא מחפש את ההצלחות, הוא מחפש את המאמץ, את ההשתדלות.

25:50 דובר 8 שמעתי על זה גם בתורה ומצוות.

25:53 דובר 2 כן.

25:55 דובר 8 זה הגיוני כי הלשון לא עושה כלום בערך.

25:59 דובר 2 ואפילו קל שבקלים-

26:01 דובר 8 חשבתי ניסיון כאילו לא בקטע של כל הזה, כל הגדול מחברו הוא יותר גדול מ... כאילו.

26:07 דובר 2 אוקיי.

26:08 דובר 8 אבל גם.

26:10 דובר 2 אז אדם צריך לעשות חשבון שני החשבונות האלה. קודם כל, ברגע שאני, אה, אעשה עבירה אני אתנתק, ואם זה עדיין קשה לי אז אני צריך להיזכר בקל שבקלים שאני לא רוצה להיות יותר גרוע ממנו. הוא יכול לשמור, אני לא? אבל זאת פה עולה באמת שאלה הפוכה. מה באמת קורה אצל הקשב"ק? יש מקומות שהרבי כותב בראשי תיבות קשב"ק. ראיתי באיזה מאמר. פעם חשבתי בדיחות גם של גרונר ואחר כך ראיתי את זה כתוב אצל הרבי במאמרים. קשב"ק, קל שבקלים. מה קורה אצלו? אם הוא אחד כזה שהנפש האלוקית כן יכולה פתאום לפרוץ את כל הגדרים, אז למה בדרך כלל הוא כן נכשל בעבירות? מה ההבדל? למה בעבירה הזאת הוא לא נכשל ובשאר עבירות הוא כן נכשל? מה קורה אצלו? זה מוסבר כך: "אלא שנכנס בו רוח שטות ונדמה לו, לקל שבקלים, שבעבירה זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלקי ישראל". זה דבר ראשון. יש פה מילים מאוד מאוד קשות. הקל שבקלים למה הוא נכשל? מה הקל שבקלים? אדם שנכשל אז הוא קל שבקלים. באותו רגע הוא קל שבקלים עד שהוא חוזר בתשובה. למה הוא נכשל? הוא נכשל כי נדמה לו שגם אם הוא יעשה את העבירה הוא עדיין יישאר יהודי. זה מה שכתוב פה. מה המשמעות? שברגע שאדם עושה עבירה אז הוא מפסיק להיות יהודי.

28:08 דובר 8 אבל לכאורה יהודי זה גם כשעושה עבירה.

28:11 דובר 2 זה מה שכתוב פה קודם כל. זה כתוב. מה הפירוש בזה? הפירוש בזה באמת מוסבר באותם פרקים שהזכרנו קודם כבר בפרק כ"ג, כ"ד, שמה מוסבר העניין הזה באריכות גדולה. מדוע עבודה זרה היא השורש של כל העבירות כולם. אז מסביר שהנשמה של יהודי היא, היא כמו חבל שראשו האחד קשור למעלה וקצהו השני קשור למטה בתוך הגוף, וכשאדם עושה עבירה אז נפסק אחד מה... יש שמה כמה לשונות מעניינים. נפסק אחד מהתרי"ג סיבים שהחבל שזור מהם. ואם זו עבירה של כרת אז נפסק כל החבל, נפרד לגמרי ה... אגב, סתם שאלה אם, אה, של יותר למחשבה. לא יודע, הם לא יודעים את זה. אמ, אם נפסק-- אם אדם עושה עבירה של כרת חס ושלום, אז איך, מה, איך הוא יכול לחזור בתשובה? גם הורידו לו את הראש. מה, מה, מה יעזור? יחברו אותו חזרה? מה? מה יעזור? כרת פירוש הדבר נכרת חבל הנשמה. אין לו יותר קשר ל-- הורידו לו את הראש. מה יעזור שהוא יעשה תשובה? אז יש כמה מקום-- כמה וכמה מקומות בליקוטי תורה שאדמו"ר הזקן אמר, כותב שם שתשובה זה כמו אילו היה נמצא ברפואות לחבר את הראש אל הגוף. זאת הלשון. ולומדים שמה מהלשון של אדמו"ר הזקן שזה שאי אפשר לחבר את הראש אל הגוף כי המדע עוד לא המציא, עוד לא הגיע לזה, אבל אילו היה נמצא-

30:05 דובר 8 זה אפשרי

30:05 דובר 2 שימצאו את התרופה, ימציאו את זה, מתי שימצאו את הדרך לזה זה לא, זה לא דבר שהוא בלתי אפשרי. אם זה אפשרי ברוחניות זה אפשרי גם בגשמיות. אבל זה מאמר מוסגר. אז זה מאמר מוסגר.

30:20 דובר 8 למה את עושה הפסקה? לא, הייתי בכל הקטע של כרת ומה שעשו.

30:27 דובר 2 אז זה מאמר מוסגר. לפועל, כשאדם עושה עבירה אז באותו רגע הוא מנותק מהקדוש ברוך הוא לגמרי. באותו רגע. אחרי שהוא נפרד מהעבירה, כבר עבר הזמן של העבירה, עכשיו הוא כבר הפסיק לעשות את העבירה. אז...

