לקוטי אמרים פרק ט' · תשפ"א

00:00 דובר 1 טוב, אנחנו היום בעזרת השם נלמד את פרק ט'. פרק ט' הוא פרק שקל להבין אותו. הפרקים הקודמים, עד לפה, דיברנו מפרק א' עד ח' על שתי הנשמות, שתי הנשמות שיש לכל יהודי. זה בוודאי כולם זוכרים, נכון? ואדמו"ר הזקן תיאר אותן בצורה מאוד ציורית. בכלל המילה צורה באה מהמילה ציור. שהנפש האלוקית זה מין כזה דבר קדוש, ואותה מעניין רק הקדוש ברוך הוא ורק אלוקות ורק תורה ורק מצוות ורק אהבת השם ויראת השם ומידות קדושות. מדברים עם הנפש האלוקית על העולם הזה, היא לא בעניינים. היא לא, לא מבינה על מה מדברים איתה. היא לא בקטע. הנפש הבהמית בדיוק הפוך. היא עניינה להחיות את הגוף, להחיות את הגוף, והיא אוהבת את הגוף, היא אוהבת את העולם הזה, נמשכת לעולם הזה. המחשבה שלה, הדיבור שלה, המעשה שלה, המידות שלה, הרגש, השכל, היא כל כולה נמצאת בתוך העולם הזה. מנסים לדבר איתה, עם הנפש הבהמית, על תורה, על מצוות, על אלוקות, היא לא, היא לא שמה. היא לא מדברת בשפה הזאתי. הקדוש ברוך הוא הכניס את שתי הנשמות האלה בתוך כל אחד מאיתנו. איך הן מסתדרות שם ביחד? זה שני הפכים ממש. על זה מדבר פרק ט'. פרק ט': ״והנה מקום משכן נפש הבהמית שמקליפת נוגה בכל איש ישראל״, איפה היא נמצאת, אותה נפש בהמית, בגוף? ״הוא בלב, בחלל שמאלי שהוא מלא דם״. חז"ל אמרו שבלב יש שני חללים. בפועל יש ארבעה חללים, אבל יש שניים עיקריים. אני לא יודע איך זה בדיוק מסתדר בגשמיות. על כל פנים, חז"ל אמרו שבלב יש שני חללים. החלל השמאלי הוא מלא דם. מה פירוש מלא דם? כל

02:11 דובר 1 הגוף מלא דם. יש מקום שהוא לא מלא דם בגוף? הכל מלא דם. אלא מה? ישנם בגוף שני סוגים של דם. יש דם שהוא דם האיברים, הדם שמחיה את כל האיברים, שהלב שואב אותו ומזרים אותו, והוא הולך לכל הגוף להחיות את כל האיברים, מזרים את האוויר והחמצן והמזון ממקום למקום ומוציא את הפסולת וכו'. ויש דם הכנוס בלב, רביעית דם שהנשמה תלויה בה. הרי הנשמה היא רוחנית והגוף הוא גשמי. איך דבר רוחני יכול להתחבר עם דבר גשמי? אה, כשאנחנו רוצים לחבר שני דברים, שני צדדים של הסוודר, צריך איזה כפתור, איזה ריצ'רץ', משהו שיחבר, משהו שיתפוס אחד עם השני. אבל אם אחד עשוי, אני לא יודע, אוויר, והשני עשוי מאדמה, הם לא תופסים אחד את השני. על אחת כמה וכמה, הנשמה, הנפש הבהמית, היא רוחנית והגוף הוא גשמי. איך, איך זה, איך, איך, איפה זה מתחבר? אז מה שחז"ל אמרו, שישנו רביעית דם. הדם הוא משהו יותר עדין משאר הגוף, ובדם עצמו יש סוג מיוחד של דם, כמות קטנה, שהיא אותה רביעית, שבזה מתלבשת הנפש הבהמית. והרביעית דם הזאת היא נמצאת קבוע בלב, היא לא יוצאת משם. לכן נאמר שהחלל השמאלי של הלב הוא מלא דם. זה לא דם שנכנס ויוצא, זה דם שנמצא שמה ובו מתלבשת הנפש, נפש הבהמית. ועל ידי שהיא מתלבשת באותו דם שנמצא בחלל שבלב, החלל השמאלי שבלב, על ידי זה היא מתחברת כבר לשאר הדם ואחר כך לשאר הגוף, וחיותה מתפשטת בכל הגוף. אז מקום משכן נפש הבהמית הוא בלב, בחלל השמאלי שהוא מלא דם. ״וכתיב כי הדם הוא הנפש״. הנפש מתלבשת בדם. הדם מלביש את הנפש. אז הם

