כינוס ארצי לנשים מטעם ארגון שפרה ופועה

00:01 דובר 1 יש פסוק: אישה נאה, כלים נאים ובית נאה מרחיבים דעתו של אדם. אז, אה, יש לי סיפור קצר על הפסוק הזה, ואני חושבת שזה משקף את כל מה שאפשר ללמוד משפרה ופועה, כדי שבעזרת השם בכל הארץ, אה, יקום ארגון כזה. מה זה בית נאה? כולן יודעות מה זה בית נאה, אבל אחרי, אחרי שחוזרים מלידה מאוד קשה שהבית יהיה נאה. באות שפרה ופועה. קודם כול הבית נקי. יש, ברוך השם, ואני חושבת שהשנה הזו, השנה הראשונה, תמיד היו מנקים איכשהו. ככה היית צריכה להסביר להם וללכת אחריהם, ואחרי שהם הלכו אמרת: טוב, נו מילא, הארגון שילם, מי יודע מאיפה. נו, בחסד וברחמים. השנה ברוך השם יש להקה של, אה, נשים שבאות לעזור בניקיון הבית, וזה ממש חוויה לראות אותן. יש אחת או שתיים שמגיעות ברכב ומפזרות את כולן בדיוק בזמן ואוספות אותן לא בדיוק בזמן. הן תמיד מוסיפות מזמנן, ובמרץ ובשמחה ועם חיוך, והן דואגות: מה שלום, איך קוראים לילדה. וגם הן דואגות, דואגות לך באמת, וכמובן גם מנקות את הבית, ויש לך בית נאה. אחר כך, אחרי שהן הולכות, אז הילדים באים הביתה ברוך השם, אז הבית מתלכלך. מה פתאום? יש בייביסיטרית. שולחים לך בייביסיטר, ולא בשעה קבועה, אלא את צריכה להגיד מתי נוח לך, מתי את צריכה, לפי גיל הילדים וכולי. בימי הקיץ אז בכל אופן זה קצת קשה לשלוח בייביסיטרית לכל היולדות בני ענה, אז יש גן קייטנה של שפרה ופועה, ואת יכולה לשלוח לשם את הילדים שלך. וחס ושלום את מתאמצת לצאת ולשלוח אותם או לשלוח את בעלך, כי אז יביאו לך מיניבוס הביתה שידאג לקחת את הילדים לשם ומשם. וכמובן שדואגים גם לגננת מסורה

01:53 דובר 1 ואחראית, ואם הילד עדיין בטיטול אז היא לא אומרת: לא, אני לא מחליפה טיטולים. בקייטנות שאת משלמת להם תמיד את הכלים, אבל הן מתפנקות. לא, בקייטנה של שפרה ופועה הן מאומנות ומיומנות ויודעות לעשות את הכול. ולסיום הבית נאה, אז גם כן מגיעה לך מתנה. מקבלים מתנה קטנה שלא רק יפה בגשמיות, דברים חמודים וקטנים שאת מקבלת בשבילך ובשביל התינוק, אלא גם כן שמירה ליולדת ולילד. שמירה יפה שאת יכולה לתלות אותה בעגלה או בלול. שוב רואים איזו מחשבה מוקדשת כאן רק לנושא הראשון שאמרנו, בית נאה. וכלים נאים. כלים נאים. את נמצאת בבית היולדות, ילדת לא חשוב באיזו שעה של היום והלילה, שבת, חג וחול, מיד מגיע הביתה וגם אלייך בבית היולדות, כי ברוב המקומות אי אפשר לאכול את מה שנותנים שם, מגיע אוכל מוכן. יש בכפר חב"ד בית תבשיל שהוא גם עומד בשירות שפרה ופועה, ומגיע לך אוכל מוכן בכלים נאים. אז גם הכלים שלך בבית נשארים נאים. לא, הבעל לא מוציא עשרים סירים בשביל לטגן ביצה אחת שפעם אחת נשרפה לו ופעם אחת נפלה לו ופעם הוא חשק לבדוק אותה, אלא שולחים לך הביתה ולבית היולדות אוכל מוכן, ובכלים גם נאים, בתוך כלים חד־פעמיים, ואת לא צריכה לטרוח, לפתוח ולהבין מה המנה. זה מסודר לפי מנות, לפי מספר הילדים וכולי. את גומרת לאכול, אז כמובן שהבייביסיטרית ששמרה על הילדים גם דואגת שהכלים שלך יישארו נאים ותשטוף אותם. אה, כמובן שאת גם לא צריכה לטרוח להביא את זה. הם מביאים לך את זה עד הבית. שימו לב איך הפרטים ממש נכנסו לכל הפרטים הקטנים ונכנסו לתוך בית היולדת במחשבה ודואגים לה לכל פרט ופרט. ואישה נאה. אז

03:35 דובר 1 הסיפור של אישה נאה מתחיל עוד לפני הלידה. אמ, יש, אני חושבת שזה כבר כמעט שנה, אחרי שכולם הבינו שיש הוראה חד־משמעית של הרבי שליט"א, שבעלים לא יכולים להיכנס לא לחדר טרום ולא לחדר לידה. אז להרבה נשים זה מאוד קשה, כי זקוקים לפעמים, אפילו אם זה לא לעזרה נפשית. אבל את רוצה רק כוס מים, רק להרטיב את השפתיים, רק לדעת בדיוק מה הולך, אם את לא לבד. אז גם כאן שפרה ופועה הן לעזרתך. בכפר יצא גם בהשגחה שאחת מהמסייעות הראשיות קוראים לה שפרה. אני חושבת שזה לא במקרה, וגם היא עוזרת לשפר את הוולד ולשפר את מצב הרוח של היולדת. ואישה שהיא יודעת מראש שהיא לא באה למקום קר ונוקשה ועם כל הפחדים הטבעיים שנלווים עם זה, היא יודעת שיש לי אותה מלווה. זה דבר שמאוד עוזר, ואני חוויתי את זה בעצמי, וזה דבר גדול מאוד. אחר כך גם כשהיא באה הביתה, אז אם יש לה את כל ה... כל העזרה שמסביב, אז היא לא עצבנית, היא לא עייפה כל כך. היא יכולה לישון כי בילדים מטפלים, האוכל מוכן, היא לא צריכה לדאוג: אוי, מה אני אעשה למחר, וצריכים לקנות. הכול מגיע לה מוכן הביתה, והיא אפילו יכולה להיראות טוב, כי היום יש הסדר חדש שכל יולדת יכולה ישר מבית היולדות להגיע לכאן, לאם ולילד, ולנוח בבית ההחלמה. וכמובן ששפרה ופועה גם כאן נותנות את חלקן. הן עוזרות כספית למי שקשה או לא יכולה לעמוד בזה. הן עוזרות, ולא רק שהן עוזרות ומסבסדות את זה, אלא אם את לא יכולה לשלם גם את המשהו הקטן שנשאר, אז יש היום גם גמ"ח חדש של שפרה ופועה

05:15 דובר 1 שנשאר. טוב, זאת הייתה ממש סקירה קצרה קצרה, לא מהצד הטכני, אלא מהצד של היולדת. איך כשאת יולדת את מרגישה ממש מורעפת בטוב. את לא יודעת מאיפה להסתכל. כמו שאמרתי, נודניק, נודניק בצד הטוב של העניין. כבר הגיעה תקופה, ולא בצחוק, שהיה לי טלפון ואמרתי: או, זה בטח משפרה ופועה, מעניין מה החידוש שלהם היום. ואני לא אומרת את זה עכשיו כדי שזה יישמע טוב, זו באמת ההרגשה שהייתה לי. ונשים מבחוץ או משפחה שסיפרתי להם את זה, הם כבר מספרים את זה עליי, כבר עברו את החוויה דרכי. אז מה זה מרחיבים דעתו של אדם? אז זה שעובר על הקצרה שלי, כשעברתי ברמזורים, אני לא כל כך הספקתי לחשוב מראש כי אני עסוקה קצת עכשיו דווקא בשבילכם בצא"ח לחשוב על קייטנות. אז לא חשבתי על התינוקות שנולדו או איך הם נולדו. הרי לחשוב חושבים קצת צעד קדימה. אז חשבתי שמרחיבים דעתו של אדם, קודם כול זה הבעל, כי הוא יכול להיות בהרחבת הדעת. הוא לא צריך לדאוג לכל הדברים הקטנים האלו. בכל אופן, העול לא נופל עליו כל כך כי הוא יודע שיש ארגון שעומד מאחוריו ותומך בכל הנעשה בבית ובאשתו היולדת. אבל גם חשבתי שאנחנו היום דורשים משיח, ואני חושבת שאנחנו יכולות בזכות הארגון הזה של שפרה ופועה ובזכות המעשים שלו לתבוע שהמשיח יבוא. וכמו שבזכות שפרה ופועה נגאלו בני ישראל במצרים, בזכות מעשי החסד שהם עשו, ולמעשה בזכותם היה המשך קיום העם. אני חושבת שגם היום כתוב הרי שאישה נאה, כלים נאים ובית נאה מרחיבים דעתו של אדם. אני חושבת שכאן גם אנחנו יכולים להרחיב את דעתו של אדם העליון, של הקדוש ברוך הוא, ולדרוש ממנו

06:51 דובר 1 שהדעת להרחיב דעתו של אדם. שאנחנו נרחיב, נעשה יותר מקום בהרחבה ל"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ובזכות מעשי שפרה ופועה, שאני מקראת כפר חב"ד, ושבעזרת ה' מקבלים מהיום ומהרגע שהכנס הזה התחיל, מקבלים ביתר תקיפות בארץ. אנחנו נדרוש בזכות הארגון הזה ובזכות הפעילות שלו את משיח צדקנו עכשיו.

07:21 דובר 2 כן, כן, הדברים היו אמיתיים. אנחנו כולנו פה יכולות להעיד, בוודאי גם במקומות אחרים נעשים דברים גדולים וחזקים, והרי כל אחד לומד מהשני וקנאת סופרים תרבה חכמה. בחדשות 770 לא מזמן נכתבה איזו תשובה מעניינת, שכתבה אחת לכבוד קדושת האדמו"ר שליט"א שבעלה רוצה לעשות הפלה, לא עלינו, וזו הייתה תשובתו הקדושה: "אין זה הפלה, כי אם רחמנא ליצלן הריגת העובר. ומובן שאין לאם העובר או האב לחשוב אפילו על דבר הריגת העובר, ושלום. אפילו הקורא לעצמו חילוני, איזה מתיר להיות רוצח? רחמנא ליצלן ורחמנא ליצלן. אפילו הנאצים ימח שמם לא הרגו ילדיהם, כי אם של בני ישראל, יש שליטה. אזכיר על הציון". הדברים הם כל כך חזקים ומדברים בעד עצמם על המאבק לחיים בהפסקות הריון. נשמע מפי יועץ השר לענייני הלכה, לענייני בריאות על פי ההלכה, דוקטור מרדכי הלפרין. בבקשה.