30:50 דובר 8 רוצה לשתות?

30:54 דובר 2 אחרי שהוא כבר גמר לעשות את העבירה, אז אחר כך שאר החבל מחזיק אותו. אותו חבל של העבירה הוא באמת כבר נשאר מנותק, אבל לאחר מכן שאר החבל ממשיך להחזיק אותו קשור לקדוש ברוך הוא.

31:11 דובר 8 למה אני לא שומעת כלום?

31:13 דובר 2 עוד פעם. אדם שעושה עבירה, בזמן העבירה עצמה, עכשיו זה כמו כרת בדיוק. עכשיו הוא מנותק. כרגע הקדוש ברוך הוא רוצה ככה והוא עושה לו ככה, הוא עושה הפוך. אם הוא עושה הפוך אז, אז הוא לא קשור לקדוש ברוך הוא בשום צורה שהיא. הוא מנותק לגמרי. אלא מה? היות וזו עבירה שפוגמת רק במשהו צדדי, אז אחרי שמסתיים, הוא גומר עם העבירה, אחר כך הנשמה שלו מתחברת, ואחר כך שאר החבל, רק אותו סיב נשאר מנותק, אבל הוא נשאר ביהדותו. כן. ולכן, עזבו תשובה, אז יבוא אדם ויגיד: טוב, סליחה, אז אם, אם זה רק משהו כזה זמני, רק שנייה אחת, אז זה דווקא אולי כן שייך לעשות קצת עבירות. נו, מה קרה? שנייה אחת אני מנותק, אבל אחר כך מה? כן. אז, אז זה אותו דבר בדיוק כמו שאומרים, אה, אומרים לאדם: "בוא, אני אתן לך חתך קטן באצבע, אחר כך זה יבריא. זה הכול, בסדר, אין לך מה לדאוג, זה יבריא אחר כך." כן. אז בגשמיות לא שייך שאנחנו נסכים שיעשו לנו רק לרגע אחד איזשהו פצע הכי קטן. נכון? אז ברוחניות זה אמור להיות אותו דבר.

32:31 דובר 10 זה לא שיעשו לנו את זה.

32:33 דובר 2 שאני אעשה. כן, נכון. נכון. אז ה...

32:39 דובר 10 רשע קל שבקלים.

32:40 דובר 2 אז...

32:42 דובר 10 הוא רוצה לסעוד?

32:43 דובר 2 אז למה? אז אנחנו חוזרים לקל שבקלים. אז למה הקל שבקלים? למה הוא כן מסוגל לעשות עבירות? הרי ברגע שהוא עושה עבירה הוא מנותק מהקדוש ברוך הוא, מנותק לגמרי. איך הוא יכול להסכים לכזה דבר? למה? כי יש לו רוח שטות. יש לו נפש בהמית, שבפועל הוא מרגיש אותה וחי אותה, ועובדת לו בלב ובשכל. ובכל מהלך החיים שלו אדם חי עם הנפש הבהמית שלו, והנפש הבהמית מכסה על הנפש האלוקית, שלא ירגיש אותה. את מה שהיא מרגישה, את הרצון שלה, את הרגשות שלה, את השכל שלה. אדם לא מרגיש את הנפש האלוקית שלו, והיות והוא לא מרגיש אז לכן הוא יכול לעשות דברים שהם היפך הרצון של הנפש האלוקית. זה לא משנה את המציאות, הוא רק לא מרגיש אותה. בגלל שהוא לא מרגיש, לכן הוא יכול לעשות עבירות. אבל אני, אומר אדמו"ר הזקן, לא רוצה להיות רשע כמוהו, לכפור באמת. נכון שהוא לא מרגיש, גם אני לא מרגיש, אבל הוא לא מרגיש ולא יודע. אני לא מרגיש, אבל אני כן יודע. אז אני לא רוצה לעשות כזה דבר. אז הוא רק על עבירה של עבודה זרה הוא מוכן, הוא יתעורר. אבל היות ואני יודע שכל עבירה קטנה זה כמו עבודה זרה, אז אף על פי שאני לא מרגיש את זה, והיות ואני יודע את זה, אז אני לא אעשה את זה. בסדר, זה החשבון שאדם צריך לעשות. זה דבר אחד. ועוד דבר, אצל הקל שבקלים גם שוכח אהבתו לה' המסותרת בליבו. היות והוא לא למד חסידות לפני התפילה והוא לא למד חסידות בכלל, והוא לא יודע מה זה להתפלל והוא לא יודע מה זה אהבת השם. לא יודע.