04:29 דובר 1 דבר אחד, מתאחדים. ולכן, בגלל שהמקום של הנפש הבהמית הוא בלב, אז ״כל התאוות והתפארות וכעס ודומיהן הן בלב״. אמרנו בפרק א' שהנפש הבהמית יש לה מידות רעות מארבע יסודות רעים שבה. זוכרות? נכון? אז אם היא נמצאת בלב, ומה מהותה? מהותה זה מידות רעות. איפה נמצאות המידות הרעות? איפה שהיא נמצאת, בלב. ״ומהלב הן מתפשטות בכל הגוף. וגם עולה למוח שבראש לחשב ולהרהר בהן ולהתחכם בהן, כמו שהדם מקורו בלב ומהלב מתפשט לכל האיברים וגם עולה למוח שבראש״. אז כמו שזה בגשמיות, זה ככה גם ברוחניות. אז הנפש הבהמית עיקרה הוא תאוות, מידות רעות, כעס, גאווה. זה כל הדברים שנמצאים ברגש, בלב. וכשאדם הוא יש לו עכשיו, הוא רוצה, הוא מרגיש את עצמו הרבה יותר מכולם, אבל הוא צריך שכולם ידעו מזה גם כן. זה לא עושה שהוא מרגיש ככה. אז הוא עכשיו מתחיל בראש לחשוב איך הוא יעשה שכולם ידעו שהוא יותר מכולם. אז הראש, אז זה נקרא שהרגש של הלב הוא התפשט והגיע לראש, ועכשיו הראש מחשב ומהרהר בזה. אז הנפש הבהמית היא נמצאת בלב, ומשם היא מתפשטת בראש, ומשם היא מגיעה כבר אחר כך, כלי המעשה הולכים וגומרים. שאר כל הגוף עושה את מה שהלב והראש אומרים לו. זה הנפש הבהמית. איפה נמצאת הנפש האלוקית? אם לנפש הבהמית יש מקום מסוים, אז צריך לומר שגם לנפש האלוקית יש מקום מסוים. מהו מקום מסוים של הנפש האלוקית? ״אך מקום משכן הנפש האלוקית הוא במוחין שבראש״. כבר דיברנו כמה פעמים שעיקר הנפש האלוקית זה שכל. זוכרות שדיברנו כזה, כאלה דברים? היה כזה דבר. כן, הנפש הבהמית היא כולה רגש, תאווה. המוח רק משרת אותה, והנפש