08:50 דובר 3 כאן, שם, איזה? פה זה יותר נוח, שם זה ליד המיקרופון, זה בסדר. אה, הנושא הוא נושא מעניין וחשוב ואפילו רציני. כשאנחנו מדברים על מאבק לחיים בהפסקת הריון, אנחנו בעצם מדברים על מאבק של שלושה אישים שונים. קודם כול של העובר, אחר כך של האם ואחר כך של החברה או של מי שבא לנסות להציל את העובר מחוץ לתא המשפחתי המצומצם של האם ועוברה. העובר נאבק. צולמו בשנים האחרונות סרטי וידאו שבוצעו על ידי אולטרה-סאונד, סונוגרם, בזמן אמיתי תוך כדי ביצוע הניסיון להפסקת הריון, וראו איך שהעובר מנסה כל הזמן להתחמק מאותם מכשירים שבעצם בסופו של דבר הורגים אותו. הוא נאבק מה שהוא יכול באופן אינסטינקטיבי. אין לו דעת עדיין, עוד לא נולד, וגם תינוק עדיין לא בר דעת. מה הגיל של דעת? זו בכלל שאלה לא כל כך פשוטה, אבל אינסטינקטיבית העובר הזה נאבק על מנת להימלט מהמכשירים והוא לא מצליח. הגורם השני זה הגורם של האם. כל מקרה שבו יש הפסקת היריון יש בו מאבק של האם. היא נאבקת עם כוחות בעד, כוחות נגד, ואם היא בסוף הלכה זה בגלל שכוח אחד הכריע כוחות אחרים, אבל המאבק לא עוזב אותה כל חייה. בחלק מהמקרים, לא חלק גדול, אבל חלק משמעותי, הפסקת היריון גורמת לעקרות. לפעמים ניתנת לתיקון, ואנחנו מכירים נשים שאין להן ילדים כל ימי חייהם בגלל הפלות שביצעו בגיל הצעיר. והגורם השלישי שנאבק זה גורם חיצוני שרוצה לסייע לאם, לסייע לעובר, לסייע לשניהם לחיות. מטרת ההרצאה היא לא ללמד איך העובר צריך להתנהג. העובר לא שומע אותנו והוא גם לא מבין. אני גם לא חושב שהמטרה היא להסביר, לנסות לשכנע אמהות כמה טוב ללדת למרות כל הקשיים,

11:25 דובר 3 למרות צער הלידה, למרות צער גידול הבנים. זאת לא המטרה של ההרצאה כאן. השאלה היא האם באמת יש דרכים לגורם זר מחוץ לתא הקטן של האם ועוברה שיכול להשפיע עליה על מנת שיציל את העובר. ופה צריך לדעת דבר אחד. קודם כל צריך שתהיה תקשורת ביניהם לבין אותו גורם, בין אם זה מישהו מארגון שפרה ופועה, שפרה ופועה, בין אם זה מאפרת או נפש אחת או כל ארגון אחר שעוסק בכך בניסיון להציל נפשות. צריך שתהיה תקשורת, וכדי שתהיה תקשורת צריך לדבר אל האישה בשפתה. בשפתה זה גם במובן המילולי. אם היא דוברת רוסית ומגמגמת בעברית צריך לדבר איתה רוסית, אבל לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת המנטליות. אישה ש... ערכי הלכה אינם מעניינים אותה ואני הולך להסביר לה כמה שזה חשוב על פי ההלכה, אני מבזבז את הזמן. או אישה שערכי חסידות לא מעניינים אותה ואני אסביר לה כמה חשוב שהרבי אמר. אני גם כאן, אני בסך הכול גורם לביזיון לרבי ולא עזרתי שום דבר. צריך לדבר איתה בשפה שלה, ופה צריך לדעת כמה דברים שקיימים אצל כל אישה. אז כשאני מדבר על השפה מדברים על אישה נורמלית, לא על אישה מופרעת. אני עכשיו מגיע מבית חולים לחולי נפש בבת ים, אברבנאל. שם יש מופרעים, אנשים שהם חולי נפש, וגם להם יש רגשות, אבל שם הרגשות יכולים להיות פגומים. אישה נורמלית יש לה רגשות ויש לה מאבק. צריך לדעת קודם כל מה מביא אותה להסכמה או לרצון לגרום להפלה. אם זו בעיית בריאות, אולי זו בעיית בריאות שמחייבת הפלה, שחייה הם בסכנה, ההלכה אומרת שצריך. חייה קודמים. זה נדיר, אבל. אולי היא חושבת שיש בעיית בריאות? איזה רופא הפחיד

13:30 דובר 3 אותה? לא מתוך כוונה רעה, אלא כדי להיות בטוח שלא יגישו נגדו תביעה משפטית הוא אמר זה נורא מסוכן, אבל כשנבדוק את זה בצורה יותר מעמיקה יתברר שזה לא מסוכן. אז פה צריך בעצם לבצע מעין חו-- לקבל חוות דעת רפואית שנייה משכנעת שאולי המקרה הזה איננו מסכן חיים. אם אכן זה איננו מסכן חיים. שלב אחר, חלק מהנשים מבצעות את ההפלה בגלל שהן חושבות שיש סכנה לעובר. הן לקחו איזשהו כדור ורופא אמר להן שייוולד להן מפלצת. אני לא נכנס לשאלה הלכתית אם זה מותר או אסור, ושהיא אישה שמצייתת להלכה היא תעשה מה שהרב אומר לה. אם היא לא אישה שומרת מצוות, אז צריך לדון מבחינה רפואית אם זה נכון או לא. כדאי לדעת שתשעים אחוז מהמקרים, ממקרי ההפלות שבוצעו כתוצאה מחשש לנזק לעובר כתוצאה מנטילת תרופות, מתברר שלא היה לזה בסיס או שהיה לזה בסיס על סמך מידע ישן שהתברר כלא נכון. יש היום מרכזים, המרכז הרציני ביותר נמצא בירושלים אצל פרופסור אורנוי, בית חולים הדסה עין כרם, שהוא נותן ייעוץ לרופאים ולמשפחות. האם נטילת תרופה מסוימת אכן מהווה סיכון אמיתי או לא? התברר שברוב המקרים מחשבה שנגרם נזק לעובר היא פשוט אינה נכונה. למשל, אישה עברה צילום רנטגן של הריאות או אפילו צילום רנטגן של הבטן בשבוע הראשון של ההיריון, שזה אמור להיות דבר הכי מסוכן, שאז השלב הכי רגיש. הרבה רופאים משוכנעים שזו סיבה להציע הפלה מחשש לסכנות לעובר. זה פשוט לא נכון מבחינה רפואית. ההפחדה הזאת עם מניעים טובים מקורה בבורות רפואית. פעם חשבו, היום אנחנו יודעים שזה לא נכון. הווה אומר, במקרים שהסיבה שדוחפת את האישה זה ההפחדה מנזק לה או לעובר צריך

15:28 דובר 3 לבדוק את זה. וכאשר מדברים על נזק לעובר, שזה מקרי-- מדובר על מעל שלושת אלפים מקרים לשנה שמבצעים הפלות בנימוק שיש חשש לנזק לעובר, מסתבר שבין תשעים לתשעים אחוז זה נובע מנתונים רפואיים לא נכונים. אז אם יוצרים מערכת של אמון והאישה חוששת ומפנים אותה למומחה הארצי לנושא המומלץ על ידי משרד הבריאות, שזה פרופסור אורנוי בירושלים, בית חולים הדסה. אה, אני לא יודע, המספר שלו אני לא זוכר בעל פה, אבל המספר של בית חולים הדסה זה ארבע שתיים שבע ארבע שתיים שבע. כל אחד יכול לברר ולהגיע. ניתן לברר. רצוי שזה יהיה באמצעות תיווך רפואי כדי שידברו בשפה מובנת והשירות הזה יכול להינתן. בארץ מתבצעים, מבחינה חוקית, כשמונה עשר אלף הפלות בשנה, בין שבעה עשר לשמונה עשר אלף הפלות. כשלושת אלפים, קצת מעל שלושת אלפים זה כתוצאה מחשש של נזק לעובר. אבל מה עם השאר? הסעיף החוקי, אנחנו לא עוסקים פה בבעיות חוק, המצוי ביותר זה חשש של נזק לבריאות האישה, וכשבודקים את התיק זה בעצם זה לא נזק רפואי רגיל, אלא זה נזק נפשי. כלומר, קשה לה. ראיתי חוות דעת שבהן היה כתוב שמומלץ להפסיק את ההיריון כי האישה מפחדת מהלידה. אז היא בחרדה. אני לא מכיר אישה שלא חוששת מהלידה, ואישה שלא מפחדת מהלידה הייתי מציע לה להיבדק. עכשיו, אותו דבר, אני לא מכיר אישה שלא קשה לה לגדל כמה ילדים בבית ואני לא מכיר אישה, תרשו לי להגיד את זה כאן, שלפעמים לא רבה עם בעלה גם כן. גם את זה אני לא מכיר. יש, אולי נדירים, ל"ווניקים נסתרים שאני לא מכיר אותם. עכשיו, לכן כשרואים דברים כאלה משמעות הדבר שבעצם זה לא נימוק בריאותי,

17:21 דובר 3 אלא זה אותו סעיף סוציאלי שעבר מסעיף חמש לסעיף ארבע, ואז השאלה מה אפשר לעשות. זה סוג אחד של מקרים. אבל לפני הסוג הזה, שפה מדובר בדרך כלל על אישה נשואה, אני רוצה לשאול מה קורה עם אישה רווקה? שהסיפור שונה לחלוטין. אני אגיע גם לזה. אז לגבי אישה נשואה. התברר, ועכשיו זה אמור להתבצע גם בצורה של מחקרים, שאישה שרואה מה מצבו של העובר, כשהיא רואה באולטרסאונד את הראש, את הלב שפועם, והיא יודעת על מה מדובר, לא על איזה משהו ערטילאי בתוך הבטן אלא יצור חי, היא תחשוב שלוש פעמים ובחלק מהמקרים היא גם תתחרט. עכשיו, הסיבות שהיא רוצה להפיל זה לא תמיד שהיא רוצה. לפעמים זה לחץ חברתי של המשפחה, של החברים, של הבעל, של-- לפעמים גם של העובדת הסוציאלית. באמת, במקצועי אני גינקולוג, ואני לא יכול לשכוח מקרים שבדקתי נשים בבית חולים, בדיקה רפואית, שהן היו אמורות לעבור הפלה מלאכותית. ואז בעיניים של האישה, לדוגמה אישה גרושה, אם לשניים, בעיניים שלה אני רואה שבעצם העובר מדבר אליה. ואז אני שואל אותה: למה את רוצה להפיל? כיוון שאין לי אפשרות. אמרו לי שאי אפשר אחרת, שמוכרחים. אין אפשרות לקיים, זה יהרוס את המשפחה. טוב, כשאני רואה את הזיק בעיניים, שהיא בעצם רוצה אלא היא אנוסה מל-- כתוצאה מלחץ חברתי, אז אני השתמשתי פשוט בסלנג בדרך כלל של הצד השני של המתרס. אמרתי: תראי, את אדון לגופך, אל תתני לאף אחד להכתיב לך מה שאת עושה. את תחליטי, ומה שתחליטי נעזור לך, גם אנחנו וגם אחרים. נתתי לה את הטלפון של אפרת. אמרתי: אם את באמת רוצה, תתקשרי, יתברר לך שזה לא הכרחי. היא

19:10 דובר 3 הרימה בעצמה, לא התקשרו אליה. עמדתי על כך שהיא תתקשר. אם היא מתקשרת, סימן שהיא רוצה. היא התקשרה לאגודת אפרת, קיבלה ייעוץ, קיבלה סיוע, ואחרי כמה חודשים, אחרי שהיא ילדה, היא סיפרה שאת ה-- הבית שלה היה בעצם חצי הרוס. אישה גרושה עם שני ילדים. זאת אומרת, זה בנה לה את הבית. הילדות שהתחילו להיות במצב נפשי חברתי לא יציב, פתאום חזרו למשפחה, עוזרים לה לטפל בתינוק, והמערכת המשפחתית פתאום התלכדה וחל שיפור בכל המובנים. הווה אומר, בנושא הלחץ החברתי צריך לומר לה: את אדון על גופך, תחליטי. כמובן שהיה רצוי לתת לה אינפורמציה. אגודת אפרת הוציאה מספר דברים ברמות שונות. זה פמפלט, זה בעצם ברושור, זה בעצם דפים ברוסית. צריך לדבר עם הנשים בשפתן. אם הן באו מרוסיה ולא יודעות עברית, ברוסית. יש כאן יומנו של תינוק. יש את זה בעברית, יש את זה באנגלית, יש את זה ברוסית. אני מניח שראיתם את זה ורוב הנוכחים כאן מכירים. אם לא, אפשר לקבל את זה בפנייה פשוטה לאגודת אפרת. תיבת דואר שש שלוש שתיים חמש ירושלים, אני מקווה שאני צודק. זה ברוסית. המספרים ברוסית אותו דבר, אבל אולי זה תיבת דואר של בית המרקחת. אז אני אגיד לכם בדיוק. אתם יודעים מה? אם יש לכם ספק, תכתבו דוקטור שוסהיים, רחוב ריינס שש, וזה יגיע, זה הכי פשוט. למה, למה להסתבך? בכל אופן, מה יש ביומנו של תינוק הזה? יש כאן תיאור עם צילומים של העובר בשלבים הראשונים, וכאילו העובר מספר: "הנה אני עכשיו רק התחלתי להתפתח. עכשיו כבר הראש שלי, העיניים שלי מתפתחים. עכשיו הלב שלי עובד. אוי ויי, עכשיו אמא שלי מתחילה להרגיש בי, ולהפתעתי היא מודאגת במקום לשמוח,