34:33 דובר 2 מה הוא כן יודע? אז, אז אה, אז הוא לא יודע שיש לו אהבה מסותרת. מאיפה הוא צריך לדעת? אם תשאלו, תתפסו חמש מאות אנשים ברחוב, תשאלו אותם מה זה אהבה מסותרת, כמה מהם ידעו לענות? כנראה שאף אחד. לא יודע. בסדר, אז הוא לא יודע שיש כזה דבר שנקרא אהבה מסותרת. אז מה אתה רוצה? אבל אתה הרי למדת חסידות. אתה יודע שיש לך נפש אלוקית. אתה יודע שיש לך אהבה מסותרת, אתה מודע לתוקף שלה ולכוח שלה. מה דורשים ממך בסך הכול? שכשאתה מתחיל ומרגיש שאתה נמשך לאיזושהי עבירה, תזכיר לעצמך שיש לך נפש אלוקית. זה הכול.

35:15 דובר 10 זה הכול.

35:17 דובר 2 זה רק עניין של להיזכר. להיזכר בשכל.

35:20 דובר 10 אבל כשאני נזכרת בעבירה, לא לעשות.

35:23 דובר 2 זה מה שהוא אמר בהתחלה, שהיות והתוקף של הנפש האלוקית, הרצון שלה הוא כל כך חזק, מספיק רק להיזכר בו כדי שזה ימנע את האדם מעשות עבירה.

35:35 דובר 10 היצר הרע יותר גדול מהיצר הטוב.

35:38 דובר 2 לא.

35:38 דובר 10 ולהשפיע.

35:39 דובר 2 לא.

35:41 דובר 10 יצר הטוב יש יותר כוח השפעה?

35:43 דובר 2 בוודאי. זה בדיוק הפתגם שעליו מושתת כל ספר התניא, שמוח שליט על הלב. לב זה יצר הרע, מוח זה יצר הטוב. הנפש הבהמית משכנה בלב, הנפש האלוקית.

36:01 דובר 10 מאוד יפה.

36:01 דובר 2 הנפש האלוקית זה עבודה, וזה עבודה קשה והיא לא נפסקת לרגע אחד, וצריך אדם לשים לב לעצמו. העבודה זה לשים לב לעצמו, אבל הדרך, ברגע שאני יודע, תפסתי את עצמי, אז הדרך להתגבר על זה היא לא קשה.

36:18 דובר 10 איך שאני זוכרת, זה לא מזיז בשעת מעשה.

36:23 דובר 2 כשאני נזכר בשעת מעשה ונזכר, זה עוד איך מזיז.

36:29 דובר 10 תלוי מה זה, מה זה נזכר. מה זה נזכר?

36:32 דובר 2 יש, יש מציאות שכבר דיברנו עליה כמה פעמים, שאנחנו מתלוננים על יצר הרע ביום כיפור, על יצר, אה, אה, "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע". בטח כבר אמרתי את זה פה כמו כבר שש פעמים בטח, נכון? עוד לא זכיתי.

36:49 דובר 10 נראה לי שלא.

36:51 דובר 2 אמרנו ב-ב-ב... על חטא יום כיפור, על חטא זה, "ועל חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע". יש חטא שלא חטאתי... ב-ב-באיזה יצר חטאתי את החטא? כן. כל החטאים זה יצר הרע. מה זה החטא המיוחד שלי? יש חטא, חטאים כאלה היצר הרע הוא לא חלם על כזה דבר. היצר הרע לא חלם, לא חלם למשוך אותי לכזה מקום. אדם, פעמים רבות אדם מגרה את עצמו לעשות דברים לא טובים.

37:19 דובר 10 וזה מגיע מהיצר הרע.

37:20 דובר 2 הוא אומ-- לא. הוא אומר: זה מגיע ממי, לא יודע, מגיע מ-מרגילות ומעצלנות ומכל מיני דברים מצוינים שיש לאדם. האדם אומר לעצמו: "אני לא יכול, קשה לי. זה, זה גדול עליי וממילא לא יצליח. זה רק לצדיקים. התניא זה, אתה יודע, זה אני לא יודע. אה, רבי הלל מפאריטש. התניא זה תורת החסידות." זה איך הוא התחיל את הפרק שלנו: מידת הבינוני, מידת כל אדם. ואחרי הכל, עד ה-- כל אחד ואחת מאיתנו יכול להתגבר על היצר הרע שלו בשלמות. לא לחטוא לעולם זה בכוחו של כל אחד ואחת מבני ישראל. זה פרק י"ד. פרק י"ד, התכלית שלו לנטוע בתוכנו את האמונה, התקווה, הביטחון, הידיעה הברורה שאם אני רוצה אני יכול. זה לא תלוי בשום דבר חוץ מאשר ברצון שלי. זה פרק י"ד. אדם רוצה לא לחטוא, הוא לא יחטא.

38:49 דובר 10 תלוי כמה רצון חזק.

38:52 דובר 2 מה?

38:53 דובר 10 תלוי כמה רצון חזק.

38:55 דובר 2 מה? לא, אני לא שומע.

38:56 דובר 10 תלוי כמה היצר הרע חזק וכמה יש לו ניגודיות.

39:00 דובר 2 לא.

39:01 דובר 10 מה לא?

39:02 דובר 2 לא. זה לא תלוי כמה היצר הרע חזק.

39:05 דובר 10 רצון.

39:06 דובר 2 היצר הרע הוא נפש הבהמית, הוא מוגבל, הוא בסך הכל גוף גשמי.