06:45 דובר 1 האלוקית עיקרה שכל, הבנה, התאחדות עם אלוקות על ידי הבנה והשגה. איך כתוב על גן עדן, ששם יושבים צדיקים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. נכון? כך כתוב. מה זה זיו השכינה? זיו השכינה זה אור השם. מה זה אור השם? הבנה והשגה באלוקות. מה שהנפש האלוקית נהנית בגן עדן, כל התענוג שלה זה מזה שהיא מבינה ומשיגה אלוקות. יש לה גם רגש, אבל עיקר עניינה של הנפש האלוקית זה שכל. היות ועניינה שכל, איפה משכנה? במוחין שבראש. אז זה מאוד מסודר. הנפש הבהמית בלב, הנפש האלוקית במוח. לכאורה האמת והשלום אהבו, לא מפריעות אחת לשנייה, הכל בסדר. אז אנחנו מבינים למה הן יכולות לחיות. הרי שאלנו בהתחלה איך יכולות שני הפכים כאלה להיות באותו גוף? אז גם במבט, השקפה ראשונה, מה הבעיה? זאת בלב, זאת בשכל. הנה הן נמצאות באותו גוף. אז הוא ממשיך עם הנפש האלוקית: "אך מקום משכן נפש האלוקית הוא במוחין שבראש ומשם מתפשטת לכל האיברים", בדיוק כמו הנפש הבהמית, "וגם בלב בחלל הימני שאין בו דם. וכמו שכתוב לב חכם לימינו". מה שהנפש הבהמית שדיברנו קודם נמצאת בלב, אז אמרנו, הדגשנו שזה בחלל השמאלי שבלב. החלל הימני הוא ריק. מה זה ריק? הדם נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, אבל אין, אין בו דם, שהוא לא מלא בדם. שם שוכנת הנפש האלוקית. ופה לכאורה... לא רק לכאורה, צריך להדגיש פה, כי זה יהיה-- אדמו"ר הזקן די רומז את זה, אבל זה עניין שמופיע מאוד בהדגשה לכל אורך הפרק אחר כך. אז אנחנו נציין אותו. תסתכלו בשורה, תספרו מלמעלה את השורות. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. שורה חמישית שמתחילה במילה הן. רואות את השורה

08:59 דובר 1 החמישית? תשאירו שם אצבע ונרד עוד. אחת, שתיים, שלוש, עוד ארבע שורות. מילה שמתחילה-- שורה שמתחילה-- שבראש. כן. אז בשורה הראשונה שמתחילה הן, שם כתוב שהנפש נמצאת, הנפש הבהמית נמצאת בלב והיא עולה למוח. אתם רואים? היא לא עולה במוח, היא עולה למוח. אבל בשורה השנייה שמדובר על הנפש האלוקית, שם היא נמצאת בראש ומשם מתפשטת לכל האיברים וגם בלב, לא ללב. מה ההבדל בין אל לבין ב?

09:41 דובר 2 שגם שם היא נמצאת.

09:41 דובר 1 שגם שם הוא נמצא. הנפש הבהמית היא נמצאת בלב, היא לא נמצאת בשום מקום אחר. ההשפעה שלה מתפשטת ועולה, אפילו מגיעה אל המוח. היא עצמה נמצאת במוח? לא. היא נמצאת רק בלב. הנפש האלוקית, היא נמצאת במוחין שבראש, אבל כשהיא מתפשטת בגוף והיא מגיעה ללב, היא לא מגיעה אל הלב, ללב, היא נמצאת בלב.

10:08 דובר 2 קשור למה אומרים בעדן.

10:10 דובר 1 אנחנו הרי למדנו בפרק ג', שלמדנו על המבנה של הנפש האלוקית שיש לה, אה, שבע-- שלוש מוחין ושבע מידות. נכון? אז אתה כל הזמן אומר לי שיש לה רק מוחין, רק מוחין, יש לה גם מידות. למדנו בפרק ג' שהמבנה שלה זה גם מידות. בסדר, נכון, יש לה מידות. המידות שלה לא נמצאות כל הזמן. כאשר יהודי מתבונן בגדולת השם, הוא מתבונן על-על-על אלוקות, עכשיו נולדות המידות. איפה הן נולדות? הן נולדות בלב. הנפש האלוקית משכנה במוחין. כשהוא מתבונן באלוקות, אז פתאום בלב נהיות שם מידות שקודם לא היו שם, אבל כשהן כן מתעוררות, כשאצל יהודי מתעוררת מידה קדושה של אהבה ויראת השם, היא נמצאת שם. היא לא משפיעה על הלב, היא נמצאת בלב. למה מדגישים את זה? אנחנו נראה בהמשך. אז היא נמצאת גם בלב, בחלל הימני שאין בו דם, כמו שכתוב לב חכם לימינו, והיא אהבת השם כרשפי שלהבת מתלהבת בלב משכילים המבינים ומתבוננים בדעתם אשר במוחם בדברים המעוררים את האהבה. הוא יתבונן במוחו בדברים שמעוררים את האהבה, ובלב נולדה אהבה כרשפי אש. וכן גם מאותה התבוננות במוח נולדת-נולדת לא רק אהבה כרשפי אש, אלא גם שמחת לבב בתפארת השם והדר גאונו. אז גם מידת התפארת מתעוררת וגם מידת ההדר, ההוד מתעוררות כאשר עיני החכם אשר בראשו, במוח חכמתו ובינתו, מסתכלים ביקרא דמלכא ותפארת גדולתו עד אין חקר ואין סוף ותכלית, כמבואר במקום אחר, וכן שאר מידות קדושות שבלב הן מחב"ד שבמוחין. אז עד כאן הסברנו. הנפש הבהמית עניינה תאוות ומשכנה בלב, היא רק משפיעה על כל האיברים וגם על המוח שבראש, והנפש האלוקית משכנה במוחין שבראש. אבל כשה-- כשמתעוררת מידה קדושה, אה, רגש קדוש, הוא