21:27 דובר 3 ופתאום אני רואה שיש לה תוכניות לגביי. איך אני אגיד לה שאני רוצה לחיות?" ובסוף הוא מסיים: "אמא, אני רוצה לחיות. זה הרגע האחרון, תצילי אותי." זה הרעיון וזה מדבר לכל אישה. עד כדי כך שיש עובדים סוציאליים שטוענים שאסור לתת את זה לנשים. לא, לא, אני-- כל מילה שאני אמרתי היא רצינית והיא מבוססת על ניסיון של אלה שנמצאים בשטח ויודעים. אני משאיר לכם כאן דוגמאות ברוסית, ויש בעברית ובאנגלית. תפנו לדוקטור שוסהיים, רחוב ריינס שש, ותקבלו. אז שוב, ניתן או באמצעות... כמובן שצריך לגשת אליה לא בצורה כפייתית. המטרה לעזור לך. את אדון לגופך, תחליטי, אבל שיהיה לך את כל המידע ותדעי, יש הרבה דברים שאפשר לעזור שאת לא יודעת. יכול להיות שהבעיה היא בסך הכול בעיה כלכלית. עולים מרוסיה עם, עם ראש ליטאי. אני לא יודע אם מותר להגיד את זה בבניין. בכל אופן, והם עושים את החשבון, את החשבון הפשוט: אנחנו צריכים להתקדם. עולים חדשים, איזה שנתיים אסור לנו, ואם פתאום מתברר לה שהיא תוכל לקבל תמיכה של מאה דולר לחודש, אז להפך, היא תרצה שניים. וכבר היו דברים כאלה, ואפשר לפנות לאפרת ויש קריטריונים, יש מקרים. אז אפשר לתת לה את האפשרות הזאת. אפשר לתת לה את הקשר, לחזק את הקשר על ידי פרוספקט. אפשר להציע לה לראות פעם באולטרסאונד ולהבין מה שקורה. יש אגב בתי חולים שמקבלים את המועמדות להפלות ועושים אולטרסאונד, מקפידים שהן לא יראו את העובר. אבל שהתוצאות הן שהן עלולות להתחרט. אני חושב שזה מנוגד לאתיקה הרפואית. מגיע לה האינפורמציה, גם אם זה יביא אותה לשינוי בהחלטה שלה. לכן אולי כדאי לממן לה אולטרסאונד במכון פרטי עם הסבר מפורט שתראה מה

23:16 דובר 3 היא רואה. זה הראש, זה הידיים, זה הלב. אפשר לראות עוד כמה דברים, תלוי בגיל ההריון. יכול להיות שרעיון טוב לממן לה אולטרה-סאונד במכון פרטי עם הסברים. לשים שם רופא חכם שיסביר. אגב, הרופא לא חייב להיות דתי. אני מכיר הרבה רופאים חילוניים שמנסים לשכנע את הנשים או את הנערות להימנע מהפלה. מה קורה עם רווקות? אם יש להן חבר והם חושבים על חתונה בעתיד הרחוק, אלא שזה מוקדם מדי לפי דעתם. שמעתי רופאים רציניים, לא דתיים, משכנעים את הזוג. חבל. תתחתנו עכשיו. חבל לכם להרוס דברים. ובהרבה מקרים זה עובד. אבל מה עושים עם רווקה צעירה, תלמידת תיכון, שלפי המהלך החברתי בארץ החיים שלה ייהרסו הרי. היא לא תגמור חס ושלום את התיכון, לא תלך לצבא, לא, אין לה ברירה. הכל. איך מתמודדים עם דבר כזה? מה אתם מציעים להגיד לה? תראי, כל מה שאת חושבת זה שטויות. זה לא יעבוד בשום פנים. כל מי שניסה יודע שזה לא יעבוד. אני אתן לכם פה טיפ. לפני ארבעה חודשים פורסמה בעיתון מעריב לנוער כתבה שהועתקה מאחד העיתונים השבועונים האמריקאים הגדולים. אני לא זוכר אם זה ה"ניוזוויק" או עיתון ברמה הזאת, על נערה בגיל בית ספר תיכון שהרתה והיה לה לחץ של החבר שלה, וזה מאוד, מאוד מצוי, שתבצע הפלה. ואמרו לה: זה יהרוס לך את העתיד, את הכל. והיא החליטה: לא. אני אתמודד. אלד אותו ואתמודד. סיימה בית ספר תיכון, הלכה לאוניברסיטה וילדה בדרך והיה לה תמיכה מלאה של ההורים. כלומר, כשיש תמיכה מן ההורים גם כאן אפשר לגדל את הילד. אני לא מדבר על מתן לאימוץ, היא שומרת אותו בשבילה, בשביל עצמה. הכתבה הזאת היא לא כתבה

25:04 דובר 3 מיסיונרית במירכאות. היא לא משכנעת אנשים אחרים שזה מה שצריך. היא אומרת, "הדוגמה שלי היא לא דוגמה לכל אחד", אבל היא לפחות נותנת איזון לתמונה בין מה שהחברה כיום מציגה, שאין אלטרנטיבה אחרת. יש אלטרנטיבה גם לפי מה שאת רוצה לעשות ממילא. נדמה לי שכדאי להשתמש בכתבה הזאת. שוב, אני העברתי העתק שלה לדוקטור שוסהיים. אפשר לפנות אליו ולבקש העתקים, ובאותם מקרים שבהם יש מחשבה שזה יכול לעזור אפשר לספק את זה כחומר למחשבה. שוב, אין ערבות שזה יצליח. כמו כל טיפול רפואי שאני מנתח, אין מאה אחוז בתוצאות. צריך להתפלל שהקדוש ברוך הוא יעזור. ולסיום, מקרה של אישה רווקה, בחורה רווקה שבאה שוב לבצע הפלה, התקבלה, עברה את הוועדה. אני כרופא בדקתי אותה, את הבדיקה הרפואית, לוודא שאין סיכונים בעצם הפעולה. ושוב אותו זיק בעיניים. היה לה תאומים, דרך אגב. אותו זיק בעיניים, אם זה היה אחד מילא, אבל שניים זה כבר חבל. לא, זה לא מצחיק. אגב, היו לנו מקרים שברגע שראו שזה שניים ביטלו את הרצון, ביטלו את הבקשה. בכל אופן, אבל היא בכל זאת הולכת. למה? החבר שלה איים שהוא מנתק את היחסים אם היא לא מבצעת הפלה. מה אומרים המשפחה? המשפחה, "מה שאת רוצה." טוב, הסברתי לה שהיא אדון לגופה וזה שלה וזה יצור עם חיים, שתחליט ותעשה מה שהיא מבינה, והיא אחרי הרבה לבטים החליטה שהיא למרות שהיא מסתכנת בניתוק מחברה, היא רוצה-- היא לא באה והחליטה שהיא רוצה לגדל את העוברים וללדת אותם. טוב, החבר עזב אותה ואז המשפחה כבר התחילה פתאום לחשוב אחרת וללחוץ עליה שכן תבצע את ההפלה. קודם היו איתה, עכשיו התחילו ללחוץ עליה. מאחר וסייעתי לה שוב בקשר עם

27:04 דובר 3 אפרת, קיבלה עידוד, החזיקה מעמד, ילדה את התאומים בשעה טובה ומוצלחת, הרבה אחרי שהיא נפרדה מהחבר שלה. ילדה אותם בירושלים. ושבוע אחרי הלידה, חזר אליה החבר, זמן קצר אחר כך התחתנו. יכול להיות שחלק מהיושבות כאן מכירות את הסיפור הזה. זה מעשה שהיה לפני שנתיים והוא מלמד שלפעמים יכול להיות גם הפי אנד מכל הבחינות, אבל על כל פנים היא הרוויחה הרבה מאוד בלידה הזאת, שהיא נמנעה מלבצע את אותה הריגת עוברים, אותה רציחת עוברים שבקלות ניתן היום לבצע בהרבה הרבה מקומות בארץ ובעולם. אז הייתי מסכם את הדברים בשלושה משפטים. צריך לעשות וניתן לעשות. ניתן לעזור לנשים לעשות את מה שבעצם הרגש הפנימי אומר להן לעשות. צריך לסייע להן להתגבר על הלחצים החיצוניים ותמיד זה לחצים חיצוניים. חוץ מאותם מקרים נדירים של בריאות האישה. הן על ידי מתן מידע רפואי נכון, הן על ידי עידוד, לפעמים על ידי תמיכה, לפעמים על ידי פשוט תמיכה רגשית, לפעמים צריך גם יותר מכך. אבל העיקרון: כל אישה בשפתה, לא רק במובן המילולי של המילה, אלא גם במובן ההכרתי הענייני של הנושא. אני משאיר לכם כמה פרוספקטים ברוסית ועוד סוג אחר של פרסום של אפרת, ששמו מדריך לאישה בהריון, שיש בו אינפורמציה שיש לה השפעה, כולל אינפורמציה טיפולית חשובה, ועם הדברים האלה ניתן לגשת למגוון רחב של נשים על מנת לעזור להן לעשות את מה שהן בעצם בתוך ליבן באמת רוצות. בהצלחה.

29:32 דובר 4 השאלה של האחות

29:32 דובר 3 יש לה, יש לה הצדקה ויש סוגים של זריקות. זה נכון שחלק גדול מהנשים יסתדרו בלי זה, אבל אותו מיעוט נשים שבלי זה יכולות לדמם דימום קטלני ושלא תמיד יבחינו בו בזמן, בגללן כל הנשים מקבלות את זה. ואני חושב--

29:48 דובר 4 זכות האישה לבטל.

29:50 דובר 3 לאישה יש זכות. לאישה יש זכות גם לקפוץ מן הגג. אבל אם מבחינה רפואית היא מסכנת את עצמה בכך שהיא לא מקבלת, אפילו אם זה חמישה אחוז סיכון, אפילו אם זה אחוז אחד סיכון. אז זה שיש לה פחד מפני מזרק.