39:13 דובר 10 ובא לי

39:14 דובר 2 היצר, היצר הטוב הוא נובע מאהבה המסותרת של היהודי, שהיא אינסופית. ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, ומעט אור דוחה הרבה מן החושך. היצר הרע הוא כלום, כמו מלך זקן וכסיל.

39:31 דובר 10 ובא אליי.

39:32 דובר 2 הקדוש ברוך הוא נתן רשות לסטרא אחרא להגביה את עצמה כנשר ולומר, אבל ברגע שהאדם מסתכל עליה אז היא מיד נופלת. מעט אור, מחשבה אחת שאדם אומר לעצמו "אני לא רוצה", יצר הרע אין לו תשובה על זה. הוא נכנע במקום.

39:56 דובר 10 ואיך לא רוצים? אני לא רואה את המשתה הראווה.

39:59 דובר 2 בשביל זה לומדים, וכשאני יודע שזה ככה ואני אנסה את זה, אני גם-

40:05 דובר 10 שהיא גם משפיעה עליי שעכשיו אני יודע שאמרו להתגרש.

40:07 דובר 2 מה?

40:08 דובר 10 להתגרש.

40:12 דובר 2 כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן. לכן אמרתי בהתחלה שזה ההבדל בין תורה לתיאוריה. זה לא תיאוריה, זה עובד. זה עבד מאתיים חמישים או שלוש מאות שנה מאדמו"ר הזקן עד היום.

40:24 דובר 10 מה יהיה, שעכשיו היצר הרע יגיד משהו? אני אומר לו "לא, אני לא רוצה", הוא יעזוב אותי.

40:28 דובר 2 כן.

40:29 דובר 10 אולי יקרה לי משהו יותר גדול ובכיוון אחר?

40:33 דובר 2 זה לא משפיע. אפשר להפעיל אותו עוד פעם. אדם יכול, אדם יכול

40:42 דובר 10 זה לא בגלל שהיא שאלה

40:44 דובר 2 עוד פעם, לש-לשנות את הלב שלי, שאני אוהב את הקדוש ברוך הוא ואני אשנא את העבירות, זה צדיק. אבל להתגבר על היצר הרע אני יכול. מה הדרך להתגבר על היצר הרע? אז א', דבר ראשון, כל פעם שהוא בא אליי אני יכול להזכיר לעצמי שאני לא רוצה, אני לא, לא בא לי לחטוא, אני רוצה. אני, אם אני אשמע, אם אני אעשה עבירה אני נפרד מהקדוש ברוך הוא. לא רוצה. ואם זה קשה לי קצת, מה אני יותר גדול מהכוכבים?

41:20 דובר 10 אם זה לא מזיז לי?

41:20 דובר 2 אין לא מזיז לי. אין דבר כזה. אם זה לא מזיז לי

41:25 דובר 10 למה יש

41:26 דובר 2 לא, לא, לא. אם זה לא מזיז לי, פירוש הדבר אחת מן השתיים: או שאני החלטתי מראש שזה לא יזיז לי

41:35 דובר 10 זה

41:37 דובר 2 או ש... בבקשה, תעשה שזה לא יזיז לי. זה נקרא חטאים שחתרים לפניך ביצר הרע. אדם שרוצה, ה-ה-ה, זה מה שאנחנו צריכים לתפוס, ה-ה-ה, ולפעול לזה. אדם שמחליט, הוא לא יחטא. זה יכול להיות ש-ש-שיקרה לאדם שעד שהוא מתאמן בזה, בתחילת הדרך וכולי, יכול להיות שבתחילת הדרך יהיה כך גם עשר שנים או עשרים שנה. לא יודע, כל אחד לפי מעלתו ודרגתו. אז יכול להיות שאדם מדי פעם נופל, אבל גם בפ-- אותה פעם שהוא נפל, אם הוא היה תופס את עצמו גם פה הוא לא היה נופל. זה בכוחו, זה כל רגע ורגע. אדם, מוח שליט על הלב.

42:28 דובר 10 רק צריך קצת יותר כוח.

42:30 דובר 2 זה ברור. ואני לא רוצה להיות שוטה כמותך, אמור אמת.

42:35 דובר 10 אני לא רוצה. אני צריכה להגיד לעצמי כל רגע ורגע: אני לא רוצה, אני לא רוצה.

42:39 דובר 2 נכון.

42:40 דובר 10 עדיף להגיד כן ו... כן גם עוד.

42:44 דובר 2 נכון.

42:44 דובר 10 אני קבעתי ושלא אומר כן.

42:46 דובר 2 אבל-אבל א', באותו רגע אדם נכרת לגמרי, כמו שיסביר יותר...

42:53 דובר 10 עד הפעם הבאה?

42:55 דובר 2 באותו רגע הוא נכרת לגמרי. הוא אומר, הוא לא יהודי. אדם

43:00 דובר 10 הוא יכול להניח תפילין אחרי שהוא אכל חמץ.

43:03 דובר 2 אחרי זה, אחרי.

43:05 דובר 10 באותו רגע.