12:36 דובר 1 מתעורר בלב וזה באמת רגש ששייך לנפש האלוקית בעצמה ולא משהו שרק משפיע על הלב בצורה חיצונית. אמרתי שבהמשך נראה את ה, את המשמעות. אז לכאורה, בואו נגמור פרק א'. פרק א' של פרק ט'. לכאורה, אה, ענינו על ה-- תירצנו את העניין. אה, איך יכולות להיות שתי נפשות של שני הפכים ממש באותו גוף? מה הבעיה? זאת נמצאת בלב בצד השמאלי, זאת נמצאת במוח בחלל רחוק, וגם כשכבר מתעורר ה-ה-הרגש שלה הוא מתעורר בחלל הימני. אז, אה, הן לא סותרות את אחת את השנייה. הן שני הפכים וכל אחת במקום אחר. אז מה הבעיה? אומר אדמו"ר הזקן שההתבוננות הזאת, ההסתכלות הזאת היא לא נכונה. למה היא לא נכונה? "אך הנה כתיב ולאום מלאום יאמץ". זה נאמר על מי במקור, דרוז[?]?

13:43 דובר 3 עשיו ויעקב.

13:44 דובר 1 עשיו ויעקב. כשזה קם, זה נופל. אז נפש האלוקית ונפש הבהמית זה עשיו ויעקב שנמצאים אצלנו בלב. למה? אם כל אחת במקום משל עצמה, אז למה, למה שהן יפריעו אחת לשנייה? כי הגוף נקרא עיר קטנה. ועיר, בעיר יש רק בעל הבית אחד. לא יכול-- איך הלשון הידוע, "ברוב קברניטים תטבע האוניה". אם יש לאוניה שני רבי חובל, היא לא תגיע בשלום לשום מקום. הגוף הוא מקום קטן, הוא עיר קטנה, ויש בו מקום רק לבעל הבית אחד. וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת, שכל אחד משני המלכים רוצה לכובשה ולמלוך עליה, דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. הנפש הבהמית, נכון, נמצאת בלב, אבל היא לא מסתפקת בלהיות בלב. היא רוצה לשלוט בעיר קטנה. מפה מקום משכנה, ה-ה-הארמון שלה זה בלב. אבל, אה, מלך, אה, בלי אזרחים, בלי מדינה, בלי עיר, בלי עבדים, זה לא, זה לא... היא לא מרגישה מלך. היא רוצה לחיות את כל הגוף. היא רוצה שכל הגוף יתנהג ל-כ-ולפי התאוות שלה. היא רוצה להנהיג את כל הגוף, וברגע שהיא יוצאת מהלב אז היא נתקלת מיד. יש שמה עוד אחד, עוד מישהו שהוא, אה, רוצה הפוך. אז מתחילה להיות בעיה. כך שתי הנפשות, האלוקית והחיונית הבהמית שמהקליפה, נלחמות זו עם זו על הגוף וכל איבריו. שהאלוקית, ומפה עד סוף הפרק הוא מסביר לנו מה רוצה הנפש האלוקית. מה רוצה הנפש הבהמית הוא לא מסביר. למה?