30:07 דובר 4 לא, לא, לא מזרק, זה הכאבים

30:08 דובר 3 אה לא, לא. הכאבים הללו הם בגלל התכווצות הרחם. תראי, כשאני בודק אישה והיא אומרת לי שיש לה את הכאבים, אני אומר: אני ממש שמח. סימן שהרחם מתכווץ. לא, אם זה מתכווץ ממילא יהיו לה גם כאבים ממילא. כך שרחם מתכווץ, רחם מתכווץ, כואב. עכשיו אני מסכים שיש נשים שיסתדרו בלי זה, עם כאבים בצורה אחרת, אבל להימנע מזה אנחנו מסכנים חלק מהנשים, ואף פעם אני לא יודע אם זה את או את או היא, ואי אפשר לדעת. לכן כאשר יש פרוטוקול בכלל, גם בנושאים אחרים, אני מאוד ממליץ לא להתערב בפרוטוקולים הרפואיים אלא אם כן יש סיבה טובה. יותר מזה, בשבת, בשבת הרבה פעמים אנחנו אומרים לרופא: אדוני הרופא, אין לי חום אז אל תרשום את זה. זה מאוד, מאוד מסוכן לעשות, כיוון שכשאת לבד ואין חום ולא רשמו, זה בסדר. כשיש עוד ארבעים או עשרים או שלושים נשים במחלקה שילדו, ולאחת יש רישום ולאחת אין רישום, זה יכול להביא במצב שלאחר לידה לסכנת חיים. אם חז"ל חייבו את האישה לאכול ביום הכיפורים תוך שלושה ימים למרות שהכול בסדר, אמר לי פעם הרב שלמה זלמן: אנחנו יודעים שהיום לא קורה כלום, אבל לאחת מאלף יקרה; בשביל זה אנחנו נאכיל את כולם. אז לכן גם נכתוב אם יש חום או אין חום, כיוון שזה אחד המדדים החשובים ביותר על האם יש דלקת של הרחם או אין דלקת של הרחם. דלקת של הרחם זה קטלני אם לא נותנים אנטיביוטיקה בזמן. לכן אני אומר את הדברים הללו. צריך להיזהר. אני כרופא יש דברים שאני לא ארשום ואני אדע שאני לא רושם, או אם אני רושם אני ארשום בשינוי. עם הזמן

31:40 דובר 3 דחוף אני ארשום כמו שכתוב בשולחן ערוך מיידית ללא שינוי. אז זה כבר דין ברופא. אבל חולה שאומר לרופא את זה כן ואת זה לא, הוא מסכן לפעמים לא רק אותו, אלא גם את סביבתו. כתוצאה מכך שהדברים במחלקה, שכל כך קשה לשים לב לכל הפרטים ולמנוע טעויות, יכולות לקרות טעויות. הבעיה היא כרגע בעיה חברתית. היום בארץ זה נחשב הגיוני להפיל ולא נחשב הגיוני ללדת ולתת לאימוץ. כלומר זו בעיה חינוכית הסברתית. כשנפתור את הבעיה החינוכית הסברתית הבעיה תיפתר ממילא, ועד שלא נפתור יהיה קשה מאוד להצליח באופן כללי, חוץ ממקרים בודדים. טוב, נמסר לי שאין מקום לשאלות אז כך ש... אני מניח שתהיינה הזדמנויות אחרות, ואם יש שאלות אתם יכולים להפנות את זה או אליי למשרד הבריאות, דוקטור הלפרין, לשכת סגן שר הבריאות, או אל דוקטור שוסהיים בנושא הפלות. אגודת אפרת, רחוב ריינס שש, ירושלים. תודה רבה.

33:01 דובר 5 לא רוצים להפסיק אבל, אה, הזמן קצר. אה, תודה רבה באמת ותשואות חן, וכל הדברים הם עם ההחלטה האחרונה. אז כל הדברים שנאמרו קשורים היו להחלטה האחרונה שארגון שפרה ופועה יעבוד בשיתוף פעולה עם ארגון חיה למנוע הפלות מלאכותיות ולסייע, לתמוך ולעודד את הנשים במצוקתן. נקווה שבאמת תמשכנה ותפעלנה ותצלחנה בזה, אה, כל אחת במקומה. אה, כתוב לנו על המיילדות: "בילדכן את העבריות וראיתן על האבניים". מה זה האבניים? רש"י מביא: מקום מושב הלידה. למה הוא נקרא אבניים? ילקוט שמעוני מביא לנו דבר מאוד מעניין. האבניים הם, אה, כמו בית היוצר. מה בית היוצר? מה היוצר הזה? סדן, אה, ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע, כך היולדת. ירך מכאן וירך מכאן והוולד הקטן באמצע. הוא מביא דעה נוספת. למה אבניים? הוא אומר, "ואית אמרי בשעה שכורעת לילד ירכותיה מצטננות כאבנים." כמו שאנחנו אומרים היום, צינת הלידה. איך לעבור את כל זה ולומר אחר כך בחיוך הייתה זו לידה קלה? על כך מפי הרבנית של כפר חב"ד, סימה אשכנזי, שפועלת ועובדת כחלק מנשי חב"ד הכללי ונשי חב"ד בכפר חב"ד. בבקשה, גברת סימה אשכנזי. לידה קלה.

34:58 דובר 6 שלום לכולן. לידה קלה זאת תפילה, זאת תחינה, זה חלומה של כל אישה. בכתוב ראינו את המושג חיל כיולדה. נאמר בספר תהילים כשמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, הרי כל הגויים שהרעו לישראל, רשעי אומות העולם, תיפול עליהם אימה ופחד. כדי להדגיש לנו עד כמה גדולה תהיה האימה ועד כמה גדולה תהיה החרדה, הרי נאמר בתהילים, "רעדה אחזתם שם חיל כיולדה." זו פסגת העל של החרדה. אין דוגמה ואין משל טובים יותר מאשר נראה בקרוב ממש על כל הגויים, על כל האומות שהצרו והציקו לישראל בכל שנות גלותנו. ועלינו להתמודד. הקדוש ברוך הוא גזר עלינו בעצב תלדי בנים. ידוע לנו הכוונה באותה קללה לצער העיבור, לצער הלידה ולצער גידול בנים. מאוד מעניין שבמצרים מספרת לנו התורה שהדברים היו שונים לחלוטין. במצרים היו יולדות שישה בכרס אחת, היו יולדות שישיות. ואם הזכירו פה תאומים, הרי נתאר לעצמנו מה פירושו של דבר לשאת שישייה וללדת שישייה. הן היו יולדות אותן תחת התפוח, יולדות ללא סיוע, ללא מיילדת. כך מספרות המיילדות לפרעה. כשהוא באמת השיב עליהן מבט וכעס מאוד, הן סיפרו סיפור מאוד מאוד לכאורה פשוט, תמים. "כי חיות הנה, בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו." הן בכלל לא זקוקות למיילדות. הן משולות לחיות השדה. הן יולדות ללא כל סיוע. והרבי שליט"א מס-- מה חשה בעצם כל אחת מאיתנו? מה חש פרעה באותם רגעים? אז בוודאי, אם לא שקר, אבל לפחות גוזמה בוודאי. ותיכף תבוא אליהן המיילדת וילדו. איך אפשר? הרבי שליט"א אומר שזו לא הייתה גוזמה. זה לא היה שקר. משום שהרבי מביא בארמית, מובא מן הכתובים, מציאות שאפשר לוודא אותה, אין טעם לשקר בה. הרי יכול היה פרעה לומר: ניחא, אל תהרגו

38:16 דובר 6 אחד הילדים, תנו ליולדת שהיא בסמוך ללידה ללדת, אני אבוא ואבחן. לא היה קל לו-- לא היה קשה לו לוודא את האמת. אם כן, ברגע שהן אמרו "כי חיות הנה", הן יולדות ללא סיוע, הן אמרו את האמת לאמיתה. כי מוזר לנו. הסברנו את הגזרה, הסברנו את החיל כיולדה, שאת הכתוב עצמו מעיד על כך שהוא סב-- שהוא סביר ולגיטימי. ומאידך גיסא, מה בעצם-- איך קרה הנס הזה? והסיבה הפשוטה ביותר, ואני רוצה להביא את הדברים ממש מן הכתוב כדי שנראה אותם כמו שהם. מכאן לנשים צדקניות... עכשיו הכתוב מדבר בקשר למצרים, לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חווה. זה במסכת סוטה. אותן נשים צדקניות במצרים לא היו בפיתקה של חווה. אותה גזירה של "בעצב" שכוללת את צער ההיריון, צער הלידה, צער הגידול, הן לא היו כלולות באותה גזירה. מדוע? ואולי נלמד גם אנחנו את הלקח המתאים וגם אנחנו נוכל להתפלל ולהתחנן ולזכות בלידה קלה. אם כן, הגמרא מספרת שצניעותן של נשות ישראל במצרים הייתה כל כך רבה. אנחנו יודעות שהרי לא שינו ארבעה דברים. לא שינו את שמם היהודי, לא שינו את שפתם היהודית, לא שינו את הלבוש היהודי ולא שינו את הדת. הדת הכוונה היא אמונה והמנהגים, זה הרבי מוסיף בהגדה של פסח. אם כן, כן, ברגע שנשות ישראל במצרים היו כל כך צנועות והשפיעו גם על הגברים, השפיעו גם על העם בצניעות הזו שלהן, הרי באמת לא היו בפיתקה של-של חווה. וזו הדרך האחת שהתורה הקדושה מציעה לכל אחת שיש לה תפילה ויש לה תחינה ויש לה חלום, אין זה שתדע גם מהו האמצעי. ואולי כמאמר מוסגר נשמע שהתורה מספרת בכלל בקשר לנושא הזה של צניעות.

40:52 דובר 6 על ישועה והצלה, אפילו חס ושלום, אם נגזר כבר על האדם, ולכאורה אם נגזר הרי אין לשנות, אפילו אם נגזר אפשר לשנות על ידי צניעות. חז"ל מספרים על שאול המלך, שהרי היה למעשה על פי דין בן מוות. שאול היה רודף. הוא רדף אחרי דוד להורגו, והבא להורגך השכם להורגו. זאת מצווה מפורשת. ואומר הכתוב: בן מוות אתה, אבל צניעות שהייתה בך היא שהצילה אותך. הכתוב מספר על שאול שהיה מאוד, מאוד צנוע. דווקא בהיותו בד' אמותיו, ולכאורה אנחנו רגילים על מצווה של אישה ולא כל כך על מצווה של גבר. אבל מצוות צניעות חלה על כולם וביתר שאת וביתר עוז על נשים. אם כן, שאול כשהיה בד' אמותיו, התורה אומרת אפילו במקומות נסתרים, אפילו באותם מקומות טמאים שאין בהם מזוזה, הצטיין בצניעותו הרבה ומשום כך, על אף שהגיע לו בגלל מעשיו מוות, הרי צניעות שהייתה בך היא שהצילה אותך. ועוד אומר הכתוב שמי שצנוע הרי ניצול מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקים. ניצול מהם. הרי אינם יכולים להזיק ליהודי שצלם אלוקים על פניו. מתי עלולים חס ושלום מזיקים להזיק? הכל בא עם כתובת. הם עלולים להזיק כשחס ושלום נגזר. הם רק שליחים. הם אינם יכולים להחליט לבוא חס ושלום להרע ליהודי, אלא אם כן נדמה להם כבהמה. כשצלם אלוקים על פניו הם אינם יכולים להזיק לו. אם כן, אם אפילו חס ושלום נגזר על האדם, אבל הוא צנוע, הרי ביכולתו לשנות, הוא ניצול מן המזיקים, מן הנחשים, מן העקרבים ומן המזיקים. וביתר שאת וביתר עוז אנחנו רואים באמת בקשר ללידה עד כמה אפשר להינצל מכל אותם קשיי לידה. אם כן, למעשה נשאלת השאלה לשם מה היו זקוקים

43:24 דובר 6 במצרים בכלל למיילדות? אם כל אחת ילדה והסתדרה בכוחות עצמה, לשם מה היה צריך את הסיוע? ואיך הספיקו בכלל שתיים עם העם, וירבו העם ויעצמו וירב העם כן במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם. מה יכלו ארבע ידיים להספיק ולעשות? ואם באמת לא הייתה עבודה לפניהן, לשם מה היו זקוקות לשכר רב כל כך? מהי הצדקה לשכר הזה שהן בסופו של דבר קיבלו מהקדוש ברוך הוא? וייטב אלוקים למיילדות. אם כן, סך הכל, כשמתחשב בעובדה שמרים הייתה ילדה בת חמש, האם ילדה בת חמש בכלל ביכולתה לסייע ליולדת? הסך הכל הוא שהשליחות שלהן הייתה להרגיע את היולדות, לפעות עליהן, לפעות אל העובר, לצחוק אליו, להרגיע אותו ולהרגיע את היולדות. לא יותר מזה. הן לא, שפרה ופועה לא סייעו ב... ללידה כפי שאנחנו היום רואות את תפקידה של מיילדת. והרי מעלים על נס מי שמרגיע יולדת, עד כמה רב שכרו. עד כדי כך חשובה הרגיעה הנפשית של היולדת. אנחנו רואים בהלכות שבת. נשאלת שאלה: יולדת שצריכה לנסוע לבית יולדות מסוים והגיעה השבת. הרי למעשה היא חייבת לנסוע לבית היולדות הקרוב ביותר בגלל חילול שבת. אבל אם אומרת היולדת: אני הרבה יותר רגועה בבית יולדות מסוים אחר, עם רופא מסוים, עם רופאה מסוימת שהתכוונתי בעצם ללדת בעזרתם, והנה נפלה הלידה בשבת, אבל אני לא אהיה רגועה אם אסע לבית היולדות הזה הקרוב שלא בו התכוונתי ללדת. מוטל על פי דין להסיע אותה לבית היולדות המרוחק יותר, כי הרגיעה הנפשית שלה בזמן הלידה חשובה מאוד מאוד, לא פחות...