43:06 דובר 2 באותו רגע. אחר כך צריך לעשות תשובה, ותשובה זה לא תמיד פשוט לעשות. ויש בשיחות של הרבי על ה-

43:13 דובר 10 גם בדרכי

43:14 דובר 2 ויש שיחה של הרבי, שיחה של הרבי על, על פרקי אבות, ש... "וחטאתי נגדי תמיד", שכמה שאדם עושה תשובה ועושה תשובה ועושה תשובה, מה, מה, מה, מה, זה רודף אחריו לנצח.

43:33 דובר 10 גם בדרכי

43:33 דובר 2 לא פשוט בכלל. ואלף ו-בית

43:36 דובר 10 אם אני לא יודע, אני ממתין למצוא.

43:38 דובר 2 מממ?

43:41 דובר 10 אם אני לא יודע וזה הכל תלוי בתשובה

43:44 דובר 2 אז את לא מקשיבה, את לא אוחזת ראש. נו, מה אני אעשה?

43:47 דובר 10 נו, אז...

43:49 דובר 2 דיברנו שבאותו רגע

43:51 דובר 10 זהו. אבל עדיין דיברנו על תשובה. לא סותר את זה שאני

43:56 דובר 11 זה לא סותר. יש גם, יש גם את הזה שהוא נשאר יהודי ויש את זה

44:00 דובר 10 הוא יהודי ובוודאי יחד

44:01 דובר 11 יש לשתי נקודות, כמו שני צדדים

44:03 דובר 2 טוב

44:03 דובר 11 גם להחזיק שער עד הסוף וגם יהודי.

44:06 דובר 2 בואי, אנחנו נטפל בזה כשנגיע לפרק כ"א. מה שאין כ-

44:11 דובר 10 מעכשיו בכל פרק יש קצת של מקל, נכון?

44:14 דובר 2 לא, לא, לא, לא.

44:14 דובר 10 לא?

44:15 דובר 2 ממש לא.

44:15 דובר 10 למה גם בפרק אה-

44:17 דובר 2 פרק י"ט. י"ח זה. נכון. מה שאין כן בדבר המסור ללב, דהיינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנוא בתכלית שנאה, או אפילו שלא בתכלית שנאה, הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו אלא על ידי גודל ותוקף האהבה לה' בבחינת אהבה בתענוגים, להתענג על ה' מעין עולם הבא. להיות צדיק זה... באמת לא, אנחנו לא יכולים. ועל זה אמרו רז"ל: "עולמך תראה בחייך". עולמך הכוונה עולם הבא, שכר. שאדם יאהב את ה' אהבה אמיתית, שהלב שלו יתהפך לאהוב את ה', זה מתנה. אחד-

45:00 דובר 10 עכשיו אנחנו כן יכולים

45:01 דובר 2 אחד נותנים לו את המתנה הזאת, אחד לא נותנים לו את המתנה הזאת.

45:05 דובר 10 אז עכשיו אנחנו כן יכולים להגיע לזה.

45:07 דובר 2 לא.

45:08 דובר 10 זה תור מחו של השבוע.

45:09 דובר 2 שמה?

45:10 דובר 10 להיות צדיק.

45:12 דובר 2 אז אני אראה עוד שתי שורות.

45:16 דובר 10 עכשיו אנחנו לא יכולים. אחרי

45:18 דובר 2 עכשיו זה לפי כושרנו.

45:20 דובר 10 אני יודעת ועדיין. עכשיו, עכשיו לא. עכשיו כן.

45:25 דובר 2 יש, יש בפועל, יש בכוח ויש מאין. תכף נראה. ואין כל אדם זוכה לזה, כי זהו כעין קיבול שכר, כדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" וגו', כמו שנתבאר במקום אחר. לכן אמר איוב "בראת צדיקים" וכו', שזה עונה כבר על עוד שאלה אחת מפרק, מהפרק הראשון בתניא. אנחנו פה מתחילים לסגור, לסגור את הקצוות. שאלנו שמה מה פירוש שאיוב אומר "בראת צדיקים"? אם אדם... אם הקדוש ברוך הוא ברא צדיק, ברא אדם צדיק אז... וברא אדם רשע אז אין... אז מה בחירה חופשית? ההוא נקבע מראש שיהיה צדיק, ההוא נקבע מראש שיהיה רשע וזהו. איפה יש בחירה? אה, לכן אמר איוב "בראת צדיקים וכו'". לא, כי כדאיתא בתיקונים שיש בין נשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחינות. אז יש כאלו שנבראו חסידים. הוא לא נברא חסיד, יש לו נשמה של חסיד, הוא יכול להיות חסיד. יש כאלה שהם גיבורים, הוא יכול להיות גיבור. מתגברים על יצרם. יש מארי תורה, נביאים, צדיקים, כולי עיין שם. אז יש דבר כזה שיהודי נברא צדיק. מה פירוש נברא צדיק? יש לו נשמה גבוהה ואם הוא יעבוד על עצמו אז זה גם מתגלה. אבל אם הוא לא יעבוד על עצמו, אז אנחנו מכירים בין השאר את הסיפור על הרבי מהר"ש שנסע מ-- לצרפת כמה ימים ונפגש באיזה בית הימורים. מכירות את הסיפור?