16:10 דובר 3 לא ענייננו.

16:10 דובר 1 מממ?

16:11 דובר 3 לא ענייננו. אנחנו חיות מידי.

16:14 דובר 1 לא.

16:14 דובר 3 מה היא רוצה?

16:16 דובר 1 אדמו"ר הזקן לא מסביר מה הנפש הבהמית. הוא מסביר מה הנפש האלוקית רוצה. מה הנפש הבהמית רוצה הוא לא מסביר. למה? מפה אריכות גדולה מאוד. אנחנו נראה, זה מאוד מעניין. מאוד יפה הקטע הזה, אבל בואו נחשוב למה? למה הוא לא מסביר לנו מה רוצה הנפש הבהמית?

16:32 דובר 3 כאילו ברור לנו, אנחנו מרגישים את זה מיום ליום, דקה דקה.

16:35 דובר 1 זה לא צריך להסביר.

16:36 דובר 3 בהמית.

16:38 דובר 1 מה רוצה הנפש הבהמית זה לא צריך להסביר. זה כל אחד מרגיש בעצמו ויודע בדיוק מה, מה רוצה הנפש הבהמית. מה רוצה הנפש האלוקית, את זה צריך להסביר. אז הוא מסביר. אה, כשנראה מה רוצה הנפש האלוקית, אז יהיה לנו יותר ברור שמה שהנפש הבהמית רוצה, מה שאנחנו רוצים, זה, זה לא בדיוק אותו דבר. בוא נראה. שהאלוקית חפצה ורצונה שתהא היא לבדה מושלת עליו ומנהיגתו, את הגוף. כן, וכל האיברים יהיו סרים למשמעתה ובטלים אצלה, ושיהיו בטלים אצלה לגמרי ומרכבה אליה, ויהיו לבוש לעשר בחינותיה וג' לבושיה הנ"ל. הוא יפרט עוד מעט. שיתלבשו כולם, כל ה-ה-עשר בחינות שלה וכל שלושת הלבושים שלה יתלבשו כולם באיברי הגוף. ולא רק ה-הכוחות של הנפש יהיו בטלים לעצם הנפש. לא רק המחשבה, דיבור ומעשה, אלא גם שכוח המחשבה יתלבש במוח, והמוח הגשמי, הבשר, ה-ה-הבשר הגשמי יחשוב מחשבות של, של, של תורה, ושה-הפה הגשמי, לא רק שכוח הדיבור יעסוק בענייני קדושה, שה-הפה הגשמי ידבר דיבורים של קדושה, וכן לגבי המעשה הגשמי. ולא יעבור זר בתוכם חס ושלום. דהיינו, היא רוצה, הנפש האלוקית, שתלת מוחין שבראש יהיו ממולאים מחב"ד שבנפש האלוקית, שהיא חכמת ה' ובינתו, להתבונן בגדולתו אשר עד אין חקר ואין סוף. התלת מוחין שבראש, זה הכוונה לגשמיות שיש במוח האדם שלושה. בגולגולת יש שלושה חללים, נקרא מוח הימני, מוח השמאלי ומוח א-אחורי, תלת מוחין שבראש. אז הוא-- היא רוצה, הנפש האלוקית, שכל שלושת המוחין הגשמיים שבראש יהיו ממולאים מחכמה, בינה ודעת. ולהוליד מהן על ידי הדעת היראה במוחו ופחד ה' בליבו ואהבת ה' כאש בוערה בליבו כרשפי שלהבת, להיות נכספה וגם כלתה נפשו בחשיקה וחפיצה לדבקה בו באין סוף ברוך הוא

19:31 דובר 1 בכל לב ונפש ומאוד. טוב, יש פה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אז מה הסדר שהוא, שהוא אומר פה אדמו"ר הזקן? אז בדרך כלל אני לא אוהב להיכנס לפרטים כאלה, אבל זה פשוט כל כך יפה. חבל לפספס את זה. אה, על ידי התבוננות במוח, הוא אומר, מה דבר ראשון מתעורר? היראה במוחו. כשאדם מתבונן בגדולת ה', מה הדבר הראשון שאמור להתעורר אצלו?