00:08 דובר 1 נגיע לאמתים. שלום, אני מקווה לעשות את זה בקול. לעלות? טוב, אז להימנע מהבא להצטרף לי. הרבנית אשכנזי דיברה. הייתי בין אלה ש... במקום. עבור דור זה לא היה דבר חדש ו... כך יותר מאשר על ידי אני נהנית. להיות נוכחת כאשר לעם ישראל. נשים רבות באמת מתקו... מהאישור הזה. מדוע ואיך? רק לא ידענו. לא, לא ידעתי את התשובה. הגעתי לכמה מסקנות. פשוט להתחלק איתכם. האמת. בטבע הדברים. העובר. העובר והיא. היא קשורה עמו לא רק רגשית. היא מציירת אותה, אותו בדמיונה. לכל טוב. כל היום חושבת רק על זה. ולעיתים קרובות אנחנו רואים. כבר בשלבים הכי הכי ראשוניים... היא בהריון, כי יש בה... היא מופנמת, היא לא איתנו. בעולם אחר. כל העולם מסביבה כאילו לא... עם היצור הזעיר הזה. לעיתים הבעל מרגיש כאילו... אותה. הוא לא מבין אותה. היא... יש בה קדושה מיוחדת. הלידה. בהתחלת התהליך, האישה עדיין... חלק ברגשותיה עם בעלה. נוכחותו מרגיעה אותה והיא אכן באמת ב... כאבים של הצירים היא עדיין בבית. עליה לשכב והכאבים מתגברים. כמו בהתחלת הריון, היא ופרי בטנה... היא נמצאת מעל הארציות של יום יום. היא נמצאת כמו בבלון המרחף קצת מעל... היא בתפילה מתמדת, בקשר ישיר עם הקדוש ברוך הוא. והמיילדות, אז עליה... כדי שאלה יכולים לעזור לך. לכן, גם אם היא מלבה... עונים, תדע שאל לדבר... לא על הבית, לא... בית ובטח לא על מתכון חדש. קראתי פעם בשם... יולדת קוראת ללדת, שורה שם קדושה. כך בצאת הוולד לאוויר, ללקט את השכינה והקדושה והקדושה. הטומאה, וזה מה שמוסבר בפרשת... למעשה הבעל לא יכול להרגיש במצב. הוא רק רואה שאשתו סובלת. הוא מרגיש בחוסר אונים. קשה לו. קשה לו

04:41 דובר 1 מאוד. אז אני יכולה להגיד לכם ממש מניסיון רב. הוא מחוץ לחדר לידה והוא יכול... זה. נמצאת בעבודה, בעבודה שבקדושה ואין רואה מצב אחר. הוא רואה מצב אחר לגמרי. הוא רואה... אין הרבה צניעות בחדר לידה. אנשים באים או שלא נכנסים, אבל הם עוברים שם. יכול להיות פקידים וטכנאים ו... והבעל מרגיש. אין ביכולתו להגיב. איפה הצניעות? היכן...? כאן סך הכל אשתו מספר בבדיחות של הצוות. הבעל מרגיש גם קירוב. ככה הוא מרגיש. באותו זמן הוא מרגיש גם ריחוק וגם קירוב. כמה טוב. שרה בדיוק... בתור מצב חדש לטובת בעלה. ואגב, כשעברתי את הקורס הכנה הזה, העלנו כמה דברים, אז הוא אמר לא הייתי, אמ, לידה. זה אמר רופא גינקולוג. אפשר להגיד את זה כמו שאומרים באנגלית, to be, פשוט להיות. להיות שמה עם האישה ולהסתכל על האינפוזיה. לראות אם אין חריגים ואז לקרוא. אפשר לעשות מסאז' עם בגד. מאוד מרגיע להרטיב את השפתיים. יחד איתה אם אכן היא למדה. גם המיילדת, כשהייתי מלווה במיילדת, ביולדת, אז היה באמת אישה. זו לא הייתה לידה ראשונה ולא לידה שנייה, כי כל הזמן נרדמה. זו הייתה לידה מאוד מאוד קשה וכולה עם תרופות וכל הזמן נרדמה ואחרי שתי דקות פתחה את העיניים. אני עדיין נמצאת. כן, אני עדיין נמצאת, וככה עברתי לילה שלם. היא בוודאי לא זוכרת את זה. היא הייתה כולה מטושטשת, נרדמה, פתחה את העיניים לראות אם אני נמצאת. אני חושבת שזה תפקיד מאוד מאוד חשוב. יש עוד נקודה. בלידות חוזרות קורה שלעיתים האישה מרגישה שהיא פרימיטיבית. כל שנה היא יולדת והצוות הרפואי נותן לה ככה להרגיש קצת לעג, קצת זלזול. אתן הדתיות. וכאן המלווה בהחלט יכולה לעזור,

08:24 דובר 1 כי לה יש זמן לדבר עם המיילדת וההתנהגות שלה יכולה להשפיע, ובהחלט משפיעה, כדי שהיא יכולה להעביר על הצוות הרפואי שהיולדת באמת מעוניינת בילד הזה ושזה לא תוצאה של פרימיטיביות, אלא רצון עז להביא לעוד נשמה יהודית לעולם. אמרו רבותינו שיש לחיות עם פרשת השבוע, ובפרשה זו מסופר על חלוקת הארץ לשבטים. אמנם אנחנו עדיין לא הגענו לשוב שיהיה חלוקה למצב הזה, אך הארץ חלוקה היום להרבה מרכזי חב"ד קטנים ולא כל כך קטנים, והשעה... וההשפעה החב"דית מורגשת בכל בתי הרפואה. ובסוף הפרשה כתוב "אנחנו נעבור חלוצים לפני השם", ואני חושבת שעלינו גם בשטח הזה להיות לסמל ושנראה את זה כסיוע ליולדת, כפריצת דרך להיות חלוצים לפני השם. עזרה ליולדת מצד אחד, וגם בהשפעה חיובית יהודית על הצוות הרפואי. ומי ייתן שבקרוב יזמינו אותי כל אלה שעד היום לא זכו, שאוכל לעזור להם בשעת לידתם. תודה רבה ויישר כוח מזווית אחרת. לסיום, אה, בהמשך לדברים ששמענו מהרבנית אשכנזי, מסיים שם, אה, באותה שיחה הרבי בדבר נפלא. הרבי שואל כיצד ייתכן ששתי נשים תסייענה לכל כך הרבה נשים, ובלי עין הרע עם כל כך הרבה לידות, ואפילו אם נאמר שהיה זה סיוע רק פסיכולוגי כפי שהוזכר, גם אז לא מספיק שתי נשים. ואז ציין הרבי דבר אחד. אני מוכרחה לקרוא את זה. "בהכרח לומר שלא היו על דרך הרגיל, כי אם נשים צדקניות באופן מיוחד, שכן כאשר ידעו נשות ישראל שיש נשים מיוחדות כאלו, די היה בשתי מיילדות כדי להרגיע את רוחן." בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ובזכות אותן נשים צדקניות נגאל, ואין לנו אלא לבקש מנשות שפרה ופועה, מהנשות שפרה ופועה שהתאגדו עכשיו כאיגוד, ארגון ארצי, שלפני כל

11:30 דובר 1 פעולה, ולפני כל תוספת חסד וצדקה שהן עושות, תשפוך נא תפילה לפני אל מלא רחמים ותבקש נא ושווהא בצדקה. בזכות הצדקה שהן עושות במחשבה, בדיבור ובמעשה, שיביא הקדוש ברוך הוא את הצדקה מלמעלה, שיביא הקדוש ברוך הוא את הצדקה הגדולה ביותר, את החסד הגדול ביותר לעם ישראל, את גאולת משיח צדקנו תכף ומיד ממש. בזכותן נגאלנו ובזכותן נגאל. אה, רק הודעות קטנות. יש כאן ספרים למכירה, "ישר מן הלב", בסוד הנשיות, על הנקה וכולי. שבע עשרה ש"ח, ובמרוכז, מי שמעוניין, חמש עשרה ש"ח. שיר המעלות מצוי גם כן, שלושה ש"ח, מתנה ליולדת, אפשר להזמין. שולחן תצוגה, יש לכן כאן שי ליולדת, קנאת סופרים, הרבה חוכמה. יש כאן גם, אה, רעיון נוסף של חבילת ערכה. דבר מעניין שיש בה הכל לבן או לבת. אם הבעל ממהר, והנה הוא צריך להביא לאשתו דברים לצאת והוא לא יודע מה, יש לו חבילה מוכנה. יש שם חליפה, גופיות, בקבוק, סינור, מוצץ, שמיכה, משחה, חיתולים, טיטולים, הכל, אחד לבן אחד לבת. מי שרוצה יכול להשאיל ומי שרוצה יכול למכור את זה אחר-- לקנות את זה אחר כך במחיר, אה, מוזל מאוד. אפשר לראות ולהתקנות ולעשות. אה, סניף קריית מלאכי מוכר קופות צדקה דקורטיביות, שלושה ש"ח. אה, יש שלושה ש"ח כל קופה, אפשר לראות את זה בכניסה. יש שם גם טפסים למכירה. אה, גמ"ח לשמלות הריון על שם חברתנו ברכה הלפרין, נשמתה עדן, אפשר לקבל אצל הגברת נעמי ריסקין. אה, מי שעדיין לא שילמה יכולה לשלם ומי שצריכה לקבל עודף אצל הגברת דליה. הודעות נוספות, ארוחה כמובן בעזרת השם עוד מעט. איך? ואחר כך ניפגש בעזרת השם כאן עם תוכנית חדשה מגוונת. אה, יש שם כריכים