47:12 דובר 10 מממ?

47:12 דובר 2 על הרבי מהר"ש אמרו שהיה מאמר. בואו אני אספר את הסיפור. אה, סיפור קצר. הרבי, הרבי מספר אותו בשלוש שורות במאמר הראשון של הרבי. אמ, הרבי מהר"ש פעם יצא ונסע כמה ימים. הוא הגיע לצרפת וזה היה שם איזה בית הימורים גדול. הוא, הרבי שכר, אה, שכר בקומה הכי, הכי יקרה והשאר לא היה להם כסף אז הם שכבו בקומה אחרת. והרבי באמצע, אחרי כמה זמן, איזה שעה או כמה זמן, יצא מהחדר שלו ונכנס לאולם ההימורים של הקלפים ונעמד מאחורי איזשהו שולחן. הרבי היה בהתרגשות עצומה. הוא לא דיבר אף מילה, אבל ראו עליו שהוא בהתרגשות עצומה. נעמד מאחורי השולחן להסתכל עליהם משחקים בקלפים הטמאים האלה, ופתאום הוא אה פנה לזה שישב, שהוא עמד מאחוריו, אז הוא אומר לו, אומר לו אה "היה יהודי, יהודי, היה יהודי". ככה ולא יכול להמשיך לדבר. עמד שם עוד כמה רגעים ואחר כך הוא פונה אליו עוד פעם, "יהודי, יין נסך מטמטם את המוח ואת הלב". הוא לא יכול יותר לדבר. הוא ברח משם החוצה, יצא החוצה מרוב התרגשות. אז הוא ישב, היה שמה ב-- זה היה כמה שנים לפני שהמציאו את המעליות, אז היה בבית מלון, בית מלון יוקרתי מאוד של הרבה כסף, אז היה בכל קומה כיסאות שכשיושבים עליהם מיד מתנפלים עליך ארבע חבר'ה ומעלים אותך לקומה שאתה צריך. אז הוא בטעות התיישב על אחד הכיסאות האלה. מיד, אה, באו אליו ארבע גברתנים להרים אותו, שואלים אותו לאיפה אתה צריך. אומר "פרדון, פרדון, סליחה, לא התכוונתי". קם מהכיסא. "אני גר פה ליד" ונכנס. היה באותה קומה. והוא היה שמה, הוא נכנס בהתרגשות עצומה לחדר שלו. אחרי זמן קצר אז אותו

49:17 דובר 2 יהודי חיפש איפה ה-ה-הרבי הזה שניגש אליו ונכנס לרבי-- לרבי המהר"ש. היה שמה כמה ז-- כמה שעות ארוכות ובכה שם הרבה. מה היה שם בדיוק? לא יודעים. ואחר כך הוא חזר בתשובה שלמה ומאותו אברך נהייתה משפחה שלמה של, של, של חסידי חב"ד שעד היום איזה משפחה זאת בצרפת. והרבי המהר"ש אז אמר שכל ה, כל העניין, כל הטררם היה שווה לו בגלל שכבר הרבה, עשרות דורות ומאות דורות לא ירדה לעולם נשמה כזאת גבוהה. אז יש דבר כזה שיורדת נשמה של צדיק לעולם, אבל היא מגיעה לתוך מקום, לעמקי הקליפות. גם כזה דבר יכול להיות. "בראת צדיקים" פירוש הדבר שאדם זוכה לנשמה גבוהה ואם הוא משתמש בה ועובד על עצמו כראוי אז באמת זה יכול להתגלות אצלו. כל זה אוטומט.

50:18 דובר 3 אם הוא יודע שהוא, כאילו נברא להיות צדיק, אז זה יפה מאוד כדי-

50:24 דובר 2 אם הוא יודע, אבל לא לכל אחד מגלים. לאדמו"ר הזקן גילו, לרוב האנשים לא מגלים. אדמו"ר הזקן פעם ראשונה שהוא בא לרב המגיד ממעזריטש, אז הדבר הראשון, נדמה לי ביחידות ראשונה אצל הרב המגיד, אז הרב המגיד גילה, גילה לו מה שורש נשמתו ובשביל מה היא ירדה לעולם. טוב, אז אדמו"ר הזקן והרב המגיד זה לא לכל אחד מגלים בדיוק מה זה, מה קורה שמה. אז, אה, אז אחרי שהבנו את ההבדל בין בינוני לצדיק, ושבינוני לא דורשים מאיתנו כי זה להפוך את הלב. אבל להיות בינוני-- להיות צדיק לא דורשים ממנו-- מאיתנו, אבל בינוני זה בכוחו של כל אחד כי מוח שולט על הלב. אז יש הסבר: ויובן כפל לשון השבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע", ולכאורה תמוה, כי אחרי שמשביעים שלא יהיה, שלא יהיה... משביעים אותו "תהי צדיק", למה צריכים להשביעו עוד שלא יהא רשע? בכלל מאתיים מנה, הוא יהיה צדיק אז ברור שהוא לא יהיה רשע. למה צריך להשביע אותו פעמיים? שבועת שווא. אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק. ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך. להתענג על ה' באמת בזמן התפילה, אם הוא עשה הכנות וחזר בתשובה והתבונן ו-ו-וגם אז זה לא ממש באמת. ושיהיה הרע ממש מאוס ממש באמת, אה, זה לא, אין. יש בזה משפט הבחירה לאדם, אבל לא כל כך. זה לא תלוי באדם ולכן משביעים את האדם שאני לפחות אל תהיה רשע.