19:59 דובר 3 אהבה.

20:00 דובר 1 דיברנו תמיד על אהבה, נכון? ככה כות-- כן. מה? למה אדמו"ר הזקן מתחיל פה עם יראה? ואחר כך פחד בליבו? אז אה, אה... כאשר אפשר לתת את זה דוגמה ב-במוחשי. כאשר אדם עומד לפני צדיק גדול, עכשיו עומד בפועל, עומד לפני הרבי, עומד, עומד לידו, אז דבר ראשון נופלת עליו יראה ופחד. קודם כל עצם הידיעה שהוא עומד ליד צדיק, זהו ת-ת, הוא זה מפיל יראה במוחו, והיראה הזאת במוח, אחר כך מזה משתלשל גם איזשהו פחד בלב גם כן, אבל זה רק זמני. בסופו של דבר הוא יודע שהוא צדיק. הוא יודע שזה רק לטובתו, והוא יודע שהצדיק אוהב אותו. אז אחרי הרגע הראשוני של היראה והפחד, אחר כך באה האהבה. הרי זה כן, זה לא רק בגשמיות בין אדם לאדם, גם בהתבוננות בה' זה אותו דבר. גם כשאדם מתבונן בגדולת ה' בהתבוננות שמעוררת את האהבה, הרגש הראשון הוא יראה. אחרי שהוא קצת ממשיך להתבונן, אז מתעוררת, מאותה התבוננות עצמה מתעוררת גם האהבה, אבל אהבה בשלב שני. אז זה מה שהוא אומר. בהתחלה יראה ואחר כך פחד, ומיד באותה התבוננות גם אהבת ה'. איזה סוג של אהבת ה'? אהבת ה' כאש בוערה, כרשפי שלהבת, להיות נכספה וגם כלתה נפשו בחשיקה וחפיצה לדבקה בו באין סוף ברוך הוא. הוא התבונן בגדולת ה', הוא הבין את גדולת ה', הוא תופס שזה דבר נפלא, זה דבר גדול, זה דבר עצום ש-ש-ש הוא רוצה להתקרב לה'. מה זה אהבה כרשפי אש? אדם רוצה מאוד מאוד משהו ש-שאין לו. הוא מבין שזה דבר עצום ונפלא, והוא מבין כמה זה חסר לו. אז, אז, אה, זה, זה נקרא כ-- זה נקרא כרשפי אש, זאת אומרת תשוקה

22:13 דובר 1 עצומה. מעומקא דלבא שבחלל הימני שיהיה תוכו רצוף אהבה, מלא וגדוש. אז זה רצוף אהבה, מלא אהבה וגדוש אהבה. מה זה שלושת הלשונות? רצוף זה?

22:33 דובר 4 מחצה.

22:35 דובר 1 בא מהמילה

22:37 דובר 4 רצפה.

22:37 דובר 1 רצפה. אחד ליד השני, הכל. אבל זה באמת ממלא את הכל. אבל, אבל רצפה זה רק למטה. כן, רצפה זה רצוף. אין, אין רווחים, אין סדקים. אבל זה רק על הרצפה. זה לא, לא ממלא את כל החדר, החדר, כל החלל, זה רק ברצפה. הנפש האלוקית לא מסתפקת בזה שהחלל הימני יהיה רצוף אהבה. היא רוצה שיהיה גם מלא אהבה, שהאהבה גם תמלא אותו עד למעלה. גם בזה היא לא מסתפקת. היא רוצה שהוא יהיה גם גדוש אהבה. מה זה גדוש?

23:12 דובר 4 ממלא.