14:01 דובר 1 מסניף ראשון. לא יודעת בדיוק מה. נבוא, נראה. שיר המעלות למכירה. טוב, כל טוב, בתיאבון. החלק של הסימפוזיון שבו נציגות מכל ה..., מחלק מרכזי של הסניפים יספרו לנו הלכה למעשה על העבודה הנפלאה שהן עושות. אה, אנחנו נמצאות עכשיו בתקופה של שלושת השבועות. נמצאות בתקופה של שלושת השבועות, בתקופה שאנחנו כל כך מצפות ומייחלות לביאת המשיח ולביאת בית המקדש. ידוע שהיה הבדל בין בית מקדש ראשון לבין בית מקדש שני, ובוודאי יהיה הבדל לבית המקדש השלישי שייבנה. וכדי להבין את ההבדלים יש משל חסידי על כמה סוגי תלמידים. ישנו תלמיד שהוא תלמיד מצטיין, קולט בשלמות את כל דברי רבו. התלמיד הזה יכול לחזור מילה במילה על מה שלמד וקלט מרבו, אבל חיסרון אחד יש לו. אין בכוחו לחדש בעצמו. אם הוא ייתקל באיזושהי סוגיה חדשה, יהיה לו קשה מאוד לפתור אותה ולפצח אותה לבד, משום שכל מעלתו היא בכך שהוא בור סוד שאינו מאבד טיפה, מקבל וזהו. ישנו תלמיד אחר, אולי נמוך בדרגתו מהראשון, בכך שהוא אמנם הבין, קלט, אבל לא כל כך בשלמות את דברי רבו. אבל מעלתו על הראשון היא שהוא מסוגל להתמודד עם סוגיה חדשה שייתקל בה. אולי לא ברמה של, של רבו, לא ברמה של רבו, אבל בכל זאת יהיה מסוגל להתמודד. בבית המקדש הראשון, אנחנו יודעים, שהיה אור אלוקי נפלא שהגיע בבחינת מלמעלה למטה. היה בו ארון. הייתה אש תמיד שירדה מן השמיים. היו אורים ותומים וכולי, כפי שידוע. האור הזה אבל היה כל כך נעלה שלא היה מחובר בשלמות עם העולם הזה, ומשום כך בית המקדש הזה לא החזיק לעד ונחרב. בית המקדש השני בדוגמת התלמיד השני. חסרו בו חמישה דברים. לא היה בו

17:12 דובר 1 ארון. לא היה בו אורים ותומים, לא ירדה אש מן השמיים ועוד. אבל, וגם האור האלוקי לא היה ברמה כל כך גבוהה, אבל היה בו היתרון של מלמטה למעלה מבחינה זו שנבנה אפילו מתוך רצונו של גוי. כורש התעורר לבנות את בית המקדש, אבל מאחר שלא היה בו האור האלוקי הנעלה, הוא גם לא החזיק מעמד ונחרב. בית המקדש השלישי הוא יהיה בבחינת סוג של תלמיד שלישי, תלמיד שלישי שגם הצליח לקלוט בשלמות את דברי רבו, ומצד שני, כאשר עומד וצריך לחדש, יכול לעשות זאת ברמה של רבו. בית המקדש השלישי הוא יהיה כזה שיהיה אור נעלה ונפלא מלמעלה, אבל יהיה בהחלט מאוד, מאוד מקושר בעולם הזה, ולכן הוא גם יהיה נצחי. בהשוואה לבית המקדש אפשר גם להשוות את עבודת הקודש של נשות שפרה ופועה. אפשר לומר כל הנשים שנמצאות כאן. שפרה ופועה, הלא הן יוכבד ומרים, נשים צדקניות שהיו במצרים. ואותן נשים הביאו הצלה, הצלה בפועל לילדי ישראל לאחר גזרתו האיומה, כפי שכבר דובר כאן בהרצאה היום, של פרעה האכזר. אבל הם לא הביאו רק הצלה גשמית, הם הביאו גם אור רוחני. וזה כפי שהרבי באחת השיחות מפרש ואומר, "ותחיין את הילדים", את, את הבנות. מסופר שהם החיו אותם באור יהודי, נתנו להם חינוך יהודי אמיתי. אין ספק שלנו ולכל, כל אלה שיושבות כאן, הנשים שפעילות בשפרה ופועה, שפרה ופועה הן בהחלט הראשונות. הן בהחלט דוגמה בשבילנו. אבל היום בזמננו מה שהיה אצל פרעה בבחינת גזירה, אצלנו זוהי תרבות. לא להביא עוד ילד לעולם, זוהי קדמה. להפיל חס ושלום ילד זה בהחלט דבר מאוד מקובל ולא נראה כגזירה. ואז העבודה של שפרה ופועה כיום היא שבעתיים קשה, ובכל זאת הן

19:52 דובר 1 עומדות במשימה ובכל זאת הן מצליחות ופועלות גדולות ונצורות. ובהחלט האור הזה, הנפלא, שהוא אור נעלה והוא מחובר היטב היטב בעולם הזה. בהחלט הוא אור שגם יביא בעזרת השם לביאת המשיח ולבניין בית השלישי, שיהיה בניין עדי עד. ועל כך באמת נאמר נחמו נחמו עמי, נחמה בכפליים. כאן יושבות נשים נכבדות ביותר, פעילות שעושות את עבודתן ממש באמונה ובלב שלם. ונציג אולי אחת לאחת. יש לנו את הנציגה מצפת, גברת רחל לנדל, שבוודאי מוכרת לרובכן. מורה ופעילה ומה שאני אומר אני רק אוריד. אה, יש לנו כאן מראשון לציון את גברת רותי קמינקר, שאומרים שאצלה בבית זה מעין לשכת סעד, פעילה מאוד. יש לנו כאן את הנציגה מאילת, את גברת פייגי גליקנשטיין, שבין המייסדות של שפרה ופועה באילת והפעילה המרכזית שם. יש לנו מנחלת הר חב"ד נציגה, את גברת רבקה כהן, פעילה שיוצאת הרבה מאוד לביקורי בית ושוב עושה גדולות ונצורות. לאחריה יושבת הגברת יהודית גרפי, שהיא בשבילנו דמות נפלאה, רוקחת בנחלת הר חב"ד, ש... היא רוקחת הרבה מאוד דברים נוספים והרבה מאוד פעילות מאחורי עבודת הרוקחות שלה לקירוב יהודיות לאביהן שבשמיים, ובמיוחד נשמע אותה בנושא של ארגון חיה. כמה שהיא מצליחה אה להציל אה נפשות יהודיות. ואחרונה חביבה שנטלה חלק מאוד גדול בכל ארגון הסימפוזיון הזה, גברת חנה אברמוביץ' מהקריות, ששוב הנושא הזה של שפרה ופועה בידיים שלה. יש לה בכלל עבר יפה וגדול ובהחלט נוכל הרבה מאוד לשמוע ממנה. אנחנו נעבור לסדרת השאלות. ובאמת השאלה הראשונה שהייתי רוצה להציג לכל אחת מהחברות כאן, כיצד הוקם הארגון במקומך וכיצד גדל והתפתח? גברת רחל לנדל. אה, חנה, בסדר חנה, את הרי לא מפחדת.

22:40 דובר 2 אני חושבת שמתאים מאוד דווקא שאני אפתח, כי הארגון בקריית אתא הוקם בבית של שושנה רוטנברג, המארגנת של הכנס היום. שושנה הראשונה שהגיעה והחזירה אותי בתשובה. אז אחרי שהיא גם הביאה אותי מתחת לחופה ושלחה אותי צפונה, היה רק צפוי שנקים דור שני של שפרה ופועה בקריית אתא.

23:08 דובר 1 אז אולי באמת תספרי לנו כיצד הוקם הארגון? שכחת.

23:11 דובר 2 טוב, גם זה. אה, שמענו על יולדת ומה שהיה לנו כסף זה לקנות סבון. אז הבאנו לה סבון והיא כבר סיפרה לכולם שהגיעו אליה מהארגון. אז אחר כך כבר לא הייתה בעיה לעשות ערב כי כבר נתנו משהו. אז עשינו ערב ואספנו כסף. בקריית אתא יש מיזוג נפלא של כולם מכל הזרמים, מכל הדרגות, הדתיות השונות והלא דתיות, לא משנה. בכל אופן, כולם פתחו את הכיסים ואת הלבבות והייתה לנו התחלה. כל הפעילות ההתחלתית הייתה בהתנדבות ולאט לאט הכספים התחילו לכסות גם עזרה מקצועית, וככל שהדבר פרסם את עצמו יכולנו לאפשר לנו יותר ויותר מקצועניות עד שהגענו אל היום.

24:09 דובר 1 תודה. רבקה כהן בבקשה.

24:12 דובר 11 כשהרבי יצא בקריאה לפני ארבע עשרה שנה, אז מיד הוקם הארגון בלי שום הכנות, ובהתחלה נתנו רק חיתולי בד ושאל לתינוק. אבל במשך הזמן השתכללנו, עברנו לחיתולים חד־פעמיים וגם עזרה מעשית ליולדת. בדרך כלל היולדות אצלנו, ההורים של היולדות גרים רחוק, אז לכן באמת היולדות שלנו זקוקות להרבה עזרה ואפילו צריכים להכין שלום זכר וברית ומה שצריך אנחנו נותנים, שמלות טפיות וכולי. זה דברים רגילים שאנחנו נותנים לתוך השכונה. אבל מה שמאוד מאוד חשוב אצלנו ועל מה שאנחנו שמים את הדגש זה מחוץ לשכונה, מחוץ לנחלת חב"ד. זה ביקורי בית שאנחנו הולכים הרבה וזה באמת, זה קביעות אצלנו. זוגות זוגות יוצאים בערב, יכולים לבוא לנחלה בשעה שמונה, שמונה וחצי נשים יוצאות מהשכונה והולכות לקריית מלאכי. יש לנו קשר גדול ומאוד חזק עם הנשים מחוץ לקריית מלאכי והולכים לכל מיני בתים, פותחים את הדלת ואומרים להם מזל טוב, אנחנו מחב"ד. הם מאוד מאוד מאוד שמחים. הם מאוד מאוד מאושרים. מי כמונו יוכל להעריך תינוק שבא לעולם, לא האחות בטיפת חלב ולא הרופא ולא אף אחד יודע להעריך שנשמה גדולה ירדה לו, נשמה יהודייה עוד אחת יורדת לעולם. ובאמת עם הביקורי בית האלה שאנחנו עושים הרבה הרבה צברנו כבר אני לא יודעת כמה ביקורי בית מחוץ לשכונה, אנחנו פותחים את הלבבות. אחרי זה יש הכשרת מטבחים. אז באמת מהבית של דבורה לרר, שהיא יושבת ראש שלנו, הוקם מתחם מיוחד שאנחנו פשוט צריכים ללכת אחר כך להכשיר מטבחים. כבר בשבוע הבא אני צריכה ללמד אחת איך לשמור על כשרות. אחרי שאני מלמדת אותה אחר כך באים ומכשירים להם את המטבח. אחר כך גם היא רוצה חוגים, אז פותחים חוגים בבית של היולדת.

26:04 דובר 11 ככה לאט לאט, ממש איך אומרים, מצווה גוררת מצווה, ואנשים ממש ממש נהנות מזה ומוסרות לשכנות. אנחנו באים וממשיכים, ואני חושבת העניין הזה של שפרה ופועה, הביקורים האלו ממש מדליקים אור גדול בתוך קריית מלאכי. אנחנו באים לבתים כאלו שלא תדעו, שלא תדעו איזה בתים לפעמים אנחנו נכנסים. אני לא אשכח. לפעמים זה ממש עובדת סוציאלית אפילו מבקשת מאיתנו להגיע. בית, הגענו, גם אני הייתי אז אחרי לידה וכבר הייתי שישה שבועות אחרי לידה. בית, לא היה כלום בבית, לא כיסא ולא שולחן. מטבח ריק. אין כלום בבית. תינוקת הגיעה. אין אפילו אבא בבית. האבא הוא הולך מבית חולים ל-ל-לבית הסוהר, איך? לבית הסוהר, משם לשם הוא רץ ממש, והוא אפילו לא יודע שיש לו תינוקת חדשה וחמודה בבית, ולתינוקת לא הייתה אפילו מיטה. כלום. היא הייתה ככה, שכבה לרוחב על הספה ועוד שני ילדים בבית. פשוט פחדנו. היה כבר עשר בלילה, לא יכולנו לצאת מהבית. אבל איך באמצע הלילה תביאי מיטה לתינוקת? ואי אפשר להשאיר כזאת תינוקת חמודה על קצה המיטה. היא יכולה ליפול. האחים יכולים ממש להפיל אותה. אז חזרנו, נכנסנו לאוטו, ואי אפשר ללכת לישון וחס ושלום יקרה משהו לתינוקת הזאת באמצע הלילה. אי אפשר. אז בעשר וחצי, אחת עשרה, הלכנו. יש לנו ברוך השם היום מחסן. הקרצנו איזה מיטה, מהר ניגבנו והבאנו לא רק מיטה. בטח, בבית הזה לקחנו איזה רכב גרוזיני והבאנו את המיטה הזאת, וכבר כריות וחיתולים ומהר כמה בגדים, והיה לנו קשר עם המשפחה הזאת שנים, שכל חודש היינו מביאים להם קופת מזון, אוכל, והיינו מוסיפים דגים ובשר. ממש קשר עם המשפחה, אחיות, משפחה ממש אומללה ומסכנה. זה אחד מהסיפורים ויש הרבה, הרבה

27:53 דובר 11 סיפורים שאין-

27:54 דובר 12 אנחנו נשמע בהמשך. פייגי, בבקשה.