52:15 דובר 3 אז מה עם שאר השבועות?

52:16 דובר 2 אה? איזו שבועה? הראשונה?

52:20 דובר 3 אז קיצור.

52:21 דובר 2 איזו שבועה? הראשונה, תהי צדיק. תכף אני אטפל בעוד. תכף נחזור אליה. זאת גם כן התשובה בשביל השאלה שלה.

52:32 דובר 3 ישר.

52:32 דובר 2 לכן משביעים שנית אל תהי רשע על כל פנים, שבזה משפט הבחירה והרשות נתונה לכל אדם למשול ברוח תאוותו שבליבו. זה כל אחד יכול, ולכבוש יצרו שלא יהיה רשע אפילו שעה אחת כל ימיו, בין בבחינת סור מרע, בין בבחינת ועשה טוב. זה נתון לבחירה, והיות וזה נתון לבחירה, אז על זה משביעים את האדם: אל תהי רשע. ואין טוב אלא תורה, דהיינו תלמוד תורה שכנגד כולם. אז אם ככה וכוח האדם והבחירה שלו רק להיות-- רק לא להיות רשע, דהיינו רק להיות בינוני, למה בכלל משביעים אותו תהי צדיק? אם ממנו לא יכול. אף על פי כן צריך לקבוע לו עיתים גם כן, לשית עצות בנפשו, להיות מואס ברע, לא רק לכפות את עצמו שלא לעשות רע, אלא למאוס בלב שהרע יהיה רע ומאוס. איך? מה אתה רוצה ממני? הרי זה לא קשור אליי. כן, קצת זה כן קשור אליך. כגון בעצת חכמינו ז"ל: אישה, חמת מלאה צואה וכו'. וכהאי גוונא. וכן כל מיני מטעמים ומעדנים נעשים כך. חמת מלאה וכו'. כל תענוגי העולם סופם לרקב. אף אחד לא אוהב לאכול אוכל רקוב. זה מגעיל. חוץ מזה שזה לא בריא, זה פשוט, זה דוחה. אדם לא יכול להסתכל על זה. אז אם אדם יתבונן בזה שכל תענוגי העולם, מה שהוא רק יכול לעלות על הדעת, זה, זה, זה שהוא עכשיו נראה יפה ונוצץ ומושך, זה זמני. המציאות האמיתית שלו זה איזה ריקבון. וכן כל תענוגי עולם הזה החכם רואה הנולד מהן, שסופן לרקב ולהיות רימה ואשפה. והיפך, הוא צריך להרגיל את עצמו להתענג, לשמוח בה' על ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא כפי יכולתו. אנחנו מכירים אותך ויודעים שאתה

54:51 דובר 2 לא צדיק ויודעים שאין לך נשמה של צדיק ויודעים שאתה לא יודע ש-שלא למדת כל כך הרבה ויודעים שאתה לא יודע כל כך הרבה חסידות ושקשה לו-- מכירים אותך, הכל בסדר, כפי יכולתו. אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה הזו באמת לאמיתו כי אם בדמיונות. אף על פי כן הוא יעשה שלו לקיים את השבועה שמשביעים: תהי צדיק, וה' יעשה הטוב בעיניו. הנקודה שיש-- שמונחת פה, אדמו"ר הזקן אחר כך חוזר על זאת בכמה וכמה מקומות בתניא, פרקים הרבה יותר מאוחרים, שבסופו של דבר כל הנשמות של כל היהודים... כתוב, כתוב ״ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה״. מכירים את הפסוק? זה מאמר חז"ל. נתתי לך מהלך-- זה לא, זה שלמה המלך. במשלי-- בקוהלת, בקוהלת. נתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. תורת החסידות מסבירה שנשמות עם ישראל נקראות מהלכים והמלאכים נקראים עומדים. למה מלאכים נקראים עומדים? מלאכים הם עולים. איך הלשון, הלשון של הרבי? ״זיי גייען און גייען״. הם הולכים והולכים. לא סתם הולכים, עולים ועולים. למה זה קורא להם עומדים? הם הולכים והולכים והולכים, ולעומת הנשמות זה נקרא עמידה. מה זה עניין של הליכה בכלל? כשאדם הולך. מה זה משל של הליכה? אדם שהוא הולך, כן, כשהוא עושה צעד אחד הוא עקר את עצמו. הוא כבר לא נמצא במקום שהיה קודם. הוא נמצא עכשיו במקום אחר. ואם הוא עושה הליכה אז כל צעד וצעד הוא עוקר ממקומו הקודם ונמצא במקום אחר לגמרי. אבל אף על פי כן, המלאכים, כמה שלא ילכו וילכו וילכו וילכו, איפה הם הולכים? הם נבראים, הם נשארים במגבלות של נברא. והנשמה היא חלק אלוקא ממעל ממש. זה משהו אחר לגמרי. נשמה בזמן שהיא עומדת היא