23:12 דובר 1 שזה כבר נשפך החוצה. נשפך החוצה לאן? לנפש הבהמית. היא לא מסתפקת בשטח שלה. כמו שהנפש הבהמית רוצה לשלוט על כל הגוף לבד, הנפש האלוקית לא מסתפקת בשטח שלה. יש פה עיר קטנה והיא רוצה את כל העיר, לא רק את המוחין והמידות וה-והלבושים וה-ו-המידות שבלב. היא רוצה גם את הצד השמאלי, גם שם. עד שתתפשט גם לחלל השמאלי, לאכפיא לסטרא אחרא, יסוד המים הרעים שבה, שהיא התאווה שמקליפת נוגה, לשנותה ולהופכה מתענוגי עולם הזה לאהבת ה'. זה מה שאמרו-- זה מה שאמרו חז"ל על הפסוק, כמו שכתוב, "בכל לבבך". אמרו על זה חז"ל: בשני יצריך. מה זה בשני יצריך? שאתה צריך לאהוב את ה' בשני היצרים. אז לאהוב את ה' עם היצר הטוב אני מבין. אה, יצר הרע אז אני מבין שצריך לבטל אותו, לדחות אותו, למגר אותו. מה זה לאהוב את ה' עם היצר הרע? אם הוא יצר הרע, איך הוא אוהב את ה'? אז, אז הציווי הזה, "ואהבת בכל לבבך", בשני יצריך, אז זה בדיוק הציווי שהאהבה של הנפש האלוקית ת-תהיה מלאה ותגדוש את החלל הימני עד שהיא תגלוש לחלל השמאלי, ששם נמצא היצר הרע, הנפש הבהמית, ותהפוך אותו ליצר טוב. עכשיו אדם כזה שהנפש האלוקית שלו גלשה לצד השני ולא רק כפתה, כופפה את הנפש הבהמית, היא הפכה אותו לטוב, שכבר אין לו יצר רע. יש לו רק יצר-- יש לו שני יצרים טובים, יש לו יצר טוב אחד מסוג כזה ויצר טוב אחד מסוג כזה. שני סוגים של יצר, שרק אין לו, אין לו יצר הרע. פה כבר לא מדובר על בינוני. פה כבר מדובר על צדיק. אמרנו בפרק י' שצדיק-- עוד לא הגענו

25:47 דובר 1 לפרק י', סליחה. צדיק פירושו שאין לו יצר-- זה אמרנו בהתחלה, פרק א', אחר כך עוד לא, עוד לא הסברנו את המושג. פרק י' מסביר את זה. צדיק זה אחד שאין לו יצר הרע. הנפש האלוקית, מה שהיא רוצה, היא רוצה להגיע לנקודת-- לשורש, ל-לארמון של הנפש הבהמית, ולא רק לכבוש אותה אלא לקחת בשבי, להפוך אותה ליצר טוב. למה אדמו"ר הזקן מביא פה את העניין הזה? הרי אנחנו מדברים על ספר של בינונים, ובינוני אמרנו שזה דבר שקרוב לכל אחד, ולהפוך את הנפש הבהמית לטוב זה לא דבר שקרוב לכל אחד. למה אדמו"ר הזקן מביא את זה פה? הסיבה היא מאוד פשוטה. פה אנחנו עוד לא מדברים מה הבינוני צריך לעשות. פה אנחנו מדברים מה רוצה הנפש האלוקית. הנפש האלוקית מה היא רוצה? היא רוצה להיות צדיק. הנפש האלוקית של כל יהודי, התשוקה שלה זה להגיע למקום משכן הנפש הבהמית ולהפוך אותה לטוב. זה מה שהיא רוצה. פחות מזה היא לא מסתפקת. אם אחר כך בפועל היא כן מצליחה או לא מצליחה וכמה מצליחה, זה נראה בפרקים הבאים. אבל מה היא רוצה? זה מה שהיא רוצה. והיינו. מה זה והיינו? היינו, הרבי הולך פה להסביר משהו, נכון? היינו, אני עכשיו רוצה להסביר לכם, זאת אומרת, יש פה משהו שלא הבנתם.