27:59 דובר 13 טוב, אנחנו פתחנו את הארגון שלנו בפועל לפני שמונה שנים. בעצם היינו אז רק שתי משפחות, אנחנו ומשפחת הרב הכט. אנחנו ערכנו מסיבת פורים גדולה וביקשנו מהאנשים עצמם להביא פריט למכירה פומבית. הנשים הביאו מתנות מאוד יפות למכירה והן בעצמן קנו את המתנות, וככה מההכנסות של אותו ערב, נשות חב"ד, אה, סליחה, ארגון "שפרה ופועה" יצא לדרך. רציתי להראות בקצרה את ההתקדמות של הארגון שלנו. בהתחלה הדפסנו כרטיס ברכה כזה שכלל ברכה והנהגות שראוי לנהוג בהם, ובתוספת, אה, שיר המעלות ועוד שיר, שאני לא מפרטת כרטיס כרגע. אה, הגענו למשפחות, עשרות משפחות הקרובות ביותר. אה, אחר כך כדי להגדיל את מספר האנשים ולהרחיב את הפעילות, ערכנו רישום נוכחות במסיבות שאנחנו עושים, וזה מסיבות בדרך כלל מאוד גדולות של מאות נשים. עשינו, אה, רישום של נוכחות וכל השמות כמובן נרשמו לפנקס מסוים ובהמשך שמרנו איתם על קשר, קשר קבוע. וכמובן כאשר הם ילדו כבר הגענו אליהם לביקורי בית. כך מספר הנשים שאנחנו מגיעות אליהן הוא רב יותר. אמ, לפני שלוש שנים החלטנו להרחיב את הפעילות ואז לעילוי נשמת הרבנית הדפסנו טופס חדש שהוא שונה קצת בתוכן ושלחנו אותו נוסף לביקורי בית, כמו שאמרתי קודם, לכל יולדת בעיר. כל יולדת מקבלת כרטיס ברכה עם שיר המעלות הביתה. לאחרונה הח-הח-החלטנו להוסיף עוד משהו ושינינו קצת את הכרטיס. אולי זה לא כל כך חשוב נראה לכם, אבל, אה, בתוכן הוספנו שם את מודה אני וקריאת שמע, מפורט בדיוק, וגם, אה, כמה עצות מעשיות בנושא החינוך ובנושא של גידול הילודה ועידוד הילודה. גם הכרטיס הזה עם שיר המעלות היום מקבלים כל הנשים היולדות בדואר. אמ, נוסף לכך, אה, ראוי לציין שאנחנו היום מגיעות, כמו

30:16 דובר 13 שאמרת, למספר די גדול של נשים וה-ה-הנשים ש-נשות חב"ד שמכירות, אה, את הנשים מגיעות אליהן לביקורי בית. אמ, ואצלנו העיקר הוא כמובן שיחה וה-השי שלנו הוא מצומצם ביותר. אנחנו נדבר על זה אחר כך.

30:34 דובר 14 תודה. בבקשה נציגת ראשון, רותי.

30:38 דובר 15 טוב, אני, קודם כול אני קיבלתי בטלפון מסר דקה ורבע וחצי על השעון, אז אני מאוד השתדלתי לקצר.

30:45 דובר 14 מאה אחוז.

30:45 דובר 15 אז אני אגש לעניין.

30:46 דובר 14 אני גם אודה לך.

30:49 דובר 15 לפני עשר שנים, אמ, יושבת ראש הארגון שלנו, שזאת אסתר הורביץ, שילדה ואז היא קיבלה מכפר חב"ד חיתולים, חיתולי בד. היא מאוד, מאוד, כך היא מספרת, שהיא מאוד, מאוד התרגשה. זה מאוד השפיע עליה לטובה והיא הזמינה עוד שתי נשים. אחר כך הצטרפה אליה שושנה סלומון ולאט לאט עריסות, מה שצריך. לאט לאט כל אחת הוסיפה. היה, היה, זה לא דוגמה להגיד, מאוד, מאוד קשה. אנחנו מאוד מפוזרות. אנחנו לא נמצאות כמו כפר חב"ד כולם, כל אחת בקצה אחר, הרבה הרבה מקורבות. אבל כל התחלה קשה, אחר כך הרבה יותר קל. תסי-- בהמשך אני אספר בשאלות הבאות.

31:29 דובר 14 תודה. ורחל אנדל, בבקשה. מתי, איך ונו-- כיצד נוצר אצלכם הארגון?

31:36 דובר 16 אה, האמת שזה היה צורך השעה פשוט. כש, אה, התרחבנו, בעצם התחלנו לעזור ליולדות מאז שהגענו לצפת לפני שמונה עשרה שנה, וכשהוקם הארגון בכפר חב"ד לפני ארבע עשרה שנה הקמנו אותו יותר ממוסד. אה, הגברת שרה לבנוני עוד הייתה איתנו ואולי אצלנו בצפת היה משהו שונה. רצינו להביא חיתולים ליולדת, אבל לא הייתה חברה כזאת. אז יזמנו. ביקשנו מאחד האנשים בצפת שכדאי לו לפרנסתו להקים, אה, חברה לחיתולים, והוא עשה את זה והוא ניסה כמה שנים וזה היה לנו לעזר. זה היה עם מתנות וזה היה פשוט בשביל נשים שלנו מהקריה שהתרחבה. במשך הזמן יצאנו גם לצפת ובאמת ה-העזרה לנשים בצפת, זאת אומרת בכלל, כשמגיעים אל היולדת לתת לה משהו קטן זה זמן מאוד מאוד טוב להשפיע עליה על טהרת המשפחה ובכלל זה היה, זה גם כן, אה, היה לנו, השגנו את הרשימות מבית רפואה וככה הרחבנו את הארגון. באופן מיוחד הארגון כרגע פעיל בקריית חב"ד שכבר מונה כמאתיים משפחות וברוך השם הוא הולך ומתפתח.

32:48 דובר 17 יפה. אולי רחל באמת ענית כבר על שאלה שנייה גם: כיצד מתקבל מידע על יולדת? יש לנו ארגון ועכשיו איך מגיעים אל היולדת?

32:56 דובר 16 בקריית חב"ד בצפת זה יותר קל מאשר במקומות האחרים, כיוון שאנחנו בעצם מרוכזים במקום אחד. אבל כמו ששמענו היום בכל החלק הראשון של יום העיון שלנו, גם אצלנו פעילה מאוד העזרה ליולדת בשעת הלידה. איתנו נמצאת עכשיו הגברת בריני פופק, שהיא לא רצתה לעלות לפה ואני השופר שלהם. היא מקבלת טלפון מהיולדת שצריכה ללדת, אז היא יודעת כי היא יולדת, ובדרך כלל זה המידע הראשון מהיולדות. יש לנו ארבע נשים שיוצאות עם היולדת לעזור לה ללידה.

33:34 דובר 17 זה בשכונה, אומרת.

33:35 דובר 16 זה בשכונה, וגם אם היא לא לקחה עזרה ללידה, אז הבעל בדרך כלל מגיע אל הרבנית פרידסקי לבקש אוכל ליולדת שלו. אז ככה שזה מגיע מיד. בסביבה בצפת היה לנו קצת קשה להשיג את הכתובות. הלכנו פשוט למחלקת יולדות, ביקשנו מהמנהלת ומהמנהל של בית הרפואה שייתנו לנו את הרשימה כי אנחנו לא רוצים לעשות שום דבר רע, רק להגיע ליולדות לביקור בית, וקיבלנו את הרשימות ולפי הרשימות האלה הלכנו.

34:08 דובר 17 תודה. בבקשה, רותי.

34:11 דובר 18 המידע מתקבל בדרך בין הנשים, זה אחת מהשנייה. אנחנו מקבלות מאם וילד. יש לנו תחנה אחת שנותנת, וגם יש מקרים שמשרד הרווחה בעירייה, מקרים חריגים, אנחנו מקבלות מהם מידע לעזור להם.

34:26 דובר 17 תודה. בבקשה, פגי. איך אתם מקבלים מידע על יולדת חדשה?

34:31 דובר 3 אין בעיה עם מחלקת יולדות. כל שבוע אנחנו מקבלים את כל הרשימה של היולדות באופן קבוע בלי שום בעיות, ברוך השם.

34:39 דובר 17 תודה. נחלת הר חב"ד.

34:41 דובר 4 אצלנו בשכונה הבעל מתקשר או שכנה מודיעה, ואם אנחנו רואים שאף אחד לא הודיע אז היושבת ראש לבד מרימה טלפון, ואם היא לא רוצה משכנעת אותה: תקבלי איזו עזרה, אם לא זה, זה. מציעה לה כל מיני דברים, ומאוד מתבקשת לקבל איזו עזרה שאנחנו חושבים שהיא זקוקה. עכשיו מחוץ לשכונה זה דרך השכנות או דרך נשים שכבר מכירות את שפרה ופועה, דרך החוגים. יש לנו הרבה חוגים לנשים בנחלת הר חב"ד ומעט מאוד דרך טיפת חלב. זה מאוד מאוד נדיר. זה רק מקרים מאוד מאוד חריגים שבאמת צריכים לטפל בהם עם משרד הרווחה, ויש לנו כל מיני מקרים, כמו שאמרתי, ממש חריגים מאוד מאוד.

35:20 דובר 17 חנה, ... קריות, איך מגיע?

35:24 דובר 5 אני מחלקה, כן, אני לא קריות, אני קריית אתא.

35:27 דובר 17 לבד.

35:27 דובר 5 קריית אתא לבד. קריות צריכות... לא, לא. הן מוצלחות מאוד, הקריות. בעלי אומר שלא כדאי שארים את הטלפון, זה בין כה בשבילי. אז פשוט הטלפון מצלצל כל היום ומודיע לידות. לא שום דבר רשמי, פשוט מודיעים. זה ידוע בקריית אתא, או דרך כל אנ"ש או ישיר לביתנו, מסתדר.

35:52 דובר 17 יפה חנה, תמשיכי להחזיק את המיקרופון. מה הם הקריטריונים לרמת העזרה שתוגש ליולדת?

36:00 דובר 5 לא מזמן סיפרו לי שמישהו רצה לתבוע אותנו שלא קיבל עזרה. לידה ראשונה. אין קריטריונים. מי שפונה מקבלת. פשוט ככה.

36:12 דובר 17 רבקה, בבקשה. נחלת הר חב"ד.

36:14 דובר 4 אצלנו בשכונה כל יולדת מקבלת טיטולים, שלוש חבילות, וגם עוד חבילה נוספת אם יש עוד ילדים קטנים. שתים עשרה שעות עזרה בניקיון הבית, שתים עשרה שעות בישול, שתים עשרה שעות שמירת טף, מאה שקל גמ"ח הלוואה, אלף שקל, מאה שקל לשלם לחודש. זאת אומרת בתנאים מאוד טובים, וגם ציוד. זאת אומרת עריסה, עגלה והשתתפות בבית החלמה. זה גם, השתתפות בבית החלמה פה זה לפי מספר הילדים.