57:13 דובר 2 הולכת יותר ממלאך שרץ. ככה כתוב. כתוב על-על מצד אחד ״ונתתי לך מהלכים בין העומדים״. מצד שני כתוב על אליהו. אליהו הנביא, שהוא היה פה למטה בגוף, הוא זכר איך זה היה כשהוא היה למעלה בעולם האצילות. הוא לא שכח. אז הוא אומר... אה? כן, הוא לא-- הוא היה, אתה יודע, הוא היה פה למטה. למעלה למטה היה אצלו ביחד. אז הוא אמר ״חי הוויה, חי השם אשר עמדתי לפניו״. הוא זכר איך שהוא היה, איך שהוא היה עומד בעולם האצילות לפני שהוא ירד בנשמה בגוף. אז מה הלשון שלו שם? חי השם אשר עמד. ועמדת? אתה נשמה, לא? אתה עניין של הליכה. בסדר. עמידה של נשמה לעומת המלאך זה כבר נקרא ריצה. וגם יש עוד ועוד ועוד ועוד מעלות, וכל נשמה של יהודי, אפילו נשמה נמוכה, הנמוכה שבנמוכות, המציאות שלה היא אלוקות. אז לכן משהו יש לכל יהודי. יש ליהודי קשר. זה לא שקר. כשיהודי מדמיין לעצמו שהוא צדיק זה לא שקר. אז מצד אחד צריך לדעת את המציאות האמיתית שלו, שהוא לא שם. מצד שני הוא צריך לדמיין לעצמו שהוא כן רוצה והוא כן וזה והוא כן שם. והדמיון הזה מושך את היהודי לקדוש ברוך הוא. אז זה שני הדברים. זה תהי צדיק ואל תהי רשע, אל תהי רשע זה לפועל. אל תעשה עבירות ותהי צדיק. תתאמץ להיות צדיק, תשתדל מה שאתה יכול. תרצה להיות דבוק בקדוש ברוך הוא בשלמות. ועוד שההרגל על כל דבר שלטון ונעשה טבע שני, וכשירגיל למאוס את הרע, יהא נמאס קצת באמת. אם אדם כל יום יקדיש... כל יום זה הרבה. פעם בשבוע יקדיש שתי דקות. דקה אחת, דקות זה

59:30 דובר 2 הרבה. פעם בשבוע, ליל שבת לפני שהוא הולך לישון, קריאת שמע שעל המיטה, לפני שהוא הולך, קריאת שמע שעל המיטה, דקה אחת למאוס את תענוגי עולם הזה. דקה בשבוע. כשמתרגלים זה נהפך להיות טבע. וכשירגיל למאוס את הרע, יהא נמאס קצת באמת. כשירגיל לשמח נפשו בה' על ידי התבוננות בגדולת ה', הרי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וכולי האי. ואולי יערה עליו רוח ממרום ויזכה לבחינת רוח משורש איזה צדיק שתתעבר בו לעבוד את ה' בשמחה אמיתית, כדכתיב, "שמחו צדיקים בה'". תתקיים בו באמת השבועה שמשביעים "תהי צדיק". כמו שיש עניין של גלגולים, אז יש גם עניין של עיבור נשמות. זה יכול לקרות שנשמה מצדיק נכנסת לתוך אדם רגיל פשוט, ופתאום הוא מרגיש... הוא מפסיק להיות בינוני ומתחיל להיות צדיק. יש דבר כזה. במה זה תלוי? אז עוד פעם, זה מתנה שמקבלים מלמעלה. מי מקבל אותה? מי שמתאמץ. מי שמתאמץ יכול לזכות לפעמים אפילו שתתעבר בו רוח מנשמת איזה צדיק ויזכה שתתקיים בו באמת השבועה "תהי צדיק". אז זה פרק י"ד. פרק י"ד אמרנו שההכנה הראשונה לעבודת ה' זה שאדם לא יחזיק את עצמו, "היה בעיניך כרשע". פרק י"ד הוא מוסיף על זה שתדע לך למרות שהמציאות היא שאתה לא יכול לשנות את, את מהותך, אבל א': לא להיכשל בעבירות זה כל אחד יכול. אם קל שבקלים יכול, כל אחד יכול. ויותר מזה, אדם יכול גם לשאוף להשתנות. מותר לאדם לשאוף להשתנות, להיות צדיק ממש בפועל. הפרק הבא זה יהיה ה-ה-ההכנה האחרונה לפני תחילת עבודת ה' בפועל. הוא יסביר שהעיקר, הקדוש ברוך הוא לא רוצה מאיתנו את התוצאה, אלא העיקר זה ה-- זה לא מבחן התוצאה, אלא מבחן

1:01:43 דובר 2 המאמץ. התאמצ-- מה מסתכלים עליי, אם התאמצתי או לא התאמצתי.