36:45 דובר 5 אני רוצה לומר שהיא עושה את זה כל כך בקלי קלות. אני נזכרת באמת בלידה האחרונה שלי, שבאתי כל כך עשרתונים וכל כך סחוטה וכל כך בלי כוח אחרי יומיים של חדר לידה. מצב לא כל כך קל, ופתאום ככה, אני לא יודעת, קריטריונים או לא קריטריונים, נכנסת אצלנו יושבת ראש דובה, שהיא כל כך צנועה ולא רוצה לעלות על הבמה, ואני חושבת שמגיע לה מחיאות כפיים על כל העבודה המסורה מאוד שהיא עושה, עם כזה חיוך זוהר בעיניים, ואומרת לי: מה שאת רק צריכה. מה, בשבת, ברית יצא לי בשבת. את עושה את זה כזה בקלי קלות. אז צריכים לדאוג לשלום זכר וצריכים לדאוג לברית לכל המשפחה ולאחסון ולמה לא? ופתאום כבר הכל מסודר והכל נקי והעריסה נמצאת. אז איך לא יכולתי לתת לה לפחות את הקוואטער? ואני אומרת את זה באמת, באמת, ממש בזעיר אנפין. פשוט כל כך מחמם כשאת כל כך חלשה והראש כל כך לא חושב והראש כל כך לא קולט ואת כל כך לא יודעת מה, ופתאום באים והכל מסודר והכל מאורגן והכל מטופל, והכל בכזו מרגיעה, ולא עשיתי שום דבר בכלל. אני רק רוצה לומר, במקרה זה אני גם שכנה בדלת. אני רוצה להגיד לכם מה ששם הולך, הדפיקות בדלת, העריסות ליד הדלת, הסרטי דבק שמבקשים כל פעם לשלוח מאמריקה, והרבה מאוד מגיע דרך הילדים שלי להדביק את העגלות הקרועות. תמיד שם תיקונים ופטישים ועניינים. כל היום פעילות לסחוב, להביא, בלי סוף. אז באמת קריטריונים, אבל אני חושבת שעם המון המון לב וחום. פגי, בבקשה, מה הקריטריונים אצלכם?

38:22 דובר 6 אצלנו גם אין קריטריונים. אנחנו מגישות עזרה סמלית לכל הנשים שאנחנו מכירות, שזה כמו שאמרתי כשלוש מאות, ארבע מאות נשים בעיר שהן מקבלות שי שהוא כולל חבילת טיטולים של שישים טיטולים, כרטיס ברכה כמו שאמרתי עם שווה מעלות, וביקור בית כמובן שזה העיקר, וגם חומר הסברה בנושאים שונים ביהדות. וכן אנחנו, יש לנו השאלה, מיטות, עגלות, לולים, כמו בכל סניף אחר. כל זה מדובר על נשים שלא מקורבות במיוחד, נשים סתם שאנחנו מכירות בעיר. אנ"ש והנשים המקורבות ביותר, אנחנו—זה, אני מדברת על נשים שממש ממש אנ"ש. זאת אומרת כעשר נשים נוספות חוץ מחמש עשרה משפחות שישנן מאנ"ש. אז אנחנו משתדלות מאוד לחקות ולו איכשהו את הפעילות הגדולה של כפר חב"ד ונחלת הר חב"ד. אז הן מקבלות שתי חבילות טיטולים ועזרה. דבר ראשון, אנחנו כמובן לא יכולות לאכול בבית הרפואה, אז היולדת מקבלת אוכל. לפחות פוטרים את הבעל מהכנת האוכל בבית הרפואה.

39:37 דובר 5 פגי, אולי תספרי לנו מי מבשל?

39:39 דובר 6 מה?

39:39 דובר 5 מי מבשל? את לא מספרת.

39:40 דובר 6 זה אנחנו לבד. זאת אומרת, אנחנו מתחלקים בינינו, אין לנו הרבה חברות.

39:43 דובר 5 בכזאת נפילות, בכזאת נפילות.

39:45 דובר 6 לא, באמת, זה אנחנו מתחלקים את האחריות על זה.

39:48 דובר 5 באמת, זה שום דבר. כן.

39:49 דובר 6 לא, אני אומרת, זה רק לקרובות ביותר, אני אפילו שומרת.

39:52 דובר 5 כן.

39:53 דובר 6 שזה רק קרובות ביותר, ה-הארוחה בבית חולים ופה אנחנו משתדלות באמת לעזור כמה שניתן לנו, כמה שאנחנו יכולים. כל אחת, כל אחת מהחברות, אמ, מבשלת משהו, אופה משהו, מביאה משהו. משתדלים לחקות את הגדולים, אבל אנחנו קטנים עדיין.

40:09 דובר 5 ראשון, רותי, מה אצלכם הקריטריונים?

40:12 דובר 7 טוב, אנחנו אותו דבר כמו כולם. לידה ראשונה לא, אחר כך לכל יולדת כמה שצריך ויש כמובן יוצא מן הכלל שמקבלים הרבה יותר.

40:21 דובר 5 אז אנחנו באמת נשמע על זה יותר אה-

40:22 דובר 6 מה אנחנו נשמע בשאלה הבאה.

40:23 דובר 5 כן. רחל בבקשה.

40:28 דובר 8 אה הקריטריון לעזרה אה מתחלק אצלנו. בקריית חב"ד יש עזרה יותר גדולה ובעיר כמו שאמרתי לכם לפי הרשימה. בלי ראשונה, לידה ראשונה או שנייה או שלישית. אולי המתנה יותר גדולה ללידה עשירית, אבל ככה הכל אותו דבר.

40:42 דובר 5 אז אולי באמת תאמרי לנו בהזדמנות זו מה, מהי העזרה בפועל הניתנת ליולדת?

40:50 דובר 8 אה הדבר הראשון, היא צריכה אוכל. אצלנו זאת הייתה בעיה כי אין לנו בית תבשיל. בהתחלה, בתחילה כשלא היינו עדיין מאה, מאתיים משפחות בישלנו כמו ששמענו מאילת, היינו מצאנו מתנדבת שהיא יותר שכנה שלה, קרובה לה, שהיא תבשל למשפחה. אחר כך לאט לאט התגבש עניין אחר. אה ביקשנו מהמבשלת של בית חנה שתבשל לנו בתשלום. כרגע היא כבר, אנחנו כבר עשינו מנות קפואות. זאת אומרת אה בישלה כמות גדולה. יש לנו מקפיא מיוחד ויש מנות קפואות שמגיעות ל-ליולדת ולבני המשפחה במחיר סמלי לשבוע ימים. אה טיטולים היא מקבלת שתי חבילות טיטולים. יש לנו מחסן של עריסות. גם זה לאט לאט נבנה. זאת אומרת גדל. יש גם אה עגלות להשאלה, מיטות, אה עגלת תאומים. אה מה שחשוב ופעיל אצלנו מאוד זה הניקיון, עזרה בניקיון. זה גם כן לא קל כמו שהיא אומרת. זאת שמארגנת את זה יש לה, אז היא צריכה להחליף למנקות וכולי. ארבע עשרה שעות ניקיון לכל יולדת ואם היא ילדה ניתוח קיסרי היא מקבלת כפול ובלידות יותר מאוחרות גם יותר שעות. שמרטף זה גם כן מקבלת כל אחת שבועיים מבנות שעוזרות לה, נמצאות אצלה בבית או לוקחות את הילדים החוצה והיא יכולה לנוח וגם מתנה ליולדת. בצפת חוץ מאשר קריית חב"ד, אנחנו רק מגיעים לביקור עם שי ליולדת. לפעמים יש לזה המשך, אבל באופן כללי זה אלה הקריטריונים.

42:24 דובר 5 רותי בבקשה. מה העזרה בפועל?

42:27 דובר 7 טוב, ל-לנו זה כמובן הרבה יותר. ו... אז הן מקבלות שתי שבתות אוכל מבית התבשיל בכפר חב"ד, שבועיים עוזרת ובייביסיטר במשך שלושה שבועות. שתי חבילות טיטולים, עוגה לשבת והשאלת עריסות, מזכרת של שיר המעלות שיש שמה את התצוגה שלנו. ו... לנשים לא שומרות תורה ומצוות, אז מגיעים עם עוגה, עם שני נרות, קופת צדקה, הסבר, ביקור בית. יש מקרים שגם לנשים לא שומרות תורה ומצוות אנחנו צריכים לתת יותר. ובראשון ברוך השם עולים מאוד הרבה, הגיעו אלינו ומשתדלים לתת כמה שאפשר. אז גם כן, לפעמים אנחנו מקבלים מכפר חב"ד איזה טלפון, יש איזו יולדת רוסייה לעזור או ל-- סתם דרך משרד הרווחה שקודם הזכרתי וצריכים לתת שם יותר מאשר קופות צדקה. אז ממש מה שאפשר לכל יולדת, לכל אחד בפני עצמו וזה כעיקרון מה שיש.

43:31 דובר 5 פייגי, מה יש לכם?

43:34 דובר 9 בכל זאת. אני פירטתי, אני אפרט שוב?

43:37 דובר 5 כן.

43:38 דובר 9 בסדר. אז כמו שאמרתי, שי לכל יולדת, אה, טיטולים, חומר הסברה, כרטיס ברכה ושיר המעלות עם ביקור בית שזה שיחה ו-וגם ציוד וביגוד להאכלה. זה לכל יולדת. ליולדת שלנו ש-- נשות חב"ד ועוד כעשר הקרובות ביותר, אה, זוכות ליותר עזרה. זאת אומרת גם ניקיון פעם, פעם אחת חד פעמי וה... שמרטף אין לנו, אנחנו פשוט בעצמנו לוקחות את הילדים מה...

44:12 דובר 5 יפה.

44:13 דובר 9 אחת מהשנייה ומנסות לעזור.

44:16 דובר 5 רבקה, כאחת מנחלת חב"ד אני מקטעת אותך כי הרשימה אצלך ארוכה, אז באמת על קצה המזלג כי התוכנית תסכם כאן את כל התוכנית.

44:25 דובר 10 בסדר. אה אנחנו היות שאנחנו שמים דגש מאוד חזק על הנשים מחוץ לנחלת חב"ד, אז הנשים מחוץ לנחלת חב"ד, בכל ביקורי בית, כל אישה מקבלת אה קופת צדקה ו"הסידור שלי" ומאוד, מאוד, מאוד מתלהבות מזה. לפעמים קורה שגם הסבא וגם הסבתא, כולם מסתכלים בסידור ואומרים "תורה ציווה לנו" וזה כל כך מרגש לראות איך שכולם נהנים מהסידור ומיד מסבירים להם יש את הקופות האלו, איך לתלות במטבח וממש זה מבצע צדקה וכולי וכולי. ועכשיו מה בעצם כל משפחה מקבלת? כל משפחה מקבלת מה שהיא צריכה. אם היא לא רוצה כל כך הרבה ניקיון, היא מסתדרת עם הניקיון, אז היא מקבלת יותר בישול. אנחנו מאוד גמישים. אם היא מעדיפה בישול אז שיהיה לה יותר בישול. אחת עכשיו אמרה אני צריכה רק בייביסיטר, אל תביאו לי בישול, אני מסתדרת עם בישול וניקיון, אז היא מקבלת פי שלוש את הבייביסיטר ממש חודש שלם שיהיה לה בייביסיטר בבית. עכשיו יש מקרים חריגים, אישה שיש לה כבר עשרה ילדים או תאומים או פנצ'ר בבית, אז אנחנו מאוד, מאוד גמישים ואנחנו נותנים לה הרבה, הרבה יותר וזהו. יש לנו גם קופת מזון, אם אנחנו באמת, אם זה בנחלת חב"ד או חוץ מנחלת חב"ד, אם אנחנו בבית, רואים בית ריק, אז יודעים שכל חודש צריכים שם למלא את הבית עם קופת מזון. אם רואים שחסר בגדים בבית, אנחנו